היישום אינו מחובר לאינטרנט

קווי המהדרין - הפרדה באוטובוסים בין גברים לנשים

עבודה מס' 066898

מחיר: 241.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: דיון בתופעה של קווי המהדרין תוך מתן דגש על האופי הדתי של המיעוט הנשי בקהילה.

12,189 מילים ,20 מקורות ,2008

תקציר העבודה:

בהתאם להמלצות ועדת לנגנטל ולהחלטת שר התחבורה מיום 9.7.97 הוחלט על הפעלת תכנית ניסיונית (פיילוט) של קווי אוטובוס הקרויים בשם "קווי המהדרין" בשכונות חרדיות בלבד. בקווים אלה קיימת הפרדה ברורה וגלויה בין גברים לנשים. ואכן מזה כעשור, מפעילות חברות התחבורה הציבורית "דן" ו"אגד" קווי אוטובוס הקרויים בשם "קווי מהדרין". כאשר הנשים נדרשות לעלות בדלת האחורית ולשבת בחלקו האחורי של האוטובוס, בעוד שהגברים עולים בדלת הקדמית ומתיישבים בספסלים הקדמיים. בנוסף, נדרשות הנוסעות להתלבש בלבוש צנוע(1).

אותן נשים חוות השפלה קשה, הערות פוגעות וסובלות מהטרדות מילוליות קשות, סילוק מן האוטובוס ואף איומים ושימוש אלימות פיזית ומילולית. הסדר קווי המהדרין, שהחל כתכנית ניסיונית ("פילוט") של קווים בודדים לפני כעשור, התרחב בשנים האחרונות לעשרות קווים, עירוניים ובין עירוניים, הפועלים בכל רחבי הארץ. המצב הגיע לידי כך, שאף בקווים שאין בהם סממן חיצוני המגדיר אותם כקווי מהדרין נוסעים חרדים יוזמות של השלטת הפרדה על נשים, בכוח הזרוע.
והנשים מצידן מוצאות עצמן מתמודדות לבדן מול המון הגברי הזועם בעוד שמדיניות אותן חברות תחבורה היא לא להתערב ולהיפך להתעלם(2).

מפניות אל משרד התחבורה, מצטיירת תמונה לפיה נושא קווי המהדרין הינו פרוץ לחלוטין: אין גורם האחראי על אישור הקווים, ואין כלל תבחינים, לפיהם נקבע קו כקו מהדרין. נראה כי משרד התחבורה בחר לנהוג בעניין כבת יענה - לטמון את ראשו בחול, ולטעון כי קווי המהדרין אינם מעניינו. בנסיבות אלה מופקרות הנשים בכלל והשנים החרדיות בפרט בתחבורה הציבורית לחסדיהם של בריונים וקיצונים. בכך, המדינה בכלל ומשרד התחבורה בפרט לא מבצעים את תפקידם כראוי וכנדרש, אין פיקוח על חברות התחבורה הציבורית, ומחובתם להקפיד על קיום החוק בכל קווי התחבורה הציבורית, ובעיקר להקפיד על שמירת שלומם וביטחונם של הנוסעים והנוסעות(3).

הפרדה בין נשים לגברים, הינה פרקטיקה הנהוגה בקרב קהילות דתיות שונות מטעמי דת ומסורת. פרקטיקת ההפרדה בין המינים בקהילה הדתית הינה ארוכת שנים. הרציונלים המוענקים לפרקטיקה זו על ידי חברי הקהילה משתנים עם השנים(4).
ניתן לראות כי הפרדה זו מעוגנת בחקיקה. שני חוקים עיקריים יוצגו בעבודה זו: חוק איסור אפליה במצרכים בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א- 2000 (להלן: "חוק איסור הפליה") וחוק שוויון זכויות האישה תשי"א- 1951 (להלן: "חוק שוויון זכויות האישה"). בהם ניתן למצוא גושפנקא להפרדה בין נשים וגברים מטעמי דת ומסורת. בחוק איסור אפליה נקבע חריג לאיסור האפליה חריג זה המאפשר את קיומה של ההפרדה בתנאים מסוימים(5) ואילו בחוק שוויון זכויות האישה ניתן למצוא סייגים(6) לשוויון הגורף. המדינה מצידה מתעלמת מהפגיעה הקשה בנשים כתוצאה מהשימוש בסייגים בחוק ויתרה מזו אף מסייעת ומממנת הסדרי הפרדה באוטובוסים, בחופי רחצה, בחינוך, בהכשרה מקצועית וכדו'. בית המשפט לא פעם נמנע מלדון בנושא, ואף שכנע את העותרות להסיר את העתירה(7). אך בספרות המשפטית קיים ויכוח בין המצדדים בהפרדה ורואים בה כצורך לשמר זכות תרבותית מוגנת לבין אלה הטוענים, כי פרקטיקות ההפרדה תורמות להנצחתו של סדר מגדרי היררכי שביסודו שליטה של גברים בנשים ופוגעות בזכותן של נשים לשוויון, ולכן אל לה למדינה לסייע לקיומן.

בעבודה זו אבדוק את הרציונל העומד מאחורי ההפרדה בין המינים תחבורה ציבורית מטעמי דת, היכן קווי הגבול ואם הם בכלל קיימים, אציג את הפן ההלכתי תוך התייחסות למגזר החרדי בעיקרו. כאשר הדגש בהתייחסותי הינו למגזר הנשים החרדיות שהן הנפגעות הישירות כתוצאה מהפרדה מזו.
טענתי היא כי הניגוד הקיים בישראל כיום בין מחד גיסא הצורך לשמר זכות תרבותית לבין מאידך גיסא הצורך לשמור על שוויון בקרב המין הנשי יוצר קונפליקט קשה מאוד. קושי זה מתבטא באפאתיות שהשלטון מפגין, לדעתי חוסר המעש נובע הן משיקולים כלכליים, כפי שיפורטו להלן והן מטעמים של חוסר ידיעה כיצד להתמודד עם קונפליקט כזה בצורה האופטימלית ביותר.
לפי מבט ולו החטוף ביותר על מצב העניינים נראה כי הנשים הינן אלה שסופגות את אותם ניסיונות מרים על בשרן. ובכל דרך שהיא הן נפגעות פגיעה מהותית וקשה.

תוכן עניינים
1. תקציר
2. מבוא
3. רקע להפעלתם של "קווי המהדרין"
4. הפרדה בין גברים לנשים מטעמי דת המעוגנת בזכות לתרבות
5. הפן ההלכתי העומד ביסוד ההפרדה
6. טווח תחולת החוק היקפו ואכיפתו
7. קול העם - קולן של הנשים החרדיות
8. לאן נגיע- מבט לעתיד
9. ראיונות עם גורמים הנוגעים בדבר
ראיון עם עו"ד אורלי ארז-לחובסקי
ראיון עם העותרת נעמי רגן
ראיון עם נהג אגד ברק פורת
מבחן נסיעה אישי בקו מהדרין
10. סיכום

קטע מהעבודה:

בשנת 1997 מינה שר התחבורה ועדה בראשות מנכ"ל משרד התחבורה דאז, מר נחום לנגנטל (להלן: "ועדת לנגנטל) תפקיד הועדה היה לגבש המלצות להגברת השימוש בתחבורה הציבורית במגזר החרדי. נראה כי הרציונל העומד מאחורי קווים אלה הינו חזק וברור- הרציונל הכספי- כפי שיובהר להלן, הרצון להגביר את השימוש של המגזר החרדי בתחבורה הציבורית נובע מרצון להגדיל את כיסם של חברות התחבורה הציבוריות. נראה כי במקרים רבים קיימים אינטרסים, שהם בדר"כ כספיים ולא אידיאולוגיים(9).
דובר אגד מסר כי מה שמדריך את החברה הם שיקולים כלכליים. "אנחנו מעריכים שבטווח של 20-15 שנה זה ישתלם לנו", אמר הדובר, "גם אז נמשיך להיות המוביל הלאומי, אבל עם התמקצעות במגזרים מסוימים"(10).

תגים:

נשים · רב תרבותיות · מיעוט נשי · חילוניות · קווי המהדרין · אפליה · הפרדה מינית

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "קווי המהדרין - הפרדה באוטובוסים בין גברים לנשים", סמינריון אודות "קווי המהדרין - הפרדה באוטובוסים בין גברים לנשים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.