עבודות [1-6] מתוך 6

תוצאות חיפוש "אתונה":


עבודה מס' 60847 SHOPPING CART DISABLED
מחשבה מדינית במחזות יווניים, 2002.
הביקורת של אריסטופנס על אתונה וההתחייסות של אנטיגונה ופרומתאוס הכבול לדת כמקור לערכי צדק במדינה.
3,716 מילים (כ-11.5 עמודים), 7 מקורות, 119.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
מחשבה מדינית במחזות יווניים קלאסים


חלק א' - הביקורת של אריסטופנס על אתונה במחזות: עננים, פרשים וליסיסטרטה
הקומדיות ביוון הקלאסית היו כלי ביקורת על מנהיגים ועל תופעות פוליטיות. הקומדיות של
אריסטופנס הוצגו בפסטיבלים וזכו לפופולריות גדולה. האופי הקומי של המחזות איפשר התייחסות
לנושאים פוליטיים רגישים שהיו על סדר היום.
מטבע הדברים, מחזה קומי מביע בעיקר ביקורת, ופחות עוסק באמירה חיובית על נושאים
פוליטיים. בשלושת הקומדיות של אריסטופנס: עננים, פרשים וליסיסטרטה, אריסטופנס לועג
ומעביר ביקורת על השלטון האתונאי, העם האתונאי והסופיסטים. בכל זאת ניתן למצוא אמירות
חיוביות על ערכים רצויים במדינה ועל אופי הצדק. באופן כללי, ניתן להגיד שהמכנה המשותף
לביקורת בקומדיות הוא העולם החדש. הקומדיות מצביעות על חוסר ערכיים בעולם החדש
ומטיפות לחזור לעולם הישן. העולם החדש כולל דמוקרטיה על כל תחלואיה: סופיסטים, מנהיגים
נצלנים שחיתות ובורות. העולם הישן הוא עולם דתי של אמונה באלים וחיים ישרים, מתונים
ומיושבים.
בחלק זה של העבודה, אציג בתחילה בתמציתיות את עיקרי הביקורת בכל אחת מהקומדיות, ולאחר
מכן אצביע על המשותף לשלושת הקומדיות ועל הנקודות הבלתי עקביות בהן לגבי הערכים הרצויים
במדינה ואופי הצדק.

חלק ב' - ההתחייסות של אנטיגונה ופרומתאוס הכבול לדת כמקור לערכי צדק במדינה
הטרגדיות באתונה הוצגו בפומבי והיתה להן השפעה על נושאים שהיו על סדר היום הציבורי.
הטרגדיות בנו מחדש מיתוסים מהעבר הרחוק. המחזאים פירשו את המיתוסים בצורות שונות
מהמקובל והתאימו אותם למסר שהם רצו להעביר. הטרגדיות 'אנטיגונה' ו'פרומתאוס הכבול'
עוסקות במעמד הדת כמקור לערכים בחברה ובמדינה. בחלק זה של העבודה אעמוד על עיקרי
ההתייחסות של המחזות לדת ולחשיבות של בחיים הערכיים והפוליטים.


 
עבודה מס' 64867 SHOPPING CART DISABLED
סיקור ספורטאיות באולימפיאדת אתונה במדורי הספורט בעיתונות הכתובה בישראל., 2004.
בחינת סיקורם של שלושה אירועי ספורט בשלושת העיתונים הגדולים בארץ.
7,272 מילים (כ-22.5 עמודים), 13 מקורות, 198.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
עבודה זאת עוסקת בבחינה אמפירית מדגמית של סיקור ספורטאיות שהשתתפו במשחקים האולימפיים באתונה, 2004 במדורי הספורט בעיתונות הכתובה בישראל.
העבודה יצאה מנקודת הנחה ומהשערת מחקר כי ייצוג הנשים במדיה ובכלל זה הספורטאיות הוא מוטה לרעה, מושפע מסטריאוטיפים מינניים ושוביניזם.
העבודה כוללת סקירה כללית על תפקידי השפה בייצוג והעברת מידע ומסרים, לאחר מכן מובאות תיאוריות, שעיקרן ניאו מרקסיסטיות הבאות להסביר את השימוש בתקשורת ההמונים להעברת מסרים .
בחלק הספציפי ניתנת סקירת ספרות מחקרית על סיקור ספורטאיות במדיה ולבסוף מובא המחקר האמפירי.

תוכן העניינים:
מבוא
תהליך התקשורת
השפעת אידיאולוגיות על סיקור במדיה
סיקור ספורטאיות במדיה
סיקור ספורטאיות באולימפיאדת אתונה במדורי הספורט בעיתונות הכתובה בישראל
דיון וסיכום
ביבליוגרפיה

הערת מערכת: בפרק "תהליך התקשורת" לא צויינו מראי מקום.

מתוך העבודה:
תקשורת היא תופעה הכרחית הקיימת בכל מערכת באשר היא. תקשורת היא העברה של מידע הקושרת אובייקטים שונים לכלל קיום מערכתי. התקשורת היא בעצם לב ליבה של כל תופעה מערכתית, באשר מערכת או תופעה מערכתית היא במהותה קיום מתמשך של יחסי גומלין בין אובייקטים שונים, המתאפשרים רק באמצעות מעבר של אינפורמציה ביניהם.
חברה אנושית מבוססת על תהליך בלתי פוסק של תקשורת בין בני אדם, קבוצות, ארגונים וכו' המרכיבים אותה. למעשה חברה ותקשורת הם שני צדדים של אותו המטבע: קיומה של מערכת חיים אנושית-תרבותית. מנקודת ראות של גישת האינטראקציה הסימבולית למשל, החברה האנושית נבנית ונוצרת באמצעות תהליכי התקשורת בין חבריה. מן הצד השני תקשורת בין אנשים היא כבר אירוע חברתי מעצם קיומו, כלומר אירוע המתאפשר בזכות קיומו של בסיס משותף לאנשים המתקשרים.
 
עבודה מס' 50719 SHOPPING CART DISABLED
תומכי ומבקרי הדמוקרטיה באתונה של המאות ה 4-5 לפנה"ס, 2000.
התייחסות ל'דיאלוג פרוטאגורס' ול'פוליטאה' של אפלטון, ובחינת יחסם של היוונים לאימפריה.
3,514 מילים (כ-11 עמודים), 7 מקורות, 168.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
       בחיבור זה אבחן את עמדותיהם של תומכי ומבקרי הדמוקרטיה ביוון של המאה החמישית ותחילת המאה הרביעית לפני הספירה. בסקירה אביא בעיקר את עמדותיהם של אישים בני התקופה בשילוב של מעט פרשנות מודרנית לדברים.
      מתוך המקורות הקלאסיים ששרדו, נותרו בידנו יותר כתבי ביקורת על הדמוקרטיה מאשר כתבים המציגים את הדמוקרטיה באור חיובי. אין בידנו איזה שהוא מקור היסטורי אשר מנתח את המחשבה הדמוקרטית מבחינה פילוסופית באור חיובי, וגם לא ידוע לנו אם בכלל היה אי פעם קיים כתב כזה. "חוקת האתונאים המיוחסת לכסינופון" הוא המניפסט התעמולתי האנטי דמוקרטי המובהק של אותה התקופה, כאשר לעומתו נאום ההספד של פריקלס הוא המניפסט הפרו-דמוקרטי המובהק ביותר. שתי המקורות הללו הם תעמולתיים בעיקרם, ואינם עוסקים בניתוח הדמוקרטיה מבחינה פילוסופית. שני המקורות בעד ונגד הדמוקרטיה המנתחים אותה באופן פילוסופי אליהם אתייחס בהרחבה במסגרת החיבור הזה, הם דיאלוג פרוטאגורס והפוליטאה של אפלטון. תחילה אדון בתפיסת הצדק והמוסר, בהמשך אדון בעקרונות החופש והשוויון ומעמד החוק. לאחר מכן אדון בשאלת שיתופו של "האדם הפשוט"  בפוליטיקה, והסכנה של צמיחת טירניה מתוך הדמוקרטיה. לבסוף אבחן את היחס של היוונים כלפי עמי האימפריה.

תוכן העניינים:
מבוא
שאלת הצדק והמוסר החברתי
מעמד החוק והקשר בין החוק והשלטון בדמוקרטיה
עקרונות החופש והשוויון ומשמעותם
שאלת יכולתו של האדם הפשוט ליטול חלק בניהול עניני המדינה
הסכנה של אנרכיה וטירניה מתוך המשטר הדמוקרטי
סיכום
מקורות
 
עבודה מס' 40525 SHOPPING CART DISABLED
המהפכה האוליגרכית של שנת 411.
הפעולות האנטי-דמוקרטיות באתונה, התבוסה בסיציליה, מהלך המהפכה,החוקה והפוליס וסוף הדמוקרטיה באתונה.
7,455 מילים (כ-23 עמודים), 8 מקורות, 228.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
תוכן עניינים:
1. מבוא
2. רקע מדיני : הפעולות האנטי-דמוקרטיות בפוליס של אתונה
3. רקע צבאי: תבוסת האתונאים בסיציליה ותוצאותיה הצבאיות
4. מהלך המהפכה האוליגרכית של שנת 411
5. החוקה והפוליס
6. סופה של הדמוקרטיה באתונה
7. סיכום
8. הערות שוליים
9. ביבליוגרפיה


בשנת 411 לפני סה"נ, לאחר מאה שנה כמעט של שלטון דמוקרטי יציב, הצליחו כוחות אנטי-דמוקרטיים להפיל את המשטר ולכונן במקומו משטר אוליגרכי.
בעבודה זו העסוק בפרטי המהפכה הזאת ואשתדל לענות על השאלות הבאות: מה היו הנסיבות שהביאו לשינוי המשטר; אלו כוחות פוליטיים פעלו באתונה באותה תקופה; מה היו השקפותיהם הפוליטיות ; מה היא מידת הצלחתה של המהפכה האוליגרכית; מה היה טיבו של המשטר החדש; מדוע המשטר האוליגרכי לא החזיק מעמד לאורך זמן; מה הייתה השפעתה של המהפכה האוליגרכית על יציבותה של הדמוקרטיה האתונאית?
לפני שנדון בשאלות אלו נבהיר כמה נקודות בסיסיות הקשורות לטיבו של המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו.
יסודות הדמוקרטיה באתונה נקבעו ברפורמות של Solon וCleisthenos- ומאוחר יותר תוקנו על-ידי Ephialtes. סמכות העליונה הייתה בידי אסיפת-העם - ekklesia.
היא דנה בעניינים הקשורים לכל תחומי חיי המדינה: מינוי מוסדות אדמיניסטרטיביים ופיקוח עליהם, מדיניות חוץ ובטחון, עניינים כספיים, שיפוט ותחיקה. באסיפת העם השתתפו כל אזרחי אתונה מכל המעמדות. חלק מסמכויות האסיפה הופקדו בידי מוסדות מצומצמים יותר. המוסד המדיני החשוב ביותר - מועצה (boule). המועצה הייתה מורכבת מ500- איש, חמישים מכל שבט. כל אזרח בן שלושים ומעלה היה זכאי להציע את מועמדותו לחברות , חברי המועצה נבחרו בהטלת גורל לשנה אחת בלבד. שנת שירותם התחלקה לעשר תקופות שנקראו prytanei. חמישים נבחרים מתוך חברי המועצה שימשו כוועדה העליונה והם נקראו prytaneis.
בנוסף למועצה היו משרות מדיניות נוספות: בתי-דין העממיים (Heliaea), משרות של archontes וstrategoi-. בתקופה בה אנו דנים משרת archontes לא הייתה בעלת חשיבות כבעבר. רוב המשרות נקבעו בהטלת גורל - שיטה שאמורה הייתה למנוע השתלטות של בעלי-השפעה ובעלי-יכולת. אבל משרות המצביאים (strategoi) נבחרו על-ידי בחירה אישית באסיפת כללית לשנה אחת (ניתן היה לבחור באותם האנשים פעמים אחדות). "ההכשרה המיוחדת הדרושה למילוי תפקיד  strategos הייתה מצויה בעיקר בקרב משפחות האצילים וכך איפוא יוצגו בוועדת המצביאים יותר מבכל גוף מדיני אחר באתונה, השכבות הגבוהות, שנודעו מהם נטיות אנטי-דמוקרטיות".) . בתקופתו של פריקלס הוחלט לשלם שכר לכל בעלי המשרות.
חידוש זה אפשר ממעמדות נמוכים לעסוק בניהול ענייני המדינה במשרה מלאה.
היה זה השיג הגדול של הדמוקרטיה האתונאית - השתתפותם של כל האזרחים בפועל בניהול המדינה ללא קשר למעמדם בחברה. השתייכות למעמד מסוים נקבעה על-ידי census - שומת רכוש. בעלי מימד שלישי, בעלי-מלאכה וחקלאים, שנקראו zeugitai או demiourgoi, התחילו לקחת חלק בחיים הפוליטיים לאחר רפורמות של Solon אבל נבחרו רק למשרות נמוכות. לאחר רפורמה של Ephialtes הם היו זכאים להבחר למשרות של strategoi. הם לא שירתו בצבא כפרשים משום שלא יכלו לממן את אחזקת הסוסים. לכן גויסו לצבא בתור hoplites - חיל רגלים מזוין כבד. על המעמד הרביעי Thetes - לפני רפורמות Solon נאסר להשתתף באסיפות העם.
רפורמות של Solon נתנו להם אפשרות להשתתף באסיפה והיבחר כשופטים בבתי-דין עממיים. כוון שהם היו חסרי כל ולא הייתה להם אפשרות להצטייד כhoplites - אבל כאשר אתונה הפכה למעצמה ימית הם גויסו לצי ושירתו בו בתור חותרים, מלחים, חיילים ואפילו קצינים. ברור שהיו הם התומכים הנלהבים ביותר של הדמוקרטיה.
כוון שאנו דנים בתקופת מלחמת פלופונס כדאי לומר מס' מילים על הכוחות שהשתתפו בה. מלחמת פלופונס הייתה המלחמה בין שתי הבריתות בעלות עוצמה בעולם היווני. ניתן לומר שהייתה זו מלחמה בין שתי צורות המשטר, הדמוקרטי והאוליגרכי. ברית הפלופונסית כללה ערים בחצי אי פלופונס, אי Aegina ו Cythera- ובראשה עמדה ספרטה. ברית Delos, או ברית הימית, כללה בתוכה ערים היווניות של אסיה הקטנה, את האיים הסמוכים לחופיה, ערים בThracia, האיים  , Euboea Chios, Delos, Samos, Lesbos, Naxos. בראשה של הברית הימית עמדה אתונה.
היחסים בין אתונה ובין ערי הברית היו מורכבים ובלתי יציבים. פריקלס חיזק את הקשרים בין בעלי הברית לאתונה וחוגים הדמוקרטיים נהנו מן החסות של אתונה. כל נסיון של פרישה דוכא ביד קשה. האוליגרכים בערי הברית חיכו להזדמנות כדי להיפטר בעת ובעונה אחת מן המשטר הדמוקרטי ומן ההגמוניה של אתונאית.

בשנת 411 לפני סה"נ, לאחר מאה שנה כמעט של שלטון דמוקרטי יציב, הצליחו כוחות אנטי-דמוקרטיים להפיל את המשטר ולכונן במקומו משטר אוליגרכי.
בעבודה זו אעסוק בפרטי המהפכה הזאת ואשתדל לענות על השאלות הבאות: מה היו הנסיבות שהביאו לשינוי המשטר; אלו כוחות פוליטיים פעלו באתונה באותה תקופה; מה היו השקפותיהם הפוליטיות ; מה היא מידת הצלחתה של המהפכה האוליגרכית; מה היה טיבו של המשטר החדש; מדוע המשטר האוליגרכי לא החזיק מעמד לאורך זמן; מה היתה השפעתה של המהפכה האוליגרכית על יציבותה של הדמוקרטיה האתונאית?
 
עבודה מס' 40435 SHOPPING CART DISABLED
מדיניות החוץ של קימון בשנים 450-479 לפנה"ס-השפעת הפאן הלניזם על מהלכיו.
קימון, מלחמתו בפרסים, הברית הימית, תכניתו ביחס למצרים,ויחסי אתונה-ספרטה בימיו.
3,310 מילים (כ-10 עמודים), 8 מקורות, 168.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
איך השפיעה התפיסה הפאן הלנית על מהלכיו
הצבאיים והמדיניים של קימון?

הקדמהhc0435-
אחד המאפיינים הבולטים של הפוליטיקה הפנימית של אתונה מתחילת המאה ה 6
ועד לאמצע המאה ה5 לפנה"ס היה המערך הפוליטי של מקבלי ההחלטות בפסגת
השלטון. אלו התרכזו בקבוצות של משפחות בעלות אמצעים והשפעה, ולא במסגרת
של גופים פוליטיים מאורגנים  (בזמנים אחרים היתה קימת ביוון מסורת פוליטית
מפלגתית, אך לא במתכונת המודרנית).  מהמנהיגים החשובים ביותר בתקופה זו
היו בני משפחת פיליאדו -- מילטיאדיס, שפיקד על הניצחון בקרב מרתון, ובנו
קימון, שאף הוא היה לאחד ממצביעיה המפורסמים ביותר של אתונה.




 
עבודה מס' 40269 SHOPPING CART DISABLED
מקומו של הרצון העצמי בתפיסת החינוך של אפלטון.
העולם הדתי של אפלטון, המשטר הצבאי באתונה והשפעתו על תפיסת הרצון העצמי, רצון התלמיד והחתירה לאמת.
2,824 מילים (כ-8.5 עמודים), 4 מקורות, 99.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בעבודה זו נתייחס למספר מושגים שהעסיקו את אפלטון בנושא החינוך - מוכנות התלמיד לספוג ידע ,השפעת החברה על ידיעותיו , החינוך לפרט ולהמון החינוך האידיאלי לטובת המדינה.



מתוך העבודה:
אפלטון מעניין אותנו כאחד הפילוסופים הראשונים לקשור את נושא החינוך לטובת המדינה. הוא הדגיש את החינוך לא כמותרות אלא כהכרח חיוני לקיום ולקידום המדינה. בעצם, לפי תורתו המדינה עומדת מעל האזרחים. המדינה נוסדה להגן על האזרחים מפני זרים ולחזק את החברה שתוכל להתחרות במדינות אחרות. המדינה זקוקה למושלים חכמים אבל, מעל לכול, לחיילים ולשוטרים חכמים שישמרו על הסדר האזרחי ועל גבולות המדינה. בתקופה זו לא היתה הבחנה ברורה בין חיילים ושוטרים - הצבא מילא את שני התפקידים ואפלטון קורא לכולם בשם הכולל "שומרים".
 





 

אם אינך מוצא את הנושא המבוקש - אנא בצע חיפוש שונה.

סל קניות
סה"כ: 0.00 ₪

** עכשיו במבצע **
עבודה שניה ב – 40% הנחה*
בתוקף עד 30/12/2014
*) הזולה מבינהן

חפש עבודות
מדריך החיפוש
חפש על פי המילים:
קטגוריה:
עבודה מס':

אפשרויות חיפוש
הצג עבודות שאורכן
מ- עמ' עד עמ'
הצג תוצאות בכל עמוד

הכנס את קוד הקופון:
עבודות [1-6] מתוך 6