היישום אינו מחובר לאינטרנט

הטיפול בתלונות שווא בשל קיומה של אלימות בין בני זוג

עבודה מס' 065579

מחיר: 482.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: סקירת התופעה וההתמודדות איתה.

10,317 מילים ,17 מקורות ,2006

תקציר העבודה:

אלימות במשפחה היא אחת הבעיות הכאובות של החברה בכלל, ושל התא המשפחתי בפרט. זאת, בין היתר, בשל אופיו המיוחד של התא המשפחתי, אשר נמצא בין הפרט לחברה, באופן שמעלה קושי רב לדעת את שמתרחש בין כתליו. דבר זה עלול לגרור ניצול הפרט החלש ע"י זה החזק וזאת במקביל לקושי הרב של מערכת המשפט להתערב ביחסים אלה.

תופעת האלימות במשפחה קיימת כבר מאות בשנים, כנראה מאז שהחלו הנישואים המונוגאמיים, אולם, המודעות המחקרית והציבורית לנושא זה החלה רק בראשית שנות השבעים. מחקרים חברתיים שנערכו במטרה לאפיין את התופעה, קובעים כי קיים קו מקשר בין העבר להווה, כך שהאידיאולוגיות וההסדרים החברתיים שיצרו בעבר את הבסיס לאלימות במשפחה בכלל וכנגד נשים בפרט עדיין קיימים כיום. ככלל, אין מדובר במעשה אלימות יחיד וחד-פעמי, אלא מדובר ברצף של התנהגות מתעללת ולאורך זמן, שמעשה האלימות הוא רק אחד מביטוייה. כמו כן, לאלימות במשפחה יש השפעה ישירה על תכונות אלימות של ילדי המשפחה, קרי - בן לאם מוכה, סיכוי סביר שלימים יהפוך בעצמו לבעל מכה, וירחיב, הלכה למעשה, את מעגל הנפגעים מהתופעה. מאפיינים אלה מובילים למסקנה המצערת כי לתופעת האלימות במשפחה יש יסודות חומרה נוספים על חומרתה של אלימות סתם, יסודות המגבירים את הסכנה החברתית שבתופעה כך שמוצדק יהיה לייחס לה ולאבחן אותה בחומרה מיוחדת לעומת אלימות רגילה בין זרים.

עמדות נוספות לעניין תופעת האלימות במשפחה גורסות שלמעשה מדובר בתופעה משפחתית-פרטית-בין-אישית, שאל לרשויות החוק להתערב בה, שכן מעורבות רשויות החוק בנעשה בתוך המשפחה פוגעת בפרטיות ואין לעודדה. שמדובר בתופעה שאין בה "אשם" אחד, שהצד המוכה גורם בהתנהגותו לתופעה האלימה כלפיו, ושהבעל המכה אינו עבריין אופייני אלא הוא בבחינת "חולה" הטעון טיפול. עוד יש להוסיף שעמדות אלו מהוות חלק מתפישת עולמן של הנשים המוכות עצמן, אשר באות ממשפחות שבהן רווחת האלימות, והן מקבלות את התופעה כהתנהגות נורמטיבית בין גברים לנשים. מכאן, בין היתר, רתיעתן של נשים רבות מפני פנייה לרשויות אכיפת החוק.

לתופעת האלימות במשפחה בחברה בישראל משפיעים גורמים ייחודיים לה:
1. ערכי הדת ותרבות המקור, המעודדים את סגירותה של האישה בביתה ואת תלותה בבעלה.
2. חיים במתח מלחמות ומצוקת ביטחון, שהביאו לצמיחת תרבות ערכים גברית וסף סבילות גבוה לתופעת האלימות באופן כללי.
3. שילוב שני הגורמים הנ"ל - מציאות מלחמה ומצוקת ביטחון ביחד עם ערכי הדת, מעודדים ראייה המדגישה את חשיבות התא המשפחתי ושלום-הבית ואת אחריות האישה לאלה.
4. העובדה כי בישראל קיימים דיני מעמד אישי מיוחדים וייחודיים למדינת ישראל וכן הליכי גירושין ממושכים ומסובכים, אשר מהווים קרקע פורייה לגידולה של אלימות בין בני-זוג ולתופעות הנלוות של עצות "משפטיות" להגברת החיכוך בין בני הזוג.

המענה החוקי לתופעה של אלימות במשפחה שהוא החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א - 1991 (להלן: "החוק"), ביחד עם אלמנטים נוספים, יצרו למעשה תופעת לוואי חדשה. תופעה זו באה לידי ביטוי בניצול ההגנות שמעניק החוק למניעת אלימות במשפחה, ע"י נשים המגישות תלונות שווא במשטרה בטענה של אלימות מצד בעליהן. באופן זה נעשה שימוש לרעה במנגנוני אכיפת החוק, וזאת כצעד אסטרטגי לשם השגת יתרון על הצד השני במהלך מאבקי הגירושין ובמאבקים על הרכוש, וכן לא פעם על רקע מניעים רגשיים תוך מימוש יצר הנקם.

אנו רואים שלמעשה לתופעת האלימות במשפחה יש קורבנות משניים. מעשי האלימות של גברים כנגד נשים, תובעים גם קורבנות כבדים הן מקרב הגברים-האבות, אשר אין ידם במעל כלל וכלל, והן מבין הילדים, שמתנתקים מאבותיהם המואשמים לשווא באלימות. האלימות של גברים בכלל, וזו נגד נשים בפרט, מעוררת בציבור זעם וחרדה עד כדי כך, שאצל רבים קיימת התחושה, שגברים הם יצורים אלימים מטבעם, ולכן יש להיזהר מפניהם באופן עקרוני. עד כדי כך, שיש להחמיר ולקבל כל תלונה נגדם כנכונה. תפיסה זו פוגעת, על כן, בגברים ישרי-דרך וחושפת אותם לא אחת לאפליה בתחום חיי המשפחה שלהם. מדי שנה מקבלת המשטרה אינספור תלונות של נשים נגד גברים על מעשי אלימות, המתרחשים נגדן או נגד הילדים.
מרביתן המכרעת של התלונות האלה מסתברות כשקריות והתיקים נסגרים כעבור זמן מה מחוסר הוכחות או חוסר עניין לציבור.
המצב הזה מלמד על כך, שהמשטרה מצויה במעיין מלכוד: בעקבות קיומם של מעשי אלימות אמיתיים הכוללים מקרי רצח מזעזעים, המלווים בהד תקשורתי עז - כותרות ענק בעיתונים, ראיונות של השכנים בטלוויזיה ובעיקר מציאת האשמים. לחץ תקשורתי זה מופעל במישרין על המשטרה, שכל מקרה רצח שכזה בעצם מהווה לה כישלון חרוץ, יהיו הנסיבות אשר יהיו. כך נוצר למעשה מצב, שבו המשטרה, הסובלת מחוסר כוח אדם ומעודף מטלות, נאלצת לפעול מתוך "כיסוי תחת" במטרה להגן על תדמיתה מפני המתקפה התקשורתית הבאה. המשטרה לא יכולה להתיר לעצמה להתעלם מתלונות של אלימות הנמסרות לה נגד גברים, אפילו אם הן נראות על פניהן מופרכות, זאת מאחר וטעות אחת באבחנה יכולה לעלות בחייהם של נשים או ילדים - דבר ההופך את מלכת האישה המתלוננת לקלה שבעתיים. מנגד, אופן הפעולה הזה של המשטרה רומס ברגל גסה את הזכיות הבסיסיות של הגבר נקי הכפיים במדינה דמוקרטית. כך נוצר, אפוא, אזור אפור של ענישה ללא-משפט, שאליו מגיעים גברים רבים שהם חפים מכל פשע. באזור האפור הזה של אמת ושקר נמצאים גברים רבים, שמוצאים עצמם במאסר של ממש או שהם מורחקים מילדיהם בהוראת צווים של בית-משפט, בעקבות תלונה כוזבת על אלימות.

מרבית התיקים נסגרים בסופו של דבר, כאמור, אולם, נוצרת אצל גברים אלה תחושות של עוול, תסכול וכעס. חמור מכך, מאסר של גבר או הרחקתו מילדיו יוצרים נתק פיזי, מיידי ואמיתי מהילדים, נתק שמהווה, לעתים קרובות, תחילתו של תהליך התנתקות עקשני והרסני של הורה מילדיו.

מצבו של גבר-הורה הוא רע מלכתחילה, מאחר והוא נחות במעמדו - הוא נחשב להורה משני, להורה מסייע, למפרנס. על כן, בשעה שמשפחה מתפרקת, קל מאד להרחיק אותו מילדיו, עד כדי ניתוק מוחלט.

הפיתוי להשתמש בתלונות-שווא על אלימות הוא חזק במיוחד, מאחר וכמעט אין כל סנקציות על השימוש הכוזב בהן, ובה בשעה הן אפקטיביות מאד, מאחר וכמעט תמיד הן מצליחות להרחיק אב מילדיו, או לפחות להתחיל תהליך של הרחקה, ולו גם חלקי.

תלונות השווא בגין אלימות נגד נשים או נגד ילדים מובילה באופן כמעט מיידי לאובדן משמורת על ילדים או זכות להיפגש עמם. האשמות שווא בגין אונס מובילות מיידית למאסר, די בכך שהשופט מאמין למתלוננת - ללא כל הוכחות נסיבתיות אחרות. לא זאת אף זאת, בעוד שעל שמה של המתלוננת חל איסור פרסום, אין אסור על פרסום שם החשוד (לפני הרשעה). הפרקליטות מצידה, במדיניות מכוונת נמנעת מלהאשים נשים בגין תלונת שווא, יהי מחירן אשר יהיה.

תוכן העניינים:
רקע כללי
דו"ח וועדת קרפ
המלצות וועדת קרפ למשטרה
שינויים בגישה
החוק למניעת אלימות במשפחה
טיפול המשטרה בתלונות שווא
עמדות שוטרים בנושא הטיפול בתלונות על אלימות גברים כלפי נשים
הפוליגרף כאמצעי לגילוי תלונות שווא
תביעה לפיצוי בגין תביעות שווא
מקרה מהחיים
דרכי התמודדות
סיכום
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

Cooke& Cooke (1991) במחקרם מציינים כי ממצאים קלינים וסטטיסטיים מצביעים כי קיימת סבירות גבוהה יותר שההאשמות יהיו האשמות שווא כשמדובר במאבקי משמורת וגירושין. אך עם זאת מדגישים המחברים כי למרות ממצאים אלה מחויבת בדיקה קפדנית על כל מקרה. Falle
(1991) מצאה במחקר שבדק 136 מקרים שהופנו לבדיקתה כי האשמות שווא לגבי התעללות מינית מתקיימות לרוב בהקשר להליכי גירושין. מתוך 136 מקרים שנבדקו במדגם, 19 (14%) נמצאו כהאשמות שווא חד משמעיות וב - 12 (9%) מקרים נמצאו ממצאים בלתי מוכרעים אך היה ברור כי קיים סיכוי שמדובר בהאשמות שווא. ברוב המקרים שבדקה היה מדובר בהאשמה מצידה של האם, והמואשמים היו גברים (91%).

תגים:

גירושין · סכסוכים · שלום בית · רשות חוקרת

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הטיפול בתלונות שווא בשל קיומה של אלימות בין בני זוג", סמינריון אודות "הטיפול בתלונות שווא בשל קיומה של אלימות בין בני זוג" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.