עבודות [1-9] מתוך 18 :: [עמוד 1 מתוך 2]
עבור לעמוד: 1 2 :: עמוד הבא >>

תוצאות חיפוש "עיראק":

עבודה מס' 68702 SHOPPING CART DISABLED
הגורמים למלחמת איראן עיראק, 2010.
המניעים שהביאו לפרוץ מלחמת איראן עיראק בשנת 1980.
2,904 מילים (כ-9 עמודים), 11 מקורות, 169.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
מלחמת איראן- עיראק נחשבת למיוחדת במינה בין כל הסכסוכים שהתרחשו בעידן המודרני - זוהי המלחמה הקונבנציונאלית הארוכה ביותר שהתרחשה במאה ה-20. לאורך המלחמה כל צד ניסה להכניע את הצד השני תוך אמונה מוחלטת בדרך שלו ושימוש בשלל אמצעי לחימה על מנת להביס את היריב.
המלחמה פרצה בין עיראק הערבית חילונית תחת שלטונו של סדאם חוסין לבין איראן הפרסית בעלת התפיסה הדתית אוניברסאלית בראשותו של האייתולה חומייני בין השנים 1988-1980. עלות המלחמה לשתי המדינות הייתה כואבת ובלתי נתפשת - לפי ההערכות המלחמה גבתה קרוב למיליון הרוגים, ושתי המדינות הוציאו יחד קרוב ל 180 ביליון דולר במהלך שנות הלחימה(1).
בעבודתי זו בחרתי להציג את המניעים המרכזיים שהביאו לפריצת מלחמת איראן עיראק. בחרתי לעסוק בנושא זה משום שמסקרן אותי לדעת מה יכול להוביל את בני האדם להילחם במשך שנים רבות, לספוג אבידות גדולות תוך כדי שהם משוכנעים שהדרך שלהם היא הנכונה, ולמה הייתה התעלמות מוחלטת בתחילת המלחמה מצדה של הקהילה הבינלאומית? אני אציב שאלת מחקר השואלת מהם הגורמים שהביאו לפרוץ מלחמת איראן-עיראק? ואנסה לענות על השאלה על-ידי חלוקת התשובה לשני חלקים שממשיכים אחד את השני. עבודה זו תנסה להראות כי חיבור יחדיו של כל הסיבות שאזכיר הוא זה שגרם לפריצת מלחמת איראן- עיראק.
בפרק הראשון אציג את הסיבות הרחוקות שתרמו לפריצת המלחמה, ניתן יהיה להתייחס אליהן כסיבות היסטוריות שהיו קיימות בין שתי המדינות לאורך זמן רב ותמיד היוו גורם מחלוקת ביניהן. בפרק השני אציג את הסיבות הישירות שתרמו לפריצת המלחמה. לסיבות אלה ניתן יהיה להתייחס כסיבות שהגבירו באופן ישיר תוך זמן קצר יחסית את עלייתן של שתי המדינות על דרך המלחמה.

תוכן עניינים:
1. מבוא
פרק ראשון- סיבות רחוקות שתרמו לפריצת המלחמה
א. סכסוך טריטוריאלי
ב. סכסוך אתני
ג. הגורם הכורדי במלחמה
פרק שני- סיבות ישירות שתרמו לפריצת המלחמה
א. יציאת בריטניה מאזור המפרץ אחר מלחמת העולם השנייה
ב. תרומתן של ארצות הברית וברית המועצות למלחמה
ג. המהפכה באיראן 1979
ד. עלייה בכוחה של עיראק
ה. מניעים אישיים של סדאם חוסין
סיכום
נספח- מפת  הגבול בין שתי המדינות, עיראק ואיראן
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
הפיצול האתני באסלאם נוצר זמן קצר לאחר מותו של הנביא מוחמד. האסלאם התחלק לשיעים וסונים, והייתה מחלוקת לגבי זהותו של האדם שאמור להחליף את הנביא.
בהתייחס למלחמת איראן- עיראק הסכסוך האתני היה גורם חשוב נוסף שתרם להלהטת רוחות המלחמה בין שתי המדינות. לאורך כל ההיסטוריה שלו עמד משטר אל-בעת הסוני השולט בעיראק בפני תסיסה גוברת בקרב השיעים העיראקים. איראן הייתה בעלת אוכלוסיה שברובה היא שיעית ודוברת פרסית. עיראק הייתה מדינה ערבית עם מיעוט סוני השולט ברוב שיעי. השונות והאי אחידות של הגורם האתני דחפו את הסונים להישען על הצבא ועל המדינה כעמודי תווך לשמירה על שליטתם בעיראק.
 
עבודה מס' 61081 SHOPPING CART DISABLED
היבטים גיאופוליטיים במלחמת איראן-עיראק, 2002.
ההיבטים הגיאופוליטיים שאפיינו את ניהולה וסיומה של מלחמת איראן-עיראק.
5,099 מילים (כ-15.5 עמודים), 5 מקורות, 199.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
תוכן עניינים:
מבוא
פרק 1: רקע תיאורטי (עפ"י מושגי יסוד ביחב"ל, יחידה 7)
   1.1 שלבי הסכסוך
פרק 2: רקע היסטורי
פרק 3: אינטרסים ויעדים גיאופוליטיים של איראן ועיראק
   3.1 סכסוכים גיאוגרפיים
   3.2 חשיבות שאט אל ערב.
   3.3 יריבות אידיאולוגית
פרק 4 : סיבות גיאופוליטיות ואידיאולוגיות שהובילו למלחמה
   4.1 עיראק
   4.2 איראן
   4.3 מעורבות המעצמות
   4.4 בעיית הכורדים
פרק 4: השינויים הגיאוגראפיים בעת המלחמה ובסיומה.
פרק 5: סיום מלחמת איראן עיראק: השינויים הגיאופוליטיים במרחב
   5.1 גיאופוליטיקה במהלך המלחמה.
   5.2 תוצאות גיאופוליטיות בסיום המלחמה
   5.3 השפעת המלחמה על מחירי הנפט.
   5.4 התוצאות לשני הצדדים.
סיכום
ביבליוגרפיה

מבוא
מלחמת איראן עיראק היתה המלחמה המאורגנת הממושכת ביותר במאה ה-20, שנמשכה 8 שנים, עימתה שתי מדינות ערביות שרוב תושביהן הם שיעים, ולא הניבה שום תוצאה ממשית  לשני היריבים.
אולי זה היה ייחודה של מלחמה זאת, שהחלה בחלום גדול של מנהיג יחיד - צדאם חוסיין, שהתנגש עם מנהיג עקשן, פונדמנטליסטי וחסר פשרות - ח'ומייני, ועברה שינויים שלא היו בשליטתם של הניצים, אשר לבסוף הותשו עד כדי הסכמה להפסקת הלחימה שלא מרצון וללא הישג בולט לאף אחד מהם.
הסיבות שהניעו את צדאם חוסיין לפתוח במלחמה היו שונות מאלו שאילצו אותו להמשיך בה. חוקרים רבים סבורים שהמלחמה ביטאה את האיבה הכללית בין איראן לעיראק שהייתה קיימת משחר ההיסטוריה של האזור, בתחרות על ההגמוניה במפרץ הפרסי.
חוקרים אחרים מעניקים לאירוע זה תוכן גזעני: עימות בין ערבי שמי לבין איראני ארי. אולם יש מי שסבור כי אמונתו של צדאם בעליונותה של המדינה מול השקפתו של ח'ומייני שהדת היא הקובעת ומשטר הבעת בעיראק הכופר חייב לעבור מהעולם, קבעו במידה גדולה את פרוץ המלחמה והמשכה. (1)
ככל שהתארכה המלחמה בין עיראק לאיראן, כך הלכו וגברו הדרישות הגיאוגרפיות מצד אחד והחריף המאבק הפוליטי בינהם מצד אחר, אשר למעשה היה מסווה לחששות של שני הצדדים למי תהיה הגמוניה באזור. זאת מאחר שהמהפכה החומייניסטית באיראן, בעיני עיראק, היוותה סכנה להגמוניה האזורית של עיראק בראשות הבעת הלאומני.
כמו כן, תוצאות המלחמה ביו שתי המדינות הקרינו על שאר המדינות באזור ובמיוחד על ישראל והיחסים בינה לבין מדינות ערב השכנות ובמיוחד עם הפלסטינאים.
חוסר הקשר בין מה שחולל המלחמה לבין מה שהביאה לסיומה, מחייב לא רק בדיקה מה הניע את צדאם חוסיין לפתוח בה, אלא במיוחד, לאור התוצאות או חוסר התוצאות, מה בכל זאת היא הביאה מבחינת שינויים אסטרטגיים באזור כה רגיש ונפיץ מבחינה גיאופוליטית כמו המפרץ הפרסי- מקור האנרגיה העיקרי של המערב.
-----------------------------------------------------------------------------------1. סעיד אבוריש.סאדם חוסיין-פוליטיקה של נקם, מטר, 2001, עמ' .159-160
 
עבודה מס' 64546 SHOPPING CART DISABLED
גבול עיראק תורכיה משנת 1918 ועד היום, 2005.
סקירה תיאורטית על גבולות בכלל וניתוח של הסיבות שהובילו להצבת הגבול בין עיראק לתורכיה עם תום מלחמת העולם הראשונה והשפעתו על האוכלוסיה הכורדית באזור.
6,207 מילים (כ-19 עמודים), 21 מקורות, 238.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
עם סיום מלחמת העולם הראשונה החלו להיווצר ישויות מדיניות במזרח התיכון. באופן טבעי היה צורך בתיחום גבולותיהן של מדינות אלה, כשלמעשה האדם הוא הגורם העיקרי לשתילת אותו גבול באותו אזור נתון. לכל קו גבול מספר שלבים בעיצובו ובמהלך עבודה זו אנו נראה כיצד התהווה הגבול בין עיראק לתורכיה החל מ-1918 ועד היום.
בעבודה זו בנוסף לשאלה כיצד התהווה הגבול בין תורכיה לעיראק אנו ננסה לבחון גם כיצד השפיעה חלוקה זו על חייהם של הכורדים החיים בסמוך לגבול.  יתכן וגבול זה כלל לא השפיע על עצם הוויתם והם קיבלו את הדבר כמובן מאליו והתמזגו עם העמים החיים סביבם, אך יתכן וקרה ההפך וגבול זה גרם להם להביע את התנגדותם באופן אלים.

תוכן עניינים
מבוא
גבולות מדיניים
התפתחות הגבול המדיני
סוגי גבולות
עיצוב קו גבול
סכסוכי גבולות
הגבול בין עיראק לתורכיה
תיאור הגבול
רקע היסטורי של הגבול
תפעול ותפקוד גבול עיראק תורכיה
השפעת גבול עיראק תורכיה על האוכלוסייה הכורדית
הכורדים באזור הגבול בין השנים 1918-1925
הכורדים באזור הגבול במלחמת איראן עיראק ובמלחמת המפרץ
מצב הכורדים כיום
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה




מתוך העבודה:
התורכים טענו שאוכלוסיית וולאיית מוסול מונה 503,000 תושבים ,מתוכם 263,830 כורדים, 146,960 תורכים, 43,960 ערבים ובין 18 ל-13 אלף לא מוסלמים. חוץ מאנשים אלו כ- 170,000 נוודים תורכים, כורדים וכאלו שבמקורם ערבים. לעומת זאת טען הלורד קרזון, כי נתונים אלו נלקחו לפני מלחמת העולם ה-I מסקרים למטרות גיוס לצבא, והרבה אנשים לא הופיעו בסטטיסטיקה מאחר והתחמקו ממחויבות צבאית. הואיל והבריטים נמצאו באזור זה כ- 4 שנים ,להם היו נתונים יותר מהימנים ולפיהם: האוכלוסייה במחוז מוסול מונה כ- 786,000 תושבים מתוכם רק 66,000 תורכים, מלבד זאת התורכים בוולאיית מוסול לא היו עות'מאניים. עפ"י שני הצדדים היה מקובל כי הכורדים מהווים את החלק הארי של האוכלוסייה במחוז מוסול. התורכים טענו כי כורדים לא שונים מתורכים ולשניהם מאפיינים ותכונות משותפות, אך הבריטים ניסו להציג כי הכורדים והתורכים הם אנשים שונים וכורדים לא רוצים לחיות עם תורכים.
 
עבודה מס' 64818 SHOPPING CART DISABLED
הגורמים לפרוץ מלחמת איראן - עיראק, 2004.
בחינה על פי שתי תיאוריות ביחב"ל: טבע המנהיג כגורם למלחמה ושינויים בחלוקת העוצמה האזורית.
3,410 מילים (כ-10.5 עמודים), 20 מקורות, 238.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בחודש ספטמבר 1980 פלשה עיראק לאיראן ובכך פתחה מלחמה אשר נמשכה כמעט תשע שנים, עד חודש מארס 1989. היתה זו מלחמה עקובה מדם, אשר גבתה מחיר כבד משני הצדדיים -אזרחים וחיילים, אמצעי לחימה, הרס תשתיות כלכליות, פגיעה בערים ובסביבה וגבתה הוצאות של מיליארדי דולרים. בסופו של דבר, כאשר בוחנים את התוצאות, ניכר כי במלחמה זו לא היו מנצחים ולא מנוצחים - אף לא אחד מהצדדים היריבים יצא נשכר ממלחמה זו. כל אחת משתי המדינות שבה לנקודת ההתחלה, בה היתה טרם המלחמה.
שורשי הסכסוך העיראקי - איראני נעוצים בכיבושי האסלאם והערבים את פרס במאה ה-7 לספירה והמשכו בעוינות שבין האימפריה הפרסית לבין האימפריה העות'ומאנית החל מהמאה ה-15 ועד ימינו אנו. בתחילתה של המאה העשרים, ניסו שתי המדינות לסיים יריבות זו במספר חוזים שנחתמו ביניהם, אולם ללא הצלחה יתרה. אולם סכסוכים ויריבויות, ואף סכסוכים ארוכי שנים, לא חייבים להגיע לידי מלחמה ועימות, כפי שאירע במקרה מלחמת איראן- עיראק. סכסוכים אלו יכולים להשאר בגדר סכסוך לא אלים או סכסוך בעצימות נמוכה. לפיכך נשאלת השאלה מה היו הגורמים שהובילו למלחמת איראן- עיראק ?
עבודה זו תנסה להציג הסבר לגורמים שהובילו לפרוץ מלחמת איראן - עיראק באמצעות הצגת שני הסברים תיאורטיים לפרוץ המלחמה: הסבר אחד רואה את המלחמה כפועל יוצא של אישיותו של מנהיג המדינה- נשיא עיראק, סדאם חוסיין (Saddam Hussein) והסבר שני המתייחס לשינוי בעצמת השחקנים במערכת המפרץ הפרסי כגורם לפרוץ המלחמה.
בראשיתה, העבודה תציג רקע היסטורי לסכסוך האיראני - עיראקי ולאחריהם תציג העבודה את שני ההסברים התיאורטיים לפרוץ מלחמה ולאחר מכן תבחן העבודה את יישום ההסברים בהתייחס למלחמת איראן - עיראק. לאחר הצגת פרקי היישום, ייבחנו ההסברים ויישומם, תוך הצגת ביקורת ובחינת תקפותם למקרה זה.

תוכן עניינים:
מבוא
רקע היסטורי
הסברים תיאורטיים:
-טבע המנהיג כגורם למלחמה
-שינויים בחלוקת העצמה כגורם למלחמה
יישום התיאוריה - מנהיג עיראק כגורם לפרוץ מלחמת איראן - עיראק
יישום התיאוריה - שינויים בעצמה כגורם לפרוץ מלחמת איראן - עיראק
דיון, סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
היריבות שבין איראן ועיראק הינה יריבות ארוכת שנים. שורשיה נעוצים עוד בימיו הראשונים של האסלאם, עת כבשו הערבים את פרס בשנת 637 בקרב קאדסייה והשליטו בה את דת האסלאם ואת מוסדות האסלאם, עד הכיבוש המונגולי במאה ה-13 (2). לאחר התפוררותו של השלטון המונגולי, עבר השלטון לידי השושלת הצאפווית באיראן, אשר רוב שנות שלטונה התאפיינו במלחמות כנגד העות'ומאנים. עיקר המאבק התרחש סביב הגישה לנתיבי המים - נהר "שאט אל-ערב", עליו שאפו שתי המדינות לשלוט (3). לאחר מאות שנים של מאבקים בין המדינות, הוסכם בשנת 1937 כי הנהר יכלל בתחומה של עיראק. איראן, על אף חתימתה על החוזה, סרבה לראות בכך פתרון קבע, ומאז חזר הסכסוך על הנהר והתלקח מדי פעם (4).
-------------------------------------------------------------------
2. P. Marr, The Modern History of Iraq (Boulder, 1985), p. 291
3. גדעון ביגר, גבול איראן עיראק; אנטומיה של גבול במזרח התיכון (תל אביב: מכון שילוח, 1989), עמ' 4.
4. דב תמרי, מרק הלר, "מלחמת איראן-עיראק", המאזן הצבאי במזרח התיכון (תל אביב:ידיעות אחרונות,1983), עמ' 13.
 
עבודה מס' 60202 SHOPPING CART DISABLED
הלאומיות הכורדית באיראן, עיראק, תורכיה וסוריה, 2000.
בחינת השאלה מדוע הכורדים לא מצליחים להתאחד ולהקים מדינה עצמאית והעלאת הצעות לפתרון הבעיה הכורדית.
6,887 מילים (כ-21 עמודים), 15 מקורות, 209.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
העבודה עוסקת בבעיה הכורדית כפי שהיא באה לידי ביטוי באיראן, עיראק, תורכיה וסוריה, תוך השוואה בין המקרים השונים. תהיה התייחסות לכל אורך העבודה למאורעות הפנימיים בכל אחת מהמדינות וזאת על מנת להבין ביתר קלות את הסיבות לשוני ביחס למיעוט הכורדי בכל מדינה ומדינה.
בין השאר תהיה נגיעה בתנועה הלאומית הכורדית כפי שהיא התפתחה בכל אחת מארבעת המדינות שלעיל. כמו כן יושם גם דגש על יחס השלטונות למיעוט הכורדי ותגובתם של אלו לפעולות שננקטו נגדם.
יש להדגיש שמטרת הסקירה שלעיל היא בראש ובראשונה על מנת להבין מדוע הכורדים לא מצליחים להתאחד ולהקים מדינה עצמאית, אך גם כדי לנסות ולהעלות דרכים לפתרון הבעיה הכורדית. לכן גם הפרק האחרון בעבודה נקרא "הכורדים לקראת המאה ה-21", בו ננסה לרדת לעומקה של הבעיה הכורדית בימינו ולנסות לפותרה.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק ראשון - התנועה הלאומית הכורדית והופעתה
פרק שני - יחס השלטונות למיעוט הכורדי
פרק שלישי - תגובת הכורדים למעשי השלטונות
פרק רביעי - הכורדים לקראת המאה ה- 21
סיכום
ביבליוגרפיה
 
עבודה מס' 64229 SHOPPING CART DISABLED
כלכלת המזרח התיכון - מלחמת איראן עיראק, 2005.
בחינת ההשלכות הכלכליות של המלחמה.
4,851 מילים (כ-15 עמודים), 6 מקורות, 198.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
מלחמת איראן עיראק (משבר האנרגיה השני), שהתחילה בספטמבר 1980, זכתה להתייחסות מועטה מצד החדשות ומומחים לתחום המזרח התיכון. למרות זאת, השפעותיה הכלכליות,  הפוליטיות והאסטרטגיות בעלות השלכות מרחיקות לכת. בעבודה זה נשפוך מעט אור ונתמקד בהשפעות וההשלכות הכלכליות של מדינות המריבה על מדינות אחרות במזרח התיכון ועל שוק הנפט העולמי.

תוכן העניינים:
מבוא והקדמה
מלחמת איראן-עיראק, סקירה היסטורית ומהלכתית
ההשפעות הכלכליות בעקבות המלחמה:
השפעת המלחמה על כלכלת איראן
השפעת המלחמה על כלכלת עיראק
השפעת המלחמה על שאר מדינות המזרח התיכון
השפעת המלחמה על שוק הנפט העולמי
סיכום
נספחים:
נספח 1 - אופ"ק
נספח 2- הובלת הנפט מהמזרח התיכון ליעדיו השונים
נספח 3 א'- נתוני אופ"ק על שעורי ייצוא המדינות החברות
נספח 3 ב'- נתוני אופ"ק על תל"ג המדינות החברות
ביבליוגרפיה

הערת מערכת: בעבודה לא צויינו מראי מקום.

מתוך העבודה:
בשנות ה-50 הולאם הנפט ורווחיו החלו לזרום למדינות עצמן ולא לחברות המפיקות (חברות זרות). בעקבות ההתעשרות חלו תמורות משמעותיות במדינות המפיקות נפט: ערב הסעודית הכינה תוכנית פיתוח כוללת בתחומי החקלאות, בניית נמלי תעופה, בתי חולים, דיור, הקמת בתי זיקוק, מפעלים פטרוכימיים ומפעלים נוספים. איראן הכינה תוכנית חומש שגרמה לקפיצה בייצור הפלדה, המלט, כלי הרכב וכמו כן הקימה תחנות כוח גרעיניות, נמלים, כבישים, שיכונים ועוד.
 
עבודה מס' 60155 SHOPPING CART DISABLED
מלחמת איראן - עיראק ומושג ה'עוצמה', 2001.
בדיקת עוצמת המדינות אחת כלפי השנייה, במרכיבי העוצמה השונים.
3,855 מילים (כ-12 עמודים), 9 מקורות, 168.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
מבוא ליחסים בינלאומיים
מושג העוצמה
מלחמת איראן - עיראק

תוכן העניינים
מבוא
רקע תיאורטי
גיאוגרפיה: שטח + אקלים
משאבים כלכליים
כוננות צבאית
אוכלוסיה
יציבות פוליטית
מוראל לאומי
סיכום
ביבליוגרפיה

מבוא
הנס מורגנטאו בספרו "פוליטיקה בין האומות" מונה שורה של קריטריונים להערכת
העוצמה. מושג העוצמה תופש מקום מרכזי בחשיבותו בדיון ביחסים בין לאומיים.
זיהוי מרכיבי העוצמה והערכתה מהווים, לדעתו, תנאי ראשון בבואנו לנתח יחסים
בין אומות.
"המדע המדיני מתרכז במושג האינטרס המוגדר ככוח, צבירתו, חלוקתו והפיקוח
עליו, מושג מרכזי כגון כח נותן איפה בידינו מן תרשים רציונאלי של הפוליטיקה, מפה
של הנוף המדיני . . . . שומר על תורת הפוליטיקה לבקש לצייר את התמצית של
נושאה".
"האמת בדבר מדע המדינה הינה האמת בדבר כח, גילויו, מערכיו, מגבלותיו,
משמעותיו וחוקיו"
בבואנו לנתח ארוע מסויים ביחסים בין לאומיים עלינו קודם כל להגדיר מהם יחסי
העוצמה בין המשתתפים. הערכה זו היא שתתן בידינו את המפתח להבנת הארוע.
מתוך כך, בעבודה זו וננתח את מרכיבי העוצמה של איראן- עירק, ספטמבר 80, ערב
פרוץ המלחמה בינן, ונבדוק האם זיהוי מרכיבי העוצמה והערכתה על פי מורגנטאו
תורמים להבנת הארוע. כלומר נבדוק האם הארוע מחזק או מחליש את הגדרת
העוצמה של מורגנטאו.
מושג העוצמה אינו אבסולוטי, ואינו עומד בפני עצמו. העוצמה מעצם הגדרתה היא
מושג יחסי, ולכן הניתוח של העוצמה של איראן- עירק יהיה באופן יחסי אחת כלפי
השניה. לתכונות היחסיות של העוצמה שלושה מרכיבים: ראשית, העוצמה נמדדת
תמיד בהקשר לעוצמת שאר המדינות בזירה הבין לאומית. שנית, עוצמת המדינה
נמדדת לעומת עוצמה שכנותיה. ואחרונה העוצמה נמדדת לאורך זמן. העוצמה של
מדינה נוטה להשתנות מתקופה לתקופה.

בעבודה זו, נבדוק את עוצמת המדינות אחת כלפי השנייה (עירק מול איראן ולהיפך),
במרכיבי העוצמה השונים. בכל מרכיב נקביל בין מדינה אחת לשנייה, בפרק זמן
אחיד לכולם- ספטמבר .80
ניתן את הנתונים המתאימים בכל מרכיב לכל אחת מהמדינות ולבסוף נסיק מסקנות
לגבי עוצמת המדינה, כלומר בכל מרכיב נבדוק איזו מדינה עולה על השנייה.


 
עבודה מס' 32682 SHOPPING CART DISABLED
יחסי סוריה איראן בזמן מלחמת איראן -עיראק.
התפתחות היחסים בין שתי המדינות ,בחינת מניעי הצדדים במסגרתם,הערכת אופיים ושלכותיהם על המערכת הבינערבית
10,520 מילים (כ-32.5 עמודים), 26 מקורות, 308.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
יחסי סוריה איראן בזמן מלחמת איראן עיראק 1980-1988

תוכן הענינים HD2682 -

הקדמה

פרק I: סוריה ואיראן בזירה הבין-ערבית ערב עלייתו של חומייני לשלטון
א. מערכת היחסים הבין-ערביים .1977-1980
ב.הרקע למלחמת איראן עיראק
ג. הגורמים למלחמה.
ד. יחסה של סוריה כלפי מלחמת המפרץ

פרק II : אוריינטצית מדיניות החוץ של איראן וסוריה
א.איראן-ארה"ב, בריה"מ, ישראל
ב. סוריה-ארה"ב, בריה"מ, ישראל

פרק III: יחסי סוריה איראן בזמן מלחמת המפרץ
א. רקע: יחסי סוריה איראן בתקופת השאה
ב. ראשית היחסים ומניעי הצדדים בכינון הקשרים ביניהם
ג. האנטרסים של סוריה בקשירת הקשרים עם איראן
ד. האנטרסים האיראנים

פרק IV : לבנון: שותפות על רקע ניגודי אנטרסים

פרק V : סיכום ומסקנות

ביבליוגרפיה

הקדמה

מלחמת המפרץ היוותה מוקד להתעניינותו והתייחסותו של העולם הערבי לאורך כל שנות ה -
80. העולם הערבי מצא עצמו מפולג בין תומכי עיראק ומתנגדיה ונכשל במאמציו להביא
להפסקת  המלחמה הממושכת.  מלבד  המספר העצום של הקרבנות, משאבים רבים של העולם
הערבי בוזבזו במהלך המלחמה תוך כדי סיוע לצדדים הנצים, והן לאחריה במסגרת שיקום
ההרס והחורבן.
עבודה זו מתמקדת ביחסים בין סוריה לאיראן - תחת שלטון חומייני - במהלך מלחמת איראן-
עיראק בשנים 1980-1988. מטרתה היא לנתח את התפתחות היחסים בין שתי המדינות
מראשית  התהוותם, לבחון את  מניעי הצדדים בכינון הקשרים  ביניהם, ולהעריך  את  אופיים
ומהותם והשלכותיהם  על המערכת הבינערבית.
העובדה שלמלחמה עשויות היו להיות השלכות מרחיקות לכת - התפשטות הפונדמנטליזם
וערעור יציבות המשטרים השונים או לחילופין עליית כוחה של עיראק כמעצמה אזורית  -
עובדה זו גרמה לדאגה רבה בקרב  מעצבי המדיניות בעולם הערבי, אשר מרביתם פעלו לשמירת
היציבות באזור.
שיתוף הפעולה בין משטר הבעת' בסוריה למשטר האסלאמי באיראן תוך כדי המלחמה
ולאחריה היוו, לדעתי, את אחת הסוגיות המעניינות ביותר בתקופה זו. מערכת היחסים
שהתפתחה  בין  סוריה  - נושאת  דגל  הפאן-ערביות החילונית במהותה,  לצד  איראן  - מדינה
שאינה  ערבית הדוחה  את רעיון הלאומיות מיסודו והדוגלת בהחיאת ה"אומה האסלאמית",
היתה עניפה ורווית מתחים.
ניגודי ההשקפות והאינטרסים בין שתי המדינות הקיימות בהתייחסותן לא רק לסוגיה
הלבנונית  אלא  גם ביחס  לעיראק וישראל, לצד העובדה שהיחסים ביניהן ממשיכים להתקיים
כבר למעלה מעשות מעוררים ענין מיוחד.
בראשית העבודה נבחנת מערכת היחסים הבינערביים בתקופה שקדמה למלחמת המפרץ, גורמי
המלחמה ויחסה של סוריה כלפיה. העולם הערבי מצא את עצמו בתקופה זו מפולג על רקע
התייחסותו למצרים שלאחר קמפ דייויד ועל רקע יחסי סוריה-עיראק, יחסים שהדרדרו מקיץ
79 והגיעו לשפל המדרגה סמוך לפרוץ המלחמה בין איראן ועיראק.
בהמשכה נבחנת אוריינטצית מדיניות החוץ של איראן וסוריה תוך התמקדות ביחסן אל
המעצמות (בריה"מ,  ארה"ב).  על  אף ששתי  המדינות הצהירו על מאבקן הבלתי  מתפשר
באמפריאליזם ובציונות הרי שנותרו הבדלים בהתייחסותן למעצמות, ובמיוחד ביחסה
הידידותי  של סוריה  אל בריה"מ לעומת היחס החשדני והסתייגותה של איראן ממנה לנוכח
נסיון העבר.
הפרק השלישי דן בניתוח מערכת היחסים בין סוריה לאיראן.
נסקור תחילה את יחסי שתי המדינות בתקופת השאה ולאחר מכן נבחן את מניעי הצדדים ואת
מערכת היחסים שהתפתחה ביניהם לאחר המהפכה במישור הצבאי, הכלכלי ובזירה הלבנונית.
המהפכה האסלאמית באיראן היוותה נקודת מפני ביחסי סוריה-איראן. אסד ראה באיראן
שלאחר המהפכה, אשר ניתקה את קשריה עם ישראל וקראה לעימות צבאי עימה, תרומה
נכבדת למאבק בישראל והכרה נוספת בצדקת דרכו המדינית לעומת זו הפייסנית  של  סאדאת.
מתוך  אהדה  זו ובשל  אינטרסים שונים ומגוונים,  כפי  שנראה  במהלך העבודה,  הוא  הידק
את  קשריו עם  משטר המהפכה. בד בבד  ככל שהלך והתרחב שיתוף הפעולה בין שתי המדינות
כך גם צצו ועלו המחלוקות ביניהן. מחלוקות אלו התגלו במלוא חריפותן בלבנון, שעה
ששאיפתו של  חומייני לייצא את המהפכה ללבנון עמדה בסתירה לחתירתו של אסד לבסס את
חסותו בה.
היות ונושא זה עוסק בתהליכים שארעו בשנים האחרונות קיימת, מטבע הדברים פרספקטיבה
היסטורית קצרה יחסית.  מיעוט המחקרים המקיפים בנושא והמחסור היחסי במקורות  לגבי
אירועים מסוימים הקשו על מלאכת איסוף החומר. יחד עם זאת העובדה שטרם פורסמו
מחקרים מעמיקים ומקיפים בנושא היוותה עבורי אתגר בחיפוש אחר חומר ומקורם
בבילוגרפים נוספים, עיבודם הבנתם וניתוחם.
לעזר רב היה לי מאמרו של דוד גוברין "יחסי סוריה-איראן בתקופת מלחמת איראן עיראק".
בעזרתו  הגעתי  למקורות  ביבלוגרפים  רבים  ומגוונים הכוללים ספרים  ומאמרים  ובנוסף  גם
ציטוטים מעיתונות  פרסית וערבית ומשידורי תחנות רדיו רבים.




 
עבודה מס' 65673 SHOPPING CART DISABLED
מקומו של החינוך בעיצוב הלאומיות העיראקית, 2005.
החינוך כמקרה בוחן בעיצובה של הלאומיות של עיראק בשנות ה-20 וה-30.
4,033 מילים (כ-12.5 עמודים), 6 מקורות, 258.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
את החינוך אפשר להגדיר במספר דרכים: ראשית, החינוך הוא אמצעי להקניית מורשת תרבותית. שנית, החינוך הוא אמצעי להוביל את הדור הצעיר לחשיבה ומעשים מועילים. שלישית, החינוך הוא אמצעי לפיתוח וטיפוח הפרט. כמובן שאת ההגדרה בוחר המשתמש בהתאם לעמדותיו ומטרותיו(1). אפשר גם לומר למשל, שהחינוך מעצב את האדם ובני האדם מעצבים את האומה. לכן, סוג החינוך שמועבר לדור הצעיר משמש דרך לעיצוב האומה. ראשית, ניתן להחדיר ערכים לאומיים לדור הצעיר, ושנית דרך חינוך מעשי ניתן להכשיר אנשים אשר יהוו חלק פעיל באומה. אי לכך, נבחן בעבודה זו את תפקיד החינוך בעיצוב הלאומיות והזהות העיראקית לאורך שנות ה-20 וה-30 של המאה העשרים.
לאחר מלחמת העולם הראשונה מתפוררת האימפריה העות'מאנית ומחוזותיה השונים עוברים תהליך של יצירת מדינות לאום חדשות, כאשר עיראק היא אחת ממדינות אלו. שלושת המחוזות המסופוטמיים מתמזגים תחת טריטוריה אחת בחסות בריטית. האם טריטוריה משותפת הינה מספקת כתנאי ליצירת לאום, או שמא היו שאיפות גדולות יותר לאחד תחתן את האומה העיראקית? לכן, תחילה, נתאר את יצירת המדינה העיראקית ונראה אילו שאיפות לאומיות עלו על ידי השלטון החדש. לאחר מכן, נבחן את מעצבי החינוך בעיראק ואת הדרכים בהן פעלו למימוש מטרתם. ולבסוף, נבדוק כיצד מערכת החינוך הצליחה במטרתה לאחד את האוכלוסייה בעיראק תחת תרבות ושפה ערבית.


תוכן העניינים:
מבוא
א.יצירת המדינה העיראקית
ב. מעצבי מערכת החינוך של שנות ה-20 וה-30
ג. זהות לאומית אחת - כן, לאו ומה שביניהם
סיכום
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
במהלך המאות ה-16 וה-17 השטחים, עליהם תקום הטריטוריה של עיראק המודרנית, נחלקו בעצם לשלוש פרובינציות אשר השתייכו לאימפריה העות'מאנית ונקראו על פי שם הערים הגדולות במחוזות אלו קרי: מוסול, בגדד ובצרה. המונח "אל עיראק" שימש לפחות מן המאה השמינית גיאוגרפים ערביים לתאר את האזור שבין הנהרות הפרת והחידקל, מסופוטמיה כך מוכר האזור באירופה(2). בעקבות מלחמת העולם הראשונה מתפוררת האימפריה העות'מאנית ומרבית מחוזותיה נכבשים על ידי בריטניה וצרפת. בריטניה כובשת את מוצול, בגדד ובצרה כחלק מצעדים למנוע את כניסתן של גרמניה מצפון ורוסיה ממזרח דרך איראן ולהבטיח את דרכי הסחר עם הודו. כחלק מתהליך רחב של יצירת מדינות חדשות במזרח התיכון הוחלט בועידת סן רמו בשנת 1920 להעניק מנדט(3) לבריטניה על שלושת המחוזות(4). מוסול, בגדד ובצרה המאוחדים למדינה חדשה, בשם עיראק. בנקודה זו מתחילה ההיסטוריה, לא רק של מוסדות המדינה אלא גם ההיסטוריה של כל תושבי האזורים הללו אשר נשאבו לשלטון חדש של המדינה העיראקית(5).
---------------------------------------------------------------------
2. Charles Tripp, A History of Iraq, Cambridge University Press, U.S.A, 2002. p.8
3. לאחר מלחמת העולם הראשונה בעלות הברית המנצחות יצרו, כחלק מהסדרי השלום, שיטת ממשל חדשה למושבות שנלקחו מגרמניה ולשטחים שהוצאו מידי האימפריה העות'מאנית. השיטה היא מעין פשרה בין עיקרון ההגרה העצמית (14 הנקודות של ווילסון) לבין הסכמים סודיים מימי המלחמה על חלוקת השטחים של האימפריה (הסכם סייקס פיקו). העמים שבאזורים אלו נחשבו כאינם מסוגלים לעמוד בכוחות עצמם ורווחתם והתפתחותם היא חובת האנושות. לכן, יש הצורך להפקיד את החסות על עמים כאלו בידי אומות מתקדמות, כנושאי מנדטים מטעם חבר הלאומים.
4. Reeva S. Simon, Iraq Between the Two World Wars- The Creation and Implementation of a Nationalist Ideology, Columbia University Press, New York,1986. p.2
5. Charels Tripp, pp. 30-31
 
סל קניות
סה"כ: 0.00 ₪

** עכשיו במבצע **
עבודה שניה ב – 40% הנחה*
בתוקף עד 30/10/2014
*) הזולה מבינהן

חפש עבודות
מדריך החיפוש
חפש על פי המילים:
קטגוריה:
עבודה מס':

אפשרויות חיפוש
הצג עבודות שאורכן
מ- עמ' עד עמ'
הצג תוצאות בכל עמוד

הכנס את קוד הקופון:
עבודות [1-9] מתוך 18 :: [עמוד 1 מתוך 2]
עבור לעמוד: 1 2 :: עמוד הבא >>