היישום אינו מחובר לאינטרנט

ההפרטה בבריטניה

עבודה מס' 064684

מחיר: 445.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: כיצד באה לידי ביטוי ההפרטה בבריטניה בסרט "סיפורים מהמסילה" בבימוי של קן לואץ'

4,754 מילים ,12 מקורות ,2006

תקציר העבודה:

במשך העשורים שקדמו לשנות השמונים, נטו ממשלות בכל רחבי העולם להגביר את היקף פעילותן, ונטלו על עצמן מגוון מטלות שהיו בעבר בידיו של הסקטור הפרטי. במערב אירופה ובאמריקה הדרומית הלאימו הממשלות חברות, תעשיות שלמות, בנקים ומערכות לבריאות הציבור, ובמזרח אירופה שאפו השלטונות הקומוניסטיים לצמצם את הסקטור הפרטי בכלל. בשנות השמונים חל מהפך בגל זה של התרחבות הסקטור הציבורי. הגל העיקרי התבטא בהפרטת נכסים ושירותים שהיו בידי הממשלה. התומכים בהפרטה טענו כי מעבר מניהול בידי הממשלה לניהול בידיים פרטיות הוא משמעותי עד כדי כך שהוא יביא בעקבותיו לשורה של שיפורים משמעותיים כמו עלייה חדה ביעילות ובאיכות של פעילויות הממשלה האחרות, הורדת המיסים, צמצום בגודלן של הממשלות.
מבקרי התהליך טענו כי בעלות פרטית אינה מביאה בהכרח להגברת היעילות וכי המנהלים בסקטור הפרטי לא יהססו באימוץ אסטרטגיות של עשיית רווחים ומדיניות ארגונית, דבר אשר יהפוך חלק ניכר מהשירותים ליקרים מידי או בלתי נגישים עבור חלק ניכר מהאוכלוסייה. כמו פגיעה בשרותי בריאות לשכבות החלשות או הקטנת החינוך לעניים ולטעוני הטיפוח (גודמן, לאבמן, 1992).
ההפרטה היא מונח רחב שגבולותיו אינם תמיד ברורים ומשום כך, יש לה הגדרות רבות ושונות. ההגדרה המקובלת מורכבת משני מימדים ולפיה ההפרטה היא מדיניות ציבורית של העברת שירותים מוצרים ונכסים, מניהול ומבעלות של הסקטור הציבורי לסקטור הפרטי. ההפרטה היא תופעה רחבה שלפיה נוטל על עצמו הסקטור הפרטי את הייצור וההספקה של מוצרים ושירותים שאותם ייצר וסיפק עד כה בלעדית, או בעיקר, הסקטור הציבורי.
המונח "הפרטה" או Privatization מצוי בלקסיקון המחקרי והתקשורתי רק מאז עלייתה לשלטון של מרגרט תאצ'ר, ראש ממשלת בריטניה, בשנת 1979 (כץ, 1997 23). מרגרט תאצ'ר, לשעבר ראש ממשלת בריטניה, אימצה בתקופת שלטונה ובממשלתה מדיניות ברורה של הפרטה שהייתה בשנות השמונים והתשעים.
מקרה בוחן - הסרט "סיפורים מהמסילה" (2001) בבימויו של קן לואץ', הינו סרט נוגע ללב, על החיים האפורים של פועלי הרכבת האנגלי בעולם של הפרטה, הסרט "סיפורים מהמסילה" מזווית ראיה חברתית, הוא מציין את ההבדל הלשוני שבין "ללכת לעבוד "לבין "ללכת לעבודה" המשמש בדרך כללי יסוד לבדיחות. "מקום העבודה" כפי שהוא מוכר לנו, איננו רק "מקום שעובדים בו" ואנשים ש"הולכים לעבודה", הולכים לעשות דברים נוספים מלבד במובנה הצר. גרי (2003), מציינת כי מסקנותיו של לואץ' היא חד משמעית: כאשר נוטלים ממעמד הפועלים את הזכויות הצודקות והשוות שהעניקה לו המהפכה הסוציאליסטית, מתנפצת הסולידאריות ונוצרים שטחים אפורים שבהם נוצרות ביצות האשליה.

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. מהי הפרטה
2.1 הפרטה כמושג
2.2 יתרונותיה וחסרונותיה של ההפרטה
3. ההפרטה בבריטניה
4. מקרה בוחן - הסרט "סיפורים מהמסילה"
4.1 קן לואץ' - במאי הסרט
4.2 סיפורים מהמסילה - הסרט
4.3 סיפורים מהמסילה - ההיבט החברתי סוציאליסטי
5. מסקנות
6. ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

ההגדרות הקיימות בספרות, מייצגות בחלקן טכניקות ספציפיות של ההפרטה, ובחלקן שירותים ספציפיים. בנושא ההגדרה ניתן לומר, כי גם אם אין ההפרטה בבחינת תופעה חדשה, הרי המונח "הפרטה" או Privatization מצוי בלקסיקון המחקרי והתקשורתי רק מאז עלייתה לשלטון של מרגרט תאצ'ר, ראש ממשלת בריטניה, בשנת 1979 (כץ, 1997 23).

מקורות:

מכירת חברות ממשלתיות תורמת אם כן, לדה-פוליטיזציה של המערכת.
השערה/טענת המחקר:
בעבודה זו אטען כי התפקוד הכולל של תעשיות ממשלתיות מאופיין ברווחי הון מועטים, ובמקרים מסוימים אף שליליים. בנוסף, רמת הפריון בתעשיות אלה, נמוכה והעלויות שלה גבוהות, יחסי העבודה בעתיים/גרועים, קיים ניצול בלתי מספיק של המשאבים ורמת שרות בלתי מספקת ללקוחות. לעומת זאת, תעשיות שהופרטו, תפקודן טוב יותר, הן
רווחיות יותר, משיגות פריון רב, השירות ללקוח טוב יותר ומבוקר ואילו יחסי העבודה אינם בהכרח טובים וכי ההפרטה אינה שמה דגש על הפן החברתי של העובד.
מהי הפרטה?
הפרטה כמושג
ההפרטה היא מונח רחב שגבולותיו אינם תמיד ברורים ומשום כך, יש לה הגדרות רבות ושונות. ההגדרה המקובלת מורכבת משני מימדים ולפיה ההפרטה היא:
מדיניות ציבורית של העברת שירותים מוצרים ונכסים, מניהול ומבעלות של הסקטור הציבורי לסקטור הפרטי.
תופעה רחבה שלפיה נוטל על עצמו הסקטור הפרטי את הייצור וההספקה של מוצרים ושירותים שאותם ייצר וסיפק עד כה בלעדית, או בעיקר, הסקטור הציבורי.
בהתאם להגדרה זו, נתפסת ההפרטה כמדיניות ברורה שנוקטים מקבלי ההחלטות "מלמעלה" והן כתופעה ששורשיה בגורמי הסקטור הפרטי "מלמטה", גורמים שתופסים להם נחלות בתחומיו של הסקטור הציבורי.
ההגדרות הקיימות בספרות, מייצגות בחלקן טכניקות ספציפיות של ההפרטה, ובחלקן שירותים ספציפיים. בנושא ההגדרה ניתן לומר, כי גם אם אין ההפרטה בבחינת תופעה חדשה, הרי המונח "הפרטה" או Privatization מצוי בלקסיקון המחקרי והתקשורתי רק מאז עלייתה לשלטון של מרגרט תאצ'ר, ראש ממשלת בריטניה, בשנת 1979 (כץ, 1997
23).
במילון Webster's מופיע מונח זה לראשונה רק בשנת 1983 והוא מוגדר כ"להפוך לפרטי, בעיקר לשנות פיקוח מציבורי לפרטי" (Webster's 1983 639 בתוך: כץ, 1997 23-24).
___________________________________________________________________
סוגי הפרטה:
"הפרטה מלמעלה" - הפרטה הנובעת ממדיניות ממשלתית או ציבורית. פעולות ההפרטה מתנהלות על פי החלטות הממשלה, הקבינט, או ועדת שרים. ההפרטה מלמעלה נובעת מהתפתחות של כוח השוק ומתנהלת על בסיס יוזמות של הסקטור הפרטי על שחקניו השונים.
"הפרטה מלמטה" - נובעת מהתפתחויות של כוחות השוק, והיא מתנהלת על בסיס יוזמות של הסקטור הפרטי על שחקניו השונים.
"הפרטה מלאה" - היא זו המעבירה בשלמות מוצר חברה או שרות מן הסקטור הציבורי לפרטי.
"הפרטה חלקית" - נוקטים צעדים מוגבלים יותר באופיים לכיוון ההפרטה.
"הפרטה כוללנית" - מתייחסת להשפעתן של קבוצות הגורמים שהם המשתנים הבלתי תלויים על כל אחד מהגורמים שהם המשתנים התלויים של ההפרטה.
"הפרטה פרטנית" - מתייחסת להשפעת כל אחד מהמשתנים הבלתי תלויים על כל אחד מהמשתנים התלויים (כץ, 1997 54).
יתרונות וחסרונות של ההפרטה
המצדדים בחשיבותה של האידיאולוגיה כמניע להפרטה, מתמקדים בין היתר, בשוני המהותי שבין התפיסה הסוציאל-דמוקרטית לבין התפיסה הליברלית שמרנית. הסוציאל-דמוקרטים מצדדים במעורבות הממשלה במשק, תוך קבלת האחריות לסיפוק צרכיה של האוכלוסייה. כאן טמון הבסיס לקיומה של מדינת הרווחה כאמצעי יעיל לשינוי פניו של המשטר
הקפיטליסטי.
כינונן של מדינות הנתפסות כמדינות רווחה תורם ליצירת שוויון חברתי ולקיום בטחון סוציאלי וכלכלי. מדינת הרווחה היא הדרך להגשמת היעדים האידיאולוגיים ובכללם ערכים של שיתוף וסולידיות, של מוסריות ואלטרואיזם שתורמים ללכידות חברתית ולמימוש שוויוניות (CROSLANA, 1963 ;TITMUSS, 1968; בתוך: כץ, 1997 60).
מדינת הרווחה תהא מסגרת בלבד לשימורה ולחיזוקה של הכלכלה החופשית, "רשת ביטחון", להבטחת מינימום חברתי וכלכלי בדרך סלקטיבית ולא אוניברסאלית (TITMUSS, 1968: בתוך כץ, 1997 60).
ברעיון ההפרטה, יש "במידה רבה ניסיון של דה-לגיטימציה של פעולות המדינה בתחום הרווחה" (דורון, 1989 21; בתוך: כץ, 1997 60) . משפט זה מעניק ביטוי מובהק לחששם של מצדדי מדינית הרווחה והתפיסה הסוציאל-דמוקרטית מפני השינויים הטמונים בהפרטה. אידיאולוגית, ניתן למצוא להפרטה בסיס ואחיזה בתפיסה הליברלית-שמרנית
שבמרכזה שוק כלכלי חופשי, תחרות המשרתת את האינטרסים האישיים והכלליים, בעלות פרטית על אמצעי הייצור, צבירת הון ושוויון הזדמנויות.
הגורמים הכלכליים משפיעים על יישום ההפרטה במידה נמוכה יותר יחסית, ולו רק משום העובדה שלאילוצים ולמשברים כלכליים עשויים להיות גם פתרונות אחרים השונים מהותית.
פתרון של עבודות יזומות ושל מעורבות ממשלתית רבה במשק, שיועדף על פני פתרונות של צמצום המעורבות הממשלתית דווקא, יסכל כל כוונה לבצע הפרטה.
אחד החסרונות של ההפרטה הוא התנגדות העובדים החרדים למקום עבודתם לנוכח השינוי הארגוני הצפוי. לכן, לגורמים המאפיינים את גודלו של הסקטור בציבורי, תהיה השפעה יחסית קלה על ההפרטה. מועסקי הסקטור הציבורי, והמינהל הציבורי, כמו גם עובדי החברות הממשלתיות הפרט יתנגדו לניסיונות הפרטה.
"בבסיסה של מדינת הרווחה, מצויה ממשלה המבטיחה הכנסה מינימאלית, מזון, בריאות, דיור וחינוך המובטחים לכל אזרח מתוקף זכותו הפוליטית ולא כביטוי של צדקה (9 WILENSKY, 1967; בתוך: כץ, 1997 63). כאשר מתבצעת ההפרטה, הממשלה מסירה את האחריות ואז נוצרת הפגיעה בסולידאריות, בתנאים הסוציאליים. נוצרת אבטלה בעקבות
התייעלות ופיטורין של כוח אדם, דבר אשר פוגע בביטחון האישי של האדם. חסרון נוסף אותו יש להדגיש, הוא כי ישנם מצבים בהם ההפרטה מייצרת ריכוזיות בידי בעלי הון.
ההפרטה מקטינה את הוצאות הממשלה בעת ביצוע שינויים בתשלומים בחלק מהשירותים הניתנים על ידי המגזר הציבורי. כמו ביטול של חלק מסבסוד שרותי הרווחה. הממשלה מבצעת שימוש רב יותר במשאבים פרטיים על ידי חיוב מלוא העלות, או חלק גדול יותר ממנה, של מתן שרות. למעשה ההפרטה גם יוצרת הכנסות על ידי בחירת מדיניות של
מכירת נכסי המגזר הציבורי. לדוגמא בבריטניה בין השנים 1979 ועד 1985, הניבו מכירות נכסים וצמצום אחזקות, הכנסות של 5.5 מילארד לי"ש נטו, לאחר ניכוי ההוצאות הכרוכות בארגון המכירות.
מדיניות ההפרטה, נועדה בין היתר להחליש מונופולים ממלכתיים וכך לחשוף ארגונים במגזר הציבורי לתחרות מוגברת. חשיפת חלקים מסוימים של המגזר הציבורי לתחרות מוגברת - קרויה לפעמים ליברליזציה - זו צורה ברורה של פריווטיזציה (יאנג, 1993)
ההפרטה בבריטניה
מרגרט תאצ'ר, לשעבר ראש ממשלת בריטניה, אימצה בתקופת שלטונה ובממשלתה מדיניות ברורה של הפרטה שהייתה בשנות השמונים והתשעים. ההפרטה הייתה למדיניות ציבורית פורמאלית, לנושא במערכות בחירות ובמצעי מפלגות, נושא הבולט מאוד בסדר היום הציבורי במדינות רבות, והיא נעשתה ל"סיסמא כל עולמית" כהגדרת אלווין טופלר (כץ,
1997 18) במהפך העוצמה. בכל מקום החלו פתאום לקרוא להעברת מפעלים ממשלתיים לידיים פרטיות. מרגרט תאצ'ר היא זו אשר אחראית לתדמית הזאת יותר מכל.
כץ עוסק בסיפור "ההפרטה בישראל ובעולם" (כץ, 1997), כתופעה אוניברסאלית וכמדיניות ציבורית. את מדיניות ההפרטה Privatization) ) יישמו ומיישמים מנהיגים ברחבי העולם ויש בהם הזוכים בשל כך להערכה רבה לצד ביקורת חריפה. מרגרט תאצ'ר למשל, יישמה בנחישות רבה צעדי הפרטה רבים, וזכתה לא רק להערכה, אלא גם לביקורתם
החריפה של נציגי האיגודים המקצועיים בארצה (בריטניה), הם תיארו את מדיניותה כמסוכנת וכהרסנית וכ"התקפה ישירה על מעמד העובדים הבריטי" (כץ, 1997 18).
למונח ההפרטה ניתנו הגדרות ומשמעויות רבות ובכלל זה כאלו המתמקדות בטכניקות ישירות של ההפרטה, כמו מכירת חברות ממשלתיות, קבלנות חוזית, מתן שוברים או זיכיונות, לצד משמעויות רחבות יותר של ליברליזציה, אל-תקנון (דה-רגולציה), דה-מונופוליזציה, ודה-הלאמה ותאגיד, צמצום מעורבות הממשלה, או חיזוק התחרות החופשית
במשק (כץ, 1997 18).
כדי להבין את משמעות ההפרטה, יש להציב כמה הבחנות אנליסטיות בסיסיות. בעבודה זו נציג 4 הבחנות כאלו: האחת רואה בהפרטה תוצאה של פעילות יזמית - פרטית של "כוחות השוק" שנכנסים לנחלותיו המסורתיות של הסקטור הציבורי. הבחנה אחרת מכירה בכך, שאת ההפרטה, מאמץ ומיישם המרכז הפוליטי והשלטוני, מרכז הכולל את הממשלה
ואת הגופים האחרים בסקטור הציבורי, אך גם את הגופים המצויים ב"פריפריה", כמו הרשויות המקומיות והחברות העירוניות. ההבחנה השלישית ההפרטה אינה רק פעולה של מכירת חברות ממשלתיות, היא מקיפה גם מגוון רחב של פעולות וטכניקות שכוללות קבלנות של שירותים ציבוריים, שירותים מוניציפאליים או שירותים ממשלתיים. ההבחנה
הרביעית - אלה העוסקים בהפרטה בעולם האקדמי או ביישומה נוטים לסבור כי זו תופעה חדשה שהופיעה רק בשנות השמונים, כאשר התגבשה הטרמינולוגיה המלווה אותה, אבל התופעה הזאת אינה חדשה כלל ועיקר. נכון להתייחס להפרטה בהקשרה הרחב כפעילות שמטרתה לצמצם את מעורבותם של הממשלה ושל שחקנים אחרים בסקטור הציבורי. מתוך
תפישה זו של ההפרטה כמסגרת כוללת, אפשר לזהות טכניקות שונות שהיקפן ומידת השפעתן שונות (כץ, 1997 19).
בשנת 1978, טרם עלייתה לשלטון, התבטאה מרגרט ת'אצר בחריפות נגד האיגודים המקצועיים וטענה כי הם גורמים לשיתוקה של המדינה. כאשר הגיעה המפלגה השמרנית לשלטון בשנת 1979, בראשותה של מרגרט תאצ'ר, הייתה אחת ממטרותיה המרכזיות לבצע את תוכנית הפריוואטיזציה (ההפרטה) שלה. שרי ממשלתה ביקשו לחשוף את המגזר הציבורי של
הכלכלה בפני לחץ כותרות. במיוחד לא היו השמרנים שבעי רצון מהניסיונות לנהל את התעשיות המולאמות. הושמעה הטענה כי הכלכלה סבלה משום שתאגידים ציבוריים אלה רכשו משאבים שניתן היה להקצותם בצורה יעילה יותר על-ידי השוק, וכי הם היו מוגנים מפני לחצי השוק על ידי כוחות המונופולין שלהם. השמרנים הבינו שצמצום על ידי
מכירת חלק מהתעשיות המולאמות, יגביר את חלקם של הנכסים שיעברו לבעלות פרטית. כך תיווצר סביבה כלכלית שתאלץ את התאגידים הנוגעים בדבר, לספק סחורות ושירותים במחיר הנמוך ביותר האפשרי. הייתה טענה כי כך חופש הפרט יוגבר על ידי האפשרות לרכוש סחורות ושירותים זולים יותר. צמצום המונופולין של המדינה יבטיח גם
אפשרות בחירה רבה יותר. מכירת תעשיות בבעלות ממלכתית והזרמת הון פרטי אליהן, תסייע להקטנת נטל המיסים, לצמצום הבירוקרטיה, להרחבת הבעלות על מניות ולהגדלת ההזדמנויות למעורבות עובדים בענייני החברה (יאנג, 1992).
מרגרט ת'אצר גרמה להפרטת עשרות חברות ולהחלשת כוחם של האיגודים המקצועיים. ת'אצר דגלה במדיניות קפיטליסטית שמרנית ובכלכלת "השוק החופשי", והפריטה חברות ממלכתיות כושלות כגון: "בריטיש איירווייז", "בריטיש סטיל", אספקת הגז.
חברת הרכבות בבריטניה הייתה בבעלות ממשלתית בעלת מעורבות מועטה. המדינה קבעה תקנות בטיחות אך נמנעה מהתערבות בדרך בה נוהלו הרכבות. בזמן מלחמת העולם השנייה השתלטה המדינה על הרכבות ללא מתן פיצוי על אובדן הכנסותיהם של החברות. במהלך השנים חברת הרכבות לא פשטה רגל אך גם לא היה לה כסף להשקיע בשיפור הרכבות וכך
עם השנים חלה ירידה באיכות השירות כאשר מבחינה טכנית מצב הרכבות היה טוב (2002 ,Brendan).
הפרטת הרכבות בבריטניה החלה בשנת 1993 ונמשכה עד שנת 1996, והיא הועברה ליותר מ- 100 חברות פרטיות. מרשת אינטגרטיבית בעלת מבנה היררכי בירוקראטי, היא עברה למבנה מערך בעל קשרים חוזיים בין מספר חברות הנושאות באחריות כלפי בעלי המניות שלהן וכלפי גופים מסדירים. הוקמו שני גופים מסדירים שהיו אמורים לפקח על
הבריאות ועל הבטיחות, אך כאשר מפלגת הלייבור החליפה בשנת 1997 את המפלגה השמרנית הם הקימו גוף מסדיר נוסף שתפקידו להסדיר פיתוח של תוכניות ארוכות טווח לתעשיות ועבודה עם החברות הפרטיות שימלאו אחר התוכניות.
הפרטת הרכבות בבריטניה לוותה במחלוקת רבה ומורכבת, בעיקר בנושא הפרטת התשתית של רשת הרכבות על תחנותיה. בהפרטה זו היו מעורבות כ-2000 חברות פרטיות, כאשר בחלקן היו הצלחות לפיהן, הושקו רכבות נוסעים חדשות, אשר החליפו בהדרגה את רכבות הנוסעים הישנות (התהליך החל גם לפני ההפרטה), ניתן מידע ציבורי טוב יותר
בתחום שירות ואף הוזלו תעריפי הנסיעה. עם זאת לחברת הרכבות לא הייתה עלייה משמעותית בהכנסותיה (2002 ,Brendan).
בסוף שנת 2000 אירעה תאונת רכבת ב- Hatfieldבה נהרגו 4 אנשים. בתחקיר נמצא כי סיבת התאונה נגרמה עקב שבירת המסילה בה נסעה הרכבת. המסקנות מתאונה זו, חייבו לבצע הגבלות על מהירות נסיעה באזורים אשר נחשבו כמסוכנים יותר. הגבלות אלה גרמו לעיכובים בזמני הנסיעות, דבר שהביא לצפיפות בנסיעה ומכאן באה הנטישה
הציבורית ההמונית בשימוש ברכבות.
ההגבלות שהוטלו על הרכבות לאחר התאונה הנ"ל, הציבו עובדה לפיה בשנת 2001, נמנו כ-165,000 ביטולי נסיעות ברכבות. היה זה מספר הגדול פי 3 ממספר ביטולי הנסיעה ברכבות בשנת 1999. בנוסף לביטולים, היו עיכובים רבים בלוחות הזמנים של הרכבות, כך שנושא הבטיחות הוביל להתמוטטות מערכת הפרטת הרכבות. כמות הרוגי תאונות
הרכבות, הייתה זהה לעומת ההרוגים מתאונות דרכים, וזאת למרות שבטיחות נוסעי הרכבות הייתה הגבוהה מבין כל שאר אמצעי התחבורה בבריטניה.
אחת ממטרות ההפרטה, הייתה להוזיל את תעריפי הרכבת, אך בפועל תעריפי הנסיעה הוכפלו. מבחינת החברות הפרטיות, הייתה ציפייה להקטין את כמות המועסקים ועל-ידי כך להוזיל את העלויות, אך בפועל, הקטנת המועסקים גרמה לנזקים במערכת הרכבות. כתוצאה מהקטנת כוח האדם, העובדים המנוסים עזבו את שירות הרכבות, נהגים חדשים
קיבלו הכשרה קצרה יותר מקודמיהם ומנגד, איגוד הנהגים דרש להעלות את משכורות הנהגים. כך נוצר מצב לפיו נהגים מוכשרים, קיבלו שכר נמוך יותר מנהגים שמוכשרים פחות. תחלופת כוח האדם הקבוע, במתכונת לא יציבה של חוזים עם קבלני משנה, הביאה לעיתים לידי תשלום גבוה יותר לביצוע העבודה.
בשנת 2003, בשל בעיות אלה, בריטניה הלאימה חלק מהותי של הרכבות וגייסה כ-18 אלף עובדים מתוך החברות הפרטיות על מנת שיעבדו בחברה הממשלתית "Network Rail". חברה זו, החליפה את שבע החברות הפרטיות אשר ביצעו את פעולות התחזוקה בעלות של 2 מיליארד דולר בשנה. ההערכה הייתה שהלאמת הרכבות תשפר את הבטיחות ואף תחסוך
כ-350 מיליון דולר בשנה.
מקרה בוחן - סיפורים מהמסילה
קן לואץ' - במאי הסרט
הסרט "סיפורים מהמסילה", מבוים על ידי הבמאי קן לואץ' אשר נולד באנגליה בנאנאיטון, ווארוויקשיר, בתאריך 17.06.1936, למשפחה ממעמד הפועלים. בטרם נבחן את הסרט "סיפורים מהמסילה", נכיר תחילה את דמותו של הבמאי. סרטיו של לואץ' מביעים שאיפה לחיי שוויון ודמוקרטיה, ובמרבית סרטיו מופיעות דמויות מרכזיות המגלמות את
האנטי-גיבור בן מעמד הפועלים הניצב מול המערכת הקפיטליסטית. הוא ביים סרטי קולנוע, ייחודיים בשל "שימושו באמנות הקולנוע כאמצעי להבעת עמדה מתריסה בעולם שבו מובן מאליו שבעלי הכוח ינצלו את החלשים מהם ויבגדו בהם (גרהם, 2000).
קו לואץ', התנדב לשרת שנתיים בצבא הבריטי וכך השיג מלגה לאוקספורד, שם למד משפטים. תוך כדי לימודיו, השתתף בסדנאות משחק ומכאן החלה התעניינותו בבימוי. בשלב מאוחר יותר, התקבל כעוזר במאי לתיאטרון הרפרטוארי של נורת המפטון, והחל לעבוד ב- BBC כמתלמד. הזדמנותו הראשונה ע"י ה-BBC, הייתה כאשר נבחר להיות אחד
מבמאי סדרת הטלוויזיה "Z Cars", שהפכה לאבן דרך בטלוויזיה הבריטית של שנות ה-60. כבר בסדרה הזו החל לפתח את העיסוק בדמויות קשות יום ואת הסגנון הריאליסטי. לקראת סוף שנות ה-60 ובמהלך שנות ה-70, ביסס לואץ' את עצמו כבמאי חברתי לא מתפשר, המתעקש להכניס לבית האנגלים את כל מה שהם מנסים להשאיר בחוץ. בשנת 1967,
החל לביים סרטי קולנוע: "Poor Cow" (1968), על אם צעירה הנסחפת לפשע, ו- Kes ( (1970, על אלימות בין בני נוער. סרטים אלו הקנו לו הצלחה ביקורתית בכל העולם, אך לא היו הצלחה מסחרית. בתקופת כהונתה של מרגרט תאצ'ר הוא ביים סרטים תיעודיים בהם ניגח את ממסד תאצ'ר. מראשית דרכו כבמאי מתלמד ב- BBC הוא "חידד את
דברו כסוציאליסט הומניסטי" (גרהם, 2000).
בשנות ה-80 של תאצ'ר סבל לואץ' מדיכוי במסגרת הערוץ הממלכתי, שלא אפשר חופש פעולה רב ליוצרים בעלי נטייה ברורה לשמאל. בתקופה זו, חווה את נקודת השפל המקצועית שלו, ומצא עצמו עושה פרסומות ולא סרטים. כשנחסמו הדלתות ב-BBC, היה זה דווקא הערוץ המתחרה, Channel 4, שהוציא אותו מהמלכוד והעמיד לרשותו את התקציבים
לעשיית "תיק חסוי" (1989), דוקודרמה על עבודת המשטרה החשאית באירלנד, שהקנתה לו את פרס השופטים בקאן באותה השנה ואת האפשרות ליצור מחדש. לראשונה החלה ההצלחה הביקורתית להיות מלווה בהצלחה מסחרית ולואץ' אף זכה באינספור פרסים בפסטיבלים ברחבי העולם.
רשימת סרטיו של קן לואץ': "ריף ראף" (1990) זכה בתואר הסרט האירופאי של השנה, "גשם של אבנים" (1993) בפרס השופטים בקאן ו"ליידיבירד" (1994) בפרסי הביקורת והמשחק בברלין. ב-1994 קיבל לואץ' פרס מיוחד על מפעל חיים בפסטיבל ונציה. תואר זה מדגיש את החשיבות המיוחסת לסרטיו ברחבי העולם ולאמירה החברתית המוטמעת
בהם. סרטיו הבאים, "על תמימות וחופש" (1995), ) מתאר לואץ' את הבגידה של חברי המפלגה הקומוניסטית במלחמת האזרחים בספרד בחבריהם הנאבקים בשם המהפכה הסוציאליסטית, בשם החברה החדשה. "שירה של קרלה" (1996), "קוראים לי ג'ו" (1998), "לחם ושושנים" (2000), לואץ' עוסק במאבק של איגוד מקצועי המתחיל מאפס ויוצר מדריך
לעובד כיצד לשמור על זכויותיו, סרטים אחרים של לואץ' מתמקדים ב"תוצרי הלוואי" של החברה הקפיטליסטית- אבטלה, עוני, בורות, עבדות. "סיפורים מהמסילה" (2001) - סרט נוגע ללב, על החיים האפורים של פועלי הרכבת האנגלי בעולם של הפרטה. והאפיזודה שביים ב-"11.9.01" (2002) (התקפת הטרור על מגדלי התאומים), מוסיפים לכבד
אותו בפרסים, כבוד והערכה (גרהם, 2000).
"סיפורים מהמסילה"- הסרט
בפרולוג, מספר שניות לפני סצנת הפתיחה הבורגנית, רואים את פול ומיק בעבודה שגרתית. שניהם חלק מקבוצת פועלים המתקנים חלק שנפגם במסילת הברזל. הם לבושים במעילי רוח כתומים בטיחותיים, גברים חסונים, מלאי מרץ וטובי לבב. האחד הממונה על הבטיחות, עומד מעט הרחק מהם - בנקודת תצפית. בתמונות הבאות, מתקיים טכס הנראה
ארכאי - ג'ים תוקע בחצוצרה קטנה ומיושנת ופועלי המסילה מפנים את הדרך לרכבת הבאה. בצד, על רקע הרכבת הדוהרת, מופיעה כתובית "דרום יורקשייר, 1995" - כתובית קלישאה קולנועית האומרת, שהסיפור שאנו רואים הוא אמיתי (גרי, 2003).
בסצנה הפותחת, חברה חדשה חייבת להתחרות כנגד חברות נוספות (אשר פוצלו מחברת הרכבות הלאומית) על שימור והגדלת פעילות עסקית, מנהל בדרג ביניים נאבק בנאום מתוך מסמך כתוב המהווה "הצהרת משימה" לנוכח התייחסות משועשעת מצד העובדים. הנהלת החברה, מתייחסת אל קניינה בצורה רווחית לשמה ומבטלת את כל ההסכמים שהיו מול
האיגודים המקצועיים, לדוגמא, היא מבטלת את ביטול החתמת השעון ותוך כדי דין ודברים, נעשית פשרה ומאושר ביטול חתימה הכרטיס בימי ראשון. הנהלת החברה, מוחה על כך בפני מנהל העבודה הממונה והיא מציגה בפניו כליים נוקשים ביותר ומתריעה בפניו כי אין לקבל שום הסכם של האיגודים - הכל מבוטל ובמידה ואינו יכול לעמוד
בזה, עליו לחתום על מכתב התפטרות.
במקביל, אנו רואים את פרישת העובדים הבוגרים מוצעת כחלק מחידוש מבנה החברה. אחד העובדים הבוגרים יותר משליך תעודות אודות שירות ממושך וחותם על תשלומי פרישה. במהלך הסרט, לואץ' חושף את הצופה גם לחיים הפרטיים של העובדים. לדוגמא הוא מציג את פול הנמצא בתהליכי פרידה מאשתו, ולכן הוא ישן על ספה בבית חברו מיק.
בהמשך, ב"להט" התחרות של החברות האחרות, אנו צופים את הנטייה ההרסנית של ההפרטה. עובדים נשלחים להרוס ציוד לכאורה תקין ומושלם. קבוצות עובדים אשר עבדו עד לא מכבר יחד, מנועות משיתוף פעולה מאחר והן משתייכות כיום לחברה אחרת - מבחינת העובדים זוהי פגיעה בסולידאריות החברתית שהייתה להם. מנהל בדרג נמוך מזהיר את
עובדיו מפני ריגול תעשייתי של עובדים מחברות מתחרות. באתר בו התנגשה הרכבת, העובדים פוגשים אנשים הלבושים בחליפות ומדברים במכשירי טלפון ניידים וכל המתואר בקטע, הוא תהליך של התנערות מאחריות של כל נציגי החברות המופרטות וחיפוש דרך לתליית האשם בחברה האחרת (Bond, 2002).
במקום אירוע זה, העובדים פוגשים את חבריהם שפרשו המספרים להם שהם כעת מועסקים "בסוכנות" שפנתה אליהם לאחר התפטרותם וכי הוצע להם שכר של 15 ליש"ט, וזהו שכר הגבוה בהרבה משכרם. עם שובם למקום עבודתם הם מקבלים את תלושי המשכורת, ופול הגרוש, מגלה שהלשכה לתמיכה בילד החלה לנכות 110 ליש"ט משכרו. כך המעבר למעביד
חדש יצרה פגיעה בתנאים הסוציאליים של העובדים, אשר אינו מקבל תשלום על חופשות או על ימי מחלה ומנגד על העובד לשלם את הוצאותיו על תשלומי נסיעותיו, רכישת הציוד לעבודה, הוצאות בגין הדרכה, ותשלום עבור תעודות ועוד - כל אלה מצד אחד מבאים את החברה להתייעלות בהוצאות שונות ואילו מן הצד השני, קיימת פגיעה
סוציאלית בעובד. פגיעה זו מביאה את פול ומיק - לאחר לבטים, לקבל החלטה ולחתום על התפטרות מרצון ולקבל את הפיצויים כדי לעבור לעבוד ב"סוכנות". גרי מנסה לשכנע אותם להישאר "מדוע לא נישאר יחדיו?", אולם הם מחליטים לעזוב. הם מגיעים לראיונות ב"סוכנות" ומנסים לנווט את דרכם באזור לא מוכר של תעסוקה זמנית -חוזים
קצרי מועד, שכר לפי ביצוע עבודה, חופשות או מחלות ללא תשלום, ומיק נדרש לשלם 200 ליש"ט בעבור קורס להארכת תוקף תעודות הבטיחות שבידיהם. זוהי בהחלט פגיעה ברמת החיים של העובדים הן בבית והן בעבודה.
גרי מתבשר על ידי החברה, כי התחנה נסגרת והוא רשאי לקבל שכר עבור שלושה חודשים ועליו להגיע כל יום לעבודה למרות שאין עבודה לבצע. גרי מגיע כל יום לעבודה ומשחק שח-מט עם עצמו.
מיק נשלח לעבודה עם חמישה אנשים בלבד, כאשר שניים הם רצפים במקצועם שקנו כרטיסי עובד של עובדי רכבת בפאב (הם מקבלים דמי-אבטלה ועובדים במרמה), מיק מתווכח עם מנהל העבודה על כללי הבטיחות בעבודה בעקבות זאת ה"סוכנות" אינה מספק לו עבודה משום שהוא נחשב ל"עושה צרות". כך מיק יושב בבית מובטל ומשועמם וכתוצאה
מהמצב, בביתו שורר מתוח, הוא רב עם אשתו, ואז מיק פונה שוב ל"סוכנות" ומבטיח שלא "לעשות צרות". התפשרותו זו מובילה לתוצאות טרגיות, כאשר יום אחד הוא נשלח ביחד עם שלושת חבריו לעבודה הדורשת יותר מאשר ארבעת עובדים לביצוע העבודה. קיצוץ בתיקני כוח האדם בשם ההתייעלות, מביאה לידי רפיון בשמירה על הבטיחות
ולביצוע עבודות המתחילות עם השחר ומסתיימות אל תוך הלילה. בתנאים אלו - ללא שמירה על בטיחות ועבודה אל תוך הלילה, ג'ים מקבל מכה מרכבת חולפת ונפצע קשה, מיק וג'ון משכנעים את פול שצריך להזיז את ג'ים לכביש ולהגיד שהוא נפגע מתאונת פגע וברח של מכונית חולפת משום שאם יתברר שהוא נפגע מרכבת, תפתח נגדם חקירה ואז
יתברר שהם לא עבדו לפי כללי הבטיחות מצב אשר ישלול מהם את תעודת הבטיחות. בתחילה פול מסרב להזיז את ג'ים משום ש"אסור להזיז פצוע", אך בסופו של דבר הלחץ היה כבד, והעובדים מזיזים את ג'ים לכביש. בסצנת הסיום של הסרט פול ומיק מגיעים לתחנה ומבקשים מג'רי שילך לאמו של ג'ים שנפטר וימסור לה את הדברים שלו.
לסיכום הסרט, אנו רואים כי ההפרטה יצרה חברות הפועלות ממניעי רווח בלבד וכך נוצרה אבטלה בתחום זה. בנוסף ראינו כי שכר העובדים והתנאים הסוציאליים שלהם נפגעו והם נדרשו לממן בעצמם הוצאות רבות כמו רכישת ציוד, תשלום על הוצאות נסיעה, ותעודות ואפילו המנקה נדרש לקנות את אביזרי הציוד וחומרי הניקוי - בעצמו. זאת
ועוד, נפגע ביטחונם האישי של העובדים ועימו פגיעה בסולידאריות וכך ונפגמת אף המוסריות באדם.
"סיפורים מהמסילה" - היבט חברתי סוציאליסטי
גולדמן (2004) מראה לנו את הסרט "סיפורים מהמסילה" מזווית ראיה חברתית, הוא מציין את ההבדל הלשוני שבין "ללכת לעבוד "לבין "ללכת לעבודה" המשמש בדרך כללי יסוד לבדיחות, אך נראה שהוא משקף הבדל מהותי. "מקום העבודה" כפי שהוא מוכר לנו, איננו רק "מקום שעובדים בו" ואנשים ש"הולכים לעבודה", הולכים לעשות דברים
נוספים מלבד במובנה הצר.
גולדמן מציין כי מקום העבודה הוא מרחב סוציאליזציה מרכזי עבור בני אדם בחברה המודרנית. כאן הם פוגשים אנשים, בונים מערכת יחסים, מתיידדים, רבים, מתאהבים, משתפים פעולה ועוד. מקום העבודה הוא מצע למארג עשיר ומורכב למדי של יחסים חברתיים.
המילה "חברה", מציין גולדמן, משמשת בשפה העברית , הן במובן של "עסק" או "מקום עבודה" והן במובן של "כלל הציבור". אפשר שאין זו כפילות מקרית וכי החברה העסקית מהווה מבחינות רבות דגם מוקטן של החברה האזרחית. סוגי האינטראקציות הקיימות בחברה בכללותה, מופיעים גם במקום העבודה.
אין זה מפתיע שמקום העבודה תופס נתח נכבד-כמותי ואיכותי - ממכלול האינטראקציות החברתיות של העובד, ובאופן טבעי מגולמות האינטראקציות הללו בתוכו. גולדמן סבור כי שאלת סרק היא האם עוצבה החברה האזרחית בדמותה של החברה העסקית או שמא להפך. מן הסתם מדובר כאן ביחסים דיאלקטיים של עיצוב הדדי. השאלה המעניינת היא
כיצד משתקף הקשר הדיאלקטי הזה בתהליכי הפירוק של החברה בשני מובניה.
בסיפורים מהמסילה, בשיאו של התהליך ההפרטה, מתואר בסרט שלא קיימת עוד חברת הרכבות כמקום-עבודה. תחזוקת המסילה מתבצעת על ידי שורה של קבלני משנה, המקבלים משימות נקודתיות לביצוע.
העובדים המועסקים לאחר ההפרטה, על ידי חברת כוח האדם, ומקבלים הוראה טלפונית להגיע למקום בשעה שנקבעה ובאמצעות רכבם הפרטי.
פירוק החברה לא התחיל עם הפרטת החברות. כל המאפיינים שהופיעו לפני ההפרטה, במידה מסוימת גם אפשרה אותה. ההפרטה תורמת לתהליך הפירוק ומגבירה אותו. האב הגרוש משתדל באמת ובתמים לשמור על קשר של הורות משמעותי עם ילדותיו וכל עוד הוא מועסק - טרום ההפרטה - הוא אף מצליח בכך. זה לא מאחה את הקרע, אך לפחות עושה
אותו נסבל ומקטין את השפעותיו השליליות. בסגנון העבודה החדש - לאחר ההפרטה, שמירת הקשר עם בנותיו הופכת להיות קשה יותר ויותר. החברה מודיעה לו בהתראה של מספר שעות מראש היכן יעבוד למחרת ואיזה שעה עליו להשכים קום על מנת שיגיע למקום העבודה. במצב זה אין לו ברירה אלא להחזיר את הילדות ללינה אצל אימן (גודלמן,
2004).
העלילה מתפתחת והנה גובים את הקורבן הראשון. התאונה מתרחשת בלילה, בשטח אפל, מבלי משים , לא ברור מי מהפועלים הוא קורבן התאונה ומה מצבו, מסביב חשכה עזה וברקע רעש מערבל הבטון, וצעקות שאינן ברורות של הפועלים המנסים להבין מה קרה? לאחר זמן מה ברור כי מיק ופול חיים ואילו המת - ג'ים, הוא המשגיח שנראה בסרט
כשהוא תוקע בחצוצרה ומודיע על בוא הרכבת.
גרי (2003), מציינת כי מסקנותיו של לואץ' היא חד משמעית: כאשר נוטלים ממעמד הפועלים את הזכויות הצודקות והשוות שהעניקה לו המהפכה הסוציאליסטית, מתנפצת הסולידאריות ונוצרים שטחים אפורים שבהם נוצרות ביצות האשליה. בביצות אלה מתגבשת סולידאריות אחרת, לא של ערבות הדדית אלא של שקר. אפשרות הגורמת לאדם לאבד את
זהותו כפועל גאה, ולהפוך לקורבן של גורל בלתי ידוע.
למעשה, ההפרטה ייצרה מעין שותפות שבסיסה הוא שקר ושותפות לפשע . למחרת המוות, פול ומיק ופועל נוסף השותף לפשע השקר, מגיעים אל ג'רי ומביאים אליו את חפציו של ג'ים . ג'רי שואל אותם מספר שאלות, והם משקרים ומוסרים את החפצים כדי שילך לאימו של ג'ים למסור אותם. ג'רי מתפלא, שהם מסרבים ללכת לאימו של הקורבן, הרי
היא תרצה לדעת מה קרה? - הרי הם היו חבריו גם ברגעיו האחרונים, ותשובתם - "הוא העריך אותך יותר" (גרי 2003).
כך מסתיים לו הסרט!
מסקנות
לסיכום, בספרות ובכתבים, מתוארת ההפרטה בבריטניה ככזו שחוללה נפלאות וכל התיאורים מתייחסים להיבטים הכלכליים. מצוין כי לקראת שנת 1979 הגיע שיעור ההלוואות וההפסדים של חברות שבשליטה ממשלתית לכ- 3 מיליארד ליש"ט בשנה. ואילו בין השנים 1989 ועד לשנת 1990, תרמו חברות שהופרטו על ידי הממשלה של תאצ'ר, 2 מיליארד
ליש"ט לאוצר המדינה. המכירות הכניסו לקופת המדינה סכומים נכבדים, יותר מ- 34 מיליארד ליש"ט. השיפור הכלכלי, אפשרו לממשלת בריטניה להפוך את הסקטור הציבורי מסקטור חייב לסקטור המחזיר חובותיו והביאו לצמצום של 12.5% בחוב הלאומי. ההפרטה הוכיחה את עצמה כמסוגלת לא רק להציל את התעשיות שנקלעו לקשיים ואת הכלכלה
כולה, אלא גם לשנות את העמדה הציבורית כלפי אחריות כלכלית וכלפי המושג של הרכוש הפרטי. עוד מצוין, כי ההפרטה שהחלה כניסוי מהפכני, הצליחה במידה רבה, עד כי הפכה לתהליך ממשי בו יכולה תעשייה בבעלות ממשלתית להצטרף לשוק החופשי ולהגיע לרווחים נראים לעין. הן עבור התעשייה והן לטובת העובדים, הלקוחות והאזרחים
ששחררו אותה מהבעלות הממשלתית על ידי רכישת מניותיה. ההפרטה הפכה לתהליך חינוכי, באמצעותו יכולים האנשים במדינה להבין את האמנות הבסיסיות ואת ערכי היסוד של כלכלה חופשית (מור, 1992 23).
עם זאת, בכתיבת עבודה זו, מצאתי כי אחד החסרונות הבולטים ביותר הוא, כי אין התייחסות, לאדם באשר הוא. פגיעה באדם וברמת חייו בעבודה ובבית, ביטול תנאיו מול האיגודים המקצועיים, וביטול תנאיו הסוציאליים דבר אשר גורם לתחושת ניכור של העובד אל מקום עבודתו. לעומת זאת בסרט "סיפורים מהמסילה" בבימוייו של קן לואץ'
מוצג לנו הצד החברתי של האדם, התמודדויותיו בחיק המשפחה, עם חבריו בעבודה ומחוץ לעבודה, את הקונפליקטים עימם נאלץ להתמודד לאחר ההפרטה.
לואץ' מראה לנו את התוצאה ההרסנית של הפרטת נכסי המדינה החיוניים, בו קבלני המשנה דואגים לרווחתם הכלכלית. כתוצאה מזה, קבלני המשנה מעסיקים מספר מצומצם ביותר של כוח אדם ולא תמיד שכרם הולם, דבר אשר הביא להזנחת כללי הבטיחות. אכן בסוף הסרט אנו רואים כי שמירה על כללי הבטיחות הופכת למשימה בלתי אפשרית, שהרי
עבודתם מתחילה השכם בבוקר ומסתיימת אל תוך הלילה וכל זאת בחריגת התקנים המינימאליים של עובדים הנדרשים לצורך שמירת כללי הבטיחות, דבר אשר הביא למותו של ג'ים. מוות זה, יתכן והיה יכול להימנע לו חבריו היו מזעיקים ניידת אמבולנס מבלי להזיזו ממקום המפגע ומבלי לחשוש שיתפסו אותם ויענישו אותם על אי שמירת כללי
הבטיחות (Molitorisz, 2002).
ל- Outsourcing תדמית של כלי ניהולי בשרותם של בעלי חברות ומפעלים ומנהלים קרים ומנוכרים, אשר מחפשים את טובת עצמם ואת השאת רווחים שלהם (כץ, 1997 14).
גרי (2003), מציינת כי בסרטו זה, קן לואץ' חרץ את פסק הדין כנגד ההפרטה לפיה גיבורי הסרט, פועלי מסילות הברזל של דרום יורקשייר, היו קורבנות מהפכת ההפרטה של מארגט תאצ'ר. לקבוצת הפועלים לקחו בקלות ובמהירות את מקום עבודתם וזכויותיהם המתלוות למעמדם - מעמד הפועלים, נשללו מהם הזכויות מול האיגודים ולכן עלינו
כחברה, לשאול היכן טעינו?
ביבליוגרפיה
גודמן, ב. ג'ון, לאבמן, גארי, האם ההפרטה משרתת את האינטרסים הציבוריים?, בתוך: יוהנס, דב, (עורך) מקראות במנהל, רבעון לבעיות, יוצא לאור על-ידי המכללה למנהל, אדר ב', תשנ"ב, מס' 100, מרץ 1992, עמ' 7-20.
גולדמן, יפתח, "לאן הולכת המסילה- על הפרטת החברות ופירוק החברה" ,2004 .
www.yesod.net/info/essayes/hevra1/rakavot.htm
גרהם פולר (עורך), לואץ על לואץ, הוצאת בבל/סינמטק תל אביב, תל-אביב, 2000.
גרי, דיתה, סיפורים מהמסילה-הסרט והמסר, מפנה, ספטמבר, 2003.
יאנג, סטפן, עורך, יוהנס, דב, האם ההפרטה משרתת את האינטרסים הציבוריים?, בתוך: דן, כרמון, (עורך) ילקוט למחשבה סוציאליסטית, חורף תשנ"ג, ינואר 1993, 28, עמ' 72-78.
כץ, יצחק, הפרטה בישראל ובעולם, פקר הוצאה לאור בע"מ, תל-אביב, 1997, עמ' 11-286.
מור, ג'ון, ההפרטה בבריטניה מביאה את הקפיטליזם אל האנשים, בתוך: יוהנס, דב, (עורך) מקראות במנהל, רבעון לבעיות, יוצא לאור על-ידי המכללה למנהל, סיון, תשנ"ב, מס' 101, יוני 1992, עמ' 5-22.
Bond Paul, Not Asking Questions Any More: The Navigators, a film by Ken Loach. 9 January 2002.
www.wsws.org/articles/2002/jan2002/nav-j09.shtml
Brendan Martin, British Rail Privatisation: What Went Wrong? www.publicworld.org/docs/britrail.pdf
קן לואץ'
http://movies.walla.co.il/?w=///1280/@movies Ken Loach
Molitorisz Sacha, Privatisation just not cricket for the left-of-field director, August 1 2002.
www.smh.com.au/articles/2002/07/31/1027926914541.html
1

תגים:

אנגליה · הרכבות · מרגרט · סוציאל · תאצ'ר

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ההפרטה בבריטניה ", סמינריון אודות "ההפרטה בבריטניה " או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.