היישום אינו מחובר לאינטרנט

מזונות לאישה המוסלמית

עבודה מס' 068182

מחיר: 362.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: הזכות למזונות לאישה המוסלמית והשוואה לנשים במגזר היהודי.

13,175 מילים ,59 מקורות ,2003

תקציר העבודה:

חובת המזונות שייכת מטבעה לדיני האישות אשר נידונים בהלכה המוסלמית.
הדין המוסלמי מגדיר מזונות אישה כזכות של האישה כלפי בעלה והם נובעים מהקשר החוזי קשר הנישואין. עם ההתקשרות בנישואין, וכל עוד מדובר "בעקד סחיח" (חוזה נישואין תקף), קמות לאישה, בין היתר, שלוש זכויות מבעלה: מזונות, ירושה ומוהר. זאת ועוד, חיוב הבעל במזונות אשתו אינו בתמורה לעבודתה בבית ואין האישה חייבת על פי הדין המוסלמי בעבודות בית או אחרות.

בעבודתנו, נפרט מה כוללת חובת המזונות, הכיצד קובעים את גובהה, מתי לא מגיעים מזונות וכיצד זכות זו באה לידי ביטוי בפרקטיקה של הקאדים בבתי הדין השרעיים. כמו כן נערוך השוואה עם הדין היהודי.

על פי דבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922-1947, נקבעה בישראל סמכות בתי הדין הדתיים לדון בענייני המעמד האישי, כאשר כל עדה דתית תתדיין על פי הדין האישי הנוהג בה. במקביל למעורבות החקיקתית, במהלך השנים עשתה גם הפסיקה כברת דרך ארוכה ביצירת המערכת האזרחית המקבילה.

הסמכויות לדון בענייני משפחה, כאשר מושג זה איננו חופף את ענייני המעמד האישי, הוקנו במקביל גם לערכאות אזרחיות שונות. נוצר פיצול של סמכויות שיפוט בענייני משפחה בין בתי הדין הדתיים לבין הערכאות האזרחיות.

בעבודתנו, נפרט את השתלשלות האירועים הן בפסיקה והן בחקיקה ונראה כיצד הצטמצמה הסמכות של בית הדין השרעי.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק א' - הסמכות לדון במזונות
פרק ב' - מקור הזכות למזונות
פרק ג' - מה כוללת הזכות למזונות?
פרק ד' - עילות התביעה במזונות
פרק ה' - למי לא מגיעה זכות המזונות?
פרק ו' - התיישנות הזכות למזונות
פרק ז' - גישת הקאדים אל מול גישת הרבנים
סיכום
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

לבתי הדין המוסלמים מוקנית, על פי סימן 52 לדבר המלך(2), סמכות שיפוט ייחודית בכל ענייני המזונות כאחת השלוחות של סמכותן הייחודית לדון בכל ענייני המעמד האישי. ב- 1959 חוקק החוק לתיקון דיני משפחה(3) והכניס שינוי בתחום הסמכות בקובעו את המסגרת המהותית והדיונית החדשה בכל הנוגע לתביעת מזונות מבני המשפחה.
בסעיפים 2 ו-3 לחוק המזונות(4) נקבעה המסגרת המהותית, ועל פיה כל מי שנמנה על אחת מן העדות הדתיות המפורטות בתוספת הראשונה לפקודת הירושה, ישא בחובת המזונות על פי הדין האישי החל עליו.
לעומת זאת, בסעיף 18 לחוק המזונות(5), נקבעה המסגרת הדיונית ובו נאמר מי הוא בית המשפט המוסמך לדון בעניין.

תגים:

בתי דין רבניים · בית הדין השרעי · משפט עברי'

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מזונות לאישה המוסלמית", סמינריון אודות "מזונות לאישה המוסלמית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.