היישום אינו מחובר לאינטרנט

הפרטת חברת נפטא

עבודה מס' 064642

מחיר: 300.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: ההפרטה באופן כללי, נושא ההפרטה בישראל, והפרטת חברת נפטא בפרט.

6,215 מילים ,11 מקורות ,2002

תקציר העבודה:

נושא ההפרטה הוא עניין מורכב, סבוך ורב פנים, הן בישראל והן בעולם, וזאת בשל השיטות הרבות ליישם הפרטה והקשיים (בירוקרטים, כלכליים ועוד) המתלווים לתהליכים השונים בין מדינה למדינה, בין חברה לחברה.
בעבודתי זו, שרטטתי בקווים כלליים את תהליכי ההפרטה בישראל ובעולם.
מרכז עבודתי התמקד בחברת נפטא.
בתחילה תיארתי את החברה באופן כללי, אחרי כן, ניסיתי להסביר: מדוע החברה הופרטה, כיצד היא הופרטה, מה היו הקשיים שנלוו לתהליך ותוצאותיה הכספיות של ההפרטה.
לבסוף, ניסיתי לשקף בתמציתיות, מה קורה בחברה כ-8 שנים אחרי ההפרטה.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק 1 - דיון כללי בנושא ההפרטה
א. הגדרה
ב. טימהיר - במה כרוכה הפרטה
ג. השלבים בהפרטת חברה ממשלתית
ד. המניע לתהליך
ה. התועלת
ו. החסרונות
ז. טכניקות של הפרטה
פרק 2 - ההפרטה במדינת ישראל
א. רקע כללי
ב. ההפרטה בישראל
ג. היסטוריית הפרטת חברות בישראל
פרק 3 - רקע ותיאור החברה
א. כללי
ב. נתונים כספיים על החברה
ג. פעילות חיפושי נפט וגז בחו"ל
ד. גורמי סיכון (כללי)
פרק 4 - תהליך ההפרטה של החברה
א. מדוע הוחלט להפריט את החברה
ב. המהלכים והתחזיות שלפני ביצוע ההפרטה
ג. ביצוע ההפרטה בפועל
ד. במה דנה הצעת המכר
פרק 5 - חברת נפטא כ-8 שנים אחרי ההפרטה (נכון ל-31.12.2001)
א. כללי
ב. המצב הכספי
סיכום
ביבליוגרפיה

הערה: חלק מהמקורות הם מחברת נפטא, שתמצות שלהם נמצא בעבודה.

קטע מהעבודה:

הפרטה מוגדרת כהעברת נכסים מבעלות ציבורית לפרטית. משמעותההפרטה הינה הקטנת חלקה ורמת מעורבותה הישירה של הממשלה במשק והגדלת חלקו של הסקטור הפרטי בפעלות הכלכלית,בשליטה ובבעלות על הנכסים.

מקורות:

פרויקטים לחיפושי נפט לישראל ( העיקרים):
עסקת ים המלח.
קידוח הר יעלים ( ערד).
חזקת אשדוד.
ד. מובלעת קנאים עמוק ( ערד).
ה. מובלעת גורים.
ו.מובלעת כוכב 29,30 ו-32. ( בחזקת חלץ).
פעילות חיפושי נפט וגז בחו"ל
א. פרויקט סיביר
בחודש מרץ 1992 חתמה החברה הסכם עם חברה בשם:C.I.R ?
Commercial industrial research LTD) )
חברה זרה הרשומה באירלנד לייזום וקידום פרויקט לפיתוח שלושה שדות נפט
באזור מערב סיביר שבברית המועצות לשעבר.
ב. פרויקט קזחסטן
החברה מנהלת מו"מ עם שתי חברות אמריקאיות שמקום מושבן ביוסטון
טקסס, על השתתפות בפרויקט פיתוח שדה נפט וגז בקזחסטן בהשקעה ( של
החברה) בהיקף של כ-10 מיליון דולר.
ג. פעילות בארה"ב
החברה מקיימת בירורים ומגעים עם גורמים שונים בארצות הברית לבדיקת
האפשרות שהחברה תשתתף בעסקות באחוזי השתתפות שונים בקידוחי נפט
בארה"ב ( תשקיף).
גורמי סיכון (כללי)
החברה עוסקת בחיפושי נפט וגז והפקתם . פעילות זו כרוכה בדרגה גבוהה של סיכון ממשי של אובדן מלוא כבפי ההשקעה. על המשקיע , לשקול בקפידה, בין היתר, את גורמי הסיכון.
השקעות בתנאי אי וודאית
חיפושי נפט ופיתוח תגליות כרוכים בהשקעות כספיות גדולות. אמצעי המחקר הקיימים כיום אינם מספקים תחזית מהימנה על קיומם או מיקומם של מאגרי נפט, על ממדיהם, או על הפשרות להפקה מסחרית של תכולתם. מרבית פעילות חיפושי הנפט נעשית אפוא, בהכרח, בתנאי אי וודאות והיא כרוכה בדרגה גבוהה של סיכון ממשי של אובדן מלוא
כספי ההשקעה. לחברה כיום יש זכויות במאגרים מהם מופקים נפו וגז, הפקה מסחרית ( "חזקת ערד" שבתחומה נמצאים שני שדות גז: "זוהר" וכידוד"), אך אין ביטחון כמה זמן תימשך ההפקה המסחרית וגם אין ביטחון כי פעילות חיפושי הנפט של החברה בעתיד אכן תניב תגליות מסחריות של נפט או גז.
ציוד לחיפוש עובדים -תלות בקבלנים וספקים
קיימת מידה רבה של תלות של מחפשי נפט בישראל ובכללם החברה במכון למחקרי נפט וגיאופיסיקה בלפידות , זאת לגבי ביצוע סקרים סיייסמים וקידוחי נפט יבשתיים בישראל. תלות זאת עלולה לעכב ולייקר את עבודות חיפושי הנפט, ומקום שזכויות הנפט תלויות בביצוע התחייבות עבודה ( כגון קידוח או סקר סייסמי ) עד למועד מסוים, אי
זמינותם של גורמים אלה לביצוע העבודה במועד עלול לסכן את זכויות הנפט של החברה.
לגבי קידוחים ימיים הכלולים בתוכנית העבודה בעסקאות שהחברה שותפה בהן, קיים הסיכון של קושי בזמינות הציוד ( אוניית קידוח , אסדת קידוח וכד, ) וכוח האדם המקצועי הדרושים לביצוע קידוחים.
סיכון הנובע מאי תשלום ע"י שותפים
כמקובל בחיפושי נפט ובעיקר עקב הצורך בפיזור הסיכון, החברה משתתפת באחוזי השתתפות שונים בעסקאות נפט שונות. בכל עסקת נפט משותפת כזאת קיימת כרגיל הוראה, כי במקרה של אי תשלום ע"י אחד השותפים של חלקו בתקציב המאושר להוצאה יהיו השותפים האחרים לעסקה, שאינם בהפרה, חייבים לשלם את הסכום החסר לפי חלקם היחסי
בעסקה, ואם לא עשו כן, יחשבו הם עצמם כמפרי התחייבות ההשקעה.לפיכך, עלולה החברה להיות מחויבת בתשלום יחסי של שותפים לעסקה (אם יהיו כאלה) אשר לא עמדו בהתחייבויותיהם הכספיות לעסקה.
4 . סיכונים הכרוכים בפעולות "sole risk
בהסכמי התפעול המשותפים החילם על עסקאות משותפות שהחברה שותפה
בהם, קיימת כרגיל הוראה בדבר האפשרות שפעולות נפט מסוימות ( למשל:
קידוח או העמקת קידוח) תתבצענה כפעולות sole risk' ,ע"י חלק מהמשתתפים
בעסקה. במקרים כאלה, אם תחליט החברה שלא להשתתף בפעולת sole risk'
מסוימת אם בשל היעדר מקורות כספים ואם מטעם אחר, היא תיאלץ לשאת
בתוצאה של צמצום ו/או אובדן זכויותיה בנכס שלגביו בוצעה פעולת ה- sole risk' בהתאם להוראות הסכם התפעול המשותף אשר יחול על הנכס הנוגע בדבר.
ואם תחליט החברה להשתתף בפעולת sole risk ששותפים אחרים החליטו שלא
להשתתף בה, היא עשויה להידרש להגדיל את חלקה בעסקת ה- sole risk
הנדונה, ועקב כך תיאלץ להגדיל את חלקה היחסי בעלות של פעולת ה-sole risk
5. סיכון הנובע מחריגות כספיות
במהלך ביצוע פעילות חיפושי נפט ובעיקר קידוחים, קיימת אפשרות שכיחה
למדי של חריגה מהתקציב המאושר. במקרים כאלה, אם לא יהיו בידי החברה
אמצעים כספים זמינים לכיסוי חלקה בחריגה, עלולה החברה להימצא בהפרה
של התחייבויותיה, ועקב כך " לרדת" בזכויותיה או לאבד כליל את זכויותיה
בנכס הנפט שלגביו מתבצעת ההפרה.
6. אובדן זכויות עקב היעדר אמצעים כספים
סיכון המוגבל בתעשיית חיפוש הנפט הוא, שבכל מקרה שבו לא יהיו לחברה
אמצעים למילוי התחייבויותיה הכספיות, מסתכנת החברה בצמצום או בחילוט
מלא של זכויותיה בנכס הנפט או בעסקה ( לרבות בהשקעות החברה בהם), אשר
לגביהם תמצא החברה בהפרה של התחייבויותיה הכספיות.
7. אמצעים כספים לפיתוח והפקה
אם תהיה תגלית מסחרית של נפט או גז כתוצאה מפעולות חיפושים שהחברה
תשתתף בהם, ידרשו לבטח סכומים ניכרים, ויתכן שגם מעבר לאמצעים הכספים
שיעמדו אותה עת לרשות החברה, לצורך פיתוח והפקה מסחרית של התגלית. אף
שבמקרים אלה ניתן לעיתים לקבל מימון מסחרי, מלא או חלקי, בשעבוד של
נכס הנפט שנוצר ע"י התגלית והמבוסס על תזרים מזומנים הצפוי בעקבות
הפיתוח והפקה של שדה הגז או הנפט שהתגלה, אין כל ביטחון שמימון כזה אכן
יעמוד לרשות החברה, וכי יהיו בידיה האמצעים הכספים הדרושים למימון חלקה
בפעולות הפיתוח וההפקה של התגלית.
8. זכות דעה של מיעוט בעסקות משותפות
בחלק ניכר של העסקות המשותפות לחיפושי נפט שהחברה שותפה בהן מחזיקה
החברה באחוז ההשתתפות ועקב כך גם באחוז הצבעה נמוך. מאחר והחלטות
בעסקות המשותפות מתקבלות כרגיל ברוב דעות, לא תוכל החברה בעסקות
המשותפות שאין לה הרוב הדרוש לכך, לגרום לקבלת החלטות הרצויות לה ו/או
למנוע קבלת החלטות שאינן לרוחה.
9. סיכון פוליטי
חלק מפעולות החיפושים של החברה או מפעולות החיפושים או ההפקה
שהחברה עשויה להשתתף בהן עם אחרים, אפשר ויתבצעו בחו"ל והן כרוכות,
אפוא, בסיכון הפוליטי החל על השקעות במדינות אלה בהתחשב בתנאי המדינה
שבה תתבצענה ההשקעות. כיום אין לחברה ביטוח כנגד סיכונים פוליטיים, ולא
ברור אם ניתן יהיה לקבל כיסוי ביטוחי כזה בכלל או בתנאים מתקבלים על
הדעת לגבי כל או חלק מהעסקות שהחברה תהיה מעורבת בהן.
10. סיכון ביטחוני ותיאום גורמי פיקוח בקידוח ימי
בחלק ניכר מרישיונות הנפט שלחברה יש בהן זכויות נקבע בתנאי הרישיון , כי
על בעלי הרישיון לתאם מראש ופרקי זמן מוגדרים את פעילותם בשטח
הרישיון, עם הגורמים המתאימים במשרד הביטחון וצה"ל, עם גורמי הספנות
במשרד התחבורה, ועם אגף הדייג במשרד החקלאות. התיאום עם גורמים אלה
עלול לגרום לעיכובים בביצוע הקידוח ולשינויים בלוח הזמנים ועקב כך, בין
היתר, גם לייקור בעלויות הקידוח( תשקיף).
פרק 4- תהליך ההפרטה של החברה
מדוע הוחלט להפריט את החברה
ההפרטה של החברה נועדה לפרוע חוב של חברת הנפט הלאומית (חברת חנ"ל) למדינה. פירעון החוב היה אמור להתבצע כך, שחברת חנ"ל תעביר למדינה את כל המניות שהיא מחזיקה בחברות אלה : לפידות ,חברת חנ"ה, חברת נפטא וחברת משאבי גז ונפט בע"מ. כאמור, באמצעות העברת הניות של החברות האמורות יפרע חוב חברת חנ"ל למדינה. כל
התהליך הנ"ל של העברת מניות חברת חנ"ל למדינה בוצע במסגרת ארגון מחדש של ענף חיפושי הנפט בישראל. ע"פ החלטת ממשלה מ- 9/1992 (דו"ח שנתי, 45).
המהלכים והתחזיות שלפני ביצוע ההפרטה
קודם לביצוע ההפרטה, התנהל מאבק בין שר האנרגיה דאז- משה שחל
(ויועצו - אילן מעוז) לבין- ועדת השרים לענייני הפרטה בנוגע למבנה ההנפקה של חברת נפטא. שחל היה מעוניין שההפרטה תבוצע בדרך של מכירת מנית לציבור ( כפי שהחליטה ועדת השרים לענייני הפרטה במאי 1993). אולם, בסופו של דבר נקבע כי מבנה ההפרטה ייעשה בדרך של מכירת מניות ערך המירים ( ולא מניות) ( גלובס,
11.5.1993).
ע"פ התחזית המבוססת על מחיר מניות החברה בבורסה, הממשלה אמורה לגייס באופן מיידי מאה ו-20 מיליון ש"ח ותוך שנה 200 מיליון ?. זאת בהנחה שכל אחזקות הממשלה בנפטא- 56.3% , יועברו לידי הציבור (גלובס, 24.11.1993). זו הייתה הפעם הראשונה שחברה ממשלתית אמורה הייתה להימכר ב- 100% לציבור ( גלובס, 11.35.1993)
לפי עיתון "גלובס", הקונים הפוטנציאלים (אלה המעונינים להשתלט על נפטא דרך הבורסה), אמורים לקבל חברה משופעת במזומנים, משופעת ברישיונות לחיפוש נפט באתרים שונים בארץ, משופעת ביתרת הפסדים ועם מחיר בורסאי, שעל פניו נראה גבוה (29.11.1993)
כמו כן נכתב ב"גלובס" : שווי אחזקות המדינה בהון החברה, לפי שערי המניות בבורסה נכון ליון 11.5.199.3 הוערך ב-45 מיליון דולר. השוק העריך את החברה לפי שווי של כ - 150 מיליון דולר (24.11.1993).
ביצוע ההפרטה בפועל
בתחילת שנת 1993 העבירה חברת נפטא לידי המדינה כ- 56.6% מהון המניות של החברה שהיו מוחזקות בידי לפידות וחנ"ל ( קרנות הנאמנות של בנק הפועלים החזיקו ב- 19.6% מהמניות).ההצעה כללה שתי סדרות של כתבי אופציה לרכישת מניות ב-1994, וסדרה אחת של אג"ח ממשלתיות מסוג " ברקן" הניתנות להמרה למניות.
בהצעת ההפרטה הבהירה המדינה שעקב מימוש אופציות הרכישה והמרת איגרות החוב המוצעות ע"פ תשקיף זה בהיקף של כ-6.6% ומעלה מהון החברה תהפוך החברה לחברה מעורבת. וכן- שאם יממושו כל אופציות הרכישה ויומרו כל איגרות החוב וירכשו כל המניות המוצעות לעובדים ע"פ התשקיף, לא תחזיק עוד המדינה במניות החברה, והחברה תחדל
להיות חברה ממשלתית.
ואכן, במהלך שנת 1993 חדלה חברת נפטא להיות חברה ממשלתית (שכן, החברה נמכרה בסוף שנה זו)
במאי 1994 הפכה החברה לחברה מעורבת עקב מימוש סידרת האופציות. המימוש היה על סך 28 מיליון ?, וכ-0.8 מילון ? מהמרת איגרות חוב ברקן (אתר האינטרנט של מבקר המדינה, דו"ח שנתי לשנת 95).
בדו"ח של רשות החברות הממשלתיות, צוין כי בתמורה למכירת החברה קיבלה המדינה סכום של כ- 117.5 מיליון ?. לעומת זאת, בנספח למאזן המדינה ל-31.12.1993 נרשמו תקבולים למדינה ומהמכירה בסך כ- 52.4 מיליון ? בלבד.(דו"ח שנתי ,45).
במה דנה הצעת המכר
סדרה של אגרות חוב ממשלתיות מסוג ברקן נפטא בערך נקוב כולל של עד 62,610,016 ?.
סדרה של עד 3,800,608 אופציות רכישה ( סידרה א).
סדרה של עד 3,700,592 אופציות רכישה ( סדרה ב).
5894 מניות רגילות בערך נקוב כולל של 5894 ? ( תשקיף).
פרק 5- חברת נפטא כ- 8 שנים אחרי ההפרטה ( נכון ל- 31.12.2001)
כללי
לפי דו"ח תקופתי לשנת 2001, החברה עברה הפרטה כמעט מלאה, שכן מחזיקה ב-99% מההון.
החברה המשיכה לעסוק בפעילויות חיפושי נפט הן במדינת ישראל (6 מקומות עיקרים) והן בחו"ל - בקונגו וארה"ב: וכן- עוסקת בעוד שני פרויקטים מרכזים: הקמת תחנות כוח ליצור חשמל בגן שמואל ופעילות בתחום צביעת ואשפרת בדים.
החברה ממשיכה להחזיק בשותפויות עם עוד חברות מאוחדות , כלולות ומוחזקות ( כגון : promedical bv וישראמקו), ולבצע איתם פעולות עסקיות מגוונות.
המצב הכספי
סך הנכסים ביום 31.12.2001 הסתכם ב- 228,557 אלפי ?.
הרווח בשנת 2001 הסתכם בסך 7941 אלפי ?.
ב-27.07. 2000 קיבלה האסיפה הכללית של החברה, החלטה מיוחדת בדבר הגדלת הון החברה ב- 100 מיליון מניות יסוד בנות 0.1 שקל ישראלי ערך נקוב כל אחת, באופן שלאחר הגדלת ההון, הון המניות הרשום של החברה הינו 35,004,500 ? ( דו"ח תקופתי לשנת 2001 ).
מר יוסי לוי מנכ"ל החברה טען, שיש קשר חיובי בין ההפרטה שעברה החברה לבין כך שהחברה הצליחה יותר מבחינה פיננסית ועסקית. זאת בשל העובדה, שבזמן שנפטא הייתה חברה ממשלתית המדינה הגבילה אותה בפעילותיה העסקיות. ואילו כיום - החברה פנתה לעסוק בעוד מיזמים ( כפי שמתואר בסעיף א ) ולא עוסקת כבעבר, רק בפיתוח והפקה
של נפט וגז ( תקשורת אישית , 29.10.2002).
סיכום
עבודה זו דנה בנושא ההפרטה.
בתחילת עבודתי הסברתי מהי הפרטה, במה היא כרוכה, שלביה ושיטות יישומה.
אחרי כן, הבאתי תיאור ממצה כיצד הפרטה נעשית בישראל הלכה למעשה.
לב העבודה התמקד בחברת נפטא ותהליך ההפרטה של החברה.
המסקנות המרכזיות שהסקתי ( ע"פ פרקים 3-5)
נפטא הוקמה בשנת 1956 , על מנת לעסוק בקידוח, פיתוח והפקה של נפט, גז ומחצבים אחרים.
בשנים 1959-1969 , רכשה המדינה את השליטה בחברה.
החברה התחילה לפעול כחברת בת ממשלתית, בהמשך כחברה ממשלתית, אחרי כן כחברה מעורבת ובתום תהליך ההפרטה, לחברה בבעלות פרטית ( כמעט) מלאה. למעשה, נפטא התנתקה משליטתה של המדינה.
למדינה השתלם להפריט את החברה, כדי לפרוע חוב.
חברת נפטא הייתה ועודנה , חברה יציבה מבחינה פיננסית, עם טווח פעילויות עסקי-כלכלי רחב שמשתנה לפי דרישות ותנאי השוק.
ביבליוגרפיה
איילון, ג' ובינוני, ר' ובן -חייים, א וגולוב , ש' ( 1998). בחינת הצלחתה של ההפרטה בישראל תוך ניתוח משווה של ההפרטה בארגונים : שקם, ממ"ן עשות אשקלון. ( פרוייקט).
אקשטיין, ש' וזילברפרב, ב' ורוזביץ, ש' (1993). תהליך ההפרטה של חברות ממשלתיות בישראל- סקירה והערכות לעתיד: רבעון לכלכלה, 1.
ארנון, א' ופרישטמן, ח' ( 1992). הפרטת מונופולים טבעיים : הריצה אחרי הבלתי מוכח. פורום ספיר
המלקה לכלכלה, אונ' ב"ש, ומחלקת המחקר בנק ישראל.
המחלקה לכלכלה, אונ' ת"א
ההפרטה בישראל.(1996). ת"א: "גיזה"
מתוך עיתון "גלובס"
איזנברג א' 1993. "המדינה נפרדת מחברת נפטא" . גלובס 29 לנובמבר :15.
ארלוזרוב, מ' (1993). " רשות החברות גררה את המדינה לספקולציות בהנפקות חברת נפטא". גלובס 22 לנובמבר: 12
ארלזורוב, מ' (1993). "שחל בתלונה למבקרת : הליך קבלת ההחלטות בהפרטת נפטא ציני, בלתי אחראי. גלובס 22 לנובמבר : 13
צבי מ' ( 1993). " נחישות ראויה לשבח בהפרטת נפטא".
גלובס 245 לנובמבר:5.
קליין, ז' (1993). " יונפקו מניות נפטא שברשות הממשלה " גלובס 11 לנובמבר:8 .
מבקר המדינה (1995). דו"ח שנתי 45, לשנת 1994.
דו"ח תקופתי לשנת 2001 ( של חברת נפטא).
יעקובס, י' 1-30.09.200. הפרטת החברות הממשלתיות. מאמר שהוצג בכנס שדן ברפורמות בשוק ההון ותהליך ההפרטה. י"ם : המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מכון מילקן.
כץ, י' (1997). ההפרטה בישראל ובעולם. ת"א : הוצאת פקר.
ניצני ,י' (1992). ההפרטה בישראל- סיכויים ואילוצים. רבעון לכלכלה , מג-מד.
תשקיף- הצעת מכר ע"י המדינה ( להפרטת נפטא). 1993.
3

תגים:

הפרטה · חברות · כלכלה

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הפרטת חברת נפטא", סמינריון אודות "הפרטת חברת נפטא" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.