היישום אינו מחובר לאינטרנט

אינטילגנציה רגשית

עבודה מס' 064315

מחיר: 131.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: אינטליגנציה רגשית - מימד חשוב של יכולת אנושית או "טרנד" אופנתי?

1,274 מילים ,9 מקורות ,2005

תקציר העבודה:

במשך שנים ארוכות האינטליגנציה השכלית היוותה גורם מכריע בהתפתחות הילד ובסיכויי הצלחתו, והייתה התעלמות מיכולות חיוניות אחרות, כמו מודעות עצמית, יכולת שליטה על הדחפים, התמדה, מוטיבציה, אמפתיה ויכולת ליצור ולקיים קשרים חברתיים. במילים אחרות, הייתה התעלמות מאינטליגנציה הרגשית של הפרט. העיסוק ברגשות כמרכיב בעל עוצמה תפס תאוצה בשנים האחרונות והפך למרכיב בעל משמעות בארגונים.
עבודה זו תבחן האם האינטליגנציה הרגשית מהווה מימד חשוב של יכולת אנושית או "טרנד" אופנתי? לצורך בחינת הסוגיה, סקרתי מחקרים שונים אשר דנים בטיבה ובתקפותה של האינטליגנציה הרגשית.
המסקנה המרכזית העולה מעבודה זו היא שהאינטליגנציה הרגשית מהווה יכולת אנושית כמעט בסיסית לשם הצלחה בתחומי החיים ובעיקר בהצלחה תעסוקתית-ארגונית, על אף שהנושא לא נחקר רבות ויש המסתייגים בקביעת יעילותו החד משמעית.

קטע מהעבודה:

העיסוק הפומבי בנושא האינטליגנציה הרגשית הפך לאינטנסיבי בעקבות ספרו של גולמן בשנת 1997 המוקדש ל- EQ (טל, 1999).

מקורות:



Untitled
אינטליגנציה רגשית - מימד חשוב של יכולת אנושית או "טרנד" אופנתי?
תקציר
במשך שנים ארוכות האינטליגנציה השכלית היוותה גורם מכריע בהתפתחות הילד ובסיכויי הצלחתו, והייתה התעלמות מיכולות חיוניות אחרות, כמו מודעות עצמית, יכולת שליטה על הדחפים, התמדה, מוטיבציה, אמפתיה ויכולת ליצור ולקיים קשרים חברתיים. במילים אחרות, הייתה התעלמות מאינטליגנציה הרגשית של הפרט. העיסוק ברגשות
כמרכיב בעל עוצמה תפס תאוצה בשנים האחרונות והפך למרכיב בעל משמעות בארגונים.
עבודה זו תבחן האם האינטליגנציה הרגשית מהווה מימד חשוב של יכולת אנושית או "טרנד" אופנתי? לצורך בחינת הסוגיה, סקרתי מחקרים שונים אשר דנים בטיבה ובתקפותה של האינטליגנציה הרגשית.
המסקנה המרכזית העולה מעבודה זו היא שהאינטליגנציה הרגשית מהווה יכולת אנושית כמעט בסיסית לשם הצלחה בתחומי החיים ובעיקר בהצלחה תעסוקתית-ארגונית, על אף שהנושא לא נחקר רבות ויש המסתייגים בקביעת יעילותו החד משמעית.
הצגת הנושא
העיסוק הפומבי בנושא האינטליגנציה הרגשית הפך לאינטנסיבי בעקבות ספרו של גולמן בשנת 1997 המוקדש ל- EQ ( טל, 1999).
אינטליגנציה רגשית הנה מושג חדש יחסית כמושג המשקם את חוסר האיזון בין האינטלקט לרגש הקיים בחשיבה המערבית (זידר, 2004). המונח "אינטליגנציה רגשית" נטבע בשנת 1990 ע"י החוקרים Salovey Mayer 1990) בתוך: כרמל, 1998) אשר הגדירו את האינטליגנציה הרגשית כ"יכולת להבחין, להתחבר, ולהפיק רגשות בדרך שתתמוך
בחשיבה, להבין רגשות וידע רגשי ולווסת רגשות בדרך מחושבת על מנת להביא לגדילה רגשית וקוגנטיבית". המושג אינטליגנציה רגשית נחלק לחמש קטגוריות: מודעות עצמית, ניהול רגשות, מוטיבציה עצמית, תיעול רגשות להגשמת מטרה, אמפתי וטיפול במערכות יחסים.
המחקרים האחרונים מלמדים, שלמידה משמעותית מחייבת אינטראקציה בין כישורים קוגניטיביים לבין כישורי האינטליגנציה הרגשית (כרמל, 1998).
גולדמן (1997), מייחס למושג יכולת ניבוי ל"הצלחה בחיים", ומבטיח שיש ביכולתו של כל אדם ללמוד ולפתח את האינטליגנציה הרגשית שלו. ספר זה הפך את המושג אינטליגנציה רגשית לפופולרי, ויצר עניין במחקר שסייע בהגדרת המושג, הצביע על השפעותיו ותרם לפיתוח מבחני מיון חדשים. חשיבותה של האינטליגנציה הרגשית נמצאה בעולם
העסקים והעבודה, כאשר על פי מחקרים אינטליגנציה רגשית מנבאת הצלחה עסקית ותעסוקתית ומכאן אני למד כי האינטליגנציה הרגשית מהווה מימד חשוב של יכולת אנושית ושניתן ורצוי להכשיר עובדים ומנהלים על פיה.
עבודה זו, המנסה להבין האם האינטליגנציה הרגשית מהווה מימד חשוב של יכולת אנושית או "טרנד" אופנתי, מעלה שאלות כגון: מהי השפעתה הכוללת של האינטליגנציה הרגשית בתחום התעסוקתי ועל הצלחת הפרט בתחומים אחרים? האם עובדים בעלי אינטליגנציה רגשית מניבים יותר רווחים לארגון? האם EI מקדם שביעות רצון במקום העבודה?
האם לימוד EI מוביל לביצוע טוב יותר או לסיפוק מין העבודה?
הצגת עמדתי
לעניות דעתי למודעות הרגשית השפעה מכרעת על החיים וכי פרט הניחן באינטליגנציה רגשית חי נכון יותר, טוב יותר, חכם יותר ובריא יותר. כלומר הפרט יידע לכוון את עצמו בנתיב נכון , יידע להתמודד עם קשיים שיצוצו בדרך, יידע ליצור קשרים חברתיים מתאימים ותומכים וכן ידע ליהנות מהצלחותיו באם הוא ניחן באינטליגנציה
רגשית.
אינטליגנציה רגשית, הנה ממד חשוב אשר לא נופל מיכולות מנטאליות אחרות וכן מהווה ממד בעל השפעה מרובה על הצלחות, הישגים ואושרו של הפרט. להלן אבחן כיצד משפיעה האינטליגנציה הרגשית כיכולת אנושית על הפרט? האם ניתן לשלב בין עסקים לרגשות? מהי השפעתה של האינטליגנציה הרגשית על הצלחתו התעסוקתית ועל קידומו של
הפרט בעבודה? מהי השפעתה הכוללת על הארגון עצמו ? ומהי השפעת האינטליגנציה הרגשית על מנהלים בארגון?
נימוקים וראיות התומכים בעמדתי אל מול עמדות אלטרנטיביות.
האינטליגנציה הרגשית מסייעת לאדם ברכישת הכישורים הנדרשים על מנת לבנות רשת חברתית יציבה ותומכת. בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה הם בעלי כישורים חברתיים מפותחים ומותאמים יותר כמו כן הם בעלי ויסות רגשי גבוה יותר, כישורים רגשיים התורמים להתמודדות בעת מצבים טראומטיים והתמודדות עם מצבי לחץ (זידר, 2000).
גולדפין (2004), טוען כי יכולתם של מנהלים לנהוג באופן המבוסס על אינטליגנציה רגשית (EQ), יוצרת ארגון המאפשר למידה, התפתחות, צמיחה ושגשוג. לארגון נחוצים מנהלים קשובים, שישכילו לזהות המציאות הרגשית של עצמם ושל אחרים ויגיבו ממקום אמפטי לאנשים ולסיטואציה. יכולתם של מנהלים להפגין מיומנויות ניהול המושתתות
על אינטליגנציה רגשית יוצרת תהודה חיובית בארגון והופכת אותו למקום המאפשר למידה ושגשוג (טל, 1999).
מדלר-לירז (2004), טוענת כי תחום הרגשות בלתי נפרד מהחיים הארגונים והבנתו מעשיר את הפרקטיקה הניהולית, כאשר מנהלים הפועלים גם על פי האינטואיציה מעודדים רגשות בקרב המונהגים, ותגובתם של המונהגים לרגשות אלו משפיעים על התנהגותם של כל חברי הארגון ועל משתנים ארגוניים כגון יצירתיות, יצרנות, מוטיבציה ויעילות.
לב (2000), גורס כי עבודת המשטרה, המאופיינת בלחץ נפשי רב, מחויבת בניהול רגשות, הקשור להבנה ולפתרון טוב יותר של קונפליקטים עם אזרחים, בקליטה של מידע בהקשר חברתי, בהבנת האחר ובפיתוח תפיסה שרירותית. היבטים חשובים אלה, אם יזוהו בשלב המיון הראשוני, יכולים לשפר את איכות המועמדים לגיוס.לפיכך חלק ממימדי
האינטליגנציה הרגשית נבחנים במסגרת מבחני האישיות. לטענתו לו ניתן להסתמך רק על אינטליגנציה קוגניטיבית בניבוי הצלחה או התנהגויות של יחידים במסגרות עבודה שונות וכי להבנת רגשות ולשימוש נכון בהם יש תרומה משמעותית להצלחה.
חברות מבינות שכישורים שנכללים תחת הרובוטיקה של EI מהווים מרכיב חיוני בניהול הארגון והצלחתו העתידית. ה- EI משפיע על טווח רחב של התנהגויות: מחויבות עובדי לארגון, יכולת עבודת צוות, פיתוח כישורים, חדשנות,איכות שירות ועוד .
על פי מחקרו של Coper (1997), אנשים עם EI גבוה חווים יותר הצלחה תעסוקתית, יוצרים קשרים בינאישיים טובים יותר, מהווים מנהיגים טובים יותר מאשר אלו עם EI נמוך (זידר, 2004).
מחקרים מוכיחים כי מרכיבי האינטליגנציה הרגשית מבטיחים הצלחות עסקיות לאורך זמן, רווחיות שביעות רצון והנאה ולא מידת האינטלקט. רגש ואינטואיציה הנו שילוב מנצח וכי הפעלת יכולות ה- IQ וה- EQ היא זו המובילה להישגים והצלחות (טל, 1999).
אינטליגנציה רגשית, אומנם, נשמעת לאחדים כמושג והיפוכו - אינטליגנציה ורגש, מה עוד שרבים יטענו כי בעולם העסקים אסור לערב רגשות עם עסקים אך ההפך הוא הנכון ויותר מחקרים מצביעים על כך ששימוש ברגשות נחוץ על מנת לזהות בעיות ולהחליט החלטות נכונות וטובות יותר. נמצא כי אנשים בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה הם גם
בעלי מודעות עצמית גבוהה, מודעים לנקודות החוזק והתורפה שלהם, מנהלים מערכות יחסים טובות , קוראים את המציאות באופן מדויק ומגיבים בהתאם, עובדים תחת לחץ באופן אפקטיבי, הם אופטימיים ושמחים ועוד.
האינטליגנציה הרגשית נמצאה כמנבאת הצלחה של העובד ולא מנת המשכל של העובד אלא מרכיבים כמו אמפטיה, יוזמה, משמעת עצית אלו מהווים השתקפות של אינטליגנציה רגשית. מיומנויות וכישורים מעין אלו מובילים לתפקוד טוב יותר של העובד לעומת עובדים אחרים. ה IQ קובע לאיה סוג לימודים אדם יכול להתקבל והאינטליגנציה הרגשית
שלו תקבע באיזה מידה הוא יצליח בתחומו (ראובן-ללונג, 2004). יחד עם זאת על האינטליגנציה הרגשית על מרכיביה להיות מותאמת לצרכי הארגון וחיוני להבחין בין טובת הארגון לטובת העובד למשל רמה גבוה של סיפוק אישי עשויה להוביל לחוסר גמישות ואפקטיביות נמוכה של העובד. כמו כן, יש לציין כי למרות התפקיד החשוב המיוחס
לכישורים הרגשיים במקום העבודה עדיין הנושא לא נחקר באופן מספק ולפיכך איננו יכול לנבא הצלחה תעסוקתית במידה רבה וחד משמעית (זידר, 2004).
מסקנות וסיכום
מחקרים עדכניים גורסים כי מרכיבי האינטליגנציה הרגשית הם המבטיחים, לאורך זמן, הצלחות עסקיות, רווחיות, שביעות רצון והנאה מהעשייה. מכאן שהיכולת של הפרט להפעיל יכולות רגשיות, עשויה להוביל אותו להישגים משמעותיים בשילוב יכולותיו השכליות. (גולדפין, 2004) ולכן אני מסיק כי האינטליגנציה הרגשית מהווה יכולת
אנושית חובה ומוכחת ולא "טרנד" אופנתי.
לסיכום, האינטליגנציה הרגשית, אומנם מושג חדש, אך על פי מחקרים בר עוצמה המשתווה לעוצמה של מנת משכל ולפעמים אף יותר מכך.
ביבליוגרפיה
גולמן ד' (1997). אינטליגנציה רגשית. מטר. תל אביב
גולדפין, נ' ( 2004). "פיתוח מיומנויות EQ", סטטוס: הירחון לחשיבה ניהולית . 160: 42-44.
זידנר, מ' (2004). "אינטליגנציה רגשית במקום העבודה - סקירה ביקורתית". משאבי אנוש: ירחון לענייני כוח-אדם , 203: 4-9.
זידנר, מ' (2000). "המיתוס של האינטליגנציה הרגשית". נפש: רבעון לפסיכולוגיה, לטיפול, לטיפוח רגשי ולחינוך יצירתי , 4: 54-58.
טל, ק' (1999). "האינטליגנציה הרגשית מהותה ומקורותיה". הד הגן 63 (4): 21-31.
כרמל, ע' (1998). "עוברים מ- IQ ל- EQ", סטאטוס: הירחון לחשיבה ניהולית, 80: 18-21.
לב, ר' (2000). "מדעי ההתנהגות". מראות המשטרה: ביטאון משטרת ישראל, 175: 38-3.
מדלר -לירז, ח' (2004). "לא על האינטליגנציה הרגשית לבדה...": מנהיגות מעצבת כמעודדת את ביטויה של האינטליגנציה הרגשית של עובדים בארגון". משאבי אנוש: ירחון לענייני כוח-אדם , 203: 4-9.
ראובן-ללונג, א' (2004). "אינטליגנציה רגשית בעולם העסקים ככלי להשגת מצוינות אישית ומקצועית". ניהול: ביטאון מנהלי ישראל , 158: 30-35

תגים:

אינטילגנציה · אינטלגנציה · רגשית · אינטליגנציות · מרובות · גארדנר

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "אינטילגנציה רגשית", סמינריון אודות "אינטילגנציה רגשית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.