נהרות של אש או הידרו -פרנויה?

תקציר העבודה:

כאז כן עתה, מהווים המים סלע מחלוקת במזרח התיכון. החכם באדם הציע עיקרון ותרני לפתרון סכסוכים מעין אלה: "פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב הנטוש" (משלי,י"ז, 14). עיקרון זה התאים לתקופה בה ניתן היה לחפור באר אחרת, כאשר פרץ ריב בין רועים(1). בימינו אנו, כאשר בארות משמשות הוצאת "מים שחורים" מבטן אדמת המזרח התיכון, לא ניתן למצוא מקורות מים בנקל כבעבר.
היצע המים במזרח התיכון מוגבל עד מאוד והולך וקטן ביחס לקצב הריבוי הטבעי הגבוה בעולם - כשלושה אחוזים בממוצע בשנה (2).
צמצום ודלדול מקורות המים הציב את שאלת המים אשר להם ערך קיומי כשאלה מכרעת לגבי עתיד המדינות באזור. חוקרים רבים נתנו דעתם לסוגיה זו באשר לפעולות המדינות באזור כאשר יש "מעט מים ושותפים רבים" .
מעבר לכך, מרבית ממקורות המים הם משותפים כדוגמת נהר הפרת אשר משותף לתורכיה, סוריה ועראק. במצב זה בו פעולות תורכיה, המדינה שממנה נובע נהר הפרת, בנהר תשפענה באופן ישיר על זרימת המים ואיכותם לסוריה ואחר מכן - עראק (3).
בהיעדר הסכם מפורש ורשמי במזרח התיכון, למעט הסכם השלום בין ירדן לישראל, על אופן חלוקת המים בין המדינות הרי שכל מדינה נוקטת בדוקטרינה ואסטרטגיה הטובה לה בעניין המים אך לעיתים, רעה ביותר לשכנתה וזולתה. אסטרטגיות אלה עלולות להשפיע באופן בו תתערער היציבות במזרח התיכון.

במסגרת עבודה זו, אציג את היצע המים במזרח התיכון ברמת המאקרו על מקורותיו ואציג את הגישות העיקריות הרווחות במחקר על סוגיית המים . לבסוף, במסגרת דיון, אציע את הגישה המתאימה ביותר באשר לסכסוך על המים במזרח התיכון.
-------------------------------------------------------------------
1. אהרון זהר," ראשית מדון או אחריתו - מים ושלום במזרח התיכון" ,מים והשקיה , (1999) , ע' 30. (להלן: זהר).
2. Ashok swain, "Water Scarcity: Competition Leading to Cooperation over Rivers", Utrikes Perspektive (Lund), no. 4, 1998, page 6. (See: Ashok)
3. ארנון סופר ,נהרות של אש; המאבק על המים במזרח התיכון ,(תל אביב: עם עובד,1992) ,ע' 78. (להלן: סופר).

תוכן עניינים:
מבוא
פרק ראשון: היצע המים במזרח התיכון.
א. האם יש מים בכמות מספקת במזרח התיכון
ב. מקורות המים במזרח התיכון
פרק שני: הגישות השונות במחקר הנוגעות לסכסוך על המים.
א. המשפט הבינלאומי למקורות מים משותפים
ב. נהרות של אש
ג. הידרו- פרנויה
ד. גישת השיתוף
ה. גישת היתרון היחסי בפתרון סכסוך המים
פרק שלישי : דיון ומסקנות
סיכום
רשימת מקורות

קטע מהעבודה:

מקורות:

הידרולוגים,מהנדסים ומומחי מים מדיסציפלינות שונות הצביעו על המשטר האידיאלי לניהול משאבי מים באגן ניקוז משותף:ניהול משולב רב-תכליתי,שבו כל האגן מנוהל כיחידה אחת ונעשה תיאום בין כל השימושים והיעדים השונים של המים, כך ניתן למנוע סכסוכים בין המדינות השותפות לאגן הניקוז. משום הסכסוך הערבי-ישראלי נמנעו
רבות מהתוכניות מלהציע ניהול משותף של אגן הניקוז ירדן-ירמוך, לדוגמא. ההערכה היא כי ירדן,סוריה,לבנון והפלשתינים לא ייאותו לשתף פעולה עם ישראל בניצול מקורות המים.
הדוגמא הקלאסית אותה חוקרים רבים רואים כמושא מחקרי היא הסכם השלום בין ירדן וישראל אשר נחתם בעשרים ושישה לאוקטובר 1994. הסכם זה מיסד לראשונה משטר פורמאלי לניהול מקורות מים משותפים כגון הירדן והירמוך ומקורות המים בערבה בגבול ירדן-ישראל וזאת למרות שההסכם הנו חלקי בלבד ומותיר את סוריה, לבנון והפלשתינים
מחוצה לו. על פי הסכם השלום, שני הצדדים מכירים בכך שמקורות המים המשותפים אינם מספיקים לצרכי שתיהן ולכן יש לשתף פעולה כדי להגדיל את מקורות המים שיעמדו לרשותן וכן למנוע נזק למקורות המים הקיימים.
דוגמא נוספת התומכת בגישת השיתוף היא תוכנית "צינור השלום" של תורכיה,תוכנית זו שעיקרה הוא הובלת שישה מיליון קוב ביממה (כשני מיליארד קוב בשנה) אל מדינות המזרח התיכון שאקלימן שחון. החברה האמריקנית "בראון ורוט" שקיבלה עליה לבצע את התוכנית,טוענת שמחיר המים שיובילו בצינור השלום יהיה זול יותר ממחיר המים
המותפלים במפרץ הפרסי.
על פי הנתונים,תוכנית זו היא אחת ממפעלי המים הגדולים בעולם . אורך הצינור המדובר הוא כששת אלפים וחמש מאות קילומטרים.ותוואי המפעל כולל בניית מנהרות,שאיבת המים לגובה שבע מאות קילומטרים ועוד. כמות המים שתעבור בו רבה מאוד, תוואי הצינור ארוך מאוד העובר בטופוגרפיה קשה ובתנאי אקלים הקשים בהנחתו ובאחזקתו.
עלות המפעל מוערכת בכשני מיליארד דולרים.
מניעיה של תורכיה ברורים; תורכיה תרוויח כשני מיליארד דולר על מים הנשפכים ממילא לים. מניע נוסף הנגזר מכך הוא שליטתה הגיאופוליטית של תורכיה במזרח התיכון ושליטה על "סם החיים" באזור. מדינות אשר תקבלנה מים במסגרת הפרויקט תהפוכנה לתלותיות בתורכיה .מניע נוסף הוא בבניית תדמית חיובית. תורכיה אינה יכולה ואינה
מעוניינת להקים את המפעל לבדה אך המבצע כולו יאותת על רצון טוב מצידה בקהילה הבינלאומית נוכח מפעלי המים הנוספים שלה בפרת ובחידקל.
יתרונות המפעל ברורים: מים באיכות טובה ופתרון ראוי לבעיית המחסור במים. אולם לפרויקט חסרונות כמו זמן הקמה רב (כעשר שנים לפחות ) דבר שייאלץ את המדינות להשקיע בפתרונות אחרים כמו התפלת מים. חסרון נוסף הוא התלות שתיווצר בקרב מדינות ערב בתורכיה. אף על פי שעלות מים מותפלים גבוה פי חמישה, זהו המחיר שמדינות
אלו תשלמנה בעבור עצמאותן.
גישת היתרון היחסי בפתרון סכסוך המים.
גישה זו גורסת כי קיומה של כלכלה חזקה ומגוונת חשובה יותר מהמחסור במים. באמצעות כלכלה זו ניתן לפצות על המחסור במים. לצורך העניין, כפיצוי על העדר מי השקיה ניתן לייבא מזון ובתנאי שלמדינה יש יתרון יחסי במערכה הכלכלית. כך סעודיה, יצואנית הנפט הגדולה בעולם ייבאה מעל לחמישים אחוזים מתצרוכת המזון שלה.
במסגרת גישה זו, חוקרי סוגיית המים במזרח התיכון מציעים כי ישראל תוכל לפצות על ויתורי מים לשכנותיה כמו סוריה וירדן וזאת באמצעות השקעה במקורות מים חילופיים.
לצורך העניין,אם ישראל תצטרך להתפיל לעצמה כמאה ושבעים מיליון קוב מים השווים למפלס של מטר בכנרת,יעלה הדבר כשמונים מיליון דולר ( 0.8 סנט לקוב אחד) .
מחיר זה הוא מחיר שישראל יכולה לעמוד בו. סכסוך מזוין עם סוריה יהיה בוודאי יקר בהרבה.
לסיכומו של עניין, בהתחשב בעובדה שממילא הביקוש למים עולה על ההיצע, מדובר בהגדלת כמות "עוגת המים". הגדלת הכמות תיעשה על ידי התפלת מים, החזרת מי שפכים וטיהורם ומעבר לשיטות חסכוניות יותר. במילים אחרות, מדובר בבעיה כלכלית. לכן, הסטת הויכוח מהמישור הפוליטי - אידיאולוגי למישור הטכנו - כלכלי תיטול את העוקץ
מנושא טעון זה.
פרק שלישי : דיון ומסקנות .
ניתוח היצע המים במזרח התיכון מעלה כי ישנו מחסור חמור במים במזרח התיכון ובעוד קצב הריבוי הטבעי במזרח התיכון עומד על ממוצע מהגבוהים בעולם הרי שסוגיית המחסור במים תתפוס תאוצה בשנים הבאות.
הגישות השונות כפי שפורטו בפרק הקודם מראות כי ישנן התייחסויות רבות ומגוונות באשר לסוגיית המים במזרח התיכון:
גישות פסימיות המציגות כי אין מנוס ממאבק על היצע המים הקיים לצורך קיומן והישרדותן של מדינות האזור.
גישות המבטלות את הגישה לעיל (הידרו-פרנויה וגישת היתרון היחסי) הגורסות כי סוגיית המים אינה בעיה גיאופוליטית אלא בעיה כלכלית הניתן לפותרה דרך מניעת בזבוז, ייעול ודרך הכרה ביתרון היחסי של מדינות במזרח באזור ניתן יהיה להגדיל את היצע המים.
וגישות הטוענות כי סוגיית המים תיפתר על ידי שיתוף פעולה בין המדינות,כאשר ניהול משותף של מקור מים בינלאומי יביא לשיפור המצב הקיים ולהיערכות טובה יותר לשנים הבאות.
בסופו של דבר, מרבית החוקרים המצדדים בגישות השונות מגיעים להכרה כי גישת השיתוף היא הגישה הריאלית שתוביל לפתרון ממשי,גם אם חלקי של סוגיה זו. כך מאשר פרופסור ארנון סופר בסיכומו כי אם ישתפו המדינות פעולה זו עם זו ירד מעל הפרק רעיון המלחמה, ויימצאו כספים להתפלת מים.
הסכם השלום בין ישראל וירדן, המהווה תקדים להסכמי השלום שבדרך, מלמד, שהמציאות חזקה יותר מהחוק הבינלאומי ומהתסריטים האפוקליפטיים וכי מים יכולים לשרת את השלום לא פחות מאשר לגרום פריצת מלחמות.
בהסכם זה יש דגש רב של הדדיות, כלומר שישראל וירדן עושות ויתורים אחת לשנייה בנושאי המים לצורך המטרה המשותפת.
הסכם השלום עם ירדן והסכם המים עם הפלשתינים מצביע על כך שישראל וירדן שינו את עמדתן הקודמת וניתן להצביע עליהן כשייכות כיום לקבוצה גדולה של מדינות, הדוגלות בדוקטרינת החוק הבינלאומי המנהגי, המחייב את השותפות לאגן ניקוז לנהוג באורח צודק והוגן בכל הקשור בשימוש במקורות מים חוצי הגבולות וכן לנהוג באורח
שיימנע מגרימת נזק ממשי לשותפות האחרות למקורות המים המשותפים.
לנוכח מצקות המים החמורה של המדינות רק שיתוף פעולה בין השותפות יאפשר למדינות להתגבר על חלקית ולאורך זמן על בעיות מצוקת המים.
סיכום
אזור המזרח התיכון אינו אזור המשופע במקורות מים רבים, האקלים,התנאים הגיאולוגיים
וקצב ריבוי האוכלוסייה הביאו לכך כי סוגית המים הפכה ועודנה סוגיה חשובה ואף קריטית.
מחקרים רבים כי המצב רחוק מלהיות מזהיר באשר להיצע המים, וכשהאוכלוסייה גדלה בקצב מהגבוהים בעולם, סוגיה זו הופכת לבעיה קיומית של ממש.
מרבית מן מקורות המים באזור הם מקורות מים משותפים. מדינה אשר נמצאת במקום בו נובע מקור מים, במעלה נהר לצורך העניין, יש השפעה רבה לגבי כמות ואיכות המים הזורמים ממנה למדינות בתחתית מקור מים זה . דוקטרינות רבות קיימות בנוגע לאופי פעולת המדינות וגישתן למקורות המים המשותפים ונקודת המוצא היא כי עדיין אין
הסכם מפורש ומחייב את מדינות האזור בנוגע לפעולות הננקטות במקורות מים אלה, למעט הסכם השלום הישראלי - ירדני. חשוב לציין כי הסכם זה אינו נכלל על שותפותיו למקורות המים כדוגמת סוריה ולבנון. העדר הסכם אזורי ביחס לסוגיית המים המשותפים מעצים את גול הדיון לגבי עתיד הפעולות שתינקטנה באזור נוכח בעיית המים
המחריפה מיום ליום.
בחינת הצרכים מול היצע המים מראה כי למעלה ממחצית מדינות האזור מנהלות מאזן מים גירעוני,כלומר ניצול מקורות המים מעבר לכושר מילויים השנתי.
על כן, המחקר הרב שהתפתח בעקבות בעיה זו מציע כמה גישות לגבי אופי התמודדות מדינות האזור עם בעיית המים.
גישות פסימיות המציגות כי אין מנוס ממאבק על היצע המים הקיים לצורך קיומן והישרדותן של מדינות האזור.
גישות המבטלות את הגישה לעיל (הידרו-פרנויה וגישת היתרון היחסי) הגורסות כי סוגיית המים אינה בעיה גיאופוליטית אלא בעיה כלכלית הניתן לפותרה דרך מניעת בזבוז, ייעול ודרך הכרה ביתרון היחסי של מדינות במזרח באזור ניתן יהיה להגדיל את היצע המים.
וגישות הטוענות כי סוגיית המים תיפתר על ידי שיתוף פעולה בין המדינות,כאשר ניהול משותף של מקור מים בינלאומי יביא לשיפור המצב הקיים ולהיערכות טובה יותר לשנים הבאות.
הגישה המקובלת ביותר כיום בקרב החוקרים היא שגישת השיתוף היא הגישה הריאלית שתוביל לפתרון ממשי,גם אם חלקי של סוגיה זו.
הסכם השלום בין ישראל וירדן, המהווה תקדים להסכמי השלום שבדרך, מלמד, שהמציאות חזקה יותר מהחוק הבינלאומי ומהתסריטים האפוקליפטיים וכי מים יכולים לשרת את השלום לא פחות מאשר לגרום פריצת מלחמות.
ובהקשר זה נשאלת השאלה : עד כמה תשמש סוגיית המים קטליזטור לכינון הסכמי שלום בעתיד בין מדינות האזור ובעיקר בין מדינות ערב וישראל?
רשימת מקורות
א. ספרים
א.1 .אנגלית
Allan, Tony. The Middle East Water Question: Hydropolitics and the Global Economy (London and New York, 2000).
Richards .A. Waterbury. J, A Political Economy of the Middle East, second edition Boulder, 1996 .
א. 2. עברית
1.סופר, ארנון . נהרות של אש; המאבק על המים במזרח התיכון,(תל אביב: עם עובד,1992) .
ב. מאמרים.
ב. 1 . אנגלית
Hoffman, Berthold. "Hydro Paranoia and its Myths: The Issue of Water in the Middle East," Orient, Vol. 39, No. 2 (1998)
Harrison, Roger. "A Problem With Liquidity: The Challenges of Water in Saudi Arabia" Washington Report on Middle East Affairs (2004).
Starr, J. "Water Wars", Foreign Policy 82 (Spring 1991).
Swain, Ashok . "Water Scarcity: Competition Leading to Cooperation over Rivers", Utrikes Perspektive (Lund), no. 4, 1998.
Thornton, Ted. "The Waters of the Middle East:  Scenarios of Wars to Come", Al-Majalla, (2000)
ב. 2. עברית.
בקר, ניר . "סחר במים חוצה גבולות", מים והשקיה, (394: 1999).
זהר,אהרון. "ראשית מדון או אחריתו - מים ושלום במזרח התיכון", מים והשקיה, (1999).
קליאוט, נורית. "מעט מים ושותפים רבים: מערכת הירדן-ירמוך -עבר ועתיד", מים והשקיה, (410 : 2000).
קליאוט,נורית . " מים ושלום מים ומלחמה- ביחסי ישראל וירדן ",,מים והשקיה, (394: 1999).
ג. מאגרי מידע.
World Bank,Poverty Reduction Strategies, Water and Sanitation, (October, 2005).
Food AND Agriculture Organization of The United Nations,Gateway to Land and Water Information, Turkey. (July, 2002) (http://www.fao.org/waicent/faoinfo/agricult/agl/swlwpnr/swlwpnr.htm )
ESCWA (Economic and Social Commission for Western Asia) / FAO l MAAR (Ministry of Agriculture and Agrarian Reform). 1995. Evaluation of agricultural policies in the Syrian Arab Republic (policy analysis matrix approach). Damascus, Syria.
Food AND Agriculture Organization of The United Nation ,Irrigation In The Near East Figures ( Rome), 1997. http://www.aces.uiuc.edu/~ILwfood/1999/papers/postel.pdf
Office of The Spokesman For The Secretary General, Use of Sanctions Under Chapter 7 of The Un Charter, Iraq, ( January,2004). http://www.un.org/News/ossg/iraq.htm
Treaty of Peace Between The Hashemite Kingdom of Jordan And The State of Israel / Article 6 / Section A. October 26, 1994 http://www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/Peace/isrjor.htm
אהרון זהר," ראשית מדון או אחריתו - מים ושלום במזרח התיכון" ,מים והשקיה , (1999) , ע' 30. (להלן:
זהר).
Ashok swain, "Water Scarcity: Competition Leading to Cooperation over Rivers", Utrikes Perspektive (Lund), no. 4, 1998, page 6. (See: Ashok)
ארנון סופר ,נהרות של אש; המאבק על המים במזרח התיכון ,(תל אביב: עם עובד,1992) ,ע' 78. (להלן: סופר).
Adequate water- מים בכמות הולמת אשר מספיקים לקיום מטבולי והיגייני בצריכה הביתית של אדם .
World Bank ,Poverty Reduction Strategies, Water and Sanitation, (October, 2005) .
Roger Harrison, "A Problem With Liquidity: The Challenges of Water in Saudi Arabia".,
,P. 3.( 2004( , Washington Report on Middle East Affairs
Absolute water scarcity.
קוב אחד מוגדר כמטר מעוקב.
Ashok, P. 7
זהר , ע' 30 .
שם , שם.
Alan Richards, John Waterbury , A political economy of the Middle East ,( Boulder : Westview Press, 1996) , p.145.
למרות ששכנותיה של מצרים אינן משתייכות לאזור המזרח התיכון ,הרי שהן רלוונטיות לדיון זה ומכאן נובע השוני בהגדרה.
ניר בקר, "סחר במים חוצה גבולות" ,מים והשקיה , (394: 1999) , ע' 14 (להלן: בקר).
סופר , ע' 131.
נורית קליאוט, "מים ושלום מים ומלחמה- ביחסי ישראל וירדן", מים והשקיה, (394: 1999), ע' 6 (להלן: קליאוט )
שם , שם.
שם , ע' 7.
Ted thornton, "The Waters of the Middle East:  Scenarios of Wars to Come", Al-Majalla, (2000), P.33
סופר , ע' 112 .
סופר , ע' 34.
, (Spring, 1991 ) , p. 18 . (See: Starr) . 82J Starr, "Water Wars" , Foreign Policy
סופר , ע' 30 .
שם , ע' 41 .
שם, ע' 42.
סופר, ע' 56 .
שם, ע' 97.
שם, שם.
Food AND Agriculture Organization of The United Nations ,Gateway to Land and Water Information , Turkey. (July , 2002)
Food AND Agriculture Organization of The United Nations ,Gateway to Land and Water Information , Syria . (January , 2001)
סופר, ע' 109 , ראה גם : ESCWA (Economic and Social Commission for Western Asia) / FAO l MAAR (Ministry of Agriculture and Agrarian Reform). 1995. Evaluation of agricultural policies in the Syrian Arab Republic (policy analysis matrix approach). Damascus, Syria.

Food AND Agriculture Organization of The United Nation ,Irrigation In The Near East Figures ( Rome) , 1997.
סופר , ע' 114.
Office of The Spokesman For The Secretary General , Use of Sanctions Under Chapter 7 of The Un Charter, Iraq, ( January,2004).
Food AND Agriculture Organization of The United Nations ,Gateway to Land and Water Information , Iraq . (April , 2000) .
סופר , ע' 116.
קליאוט , ע' 3 .
שם, שם .
קליאוט , ע' 4.
סופר , ע' 225.
Starr, P. 2 .
Ibid, Ibid.
Ibid, Ibid.
קליאוט, ע' 8 .
Berthold Hoffman, "Hydro Paranoia and its Myths: The Issue of Water in the Middle East," Orient, Vol. 39, No. 2 (1998), p. 253.
שם , עמוד 265
בקר, ע ' 17.
קליאוט, ע' 7 .
שם, עמוד 8.
Treaty of Peace Between The Hashemite Kingdom of Jordan And The State of Israel / Article 6 / Section A. October 26, 1994
סופר, ע' 213 .
שם, ע ' 218.
Tony Allan, The Middle East Water Question: Hydropolitics and the Global Economy (London and New York, 2000) , p , 5.
נורית קליאוט , מעט מים ושותפים רבים: מערכת הירדן-רימוך -עבר ועתיד, מים והשקיה , (410 : 2000) , ע' 17.
( להלן : נורית קליאוט ) .
זהר , ע' 45.
ראה : ארנון סופר ,נהרות של אש; המאבק על המים במזרח התיכון ,(תל אביב: עם עובד,1992) .
, (Spring, 1991 ) 82J Starr, "Water Wars" , Foreign Policy
ראה : Tony Allan, The Middle East Water Question: Hydropolitics and the Global Economy (London and New York, 2000)
אהרון זהר," ראשית מדון או אחריתו - מים ושלום במזרח התיכון" ,מים והשקיה , (1999).
ניר בקר ," סחר במים חוצה גבולות" ,מים והשקיה , (394: 1999).
ראה : נורית קליאוט , מעט מים ושותפים רבים: מערכת הירדן-רימוך -עבר ועתיד, מים והשקיה , (410 : 2000).
סופר , ע' 225.
זהר , ע' 45.
קליאוט , ע ' 13.
קליאוט , ע' 19 .
ראה : ארנון סופר ,נהרות של אש; המאבק על המים במזרח התיכון ,(תל אביב: עם עובד,1992) .
, (Spring, 1991 ) 82J Starr, "Water Wars" , Foreign Policy
ראה : Tony Allan, The Middle East Water Question: Hydropolitics and the Global Economy (London and New York, 2000)
אהרון זהר," ראשית מדון או אחריתו - מים ושלום במזרח התיכון" ,מים והשקיה , (1999).
ניר בקר ," סחר במים חוצה גבולות" ,מים והשקיה , (394: 1999).
ראה : נורית קליאוט ," מעט מים ושותפים רבים: מערכת הירדן-רימוך -עבר ועתיד", מים והשקיה , (410 : 2000).
זהר ,ע' 45.
17

תגים:

הידרולוגיה · משאבים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "נהרות של אש או הידרו -פרנויה? ", סמינריון אודות "נהרות של אש או הידרו -פרנויה? " או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.