היישום אינו מחובר לאינטרנט

השפעת המפנה על מגוון מיני הצומח בנחל קדש - הצעת מחקר

עבודה מס' 064688

מחיר: 312.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: האם קיימת חוקיות מסוימת בעושר ובמגוון מיני הצומח במדרונות צפוניים ובמדרונות דרומיים גם בערוצי נחלים מקבילים

2,495 מילים ,12 מקורות ,2005

תקציר העבודה:

כאשר נוסעים בעמק החולה, במורדות הרי נפתלי, ניתן להבחין בלא מעט ערוצים היורדים
מכיוון מערב לעבר עמק החולה. אחד מהם הנו הערוץ העמוק הצר והתלול של נחל קדש. גדות
ערוצים אילו נפרסות לשלוחות (מדרונות), האחת בעלת מפנה דרומי והשניה בעלת מפנה צפוני.
בכל מדרון (מפנה) ניתן להבחין בצפיפות ובמגוון שונים של מינים. למראית עין המפנה הצפוני עשיר יותר ובעל אחוזי כיסוי גבוהים יותר.
מדובר בצמחייה מגוונת הכוללת עצים, שיחים, בני שיח ועשבוניים, הן בתצורה של חורש ויער-פארק והן בתצורה של בתה וגריגה.
מבחינה גיאוגרפית נחל קדש נמצא באזור מזרח הגליל העליון.

מטרת העבודה
בהצעת מחקר זו אבחן את השפעת המפנה על מגוון מיני הצומח בנחל קדש, כלומר השפעה של גורם אביוטי טופוגרפי, על גורם ביוטי. כמו כן אבדוק האם קיימת חוקיות מסוימת בעושר ובמגוון מיני הצומח במדרונות צפוניים ובמדרונות דרומיים גם בערוצי נחלים מקבילים.

תוכנית העבודה
המחקר יבוצע בשלושה ערוצי נחלים שונים: נחל קדש, נחל זמר ונחל גרשום. כאשר בנחל קדש נבצע את המערך העיקרי ואותו נעתיק גם לנחל זמר ולנחל גרשום, שהנם ערוצים מקבילים מדרום לנחל קדש.
המחקר יבוצע כניסוי מבוקר בשטח בחלקות ניסוי. הטיפול (treatment) הוא המפנה- את השפעתו אני רוצה לבדוק, זהו פרמטר קבוע.
המחקר ימשך שנתיים, על פני 8 עונות, כאשר בכל עונה יבוצעו שתי מדידות, כך נוכל להבחין בשינויים במספר המינים ובאחוזי הכיסוי במקרה ויש צמחים אשר גדלים בתקופה מסוימת.
שלבי עבודה עיקריים:
1.סימון החלקות בשטח המחקר.
2.אפיון הצומח והגדרת המינים הנוכחים.
4.חישוב ורישום אחוזי הכיסוי היחסי בתרשים צומח.
5.ביצוע מדידות לאורך תקופת המחקר.

ניתוח התוצאות יכלול התייחסות לעושר המינים ומגוון המינים ע"י שימוש בשני האינדקסים (אינדקס סמפסון ואינדקס שאנון-ויבר) ובדיקה האם קיים הבדל במגוון בין המפנים השונים בעזרת מבחן t בתוכנת SPSS .

תוכן העניינים:
1. הקדמה
2. מבוא - רקע מדעי
3. הנחות
4. השערות
5. שאלות המחקר
6. הפעלת המחקר
1.6. שטח המחקר
2.6. שיטות המחקר
3.6. תכנית העבודה
4.6. ניתוח התוצאות
7. רשימת ספרות
8. נספחים
1.8. מפת האזור
2.8. איור סכמתי של שטח המחקר
3.8. תרשים צומח

מקורות:

תקציר
רקע
כאשר נוסעים בעמק החולה, במורדות הרי נפתלי, ניתן להבחין בלא מעט ערוצים היורדים
מכיוון מערב לעבר עמק החולה. אחד מהם הנו הערוץ העמוק הצר והתלול של נחל קדש. גדות
ערוצים אילו נפרסות לשלוחות (מדרונות), האחת בעלת מפנה דרומי והשניה בעלת מפנה צפוני.
בכל מדרון (מפנה) ניתן להבחין בצפיפות ובמגוון שונים של מינים. למראית עין המפנה הצפוני עשיר יותר ובעל אחוזי כיסוי גבוהים יותר.
מדובר בצמחייה מגוונת הכוללת עצים, שיחים, בני שיח ועשבוניים, הן בתצורה של חורש ויער-פארק והן בתצורה של בתה וגריגה.
מבחינה גיאוגרפית נחל קדש נמצא באזור מזרח הגליל העליון.
מטרת העבודה
בהצעת מחקר זו אבחן את השפעת המפנה על מגוון מיני הצומח בנחל קדש, כלומר השפעה של גורם אביוטי טופוגרפי, על גורם ביוטי. כמו כן אבדוק האם קיימת חוקיות מסוימת בעושר ובמגוון מיני הצומח במדרונות צפוניים ובמדרונות דרומיים גם בערוצי נחלים מקבילים.
תוכנית העבודה
המחקר יבוצע בשלושה ערוצי נחלים שונים: נחל קדש, נחל זמר ונחל גרשום. כאשר בנחל קדש נבצע את המערך העיקרי ואותו נעתיק גם לנחל זמר ולנחל גרשום, שהנם ערוצים מקבילים מדרום לנחל קדש.
המחקר יבוצע כניסוי מבוקר בשטח בחלקות ניסוי. הטיפול (treatment) הוא המפנה- את השפעתו אני רוצה לבדוק, זהו פרמטר קבוע.
המחקר ימשך שנתיים, על פני 8 עונות, כאשר בכל עונה יבוצעו שתי מדידות, כך נוכל להבחין בשינויים במספר המינים ובאחוזי הכיסוי במקרה ויש צמחים אשר גדלים בתקופה מסוימת.
שלבי עבודה עיקריים:
1.סימון החלקות בשטח המחקר.
2.אפיון הצומח והגדרת המינים הנוכחים.
4.חישוב ורישום אחוזי הכיסוי היחסי בתרשים צומח.
5.ביצוע מדידות לאורך תקופת המחקר.
ניתוח התוצאות יכלול התייחסות לעושר המינים ומגוון המינים ע"י שימוש בשני האינדקסים (אינדקס סמפסון ואינדקס שאנון-ויבר) ובדיקה האם קיים הבדל במגוון בין המפנים השונים בעזרת מבחן t בתוכנת SPSS .
תוכן העניינים
1. הקדמה
2. מבוא - רקע מדעי
3. הנחות
4. השערות
5. שאלות המחקר
6. הפעלת המחקר
1.6. שטח המחקר
2.6. שיטות המחקר
3.6. תכנית העבודה
4.6. ניתוח התוצאות
7. רשימת ספרות
8. נספחים
1.8. מפת האזור
2.8. איור סכמתי של שטח המחקר
3.8. תרשים צומח
הקדמה
כאשר נוסעים בעמק החולה, במורדות הרי נפתלי, ניתן להבחין בלא מעט ערוצים היורדים
מכיוון מערב לעבר עמק החולה. אחד מהם הנו הערוץ העמוק הצר והתלול של נחל קדש. גדות
ערוצים אילו נפרסות לשלוחות (מדרונות), האחת בעלת מפנה דרומי והשניה בעלת מפנה צפוני.
נחל קדש מתחתר מעמק קדש שבשוליו המושב רמות נפתלי, לעמק החולה. יובלו הצפוני של נחל קדש רדוד מאד בתחילה, אך מעמיק לקניון בבת-אחת - במפל שגובהו כ-15 מטרים, רוב ימות השנה אין זרימת מים בנחל. מבחינה גיאוגרפית נחל קדש נמצא באזור מזרח הגליל העליון.
גיאומורפולוגיה וגיאולוגיה
מזרח הגליל העליון הוא רמתי וכולל את הרמות הבזלתיות ואת בקעת קדש. נחל קדש הוא אחד מן המנקזים של הגליל העליון כלפי מזרח. הגליל העליון בנוי בעיקרו מסלעי גיר ודולומיט מתקופת הקנומן והטורון. סלעים אילו נוטים ליצור נוף קארסטי בתנאי האקלים הלחים של הגליל העליון. בין שכבות הגיר והדולומיט מופיעות לעיתים גם
שכבות חוואריות.
אקלים
אקלים לח אשר מתקיימת בו העונתיות הרגילה של אקלים ים תיכוני עם חורף קר וגשום, ועם קיץ חם ויבש. הגליל העליון מבורך בעונת גשמים וקור ממושכת יחסית. ערכי הטמפרטורה השנתית הממוצעת נמוכים מאלה שבאזורי ההר האחרים. הלחות היחסית הממוצעת היא כ-60%. זהו האזור הגשום ביותר בארץ ישראל עם כמויות משקעים שנתיות
העולות על 600 מ"מ. מספר ימי הגשם בשנה נע בין 60 ל-70 . כמו כן מאופיין במיעוט שנות בצורת.
קרקעות
הקרקע הנפוצה הנה טרה-רוסה, אילו קרקעות חרסיתיות (מינרל עיקרי מונטמורילוניט) חומות-אדומות המכסות סלעי גיר ודולומיט קשים. הקרקע רדודה עם סלעים בולטים על פני השטח והיא חסרת גיר. הקרקע פרוטוגרומסול בזלתי נפוצה (פחות) במזרח הגליל, אילו קרקעות חרסיתיות כהות רדודות המכסות סלעי בזלת. בדרך כלל הן חסרות גיר.
נפוצות בעיקר בדרום רמת הגולן.
כמו כן קיימת גם רנדזינה חומה על גבי סלעי נארי וקירטון קשה. קרקעות חרסיתיות חומות-כהות,הקרקע רדודה עם סלעים בולטים על פני השטח, לעיתים חסרות גיר ולעיתים עם גיר.
הצומח
חורשים ויערות:
חברת אלון מצוי-אלה א"י- יחידת הצומח הנפוצה ביותר, קיימת במגוון רחב של טיפוסי קרקע ובתחום רחב של גבהים. בשיפולי מזרח הגליל העליון בגובה 300-500 מטר מלווה אלה אטלנטית את חברת אלון מצוי-אלה א"י .(וריאנט האלה האטלנטית). כמו כן נפוצים גם הלבנה הרפואי והחרוב מצוי במפנים דרומיים באזור.
חברת אלה אטלנטית ושקד קטן-עלים- צומחת במורדות הגליל הפונים לעמק החולה. מרכיביה העיקריים אירנו-טורניים .לעיתים מעורבת החברה בעצי שיזף. האלה האטלנטית מהווה את העץ השליט ואילו אלון מצוי ואלה א"י מופיעים בחברה זו רק כמלווים. חברה זו מופיעה בתצורה של יער פארק. היא מאופיינת במיעוט מינים של עצים, שיחים
ובני שיח, ובריבוי צמחים עשבוניים.
בתות וגריגות:
על גבי קרקעות טרה רוסה מאופינות חברות הגריגה והבתה ע"י קידה שעירה, מרווה משולשת וסירה קוצנית . כמו כן בתות עשבוניות וגריגות מטיפוסים שונים, אשבל מופסק כצמח סלעים,
סבך מטפסים, במיוחד קיסוסית קוצנית. במרס-אפריל פורח אירוס הדור במדרון הדרומי.
מבוא - רקע מדעי
מדרונות הפונים לכיוונים שונים הם מקרה קלאסי של התמיינות למיקרו בתי גידול שונים בתוך בית גידול. בולט במיוחד ההבדל בין מדרונות צפוניים (הפונים צפונה) ובין מדרונות דרומיים. מדרונות צפוניים ודרומיים נפוצים גם בישראל, בכל החבלים ההרריים שמגמת פרשת המים בהם היא צפון-דרום ורוב הנחלים זורמים מפרשת המים
מזרחה או מערבה. עוצמת קרינת השמש על פני המדרון הדרומי עולה הרבה (פי 3 בקירוב) על עצמת הקרינה במדרון הצפוני, ולפיכך טמפרטורת הקרקע במדרון הדרומי גבוהה מאשר במדרון הצפוני. טמפרטורה גבוהה יותר מגבירה את ההתאדות, לכן כמות המים הנשארת בקרקע ונצילה לצמחים קטנה יותר במפנה הדרומי. המדרון הדרומי נתון יותר
לתנודות מיקרו אקלימיות והוא פחות חזוי. התנאים המשופרים יותר במפנה הצפוני מאפשרים התפתחות תצורות צומח צפופות יותר.
המפנה ותצורת הסלע, כמאפייני מיקרו בית גידול, עשויים להשפיע לא רק על הנוכחות והשפע של אורגניזמים אלא גם על הדינמיקה של האוכלוסייה ועל דגם הרבייה. (פרבולוצקי, פולק, 2001).
מפנה צפוני נחשב באזורנו לבית גידול "טוב" (בגלל הקרינה החלשה יותר, ובזכותה משק מים משופר), אך צמחים "אוהבי חום" יעדיפו בתי גידול אחרים. זקנן שעיר, למשל,אוכלוסיותיו צפופות יותר במפנים הפונים לשמש. במפנה דרומי עשויה טמפרטורת הקרקע להגיע ל- ?C40 בפברואר, ובמפנה הצפוני אין היא עולה על - ?C20 . השפעה זו
גוברת עם העלייה בגובה . במפנים צפוניים לא ישרוד הצמח אלא בשולי סלעים וסדקים, מקומות שלא יידחק מהם בתחרות ע"י מינים מותאמים יותר. (פרבולוצקי, פולק, 2001. Litav, 1972).
במחקרי שדה בארץ הוכח, שבמפנה הצפוני יש הצטברות רבה יותר של חומר אורגני בקרקע. כמו כן, במדרון הצפוני גבוהות יותר גם כמויות הנתרן, הכלוריד, האשלגן והחנקן הזמינים בקרקע, ואילו ה-pH, פחמת הסידן והזרחן הזמינים גבוהים יותר במידה משמעותית במדרון הדרומי. לעומת זאת לא נמצאו הבדלים בשיעורי לחות הקרקע בשני
המפנים בדרום הכרמל, בניגוד לצפוי (לחות קרקע גבוהה יותר במדרון הצפוני). כיוון שמדובר במערכת ביולוגית דינמית ולא במערכת פיזיקלית. היות ובמפנה הצפוני יש כיסוי צמחי גבוה יותר, ניצול המים מן הקרקע גבוה יותר, לכן אין ביטוי ללחות ההתחלתית הגבוהה יותר במפנה הצפוני. המדרון הדרומי מצטיין בעושר ובמגוון של
מיני העשבוניים. (ויזל, פולק, כהן, 1978. שגיב, 1997. Kutiel, 1992).
כאשר תצורת הסלע-קרקע העדיפה מצויה ביחידה הטופוגרפית הנוחה יותר - חוואר במפנה הצפוני, מתקבלת אסופת התנאים המיטבית להתפתחות האורן. (שילר, וינשטיין, 1979).
שלטון זוגן השיח במדרונות דרומיים נובע כנראה מכושרו לדחוק בתחרות את לענת המדבר, ואילו שלטונה של לענת המדבר במדרונות הצפוניים הוא תולדת תכונותיה האללופאתיות. דבר המביא ליבול נמוך של צמחים חד שנתיים במדרונות צפוניים, למרות שבמדרון הצפוני התנאים טובים יותר לחד שנתיים-משק המים משופר והמליחות נמוכה יותר.
(פרבולוצקי, פולק, 2001. Friedman, 1982).
לעיתים הבדלים בין המדרונות פועלים ברמה הפילוגנטית, ברמה הגנטית, ברמת הגמישות הפנוטיפית וברמת המגוון הביולוגי. ( Nevo, 1993).
תפוצת יחידות הצומח בחגורה הטרגקנתית בחרמון אינה מושפעת מן המפנה. היא מושפעת מן הקרקע, שיפוע המדרון, גורמי רוח ודגם הצטברות השלג. (שמידע, 1977).
העובדה שבמקומות רבים נצפו חברות יציבות לאורך זמן, באותם תנאי אקלים אך על קרקעות שונות או בתנאים טופוגרפיים שונים כמו עמדת מפנה, הולידה את הדעה, שבאזור אקלימי מסוים תיתכנה כמה חברות קליימקס. (פרבולוצקי, פולק, 2001).
השוואת דיגומי שטח בהרי יהודה ובשפלת יהודה הראתה שהפסקת הרעייה והכריתה באזורים אלה מחוללת סוקצסיה שכיוונה ומהירותה מותנים בתנאי הסביבה ובעיקר באקלים ובמפנה. בגלל השיעור הגבוה של זריעים, המדרון הצפוני מתכסה בחברת קליימקס של אלון מצוי תוך כמה עשרות שנים ואילו במדרון הדרומי משך הזמן הדרוש נאמד במאות
שנים. (סמוכה, ליטב, פיין, ויזל, 1977).
לא נמצא הבדל בכמויות הנגר שהתפתחו על מפנה צפוני ועל מפנה דרומי בעקבות התחדשות כיסוי הצומח לאחר שריפה, אולם שיעור השינוי במגוון המינים בעקבות השריפה גבוה במפנה הדרומי מאשר במפנה הצפוני, בעיקר בגלל חדירת מינים עשבוניים לרוב. (לביא, קותיאל, שגב, בנימיני, 1996. קותיאל, 1996).
הנחות
* בכל מדרון (מפנה) קיימים מינים בצפיפות ובמגוון שונים.
* ישנה השפעה מכרעת לפנות (כיוון המדרון ביחס לקרינת השמש וכיוון הרוח בזמן הגשם) על מגוון מיני הצומח בערוצי הנחלים.
* זווית הפגיעה היעילה ביותר של קרני השמש בקרקע היא ?90. בהשפעת עמדת ארצנו כלפי השמש, בה זווית הפגיעה היא ?82, (קו רוחב ?32 צפון בממוצע) מקבלים מדרונות הפונים דרומה קרינה יעילה יותר מאלה הפונים צפונה. כתוצאה מכך התחממות והתייבשות של המפנים הדרומיים שונות מאשר במפנים הצפוניים. במקומות רבים מתבטאים
הבדלים אלה בהתפתחות נופי צומח שונים.
השערות
* המפנה הצפוני בנחל קדש עשיר יותר ובעל אחוזי כיסוי גבוהים יותר מן המפנה הדרומי בנחל.
* קיימת חוקיות מסוימת בעושר ובמגוון מיני הצומח במדרונות צפוניים ובמדרונות דרומיים גם בערוצי נחלים מקבילים.(נחל גרשום ונחל זמר).
שאלות המחקר
* האם קיימת השפעה כלשהי למפנה על מגוון מיני הצומח בנחל קדש? אם כן, מהו טיב השפעה זו וכיצד היא באה לידי ביטוי?
* האם קיימת חוקיות מסוימת בעושר ובמגוון מיני הצומח במדרונות צפוניים ובמדרונות דרומיים גם בערוצי נחלים מקבילים: נחל גרשום ונחל זמר?
הפעלת המחקר
שטח המחקר:
המחקר יבוצע בשלושה ערוצי נחלים שונים: נחל קדש, נחל זמר ונחל גרשום. כאשר בנחל קדש נבצע את המערך העיקרי ואותו נעתיק גם לנחל זמר ולנחל גרשום, שהנם ערוצים מקבילים מדרום לנחל קדש.
את המחקר נבצע כאמור בחלק המזרחי ביותר של כל נחל, כלומר בשפך הנחל לעמק החולה, באזור בו ניתן להבחין בצורה ברורה בשני המדרונות הנגדיים של הנחל, אחד הפונה לדרום ושני הפונה לצפון.
שטח המחקר כולל צמחייה מגוונת, הן של חורש ויער-פארק והן של בתה וגריגה. (כפי שצוין בהקדמה).
הגעה לשטח המחקר תעשה מכביש 90 מן הקטע שבין צומת יסוד המעלה לצומת כוח. כאשר לפתח נחל קדש נפנה מערבה בצומת כוח ולאחר כ-700 מטר נגיע למקום. לפתחי נחל גרשום ונחל זמר נפנה מערבה במקום המתאים ישירות מכביש 90.
שיטות המחקר:
המחקר יבוצע כניסוי מבוקר בשטח בחלקות ניסוי. כאשר הטיפול (treatment) הוא המפנה- את השפעתו אני רוצה לבדוק, זהו פרמטר טופוגרפי קבוע שאינו ניתן לשינוי.
מערך הניסוי בנחל קדש הוא כדלקמן:
כל מדרון מהווה בלוק.
בכל בלוק אסמן 9 חלקות ריבועיות בגודל של 16 מ"ר (4*4 מטר).
מדובר בצמחייה מגוונת הכוללת עצים, שיחים, בני שיח ועשבוניים ועל כן גודל החלקה הוא כזה שיכיל את מירב המינים (לא יהיה קטן מידי), ובמקביל גם יאפשר לבצע בו מדידות אמינות ומהימנות (לא יהיה גדול מידי).
את המדרון אחלק בשני אופנים: 1. חלוקה מבסיס הערוץ כלפי מעלה, כך יתקבלו 3 חלקים: תחתון, אמצעי ועליון. 2. חלוקה ממזרח למערב, כך יתקבלו 3 חלקים: מזרחי, מרכזי ומערבי. בצורה זו אקבל 9 מתחמים ובכל אחד אציב חלקה (כלומר 9 חלקות במדרון-בלוק).
לכל חלקה במדרון הדרומי אסמן חלקה "אחות" במדרון הצפוני. (כלומר זוגות של חלקות,משמע 'הסתכלויות צמודות'). את הצבת החלקות אשתדל לבצע בצורה אקראית, ובתקווה שמרבית הכיסוי של שטח החלקה יורכב מצומח ולא ממסלע או קרקע חשופה.
ע"י צורת פיזור מסודרת של החלקות בשטח המחקר אוכל לקבל מדגם מייצג ואמין של הרכב המינים והשפע היחסי בכל מדרון. כמו כן בדרך זו אצור אחידות בתנאים ההתחלתיים ואמנע שגיאות והטיות של התוצאות ע"י גורמים שונים שאינם נבדקים במחקר.
מערכי ניסוי דומים אציב גם בנחל זמר ובנחל גרשום.
בכל חלקה יבוצעו, ע"י חוקר אחד ע"מ למנוע שגיאות, המדידות הבאות:
אפיון הצומח והגדרת כל המינים הנוכחים (הרכב המינים). בעזרת מגדיר צמחים מפורט.
הגדרה וחישוב היחסים הכמותיים בין המינים השונים (השפע היחסי). בעזרת חישוב אחוז הכיסוי היחסי של מין מסוים יחסית לשטח הכיסוי הכולל של כל המינים.
בעזרת מדידות אילו נוכל לחשב לכל חלקה את המדד -עושר המינים. בעזרת עושר המינים המחושב ובעזרת הכיסוי היחסי, נוכל ע"י שימוש באינדקסים השונים, של סימפסון או של שאנון ויבר, לחשב את המגוון ולהקיש גם על השיוויוניות והשלטון.
חזרות לכל חלקה קיימות גם מבחינת מיקום וגם על ציר הזמן. המחקר ימשך שנתיים (כפי שאפרט בהמשך) ובעצם כל מדידה בתקופה זו מהווה חזרה למדידות קודמות, על אחת כמה וכמה המדידות הכפולות העונתיות (יפורט בהמשך). מבחינת המיקום לכל חלקה קיימות 2 חזרות בכל אחד מאופני החלוקה. לדוגמא, חלקה מרכזית הנמצאת בחלק התחתון
(מספר 6 באיור המצורף), בחלק התחתון צמוד לבסיס הערוץ קיימות עוד 2 חלקות המהוות חזרות (חלקות 3 ו-9), וכמו כן עוד 2 חלקות במרכז (חלקות 4 ו-5), מהוות חזרות.
תוכנית העבודה:
המחקר ימשך שנתיים, על פני 8 עונות, כאשר בכל עונה יבוצעו שתי מדידות, כלומר 8 מדידות בשנה. כך נוכל להבחין בשינויים במספר המינים ובאחוזי הכיסוי במקרה ויש צמחים אשר גדלים ומשגשגים בתקופה מסוימת. נפעל על פי השלבים הבאים:
1.סימון החלקות בשטח המחקר. בעזרת מטר רץ, בזנטים וסס"ל.
2.אפיון הצומח והגדרת המינים הנוכחים.
3.רישום מספר המינים ומספר הפרטים בכל מין.
4.חישוב ורישום אחוזי הכיסוי היחסי בתרשים הצומח המפורט בנספחים.
5.המשך ביצוע המדידות בהתאם לעונות השנה:
בחורף נמדוד בדצמבר ובפברואר.
באביב נמדוד בסוף מרץ ובאפריל.
בקיץ נמדוד ביוני ובאוגוסט.
בסתיו נמדוד בסוף ספטמבר ובאוקטובר.
כל המדידות, כאמור, יבוצעו ע"י אותו חוקר, בעזרת אותו מגדיר צמחים, ובאותן שעות בדיקה (מ-7:00 בבוקר, לצורך העניין).
6.ריכוז התוצאות, חישוב ממוצעים והכנה לצורך ניתוח והסקת מסקנות.
ניתוח התוצאות:
ניתוח התוצאות יכלול התייחסות לעושר המינים ומגוון המינים ע"י שימוש בשני האינדקסים (אינדקס סמפסון ואינדקס שאנון-ויבר) ובדיקה האם קיים הבדל במגוון בין המפנים השונים בעזרת מבחן t (למדגמים מזווגים) בתוכנת SPSS . (מדובר במשתנים כמותיים, בניהם משתנים בדידים כגון: מספר מינים לחלקה ומשתנים רציפים כגון: אחוז
כיסוי).
תעשה בדיקה פרטנית בין כל זוג חלקות במפנים המנוגדים. יחושבו ממוצעים של כל שלישיית חלקות בהתאם לאופני החלוקה השונים. יחושבו ממוצעים של כל החלקות בבלוק (מדרון). ותעשה כמובן גם השוואה בין הנחלים השונים.
לבסוף, אולי אף אוכל, לבנות מודל מתמתי אשר יתאר את החוקיות, אם קיימת, שבין מפנה דרומי למפנה צפוני מבחינת עושר ומגוון המינים.
רשימת ספרות
1) ויזל, י'. פולק, ג'. כהן, י'. 1978. אקולוגיה של הצומח בארץ ישראל. תל-אביב, הוצאת המדור לאקולוגיה, המחלקה לבוטניקה, אוניברסיטת ת"א.
2) לביא, ח'. קותיאל, פ'. שגב, מ'. בנימיני, י'. 1996. "השפעת שריפה על הדגם המרחבי של נגר עילי וסחיפה". אקולוגיה וסביבה, 3: 42-35.
3) סמוכה, י'. ליטב, מ'. פיין, פ'. ויזל, י'. 1977. "מקצב התפתחות חורש בהרי יהודה". ליערן, 30: 15-6.
4) פרבולוצקי, א'. פולק, ג'. 2001. אקולוגיה: התיאוריה והמציאות הישראלית. ירושלים, הוצאת כרטא.
5) קותיאל, פ'. 1996. "השינויים במרחב ובזמן בעושר ובמגוון מיני הצמחים בכרמל לאחר שריפה". אקולוגיה וסביבה, 3: 68-61.
6) שגיב, ש'. 1997. השפעת מבנה ופנות על המיקרואקלים והצומח ברמת הנדיב. עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, המחלקה לגיאוגרפיה, אוניברסיטת חיפה.
7) שילר, ג'. וינשטיין, א'. 1979. "השפעת התשתית הגיאולוגית והמפנה על התפתחות היער בוואדי קוף". ליערן, 29: 10-2.
8) שמידע, א'. 1977. ניתוח כמותי של הצומח הטרגקנטי בחרמון וגורמי הסביבה המשפיעים עליו. עבודה לשם קבלת תואר דוקטור, האוניברסיטה העברית, ירושלים.
9) Friedman, Y. 1982. "Allelopathy and autotoxicity in arid regions". Proceedings of the seminar on Allelochemicals and Pheromones, 97:1-6.
10) Kutiel, P. 1992. "Slope aspect effect on soil and vegetation in a Mediterranean ecosystem". Israel Journal of Botany, 41: 243-250.
11) Litav, M. 1972. "Factors determining the distribution pattern of Hyperrhenia hirta (L.) Stapf on different expositions and slopes in the Judean hills". Israel Journal of Botany, 21: 76-89.
12) Nevo, E. 1993. "Biodiversity: The evolution canyon at Nahal Oren, Mt. Carmel, Israel". Israel Journal of Plant Sciences, 42: 83.
נספחים
מפת האזור
לנחל גרשום
לנחל זמר
איור סכמתי של שטח המחקר
תרשים צומח
3

תגים:

אחוזי · אקולוגיה · החולה · כיסוי · מגוון · מינים · עושר · עמק · ערוצים · פנות · שלוחות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "השפעת המפנה על מגוון מיני הצומח בנחל קדש - הצעת מחקר", סמינריון אודות "השפעת המפנה על מגוון מיני הצומח בנחל קדש - הצעת מחקר" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.