"פדרה פדרונה" (תרגיל)

תקציר העבודה:

בסרט "פדרה פדרונה" של האחים טוויאני מ1977 ישנו דגש רב על פס הקול ורבדיו השונים, האחים משתמשים בסאונד על מנת לפתח את העלילה ואת תמת הסרט.
העבודה תעסוק בקצרה בנושאים הבאים:
1. דוגמאות לצלילים טבעיים בסרט היוצרים דרמה והדרמה הנוצרת בעקבות הופעת צלילים אלו.
2. דוגמאות לשקט היוצר דרמה ותפקידו.
3. הופעת המוזיקה בסרט, תפקידה, כיצד היוצרים משתמשים בה, משמעותה והאם היא טבעית או מלאכותית.
4. המילים ותפקידן,כיצד נולדות המילים מהרגע שהגיבור מתגייס לצבא, כיצד הוא רוכש את השפה ומשמעות השפה המדוברת בסרט.
5. מהו סיפור הסרט, מהי התמה של הסרט וכיצד משרת אותה הפסקול, מהי ההתפתחות העלילתית של הסרט המתבטאת בפס הקול. מהו הדיאלוג שנוצר בין פס הקול ותמת הסרט.

קטע מהעבודה:

מקורות:

Untitled
"פדרה פדרונה"
האחים טוויאני- 1977
דגל סרדיניה.
בסרט "פדרה פדרונה" של האחים טוויאני מ1977 ישנו דגש רב על פס הקול ורבדיו השונים, האחים משתמשים בסאונד על מנת לפתח את העלילה ואת תמת הסרט.
1. דוגמאות לצלילים טבעיים בסרט היוצרים דרמה והדרמה הנוצרת בעקבות הופעת צלילים אלו.
-לאחר שאביו הורה לו להישאר בלילה לבדו, גבינו יושב על סלע, מנדנד גופו הלוך ושוב, הסאונד שנשמע הוא קול נשימותיו וחיכוך מעילו. לא צריך יותר מזה, הצופה יודע מה בליבו של הילד, הצופה חש את בדידותו, מרגיש את מחשבותיו, מצד אחד הפחד ממכותיו של האב מצד שני הבדידות.
-גבינו הילד חושב לעצמו ומגיע להחלטה, הוא בורח, רץ ביער, רק קולות צעדיו נשמעים, נעמד, רק קולות נשימתו נשמעים, מביט לימינו, מביט לשמאלו וצורח מבהלה, אביו מגיח מהחשיכה ומכה אותו. הצופה רואה רק את גבו של האב וידו, אבל שומע סטירות, חבטות ואת גבינו נאנח מכאב. הדרמה נוצרת משמיעה בלבד, הצופה מזדעזע
ומבין מה מתרחש, בלי לראות את ההתרחשות עצמה. אין מוזיקה דרמתית כמתבקש בסרטים הוליוודיים, הדרמה הרבה יותר עמוקה כי היא באה מבפנים, מסאונד מוצדק, סובייקטיבי ולא מסאונד סינטטי.
-באמצעות סאונד של נשימות, התנשפויות בסצנת היחסים עם החיות, יוצרי הסרט מביאים תחושה שכל תושבי הכפר משתתפים באורגיה חולנית זו של חיות וילדים. כמו הדיבור עם החיות, גם היחסים איתן נחשבים למעשי שטות, האנשה של חיות שמורה לילדים ובלהט המין החייתי לומד הצופה על בינתם של תושבי הכפר.
-גבינו יושב על מגדל פיזה בבדידות ושקט, כשהוא רואה את חבריו החיילים משחקים בעיניים עצומות, הוא נזכר איך אביו לימוד אותו לסמוך על חוש השמיעה שלו, בבת אחת קולות העיר, צופר של מכונית בראשם, נשמעים ברקע. מעבר דרסטי זה מסמן את יציאתו של גבינו מבדידותו וכסילותו, מהטבע הפראי והמפגר לעיר המודרנית. גבינו
רוכש חבר שמלמד אותו איטלקית.
-גבינו לומד בלהט, משנן מילים חדשות מהמילון בשירותים, חיילים אחרים מפריעים לו להתרכז, הוא חוזר בעקשנות ללימודיו, שוב רעש, הפרעה, גבינו לא מוותר וממשיך בקריאה. סיטואציה מוכרת, בייחוד לבעלי הפרעות למידה: הפרעות קשב וריכוז. ניתן לראות איך גבינו נלחם, דוחף בכוח את הקיר, הרעש עצום אך הרצון ללמוד
גדול יותר. הרגשתי כמו חלק מהצופים הזדהות אישית גמורה עם גבינו.
2. דוגמאות לשקט היוצר דרמה ותפקידו.
-לאחר שהאב הוציא את בנו מהכיתה, נשמעים קולות צחוק רמים של הילדים אשר צוחקים על כך שגבינו השתין על הרצפה, האב נכנס מכה על השולחן וצועק "ידיים על השולחנות!" דממה בכיתה, "היום זה קורה לגבינו, מחר זה יקרה לכם." שקט. הילדים מכונסים בתוך עצמם, אפילו המורה לא נשארה אדישה.
מילותיו של האב לא השפיעו רק על העולם בתוך הסרט אלא גם על הצופה, שחושב מחר זה יכול לקרות לי. האחים טוויאני השאירו מקום של שקט למחשבות הצופה ואז נכנסות מחשבות הילדים.
-לאחר שהאב מכה את בנו, גבינו שוכב מעולף, האב מביט בבנו הפצוע חסר ההכרה, מסביבם שקט, כשהוא מבין את שעולל לבנו הוא מרים את גבינו בידיו, ידו של גבינו שמוטה, בקונוטציה המזכירה את מריה המתאבלת על בנה המת, האב מתאבל על בנו. מעין עירוב רגשות, רחמים על הילד המוכה והשתתפות בצערו של האב המכה. את השקט
שוברים קולות תפילה, קולות אבל.
-המפקד מעניש את גבינו, הוא נשאר לבד ולא יוצא לעיר עם שאר החיילים, שקט ארוך שורר, שוב גבינו בודד וחסר אונים, קול הפעמון מהפעם הראשונה בה נותר גבינו לבדו מהדהד, קולות החיות (עורב וכבשה) ברקע מזכירים לנו את החווה ושוב שקט.גבינו מנדנד את גופו וחושב באותו האופן כאשר היה ילד ונותר לבד. שוב הצופה שותף
מלא לבדידותו ולמחשבותיו.
-לאחר השיעור בו חתך גבינו את שפתו, הוא יושב במרומי מגדל פיזה מתנדנד וחושב כהרגלו, שקט שורר, הוא מביט למטה באנשים הרחוקים ממנו, מכל הבחינות, ואז מתגלה לעיניו משהו מוכר, בין רגע נוצרת דרמה, הקונפליקט בין השקט לקולות העיר הצורמים, הוא הרגע בו גבינו רואה חיילים שעיניהם קשורות כמו בדגל סרדיניה
מולדתו, משחקים משחק בו הוא שולט מילדותו.
3. הופעת המוזיקה בסרט, תפקידה, כיצד היוצרים משתמשים בה, משמעותה והאם היא טבעית או מלאכותית.
המוזיקה בסרט מופיע לעיתים כשירה, לרוב טבעית, שירת הילדים המסמלת ערבוב של מילים ומוזיקה מעיד על רכישת ההשכלה בכיתה (נשמע כאילו הם לומדים את האלף בית), הטקס הדתי בו משתתפים אנשי היישוב ושרים מעין תפילה דתית מעיד על קולקטיביות, שומעים את מה שנוצר מערבוב קולות האנשים, גורל משפחת גבינו זהה לגורל שאר
המשפחות.
לרוב המוזיקה מופיעה כמוזיקה המעבירה רגש מסוים, מעין מוזיקת ניצחון והצלחה כשגבינו ואביו קוטפים זיתים לאחר שהאב קנה את מטע הזיתים.
בסצנה בה האב מותיר את בנו לבד בלילה, נשמע קול פעמונים עמום עם הד ארוך, הוא למעשה קול הדממה כפי שהאם מסבירה לגבינו, "הדממה אינה רק דממה. זהו דבר חזק, מצלצל כמו פעמון, אבל משמיע 'דון'".
גבינו מורד באביו ולא מסכים לעבוד. האב עובד בשדה, מחליט לרצוח את גבינו, והולך הביתה, בדרך נשמעת מוזיקה, בתחילה אין הצופה יודע מה מקורה, יחד עם האב הוא מגלה שגבינו מאזין למוזיקה ברדיו, האב דורש ממנו לכבות אותה. לאחר תגרה בניהם האב זורק את הרדיו לתוך כיור מלא מים, גבינו מתחיל לשרוק. סימן לתחילת
המרד, לרוח חדשה שיוצאת מפי הצעירים.
ישנה בסרט מוזיקה שחוזרת על עצמה מידי פעם, כשיש נקודת תפנית בעלילה. לעיתים היא בלתי מוצדקת, מלאכותית, לעיתים מוצדקת אך האחים טוויאני נהנים לשחק באופן הצדקת המוזיקה והרבה פעמים בתחילה היא אינה מוצדקת ואז מתגלה מקורה. הצופה פוגש בה לראשונה כששני עוברי אורח עוברים באזור, האחד מנגן באקורדיון והשני
סוחב אופניים שעליהם מונח אקורדיון, גבינו מוקסם מהמנגינה ועוקב אחריהם, לבסוף מחליף איתם גבינו שני טלאים מתים תמורת אקורדיון מקולקל, הוא מנסה לנגן אך הצליל הוא צליל מת, לבסוף מצליח גבינו לנגן ויוצר קשר עם בני רועים אחרים בעזרת המוזיקה. כמו האקורדיון גם הרדיו מסמן תקשורת אך גם השכלה כדי להפעילו צריך
להיות משכיל.
המורה בודק את תלמידיו, עובר אחד אחד ובודק שהרדיו שבנו עובד, גבינו מתרגש, נוצר מתח, חשוב מאוד שהרדיו יפעל, המורה מגיע לוחץ על הכפתור לשנייה דבר לא קורה, שקט ואז בוקעת מתוך הרדיו אותה מוזיקה שהקסימה את גבינו ומלווה אותו כל חייו.
המוזיקה בסרט היא מעין דו שיח בין הצופה ליוצרים שאומרים כאן משהו חשוב קורה, כאן אתה צריך להיות כמו הדמות עצוב ומדוכא וכאן שמח ומלא תקווה.
4. המילים ותפקידן,כיצד נולדות המילים מהרגע שהגיבור מתגייס לצבא, כיצד הוא רוכש את השפה ומשמעות השפה המדוברת בסרט.
נגני האקורדיון שואלים את גבינו איך להגיע למקום מסוים, גבינו מופתע ואינו עונה, אחד הנגנים אומר לחברו "הוא לא מדבר, הוא דומה לשימפנזה של טרזן." בסרט השפה מעידה על רמת האינטליגנציה ויכולת תקשורת.
כשגבינו מבקש להגר לגרמניה, הוא מבקש מחבריו למלא את הטופס בשבילו, כי אינו יודע כתוב וקרוא. אפילו את שמו גבינו אינו יודע לכתוב וחותם בצלב על טופס הויתור.
בנקודת ההתחלה גבינו אנאלפבית לגמרי כשהוא בן למעלה מעשרים.
גבינו מדבר בשפת אימו, סרדינית, ובקושי מדבר איטלקית, המפקד כועס ופוקד עליו לדבר איטלקית נכונה ואוסר לדבר סרדינית, הוא מעניש את גבינו ואוסר עליו לצאת לעיר עם שאר החיילים.
בכיתה בכדי שלא לענות למורה הוא מעדיף לחתוך את שפתו העליונה, (פתרון בו השתמש בהיותו ילד)
מאשר להתבזות באיטלקית הגרועה שלו. גבינו מסמן על שפתו בלי להוציא הגה מפיו.
רגע התפנית הוא כאשר חברו של גבינו קושר את עיניו ומתנה את עזרתו בלימוד השפה האיטלקית בהצלחת גבינו להגיע עד לדלת בעיניים קשורות, גבינו מצליח.
מרגע זה שוקד גבינו על לימוד השפה כשברקע דגל איטליה, לומד גבינו מילים חדשות שמתאימות לזיכרונות ישנים, נופי ילדותו בסרדיניה ואביו למשל. הוא משנן בדבקות מילים מהמילון ולומד אפילו בשירותים,רעש חיילים אחרים מפריע לו, אך הוא מתמיד בחריצות ולומד כל עימת שמזדמן לו, אפילו תוך כדי נסיעה בטנק.ככל שנעשה
גבינו משכיל ונבון יותר כך משתפרת ידיעתו בשפה, שהיא סוג של תקשורת בין אנשים כך גם הרדיו לכן חשוב כל כך לגבינו שיפעל.
5. מהו סיפור הסרט, מהי התמה של הסרט וכיצד משרת אותה הפסקול, מהי ההתפתחות העלילתית של הסרט המתבטאת בפס הקול. מהו הדיאלוג שנוצר בין פס הקול ותמת הסרט.
הסיפור הוא עיבוד לרומן האוטוביוגרפי של גבינו לאדה. אביו הוציאו מבית הספר והוא עובד עד גיל עשרים אצל אביו ברעיית צאן, בבדידות ובבורות, תחת מקלו של אביו. בבגרותו הנער מתגייס לצבא והופך למשכיל, אז האב מאבד מכוחו בעיני גבינו והוא מתמרד נגדו.
תמת הסרט לדעתי בעלת נושא בסיס שמתפצל ונוגע בכמה נושאים.
הבסיס הוא פרו קומוניסטי ואנטי פשיסטי. האחים טביאני הושפעו מאוד מהקומוניזם, בסרטם "חתרניים" מ1967, שכרה המפלגה הקומוניסטית את האחים לצלם את הלווית מנהיג המפלגה.
בשוט האחרון בסרט "פדרה פדרונה", נראה גבינו לדה (האמיתי) יושב בגבו למצלמה שמתמקדת על גב מעילו האדום, סמל הקומוניזם.
הכנסיה נקשרת לבורות, גבינו חותם בצלב משום שאינו יודע אפילו לכתוב את שמו.
נושאים נוספים שנובעים מהקומוניזם הם יחסי שולט נשלט, כמו במשפחה יחס ההורים (גם האם כאשר היא מלבישה את גבינו הילד) לנתיניהם, הילדים, כך גם אפשר להבחין בפירמידת המעמדות של הפיאודליזם, בעל האדמות, האדון (סבסטיאנו), הווסל (האב) והצמית (גבינו).
דוגמה לגילוי פשיזם, לאחר שסבסטיאנו נרצח, האב הופך לבעל אדמות, בגלל החורף הקשה הוא מוכר אותן, שולח את ילדיו לעבוד ודורש את משכורתיהם בתמורה ללינה ואוכל(הלאמת הרכוש הקולקטיבי) ואת בנו הבכור הוא שולח לצבא, דפוס החברה-משפחה האיטלקית מסמל את המשטר הפשיסטי.
דוגמה נוספת לפשיזם ניתן לראות כשהמפקד אומר שמשמעותו של הדגל ונשיא המדינה חשובים יותר מאבא, מאמא ומהמשפחה.
הכניעה באה מהבורות, המוזיקה היא סמל הנאורות ומסמלת את המפנה בחייו של גבינו, המפנה השני הוא לימודיו, לאחר שגבינו רוכש השכלה הוא מורד באביו "ניצלת אותי ככלי עבודה, אתה לא אדוני ומאסתי בך כאב." דיבור אל חיות מעיד על כסילות, האזנה למוסיקה מעידה על נאורות, שפת המוסיקה היא שפת ההשכלה: האב מתייעץ עם
החמור ומחליט להרוג את בנו. גבינו שומע מוזיקה ברדיו, אביו פוקד עליו "כבה את הרדיו וצא, לפני שתקבל מכות." גבינו מגביר את המוזיקה ומגביר את ההתרגשות אצל הצופה, משהו עומד לקרות, האב זורק את הרדיו לכיור מלא מים וגבינו בתגובה שורק, האב אומר מתגרה בו וגבינו מכה אותו.
כמו למרוד נגד מדינתך מולדתך כך גם קשה למרוד נגד אביך אך ההשכלה גוברת לבסוף על המשטר הרודני.
מלבד זאת אני מוצא בסרט רמזים שונים לתקשורת וחינוך, האב מחנך את בנו כך שבכל פעם שהילד עושה משהו לא טוב הוא מקבל מכות, לפעמים עד אובדן הכרה. לאחר שהאב מלמד אותו להרוג נחשים הוא מכה אותו, זהו חלק מתהליך הלמידה.
גבינו לומד מאביו, כשהכבשה מחרבנת לו בדלי החלב הוא 'מחנך' אותה בבעיטות ומטביע את ראשה בחלב, לאחר שגבינו מחליף שני טלאים מתים באקורדיון מקולקל, הוא מעניש אותו בבעיטה על שאינו פועל.
סבסטיאנו עושה שלום עם אויבו המושבע, בעת גז הכבשים סבסטיאנו מפליץ רוצחו המיועד עונה לו באותו אופן, התקשורת בניהם בנויה על מכנה משותף מאוד נמוך שמסמן את הנתק בניהם.
גבינו רוכש כלי תקשורת, אקורדיון, והוא 'מדבר' בעזרתו עם חבריו מעבר לגבעות.
לאחר שהוא רוכש השכלה כלי התקשורת שלו משתכלל והופך לחשמלי, רדיו.
לפני שגבינו משקר לאביו לגבי הטלאים והאקורדיון הוא חותך את שפתו, חלק מאיבר הדיבור והתקשורת. דבר זה מעיד גם על בעיית תקשורת בניהם, כמו גם בעיית התקשורת לגבינו עם המורה בצבא, הוא אינו יכול לענות לו באיטלקית לכן הוא חותך את שפתו.
גבינו למד איטלקית בעזרת חבר, לא בעזרת מישהו מעליו כגון מורה.
גבינו הופך מרועה צאן אנאלפבית, טיפש וצייתן למשכיל, בלשן, מחברו של רב-מכר ומורד באביו שמסמל את המשטר הישן, חסר הצדק.

תגים:

איטלקי · איטליה · האחים · טוויאני · סאונד · מבע · קולנועי'

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא ""פדרה פדרונה" (תרגיל)", סמינריון אודות ""פדרה פדרונה" (תרגיל)" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.