עבודות [1-9] מתוך 100 :: [עמוד 1 מתוך 12]
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 :: עמוד הבא >>

תוצאות חיפוש "דתיה בן דור":

WordSuggestions
דתיה דת דתי הדתי דה דעה די תהיה תה

עבודה מס' 50153 SHOPPING CART DISABLED
אורי זוהר ובני הדור השני לשואה, 1999.
ניתוח הסרט "עינים גדולות" תוך התייחסות לאורי זוהר ובני הדור השני לשואה.
4,380 מילים (כ-13.5 עמודים), 4 מקורות, 158.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
אף כי הוא עצמו אינו בנם של ניצולי שואה, בסרטו של זוהר "עיניים גדולות", נדמה כי ניתן לאתר כמה דפוסים פסיכולוגיים האופייניים לאלו המכונים "דור שני לשואה", ואולי- לייחסם לזוהר עצמו.
במחקרה "האפיונים האישיותיים של דור שני לניצולי שואה בישראל" (81'),ליאורה גודר מצביעה על כך , כי במחקרים שנעשו בארץ, נמצא כי על אף "יתר בעייתיות באוכלוסיית צאצאי הניצולים תווי האישיות של בני האוכלוסייה אינם פתולוגיים ואינם חורגים ממסגרת ה"נורמליות" (עמ'  58).
עוד היא מוסיפה כי "ייתכן כי אי החריגה מטווח  ה"נורמליות" של אוכלוסיית צאצאי הניצולים הרחבה קשורה להשפעה הממתנת שהייתה לחיים בישראל , על הסתגלות הניצולים ותפקודם כהורים" (עמ'  59).
בדברים אלו אין טענה מפורשת בדבר "נדידה" דו- כיוונית של דפוסים בין קבוצת בני הניצולים לקבוצה של אלו שאינם . יחד עם זאת, ההמצאות המשותפת של שתי הקבוצות בגבולות ה"נורמה", נראה כמקנה תוקף להנחה אודות קיומם של דפוסים פסיכולוגיים המאפיינים את קבוצת בני הניצולים אצל מי שאינו בן ניצולים- כמו המקרה המיוצג על ידי אורי זוהר. תוקף זה מתחזק גם מן ההשפעה המרומזת של קבוצה אחת על השנייה ,שכן, ניתן להניח כי ה"חיים בישראל" מורכבים גם , ובאופן משמעותי למדי, מנוכחותם של בני הקבוצה שלא עברו את השואה ומצאצאיהם.
עם זאת, אישור תוקפה של ההנחה התיאורטית הכללית, עדיין אינו מאפשר  להתחיל בהוכחת נכונותה. המכשול הנוסף הניצב בדרך לכך יוסר רק אם יוכח כי סרטיו של זוהר משקפים , בצורה ברורה, את זוהר עצמו. זאת, כיוון שהבדיקה מכוונת מלכתחילה לזוהר האיש ולא ליצירתו ה"אוטונומית". מאחר והוא עצמו אינו נגיש (מה גם שלא בטוח כי אם הדפוסים הללו קיימים, הם גם קיימים אצלו באופן מודע), ומאחר ולא קיימת אוטוביוגרפיה שניתן להסתמך עליה, לא נותר אלא לחפש את התוקף לבדיקה בדברים שכתבו אחרים על זוהר במשך השנים, ותוך הסתייגות- גם על העדויות שלו על עצמו, כפי שעלו בראיונות השונים שנתן.
 
עבודה מס' 63971 SHOPPING CART DISABLED
מבט על מרכיבי הזהות התרבותית של בני הדור השני ליהודי אתיופיה, 2004.
בחינת נטייתם של בני הדור השני של יהודי אתיופייה להזדהות עם סגנונוות מוזיקליים כגון הרגאיי והראפ כתוצאה מן הניכור בו הם חשים בארץ
3,877 מילים (כ-12 עמודים), 11 מקורות, 179.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
אל החברה הישראלית נוספה לפני שני עשורים ומחצה, קהילה בעלת מסורת ותרבות מיוחדות במינן אשר לא הוכרו עד אז בקרב חברה זו: קהילת יהודי אתיופיה. בני הקהילה עלו ארצה במבצעים אוויריים מפורסמים ומרשימים אשר נודעו בשמות "מבצע משה" ו"מבצע שלמה", אך גם סבלו יסורים ותלאות רבות אשר באו לדי ביטויי בשהייה ממושכת במחנות פליטים בסודן ובאתיופיה, בתנאי רעב קשים ומחלות קטלניות, ואף בהפרדותן של משפחות וחצייתן למשך תקופה ארוכה עד לאיחודן המחודש בארץ.
עם הגיעם לארץ נתקלו בני הקהילה בתרבות אשר הייתה שונה לחלוטין מן התרבות בה הם חיו במשך מאות ויש הטוענים אלפי שנים, ובנורמות חברתיות אחרות לגמרי מאלה שהכירו. תהליך קליטתם של יהודי אתיופיה היה ועודנו תהליך מורכב ורווי תהפוכות ומכשולים אשר חלקם נובעים מן ההבדל התרבותי הרב וחלקם נובעים מיחסה המפלה של החברה הישראלית כלפי קהילה זו.
כתוצאה מתהליך הפכפך זה התפתחו בקרב הקהילה מרכיבים שונים אשר בנו את זהותם התרבותית. עבודה זו אינה מתיימרת לעסוק בכל המרכיבים אשר השפיעו על זהות בני הקהילה ואף לא בכלל הקהילה. העבודה תתמקד בתהליך עיצוב זהותם התרבותית של בני הדור השני ליהודי אתיופיה ותנסה לתאר שילוב של שתי השפעות מרכזיות בעיצובה של זהות זו:
א. ההחלשה הרבה במעמדם של המנהיגים הרוחניים של העדה, אשר מייצגים את המסורות העממיות והמנהגים אשר היו נהוגים זה מאות בשנים באתיופיה.
ב. הזדהות בני העדה עם המוזיקה השחורה המתבטאת בסגנונות הרגאיי והראפ, ותרבות ההיפ הופ אשר מתבטאת מלבד המוזיקה גם בלבוש, תסרוקת, וסגנון דיבור יחודיים.
בהמשך תתואר גם מידת תחושת הקרבה (או מידת תחושת הריחוק), אשר הם חשים לתרבות ולחברה הישראלית.

תוכן העניינים
מבוא
פרק 1- הקהילה היהודית באתיופיה: סקירה היסטורית.
פרק 2- היחלשות המסורות העממיות והמנהיגות החברתית רוחנית
פרק 3- מוזיקה פופולרית כמעצבת זהות
פרק 4- מה הלאה? שתי גישות להמשך הדרך
סיכום
ביבליוגרפיה


מתוך העבודה:
הקהילה היהודית באתיופיה-סקירה הסטורית
מוצאם של יהודי אתיופיה חשוב להבנת זהותם כיום. כדי לדעת "מיהו אדם" יש לדעת "מהיכן הוא בא". בקרב בני העדה ישנן מספר מסורות על מוצאה. (קורינאלדי 1988): מסורת אחת טוענת כי מקורם הוא בשבט יהודי עתיק אשר נדד בתקןפת בית ראשון מארץ ישראל למצרים ואחר כך התיישב באתיופיה.
 
עבודה מס' 68778 SHOPPING CART DISABLED
התמודדות עם לחץ בקרב בני דור שני ושלישי לניצולי שואה, 2010.
בחינת דיווחים על התמודדות עם לחץ בקרב בני דור שני ושלישי לניצולי שואה.
6,013 מילים (כ-18.5 עמודים), 23 מקורות, 249.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון דיווחים על התמודדות עם לחץ בקרב בני דור שני ושלישי לניצולי שואה. ההשערות שהועלו במחקר טענו כי בני דור שני ושלישי של ניצולי שואה ידווחו על התמודדות פחות יעילה עם מצבים מעוררי לחץ: ידווחו על יותר הכחשה ופסיביות ועל פחות קבלה. כן שוער כי נשים שהוריהן הם ניצולי שואה ידווחו על התמודדות פחות יעילה מאשר נשים שהוריהן לא עברו את השואה, ואילו אצל גברים ממשפחות עם רקע של שואה וגברים מקבוצת ההשוואה לא צפוי להיות הבדל. במחקר נדגמו 100 זוגות של הורים וילדים: 57 זוגות של בני דור שני ושלישי לניצולי שואה, ו-38 זוגות ההשוואה. הנבדקים מילאו שאלון "אירועים קשים וטראומטיים תשס"ט 2009". לאחר בדיקת הנתונים נמצא אישוש חלקי להשערות המחקר. נמצא כי דור שני ושלישי דיווחו על יותר התנתקות מנטלית והתנהגותית מקבוצות ההשוואה, אך לא היה הבדל מובהק בדיווח על שחרור הרגשות. עוד נמצא כי דור שני ושלישי משתמשים פחות במנגנון הקבלה יחסית לקבוצות ההשוואה, אך לא נמצא הבדל מובהק בשימוש במנגנון ההכחשה. לא נמצאה אינטראקציה בין קבוצה לבין מגדר, כך שמנגנוני ההתמודדות הפחות יעילים דווחו גם אצל נשים וגם אצל גברים דור שני ושלישי לניצולי שואה. מסקנת המחקר הייתה שבני דור שני ושלישי לניצולי שואה אכן מתמודדים פחות טוב עם מצבים מלחיצים, אך הדבר נמצא רק לגבי סוגי התמודדות ספציפיים.

תוכן עניינים:
תקציר
1. מבוא
    הקדמה
    בני דור שני לניצולי שואה
     בני דור שלישי לניצולי שואה
     השערות
2. שיטה
     משתתפים
     מדדים
      הליך
3. תוצאות
4. דיון
     בני דור שני לניצולי שואה
     בני דור שלישי לניצולי שואה
     נקודות חוזק והחולשה של המחקר
     השלכות מעשיות קליניות של המחקר
רשימת מקורות

הערת מערכת: שאלון המחקר אינו כלול בעבודה.

מתוך העבודה:
יש חוקרים שטוענים כי ברוב המקרים אין טראומה משנית (טראומה שההורים העבירו לילדיהם) אצל בני הדור השני. הם טוענים שאין הבדל בין בני דור שני של ניצולי שואה ובני דור שני של אלה שלא היו בשואה בהפרעות פסיכולוגיות ותגובתם לסביבה וכי ילדי הניצולים לא פחות טובים בהסתגלותם לסביבה מאשר אלה שהוריהם לא עברו את השואה. אך למרות זאת, חוקרים אלו מציינים כי במצבים של לחץ אכן יהיו הבדלים בתגובות ובהתמודדות עם המצב בין בני דור שני של ניצולי שואה לבין בני דור שני של אלה שלא היו בשואה. במילים אחרות, הם טוענים כי ניצולי שואה אינם מעבירים את הטראומה שלהם לילדיהם ולכן אין כל פגיעה בתפקודם של בני דור שני במצבים נורמליים, אך במצבים מלחיצים במיוחד אכן בני דור שני של ניצולים מתפקדים בצורה פחות טובה מאלה שהוריהם לא עברו את השואה .(van IJzendoorn, Bakermans-Kranenburg, & Sagi-Schwartz, 2003)
 
עבודה מס' 70019 SHOPPING CART DISABLED
בני הדור השני לניצולי השואה בקולנוע, 2014.
כיצד באה לידי ביטוי התמודדותם של בני הדור השני עם זיכרונות הוריהם בקולנוע הדוקומנטרי משנות השמונים ואילך.
16,474 מילים (כ-50.5 עמודים), 30 מקורות, 299.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
במסגרת העבודה, בחרתי לעסוק בנושא: "בני הדור השני לניצולי השואה בקולנוע", ולבחון את שאלת המחקר: "כיצד באה לידי ביטוי התמודדותם של בני הדור השני עם זיכרונות הוריהם בקולנוע הדוקומנטרי משנות השמונים ואילך?".
את שאלת המחקר שלי אבדוק באמצעות שלושה סרטי קולנוע, שעוסקים בדור השני ובהתמודדות שלהם עם סיפור השואה של הוריהם, ובאמצעות מקורות ספרותיים שעוסקים בנושא.
הסרטים הם: הראשון, "הוגו" משנת 1990,  סרטו של יאיר לב, שבו לב מדובב את אביו הוגו ואת דודו, ניצולי מחנות הנאצים. בסרט מספר אביו כיצד הם שרדו את השואה ומתאר כיצד משפיעות החוויות שעבר על ההווה שלו. כאשר הסרט יצא, הוא עורר הדים רבים מכיוון שהיה אחד מהסרטים הראשונים אשר עסקו בצורה ישירה ונועזת בחוויות הדור השני.
השני, "פיצה באושוויץ" משנת 2007, באחד התקצירים של הסרט נכתב, כי: "דני נבו, ניצול שואה, מעיד על עצמו שהוא בעל תואר בי-איי (בוגר אושוויץ), ושהיה לו רופא אישי שטיפל בו - ד"ר מנגלה. האיש הגבוה, שלעולם אינו בוכה, כבר הצטרף לכל משלחת אפשרית לפולין ולמחנות ההשמדה, אבל לא הצליח עד כה בדבר אחד: לקחת את ילדיו, שגי ומירי, אל מחוזות ילדותו האבודה בליטא.
הסרט השלישי והחדש ביותר - "שישה מיליון ואחד", של דוד פישר משנת 2011. הסרט מספר את סיפורו של יוסף פישר, אביו של דוד, שתיאר את הישרדותו במחנות הנאצים באוסטריה ביומן שכתב. דוד מגלה את היומן ולוקח את שלושת אחיו למסע אישי ומשפחתי, אשר פותח את כל הפצעים הישנים.
במסגרת הדיון, בחרתי להתמקד בדרכי ההתמודדות של בני הדור השני. הסרטים מציגים ניצולים שעל אף ההיקלטות המוצלחת בארץ והקמת משפחות חדשות, הטראומה של השואה אינה מרפה מהם ומלווה אותם במהלך כל חייהם. נושא חשוב לדיון אם כך, הוא כיצד מתמודדים בני הדור השני עם עובדה מצערת זאת, וכיצד הקולנוע מציג זאת?
כדי לחקור את שאלת ההתמודדות של הדור השני עם הטראומות של הוריהם, אביא כאן מחקרים פסיכולוגיים על הניצולים ועל ילדיהם, אבחן את היחס לניצולי השואה בארץ באמצעות הקולנוע לאורך השנים, ואנתח את שלושת הסרטים שציינתי קודם.

תוכן עניינים:
פתח דבר
מבוא
מחקר פסיכולוגי על ניצולי שואה
בני הדור השני
גישות בקולנוע הדוקומנטרי לניצולי השואה
פרק ראשון: ניתוח הסרט "הוגו"
פרק שני: ניתוח הסרט "פיצה באושוויץ"
פרק שלישי: ניתוח הסרט "שישה מיליון ואחד"
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
מחקר אמריקאי שבדק ניצולי שואה שפנו לטיפול פסיכולוגי מעלה את הממצאים שהניצולים חווים פוסט טראומה כל חייהם. חוקרים בדקו 27 ניצולי שואה חמישים שנה לאחר השואה שפנו אליהם לטיפול, ומתוכם ל 20 מטופלים, או 74% נמצאה הפרעה פוסט טראומטית, מה שמראה שהתופעה נמצאת אצלם לאורך כל חייהם (טרפלר, בראונשטיין, מוסקוביץ, פרידמן, 2007).
 
עבודה מס' 40993 SHOPPING CART DISABLED
לשונה של דתיה בן דור בשירת ילדים, 1990.
הגדרות האדיולקט, אפיונים סמנטיים של האדיולקט, שימושים תחביריים בשירת ילדים ומשחקים פונולוגיים ומורפולוגיים.
8,446 מילים (כ-26 עמודים), 11 מקורות, 258.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
תוכן העניינים:
    1. מבוא
        א. הגדרת האדיולקט וקורפוס המחקר
             א.1 כתיבתה של דתיה בן-דור
             א.2 סגנון לשוני ואדיולקט
        ב. שירת ילדים
            ב.1 לשון ילדים
            ב.2 הילד - מושא או נושא השירה?
    2. אפיונים סמנטיים של האדיולקט
        א. על בחירת המשלבים
        ב. צורות לשוניות
        ג. יצירת משמעות ריגושית
        ד. מעתקים סמנטיים
        ה. חידושים בתחום המשמעות
    3. שימושים תחביריים בשירת הילדים
        א. דגמי פסוקיות
        ב. צירופים
        ג. אורך המשפט וסימני פיסוק
        ד. סדר המילים
        ה. שעבוד ואיחוי
    4. משחקים פונולוגיים ומורפולוגיים כאמצעים דידאקטיים
        א. "שיפוצים" מורפולוגיים - הבלטה לשם הבחנה
        ב. שימוש בהברות בודדות ..
    5. מבנים מטריים כאמצעי להעברת מסר לשוני
        א. חריזה
        ב. משקל
    6. סיכום
ביבליוגרפיה

1. מבוא
א. הגדרת האדיולקט וקורפוס המחקר
א.1 כתיבתה של דתיה בן-דור
     דתיה בן-דור כותבת שירים לילדים קטנים. החומרים לשיריה הינם חויות עולמו של הילד, ונוגעים לתחומי התעניינותו. השירים הם בדרך כלל הומוריסטיים, אולם יחד עם זאת בולטת בהם כוונה דידאקטית. המטרות הדידאקטיות משתקפות הן ביצירת מצבים "מהחיים" באמצעות האנשה ("הינשוף והחוחית" או "שני עיגולים"), הן באמצעות דיבור גלוי על מצבים קונקרטיים בחיי הילד ("שתי חברות טובות", "למה אף?"), והן באמצעות העברת חויות מופשטות, כגון חויות לשוניות, באמצעות קונקרטיזציה של השפה וחיבורה בצורה של משחק לעצמים מוחשיים.
     במרבית השירים אנו חשים אוירה הומוריסטית ופוזיטיבית. גם אם יש בשיר משפט בעל נימה של צער, או סיטואציה מביכה, הדרך שבה מציגה בן-דור את ההקשר מלווה תמיד ב"חצי חיוך" ומתנקזת אל הפתרון החיובי ("שני עיגולים", "למה אף?", "הינשוף והחוחית").
     השירים שאינם בעלי אופי עלילתי, הם בדרך כלל שירי משחק, המלווים בלחן ובפעילות שעושה הילד תוך כדי שירה. הם נועדו להיות מושרים בעל פה, על ידי הילד בהדרכת המבוגר, וכיוון שכך הם בנויים בעיקר מתבניות קבועות. הדפוס הקבוע של השיר (המכונה על ידי ברוך "אב-טיפוס" ) מסייע בידי הילד, שעדיין אינו קורא בעצמו, לזכור את השיר ולשיר אותו לבדו תוך כדי משחק. כמו כן מאפשרת התבנית ליצור הרחבות פרטיות של השיר, הן על ידי המחנך והן על ידי הילד, ולהוסיף למשחק פרטים נוספים ("מה מתחיל במה?", "מילים אחיות").
     את שיריה של בן-דור קשה לנתק מן האמצעים החושיים המגוונים שהיא משתמשת בהם. היותם מרוכזים בספר כתוב, הכולל פעמים רבות את לחני השירים, מבטאת אך ורק אמצעי למסירת המסר. אמצעי טוב יותר, שפותח בשנים האחרונות, הוא קלטות הוידאו לילדים, המשקפות טוב יותר את האופי הרב-חושי של השירים. מרבית השירים מורכבים למעשה ממילים, ממנגינה ומפעילות פיזית המתבצעת תוך כדי השיר. כמו כן, בספריה, מלווה בן-דור את השירים באיורים. אף על פי שבעבודה זו אתמקד בניתוח הלשון של בן-דור, עלינו לזכור כל הזמן את משמעות השימוש גם בחושים האחרים.
א.2 סגנון לשוני ואדיולקט
     המושג 'סגנון' (style) בהקשרו הלשוני מתכוון, לפי פרוכטמן , לדרך שבה אדם מסויים משתמש בלשון בטקסט מסויים, למטרה נתונה. מכיוון שכך, הסגנון הוא למעשה בחירה לשונית שעושה מוסר המסר מתוך הרפרטואר הלשוני שאותו הוא מכיר, ודפוסי השימוש שהוא עושה במבנים, צורות ומאפיינים שונים של לשונו. אפשר לומר כי הספרות המודרנית נוהגת לשבור מוסכמות סגנוניות, והדבר בא לידי ביטוי גם בשירת ילדים. די אם נביט בשירי הילדים של ח.נ. ביאליק ונשווה אותם לשירי ילדים מן העשורים האחרונים, כדי להבחין בהבדל. ביאליק, למשל, לא עושה כלל שימוש במשלבים נמוכים של השפה, לא בשפת הדיבור ולא בלשון עגה. לעומת זאת, כפי שנראה בשיריה של בן-דור, משוררים וסופרים מודרניים נוהגים להשתמש בעירוב מוחלט הן במשלבים גבוהים והן במשלבים נמוכים יותר של הלשון.
     חוקרי ספרות ובלשנים נוהגים לבחון, לצד הבחירה הסגנונית, את ה'סוגל הסגנוני' של המחבר. סוגל לשוני הוא למעשה תכונה המציינת טקסט מסוים מבחינת סגנונו . הסוגל הלשוני יכול להיות סמנטי, תחבירי או אף מורפולוגי, והוא מציין את הקורפוס הנבחן מקורפוסים אחרים בני השוואה.
     כאן אנו מגיעים לעניין האדיולקט. ההגדרה המילולית לאדיולקט היא, למעשה, "לשונו של איש אחד". ואין הכוונה כאן לשפה חדשה שהומצאה, אלא לשימוש המסויים שעושה אדם בשפתו לצורך העברת מסריו (כתובים או מדוברים), שימוש המבחין את יצירתו הלשונית מיצירות לשוניות אחרות. האדיולקט הוא למעשה שם כולל למגוון הסוגלים הסגנוניים המאפיינים את יצירתו של הפרט.
     בעבודה זו בחרתי את לשונה של דתיה בן-דור בשירי הילדים כקורפוס לחקר האדיולקט. אבחן את ההיבטים הלשוניים השונים המשתקפים ביצירתה של בן-דור, וכיצד הם משרתים את מטרות הטקסט ואת המסר. לאחר סקירה קצרה של לשונם של ילדים, אשר אליהם מופנים מסריה של בן-דור, אבחן באופן מעמיק את ההיבטים המורפולוגיים, הסמנטיים והתחביריים של יצירתה ואנסה לחשוף את הסוגלים הסגנוניים, הבונים את האדיולקט שלה.
     ברצוני להוסיף כאן עוד נקודה אחת חשובה. שירים לילדים רכים, בגילאי טרום-בית-ספר, נכתבים בראש ובראשונה לקהל של "קוראים" שאיננו יודע לקרוא. המחבר יוצא מנקודת הנחה, כי השיר יוקרא לילד על ידי המבוגר, באופן ישיר או באמצעות הקלטה. להיבט זה חשיבות עליונה מבחינת הבחירה הסגנונית. על המסר ליצור עניין כמעט מיידי, להיות קליט, דינאמי ובעל יכולת גבוהה של הזדהות עימו. דרישות אלו באות, כפי שניווכח בהמשך, לידי ביטוי מובהק בשיריה של בן-דור.
 
עבודה מס' 50776 SHOPPING CART DISABLED
בני דור הביניים המטפלים בהורה קשיש במצב תלות - היבטים תיאורטיים ועדות אישית, 2000.
סקירה תיאורטית של הנושא וראיון.
9,036 מילים (כ-28 עמודים), 7 מקורות, 258.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
לרבי טרפון היתה אם זקנה. הם גרו בכפר.
ירדה אמו לטייל לתוך חצרה בשבת ונקרעה מנעל שלה.
הלך רבי טרפון והניח שתי ידיו תחת כפות רגליה
והיתה מהלכת על כפות ידיו עד שהגיע למיטתה.
רצתה אמו הזקנה לעלות למיטתה - גחן לה ועלתה עליו
וכהיתה יורדת - ירדה עליו.
                                                              (תלמוד קידושין)



קערת העץ
סבא היה זקן מאוד מאוד. רגליו חדלו מלכת, עיניו כהו מראות, אוזניו כבדו משמוע.
גם שיניים לא היו עוד בפיו, וכשהיה אוכל, היה המזון נוטף על זקנו.
בנו וכלתו לא הושיבוהו עוד עימהם לשולחן והגישו לו את סעודתו לחוד, על יד התנור. פעם אחת נתנו לו מרק בספל, אך זה נשמט מידו ונשבר.
התחילה כלתו נוזפת בו, כי הוא מקלקל הכל בבית ושובר את הספלים, ואמרה:
מעתה אגיש לך את האוכל בקערת עץ ! נאנח סבא ולא ענה כלום.
פעם ישבו האב והאם בבית וראו כי בנם הקטן משחק על הרצפה בלוחיות-עץ ובונה דבר-מה. שאל אבא : מה אתה עושה, בני ? ענה הילד: אני עושה קערה מעץ, אבא.
כשאתה ואמא תהיו זקנים מאוד, אאכיל אתכם מתוכה.
הביטו האיש ואשתו זה אל זה ודמעות נראו בעיניהם. הם התביישו על כי העליבו את הזקן ומאז היו מושיבים אותו עמהם לשולחן ומטפלים בו כראוי.
                                                   (לב טולסטוי)

מבוא

העבודה עוסקת בבני דור-הביניים המטפלים בהורה קשיש במצב תלות. מצב תלות נוצר כאשר בריאות הקשיש מתדרדרת והוא נזקק לעזרה בפעילויות יומיומיות, כאשר המשפחה מופיעה כספק העיקרי של צרכיו. העבודה מציגה רקע תאורטי הסוקר נתונים דמוגרפיים וכן דפוסי התארגנות וסיוע של הבנים להוריהם, צורכיהם של בני דור-הביניים, המענים שמספקת החברה לצרכים אלה והפערים בין הצרכים לבין המענים הקיימים.
בחלקה השני של העבודה מובא ראיון שערכתי עם בת להורה קשיש במצב תלות, שימחיש את הבעיה ואת ההתמודדות עימה.

בעבודה זו אנסה להסביר מדוע בעיני בעיה זו היא בעיה חברתית, ואני תקווה כי אצליח להבהיר את עמדתי - מחד טיפול בהורה קשיש במצב תלות הינו נורמטיבי בחברות המערביות ובישראל בפרט, ומאידך עדיין לא קיימת התייחסות כוללת, חוקתית ומערכתית לבעיה חברתית זו.

תוכן עניינים:
מבוא

פרק א' - היבטים תיאורטיים
א. 1.  רקע כללי
א. 2. צורכיהם של בני דור הביניים
א. 3. המענים שמספקת החברה לבני דור הביניים
א. 4. הפערים בין הצרכים המזוהים לבין המענים של החברה

פרק ב' - עדות אישית
ב. 1. יצירת הקשר הראשוני
ב. 2. הראיון וניתוחו
ב. 3. סכום הפגישה כמופיע בתיק המרואיין

סכום
ביבליוגרפיה
 
עבודה מס' 64965 SHOPPING CART DISABLED
השתלבותם של בני נוער בני העדה האתיופית, 1998.
הקשר בין מיקוד שליטה וזהות האני לשילובם החברתי של מתבגרים בני העדה האתיופית
17,822 מילים (כ-55 עמודים), 95 מקורות, 598.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
המעבר מאתיופיה לישראל היה כרוך באובדנים רבים ומכאיבים של קרובי משפחה, דרך חיים, מעבר מחברה מסורתית לחברה מודרנית על כל המשתמע מכך. הסתגלות עולי אתיופיה לאורח החיים הישראלי חשוב לעתידם הם אך לא פחות חשוב לעתיד החברה הישראלית.
שאלת השתלבותם החברתית של בני העדה האתיופית מעסיקה ותעסיק עוד שנים רבות אנשי חינוך, חברה ומדינה. בספרות התיאורטית העוסקת בנושא ההגירה, ישנו דגש על נושא ההסתגלות וההשתלבות של מהגרים בחברה החדשה.
בין המשתנים שנמצאו באוכלוסיות אחרות כבעלי השפעה על הסתגלות מהגרים - עולים היו: דרכי התמודדות, מיקוד שליטה, יחסים חברתיים, מרכיב המשפחה וכד'.
בחרתי במחקרי לבדוק את מידת השפעתם של שני משתנים אישיותיים, "מיקוד ושליטה" ו- "זהות האני", על השתלבותם החברתית של מתבגרים עולים מאתיופיה.

שאלות המחקר באו לבדוק באיזו מידה חיזוק שני משתנים אלה ישפיעו על שילוב טוב יותר של מתבגרים אתיופיים.
אוכלוסיית המחקר כללה 62 נבדקים: 19 בנים ו-43 בנות. כל הנבדקים הינם מתבגרים מן העדה האתיופית שעלו לארץ בשנים 1991 ו-1992, כלומר שוהים בארץ כשבע שנים.
במחקר זה נעשה שימוש בשלושה שאלונים:
א. שאלון זהות האני למתבגר.
ב. שאלון א.ה.ל - שאלון אחריות להישגים לימודיים.
ג. שאלון שילוב חברתי.  

תוכן העניינים:
*תקציר
אוכלוסיית המחקר
שאלת המחקר
כלי מחקר
תהליך
עיבוד נתונים
התוצאות
*מבוא
*רקע תיאורטי
יהדות אתיופיה ועלייתה ארצה
עולי אתיופיה
מתבגרים אתיופיים
יחסי הורים וילדים על רקע קשיי העלייה
הסתגלות
שביעות רצון
הסתגלות מהגרים ועולים
הסתגלות חברתית של מהגרים ועולים
הסתגלות נוער עולה
מיקוד שליטה (Focus of Control)
תיאוריות סגנון ייחוס
סקירה תיאורטית
ציוני דרך בהתפתחות התיאוריה
התפתחות מיקוד שליטה
זהות האני
תיקוף מחקרי של מושג "זהות האני"
משתנים העשויים להשפיע על זהות האני
המשפחה וזהות האני
משתני התנסות חברתית
הקשר בין אירועי חיים שליליים וזהות ה"אני"
*המחקר
רציונאל המחקר
שאלת המחקר
השערות המחקר
שיטה
משתני המחקר
אוכלוסיית המחקר
כלי המחקר
הליך המחקר
תוצאות
*דיון
*המלצות
*סיכום
נספחים
שאלונים לצורך מחקר
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
מעיון בספרות עולה כי נבדקו משתנים רבים המשפיעים על היקלטותם של מהגרים בארצות קולטות.
בחרתי לבדוק דווקא שני משתנים אשיותיים והקשר שלהם להשתלבות חברתית ביחס מתבגרים בני העדה האתיופית מכיוון שנושא זה לא נבדק עדיין.
המשתנה הראשון הוא מיקוד שליטה (Focus of control) - פנימית וחיצונית. המשתנה השני הוא זהות האני (Ego Identity). המונח "מיקוד שליטה" נקבע לראשונה ע"י רוטר (1956) והוא מבטא את הנטייה של האדם לנתח את מקור התוצאות והאירועים שהתרחשו בחייו ולייחס להן סיבות ומשמעות בהתאם לאישיותו, אמונותיו והתנסויותיו בעבר.
 
עבודה מס' 41583 SHOPPING CART DISABLED
הקשר בין היצירתיות אצל בנים בכורים ובני זקונים.
הגדרות תיאורטיות, בעיות פסיכולוגיות וחברתיות בהתבגרות, השפעת המשפחה ובנית מודל יצירתיות.
5,415 מילים (כ-16.5 עמודים), 11 מקורות, 228.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
הקשר בין יצירתיות בנים בכירים בהשוואה לבני זקונים.

תוכן עניינים - hc1583
1.      מבוא
2.     יצירתיות
3.     מקומה של האישיות בפעילות היצירתית.
4.     שינויים במרחב המושגי.
5.     אנלוגיות ככלי יצירתי.
6.     אמנים יצירתיים.
7.     בניית מודל יצירתיות.
8.     בעיות פסיכולוגיות ובעיות חברתיות של הילד המתבגר.
9.     הקניית הכשרים לילד בתקופה שקדמה לבית הספר.
10.     תיאוריות ביחס להשפעת המשפחה על גיבוש זהותו העצמית של הילד.
11.     נוכחות אב ואם במשפחה.
12.      בניית מודל.
13.     מקורות.
14.     ביביליוגרפיה.


בעימותים משפחתיים שומעים עיתים את בקשת ההורים מילדיהם הגדולים לוותר
לקטנים וזאת מתוך הנחה שהם מבוגרי דיים כדי לדעת שמה שהם מבקשים יכול קצת
להמתין ואילו הילד הקטן עדיין לא בשל לכם "האני רוצה" של בן הזקונים זוכה לתמיכה
מצד ההורים, מה שמקומם לעיתים את הילדים הגדולים. המצב מורגש במיוחד בבית בו
יש שני ילדים, כאשר יש בינים פער גילים גדול יחסית של 10 שנים. ילד בן 14 וילד בן .4
ה"אני רוצה" יכול לעיתים לבטא תחושה חסך שמונע מהילד להביא לידי ביטוי צורך
להחצין רגשותי. דוגמה לכך הוא מצב בו ההורים החליטו להקציב סוכם מסויים כדי
לקנות לילד הבוגר מעיל חורפי ולילד הקטן כלום. מכיון שתקציב המשפחתי באותו זמן לא
מאפשר זאת. הילד הקטן מרגיש מקופח. למה לאח הגדול כן ולו שום דבר. ואותו אח קטן
מוכשר למוזיקה. ההורים מתוך מצוקה מתלבטים מה לעשות ובסיכומו שלדבר מבקשים
מהאח הבכור לוותר על המעיל, אותו ירכשו לו במועד מאוחר יותר וקונים לאח הקטן
גיטרה.
טיפול אנליטי בדוגמה זו המייצגת מקרים מציגה שאלה בדבר פעמים אפשריים בין
יצירתיות של בנים בכירים ליצירתיות של בני זקונים, עד כמה ואם בכלל יש הבדלים
ביניהם ומה מקומה של המשפחה בכיבוד הסוציאקונומי, שיש בו כדי להצביע אולי על
השפעת הסביבה על מידת החצנתה של היצירתיות.
מחקרי היצירתיות עד היום התמקדו בהיבטים הפסיכולוגיים והמוחיים במובן הנוירולוגי
של הנושא. על הבדלים כל שהם בין ילדים בתוך המשפחה בהקשר מערכת היחסים ביניהם
לבין ההורים אין בעצם שום דבר, אינטואיטיבית וזאת על רקע נסיון מצטבר אפשר לראות
לעיתים כי ילדים "ירשו" בצורה גנטית יכולת זו או חלק מיכולת זו מההורים, אם מצד
האב ואם מצד האם.
הדרך היחידה לנסות להתמודד עם נושא הוא בניית מודל תיאורטי ולבחון אותו באופן
מעשי.
בעבודה עצמה סעיפים רבים המטפלים בכל ההיבטים של הבעיה אולם אפשר לכנסם תחת
שני נושאים והם יצירתיות ומערכת היחסים המשפחתית של הילד המתבגר. ולאחר מכן
בא המודל המציג את הבא להראות את קורפוס כללים הנגזרים ממידת הקשר בין
המשתנה הבלתי תלוי מערך גילים של ילדי המשפחה ומשתנה תלוי יצירתיות.



 
עבודה מס' 60469 SHOPPING CART DISABLED
חדירת דור האיקס לדור היאפים בסרטי שנות ה-90, 2000.
ניתוח מקרה "שירת הסירנה".
3,292 מילים (כ-10 עמודים), 10 מקורות, 149.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
    עבודה זו תעסוק בקונפליקט שבין דור ה-X לדור היאפים. במידה רבה מדובר באותו דור, כאשר ארצה לטעון שגם שהיאפים בשעת משבר הופכים להיות חלק מדור ה-X.
הדבר בולט בעיקר בסרטו של איתן פוקס "שירת הסירנה" (1994), כאשר לטענתי דור היאפים ודור ה-X הופכים להיות אותו דור כתוצאה מהבלבול השולט בחייהם.

לטענתי, מדובר בתהליך שהחל באופן בולט בשנות ה-80 והגיע לשיאו בסוף העשור הקודם. מכיוון שכך, אתמוך בטענתי זו כאשר סביב "שירת הסירנה" - הסרט בו אעסוק, אציג גם מוטיבים מרכזיים מהסרטים "רומן על בטוח" (1985) ו"מתח נעורים" (1997), המביעים את תהליכי הבלבול ושחיטת הפרות הקדושות בשנות ה-80 וה-90, כשאלה מביעים את התהליכים שעברה החברה האמריקאית בשני העשורים האחרונים. במקביל, אציג גם שני סרטים שהופקו בשנה האחרונה - "כוחותינו לא שבו" (1999) ו"משהו טוטאלי" (2000) - המעידים על תהליך דומה המתרחש בארץ, כאשר מול הדור האבוד של מוכי הלם הקרב, מצויים רבים מבני המעמד הבינוני והגבוה שאינם מוצאים את עצמם ובעצם הם מוכים בהלם החיים.
לצורך כך אציג בחלקה הראשון של העבודה סקירת ספרות בנושא התהוות דור ה-X, כאשר בחלקה השני אתייחס לנושא כפי שהוא בא לידי ביטוי בסרטו של פוקס, "שירת הסירנה".

תוכן העניינים:
מבוא
התהוות דור ה-X - רקע תיאורטי
תופעת דור ה-X ב"שירת הסירנה" (1994)
ביבליוגרפיה
פילמוגרפיה
 
סל קניות
סה"כ: 0.00 ₪

** עכשיו במבצע **
עבודה שניה ב – 40% הנחה*
בתוקף עד 30/08/2014
*) הזולה מבינהן

חפש עבודות
מדריך החיפוש
חפש על פי המילים:
קטגוריה:
עבודה מס':

אפשרויות חיפוש
הצג עבודות שאורכן
מ- עמ' עד עמ'
הצג תוצאות בכל עמוד

הכנס את קוד הקופון:
עבודות [1-9] מתוך 100 :: [עמוד 1 מתוך 12]
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 :: עמוד הבא >>