טבע ואקולוגיה - יחס האדם אל הטבע בחברה המערבית

תקציר העבודה:

סוגיית מקום הטבע בהוויה האנושית ראשיתה מקדמת דנא. ה"גירוש מגן- העדן" בסיפור המקראי מכיל בתוכו שני מוטיבים המלווים את האנושות, מאז. הראשון מציג את הטבע כמקום בתולי, מקום של רוך יופי ותמימות, ולכן מנציח את אידיאת "השיבה הביתה" אל הטבע. השני, הוא עלייתה ותקומתה של התרבות והחשיבה האנושית.
בין שני אלו ניצב מוטיב אחר הקושר את השניים; ה"חופש". בתקופות בהם הטבע נתפס כמגביל, עילוי המחשבה ופיתוח התרבות הם החופש. כשאלו הופכים למגבילים, ה"שיבה הביתה" אל הטבע הוא החופש. ה"חופש" הוא מוטיב חשוב בקיום האנושי שכן הוא מעניק תקווה, תקווה לחיים טובים יותר.
התרבות העולמית העכשווית מאופיינת בבעיות חברתיות רבות כאשר במרכזם עומדת סוגיית אי- השוויון החברתי והבדלי המעמדות בחברה. מרקוזה מחלק את החברה לשני מעמדות עיקריים: המעמד השולט- הבורגנים, והמעמד הנשלט- הפרולטריון. לדידו, הבדלי המעמדות הם תוצר של אינטרסים שלטוניים ושל הכלכלה הקפיטליסטית המעודדת יזמות עסקית של גופים פרטיים ויחידים למען צבירת הון אישי המנותק מרווחת הפרט. ככל זה, האדם והטבע הם רק "אמצעי יצור"; כלי, חפץ, אמצעי לשליטה וניצול בו עושים שימוש לצורכי עבודה שהיא דכאנית מיסודה. כדי להסביר את אי- התמרדותו של האדם, חושף מרקוזה את מימד התודעה הכוזבת, בחברת ה"שפע", דרך החדרה מניפולטיבית של מוצרים לתודעתו והוויתו של הפרט עד שהוא מזהה עצמו דרכם והם הופכים להיות אמצעי למימושו העצמי.
המניע למאבק החברתי בהידרדרות המערכת האקולוגית הוא דווקא אי הצדק- החברתי כאשר הטענה המרכזית של התנועות החברתיות- סביבתיות היא שבני המעמד הנמוך פגיעים יותר לנזקי הסביבה. כתוצאה מכך נקשר הנושא הסביבתי בנושא החברתי בקשר הדוק ואמיץ . כיום החינוך הסביבתי נוסך אופק חדש של חברה מתוכנת. הוא חולש על כל רבדי החברה החל מפוליטיקה וכלה במערכת החינוך. אך עיקר מאמצו ממוקד בשינוי תודעתו של האדם. לא עוד אדם החי במנותק מן הטבע ורואה בו אובייקט לשליטה וניצול, אלא אדם המלא התפעלות והשתוממות מיופיו של הטבע וגומל לו כגמולו.
במשנתו של מרקוזה האדם הוא הטבע, וההפך. שחרור האדם הוא גם שחרור הטבע. מרקוזה מייחל למהפכה חברתית שתיגאל את האדם מעבדותו הנרצעת ותשחררו יחדיו עם הטבע. מרקוזה אינו מצדד בחזרה רומנטית אל הטבע, אך ניתן להאמין שזוהי כמיהתו הבסיסית. אולם חזון "שחרור- האדם", במשנתו, "עולה על שירטון". מרקוזה מבין זאת, אך מדגיש את חשיבות המשך קיום האגיטציה וחינוך פסיכולוגי- פוליטי. היכול להיות שהחינוך אליו התכוון מרקוזה הוא החינוך הסביבתי? היכול להיות שהמהפכה החברתית עליה דיבר מרקוזה היא המהפכה סביבתית?
עבודה זו אינה מתיימרת לענות על שאלה זו ולו רק מהסיבה שחידה זו טרם נפתרה, אך שאלה זו עולה במלוא עוצמתה לכל אורך כתיבת העבודה. כאדם הדואג לשלום עתידו של כדור הארץ, כמו שמייחל לחברה מתוקנת שהטבע הוא חלק אינטגראלי מקיומה.
בעבודה זו אבקש להביא את "התרבות- המערבית" דרך עיניו של מרקוזה, להעלות מושגי יסוד ממדע האקולוגיה, לסקור את הגורמים שהביאו להידרדרות האקולוגית הכלל עולמית, ולעמוד על טיבה של התפתחות הסביבתנות בכלל והחינוך הסביבתי בפרט. בכך אחשוף רבדים במערכת היחסים אדם- טבע, בתקופה הפוסטמודרנית המאופיינת בהתפתחות טכנולוגית משמעותית ובכלכלה הקפיטליסטית. תקופה בה אנו חיים כיום.

תוכן העניינים:
1. מבוא
2. אדם וטבע
3. התודעה הכוזבת
4. ארוס וציוויליזציה
5. ביטול העבודה
6. תודעת השחרור
7. שחרור הטבע
8. אקולוגיה- מושגי יסוד
9. אקולוגיה- תמונת מצב
10. הסביבתנות- התפתחות היסטורית
11. התנועה הסביבתית- חברתית
12. חינוך סביבתי
13. סיכום
14. רשימת מקורות

קטע מהעבודה:

תגים:

הבדלי מעמדות · ניצול · קפיטליזם · תודעה כוזבת · תרבות מערבית · סביבתנות · אקלוגיה · חינוך סביבתי · חינוך הומניסטי

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "טבע ואקולוגיה - יחס האדם אל הטבע בחברה המערבית", סמינריון אודות "טבע ואקולוגיה - יחס האדם אל הטבע בחברה המערבית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.