תרומת חצר הגן להתפתחות הילד

תקציר העבודה:

הילד הרך מתפתח בשנים הראשונות במהירות והוא רוכש לעצמו מיומנויות, ערכים, מושגים והתנהגויות מהסובב אותו. בשנים אלו הקליטה היא רבה ביותר, והסובב אותו הוא אחד המקורות העיקריים לקליטת ערכים ומושגים.
משחקים מכילים דפוסים של פעולות משמעותיות המוגדרות ע"י החברה. לכן, הם מקובלים כתופעות חברותיות-תרבותיות. בדרך כלל, משחקים וספורט הם צורות של משחק מאורגן ולפחות חלק מהזמן מייצגים תכונות של שובבות. המושג של משחק כאמור הוא מאד רחב וכולל הרבה הגדרות שונות שמדגישות את אחד מהללו:
(א) המבנה של פעולות משחק;
(ב) הבסיס הפסיכו-הביולוגי של פעולות משחק
(ג) העמדות ומצב הרוח הקשורים עם משחק.

רוב גני הילדים בארץ, ובמיוחד אלו הפועלים ברשיון משרד החינוך, מתכננים חצר גן ילדים ובה משחקים שונים. חצר הגן גדלו, על פי רוב כגודל הגן עצמו והילדים מבלים בו מספר שעות ביום. אי לכך נודעת חשיבות רבה לארגונו ולאובייקטים הנמצאים בו.
עיקרון התכנון קובע את:
1.התאמת היחס בין גודל המרחב למספר המתקנים.
2.מספר המתקנים על פי מספר הילדים הפעילים בהם ביחידות זמן.
3.משטחי השוליים סביב המתקנים.

משחקי החצר מתחלקים לכמה סוגים:
1. מתקן פשוט שיש לו שימוש יחודי אחד, ללא חלוקת משנה כגון מגלשה או תלת-אופן.
2. מתקן מורכב משני אמצעי משחק שונים, שניתן לתפעלם ולאלתר בהם שימושים שונים.
3. מתקן המשלב שלוש יחידות ציוד כגון: מתקן טיפוס עם סולמות וארגז, מתקן מומלץ ביותר.

בעבודה הנוכחית נבדוק את תרומת חצר הגן והמשחקים בו להתפתחות הילד מהבחינות הבאות:
o חינוכית
o לימודית
o תנועתית
o חברתית
o אסתטית

תוכן העניינים:
1. מבוא
2. לימודית
3. חברתית
4. תנועתית
5. חינוכית
6. אסתטית
7. בטיחות
8. סיכום העבודה
9. ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

מקורות:

משחקים מכילים דפוסים של פעולות משמעותיות המוגדרות ע"י החברה. לכן, הם מקובלים כתופעות חברותיות-תרבותיות. בדרך כלל, משחקים וספורט הם צורות של משחק מאורגן ולפחות חלק מהזמן מייצגים תכונות של שובבות. המושג של משחק כאמור הוא מאד רחב וכולל הרבה הגדרות שונות שמדגישות את אחד מהללו:
המבנה של פעולות משחק;
הבסיס הפסיכו-הביולוגי של פעולות משחק (למה אנשים משחקים ו/או התוצאות של המשחק
העמדות ומצב הרוח הקשורים עם משחק.
רוב גני הילדים בארץ, ובמיוחד אלו הפועלים ברשיון משרד החינוך, מתכננים חצר גן ילדים ובה משחקים שונים. חצר הגן גדלו, על פי רוב כגודל הגן עצמו והילדים מבלים בו מספר שעות ביום. אי לכך נודעת חשיבות רבה לארגונו ולאובייקטים הנמצאים בו.
עיקרון התכנון קובע את:
1.התאמת היחס בין גודל המרחב למספר המתקנים.
2.מספר המתקנים על פי מספר הילדים הפעילים בהם ביחידות זמן.
3.משטחי השוליים סביב המתקנים.
משחקי החצר מתחלקים לכמה סוגים:
מתקן פשוט שיש לו שימוש יחודי אחד, ללא חלוקת משנה כגון מגלשה או תלת-אופן.
מתקן מורכב משני אמצעי משחק שונים, שניתן לתפעלם ולאלתר בהם שימושים שונים.
מתקן המשלב שלוש יחידות ציוד כגון: מתקן טיפוס עם סולמות וארגז, מתקן מומלץ ביותר.
בעבודה הנוכחית נבדוק את תרומת חצר הגן והמשחקים בו להתפתחות הילד מהבחינות הבאות:
חינוכית
לימודית
תנועתית
חברתית
אסתטית.
לימודית
הפעילות הלימודית של הילדים כוללת בדרך כלל ארבעה מרכיבים: משחק, יצירה, עבודה ולמידה. כאשר הילדים בונים ביחד בחצר בנין גדול יש בכך משחק ("כאילו"). יש בכך גם ביטוי לכושר היצירה- הבחירה בין האפשרויות. יש בכך למידה- פתרון בעיות קונקרטיות, מכיוון אחד יש ערכים ומאמצים של עבודה- העשיה השימושית. לעיתים
יודגש מרכיב אחד יותר מאחרים ולעיתים לא, וזה בהתאם לילדים עצמם ולכוונותיהם. גם לנוכחותו של המבוגר יש השפעה- הערותיו והעניינות עשויים להפנות תשומה לב ותכונות פיסיות למרכיב אחד יותר מאשר לאחר.
"פעילות הילד היא המנוע להתפתחות הלמידה" אומר פיאז'ה. השם "חצר פעילות" נראה הולם יותר לתאר את המתרחש בחצר גן הילדים, את התפקיד שעליה למלא, את המקום שהיא ראויה לתפוס במערכת גן הילדים, ובסדר היום של גן הילדים. כל מי שמכיר את הילדים במשחקיהם שלא במסגרות מאורגנות הניתנות לפיקוח ברחוב, בחצר הבית, על שפת
הים יודע כי הילד נעזר בכל חפץ שמזדמן לידו כדי לפעול. יש כאן תחום בניין בין עולם הכלים, המכשירים והציוד של המבוגרים, שבהם אין הילד רשאי להשתמש, בין עולם הצעצוצים והמשחקים של היחיד, המהווים העתק מובנה של העולם המבוגר. בתחום הבניים זה יכול הילד לבנות או לפרק, ליצור ולהשלים לפי דמיונו ותבונתו. כאן
פעילותו יכולה לצאת מן הכח אל הפועל בלא לפגוע בפריטים השייכים למבוגרים ולא להיות מוגבל בנתוני כליו שלו. תחום ביניים כזה הוא חצר הפעילות.
הפעילות במתקני החצר משמשת אמצעי לישום תהליכי למידה באמצעותם מגלה הילד את יכולותיו ומגבלותיו. ממדי החצר ועיצובה ומגוון המתקנים שבתוכה מטרתם לעודד את הילד לבחירה וללמידה עצמאיים. מתקני הפעילות מהווים גירוי מוחשי לפעילות תנועתית חופשית של הילד
בצד משחקי החצר הקבועים נהנה הילד ממשחק באביזרים מאולתרים: חפצים ממוחזרים כגון צמיגים, בולי עץ, סרטי גומי וכד'. השימוש בחומרים מחיי היום יום או חומרים הממוחזרים לפעילות לימודית , משלים את הפעילות במתקני החצר הקבועים. האילתור בחומרים מחיי היום יום מעודד חשיבה רב כיונית במצבים משתנים, על פי בחירתו
ויכולתו של הילד.
בכל יש להקפיד שהחפצים לפעילות המוטורית יתאימו להתפתחות הילדים, ליכולת האלתור שלהם ולכללי הבטיחות.
הניגוד בין התנאים בחצר בחוץ לבין אלה שבפנים הבית מספק אתגרים להתפתחות. להלן מספר דוגמאות לכך:
בבית- החלל מובנה על ידי המבוגר. בחצר בחוץ התנאים הפוכים לבית. החצר מהווה סביבה משתנית, בה השטח מובנה על ידי הילדים. בתחום החצר עליהם ללמוד ולהחליט איך לפעול והיכן ועל איזה קבוצה לתפוס מקום זה או אחר. כך לומדים הילדים לבנות לעצמם את המרחב, כאשר המבוגר רק נמצא ברקע ועוזר להם לקיים את התנאים לפעילות.
בבית נמצא מבחר מוגבל וקבוע של מערכות משחק וחומרי פעילות. החצר בחוץ מכילה מגוון בלתי מוגבל ויש בה מקום אף לחפצים חסרי כל תכלית. התחלופה של ציוד החצר היא גדולה. כל שבוע בשעת הסידור היסודי מוציאים מן החצר דברים שהתקלקלו ודברים חדשים ובלתי מוכרים מופיעים בה- חדשות לבקרים.
בבית כל חפץ נשמר במקום קבוע. בחצר לא ניתנת כל חשיבות לסידור הציוד. הילדים יכולים לקחת דבר מסוים מן הערמה, להשתמש בו ולהשאירו מונח מבלי להחזירו למקומו. נוהג זה מתכוון לתמוך בפעילת העצמאית והחופשית של הילדים.
בבית יש מקום קבוע לכל פעילות. בחצר התנאים בדיוק הפוכים. בתוך תחום החצר המיועד לגרוטאות אין כל הגבלה. כל פעילות אפשרית בכל מקום והמבוגר אינו קובע בעניין זה. כל עוד נעשית הפעילות תוך התחשבות בתנאים בטיחותיים יכול הילד לעשות כל דבר שיעלה על דעתו בכל מקום שירצה בתוך תחום החצר. יתירה מזו: התנאים בחצר
מאלצים אותו להחליט על כך לבדו.
בבית מערך הפעילות מוכן על ידי המבוגר. בחצר הילד צריך להכין בעצמו את מערך הפעילות. הילד צריך ללמוד להתרכז בסביבה מבולבלת ומלאת גירויים.
בבית נמצאים חפצים רבים שנועדו לתכלית מוגדרת בלבד. בחצר לשום פריט מהגרוטאות אין שימוש מוסכם וקבוע. הילד המתעסק עם חפץ מסוים צריך להגדיר בעצמו את תכליתו. כך הילד לומד להיות יותר עצמאי ולהחליט לכל חפץ איזה יעוד יוכל לתת לו.
בבית מלמדים דפוסי עבודה קבועים המותאמים לכלי העבודה. בחצר הילדים לומדים לפעול בדרך של התנסות בלתי מוגבלת בכל החפצים והחומרים.
בבית חלק מהפעילויות נעשה ביחידות. בחצר כל פעילות יכולה להיערך הן ביחידות הם בשיתוף פעולה עם ילדים אחרים.
בבית יש לסלק את הפסולת אחרי כל פעילות. בחצר אפשר להשאיר את הפסולת במקום הפעילות. המראה האסטתי אינו חשוב בשעת הפעלות וניתן להשאיר את הפסולת במקום שהיא נופלת, וביום מסויים מטאטאים את הכל ומסדרים אותו. הדחף ללכלך יכול לבוא על סיפוקו במידה שיש לילד מסוים צורך בכך. בחצר מותר ללכלך ולהתלכלך, מותר לשבור,
לקרוע, לקלקל ולזרוק ולומר מה שרוצים, כל עוד לא מפריעים לילדים אחרים. בחצר יכול הילד להתנהג בהתאם לצרכיו הרגשיים וזה מאפשר לו לעמוד ביתר המקומות בדרישות (הסבירות) של המבוגרים- להתנהג לפי נורמות חברתיות ותרבותיות. לדעת האס האפשרות להתנגדות באלימות ולגלות בעצמם את הגבולות והוויתורים הנחוצים לחיים
בחברה ילמדו את הילדים יותר מאשר ציות עיוור לפקודות המבוגרים.
חברתית
בגן יש "מתקנים קבועים" ו"מתקנים ניידים".
מתקנים קבועים אלו מתקנים המעוגנים בחצר כמו ארגז חול, סככות, מכשירים לפעילות גופנית (מתח סולמות, מגדלים, וכד').
מתקנים ניידים הם מתקנים ואביזרים ניידים כמו אוהלים כלי משחק לחול ולמים, המוחזרים לאחסון בתום יום הלימודים.
בשני סוגי מתקני אלו, לרוב, הילד חייב לדעת להתחלק עם האחרים. לדוגמא- בארגז החול הילד חייב לדעת להתחלק במקום הקטן עם אחרים ולכבד את פרטיותם; בבניית מגדל מקוביות לרוב יש צורך בעזרת חברים, ולא ניתן לבצעו לבד.
לגבי המרחב האישי. מרחב אישי הוא אזור הסובב את גוף האדם שגבולותיו בלתי נראים ולתוכו אסור לחדור. זוהי טריטוריה ניידת; מרחב זה משתנה ממין למין ומיחיד ליחיד. חדירה למרחב האישי גורמת להפרת הגבולות העצמיים של האדם. מרחב המחיה של האדם משתנה ממקום למקום ונתון רבות לאופיו של האדם, למינו. בבית לרוב סולחים
לילד אם הוא מתיישב במקמם של הגדולים ולרוב נותנים לו את מבוקשו. בבית אין חזקה על מקום או על חפץ. בחצר ילד יכול לתפוס שטח והוא שלו ללא עוררין. כל ילד יכול לקנות חזקה על המקום בו עומד המבנה שלו ועל חפצים הנמצאים בתוכו, כל עוד נמשכת הפעילות בהם. בחצר, הילד יכול להחזיק בחפץ לזמן בלתי מוגבל ואף להוריש
אותו לילד אחר.
חשוב כי יובאו מתקנים הסגורים משלושה צדדים, בהם קבוצה קטנה של ילדים יכולה לשחק יחד. חלקם של המתקנים רצוי שיהיו מכוסים בבדים ובשמיכות. כמו שהמטפלת יוצרת תחומים בעלי מוקפות המרמזים על "בית", כך היא מעבדת מבנים מהבסיסים ופריטים בעלי גודל בינוני המרמזים על "אוטו" או "מטבח". במתקנים אלו הילד מרגיש כמו
בבית- אולם הוא חייב להתחלק עם אחרים.
תנועתית
מספר ספרים מכנים את חצר גן הילדים בשם חצר הפעילות. הכוונה בחצר הפעילות היא לחצר המלאה חומריים שונים בהם יכולים הילדים לעשות שימוש כיד הדמיון הטובה עליהם. יש המכנים זאת חצר עבודה. ווילף אומרת כי "המשחק הוא עבודתם של הילדים". יש הרואים בפעילות הילדים החצר עבודה משום שהאובייקטים שבה הם גדולים ולקוחים
מעולמם של המבוגרים- לוחות וקרשים, חלקי מכונות ואביזרים. המאמץ והרצינות בהסתמכות שלהם בעבודה דומה למאמץ של המבוגרים לעבודה.
עד גיל שנתיים ישנו מבנה מיוחד בו צריך להיות הגן. השלב הראשון חל מגיל חצי שנה לערך עד גיל שנה ורבע, מהשלב שבו הילדים מתחילים לזחול ועד שהם מתחילים ללכת. בשלב זה חלה תחילת "הבניית המציאות" של הילד ולכן עיצוב החצר צריך לשמור על מבנה כללי קבוע. בגיל הזה התנועתיות של הילדים מוגבלת יחסית והם זקוקים מאוד
לקשר ולמגע קרוב עם המבוגר. מצד שני חשוב כי המטפלת תראה כל הזמן את הילדים בחצר ותוכל להגיע אליהם בהתאם לצורך. לכן שטח החצר לשלב הראשון הינו מצומצם ותחום היטב.
בשלב הבא, כאשר הילדים בני שלוש ומעלה צריכה החצר לשנות פניה בכדי להתאים להתפתחותם המוטורית והחברתית. מגמה זו מתבטאת קודם כל בבחירת הבסיסים ובעריכתם.
ניתן להציב בחצר מתקנים עם בסיסים בעלי נפח גדול ובונה מהם אתגרים מוטוריים, אותם משנים מידי פעם. המתקנים האלה צריכים להיות יציבים, כי הילדים עדיין לא מבחינים בין צירופי בסיסים בטוחים ושאינם בטוחים. רצוי כי המתקנים יאפשרו לילדים לשהות יחד טוב. זו פעילות שאיננה מתאפשרת לילדים בפנים הבית.
אובייקטים נוספים אותם ניתן להביא הם: סולם, מנהרה חביות או צמיגים גדולים, מקפצה, וקורה להליכה. בחצר יכולים להיות גם מכשירי התעמלות. מטרת מכשירי ההתעמלות בגן היא פיתוח גופני ופיתוח תכונות נפש שונות כמו: אומץ רוח, ביטחון העצמי וכו'. המכשירים הטובים ביותר הם: מתח, סולם מאוזן, סולם רגיל, מנהרות שונות
מחביות, מקפצה, קורה להליכה.
רצוי לבנות בחצר סירה או אניה, רכבת ואוטו כדי שישמשו גורם מעורר לילדים לטיפוס.
בנדון י להזכיר את החובה של הגננת לברור ולמיין את החפצים המוגנים לחצר- לוודא כי אלו לא יהיו חפצים חלודים, בעלי קצוות חדשים ומסוכנים. עליה לבדוק היטב את הגרוטאות ולוודא שהן לא תהווינה סכנה מעצם היותם ישנות והחומרים שלהם מפוררים עד כדי סכנה. כמו כן בבדיקה הנערכת אחת לשבוע אל לה לגננת להסס להשליך לאשפה
כל חפץ אשר אותות הזמן והטבע ניכרים בו.
ה"מתקנים התקניים" למינהם מפעילים את כלל הילדים בדרך כלל בצורה די מוגבלת באשר הן מגרים כמעט אך רק לפעילות מטורית. סוג זה של פעילות עלול לעיתים להיות מסוכן, והילד בגיל הגן מתקשה להעריך נכונה את יכולתו המוטורית ומסתכן בביצועים מסוכנים מידי עבורו.
חצר הגרוטאות חייבת להבדק בכל בוקר על ידי הגננת, והיא בלבד כדי לוודא שלא הוכנסו לחצר חפצים שהיא אינה יודעת עליהם או חפצים חשודים למינהם. מיותר לציין שבדיקה זו לא יכולה להיערך על ידי אחד ההורים התורניים באותו יום, היות ואין הוא מכיר את הגרוטאות בחצר ואין הוא יכול להבחין מה שייך ומה לא. רק לאחר שערכה
הגננת בדיקה ביטחונית בכל מתקני החצר, בבניות ובערימות הגרוטאות יוכלו הילדים לצאת אל החצר לעבודה.
חינוכית
חצר הגן יכולה להיות מקום לחינוך בילד במספר היבטים. הס בספרה מביאה מספר אלמנטים היכולים לעזור בחינוך בילד.
אחת הוגמאות היא פינת הריכוז. בחצר הגן יש פינת "ריכוז". זוהי בדרך כלל סככה בה מתרכזים הילדים בשעות הקיץ ובה הם שומעים סיפור מפי הגננת. הילדים יכולים לשבת בסככה זו במשך השעות בהן הם נמצאים בחצר, כך שה"ריכוז" מהווה פינת מנוחה עבורם בה הגננת יכולה להעביר להם מסרים עיקריים.
אביזרים נוספים היכולים לתרום להתפתחות התנועתית הם ביתן גדול העומד על ארבעה עמודים משמש מרכז למשחקים הלובשים צורה ופושטים אותה בהתאם לעניין המתעורר בתקופה זו או אחרת. לביתן יש פתח קטן ועולים אליו בסולם. צורתו המיוחדת הנאה מעוררת את דמיון הילדים ומאפשרת להם לדמות אותו פעם לבית משפחה חם וצנוע, פעם
לסוכת שומר הכרמים. בימי הקציר, כשעוסקים בנושא הלחם יכול הוא לשמש תנור ובעזרת לוחות ומרדות מכניסים לתוכו את הלחם שהכניסו בארגז החול.
נושא חשוב אחר הוא הקשר עם הטבע: חיות וצמחים
קשר עם חיות מחמד יכול להיות גורם משפיע בתהליך ההתפתחות האישית והאישיות:
חיית מחמד יכולה להוות דמות התקשרות, תפקידה ישתנה בהתאם לגילו, לצרכיו ולמשאביו הפנימיים והחיצוניים של בעליה.
קשר עם חיית מחמד יכול לתרום בתהליך קבלת האוטונומיה ורכישת הזהות העצמית. טיפול בבעל חיים יתרום להתגבשות משמעת עצמית ולשליטה בדחפים. בהתגבשות הליך ההתגברות על אגוצנטריות על ידי היכולת להכיר בצרכי האחר יש לחיית מחמד תפקיד כפול: היא יכול להיות האובייקט מחד ולשמש כדמות מלווה ואוהבת מאידך.
קשר מוצק עם חיית מחמד יכול ליצור ביטחון עצמי בזמן רכישת מיומנויות קוגנטיביות.
אחזקת ואימון חיית מחמד תתרום למעמדו החברתי של בעליה, ותחזק את התפיסה העצמית שלו.
נוכחות חיית מחמד יכולה להפיג תחושות בדידות.
לפינת החי יש מטרות חינוכיות:
לפתח יחס חיובי לבעלי חיים.
יצירת קשר בין הילד למתרחש בטבע.
פיתוח אחריות.
פיתוח סקרנות.
פיתוח התמדה.
לערוך תצפיות ממושכות.
פינת הטבע צריכה להיות ממוקמת במקום רחב, מאוורר ושקט. מקום מואר אך ללא שמש ישירה ועם אפשרות לחימום וקירור לפי הצורך.
כמו כן בחצר ניתן לגדל גידולים שונים. רצוי שיהיו בחצר מקום לתצוגה של צמחים, אבנים צדפים נוצות ועוד; תמונות של הנושאים הנלמדים בפינה. "רצוי לאפשר לילד הסתכלות בעין בלתי מזוינת ובעזרת מגדלת: בבדים, תמונות צבעוניות, שערות, פרוות של בעלי חיים, קורי עכביש, בעלי חיים קטנים, צמחים, אבקנים של פרחים ועוד
להכנת פינת הטבע יש להתכונן היטב:
לרכוש ידע מתוך קריאה וחיפוש מקורות (גם בעל פה) על בעלי החיים ודרכי גידולם.
להכין מראש מקום, כלים ומזון. הכל צריך להיות מתוכנן ומוכן לפני שהובא בעל החיים.
על המורה לתכנן במפורט מה ברצונו לראות וללמד תוך הסתכלות לגידול בעל החיים- ומה יהיה גורלו בסוף הלימוד.
מוטב לגדל מעט מינים בחצר מאשר לגדל בעל-חיים חיים רבים בצורה שאינה מניחה את הדעת.
הילד מטבע בריאתו שואף להכיר, לנסות ולחקור. הגינה היא תחנת הניסויים הטובה ביותר לילד. הוא רואה בה כיצד זורעים, משקים ומהן התוצאות. המצב הטוב ביותר הוא לתת לילדים לכל אחד (או לכל קבוצת ילדים) לזרוע משהו אחר וכך הם יוכל לעקוב אחריהם2.
גם אם רוצים לחנך את הילד לעבודה אין עיסוק בודד שיתן לילד את מלוא האפשרות ל"לעבוד" ממש, בכלים של מבוגר ובמטרה והרגשה אמיתית של יצירה- למעט עבודת הגינה, שהיא דומה במהותה לעבודת המבוגרים.
לסיכום: תפקידה החינוכי של החצר אינו שונה מזו של חדרי העבודה והמשחק. אין להפוך אותה למשהו הדומה לגן שעשועים עירוני וכן לא
אסתטית
חינוך הילד לאסטטיקה מתחילה מקטנות, ולגן, יש להניח, תפקיד מכריע בכך. החינוך לטאססטיקה תלוה בגישתם האסטטית של המחנכים שיחסם והשראתם מועברים לילדים באמצעות ארגון מקומות הלימוד. בידנו הכלים הבסיסים ליצור סביבה אסטתית חיובית המקרינה יופי.
חצר הגן מעוצבת כ"שכונת מגורים" משמשת דגם של סביבת החיים של הילד. הדגם בחצר מאפשר קיום של אינטרטקציות חברתית הדומות למצבי חיים אמיתיים. מצבים המאפשרים לילד להתנסות ב"תנאי מעבדה" באירוע חיים שיפגוש בהם מחוץ לכתלי הגן.
הפעילות בחצר כוללת התנסות בתחומים רגשיים וחברתיים המובילה לתגובות וורבליות, מוטוריות וקוגנטיביות. התיווך המילולי של הגננת והקישור של החוויות בחצר לחוויות חיים אמיתיות אך מרחיבה את עולם הידע של הילד.
המטרות, באופן כללי הן:
1.לפתח בילד הרגשת שייכות לסביבתו.
2.לעורר בילד רגישות לשמירת יופייה של שכונתו.
2.להקנות לילד הרגשת אחריות ושמירה על איכות הסביבה ומראה.
3.לפתח בילד עניין לשמירה על איכות החיים ועל הקשר בין האדם לסביבתו.
4.לעורר בילד להשתתף באופן פעיל בפעולות של שמירת הטבע ומראה הסביבה.
בטיחות
גוף האדם ניתן, בין השאר, על מנת שיהיה משכן לנפש, וזוהי למעשה תכלית העבודה- תיאור חשיבות השילוב בין הגוף לנפש. יהודה בין תימא אומר: "הוי עז כנמר, קל כנשר רץ כצבי וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים, וכן אומר רבי יהודא "כאשר גופו חולה גם נשמתו נחלשת ואינו יכול להתפלל כראוי, אף על פי שהוא נקי מעברות,
ולכן צריך אדם לשמור על בריאות גופו תמיד".
לגוף היהודי יש מעלה מיוחדת, כמו גם לנפש האלוקית בעבודת ה'. אי לכך עלינו לשמור על בריאות גופנו ונפשנו כדי שנוכל לקיים תורה ומצוות מתוך חיות ושמחה בגשמיות וברוחניות. לפי דבריו של הרמב"ם "נפש בריאה בגוף בריא". ואכן כאשר אדם בריא, אברי גופו שלמים ומתפקדים. יהודי בריא, בנפשו כאשר הנפש במהותה הטבעית עושה
פעולות נאות וטובות והוא מקיים תורה ומצוות מתוך שמחה וחיות בעבודה ה'. גופנו אינו משהו שמותר לנהוג בו כרצוננו, גופנו שייך לקב"ה ולכן אנו מחויבים לשמור עליו כפליים. מהחובה המוחלטת של "ונשמרתם מאוד" נלמד על איסור או גרימת נזק לגוף. על פי שולחן ערוך יש לשמור על הגוף מכל משמר. חכמים אסרו פעילויות רבות
שיש בהם סכנת נפשות "וכל העובר עליהן ואומר הריני מסכן לעצמי ומה לאחרי עלי או איני מקפיד בכך חייב מכות מרדות". גם אדם עצמו אסור לו לעשות פעילויות המסכנות את עצמו: לעבור מתחת לקיר רעוע, לשמש המיטה לאחר הקזת דם, וכד'. על פי התלמוד "לעולם ימכור קורות ביתו ויקח מנעלים לרגליו". רש"י במקום מסביר שעל ידי כך
ישמר מהמכשולים ומן ההצטננות.
בימי השמש הנאים יוצאים הילדים החוצה לשחק. מגרשי המשחקים הן מקור להרבה שעות שמחה ואושר, אבל כל שנה יש בה נפגעים רבים שמגיעים לתחנת מגן דוד אדום ולחדרי המיון, כשרוב הנפגעים ילדים בגיל שבין חמש לעשר שנים. מגרשי המשחקים הם בעלי רמות בטיחות שונות. המידע שבהמשך עשוי לעזור האם המגרש הסמוך לביתנו עונה על
דרישות הבטיחות.
ילדים עלולים להיפגע מפינות חדות, מברגים בולטים או חיבורים רעועים. יש להעדיף מגרשי משחקים חסרי מחדלים אלו או לכל הפחות חשוב להזהיר את הילדים מפני הסכנות הטמונות במתקנים אלו ולדאוג לביטחונם. יש להדריך את הילד כיצד לטפס על הסולם, על מנת שראשו של הילד לא ייתפס בין השלבים. ילדים קטנים שידיהם אינם יכולות
ללפות את השלבים יש להחזיק בידם ולוודא שלא יפלו.
נדנדות עם מושב צמיד טומנות בחיקן סכנת נפילה. אם הילד אינו גדול מספיק. בנוסף יש לבדוק את ישנו ריפוד על הקרקע מתחת למושבי נדנדות קרקע, על מנת למנוע נחיתה קשה אם אין כדאי להימנע מהשימוש בה, או לכל הפחות להחזיק בידיות הנדנדה לעוצרה (או להאט את מהירותה) לפני הגיעה לקרקע.
סיכום העבודה
על פי האמור לעיל לכל מרכיבי הגן יש חשיבות אולם לחצר הגן יש משנה תוקף, בכך שהיא מקנה לילד אפשרויות רבות: התרוצצות, משחק עם חברים או לבד, התמקדות מה שנוח לו, השתובבות ועוד. אלו הן פעילות שלא ניתן לעשותם בתוך הגן פנימה.
החצר יכולה לעזור בנקודות שונות הדורשות פיתוח אצל ילדים רכים: לימודית, חינוכית, חברתית, תנועתית ואסתטית. לעיל נזכרו המאפיינים בחצר היכולים לתרום לנ"ל. עם זאת חשוב לשמור על הבטיחות, שהרי לפי חוזרי מנכ"ל, רוב התאונות בגן הילדים הם בחצר הגן.
ביבליוגרפיה
האס מלכה, ילדי הגן בחצר, סדרת אפיק, הקיבוץ המאוחד, תשמ"ה.
הלוי ד.,"מדוע זקוקים ילדים לבעלי חיים?",הד הגן,אוגוסט, 1980.
הלל ל., מוסד מחנך-בית גידול לתרבות ואירוח החיים, הוצאת המועצה לישראל יפה.
ווילף זנדבק עליזה, "החצר בגן", הד הגן, חנוכה תשכ"א.
זילברברג חנה, "גינת בר", הד הגן, מרץ תשל"ה.
לב שרית ושלו אברהם, (1994), "תרפיה באמצעות חיות מחמד", כתב נפש, 4.
לוין גדעון, ניר ציפורה, בואו ונשחק על באמת (על פעילותם של ילדי הגן), ספריים הפועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי, 1980.
לימור דליה, "שיפור בחצרות הילדים", הד הגן, מרץ תשל"ה.
מוס ר., תאוריות על גיל ההתבגרות, ספריית הפועלים, תל-אביב, 1988.
מוס ר., תאוריות על גיל ההתבגרות, עודים 3-4.
לימור דליה (עורכת), חצר הגן- מדריך לגננת, עמודים 127-129.
לוין גדעון, ניר ציפורה, בואו ונשחק על באמת (על פעילותם של ילדי הגן), פרק ב'.
כללי הבטיחות נקבעו בחוזר מנכ"ל מיוחד ט', מאי 1992
לוין גדעון, ניר ציפורה, בואו ונשחק על באמת (על פעילותם של ילדי הגן), פרק ב'.
האס מלכה, ילדי הגן בחצר, עמוד 95.
ווילף זנדבק עליזה, "החצר בגן", עמוד 40.
.ווילף זנדבק עליזה, "החצר בגן", עמוד 39.
לימור דליה, "שיפור בחצרות הילדים", עמודים 172-174.
לב שרית ושלו אברהם, "תרפיה באמצעות חיות מחמד", עמודים 80-78 .
סקילי ענת, "פינת טבע בגן", עמוד 34
הלוי ד. "מדוע זקוקים ילדים לבעלי חיים?", עמודים 350-354.
זילברברג חנה, "גינת בר", עמודים 174-175.
.הלל ל., מוסד מחנך-בית גידול לתרבות ואירוח החיים, הוצאת המועצה לישראל יפה, ירושלים, 1990.
אבות ה. כ.
אבות ה, כ.
הרמב"ם, היד החזקה, עמוד 50.
דרך ישראל ברפואה,מרגלית דוד, עמוד 18.

תגים:

משחק · חפצים · חומרים · חשיבה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "תרומת חצר הגן להתפתחות הילד", סמינריון אודות "תרומת חצר הגן להתפתחות הילד" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.