היישום אינו מחובר לאינטרנט

מדוע הדמוקרטיה היפנית יציבה יותר מהדמוקרטיה ההודית?

עבודה מס' 064345

מחיר: 314.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: דיון השוואתי ביציבות הפוליטית של שתי המדינות.

4,006 מילים ,11 מקורות ,2006

תקציר העבודה:

הודו ויפן הן שתי דמוקרטיות חדשות שצצו בשמי העולם בנסיבות שונות אך סביב אותה תקופה. ההודים קיבלו עצמאות מהאימפריה הבריטית בשנת 1946 (במסגרת ויתור על נכסים קולוניאליים באסיה), ויפן, שהובסה ונכנעה בפני ארה"ב ובעצם סיימה את מלחמת העולם השנייה ב-1945 ובלית ברירה הסכימה לקבל כחלק מהסכם הכניעה את המשטר "שנתפר" לה ע"י ארה"ב. חשוב לציין שנקודת הפתיחה של שתי המדינות ברמת המודרניזציה ביום קבלת העצמאות הייתה שונה מאוד. ביפן החל תהליך תיעוש בסוף המאה ה-19, דבר שהביא בפועל לניצחון המזהיר על רוסיה במלחמת רוסיה-יפן והביא להתפתחות בכל תחומי החיים במדינה, עד להיותה למעצמה שקראה תיגר על ארצות הברית במלחמת העולם השנייה. לעומת זאת הודו, הייתה מדינה מתפתחת ברמת מודרניזציה נמוכה. לרמת המודרניזציה ישנה השפעה גדולה על היציבות השלטונית ונתייחס לנקודה זו בהרחבה בהמשך. מאז חלפו כ-60 שנים ושתי הדמוקרטיות מתפקדות, אם כי שתיהן נתפסות כדמוקרטיות שונות אחת מהשנייה ברמת יציבותן. בבסיס השאלה שתוצג בדיון הבא אנסה להתייחס לסיבות המרכזיות שבעטיין הדמוקרטיה היפנית יציבה לאין ערוך מאחותה ההודית.

הערת מערכת: לא בכל העבודה צויינו מראי מקום.

קטע מהעבודה:

מהי יציבות דמוקרטית? מהם הגורמים המשפיעים על יציבות פוליטית? האם יש תנאים בסיסיים שבלעדיהם לא תתקיים יציבות דמוקרטית? השאלות הללו מעסיקות חלק נרחב של חוקרי מדעי המדינה לאורך 50 השנה האחרונות. לאורך 50 השנה האחרונות נמנו ע"י החוקרים כ- 150* גורמים המשפיעים על היציבות הדמוקרטית. לפני שאתייחס לגורמים המרכזיים שהובחנו כמשפיעים ביותר על היציבות, אקדיש מספר שורות לשאלה מהי יציבות דמוקרטית/שלטונית? לטעמי, מאמרו של אקשטיין נותן את ההסבר הטוב ביותר ליציבות שלטונית.
----------------------------------------------------------------
* Eckstein, Harry. Regarding Politics: Essays on Political Theory, Stability, and Change. Berkeley

מקורות:

התרבות האזרחית- תיאוריה זו טוענת שהתרבות האזרחית שהינה תרבות מעורבת (פרוכיאלית, נתינית ומשתתפת) יוצרת מערכת פוליטית מאורגנת ומאוזנת ולכן היא מתאימה לתרבות פוליטית מעורבת - היא הדמוקרטיה. תרבות זו, המשלבת בתוכה סתירות ואיזון בין ניגודים היא תרבות של מתינות ולכן יוצרת אוירה של אמון עם נתיניה דבר
התורם ליציבות.
מודרניזציה- זוהי מילה המאגדת בתוכה מספר רב של גורמים מתחומים שונים. באופן פשטני מודרניזציה היא התפתחות התיעוש במדינה והפניית המשאבים לפיתוח מטרות כלכליות וחברתיות. תהליך זה כולל בתוכו השקעה רבה בתחום החינוך (על מנת להיות מסוגלים להפעיל ולייצר מכשירים מודרניים) כמו כן תהיה נהירה לכיוון חברה עירונית
תעשייתית. שילוב הגורמים האלו יחד עם סעיף ההתפתחות הכלכלית יצור חברה מודרנית יותר עם סיכויים טובים יותר לדמוקרטיה יציבה.
הומוגניות האוכלוסייה- מחקרים רבים הראו שככל שהאוכלוסייה הומוגנית יותר ישנה זהות לאומית גדולה יותר בין האנשים וחשוב מכך ישנו קונצנזוס רחב יותר בין האנשים לגבי סוגיות שונות, האמון במערכת השלטונית גדול יותר והיציבות גדולה יותר.
חשוב מאוד לציין שכאשר החוקרים ניתחו תיאוריות שונות, כמעט כולם הגיעו למסקנה שבכל מדינה שנבדוק ישנו יותר מגורם אחד שמשפיע על היציבות השלטונית גם אם ישנה הערכה לגבי גורם מרכזי.
הודו
במסגרת ההתפשטות הקולוניאלית, השתלטה בריטניה על תת היבשת ההודית ושלטה באזור ללא עוררין עד סוף המאה ה-19. בתחילת המאה ה-20 הובילו מהטמה גנדי וג'ווהרלל נהרו Jawaharlal NEHRU)) תנועת התנגדות לא אלימה נגד הקולוניאליזם הבריטי. הלחץ נשא פרי ובשנת 1947 חולקה תת-היבשת ההודית ועצמאות ניתנה למדינה החילונית
ההודית ולמדינה המוסלמית - פקיסטן. בשנת 1971 לאחר המלחמה השלישית בין הודו לפקיסטן, הפכה מזרח פקיסטן למדינה העצמאית בנגלדש. למרות השקעות רבות מבית ומחוץ בכלכלת המדינה, ההצלחה הינה חלקית והודו מתמודדת עם מצב ביטחוני מתוח, גידול אוכלוסין לא מבוקר, עוני ומתחים קשים בין דתות וכתות שונות.
מבנה הפדראציה:
בהתאם לחוקתה (ינואר 1950), הודו היא "רפובליקה ריבונית, סוציאליסטית, חילונית ודמוקרטית". בדומה לארצות הברית, להודו צורת ממשל פדראלית. הפדראציה מחולקת ל-28 מדינות ו-7 טריטוריות. למדינות יש ממשלות נבחרות משל עצמן, בעוד שטריטוריות מאוחדות נשלטות ע"י אדמיניסטראטור הממונה ע"י השלטון הפדראלי המרכזי. לממשל
המרכזי בהודו כוח רב יותר מאשר למדינות המרכיבות את הודו, יש ביכולתו לפטר ממשלות של מדינות במידה והן פועלות כנגד האינטרס הכללי, או בהתקיים סעיפים מסוימים המוגדרים בחוקה ,ישנה אופציה לשלטון המרכזי להטיל משטר חרום על כל הודו ובעצם לקבל את השליטה על כל המדינה, אופציה זאת שנוחה מאוד לשלטון המרכזי בוצעה
פעמים רבות וגרמה למתיחויות רבות במדינה. שלטון חרום זה ידוע בכינויו "שלטון הנשיא"( שלטון פדראלי ישיר). נוסף על כך, בכל מדינה גם ממונה על ידי הנשיא מושל, העשוי להיות בעל כוח רב בהיותו נציג הממשלה המרכזית. יחס השלטון המרכזי אינו שווה לכלל המדינות או הטריטוריות חלק מהמדינות נהנות מאוטונומיה כמעט מוחלטת
ואילו חלק אחר נמצא תחת עין בוחנת של השלטון המרכזי.
היציבות הפוליטית לאורך השנים.
המדינה ההודית ידעה ויודעת לאורך 60 השנה האחרונות שהיא צריכה לעמול קשות על מנת שהדמוקרטיה תישמר במדינת הענק הזאת. תנאי הפתיחה של הודו בשנות ה-50 היו קשים מאוד. מחד המדינה זכתה בעצמאותה בשנת 1947 לאחר מאבק ממושך בראשותם של נהרו וגנדי אבל הייתה צריכה להתמודד עם אתגרים גדולים על מנת, בתחילה, לקיים
דמוקרטיה ובהמשך לנסות לייצבה.
המלחמה בין הודו לפקיסטן שפרצה ב-1948 גבתה מהודו חצי מיליון הרוגים ו 15 מיליון חסרי בית. מבחינת התפתחות המודרניזציה הודו הייתה בשלבי התפתחות ראשוניים של מדינה מתפתחת ופיגרה רבות אחרי מדינות רבות באסיה. במהלך 6 השנים הראשונות היו צריכים גנדי ונהרו (שנשאר לבד לאחר רצח גנדי), לייצב את המדינה, לבנות את
מוסדות השלטון ובעיקר לדאוג למצב הביטחוני הקשה ששרר עם פקיסטן ועם חלקים לא קטנים של האוכלוסייה ההודית המוסלמית. בהישענם על התרבות הבריטית הצליחו ההודים לייסד את הרשויות השונות תוך שהם מגלים פרגמאטיות רבה על מנת לנסות לייצב את המערכת. הפרגמאטיות התאפיינה במתן אוטונומיה כמעט מוחלטת למחוזות ותת מחוזות
בתוך הפדראציה. למרות שהודו הכריזה על עצמה כמדינה הינדית חילונית המיעוט המוסלמי כ-10% מתושבי המדינה זכו לעצמאות מוחלטת בתחום חוקי האישות ואף הוקמו בתי משפט מוסלמים שניהלו את התחום. מתן העצמאות למיעוט המוסלמי בהודו הוריד באופן זמני את הלחץ ואי האמון של המוסלמים במערכת ההודית. (נחזור לנקודת האוטונומיה
בהמשך).
נושא נוסף שמשפיע על הודו לאורך השנים ויוצר לחץ על היציבות השלטונית הוא נושא המעמדות (הקסטות) שהוא חלק מהתרבות ההודית ההיסטורית ולפיו, בניגוד למה שמצופה ממדינה דמוקרטית, אין שוויון בין האנשים. למרות שעל פי החוקה ההודית אזרחי המדינה שווים ואין קסטות. בפועל, הקסטות במדינה לא חדלו להתקיים ויוצרות לחץ
רציף על השלטון. מחד, אנשי הקסטות הנמוכות טוענים שהם שווי זכויות על פי החוקה אבל בפועל הם מופלים בעבודה, בלימודים ולא זוכים להזדמנות שווה. השלטון שקיבל את טענתם החל מחוקק חוקים לאפליה מתקנת על מנת לשלבם בצורה שווה בחברה. דבר זה הוביל ללחץ כבד של אנשי הקסטות הגבוהות על המערכת השלטונית. נושא זה הוא
אחד הנושאים הבלתי פתורים בהודו כאשר שני הגושים יוצרים לחץ כבד על המערכת השלטונית ולא אחת יוצרים עומס יתר על המערכת השלטונית דבר המוביל לחוסר יציבות.
הנושא ביטחוני שסובב את הודו כמעגל קסם יצר שתי בעיות חמורות שהשפיעו על היציבות לאורך השנים. הבעיה הראשונה היא שעל מנת להיות מסוגלים להתמודד עם הבעיות הביטחוניות הן מפנים והן מבחוץ משאבים רבים שהיו אמורים להיות מיועדים להתפתחות מודרנית שתכלול בתוכה פיתוח תעשייתי, השקעה בחינוך, פיתוח כלכלי, מלחמה
בבורות ובעוני, הופנו המשאבים לפיתוח צבאי ולתקציב ביטחון. נקודה זו הינה שנויה במחלוקת מכיוון שלא בטוח שלמנהיגים בשלושת העשורים הראשונים של המדינה הייתה איזושהי ברירה טובה יותר והם נאלצו להתעסק בבוער במקום בחשוב. הבעיה השנייה הינה שכחלק מההתמודדות הביטחונית הונהגו לאורך השנים "משטרי חירום צבאיים" על
מנת לנסות ולייצב את המצב לפני יציאתו משליטתה של המדינה. אחד המשברים הגדולים פרץ בשנות ה-70 המוקדמות כאשר מספר מדינות בתוך הפדראציה ההודית בעלות רוב מוסלמי החלו בעידודה המאסיבי של פקיסטן מרד כנגד המשטר ההודי. מרד זה התפשט בהודו בכל מקום שהיה בו רוב מוסלמי. על מנת לייצב את המשטר נאלצו להטיל משטר חרום
במדינה. בסופו של דבר נאלצה הודו לוותר על חלק מהפדראציה לטובת הקמת בנגלדש העצמאית אבל הצליחה לייצב את השלטון במקומות אחרים במדינה בעלי רוב מוסלמי. שתי בעיות, אלו כל אחת בתחומה, השפיעה רבות על יציבות המשטר ועל האמון וההזדהות איתו.
גורם נוסף שמשפיע לאורך השנים על הפדראציה ההודית קשור לאוטונומיה שהינה כמעט בלתי מוגבלת למחוזות ומדינות רבות. הגישה הפרגמאטית של אוטונומיה נתפסה בשעתו על ידי נהרו וגנדי כאופציה הטובה ביותר על מנת להיות מסוגלים לייסד את המדינה ההודית. אבל מה שהיה נכון לשנותיה הראשונות של המדינה התפתח ברבות השנים לאחת
הבעיות המאיימות על יציבות השלטון המרכזי. אי שקט בחלקים שונים של המדינה הוא תופעה ידועה בהודו. מדינות רבות פועלות כגופים אוטונומיים לחלוטין ובעקבות זאת מכילים חוקים שונים שלא תמיד עולים בקנה אחד עם השלטון המרכזי. נושא זה יוצר לעיתים עימותים בתוך מדינה כלשהי בפדרציה על רקע דתי,כלכלי,שוויון זכויות
וכדומה. לעיתים השלטון המרכזי נקרא להתערב וברוב המקרים נאלץ להתערב בכוח הזרוע על מנת להפריד בין הניצים ולהחזיר את האזור לרגיעה. יתכן שפיקוח טוב יותר על מדינות הפדראציה היה מונע מאבקים רבים והיה מבטיח יציבות גדולה יותר.
למעט המצב המתוח עם פקיסטן שאף החריף בשנות ה-90 עד לאיומים על מלחמה גרעינית בנוגע לאזור חבל קשמיר ישנו עוד גורם אחד המשפיע על היציבות השלטונית וזוהי עלייתה של מפלגת ה-BJP לשלטון בשנות ה-90. תנועה זו היא תנועה המבקשת לשנות את אחד החוקים הבסיסיים בחוקת הודו והוא לשנות את הודו ממדינה הינדית חילונית
למדינה הינדית לאומית דתית. דבר היוצר תסיסה גדולה בקרב הקהילה המוסלמית המונה למעלה מ -100 מיליון אזרחים. נושא זה נמצא בכותרות בהודו ב-10 השנים האחרונות ויצר אי שקט גדול במדינה למרות שעד היום לא הצליחה המפלגה לחוקק חוקים הפוגעים במוסלמים.
יפן
בשנת 1854 נחתם הסכם קנגאווה שבו הוכרחה יפן ע"י הקומודור האמריקאי מתיו פרי לפתוח את שעריה למערב. פתיחת השערים הובילה לתאוצה במודרניזציה ובתעשייה היפנית, דבר שהוביל את יפן להיות מעצמה אזורית בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. תקיפת יפן בשנת 1941 את ארה"ב הייתה הטריגר שגרם לארה"ב להיכנס באופן פעיל
למלחמת העולם השנייה. לפני התבוסה והכניעה לארה"ב הצליחה יפן להשתלט כמעט על כל מזרח ודרום אסיה. אחרי הכניעה ובמהלך 60 השנה האחרונות הפכה יפן לכוח כלכלי רב משמעות תוך כדי שהיא משמשת בעלת ברית נאמנה לארה"ב.
מבנה הממלכה:
יפן הינה מלוכה חוקתית שדומה במבנה למלוכה הבריטית. בהסכם הכניעה בגמר מלחמת העולם השנייה ויתר קיסר יפן על כוחו כשליט יפן האבסולוטי שבו הוא היה שליט יחיד של האימפריה היפאנית וקיבל מעמד של ראש המדינה נטול סמכויות ממשיות בדומה למלכת בריטניה או נשיא מדינת ישראל. יפן מאופיינת במשטר אוניטרי מרכזי, המדינה
מחולקת ל-47 מחוזות שבכל מחוז ישנו מושל שנבחר בבחירות על ידי אנשי המחוז (בדומה לראש עיר בארץ), ומערכת שיפוטית הכוללת בתי משפט מקומיים ומחוזיים לערעורים כמו כן קיים בית משפט עליון משותף לכל המדינה. הרשות המחוקקת מורכבת מהפרלמנט הכפול, "הדיאט". הדיאט מורכב מבית נבחרים (הבית התחתון) הכולל 480 נציגים
ובית הקונסילרים (הבית העליון) הכולל 242 נציגים.
היציבות הפוליטית לאורך השנים.
למרות שהתפתחות המודרניזציה ביפן הייתה הגבוהה באסיה החל מאמצע המאה ה-19 ועד לסיום מלחמת העולם השנייה, עמדו בפני יפן אתגרים רבים קשים בתחילת דרכה על מנת להפוך לדמוקרטיה יציבה. יפן סיימה את מלחמת העולם השנייה ועמדה בפני שוקת שבורה. המדינה והקיסר בראשה קרסו טוטאלית הן מבחינה צבאית, הן מבחינה כלכלית והן
מבחינה אנושית בכמות ההרוגים היפניים במלחמה והן בהפלת פצצות האטום על הירושימה ונאגסקי. עם כניעת הקיסר ותחילתו של ה-SCAP (השלטון הצבאי של בעלות הברית), עמדו בפני יפן מספר בעיות קריטיות שהטיפול בהן הביא את יפן כעבור 8 שנים ליציבות שלטונית. יש לציין שהעזרה העצומה שקיבלה יפן מארצות הברית בתקופה זו הינה
בעלת משמעות רבה ויש לה חלק גדול בהצלחה.
הבעיה הראשונה הייתה קבוצת האליטות שרידי המשטר הישן שאחזה בידיה עוצמה שלטונית רבה. הבעיה נפתרה על ידי העמדתם לדין של אנשי המשטר הישן חלקם כפושעי מלחמה (25 הבכירים ביותר בשלטון הישן, מתוכם הוצאו להורג 7 ו 18 הנותרים נידונו לתקופות מאסר ארוכות). 200 אלף איש נוספים שהיו חלק מהשלטון הישן "הוזזו" מעמדות
הכוח בפוליטיקה, בירוקרטיה, מסחר, ופרסום. דבר זה גרם "למותו" של המשטר הישן ונתן את האפשרות ליצירת משטר דמוקרטי חדש מן היסוד.
במהלך מלחמת העולם השנייה מיליוני חיילים יפנים שירתו בכל מזרח אסיה רחוק ממולדתם ומשפחותיהם. ההתעקשות של ה-SCAP להחזירם לבתיהם בגמר המלחמה נתנה תפוקה כפולה: א.כוח איכותי הוחזר למדינה וניתן לתעל אותו לתת תפוקות שאינן צבאיות, בעצם החזרתם רובם המכריע אסיר תודה ויהיה נאמן למשטר החדש. תפוקה שנייה הייתה
לחץ גדול שהופעל מהאוכלוסייה שמטרתו החזרת החיילים,ובעצם החזרתם הממשל החדש זבה באמון העם.
החוקה היפנית החדשה שעוצבה על ידי ה-SCAP בשיתוף גורמים יפנים נאורים שייסדה את מוסדות השלטון תוך חלוקת מקורות העוצמה והפרדת רשויות.תוך הקניית זכויות רבות לאזרחים שלא היו בתקופת השלטון המלוכני כדוגמת זכויות אזרחיות, שוויון זכויות , שוויון נשים וחופש הפרט.
נושא נוסף שדרש טיפול היה המצב הכלכלי החמור ששרר במדינה ויכל בקלות לגרום לאי שקט פוליטי שהיה פוגע בדמוקרטיה שהייתה עדיין בחיתוליה. בנושא זה נעשו שלושה דברים משמעותיים: א. הזרמת כספים גדולה מארצות הברית לשיקום הפיזי התעשייתי והכלכלי של המדינה. ב. הפרטת כל הקרקעות במדינה לחקלאים שעד אותה תקופה היו
נתינים באדמות של אליטות שונות דבר שתרם להתפתחות חקלאית ענפה ולשיפור המצב הכלכלי של האזרחים. ג. בעקיפין האיסור בחוקה היפנית על קיום צבא שלא להגנה עצמית הפנה את מירב המשאבים לחברה ולכלכלה מה שיצר התפתחות מודרנית מואצת ומהירה. החברה היפנית גילתה מהר מאוד את ההנאות שכרוכות בשפע כלכלי והבינה שעל מנת
ליהנות מהשפע הנ"ל יש להשקיע בהתפתחות טכנולוגית ולנצל את ההון האנושי שהינו בעל מוסר עבודה ונאמן על מנת להוות תחרות בשוק העולמי. ההתחזקות הכלכלית תרמה רבות ליציבות המשטר.
שני גורמים נוספים תרמו מאוד ליציבות המשטר היפני עד לאמצע שנות ה-90 : א. שכבת הבירוקרטים ביפן היא אחת הבירוקרטיות החזקות והיעילות בעולם. יפן היא אחת המדינות שבהן מוקד העוצמה בממשלה מחולק בין חברי הקבינט. כל חבר קבינט הינו אוטוריטה בתחומו ונהנה מתמיכה רבה של בירוקרטים מקצועיים ( ברוב המקרים מיטב
המוחות של האוניברסיטאות היפניות), תפקיד הבירוקרט נתפס ביפן כמקור כוח יוקרתי ולכן השרים נהנים מאנשים איכותיים מאוד שלזכותם נקשר לדוגמה הפיכת יפן למעצמה כלכלית. חשוב לציין שהשרים אינם חוששים מהבירוקרטים מכיוון שהם כוח העזר הגדול ביותר וגם הרשות המחוקקת אינה מוטרדת מהם כי בסופו של דבר, את ההחלטות
המשמעותיות שהבירוקרטים מקדמים בעזרת השרים.
ב. איחוד של מספר מפלגות למפלגת הדמוקרטיה החופשית בשנת 1955 (LDP). בדיעבד איחוד זה יצר מפלגה אחת שלטת ששלטה במדינה במשך 38 שנים תוך שהיא נהנית מתמיכה רבה של העם היפני. תמיכה זו נבעה מכוחה הרב של המפלגה ויכולתה לתרום באופן משמעותי לרמת חיים גבוהה של אזרחי המדינה והתערבות מועטת בנושאים פרטיים.
בעשר השנים האחרונות היציבות הדמוקרטית ביפן נחלשת מעט. הפסדה של LDP בבחירות של שנת 1993 לאחר שליטה של 38 שנים- שינוי שיטת הבחירות ע"י הפחתת המושבים בדיאט וע"י שינוי חוקתי שקבע שרק מתמודד אחד מכל מפלגה יכול להתמודד במחוז נתון שינו את המפה הפוליטית ביפן ולמרות שLDP חזרה לשלטון כבר ביוני 1994 השליטה
שלה בבית המחוקקים כבר לא מוחלטת, מכיוון שיכולת השליטה המוחלטת הייתה תלויה בהצבת מספר רב של מתמודדים באזור נתון וע"י כך הגדלת הסיכוי הסטטיסטי להיבחר בו. ההחלשות הדרמטית של המפלגה השלטת ביפן קשורה קשר ישיר להתמוטטות הכלכלית שחלה ביפן החל מתחילת שנות ה-90 וכמו שכבר ראינו מצב כלכלי רע יוצר אי יציבות
פוליטית שמתאפיין בשינויי שלטון. שנות ה-90 התאפיינו ביפן בחוסר שקט פוליטי שנבע בעיקרו מלחץ האזרחים לשיפור המצב הכלכלי וחזרה לתנאי המחייה שאליהם הם הורגלו בעשורים הקודמים. בתחילת שנות האלפיים נעצרה המפולת והכלכלה היפנית החלה להתייצב ובעטייה חלה גם התייצבות פוליטית.ישנן הערכות שטוענות שאם וכאשר סין
תלך ותצבור כוח כלכלי ותהפוך למעצמה יהיה זה כנראה על חשבונה של יפן דבר היכול להביא שוב לאי יציבות כלכלית/שלטונית ביפן.
דיון השוואתי
בפרק זה אנסה להגיע ללב ליבו של העניין ולמנות את הסיבות המרכזיות שבעטיין הודו הינה דמוקרטיה מקרטעת ואילו יפן הינה מעצמה בעלת יציבות פוליטית ראויה לציון.הנתונים המספריים שיופיעו בהמשך פרק זה נועדו לאושש ולהמחיש את ההסברים שישוו את הומוגניות האוכלוסייה, גודל האוכלוסייה, גודל המדינה , ונתונים נוספים
שימחישו את הבדלי המודרניזציה בין שתי המדינות.
נתוני דמוגרפיה וגיאוגרפיה רלוונטיים
יפן
הודו
127,417,244 (יולי 2005)
1,080,264,388 (יולי 2005)
אוכלוסייה
יפנים- 99%, אחרים - 1% (בעיקר קוריאנים וסינים).
הודו-ארי - 72%, דרווידיאנים- 25%, מונגוליים ואחרים - 3%
קבוצות אתניות
84% - שינטו ובודהיסטים, דתות אחרות - 16%
80.5% - הינדים, 13.4% - מוסלמים, 2.3%- נוצרים, 1.9% - סיקים, דתות אחרות - 1.8%
דתות
יפנית
בהודו 24 שפות המדוברות בפי מיליון איש לפחות!!!. האנגלית היא השפה המשותפת החשובה של הודו ומשמשת למטרות פוליטיות לאומיות ,לתקשורת ולמסחר. ההינדית היא השפה הרשמית, זאת גם  השפה העיקרית של כ- 30% מהאוכלוסייה.
שפות
(מעל גיל 15) 99% נשים וגברים
(מעל גיל 15) 59.5% נשים וגברים!
Literacy:
377,835 קמ"ר
3,287,590 קמ"ר
שטח
0.05%
1.55%
שיעור גידול האוכלוסייה
5%
35%
אחוז האוכלוסייה מתחת לקו העוני
29400$
3400$
תוצר לאומי גולמי(לאדם)
הומוגניות האוכלוסייה: ההבדלים בין שתי המדינות בנושא ההומוגניות הם ברורים: בעוד ביפן כלל האוכלוסייה היא יפנית הרי בהודו ישנו בליל רב של זהויות, דתות, מעמדות. הניגודים העזים בין תושבי מדינת הענק יוצרים מתחים רבים, החל במאבקים על רקע דתי בין הינדים למוסלמים דרך מאבקים על זהות לאומית (מאבקים אתניים על
זכות לשפה רשמית, למשל- בהודו 24 שפות שמעל מיליון איש מדברים), וכלה במאבקים קשים הנובעים מהבדלי מעמדות שהם חלק מהתרבות ההיסטורית ההודית. בהודו ישנן 3000 קסטות החל מהאליטות ועד "הטמאים", ולמרות שמעמדות אלו בוטלו בחוקה ההודית הן למעשה פועלות בשטח ללא יכולת של המשטר לשנות את המצב. לכן ליפנים קל הרבה
יותר להכיר בלגיטימיות של השלטון מכיוון שקיים קונצנזוס רחב לגבי רוב הנושאים. לעומת זאת בהודו קשה מאוד להשיג קונצנזוס מכיוון שבכל נושא שהוא כל אחת מהדתות/קבוצות מנסה לפעול לטובתה האישית וקשה לה לקבל את טובת הכלל. המאבקים על העוצמה בין הגורמים השונים היא אחת הסיבות לאי שקט הפוליטי ולחוסר יציבות בהודו
לעומת יפן.
מודרניזציה: אחת הסיבות העיקריות להבדלים המשמעותיים בין המדינות היא נקודת הפתיחה שלהן בתחום המודרניזציה. בעוד יפן נהנתה מהיותה חברה מודרנית מתועשת, הודו התחילה את דרכה בתור חברה חקלאית ברובה. יפן נהנתה מיתרון של חצי מאה לפחות מבחינת התהליכים שהיא עברה מחברה כפרית לחברה עירונית מודרנית, לעומת הודו
שתהליכי המודרניזציה החלו רק לאחר קום המדינה. ההתמקדות של יפן בהפניית משאבים להתפתחות המודרניזציה נובעת ממספר גורמים. הראשון שבהם הוא העובדה שכחלק מתנאי הכניעה יפן הסכימה לא להקים צבא ובעקבות כך מירב המשאבים הופנו לכלכלה ולחברה. הסיבה השנייה היא מוסר עבודה גבוה בנוסף לעבודה משותפת וצמודה של המדינה
עם הספקים והמפעלים על מנת ליצור את התנאים הטובים ביותר לצמיחה. והסיבה השלישית הינה הבטחה לעובדים לעבודה עד גיל הפנסיה ללא פיטורין, דבר שהגדיל את התפוקות והשייכות של העובד למפעל/לשירות המסופק. הפניית משאבים לתחום החברתי יצר תהליך בולט של שידרוג החינוך במדינה. יפן היא אחת המדינות שחרטו על דיגלן את
נושא החינוך ולא בכדי היא אחת המדינות שבהן רמת ההשכלה היא מהגבוהות בעולם. מחקרים הראו שאנשים משכילים יותר מבינים טוב יותר את התחום הפוליטי מודעים ליכולתם להשפיע על התחום ומעורבים יותר בהנהלות המדינה.
לעומתה, התקשתה הודו להפנות משאבים לפיתוח תהליכי מודרניזציה מכיוון שמשאבים רבים הופנו לתחום הביטחון ולהבטחת יציבות המשטר. כמו שראינו במבוא התיאורטי, מדינות שמצבן הכלכלי רע נוטות להיות פחות יציבות כי האזרחים מחפשים שינוי. נוסף על כך, רמת ההשכלה בהודו היא מהנמוכות בעולם, דבר שיוצר אנשים בורים יותר
שנוטים לעיתים להיות אנשים קיצוניים יותר, בעיקר כאשר אין להם מה להפסיד בתקווה שאם יווצר שינוי שלטוני מצבם יהיה טוב יותר.
תרבות אזרחית: מכיוון שראינו שישנם הבדלים גדולים בין רמת המודרניזציה בין יפן להודו נוכל להסביר את נושא התרבות האזרחית. על פי מאמרם של גבריאל אלמונד וסידני ורבה ישנה זיקה ברורה בין מודרניזציה לתרבות אזרחית. הטענה היא שזיקה חזקה למודרניזציה מביאה איתה דגש חזק לכיוון תחום החינוך וכשרמת החינוך עולה,
התרבות האזרחית מתחזקת. כמו כן מודרניזציה מגדילה את התיעוש של המדינה והחברה העירונית תעשייתי טומנת בחובה כישורים לא מעטים של תרבות אזרחית. נוסף על כך, תרבות אזרחית היא תרבות שדורשת שתהיה למשתתפים זהות לאומית אחידה, מה שניתן למצוא בקלות ביפן אך קשה למצוא בהודו. כמו כן נדרשת היכולת של האזרח להאמין
במערכת ולהרגיש שהוא שותף לעשייה, דבר המתאפשר ביפן אך לא מן הנמצא בחלקים גדולים של הודו. בנוסף, דרושה מעורבות רגשית חיובית כזאת שתגרום לרצות להזדהות עם המשטר והאזרחים האחרים ולא תחושה של ניכור כמו שישנה בהודו. בסופו של דבר, הרעיון טוען שתרבות אזרחית חזקה יותר גורמת לדמוקרטיה להיות יציבה יותר.
ההבדלים בין שתי המדינות גדולים מאוד בתחום זה, דבר שמלמד גם על הבדלי היציבות בין המדינות.
תנאים גיאופוליטיים: נקודה זו היא אחת מנקודות המפתח כאשר באים לבחון את היציבות הדמוקרטית בשתי המדינות. שני הגרפים להלן מראים מהם האירועים הבולטים שעברו על שתי המדינות ב 60 שנה האחרונות ושיש להם קשר ישיר ליציבות המשטרים. ניתן לראות בבירור כמה שקט ביפן לעומת 11(!) קונפליקטים מסוגים שונים בהודו שחלקם
נמשכו זמן רב. המשטר היפני ייצב את משטרו במשך 10 השנים הראשונות ולאחר מכן מכיוון שיפן היא אי של שקט שאינה חולקת גבולות עם שום מדינה, ונהנית מגב אמריקאי רחב,
לא הייתה צריכה יפן לחשוש מגורמי חוץ. לעומתה הודו "נהנית" מתנאים גיאופוליטיים לא פשוטים. המאבקים הבלתי פתורים מתחילת דרכה הן מבית עם חלקים שונים המעוניינים העצמאות שהובילו ל 5 מלחמות אתניות לאורך השנים כולל בסופו של דבר כינון בנגלדש העצמאית ב1971. והן 4 מלחמות קשות וארוכות עם פקיסטן על אזור קשמיר
וגם על תפיסה אידיאולוגית דתית הינדים מול מוסלמים דבר שיצר לא אחת תסיסה קשה אצל אזרחיה המוסלמים של הודו יצרו ויוצרות עדיין אי שקט פוליטי. כחלק מההתמודדות עם הקושי השלטוני קרה לא אחת שהונהג במדינה משטר צבאי דבר שכמובן לא מוסיף ליציבות דמוקרטית.
גודל המדינה: עפ"י ליפסט, ישנו קשר ישיר בין גודל המדינה לבין היציבות השלטונית שבה. תיאוריה זו משנות ה-60 מתאימה מאוד להודו, למרות שלא הוכיחה את עצמה במקומות אחרים (ארצות הברית לדוגמא). התיאוריה טוענת שככל שהמדינה גדולה יותר ומורכבת מצבר רב של זהויות ("ההמון") היכולת של השלטון לקבע את עוצמתו נמוכה
יותר ובהכרח היציבות השלטונית קטנה יותר. שטחה של הודו גדול פי תשע משטח יפן והיכולת של המשטר המרכזי לשלוט בשטח כל כך גדול המכיל בתוכו אוכלוסייה הטרוגנית הוכח כנמוך מאוד, ישנם אזורים בהודו ששליטת המשטר המרכזי הינה רופפת ביותר ומבוססת על אוטונומיה כמעט מוחלטת.
בנות ברית: נושא זה מתקשר באופן ישיר לנושא הכלכלה בעוד יפן מקבלת מאמריקאים תמיכה וסיוע צמוד החל מיום הקמת" המדינה החדשה " הן בתמיכה כספית והן בסיוע לוגיסטי לבניית הכלכלה לאחר המלחמה שחיסלה כמעט באופן מוחלט את הממלכה היפנית הודו נאלצה במשך שנים לנסות ולהתגבר על כל הקשיים באופן עצמאי.סיוע כלכלי, צבאי
וסיוע לבניית אבני היסוד של המשטר המושתתים על אסטרטגית שליטה באזורי מפתח בעולם שבוצעו לאורך 60 השנה האחרונות על ידי הממשל האמריקאי גרמו לאי שוויון בולט בין מדינות שנקודת ההתחלה שלהן הייתה דומה (דרום קוריאה מול צפון קוריאה, מערב גרמניה מול מזרח גרמניה , ישראל מול סוריה , עיראק מול איראן , כווית מול
עיראק , ארמניה מול אזרבייג'ן ועוד). בכל
המקומות הנזכרים למעלה המטרייה האמריקאית הינה נקודת מפתח ליציבות המשטר, למרות שבחלק מהדוגמאות האינטרס האמריקאי לא היה לערער את השלטון הקיים במדינה מנגד אלא רק לדאוג להרתיע אותו, כמובן שלאחר נפילת מסך הברזל כאשר ארצות הברית היא מדינת העל היחידה בעולם האסטרטגיה יכולה לכוון לערעור, הרתעה והפלת המשטר
במדינה שמנגד.
סיכום
ההשוואה בפרק הקודם הוכיחה שמספר רב של משתנים מסוגים שונים יכולים להשפיע על הדמוקרטיה. לא על כל המשתנים יש למדינה שליטה, ולמרות זאת המדינה צריכה להיות מסוגלת לטפל גם בנתוני יסוד שחלקם בעייתיים. לאחר בחינת הסוגיה, דעתי האישית היא שהפרמטרים המשפיעים ביותר על האי יציבות בהודו לעומת יפן הינם תנאים
גיאופוליטיים קשים ביותר שצורכים את מירב המשאבים, בנוסף להטרוגניות האוכלוסייה בדגש על החיכוך הדתי בין הינדים-למוסלמים הגורמים לאי יציבות פוליטית פנימית וחיצונית. ההבדל השני שלטעמי הינו משמעותי מאוד הוא נקודת הפתיחה בתחום המודרניזציה שהינה שונה בתכלית בין שתי המדינות ותרמה רבות ליציבות השלטונית ביפן
למול חוסר יציבות בהודו.
ביבליוגרפיה
Rikki Kersten, Democracy in post-war Japan, The Nissan Institute, 1999, pp 1-44, 199-233.
Stephen Johnson, Opposition Politics In Japan, The Nissan Institute, 2000, pp 1-24 ,144-175.
Gabriel A. Almond, Comparative politics today: a world view, Person Longman, 2006, pp315-362, pp615-681
Niraja Gopal Jayal, Democracy In India, Oxford, 2001, pp 97-128,229-258, 441-479.
Easton David, A systems approach to political life, Routledge ,1990
Eckstein, Harry. Regarding Politics: Essays on Political Theory, Stability, and Change, Berkeley: University of California Press,  c1992 1992.
G.Almond S.Verba, The civic culture and democratic stability, princton,1963
שמואל נח איזנשטדט ,"הדמוקרטיה ונפתוליה", משרד הביטחון-ההוצאה לאור ,2002?
Polity IV Country Report 2003: India, http://www.cidcm.umd.edu/inscr/polity/Ind1.htm
Polity IV Country Report 2003, http://www.cidcm.umd.edu/inscr/polity/Jpn1.htm
CIA, The World Factbook, http://www.cia.gov/cia/publications/factbook/
Eckstein, Harry. Regarding Politics: Essays on Political Theory, Stability, and Change. Berkeley
G. Almond, 1959
Lipset "political man",1959
kornhauser, "the politics of mass society" , 1957
G.Almond S.Verba ,1963
החוקה ההודית מאמר מספר 1 עמוד 1
http://www.cidcm.umd.edu/inscr/polity/Ind1.htm
Gabriel A. Almond , Comparative politics today, pp 633
Gabriel A .Almond , "Comparative politics today: a world view", Person Longman, pp 319-320
Gabriel A .Almond , "Comparative politics today: a world view", Person Longman, pp 321
www.cia .com -כלל הנתונים המספריים לקוחים מאתר ה
נתון המלמד על יודעי קרוא וכתוב משמש כאחד השיטות לקביעת רמת ההשכלה הבסיסית במדינה
http://www.cidcm.umd.edu/inscr/polit
Lipset 1959
1

תגים:

ליפסט · ורבה · אלמונד · יציבות · שלטונית · הומגניות · מודרניזציה · תרבות · אזרחית · פקיסטאן

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מדוע הדמוקרטיה היפנית יציבה יותר מהדמוקרטיה ההודית?", סמינריון אודות "מדוע הדמוקרטיה היפנית יציבה יותר מהדמוקרטיה ההודית?" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.