היישום אינו מחובר לאינטרנט

זליגת הגיור שאינו אורתודוקסי להוויה הישראלית באמצעות פסיקת בג"צ

עבודה מס' 069878

מחיר: 604.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: סקירת האופן בו "הכשיר" בית המשפט העליון את הגיור שאינו אורתודוכסי, באופן שיטתי ועיקבי, באמצעות פסיקתו לאורך השנים, החל מפסק הדין בבג"צ רופאייזן (האח דניאל) והלאה.

12,443 מילים ,54 מקורות ,2008

תקציר העבודה:

בשל חוסר הלגיטימיות ממנו סובל הגיור הליברלי בעיני הממסד הדתי בישראל, אשר נהנה במשך השנים ממעמד חברתי ופוליטי חזק, השאלה מיהו יהודי העסיקה גם את מדינת ישראל מראשיתה. אלו סירבו להכיר ביהדותם של מתגיירים בגיור ליברלי, ואלו טענו כי הגיור האורתודוכסי הוא פרימיטיבי וגיוריהם אינם פחות טובים ממנו, ואף תורמים למניעת התבוללות בשל נישואי התערובת שהתרבו.
עבודה זו מבקשת לעמוד על התהליך ההתפתחותי, המציב בפנינו גיור שאינו אורתודוקסי כפעולה בעלת תוקף פורמאלי-חילוני-לאומי. הכלי המרכזי אותו נבקש לבחון הוא פסיקת בית המשפט העליון. הנחת היסוד לעבודה זו טוענת כי בית המשפט העליון מבקש להשפיע על מציאות חקיקתית שאינה נתונה לידיו באמצעות יצירת תקדימים משפטיים היוצרים אלטרנטיבות ומשפיעות על התשובה לשאלה "מיהו יהודי".
כוונתי לשני כלים בהם עושה לדעתי בית המשפט שימוש בפסיקתו:
האחד הוא "הפרדה שקופה" בין דת ללאום, כאשר למרות שמדינת ישראל אינה מפרידה בין הדת למדינה, פסיקת בג"צ יצרה הפרדה, אותה נכנה "הפרדה שקופה", הפרדה שאינה קיימת באופן פורמאלי אך בכל זאת משמשת כפתרון כמעט אולטימטיבי לשאלת "מיהו יהודי".
הכלי השני הוא מיקוד הדיון והסעד ברישום על פי חוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה-1965 (להלן "חוק המרשם"). הטענה היא כי כמענה לסוגיות גיור מעדיף בית המשפט העליון הכרעה ברמה הטכנית תוך הימנעות מכניסה לנעלי המחוקק באשר להגדרה מפורשת ל"מיהו יהודי" מחד ויצירת מציאות שאינה עולה בקנה אחד עם לשון המחוקק מאידך.
שני כלים אלו אינם יכולים לעמוד כל אחד בפני עצמו. ה"הפרדה השקופה" נשענת על מיקוד הדיון במרשם האוכלוסין, והוא בתורו יוצר את ה"הפרדה השקופה".
בראשית דברי אסקור בקצרה את החקיקה החשובה לענייננו ואת עקרון הפרדת הרשות המחוקקת מן השופטת, ובהמשך אדון ברקע ההיסטורי-חברתי של סוגיית "מיהו יהודי". עיקרו של הדיון יהיה הצגת פסקי דין נבחרים סביב שני הצירים אותם מניתי לעיל ובחינת טענתי אודות הזליגה של הגיור שאינו אורתודוקסי למציאות הישראלית באמצעות ההלכות שנקבעו בפסקי דין אלה.

תוכן העניינים:
1. מבוא
2. החקיקה הרלוונטית
2.1. חוק מרשם האוכלוסין וגלגוליו (פקודת המרשם)
רישום ראשון
שינוי רישום
2.2. חוק השבות
3. הפרדת הרשויות
4. סקירת הפסיקה של בית המשפט העליון
4.1. פרשת אבו-ראס
4.2. פרשת אוסוולד רופאיזן - האח דניאל
4.3. פרשת פונק-שליזנגר
4.4. פרשת גורפינקל
4.5. פרשת שליט
דעת הרוב
דעת המיעוט
4.6. הצעת חוק השבות (תיקון מס' 2), תש"ל-1970
4.8. פרשת ש"ס
4.9. פרשת גולדשטיין
4.10. פרשת פסרו (גולדשטיין)
4.11. פרשת נעמת
4.12. פרשת טושביים
4.12.1. ההחלטה (מיום 31.5.2004) - פרשת טושביים 1
4.12.2. פסק הדין - פרשת טושביים 2
5. סיכום
6. רשימת מקורות

קטע מהעבודה:

מכאן נובע כי כאשר נתבקש בית המשפט העליון מפעם לפעם להפעיל את סמכויותיו בכל הנוגע לפרשנות המונח "יהודי", היה עליו לפרש את החוק באופן שאינו מבקש להכריע בשאלה פוליטית-ערכית, אלא רק להפעיל את סמכותו להכריע בסכסוך הקונקרטי באופן ההולם את כוונת המחוקק. בכל מקרה שפרשנות כזו אינה אפשרית, היה על בית המשפט להימנע מלפסוק, ולהשיב את העניין לפתחה של הרשות המחוקקת, שהיא האמונה על הכרעות פוליטיות-ערכיות.

תגים:

רפורמי · קונסרבטיבי · קונסרווטיבי · גרים · מרשם · חוק המרשם · חוק השבות · רופאיזן · האח דניאל · פונק-שליזנגר · יהדות · דת ומדינה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "זליגת הגיור שאינו אורתודוקסי להוויה הישראלית באמצעות פסיקת בג"צ", סמינריון אודות "זליגת הגיור שאינו אורתודוקסי להוויה הישראלית באמצעות פסיקת בג"צ" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.