היישום אינו מחובר לאינטרנט

הגנת הקטינות- חוק העונשין וסעיף 34

עבודה מס' 066982

מחיר: 362.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: הגנת הקטינות מימי התורכים ועד ימינו, תוך בחינת היבטים פסיכולוגים של ההגנה, בהשוואה לדין בארצות השונות.

19,586 מילים ,75 מקורות ,2008

תקציר העבודה:

לאחר סקירה קצרה של התפתחות הגנת הקטינות בארץ וסקירת פעילותו של בית המשפט לנוער, והתפתחותו עם השנים, אתמקד בעבודה זו בסוגיית הבגרות המשפטית וההתפתחותית המינימאלית הנדרשת מעבריין להפנים את הנורמות החברתיות ולעמוד בציווי החברה כפי שבאים לידי ביטוי בערכי המשפט הפלילי וביסודות העבירה הפלילית. בפרט, נתייחס לקושי שבהיצמדות לפרמטרים סטטיסטיים להוכחת כשירות קטין להיענש במסגרת המשפט הפלילי הן ביחס לדרישת הוכחת יסוד נפשי והן בהקשר של סייג הקטינות להטלת אחריות פלילית המעוגן בסעיף 34ו' לחוק העונשין.
בעבודה נבחן אם יצירת אבחנה בינארית של "סף הבגירות" יש בה כדי לשלול קיומה של יסוד נפשי כנדרש בעבירה פלילית ולתרום לאי היווצרות של עבירה פלילית. נבחן את שיטת האבחנה בין בגירים וקטינים לאור עקרונות היסוד של המשפט הישראלי וזו בכדי לנסות לענות על השאלה המשפטית בהגנת הקטינות האם קביעה בינארית של סף הבגירות הינה קביעה מוצדקת וראויה או שמא שרירותית?
בהמשך אבחן את מעמד הקטין במשפט הישראלי. לאחר מכן אבחן את עקרונות יסוד במשפט הפלילי ואציג את מעמד הקטין במשפט הפלילי בישראל. כמו כן אבדוק את מעמד הקטין במדינות המערב השונות.
ככלל, ניתן יהיה לראות בשיטות המשפט המודרניות שהבגירות נקבעת על פי מספר שנות חייו של אדם ללא כל השלכה או התחשבות ברמתו השכלית, בבריאותו הגופנית והנפשית של האדם. הגיל המהווה "סף הבגירות" נקבע על ידי המחוקק בהתאם לתנאי המדינה בה הוא פועל ולצרכי תושביה. בעוד שמועד לידתו של אדם קבוע בהיותו עובדה אובייקטיבית בלתי ניתנת לשינוי, הרי שגיל בגרותו תלויה בשני גורמים- במועד לידתו וב"סף הבגירות". "סף הבגירות" מבטא את הגיל שהמחוקק קבע כי ממנו והלאה האדם יחשב לבגיר. סף זה נקבע על ידי החברה והוא ניתן לשינוי לפי הנסיבות, התנאים והצרכים של אותה החברה. כך, מדינות שונות מגדירות את סף הבגירות על פי המדיניות המשפטית הנהוגה באותה מדינה. לעיתים, מדינות אף משנות את סף הבגירות בהתאם לעניין הנידון. כך הדבר בישראל. בעבר לעומת זאת נקבעה בגרותו של אדם במספר אופנים: היו חברות שקבעו בגירות בהתאם ליכולת האדם לבצע מטלה, היו שקבעו זאת על סמך התפתחות מינית והיו שהתנו זאת בהגעה לגיל מסוים.

בפרק הדן בפסיכולוגיה התפתחותית נבחן את היכולות הדרושות מפרט לשם קבלת החלטה סבירה ואשר חיוניות בכדי שיוכל להיות מוגדר ככשיר משפטית. בפרק זה אציג את הגישה המרכזית בפסיכולוגיה התפתחותית ואראה כי יתכן והמשפט הישראלי היום אינו רואה את התמונה המלאה וכי תיתכן הצדקה להתנהגות עבריינית המבוצע על ידי קטינים, הצדקה שיש בה לשנות את כל התייחסות המשפט הפלילי לקטינים.
יש טענה כי העונש הנגזר בגין מעשה עברייני הוא אחד הגורמים המאפיינים את האחריות הפלילית שבעבירה. כפי שאראה בהמשך, יתכן ומסקנות החיבור יצדיקו עריכת שינויים במדיניות ההענשה של קטינים כך שיבטא נכונה את מידת האשמה או היעדר אשמה שליוותה את המעשה.
בסיומו של הצגת נקודת מבט ייחודית זו, נעבור לבחון מהו המשפט הרצוי תוך בחינת שיקולי עלות-תועלת, יתרונות וחסרונות ומתוך דאגה לכלל האינטרסים של הצדדים בעלי נגיעה בדבר לאור עקרונות היסוד שבבסיס המשפט הישראלי. כפי שנראה בהמשך הדברים, יתכן ואין תשובה פשוטה וחד משמעית לסוגיה זו. עם זאת, נראה כי עצם העלאת הסוגיה לדיון בזירה המשפטית יש בה כדי לספק לעת עתה.

תוכן עניינים:
1) מבוא
2) התפתחות בשיפוט נוער בארץ
א. החוק הפלילי העותומאני
ב. התחיקה המנדטורית
ג. גיל האחריות הפלילית
ד. חידושים בפקודה לשנת 1937
ה. פקודת מבחן מורחבת משנת 1944
ו. תיקונים שנעשו על ידי המחוקק הישראלי
i. ביטול עונש מלקות
ii. תיקונים לפקודת המבחן מ- 1944
iii. פקודת המבחן - נוסח חדש
iv. רשות חסות הנוער
v. וועדת שיחרורים
vi. הוצאות החזקה במוסד
ז. תחיקה ישראלית לבית המשפט
i. שיפוט קטינים ללא עבירה
ii. תחיקה לשיפוט עבריינים צעירים
3) סמכות בית המשפט לנוער
א. שתי ערכאות
ב. משפט חוזר
ג. גיל האחריות הפלילית
ד. שיפוט קטין יחד עם בגיר
4) הפרוצדורה בדיון המשפטי
א. מדיניות בדיון המשפטי
ב. בית המשפט לנוער בפעולה
ג. דחיות בדיון המשפטי
ד. דיון שלא בפני הקטין
5) מעמד הקטין
א. המשפט הישראלי
ב. המשפט הפלילי הישראלי
ג. הקטין במשפט הפלילי הישראלי
6) מעמד הקטין במשפט הפלילי הבינלאומי
א. הקטין במשפט הפלילי האנגלי
ב. הקטין במשפט הפלילי הקנדי
7) פסיכולוגיה התפתחותית
8) גורמים בעלי השפעה יתרה על יכולת קטינים לקבל החלטות.
9) סף הבגירות לאור עקרונות היסוד במדינת ישראל.
10) סיכום ומסקנות.
11) ביבליוגרפיה.

קטע מהעבודה:

הנקודה הבולטת בחוק הנוער לשנת 1971 היא בחידוש הקובע שיש עתה שתי אינסטנציות לשיפוט עבריינים צעירים, והן: בית מפט לנוער בדרגת בית משפט שלום, ובית משפט לנוער בדרגת בית משפט מחוזי. כל אחד משני בתי משפט אלה נבדל מבחינת הסמכות שהוא דן בקטינים, לעומת הממצב שהוא דן מבוגרים. באשר לבית המשפט לנוער כבית משפט שלום, יש סמכות עניינית לדון גם במספר רב של פשעים. על פי סעיף 3(ב) לחוק הנוער לשנת 1971 "רשאי שר המשפטים בצו להסמיך בית משפט שלום לנוער לדון קטינים על פשעים לפי הסעיפים המפורטים בצו"(50).

תגים:

שיקום עבריינות · פרחחים · פשע · נוער · עבריין · צעיר · בית משפט קטין

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הגנת הקטינות- חוק העונשין וסעיף 34", סמינריון אודות "הגנת הקטינות- חוק העונשין וסעיף 34" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.