התפתחותה של טאיוון במאה ה20 - על פי תיאוריית "תלות בדרך"

תקציר העבודה:

התפתחותה של טאיוון במאה ה20 -
על פי תיאוריית "תלות בדרך"

תוכן העניינים:
מבוא
דמוקרטיה בטאיוון
תיאוריית תלות בדרך
רקע היסטורי
יחסים עם ארה"ב
דמוקרטיזציה
סיכום
ביבליוגרפיה

מבוא
שאלת המחקר המנחה את העבודה היא: כיצד השפיע תהליך התיעוש על עיצובם של
המשטרים בטאיוון, הן על כינונו של משטר הKMT- והן על כינונה של הדמוקרטיה?
על פי תיאוריית "תלות בדרך", תוך בחינת השפעות תהליך התיעוש על עיצוב המשטר
במדינה.
במהלך תכנון העבודה היו וויכוחים רבים בין חברי הקבוצה לגבי בחירתה של
תיאורית הניתוח. הוויכוח התמקד בבחירה בין תיאורית "תלות בדרך" לבין תיאורית
ה"מודרניזציה".
בבחינת ההיסטוריה של טאיוון ניתן לראות מאפיינים של שתי התיאוריות הללו. מצד
אחד ניתן לראות את השלב הקולוניאלי של יפן כזרז המניע את תהליך
ה"מודרניזציה" (שבמידה רבה מקביל לתהליך התיעוש) ואת התפתחותה של
הדמוקרטיה כשיאו של התהליך. אולם מצד שני, כפי שנראה בגוף העבודה, תיאורית
"תלות בדרך" מסבירה את תהפוכות הממשל שהתחוללו בטאיוון (המעבר ממשלה
חלשה שצ'אנג-קאי-שק הנהיג בסין, לממשלה הריכוזית שהנהיג בטאיוון ולבסוף,
המעבר לדמוקרטיה).
עלינו להודות כי אחד מהמאמרים1 שקראנו ציין את חשיבותה של ארה"ב בתהליך
התיעוש שהתחולל בטאיוון (בניגוד לעמדתנו בעבודה), אך כיוון שמאמר זה עמד
בסתירה ליתר המאמרים זנחנו עמדה זו.
--------------------------------------------------------------------------------------
.1. Gold, Thomas B., Taiwan Miracle, New York, Armonk, 1986

מקורות:

מבוא
התפתחותה של טאיוון במאה ה-20
על פי תיאוריית "תלות בדרך"
תוכן העניינים:
מבוא
דמוקרטיה בטאיוון
תיאוריית תלות בדרך
רקע היסטורי
יחסים עם ארה"ב
דמוקרטיזציה
סיכום
ביבליוגרפיה
מבוא
שאלת המחקר המנחה את העבודה היא: כיצד השפיע תהליך התיעוש על עיצובם של המשטרים בטאיוון, הן על כינונו של משטר ה-KMT והן על כינונה של הדמוקרטיה? על פי תיאוריית "תלות בדרך", תוך בחינת השפעות תהליך התיעוש על עיצוב המשטר במדינה.
במהלך תכנון העבודה היו וויכוחים רבים בין חברי הקבוצה לגבי בחירתה של תיאורית הניתוח. הוויכוח התמקד בבחירה בין תיאורית "תלות בדרך" לבין תיאורית ה"מודרניזציה".
בבחינת ההיסטוריה של טאיוון ניתן לראות מאפיינים של שתי התיאוריות הללו. מצד אחד ניתן לראות את השלב הקולוניאלי של יפן כזרז המניע את תהליך ה"מודרניזציה" (שבמידה רבה מקביל לתהליך התיעוש) ואת התפתחותה של הדמוקרטיה כשיאו של התהליך. אולם מצד שני, כפי שנראה בגוף העבודה, תיאורית "תלות בדרך" מסבירה את תהפוכות
הממשל שהתחוללו בטאיוון (המעבר ממשלה חלשה שצ'אנג-קאי-שק הנהיג בסין, לממשלה הריכוזית שהנהיג בטאיוון ולבסוף, המעבר לדמוקרטיה).
עלינו להודות כי אחד מהמאמרים שקראנו ציין את חשיבותה של ארה"ב בתהליך התיעוש שהתחולל בטאיוון (בניגוד לעמדתנו בעבודה), אך כיוון שמאמר זה עמד בסתירה ליתר המאמרים זנחנו עמדה זו.
דמוקרטיה בטאיוון
סוג המשטר אשר התפתח בטאיוון הנו דמוקרטיה רב-מפלגתית. המשטר תואם את מודל הדמוקרטיה של רוברט דאל המוצגת במאמרו "גווני הסמכות הדמוקרטית". על פי תיאוריה של דאל ישנם 8 עקרונות כאשר התקיימותם במדינה מסוימת מאושש את קיום משטר דמוקרטי באותה המדינה.
1. בחירות הוגנות וחופשיות.
בטאיוון מתקיימות בחירות ובמרץ 2000 אף נצחה בבחירות לנשיאות מפלגת האופוזיציה.
2. תחרות בין מנהיגים פוליטיים.
בטאיוון ישנם 4 מפלגות עיקריות: מפלגה דמוקרטית פרוגרסיבית (DPP), קואומינטאנג - מפלגה הלאומית (KMT), מפלגה העממית הראשונה (PFP), מפלגה הסינית החדשה (CNP). האופוזיציה הנה לגיטימית ומנהיגיה משתתפים בבחירות.
3. חופש הביטוי.
כיום ישנם בטאיוון 445 עיתונים ו-174 תחנות רדיו, דבר המעיד על קיום חופש הביטוי במדינה.
4. חופש התארגנות.
ב-1989 חוקק החוק להתארגנות אזרחית המאשר כינון מפלגות חדשות.
5. הזכות להצביע.
הזכות להצביע בטאיוון הנה כללית ומוענקת לאזרחי המדינה בגיל 20.
6. מקורות מידע אלטרנטיביים.
כאמור בסעיף 3: אמצעי תקשורת רבים ומגוונים.
7. הפרדת רשויות.
בטאיוון פועלות 5 רשויות (Yuan): רשות המבצעת, רשות המחוקקת, רשות השופטת, רשות השליטה המשגיחה על פעילות שירותים ציבוריים וחוקרת את המקרים של שחיתות; ורשות הבוחנת, הפועלת כועדת ביקורת על שירות האזרחי במדינה.
8. החופש להיבחר.
החופש להיבחר היה קיים בטאיוון אפילו כאשר טרם חוקק החוק להתארגנות אזרחית, ובפריפריה ניתן היה ליחידים לרוץ לבחירות בתור מועמדים עצמאיים.
היות והמשטר הנוכחי בטאיוון תואם את העקרונות הללו של דאל, ניתן להסיק כי אכן קיימת דמוקרטיה בטאיוון.
תיאורית תלות בדרך
בדיון שלנו נשתמש בתיאורית תלות בדרך בגרסה של אלכסנדר גרשנקרון המוצגת בספרו "Economic Backwardness in Historical Perspective".
התיאוריה בוחנת את תהליכים ההיסטוריים החלים במדינות שונות ובודקת את הסיבות לכך שבמדינות העוברות אותם התהליכים, נוצר משטר מדיני שונה. תיאורית תלות בדרך מבחינה בנקודות מפנה קריטיות באותם התהליכים ההיסטוריים ובוחנת את השפעתן של הנקודות על התהוות סוג משטר מסוים במדינה מסוימת.
גישתו של גרשנקרון בוחנת את השפעת תהליך התיעוש על אופי המשטר במדינה ומדגישה את חשיבותו של תזמון התיעוש: מתי מדינה מתחילה בתהליך התיעוש שלה ישפיע על משטר שיווצר בה. הסיבה שמדינות מעודדות את תהליך התיעוש היא התחרות הקיימת במערכת הבינלאומית (מדינה לא מתועשת נשארת מאחור).
תיאורית תלות בדרך בגרסתו של גרשנקרון גורסת כי מדינות אשר תועשו ראשונות הגיעו בסופו של דבר לדמוקרטיה; מדינות אשר תועשו מאוחר יותר פיתחו משטר דמוקרטי חלש יותר בעל אופי ביורוקרטי חזק, המדגיש את תפקידה של המדינה; והמדינות אשר עברו את תהליך התיעוש בשלב המאוחר ביותר פיתחו משטר דיקטטורי מסוג זה או אחר.
רקע היסטורי
סין מסרה את טאיוון ליפן ב-1895, כתוצאה מחוזה שימונוסקי שלאחר מלחמת סין-יפן. יפן כבשה את טאיפיי ביוני אותה שנה לאחר התנגדות אלימה של האוכלוסייה הטאיוונית.
היפנים פיתחו את משק הארז והסוכר בטאיוון, כדי שתשמש כספקית מזון ליפן. לצורך כך הקימו מפעלי השקיה, שירותים להרחבת החקלאות והוכנסו שיפורים במערכות התחבורה ואספקת החשמל.
בשנות ה-30 של המאה ה-20 המדיניות הכלכלית היפנית פנתה לעבר פיתוח של תעשיות שהתבססו על אנרגיה הידרואלקטרית זולה. יחד עם זאת טאיוון המשיכה להוות עבור יפן בעיקר ספקית אורז וסוכר ואילו היבוא לאי היה ברובו המכריע של מוצרים יפניים.
במהלך מלחמת העולם השניה שימשה טאיוון כבסיס לצבא יפן בדרכו לפלישה לדרום מזרח אסיה.
יש להדגיש שלוש נקודות הנובעות מתקופת האימפריאליזם היפני:
יפן שינתה את אופי המשק של טאיוון, ממשק לתצרוכת עצמית, למשק בעל אוריינטציה לייצוא. הנקודה הזו חשובה במיוחד כיוון שלפי תיאוריית תלות בדרך של גרשנקרון, חייבת להיות הכרה בתחרות הבין לאומית לצורך תחילת תהליך התיעוש (לפי תיאוריית תלות בדרך התיעוש הוא האמצעי בו המדינה מתחרה כנגד מדינות אחרות).
יפן החדירה, בכוח, טכנולוגיה חדישה לעיבוד החקלאות. היא הכריחה את התושבים ללמוד להשתמש באמצעים מדעיים בכדי לשפר את התפוקה מהקרקע. מבין כל החידושים שהחדירה יפן, לשימוש במדשנים תהיה החשיבות הרבה ביותר, בהמשך.
כאמור, באמצע שנות השלושים יפן החלה לבנות תשתיות לצורך הקמתה של תעשיית הידראולית באי. למרות שהתהליך נקטע בתחילת הדרך, יפן יצקה את היסודות שסביבן ה-KMT (מפלגתו של צ'אי קנג-שק שהשתלטה על טאיוון, ראה בהמשך) תקים את התעשייה הטייוונית.
כאמור הפרק הבא בתולדות טאיוון מדבר על ממשל של המפלגה הסינית הלאומנית (מפלגת הקאו-מין-טאנג או KMT בקיצור), לפני שנעבור לפרק זה נציג בקצרה את תולדות המפלגה. ה-KMT קמה כהתארגנות מהפכנית להפלת המונרכיה הסינית בשנתה הראשונה של הרפובליקה הסינית (1912). בשנות העשרים היא אורגנה בהדרכת הרוסים במתכונת של
המפלגה הבולשביקית. הצלחתה הראשונית בסין נבעה מתמיכה ועזרה שקיבלה מרוסיה ומהקומוניסטים בסין (1924-1927).
מ-1925 שלט במפלגה צ'יאנג קאי שק שאיחד תחתיו כמעט את כל סין. תחת שלטונו התפתח משטר ה-KMT כמשטר שמרני ודיקטטורי. שלושת העקרונות של המפלגה היו: לאומנות, דמוקרטיה ורווחה לעם. בפועל פעלה המפלגה בעיקר נגד יריבתה, המפלגה הקומוניסטית, והיא נכשלה בכל האמור להשגת דמוקרטיה ורווחה לעם בסין. בין הסיבות לכישלון
גם חולשת ההנהגה שלה וחוסר הרצון לבצע רפורמה רדיקלית במערכת הפיאודלית הותיקה של סין.
בעקבות מלחמת האזרחים שפרצה בסין ביתר שאת עם סיום מלחמת העולם השניה וניצחון המפלגה הקומוניסטית בה ברחו חברי ה-KMT לטאיוון. מטרתם הראשונית שם הייתה להתארגן מחדש ולשקם את כוחם לקראת כיבושה מחדש של סין היבשתית. כחלק מההיערכות הזו ערך צ'יאנג קאי שק רפורמה בהנהגת המפלגה והכניס פעילים צעירים שהיו נאמנים
לו יותר ומשכילים יותר. בזכות השינוי הזה, שבמהלכו התבסס כעת שלטון המפלגה הן על הבסיס המסורתי של נאמנות והן על בסיס חדש, כישוריהם של הפעילים, הצליחה המפלגה לשקם את כוחה ולהצעיד את המשק הטאיווני קדימה.
בסוף מלחמת העולם השניה עברה טאיוון לשלטון ה-KMT. היא ביקשה להמשיך ולקיים את מוסדות השלטון היפנים כשאנשיה מחליפים את בעלי התפקידים היפנים. ה-KMT, שהיו אנשי היבשת במקור, נתקלו בהתנגדות מצד התושבים המקוריים של האי שמחו ב-1947 נגד דיכויים, ובתגובה נהרגו אלפים מהם על ידי ה-KMT.
כאמור, מלחמת האזרחים בסין הסתיימה בשנים 1949/50 בניצחון הקומוניסטים. לטאיוון הגיעו כשני מליון חברי ה-KMT, חיילים, אנשי מפלגה ופליטים. התבוסה הסופית של ה-KMT וצ'אי קאי שק מנהיגה, נראתה קרובה משום שלא הייתה צפויה עזרה מבחוץ. הסינים התמהמהו בהנחתת המכה ופרוץ מלחמת קוריאה נתן ל-KMT את הזמן שנדרש לו כדי
לבסס את השלטון. במקביל גם החליטה בעקבות המלחמה ארצות הברית להתערב לטובת טאיוון ואוניות שלה פטרלו בתעלה בין האי לסין.
פעולותיו של צ'אי קנג-שק, לביסוס שלטונו בטאיוון מעורר סימני שאלה לאור דפוס התנהגותו בסין. הוא ביצע שינויים מרחיקי לכת במנגנון המפלגתי של ה-KMT. הוא הרחיק את הגורמים המושחתים וה"לא-יוצלחים" ממוסדות השלטון ובנה מנגנון בירוקרטי יעיל ומקצועי שיכוון את פעולות הממשל.
אם נתעלם מהשיקולים הספציפיים שהנחו את צ'אי קנג-שק בשיקום המפלגה, ונסתכל על המהלכים הללו ברמה מערכתית כוללת, ניתן לראות כיצד פעולותיו מתאימים לעקרונות אותם קובעת תיאוריית תלות בדרך. צ'אי קנג-שק נאלץ לבנות מדינה חדשה שתוכל להתמודד כנגד שכנתה הגדולה, סין; וכדי לעמוד כנגד יחסי הכוחות הבלתי שוויוניים,
היה עליו ליצור משק יעיל ורווחי שימשוך אליו את ההון הדרוש לאיזון הכוחות. במילים אחרות, היה על צ'אי קנג-שק לבצע מהפכה תעשייתית מהירה ומקיפה במשק הטאיווני. לפי תיאוריית תלות בדרך, שינוי רדיקלי כזה יכול להתבצע רק על ידי התערבות מסיבית של מוסדות המדינה בפיתוח המשק. וכן, בטאיוון, נוצר שלטון שמהווה הכלאה
מוזרה בין שיטה אוטוקרטית לבין עקרונות שלטון לניניסטיות.
צ'אי קנג-שק הכריז על מצב חירום, הוא קבע שהחוקה הסינית הדמוקרטית מ-1946 עדיין בתוקף, אך קבע שהפרלמנט שהורכב בעקבות הבחירות האחרונות בסין יישאר על קנו עד ששוב יהיה ניתן לבצע בחירות שיישקפו את כל העם הסיני. כמו כן, מתוקף מצב החירום לא יהיה ניתן להקים מפלגה חדשה. צ'אי קנג-שק הלאים חלקים נרחבים במשק,
הוא קבע כי תעשיית המדשנים תהיה תחת בעלות ממשלתית וכן כל החברות המתעסקות בפיתוח תשתיות (חשמל, תחבורה, בנייה ומערכת הבנקאות).
ניתן לחלק את תהליך ההתפתחות של המשק הטאיווני לפי שבע רפורמות עליהם הכריז הממשל. אך לפני שנפרט את הרפורמות, יש לציין את ההשקעה של הממשל בפיתוח החינוך במדינה. מספר בתי הספר והאוניברסיטאות גדל במאות אחוזים עד לשנות ה-70.
מאחר ובאותה תקופה רוב מוצרי הצריכה היו מיובאים לטאיוון והייצוא התבסס בעיקר על אורז נוצר גירעון בקופת המדינה הטייוונית. לכן אימצה הממשלה אסטרטגיה של עידוד פיתוח תעשייה קלה הדורשת ידיים רבות. כך למשל, ניתנו הקלות במסים למשקיעים והוטלו מסי מגן על מוצרים מתחרים מיובאים. התעשיות המתפתחות היו תעשיית
החשמל, הדשנים והטקסטיל. בהמשך פיתחה הממשלה עוד תעשיות כגון תעשיות הנייר, הפלסטיק והפטרוכימיה. כדי לסייע להמשך ההתפתחות הכלכלית הקימה הממשלה הטייוונית אזורי סחר חופשי שמשכו משקיעים מבחוץ וסיפקו הכנסה למדינה.
כאמור הממשל ביצע שבעה רפורמות, אנו נתעמק ברפורמה הראשונה ונסקור בקצרה את האחרות.
הרפורמה הראשונה (1949-1953) - הרפורמה הזו הייתה אגררית מעיקרה. הממשל ביצע חלוקה מחדש של הבעלות על האדמה. הוא קבע שטח מקסימלי לבעלות פרטית, חילק אדמות ציבוריות וסיפק הלוואות בריבית נמוכה לחקלאים (בכך הוא מנע את ההשתעבדות מחודשת של החקלאים למלווים פרטיים). כאמור הממשל הלאים את מערכת ייצור הדשנים,
לפיכך יכל לווסת את כמות התוצרת החקלאית וכן יצר מערכת של מס עקיף ששאב את רווחי החקלאות לפיתוח תשתיות תעשייתיות.
הרפורמה השנייה (1953-1956) - פיצוי בעלי הקרקעות הגדולים בזיכיונות לפיתוח תעשייה. ביצוע של "מהמפכה ירוקה" החדרת טכנולוגיה חדישה לעיבוד הקרקע.
הרפורמה השלישית (1957-1960) - פיתוח תעשיית טקסטיל, מלט ונייר.
הרפורמה הרביעית (1961-1964) - פיתוח תעשיית הכימיקלים.
הרפורמה החמישית והשישית (1965-1968/1969-1972) - פיתוח תעשיית התחבורה וקידוחי נפט. הרפורמה הזו התמקדה בתעשייה הקלה.
הרפורמה השביעית (1976-1981) - פיתוח תעשייה כבדה.
הרפורמות הללו מצביעות על היקף ההכוונה הממשלתית במשק הטאיווני. את הרפורמות הללו ליוותה מגמה של עידוד הייצוא על ידי קביעת מכסים נמוכים למוצרים המשמשים את תעשיית הייצוא ומתן הקלות במסים על התעשייה המיועדת לייצוא.
אחת ההשלכות המעניינות של חלוקת הקרקע, היא יצירה של חלוקת הכנסות שוויונית יותר; אך חשוב מכך היא יצרה שכר מינימום טבעי בתעשייה, כיוון שהיה באפשרותו של הפועל לחזור למשק החקלאות במידה ותנאי העבודה לא היו מאוזנים.
שני מאפיינים של התקופה המכונה "הנס הטייווני": החלוקה השוויונית יחסית של ההכנסה בין תושבי האי, כלומר שכולם נהנו מההצלחה, והאיכות הגבוהה של המשאבים האנושיים, שנבעו ממספר גדול של תושבים שלמדו מחוץ לאי ומההשקעה של הממשלה במערכת החינוך.
יחסים עם ארה"ב
כשהוקמה טאיוון לא נקטה כלפיה ארצות הברית יחס מיוחד. היא עשתה כן רק כאשר פרצה מלחמת קוריאה. אז נשלח הצי השביעי לפטרל בתעלה בין סין לטאיוון וסיוע אמריקני החל לזרום לאי. הסיוע האמריקני לטאיוון התבטא הן בכספים שהוזרמו והן בייעוץ של כלכלנים בנוגע לפיתוח הכלכלה באי. יחד עם זאת, טאיוון הבינה כי אל לה
להסתמך על עזרתה של ארצות הברית משום שברגע שבממשל האמריקני יגיעו לכלל החלטה שהגיע הזמן להתקרב לסין תקטן מאוד התמיכה בטאיוון. כך קרה למשל ב-1971 ,כשסין החליפה את טאיוון בייצוג העם הסיני באו"ם. כשארצות הברית חתמה על חוזה של יחסים דיפלומטיים מלאים עם סין כללו ההסכמים ביטול כל חוזי ההגנה שלה עם טאיוון
והכרה אמריקנית בעיקרון של "סין הגדולה" שטאיוון היא חלק ממנה. במקביל (כאקט של מחאה נגד מדיניות הנשיא) אשרר הקונגרס האמריקני את היחסים החברתיים והכלכליים עם טאיוון בחוק מיוחד. היחסים האמביוולנטיים של טאיוון עם ארצות הברית דחפו את טאיוון למדיניות חוץ שלא נשענה על המעצמה הגדולה ותמיכה במדינות אחרות,
מתוך כוונה לזכות כך בתמיכתן בזירה הדיפלומטית העולמית.
דמוקרטיזציה
באזורי הפריפריה של טאיוון שררה תמיד דמוקרטיה מוגבלת, למרות שהיה איסור על כינונם של מפלגות חדשות. לאזרח היה אפשרות לבחור מבין נציגים של זרמים שונים ב-KMT, לצד נציגים שהתמודדו באופן עצמאי. עם זאת רק באמצע שנות ה-80 בוצעו הצעדים הממשיים לקראת כינונה של דמוקרטיה.
בעקבות שתי פרשות מבישות, שקרו באמצע שנות ה-80, הממשלה אולצה על ידי דעת הקהל לבחון את אופן פעולתה. הפרשה הראשונה דנה ברצח של פעיל טייווני-קומוניסטי בארה"ב. הרצח בצוע על ידי כנופיית פשע ונמצאו עקבות שקישרו את הממשלה לרוצחים. הפרשה השנייה היא חשיפה של שחיתות בקנה מידה גדול במערכת הבנקאית, שקושרה לשר
בכיר בממשל. בעקבות הפרשיות מינה בנו של צ'יאנג צ'ינג קו ועדה שתפקידה לבחון את ביטול מצב החירום, אישור הקמתן של מפלגות אופוזיציה והפשרתו של הקונגרס. חברי הוועדה, שפחדו לכיסאם, היו עוינים להצעות הללו.
בשנת 85 חל גל של מהומות שהקיף חלקים נרחבים של דרום מזרח אסיה (סין, פיליפינים, קוריאה וטאיוון). המשטרה החליטה לא להתערב (לאחר שניסיון לדכא את המהומות בפיליפינים הביא להחרפתם). אי התערבותה של המשטרה הפיכה אומץ במנהיגי המהומות והם הכריזו על מפלגה חדשה בשם "המפלגה הדמוקרטית-פרוגרסיבית". המפלגה רצה
לבחירות באופן לא רשמי (מעומדים שנרשמו כעצמאיים הכריזו על שייכותם למפלגה). היא זכתה בקולות רבים - הבחירות היו מוניציפליות. צ'יאנג צ'ינג קו הודיעה על רשמית על התחלתם של תהליכי הליברליזציה.
למעשה, תהליך הליברליזציה והדמוקרטיזציה של טאיוון החל עם מותו של צ'יאנג קאי שק ב1975- ומינויו של בנו, צ'יאנג צ'ינג קו, ליורש. הוא החל בליברליזציה של המערכת הפוליטית. ב1987- בוטלו תקנות החירום מ1948- שנתנו לנשיא סמכויות בלתי מוגבלות. תקנות אלה הביאו למצב של משטר צבאי שנמשך ארבע עשורים בהם נרדפו
יחידים וקבוצות שבטאו דעות הנוגדות את רוח ה-KMT. המגמה הזו נמשכה עם מינויו של לי טנג הוי לנשיא ב1988- לאחר פטירתו של צ'יאנג צ'ינג קו, וב1990- הוא נבחר בפעם האחרונה לנשיא על ידי האסיפה הלאומית. ב1996- נבחר לי טנג הוי לנשיא בבחירות ישירות על ידי הבוחרים הטאיוונים. מאז שהוסרו תקנות החירום והשלטון הצבאי
חדל להתקיים ננקטו בטאיוון צעדים לקראת דמוקרטיזציה מלאה וכיבוד זכויות האדם. הוסרו ההגבלות הנוגעות בחופש העיתונות ובוטל האיסור על התארגנות מפלגות חדשות. כבר ב1986- התארגנו נציגים לא מפלגתיים למפלגה אחת שהייתה אז לא חוקית אם כי השלטון לא פעל נגדה, ב1988- היא הפכה לחוקית. כיום פועלות בטאיוון ארבע
מפלגות.
במרץ 2000 נבחר לראשונה נציג מפלגת האופוזיציה ל-KMT לנשיאות ובכך ניתן משנה תוקף לדמוקרטיזציה של המערכת הפוליטית בטאיוון.
אומנם, ניתן לייחס את תהליך הדמוקרטיזציה לכמה גורמים (גילם המופלג של חברי הפרלמנט, כזכור, צ'אי קנג-שק הקפיא את הפרלמנט שנבחר בשנות ה40-; דעיכתו של החלום לכבוש את סין; דרישות הולכות וגוברות מצד ארה"ב לאימוץ מדיניות ליברלית וכו'), אך הגורמים החשובים ביותר נובעים מסיומה של מהפכת התיעוש.
בשתי דרכים עיקריות עודדה המהפכה התעשייתית בטאיוון, את תהליכי הדמוקרטיזציה. הדרך הראשונה נעוצה בצורך למאגר של כוח עבודה מקצועי, בעל השכלה אקדמאית. אחוז המהנדסים בקרב כוח העבודה הטאיווני, הוא מהגבוהים בעולם. הדרך השנייה נעוצה בפיתוח מעמד בינוני רחב, בעל תודעה עצמית מפותחת, ההצלחה העסקית מעודדת פיתוח
של עקרונות קפיטליסטיים-ליברליים, בייחוד במקומות כמו טאיוון בהם יש חלוקת הכנסות שוויונית.

סיכום
בעבודה זו ניסנו להראות כיצד תהליך התיעוש תרם לעיצוב המשטר בטאיוון.
הצבענו על שלושת המשטרים השונים ששלטו על טאיוון בחמישים השנים האחרונות והראנו כיצד כל אחד מהמשטרים הושפע מרמת התיעוש ששררה במדינה. כיצד:
המשטר של צ'אנג-קאי-שק בסין אופיין באופי מסורתי. הממשל לא ניסה להתחרות על הבכורה, במערכת הבין לאומית ולכן לא דאג לחולל מהפכה בתיעוש.
המשטר של ה-KMT בטאיוון חולל מהפכה תעשייתית במדינה, בזמן שברוב המערכת הבין לאומית כבר הסתיים תהליך התיעוש (Late late development); ולכן התאפיין בתור משטר אוטוריטרי "חזק".
המשטר הדמוקרטי הקיים במדינה כיום, שהתפתח לאחר שבטאיוון הסתיים תהליך התיעוש.
תיאוריית "תלות בדרך" מסבירה את הכיוון בו התפתח המשטר בטאיוון, בנקודות המפנה העיקריות שהתחוללו בה בחמישים השנה האחרונות.
ביבליוגרפיה
אייזנשטדט, נוח, גוטמן, עמנואל, עצמון, יעל (עורכים), מדינה וחברה: סוגיות בסוציולוגיה פוליטית, כרך א'. (תל אביב: עם עובד, 1984).
BACKGROUND NOTES ON COUNTRIES OF THE WORLD (Magazine), Taiwan. 10.10.2000.?Evans, Peter B., Ed., "Bringing the State Back In". (Cambridge University Press: Cambridge, 1985).
Gerschenkron, Alexander, Economic Backwardness in Historical Perspective. (Cambridge, Massachusetts: The Belknap Press, 1962).
Gold, Thomas B., Taiwan Miracle. (New York: Armonk, 1986).
"Nationalist Party" Encyclop?dia Britannica
http://www.britannica.com/eb/article?eu=56402 tocid=0 query=kmt
[Accessed January 18, 2002].
Rubinstein, Murray A. (Ed.), Taiwan: A New History. (Armonk, N.Y.: M.E. Sharpe, 1999).
Simon, Denis Fred, Kau, Michael Y. M., Eds., Taiwan - Beyond the economic Miracle. (Armonk, New york, London, England: M. E. Sharpe, Inc., 1992).
"Taiwan" Encyclop?dia Britannica,
http://www.britannica.com/eb/article?eu=115301 tocid=0 query=taiwan
[Accessed January 20, 2002].

Gold, Thomas B., Taiwan Miracle, New York, Armonk, 1986.
על פי מאמרו של דאל, רוברט, "גווני הסמכות הדמוקרטית", שמופיע בתוך: אייזנשטדט, נוח, גוטמן, עמנואל, עצמון, יעל (עורכים), מדינה וחברה: סוגיות בסוציולוגיה פוליטית, כרך א'. עמ' 278-241. (תל אביב: עם עובד, 1984).
Gerschenkron, Alexander, Economic Backwardness in Historical Perspective. (Cambridge, Massachusetts: The Belknap Press, 1962).
"Taiwan" Encyclop?dia Britannica,
http://www.britannica.com/eb/article?eu=115301 tocid=0 query=taiwan [Accessed January 20, 2002].
על פי Amsden, Alice H., The state and Taiwans economic development שמופיע אצל: Evans, Peter B., Ed., "Bringing the State Back In". (Cambridge University Press: Cambridge, 1985).
"Nationalist Party" Encyclop?dia Britannica
http://www.britannica.com/eb/article?eu=56402 tocid=0 query=kmt[Accessed January 18, 2002].
על הרפורמות בטאיוון ניתן לקרוא בהרחבה במאמר: Cen-main Wang, Peter, A Bastion Created, A Regime Reformed, An Economy Reeingineered, 1947-1970, שמופיע בספר: Rubinstein, Murray A. (Ed.), Taiwan: A New History. (Armonk, N.Y.: M.E. Sharpe, 1999).
בנושא הדמוקרטיזציה בטאיוון כדאי לקרוא אצל: Simon, Denis Fred, Kau, Michael Y. M., Eds., Taiwan - Beyond the economic Miracle. (Armonk, New york, London, England: M. E. Sharpe, Inc., 1992). את מאמריהם של: Tien, Hung-mao ו-Chang, Parris H.
? הופיע באתר האינטרנט "בריטניקה" www.britannica.com, 10.01.2002.

תגים:

tmk · אלכסנדר · גרשנקרון · היסטוריה · טאיוון · צאנג · קאי

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "התפתחותה של טאיוון במאה ה20 - על פי תיאוריית "תלות בדרך"", סמינריון אודות "התפתחותה של טאיוון במאה ה20 - על פי תיאוריית "תלות בדרך"" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.