היישום אינו מחובר לאינטרנט

תכנית למניעת התמכרות לסמים בבתי הספר

עבודה מס' 064483

מחיר: 132.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: רקע תיאורטי ותיאור תכנית מניעה של 12 מפגשים

3,740 מילים ,11 מקורות ,2004

תקציר העבודה:

בעיית הסמים בקרב מתבגרים בארץ הולכת וגדלה בשנים האחרונות. היעדר מסוגלויות התמודדות חברתיות הוא בין הגורמים המרכזיים המביאים את המתבגרים לשימוש בסם.
התוכנית מיועדת לתלמידים בכיתה ז' ומציעה דרכים שונות לחיזוק הנער הנמצא בפתחו של גיל ההתבגרות. גיל זה מהווה עבור האדם נקודת מעבר בין הילדות לבגרות, בין תלות לעצמאות. לכן, מטרת התוכנית הינה לסייע למתבגר בצעדיו הראשונים בתקופה רבת שינויים זו, בה הוא מתנתק מתלותו בהוריו ונקשר קשר הדוק עם קבוצת השווים. קשר זה מהווה חלק מרכזי מחייו של המתבגר בתקופה זו, אך טמון בו גם סיכון בדמות הלחץ שהקבוצה מפעילה לעתים על הפרט, בכדי שיישאר קונפורמי לנורמות שלה. התוכנית תעניק למשתתפים בה ידע אודות הסמים והשפעותיהם ובו זמנית תיצור במתבגר ותחזק בו את היכולת להתמודדות מול לחצים וקונפליקטים, זאת באמצעות הגברת המודעות למשתנים אלו ושימוש בסימולציות לחיזוק העצמי. בתחילת ובסיום התוכנית יועברו שאלונים הנוגעים לעמדות באשר לשימוש בסמים.

תוכן עניינים:
פתיח
רקע תיאורטי
סמים וההתמכרות להם
מניעה
הגורמים לשימוש בסמים בקרב בני-נוער
אפיוני גיל ההתבגרות
תכנית המניעה
מטרות ויעדי התוכנית
שיטת הפעולה
הצעה למחקר הערכה של הפרויקט
המשאבים הדרושים לצורך ביצוע הפרויקט
רשימת מקורות

קטע מהעבודה:

"ההתמכרות לסמים" הינה מונח הכולל השפעות התנהגותיות ופיסיולוגיות שנגרמות על-ידי הסמים ועל-ידי גורמים אחרים. צריכה עצמית של סם כלשהו מעלה את ההסתברות שהאדם ישוב להשתמש באותו סם. צריכת סמים חוזרת על עצמה וכרוכה בעליה מתמדת בכמות החומר הנצרך, תופעה הנובעת מהסבילות. בתהליך הסבילות, כמות מסוימת של סם מביאה להשפעה ההולכת ופוחתת ככל שצריכת הסם חוזרת על עצמה. בשל תופעת התלות, לא יכול האדם הצורך סם להחליט באשר לכדאיות הצריכה החוזרת של הסם. (פרנק ואחרים, 1995).

מקורות:



Untitled
'מוציאים עשן'
תוכנית בית-ספרית למניעת תחילת השימוש בסמים
בקרב בני-נוער
תוכן עניינים
פתיח
רקע תיאורטי
סמים וההתמכרות להם
מניעה
הגורמים לשימוש בסמים בקרב בני-נוער
אפיוני גיל ההתבגרות
תכנית המניעה
מטרות ויעדי התוכנית
שיטת הפעולה
הצעה למחקר הערכה של הפרויקט
המשאבים הדרושים לצורך ביצוע הפרויקט
רשימת מקורות
פתיח:
בעיית הסמים בקרב מתבגרים בארץ הולכת וגדלה בשנים האחרונות. היעדר מסוגלויות התמודדות חברתיות הוא בין הגורמים המרכזיים המביאים את המתבגרים לשימוש בסם.
התוכנית מיועדת לתלמידים בכיתה ז' ומציעה דרכים שונות לחיזוק הנער הנמצא בפתחו של גיל ההתבגרות. גיל זה מהווה עבור האדם נקודת מעבר בין הילדות לבגרות, בין תלות לעצמאות. לכן, מטרת התוכנית הינה לסייע למתבגר בצעדיו הראשונים בתקופה רבת שינויים זו, בה הוא מתנתק מתלותו בהוריו ונקשר קשר הדוק עם קבוצת השווים.
קשר זה מהווה חלק מרכזי מחייו של המתבגר בתקופה זו, אך טמון בו גם סיכון בדמות הלחץ שהקבוצה מפעילה לעתים על הפרט, בכדי שיישאר קונפורמי לנורמות שלה. התוכנית תעניק למשתתפים בה ידע אודות הסמים והשפעותיהם ובו זמנית תיצור במתבגר ותחזק בו את היכולת להתמודדות מול לחצים וקונפליקטים, זאת באמצעות הגברת המודעות
למשתנים אלו ושימוש בסימולציות לחיזוק העצמי. בתחילת ובסיום התוכנית יועברו שאלונים הנוגעים לעמדות באשר לשימוש בסמים.
רקע תיאורטי
סמים וההתמכרות להם:
פרנק, וון-פרק ושול (1995), מגדירים את הסם כ"כל חומר כימי שהשימוש בו אינו למטרות רפואיות אלא לשם השגת תחושות סובייקטיביות של הנאה, המכונות לעתים אופוריה". סמים יכולים לגרום לנזק במספר דרכים מרכזיות:
פגיעה ישירה במערכות הפיסיולוגיות של האדם עד כדי מוות, וזאת בשל התכונות הפרמקולוגיות של הסם. השימוש עשוי להביא להפחתה בקשב אשר תוביל לאובדן שליטה עצמית או לפגיעה בזולת.
השפעות כרוניות כתוצאה משימוש שוטף בסם, כגון: פגיעה פיסיולוגית מצטברת והעלאת ההסתברות לחלות במחלות שיפגעו בגוף ועלולות להביא למוות.
נזק לחברה כולה (פרנק, וון-פרק ושול, 1995).
"ההתמכרות לסמים" הינה מונח הכולל השפעות התנהגותיות ופיסיולוגיות שנגרמות על-ידי הסמים ועל-ידי גורמים אחרים. צריכה עצמית של סם כלשהו מעלה את ההסתברות שהאדם ישוב להשתמש באותו סם. צריכת סמים חוזרת על עצמה וכרוכה בעליה מתמדת בכמות החומר הנצרך, תופעה הנובעת מהסבילות. בתהליך הסבילות, כמות מסוימת של סם
מביאה להשפעה ההולכת ופוחתת ככל שצריכת הסם חוזרת על עצמה. בשל תופעת התלות, לא יכול האדם הצורך סם להחליט באשר לכדאיות הצריכה החוזרת של הסם. ניתן לחלק את התלות לשתי קטגוריות: תלות פיסיולוגית - כשהפסקת הצריכה הכרונית מלווה בסימפטומי גמילה, ותלות פסיכולוגית - כשהגמילה מהסם לא מלווה בסימפטומי גמילה. מונח
זה גם מתאר דפוסי צריכה שמשותפים לכלל הסמים, כמו חיפוש כפייתי אחר סם (פרנק ואחרים, 1995).
גרין (1995), מציין כי במדינת ישראל, היה קיים השימוש בסמים זמן רב טרם הוגדר כבעיה, אולם אפיין בעיקר אוכלוסיות עברייניות או שוליים. כשהתופעה התרחבה בעולם המערבי, לקראת סוף שנות ה-60, גם החברה הישראלית החלה לראות בכך בעיה חברתית. לדעתו, הקמת "הוועדה הבינמשרדית והבינמוסדית לטיפול מקיף בנושא הסמים"
ומסקנותיה של וועדה זו מהוות ציון דרך בשינוי מתפיסת הסמים כ"תופעה חברתית" לתפיסתם כ"בעיה חברתית" (גרין, 1995). לפי הוועדה הבינמשרדית והבינמוסדית, יש לשלול את השימוש בסמים, מלבד השימוש בחשיש ומריחואנה למטרות ריפוי (תוכנית אב, 1983).
מניעה:
מקור המושג "מניעה" במדעי ההתנהגות הינו מתחום הרפואה והתפתחותו נקשרת בהתפתחויות מדעיות המאפשרות מניעת מחלות על-ידי שימוש באמצעים מקדימים על בסיס הבנת הגורמים להן (גרין, 1995).
לפי המודל החברתי המניעתי של קפלן ) גרין, 1995 (Caplan, 1964, In: ישנן שלוש רמות להתערבות מניעתית:
מניעה ראשונית- מיועדת לצמצום ההופעה של גורמים ומצבים פתולוגיים בקרב אוכלוסייה בריאה בהווה. מניעה זו יכולה להיות מופעלת על אוכלוסייה חלשה או פגיעה, הנמצאת בסיכון גבוה, או על אוכלוסייה פגיעה פחות. קביעת קריטריון רמת הסיכון תתבסס על מדדים אמפיריים וההחלטה לפעול באוכלוסיות מסוימות הינה תוצאה של משתנים
שונים כגון: תפיסה חברתית, כדאיות, משאבים כלכליים ואנושיים, נגישות לאוכלוסייה וכדומה.
מניעה שניונית- באה לידי ביטוי כאשר המצב הפתולוגי כבר קיים, ייתכן כי כתוצאה מחוסר יעילות של המניעה הראשונית או מהעדרה. מניעה זו מיועדת לצמצם או לבלום את עוצמתו ומשכו של המצב הפתולוגי, זאת באמצעות זיהוי הסימנים המקדימים לקיום הפתולוגיה. המניעה השניונית שואפת להביא את האדם לרמת תפקוד מרבית ולהשיב את
המצב לקדמותו.
מניעה שלישונית- מיועדת לאוכלוסייה בה החולי חמור או כרוני, בשל חוסר יעילותן או היעדרן של המניעות ברמות הקודמות. מטרתה מניעת הידרדרות נוספת, צמצום המגבלות המלוות את החולי, ייצוב או שיפור המצב ושיקום והחזרת האדם לתפקוד סביר) גרין, 1995 (Caplan, 1964, In:.
הוועדה הבינמשרדית והבינמוסדית (תכנית אב, 1983) קבעה שיש צורך במניעת השימוש לרעה, ולפי גרין (1995) הדבר המדגיש את חשיבות שהיא רואה במניעה הראשונית אל מול המניעות ברמות האחרות.
הגורמים לשימוש בסמים בקרב בני-נוער
גורמים אישיותיים לשימוש בסמים:
לרוב מתארים המשתמשים לרעה בסמים את מצבם הנפשי בתחילת השימוש כחוסר נוחות נפשית בשל קשיי התמודדות עם מצבי לחץ ובעיות החיים (טייכמן, 1995). קאנציאן (Khantzian, 1987) תיאר את השימוש בסמים כ"ריפוי עצמי", המשתמש מחפש דרך להפחתת הסבל הרגשי, החרדות והדיכאון אותם הוא חווה. השימוש בסמים מסייע לאדם לשכך את
דיכאונותיו ולהסתגל לסביבתו.
לפי לאוסון ווינסטאד (טייכמן, 1995 Lawson Winstead 1978, in:) שני גורמים אישיים מרכזיים משפיעים על הפרט בהחלטתו להתנסות בסם: מידת הלחץ הפנימי שחש האדם ומידת הלחצים החיצוניים שהפרט מייחס לאירועים בחייו ובסביבתו. ככל הפרט תופס את רמת הלחצים הללו כגבוהה יותר כך גדלה אי-הנוחות הנפשית שהוא חש וגובר
הסיכון שהוא יחפש פתרון לכך בסמים.
גורמים קוגניטיביים לשימוש בסמים:
בין הגורמים המניעים לשימוש בסמים ובאלכוהול ישנם גם משתנים קוגניטיביים ובהם ציפיות, עמדות, ערכים, וסקרנות. הסיכוי שאדם, ובעיקר המתבגר, יטה להתנסות בסם, גובר ככל שהוא מאמץ לעצמו עמדות חיוביות כלפי הסם, השימוש והמשתמשים בו ומשייך לו תכונות חיוביות, מועילות ומהנות ומצפה להתממשות הציפיות האלו. התהוות
גישה אוהדת כלפי סמים ואלכוהול היא שלב מוקדם בהתפתחות דפוס של שימוש בהם. בשל גורמים שונים (כגון: מצב-רוח, נסיבות), הנער יתנסה בסם הנער ובמידה ועמדותיו כלפי הסם יאוששו ויתממשו, התנהגות זו תחוזק ויגבר הסיכוי שנער זה ישוב להשתמש בסמים (טייכמן, 1995).
גורמים בין אישיים וחברתיים:
על פי רוב, ההתנסות הראשונה של האדם בסמים או באלכוהול מתרחשת בגיל ההתבגרות. בשלב זה מצויים הנערים באינטראקציה עם שתי קבוצות התייחסות עיקריות: המשפחה וקבוצת השווים. אינטראקציה זו מתרחשת בתוך הקשר חברתי בעל ערכים ואמונות. בחברה המערבית למשל, וכך גם בישראל, דפוס השימוש באלכוהול, טבק, קפאין ותרופות הנו
נפוץ ומהווה חלק מן התרבות. החברה מטפחת אורח חיים הדוניסטי של סיפוק הצרכים באופן מיידי, דבר אשר מעודד ומחזק דפוסים של התמכרות כימית. המנהגים והמסרים המועברים לילדים ולמתבגרים בתהליך החיברות והאווירה הכללית בחברה משפיעים בד בבד על התרחבות תופעת השימוש בסמים ואלכוהול בחברה ועל מניעת התרחבות זו
(טייכמן, 1995).
השפעת המשפחה: קלי, קומלו והאן (Kelly, Comello Hunn, 2002), ערכו מחקר באשר להשפעת התקשורת בין הורים לילדיהם בנושא שימוש בסמים ואלכוהול על התנסות הילדים בחומרים אלו. המחקר נערך בארה"ב והשתתפו בו 83,000 תלמידי כיתות ז'-י"ב, מרביתם (86.6%) לבנים. במחקר נבדק אופן התקשורת של בני-הנוער לגבי סמים
ואלכוהול עם הוריהם, במקביל נבדקה מידת מעורבותם בשימוש בחומרים אלו. נמצא כי הנערים תפסו את הוריהם כמקור השני באמינותו וחשיבותו בנושא הסמים (לאחר חבריהם בני גילם) וכי תקשורת הורה-ילד שרתה כאמצעי הגנה חזק נגד שימוש בסמים. ככל שההורים ידברו עם הילד על הסכנות שבשימוש בסמים, כך הסיכון שהנער יתנסה בשימוש
בהם יקטן. טייכמן (1995) ערך מחקר דומה בארץ ומצא כי ככל שמערכת הקשרים עם ההורים נתפסת כמרוחקת יותר, כך עולה ומתחזקת השפעת החברים ועמה העמדות החיוביות כלפי סמים.
אפיוני גיל ההתבגרות:
גיל ההתבגרות מהווה תקופת מעבר בין הילדות לבגרות והוא מאופיין בהתפתחות רבה שתחילתה בשינויים הפיזיים והמיניים, דרך שינויים רגשיים וקוגניטיביים ועד לשינויים התרבותיים והחברתיים. בד בבד עם שינויים אלו ישנן ציפיות ודרישות של החברה מהמתבגר, בהן דרישות להתנהגות בוגרת, גיבוש עצמאות, יצירת יחסים חדשים עם
הסביבה, למידה ועוד. מאפיינים אלו מביאים למצב שעלול ליצור קשיים מצד אחד ואתגרים מצד שני. רוב המתבגרים עוברים את תקופת ההתבגרות ללא משבר ומפתחים דימוי עצמי חיובי ודי יציב. בתקופה זו הנערים מפתחים את זהותם הבוגרת והעצמאית ומתרחשים תהליכי הניתוק מקשר הילדות עם ההורים והתלות בהם, אולם הנערים טרם מצאו
מסגרת השתייכות חדשה. כל אלו מביאים לחיזוק הקשר עם קבוצת השווים וחיפוש דרכים לביטוי העצמי (רוזמן ואביעד, 1988; רוזמן, קליינמן-זלצמן וחסון-פרנקל, 1991).
קבוצת השווים מהווה את קבוצת ההתייחסות המשמעותית ביותר מבחינת המתבגרים ומשפיעה עליהם אף יותר מהוריהם (Kelly et all., 2002). הקבוצה מורכבת ממתבגרים שמצבם דומה ומהווה מסגרת השתייכות תומכת המסייעת לנער בהשגת מטרותיו. המתבגרים מהווים מודל אחד לשני וכך מרחיבים את אפשרויותיהם. השתייכות ואי-השתייכות לקבוצה
מסוימת מסייעות למתבגר בקביעת גבולות והגדרת זהות, מעצם שייכותו לקבוצה אחת, אינו שייך לשניה. הקבוצה יוצרת נורמות המיוחדות לה והקונפורמיות לנורמות הללו תורמת לתחושת הביטחון והעצמאות של הנער. הלחץ הקבוצתי לקונפורמיות לנורמות של הקבוצה עלול לצמצם את אפשרויות ההתמודדות ולמנוע התפתחות סגנון אישי. לעיתים
קרובות הגורם הישיר לתחילת השימוש בסמים הוא הלחץ הקבוצתי לכך, הנער חרד מלהביע התנגדות לנורמות ההתנהגות. הקבוצה עשויה לשמש תחליף רגשי למשפחה ומאפשרת תלות (רוזמן ואביעד, 1988). לכן, בתוכנית מניעה חייבת להיות התייחסות אל הממד הבין-אישי, בעיקר בכל הנוגע להקניית כלים להפחתת ההשפעות הבלתי רצויות על הפרט
(גרין, 1995).
הוועדה הבינמשרדית והבינמוסדית טענה כי יש צורך דחוף במניעה אינטנסיבית בקרב הנוער (תוכנית אב, 1983). גיל תחילת השימוש בחומרים הינו בדרך-כלל בין תחילת גיל התבגרות לאמצעו. מתבגרים רבים רואים בחומרים אמצעי להתמודדות עם בעיותיהם ועם העולם, אם בשל תחושת אי-וודאות ואם מתוך סקרנות ורצון ליהנות. לרוב החומרים
משמשים להשגת שני יעדים: סילוק/הקטנת רגשות שליליים ולא נעימים או להגברת רגשות ומצבים חיוביים ונעימים. החומרים מביאים ליצירת אשליה של מענה לצרכים של הצעירים וזאת בשל איכויותיהם הפסיכוביולוגיות והאווירה החברתית בה נעשה השימוש. האופוריה המתלווה בדרך כלל לשימוש עונה באופן כימי לצורך המאפיין צעירים רבים
בימינו, להשגת תחושת התרוממות-רוח. כלומר, ברוב המקרים, הגורם לתחילת השימוש בחומרים אינו דחף פתולוגי (גרין, 1995).
במחקר שנערך בשנת 1998 ע"י ויברלי ואחרים (בתוך: ידע-סמים, 2001) נבדק האם השימוש הסמים בלתי חוקיים הפך לנורמה בקרב מתבגרים. המחקר נערך בקרב 1067 מתבגרים בגילאים 15-16 ב-9 בתי-ספר בבריטניה, באמצעות שאלון לגבי עמדות ויחס לשימוש בסמים. המחקר הינו מחקר כמותי אשר התבסס על ממצאי מחקר איכותי שקדם לו.
אלו שהשתמשו בקנאביס יחסו לו סיכון נמוך יותר והתייחסו אליו בסלחנות רבה יותר מאשר אלו שלא ניסו אותו. הגישה כלפי הסמים האחרים הייתה סלחנית פחות ויוחס להם סיכון רב יותר, כלומר ישנה הדרגתיות בנורמליזציה. נמצא כי אין ראייה מוחלטת לכך שהמתגברים תומכים בנורמליזציה של השימוש בקנאביס. לפי ויברלי ואחרים,
התגברות תופעת השימוש בסמים ותחילת השימוש בגילאים צעירים יותר ויותר עלולים להביא לנורמליזציה רבה יותר של התופעה בעתיד.
ממצאי שימוש:
קנאביס אמפטמינים לסד
שימוש אי-פעם/חודש האחרון אי-פעם/ חודש אחרון אי-פעם/חודש אחרון
מחקר נוכחי 50.9% 27.7% 16.7% 4.3% 10.2% 2.4%
מחקר קודם (1996) 40.6% - 14.4% - 14.4% -
מחקר קודם (1994) 41% 22% 16% 5% 25% 12%
אקסטזי קוקאין הרואין
שימוש אי-פעם/חודש האחרון אי-פעם/ חודש אחרון אי-פעם
מחקר נוכחי 2.6% 0.8% 2.6% 0.8% 0.6%
מחקר קודם (1996) 8.2% - 2.2% - 1.6%
מחקר קודם (1994) 7% 3% 4% 1% 3%
מטרות ויעדי התוכנית הנוכחית
תכנית המניעה המוצעת הנה תכנית מניעה ראשונית לשימוש בסמים, המיועדת לבני-נוער הלומדים בכיתה ז'.
מטרת התוכנית הינה להעניק למשתתפים ידע באשר לסמים ולהשפעותיהם הפיסיולוגיות, הפסיכולוגיות והחברתיות. בנוסף, התוכנית תסייע למשתתפים במתן כישורים ואלטרנטיבות לכניעה ללחצים חברתיים, אשר יסייעו להם להימנע משימוש בסמים מתוך השקפת עולמם ומתוך יכולת פנימית לבחירה ולהחלטה.
מכיוון שמדובר במשתתפים אשר מצויים בתחילתו של גיל ההתבגרות, יש לשים דגש על הסכנות הטמונות בלחץ קבוצתי ועל הקניית דרכים להתמודדות מול הקבוצה ולחציה, דרכים להיות חלק מהקבוצה אך לא "להיות הקבוצה".
שיטת הפעולה:
קהל היעד של התוכנית: תלמידים תיכון בכיתות ז'-ח'.
התוכנית כוללת כ-12 מפגשים, החל מתחילת שנת הלימודים במסגרת שיעורי חינוך, כשעתיים בשבוע. התוכנית תופעל במסגרת בית-הספר על-מנת שהתלמידים יראו בה מצד אחד כחלק מחובותיהם, ומצד שני כשבירת שגרת הלימודים.
המדריכים בתוכנית הינם תלמידים בכיתה ט' הלומדים בבית-הספר בו מועברת התוכנית, אשר ידריכו בה כהתנדבות במסגרת המחויבות האישית. תלמידים אלו יעברו הדרכה מוקדמת על-ידי צוות מקצועי מעם ה"רשות למלחמה בסמים" שגם ילווה אותם במהלך השנה. התוכנית תתקיים בשטח בית-הספר, אולם מיקומה יהיה דינמי וישתנה בהתאם לאופי
הפעילות בכל מפגש (דוגמאות יפורטו בהמשך).
מהלך התוכנית:
המפגשים ייערכו במסגרת הכיתתית, לכל כיתה מדריך משלה.
מפגש 1: יעסוק בהיכרות בין התלמידים למדריך ובשאלה מדוע לדעת התלמידים הוחלט להעביר להם את התוכנית שעוסקת בסמים. במפגש הראשון תחולק כל כיתה ל-4 קבוצות. ובכל אחד מהמפגשים הבאים תינתן לקבוצות משימה הקשורה בנושא המפגש הבא.
מפגשים 2-3: הבאים יעסקו במתן רקע כללי בנושא הסמים, מהם סמים, מהי התמכרות, מהם ההשפעות הפיסיולוגיות, הפסיכולוגיות והחברתיות של השימוש בסמים, ניפוץ מיתוסים הקשורים בנושא (למשל, המיתוס: צעירים אינם מתמכרים, השלילה: הרי אפילו תינוק שאמו השתמשה בסמים במהלך ההיריון, נולד מכור). יש לנהל את המפגשים בצורת
דיון כך שהתלמידים יביעו את דעתם ויציגו את הידע שלהם בנושא. על המדריך להיות ערני לדברים הנאמרים על-מנת שיוכל להעמיד דברים על דיוקם.
מפגשים 4-7: יעסקו בנושא הלחץ החברתי, מהו לחץ חברתי, סימולציות של סיטואציות של לחץ חברתי, דיון לגבי דרכים שונות לעמוד מול הלחץ החברתי. יש לעסוק גם בנושא האסרטיביות, כיצד לעמוד על דעתך, אסרטיביות מול אגרסיביות. יש בצע סימולציות למצבים של לחץ מצד הקבוצה לביצוע מעשים אשר היחיד חש שאינו רוצה בהם,
מסיבותיו שלו, ולאחר מכן לנהל דיון "כיצד לומר לא" במצבים מסוג זה. מטרת מפגשים אלו להביא את התלמידים להכרה בסכנה שטומן בחובו הלחץ החברתי ולתת בהם תחושה שהם יכולים לעמוד מולו. מפגשים אלו יתרמו לחוזק הפנימי של המתבגרים מפני שיחזקו את הכישורים שלהם להתמודדות בקבוצה.
מפגשים 8-9: במפגש הראשון יוקרן סרט "יומן נעורים", המביא את סיפורו של "מלך השכבה" בתיכון שבתהליך הדרגתי מתמכר לסמים. במפגש הבא יתקיים דיון באשר לסרט: מה דעתכם על הדמות המרכזית? אלו דברים אתה הייתם עושים באופן שונה? מה הרגשתם שצפיתם בסרט? הדיון יתקיים על בסיס המפגשים הקודמים בהם רכשו המשתתפים כישורים
להתמודדות במצבים המוצגים בסרט.
מפגשים 10-11: "קמפיין פרסום" - המפגש האחרון יהיה הפנינג נגד השימוש בסמים אשר יערך בבית-הספר, תחת הכותרת "מוציאים עשן". כל קבוצה תהיה אחראית על דוכן בהפנינג ולקראת האירוע יעבדו התלמידים בקבוצות ויכינו את כל הדרוש לדוכן, כל קבוצה תבחר את הנושא בה תעסוק (למשל: חלוקת סטיקרים נגד עישון מריחואנה, חלוקת
עלוני הסברה באשר לנזקים ארוכי הטווח של הסם, "מופע רחוב" המציג מצבי לחץ קבוצתי לשימוש בסם וכד'). המדריכים יסייעו לתלמידים בתחום הטכני באשר לעזרים להם יזדקקו וכמובן בהקמת האירוע.
מפגש 12: ההפנינג "מוציאים עשן", כל בית-הספר ייקח חלק בהפנינג זה שיתקיים במהלך שעתיים בבוקר יום לימודים. משתתפי התוכנית יגיעו לפני תחילת האירוע על-מנת להכין את כל הדרוש לכך ובמהלך האירוע כל קבוצה "תמכור" את הדוכן שלה.
הצעה למחקר הערכה של הפרויקט:
מטרת מחקר ההערכה הינה לבדוק את השפעת התוכנית על יכולתם של המשתתפים בה להתמודד מול לחצים חברתיים לשימוש בסמים ועל עמדותיהם כלפי הסם.
השערת המחקר הינה שהתוכנית תוביל לעמדות שליליות לגבי הסמים והשימוש בהם בקרב המשתתפים ולחיזוק יכולותיהם לעמוד מול לחץ לשימוש בסם.
ההעברה תתבצע באמצעות העברת שאלונים הבוחנים עמדות באשר לשימוש בסמים והבוחנים כישורי התמודדות מול לחץ חברתי ואסרטיביות, לפני התוכנית ובסיומה. השאלונים יבחנו האם חל שינוי בעמדות ובכישורי התלמידים במהלך התוכנית.
המשאבים הדרושים לצורך ביצוע הפרויקט:
כוח אדם:
דרושים תלמידי מחויבות אישית מכיתה ט' באותו בית-הספר, כמספר הכיתות בשכבת ז'. עלות ההדרכה הינה 0 ?, מפני שפרויקט המחויבות האישית הינו התנדבותי, ההדרכה המקצועית של האגודה למלחמה בסמים גם היא ללא תשלום.
תקציב לפעילויות:
הקרנת הסרט תתבצע באודיטוריום בבית-הספר, עלות שכירת הסרט 20 ?.
עלות הציוד להפנינג הינה כ-100 ? לכל קבוצה, כלומר, 400 ? לכיתה.
עלות משוערת לבית-ספר ובו 6 כיתות בשכבת ז': 2420 ?.
לוח זמנים משוער לביצוע התוכנית:
שלושה חודשים לימודים רצופים.
רשימת מקורות:
גרין, ד' (1995). חינוך למניעת השימוש לרעה בסמים - עקרונות ועיקרים. מתוך ד' גרין (עורך),
סמים: עובדות, שאלות, בעיות. (עמ' 213-288). תל-אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור.
הוועדה הבינמשרדית והבינמוסדית לטיפול מקיף בנושא הסמים (1983). תוכנית אב להתמודדות
כוללנית עם בעיית השימוש לרעה בסמים במדינת ישראל. ירושלים.
וויברלי, כ' ואחרים (1998). הצגת ניתוחים אמפיריים בנושא שימוש בסמים (חוקיים ובלתי
חוקיים) על-ידי מתבגרים, כולל ניתוח עמדותיהם כלפי שימוש בסמים בלתי-חוקיים.
בתוך: ידע-סמים (2001), 4.
טייכמן, מ' (1995). השימוש בסמים ובאלכוהול: גורמים ומניעים. מתוך: ד' גרין (עורך), סמים:
עובדות, שאלות, בעיות. (עמ' 77-109). תל-אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור.
פרנק, ח', וון-פרק, ה', ושול, ר' (1995). סמים - מנגנוני פעולתם, תיאוריות על תלות וסבילות
והערת השפעתם על הבריאות. מתוך ד' גרין (עורך), סמים: עובדות, שאלות, בעיות. (עמ' 27-65). תל-אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור.
רוזמן, מ', ואביעד, י' (1988). סמים בראש: תוכנית למניעת השימוש בסמים בקרב בני-נוער. תל-
אביב: הוצאת רמות - אוניברסיטת תל-אביב.
רוזמן, מ', קליינמן-זלצמן, נ', וחסון-פרנקל, ר' (1991). זהות אישית: עבודה קבוצתית עם
מתבגרים. תל-אביב: הוצאת רמות - אוניברסיטת תל-אביב.
Caplan, G. (1964). Principles of preventive psychiatry. New-York: Basic Books. In:
גרין, ד' (1995). חינוך למניעת השימוש לרעה בסמים - עקרונות ועיקרים. מתוך ד' גרין (עורך), סמים: עובדות, שאלות, בעיות. (עמ' 213-288). תל-אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור.
Khantzian, E.J. (1987). The self medication hypothesis of addictive disorders: focus
on heroin and cocain dependence. In D. Allen (Ed.). The cocaine crisis (pp.65-
74). New-York: Plenum Press.
Kelly, J.K., Comello, G., Hunn, L.C. (2002). Parent-child communication, perceived
sanctions against drug use, and youth drug involvement. Adoleescence, 37, 75-87.
Lawson, T.R. Winstead D.K. (1978). Toward a theory of drug use. British Journal of Addiction, 73, 149-154, in:
2
2

תגים:

בני · נוער · התמכרויות · מניעה · סמים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "תכנית למניעת התמכרות לסמים בבתי הספר", סמינריון אודות "תכנית למניעת התמכרות לסמים בבתי הספר" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.