היישום אינו מחובר לאינטרנט

רמות הביטוי אודות הכח הגרעיני של ישראל על רקע פרשת וענונו

עבודה מס' 064467

מחיר: 288.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: בחינה כללית של מספר ותוכן הפרסומים בנושא.

5,894 מילים ,36 מקורות ,2001

תקציר העבודה:

ישראל מרבה להשתבח בכך שהיא הדמוקרטיה האמיתית היחידה במזרח התיכון. התרבות הפוליטית הישראלית ניכרת בוויכוח ציבורי עירני ופתוח כמעט בכל תחומי המדיניות הציבורית, למעט יוצא מן הכלל קבוע אחד: הסוגיה הגרעינית. הפצצה הישראלית נשארה כפי שהיתה זה עשרים וחמש שנה - עמומה, בלתי נראית, ובלתי ידועה . לישראל, על פי הפרסומים, כח גרעיני כבר עשרות שנים . אולם אם בעבר הדיון בנושא לא היה ממוקד וברור, והפוליטיקאים נטו להכחיש את קיומו של הנשק, הרי שלאחר גילויו של וענונו השתנתה מעט המגמה, וכיום יש יותר פתיחות בנושא.
סוגיית הגרעין הישראלית נחשבה מאז ומעולם לנושא שבו הדיון הוא מועט ומעורפל. הדמוקרטיה בישראל, שבנויה בעיקר על הסכמה וקונסנזוס תרמה במידה רבה לקשר השתיקה בתחום זה, תחום בטחוני ראשון במעלה, במדינה שאזרחיה רואים אותה כמדינה בעלת סכנה קיומית.
הדעת מחייבת שפריצת קשר השתיקה הזה ע"י מרדכי וענונו, אדם שעבד בכור הישראלי, ופרשת חטיפתו לאחר מכן, תגרור אחריה הד רחב יותר מבעבר, דבר שמתבטא בדיון הציבורי והעיתונאי.
אולם אין הכרח שאכן פרשה זו גררה אחריה שינוי כלשהו בדיון האיכותי.

מטרת העבודה היא לבחון את השפעת פרסומו של וענונו אודות היכולת הגרעינית, על הכתיבה בנושא. ההשפעה שתבחן כאן היא על המחקרים, מאמרים וספרים שנכתבו על הנושא, ולא ההסכמה והדיון הציבורי.

ראשי פרקים
1. מבוא והצגת הנושא
1.1 הצגת הנושא
1.2 מטרת העבודה
2. ביטחון לאומי ודמוקרטיה
2.1 ביטחון לאומי מהו?
2.1.1 ביטחון לאומי והחברה הישראלית
2.2 הביטחון וחירויות האזרח
2.3 הזכות לדעת,חופש הביטוי וצנזורה ביטחונית
2.4 הסוגיה הגרעינית
3. פרשת וענונו
4. ההתייחסות לפני הפרשה מול ההתייחסות לאחריה
4.1 עמדות הציבור
4.2 מספר הפרסומים בשנה
4.3 ניתוח תוכן - סקירת פרסומים בנושא
4.4 ספרות אנגלית
5. סיכום
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

בעיית ביטחון לאומי קיימת בכל המדינות והמשטרים, אך בדמוקרטיות מתעוררת בעיה מיוחדת בשל ההתנגשות בין ערכי יסוד דמוקרטיים לבין פעולות הנגזרות מהרצון לחזק את הביטחון הלאומי. הדמוקרטיה המאוימת תיטה לראות בביטחון המדינה ערך עליון, ולא מן הנמנע שבשם "קדושת הביטחון" יפגע השלטון בהליכים הדמוקרטיים ויגביל את חירויות האזרח. אכן, יש שהמצב הביטחוני משמש לשלטון עילה לפגוע בחירויות לפי צורכיו. השאלה היא, מתי הן מוצדקות מן הבחינה הביטחונית, ומהו האיזון הנכון בין ערכי הקיום והביטחון לערכי החירות והדמוקרטיה.

מקורות:

בספרו, יגאל אלון כותב על הסכנות בפניהן נמצאת ישראל ועל הדרכים לפתרונן, כולל דרכים לפתרון מצב של אין מוצא. אולם הוא אינו מזכיר את הנשק הגרעיני כלל וכלל. הוא כותב על יכולת ההתערבות של המעצמות ועל כוחן האסטרטגי אולם לא על צורך של ישראל לפתח נשק להשמדה המונית, במקרה שישראל תהיה "בגבה לים" כהגדרתו.
חיים הרצוג בספרו אודות מלחמת יום כיפור אינו מזכיר את החלטתה של גולדה לחמש את הנשק הגרעיני. אלה רק את דבריה כי היו אלו "השעות הקודרת ביותר בחייה"
בשנת 2000 הופיע ספר חדש מאת אבנר כהן "ישראל והפצצה" (הוצאת שוקן, ירושלים ותל-אביב) הספר מכסה טפח ומגלה טפחיים, ולכן המחבר כתב אותו בארה"ב.
הספר הנוכחי מתאר בצורה מפורטת ביותר, כפי שאף אחד לא כתב לפניו, את תיאור המאורעות שהובילו לבניית הכור, והוא אינו מותיר ספק בלב הקורא כי אכן לישראל נשק גרעיני. עיקר דיונו סב סביב התועלת של העמימות. "האם תוכל העמימות להחזיק מעמד בעתיד? למשך כמה זמן? אם לא, מה צריכה להיות עמדתה של ישראל בעתיד? מנהיגי
ישראל יוצאים מתך הנחה שעמדת העמימות חיובית לבטחון ישראל מכיון שרק במקרה של עימות תוכל ישראל לשמור על תוכניתה הגרעינית בשלמותה, ללא פיקוח מרסן ..". לדבריו בעבר היתה עמימותה הגרעינית של ישראל כרוכה במרכיב משמעותי של אי ודאות, טכנולוגית ומבצעית בדבר תוכניתה הגרעינית של המדינה ברבות השנים האי- ודאות
הצטמצמה והלכה מלבד גילויי וענונו שחשפו תצלומי לווינים היבטים חשים אחרים אודות התשתית הגרעינית ישראל. הגם שפרטים רבים אינם ידועים עדיין, בישראל- כמו שאר המדינות הרגנונות, התמונה הכללית הפכה ליידה. העמימות הלכה ונשחקה ונעשתה יותר ויותר אנכרוניסטית.
גם לאחר וענונו שררה העמימות על אף העובדות אבל הדברים קרו בתקופה שממשלות ערב עדיין היו מוכנות להבליג בנושא. מאז מלחמת המפרץ השתנו פני הדברים והעמימות כמשטר אזורי התפוררה. הערבים, וביחוד המצרים אינם מעוניינים עוד למלא תפקידם במשחק העמימות.
הספר דן בצורה מפוקחת מאוד במדיניות העמימות, ואינו מושפע למעשה מפרשת וענונו. גילויוו של וענונו מוזכרים בצורה לקונית, והמחבר נוטה להדגיש כי וענונו לא יצר תיאוריה חדשה, או גילויים שלא היו ידועים.
4.4 ספרות אנגלית
שלשה ספרים בשפה האנגלית היו פופולריים בישראל לפני הפרשה, אולם הם אינם קובעים במפורש שלישראל יש נשק גרעיני.
ספרו של Becker (1976) עוסק בנושא בבחינת הידוע על היכולת הגרעינית של ישראל, סקירת מדיניותה של ישראל והאופציות האסטרטגיות שלה, הטיעונים בעד ונגד ההכרזה על קיומו של נשק גרעיני, יחסי ישראל עם צרפת ואי נכונותה של ישראל להודות בפומבי בהחזקת נשק גרעיני.
הוא כותב כי אי לכך, מובן כי ישראל היתה חייבת לרכוש לעצמה הרתעה גרעינית. אולם, ארה"ב, כפטרונית הנצחית לא ראתה זאת בעין יפה, והיה חשש כי היחסים יורעו. למרות זאת מי שסייע לישראל בראשית דרכה זו היתה צרפת שמכרה לישראל כמה כורים גרעיניים. שלוש מעצמות המערב: ארה"ב, בריטניה וצרפת שהיו ספקיות הנשק המובילות
בעולם הטילו בשנת 1950 אמברגו נשק על אזור המזרח התיכון כולו. ברם, בפועל האמברגו חל בראש ובראשונה על ישראל מאחר למצרים ירדן ועיראק היו חוזי הגנה תקפים עם בריטניה, ומחסני הנשק שלהם היו מלאים.
הרכבי ניתח את העוצמה הגרעינית של ישראל ואת העובדה כי ישראל נשענת יותר ויותר על האופציה הגרעינית שלה. לדבריו מדינת ישראל השתמשה כל העת בעמימות גרעינית, אליה וקוץ בה. היתרון שיש בגילוי קיומו של הנשק הגרעיני הוא שהדבר מקל על פיתוחה של דוקטרינה נכונה שתצמצם את ההסתברות של שימוש לא נכון בנשק גרעיני.
הוא מתאר את התהליכים מאז מלחמת העצמאות. לאחר מלחמת העצמאות נוצר בישראל צורך לפתח נשק שיגן על ישראל מפני התנפלות המונית דומה. בראיית הערבים, היכולת הגרעינית של ישראל כוללת מרכיב מרכזי של היתרון הצבאי טכנולוגי שלה. הערבים מאמינים מאד שישראל רכשה נשק גרעיני ולא רק פוטנציאל גרעיני. רוב המנהיגים הערבים
טוענים וכנראה גם מאמינים, שעקב אילוצים בינלאומיים היא תשתמש בנשק גרעיני רק כמוצא אחרון או אפילו התפתחותו של חוסר איזון צבאי חמור בין ישראל והערבים שעלול להוביל לתבוסה ישראלית במלחמה
הוא מתאר את גישתם של הערבים, אשר באה לידי ביטוי בתקופות שונות במהלך השנים ומתחזקת בשנים האחרונות, מייחס לנשק גרעיני בישראל הפתעות מכריעות, בעיקרן שליליות. גישה זו מדגישה על פי רוב את חומרים האיום לערבים הגלום בנשק גרעיני בישראל על ידי הדגשת גודל הארסנל הגרעיני בישראל, מדיניות הפעלתו והשלכותיו
הפוליטיות חברתיות.
באשר לגודל הארסנל הגרעיני ובאשר למגוון בו, טענו בשנות השמונים כי מדובר בעשרות פצצות גרעין בעוצמה של 20 קילו-טון, ראשי חץ גרעינים טקטיים ובאחרונה יתכן שאף פצצות מימן. כמו כן, יש בין המתבטאים השייכים לאסכולה זו שסברו כי ישראל היא מדינה אימפריאליסטית תוקפנית באופיה אשר שואפת להתפשטות על חשבון הערבים,
וכי אין ספק שישראל לא רק תפעיל נשק גרעיני במצב של מוצא אחרון, אלא שהיא עלולה גם להפעיל נשק גרעיני טקטי במלחמה עתידית גם לשם השגת ניצחונות מוגבלים.
את סוגי ההשפעה שהערבים התומכים בגישה זו מייחסים לנשק הגרעיני בישראל אפשר לחלק להשפעות על הסכסוך מבחינת האיום הצבאי הישיר, להשפעות על הסכסוך מבחינה מדינית ולהשפעות הפועלות בתדריכים אחרות, כגון הגברת המעורבות המעצמתית בסכסוך בכלל וההזדמנות הניתנת לישראל לסחוט, סיוע אמריקני פרט.
Boulder (1984) משחזר את הסיבות והדרך שבה פיתחה ישראל את הפצצה האטומית. לדבריו בעניין הגרעיני גורמים ערביים מבטאים שתי גישות עיקריות: אלה המתבטאים, מטעמים שונים, כי השפעתו של כושר גרעיני בידי ישראל שולית או זניחה, ואלה המייחסים לו משקל ניכר או מכריע, לפחות בתחומים מסויימים, הגם שהם נבדלים ביניהם
בנוגע לאופן ההשפעה היחידי שהם מייחדים לו. בעולם הערבי היו שגרסו כל השנים כי כושר גרעיני לישראל, בעצם אינו משנה דבר בסכסוך. אלה הביאו לביסוס טענותיהם מגוון של טיעונים. הנפוצים שבהם המבוססים על שתי אנלוגיות "סינדרום ויאטנם" ו"סינדרום צ'רנוביל". "סינדרום ויאטנם" מתייחס לטיעון הרווח בפני גורמים ערביים
שלפיו החזקת נשק גרעיני אינה ערובה ליכולת להשתמש בו בפועל נוכח אילוצים הנעוצים באופי המערכת הבינלאומית. חסידי גישה זו גורסים כי מקור האילוצים המדיניים לשימוש בנשק גרעיני הוא התנגדותם התקיפה של מעצמות העל לאיום הגרעיני, קל וחומר להפעלת נשק זה. מכאן נובעת, להערכת אותם גורמים ערביים, חוסר היעילות של
הנשק הגרעיני של ישראל בתרחיש של מלחמה מוגבלת בהיקפה. לחיזוק טיעונים נוהגים חסידי גישה זו להצביע על האנלוגיה למצב זה בהימנעות ארה"ב ממלחמה גרעינית.
לאחר הפרשה הספרות מדברת כבר יותר בחופשיות על הימצאות הפצצה. הספרים אומנם אינם קובעים חד משמעית כי קיימות הוכחות אולם הדיונים נסבים סביב התוצאות של הגרעין ולא 'האם יש לישראל כח גרעיני'.
Dostrovsky et all (1991) מנתחים מסמכים ראשוניים ומגיעים למסקנה כי בישראל דנים בנושא בכובד ראש ומתייחסים אל הכח הגרעיני רק כמוצא אחרון.
Freier (1993) דן באפשרות של מלחמה גרעינית כוללת באזור לאחר שישראל תפעיל את הכח הגרעיני שלה, ומתעסק מעט מאוד בשאלה האם יש לישראל כח גרעיני.
KAM (1994) מונה בפירוש את היכולת הגרעינית של ישראל כאחד המרכיבים שמהם פוחדים הערבים ואותם הם מביאי בחשבון במקרה של מלחמה כוללת.
Schwartz. (1990) דן בנושא הגרעין בהיבט הכלל עולמי ומזכיר את ישראל כאחד המקומות הרגישים בהם עלולה לפרוץ מלחמה גרעינית.
5. סיכום
ישראל החלה את "דרכה" הגרעינית לאחר שנוכחה כי עדיף שבמלחמת "מעטים מול רבים", ישראל לא תהיה בעמדת סכנה קיומית. אי לכך היא פיתחה בתחילת שנות השישים כוח גרעיני, בעזרתה של צרפת וללא ידיעתה של ארה"ב, האחות הגדולה. הרתעה גרעינית גלויה היתה כרוכה בהפרת החוקים הללו, והדבר יכול היה להוביל להפסקת הסיוע
האמריקני לישראל.
העמימות, והצנזורה החריפה שאכפה מדיניות זו, מנעו דיון ציבורי במכלול הסוגיות הכרוכות במדיניות הגרעינית. כך נהגו האישים המעטים שנטלו חלק בעיצוב המדיניות במידה רבה של אוטונומיה ומחסינות מביקורת ציבורית.
פרשת וענונו גילתה את מה שכולם ידעו. הקטעים שצונזרו מהמשפט והתבטאויותיו האידיאולוגיות הוכיחו לספקנים שבינינו כי קיים כושר גרעיני לישראל. נוסף על כך, לאחר שלוש שנים הופיע איום לא קונבנציונלי על ישראל מכיוון עיראק, ושני מוטיבים אלו גרמו לויכוח ציבורי מקיף אודות היכולת הגרעינית.
למרות זאת אין הפרסומים מזכירים את פרשת וענונו בצורה יוצאת דופן, וקשה מאוד להבחין בשינוי גישה לאור הפרשה. אומנם כמות הפרסומים עלתה, וכן גם הדיוקים, אולם יכול להיות בשל כמה סיבות אחרות:
1. מדינאים ישראלים לא נוטים להצניע את היכולת הגרעינית. לדוגמא שמעון פרס טען כי ישראל מוכנה לפירוז נשק גרעיני לאחר שיכון שלום; בתקופת מלחמת המפרץ שר הביטחון, ארנס רמז כי ישראל תשתמש ביכולתה הגרעינית.
2. באופן טבעי, לאור התמשכות והעמקת הסכסוך, כמות הפרסומים עלתה. מספר הספרים שפורסמו בשנים האחרונות גדול לאין ערוך לעומת הספרים שראו אור בעבר, וגם נושא זה זכה להתייחסות.
3. מדיניות ההכחשה והעמימות של ישראל לאור הועידות לפירוז נשק האזוריות, ולחצה של ארה"ב העלו את הנושא לתודעה הציבורית.
4. הציבור דרש יותר אינפורמציה בנושא, לאור החשש מפני סכנה קיומית.
5. התודעה לסכנותיו של נשק גרעיני אזורי עלתה במיוחד לאחר הפצצת הכור העיראקי, ולא לאחר גילוי וענונו.
ראשית, מחקריו של אריאן שנערכו לאורך השנים מצביעים על עליה במודעות לנושא הגרעין, ובהסכמה כי יש להשתמש בו במצבים מסוימים.
שנית, מבדיקה שערכתי לגבי מספר הפרסומים עולה כי הפרסומים ה"טהורים" כלומר אלו העוסקים רק בנושא הגרעיני, עלו עשרות מונים וכן מספר הספרים. הפילוסוף כהן אבנר החל לפרסם ספרים בנושא ומספר סופרים נוספים החלו לפרסם את דעותיהם. כלומר המודעות ורצון הציבור למידע עלו.
לסיכום ניתן להניח כי גם העיתונות ניסתה להשפיע על דעת הקהל ולא רק כצורך של דעת הקהל למידע.
[Author ID0: at ]
[Author ID0: at ]
[Author ID0: at ]
[Author ID0: at ]
[Author ID0: at ]
[Author ID0: at ]
[Author ID0: at ]
[Author ID0: at ]
[Author ID0: at ]
[Author ID0: at ]
[Author ID0: at ]
[Author ID0: at ]
[Author ID0: at ]
[Author ID0: at ]
[Author ID0: at ]
[Author ID0: at ]
[Author ID0: at ]
[Author ID0: at ]
[Author ID0: at ]
[Author ID0: at ]
[Author ID0: at ]
[Author ID0: at ]
[Author ID0: at ]
[Author ID0: at ]
[Author ID0: at ]
[Author ID1: at Sun Apr 11 14:26:00 2004
]
6. ביבליוגרפיה
אוסטפלד זהבה, צבא נולד, משרד הביטחון, ההוצאה לאור, 1992.
איזנשטדט ש.נ. "תכונות היסוד של המדינה המודרנית",מדינה וחברה: סוגיות בסוציולוגיה פוליטית, בעריכת אייזנשטדט ש.נ., עימנואל גוטמן ויעל עצמון, כרך א', ת"א, 1978.
אריאן אשר, ביטחון בצל איום, תל-אביב: פפירוס , 1999.
ג'והן סטיוארט מיל, על החירות, תל-אביב. 1964.
גורן דינה, חופש הביטוי, חופש הפרט וחופש העיתונות, תל-אביב, תשמ"ט.
גלוסקא מ., "ועוד לשאלת חופש הביטוי", ,עיוני משפט, ו תשל"ח.
הופנונג מנחם, ישראל- בטחון המדינה מול שלטון החוק, הוצאת נבו, ירושלים, 1991.
הרכבי, יהושפט, מלחמה גרעינית ושלום גרעיני, ת"א: מערכות, 1983.
יפתח שמעון, "הכור הגרעיני והאיום על ישראל", מדע, כו, 1, 1982.
כהן, אבנר, אנושות בצל האטום, ת"א, הקיבוץ המאוחד, 1987.
כהן אבנר,ישראל והפצצה, תל אביב: שוקן, 2000.
לויטה אריאל ולנדאו אמילי, בעיני הערבים- דימויה הגרעיני של ישראל, אוניברסיטת תל-אביב, 1991.
להב פנינה קרצמר, "מגילת זכויות האדם והאזרח בישראל, הישג קונסטיטוציוני או אחיזת עיניים?", משפטים, ז' תשנ"ו .
נגבי משה, המאבק על חופש העיתונות, תל-אביב, 1976.
נאמן יובל, "ישראל וההרתעה הגרעינית", מערכות, אפריל 1978.
נאמן יובל, "ישראל בעידן הנשק הגרעיני: איום והרתעה מעבר ל1985-" נתיב, מרץ 1995, עמודים 42-35.
סיימור ה. הרש, ברירת שמשון, תל-אביב: ידיעות אחרונות, 1992.
עברון, יאיר, הדילמה הגרעינית של ישראל, יד טבנקין: הקיבוץ המאוחד, 1987.
פלדמן, שי, הרתעה גרעינית לישראל, ת"א, הקיבוץ המאוחד והמרכז למחקרים אסטרטגיים אוניברסיטת ת"א, 1983.
שטיינברג ג'ראלד, "ההרתעה הגרעינית- ישראל מול ארה"ב", נתיב, 50, מרץ 1994.
שטיינברג ג'ראלד, "הפיקוח על החימוש במזרח התיכון וביטחון ישראל- גישה מציאותית", נתיב, פברואר 1995.
שטיינברג ג'ראלד, מדיניות הגרעין של ישראל כמרכיב ביחסים עם ארה"ב, פורום המשולש האסטרטגי: סוגיות ביחסים בין ישראל, ארה"ב ויהדות ארה"ב, המכללה לביטחון לאומי, 17 בספטמבר 1998.
ברק אהרון, "חופש הביטוי ומגבלותיו", הפרקליט, מ. 1991.
גביזון רות,"הזכות לפרטיות וזכות הציבור לדעת", זכויות האזרח בישראל, ירושלים, תשמ"ב.
שמיר יצחק, סיכומו של דבר, תל-אביב: עידנים, 1994.
תצפית מספר 10, ישראל והאמנה למניעת הפצה של הנשק הגרעיני האוניברסיטה העברית, מכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרדו דייויס, 1995.
Becker Bonita (1976) ATOMIC ISRAEL: POTENTIAL AND POLICY George Washington University
Cohen J., (1996) "FREEDOM OF EXPRESSION", PHILOSOPHY AND PUBLIC AFFAIRS, VOL 22, PP.207-263.
Dostrovsky I et all (1991) "separation of lsotops" research council of israel publications no 12, 1991.
DOWTY ALAN MIDDLE EAST CRISIS, (BERKELEY , UNIVERSITY OF CALIFORNIA PRESS, 1984.
FREIER SHALHEVET (1993), "A NUCLEAR WEAPON FREE ZONE (nwfz) IN HTE MIDDLE EAST AND ITS AMBIEENNCE", IN DISARMMAMENT:A PERIODIC REVIEW BY THE UNITED NATIONS", VOL XVI, NO 3. 1993, PP,66-91.
KAM EPHRAIM, (1994) "THE THREAT PERCEPTION OF THE ARAB STATES"' IN SHAI FELDMAN ARIEL LEVITE (EDS) ARMS CONTROL AND THE NEW MIDDLE EAST SECURITY ENVIROMENT, PART ii: ARAB AND ISRAELI THREAT PERCEPTIONS"RESOLUTION ON THE MIDDLE EAST" IN "A REPORT OF THE 1995 NPT REVIEW AND EXTANSION CONFERENCE",
ACRONYN, NO.7. SEPTEMBER 1995.
RAZ J., (1991) "FREE EXPRESSION AND PERSONAL IDENTIFICATION", OXFORD JOURNAL OF LEGAL STUDIES, VOL 11, PP.303-324.
SCHWARTZ WILLIAM, THE NUCLEAR SEDUCTION, COLOMBIA UNIVERSITY, 1990.
SCANLON T., "FREEDOM OF EXPRESSION AND CATEGORIES OF EXPRESSION", UNIVERSITY OF PITTSBURS, PP.519-595.
WILLIAMS BERNARD (ED), OBSCENTRY AND FILM CENSORSHIP, CAMBRIDGE UNIVERSITY PRESS, 1981.
כהן אבנר, נשק גרעיני, עמימות ודמוקרטיה בישראל, דמוקרטיה וביטחון לאומי בישראל, האוניברסיטה הפתוחה, עמודים 594-623.
הרכבי יהושפט, מלחמה גרעינית ושלום גרעיני, עמודים 18- 36.
נויברגר בנימין, ביטחון לאומי ודמוקרטיה - מתחים ודילמות, דמוקרטיה וביטחון לאומי בישראל, האוניברסיטה הפתוחה, עמודים 7-31.
הורוביץ דן וליסק משה, דמוקרטיה וביטחון לאומי בסכסוך מתמשך, דמוקרטיה וביטחון לאומי בישראל, האוניברסיטה הפתוחה, עמודים 73-113.
שם, עמוד 74.
נויברגר בנימין, ביטחון לאומי ודמוקרטיה - מתחים ודילמות, דמוקרטיה וביטחון לאומי בישראל, האוניברסיטה הפתוחה, עמודים 7-31.
שם, עמוד 12.
שם, עמוד 12.
שם, עמוד 13.
בג"צ 259/84 מילן נ' רשות השידור פ"ד לח 2 673.
ע"א נווה נ' שר החינוך ואחרים, פד"י ל"ח, (3)עמודים 233-238.
נויברגר בנימין, ביטחון לאומי ודמוקרטיה - מתחים ודילמות, דמוקרטיה וביטחון לאומי בישראל, האוניברסיטה הפתוחה, עמודים 7-31.
להב פנינה קרצמר, "מגילת זכויות האדם והאזרח בישראל, הישג קונסטיטוציוני או אחיזת עיניים?", משפטים, ז' תשנ"ו
שם,
גורן דינה, חופש הבטוי, חופש הפרט וחופש העיתונות, עמוד 74.
נויברגר בנימין, ביטחון לאומי ודמוקרטיה - מתחים ודילמות, דמוקרטיה וביטחון לאומי בישראל, האוניברסיטה הפתוחה, עמודים 7-31.
אריאן אשר, ביטחון בצל איום, עמודים 75-76.
שם.
שם.
עמוד 278 בספרו.
שטיינברג ג'ראלד, "הפיקוח על החימוש במזרח התיכון וביטחון ישראל- גישה מציאותית", עמוד 54.
הרצוג חיים, מלחמת יום הדין, ירושלים, עידנים, 1974, עמוד 97.
כהן אבנר, ישראל והפצצה, עמוד 443.
-- [Author ID2: at Sat Apr 10 00:44:00 2004
]-- [Author ID2: at Sat Apr 10 00:44:00 2004
]-- Becker Bonita atomic Israel: potential and policy[Author ID2: at Sat Apr 10 00:44:00 2004
]-- . George washington university[Author ID2: at Sat Apr 10 00:44:00 2004
]-- , 1976[Author ID2: at Sat Apr 10 00:44:00 2004
]-- [Author ID2: at Sat Apr 10 00:44:00 2004
]
-- [Author ID2: at Sat Apr 10 00:44:00 2004
]-- [Author ID2: at Sat Apr 10 00:44:00 2004
]H-- arkaavy r e spectre of middle eastern h[Author ID2: at Sat Apr 10 00:44:00 2004
]-- olocaust: the stategic and diplomatic implications of the Israeli nuclear weapons program, denver 1977[Author ID2: at Sat Apr 10 00:44:00 2004
].
פלדמן, שי, הרתעה גרעינית לישראל, עמוד 27.
Boulder co Israel's nuclear arsenal, Westview press 1984
נאמן יובל, "ישראל בעידן הנשק הגרעיני: איום והרתעה מעבר ל1985-", עמדים 35-42.
מלחמה במפרץ והשלכות על ישראל, עמוד 23.
18

תגים:

אטום · גרעין · גרעיני · צנזורה · עמימות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "רמות הביטוי אודות הכח הגרעיני של ישראל על רקע פרשת וענונו", סמינריון אודות "רמות הביטוי אודות הכח הגרעיני של ישראל על רקע פרשת וענונו" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.