היישום אינו מחובר לאינטרנט

ישראל, הפליטים הפלסטינים וזכות השיבה

עבודה מס' 064314

מחיר: 482.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: בחינת הסוגייה במטרה להציע פתרונות אפשריים.

6,960 מילים ,27 מקורות ,2005

תקציר העבודה:

מאז 1948 הייתה בעיית הפליטים לאחת מנקודות מעוררות המחלוקות הגדולות ביותר בסכסוך הישראלי- ערבי. החל משנה זו והלאה קיבל רעיון "זכות השיבה" קונוטציות אמוציונאליות משמעותיות עד כדי הפיכתו של המושג עצמו לבסיסה של הלאומיות הפלשתינאית, בדומה להיותו של רעיון "חוק השבות" לבסיסה של הציונות. התפיסה של חזרה למצב הקודם תופסת חלק נכבד מהספרות הפלשתינאית, היא נלמדת בבסיס שיעורי ההיסטוריה המועברים לילדים בבתי הספר אשר נמצאים במחנות הפליטים והיא בדרך הכלל המושג הראשון המוזכר בפיו של הפלשתינאי הממוצע בשוחחו על בעיית המזרח התיכון. לרבים מהפלשתינאים ההכרה עצמה בזכות השיבה תאפשר את ביטול הסטיגמה של "אזרחים סוג ב'" אשר מודבקת לפלשתינאים באשר הם. העמדה הערבית הרשמית נובעת מנרטיב ההיסטורי הפלסטיני לפיו אותם פליטים גורשו מביתם על ידי הכוחות היהודים שהפכו לכוחות הישראלים.
ישראל ותומכיה, לעומת זאת, טענו כי ישראל אינה אחראית לבריחה שכן עזיבת הפליטים הייתה תחת הוראות מנהיגיהם ולכן מרצון. מבחינתם של מרבית הישראלים "זכות השיבה" לפליטים הפלשתינאים נתפסת כחתירה תחת קיומה של המדינה היהודית וניסיון לשנות את המאזן הדמוגראפי שלה. הנקודה המדאיגה ביותר בכל הנוגע לשאלת זכות השיבה, נטען בצד היהודי, היא שכאשר מרבית הפלשתינאים משוחחים אודות החזרה, הם תופסים זאת כחזרה לפלשתין שלפני 1948 ולא לישראל. אמנת אש"ף (ארגון שחרור פלשתין) משנת 1968 מציינת :"פלשתין, אשר התקיימה בגבולות המנדט הבריטי, הנה יחידה טריטוריאלית שאינה ניתנת לחלוקה". הצהרה זו, מבחינתה של ישראל, מהווה איום ברור על עצם קיומה. החשש הישראלי לא השתנה גם לאחר פגישת נובמבר 1988 של ה- PNC (Palestine National Council), בה קיבל הארגון את החלוקה המנדטורית של פלשתין לשתי מדינות - ישראל ופלשתין - בגבולות שביתת הנשק של 1949.
נושא האחריות לעזיבה, אם כן, עומד במרכזה של בעיית הסכסוך הערבי-ישראלי והפך למכשול העיקרי בדרך לפתרון בכל הנוגע לעניין הפיצויים, זכות השיבה וההתנחלויות. העדר הפתרון לשאלת האחריות לבעיית הפליטים ולשאלת זכות השיבה עצמה, הוא אחד המכשולים העיקריים העומדים בפני שלום כולל, צודק ובר קיימא במזרח התיכון.
אין זה מפתיע שלישראלים ולפלסטינים דעות מנוגדות לגבי הפתרונות השונים, הן בשל המשמעות ההיסטורית המיוחסת לנושא והן בשל עוצמת הרגשות הקשורות בו. אחת הבעיות המרכזיות העומדות בפני דיון רציני ומעמיק בנושא הפליטים, היא העדר שפה משותפת, מידע משותף ובעיקר, הסכמה היסטורית בין שני הצדדים המעורבים.
ניסיון למצוא פתרון שיניח את דעתם של שני הצדדים המעורבים מוכרח לכלול בתוכו גם הסכמה היסטורית מסוימת.

תוכן עניינים
1. מבוא
2. פליטים
2.1 מיהם הפליטים
2.2 הפליטים הפלסטינים
2.3 מספר הפליטים
2.4 זכות השיבה
3. האמת ה"אמיתית" - מהי ההיסטוריה?
3.1 ההיסטוריה הציונית
3.2 ההיסטוריה הפלסטינית
3.3 היסטוריה משותפת
4. ועידות, דיונים והסכמים
4.1 כנס ביירות
4.2 ועידת לוזאן
4.2.1 איחוד משפחות
4.3 ועידת מדריד
4.4 הסכם הצהרת העקרונות
4.5 קאמפ דייויד
4.5.1 תוכנית קלינטון
5. הדרך לפתרונות אפשריים
5.1 צרכים פלסטינים
5.2 צרכים ישראלים
6. פתרונות אפשריים
6.1 פתרון הפשרה הפלסטיני
6.2 פתרון הפשרה הישראלי
6.3 פתרון פשרה ישראלי-פלסטיני
7. סיכום
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

מיהם הפליטים
הגירה, אם מרצון ואם בכוח, הייתה מאז ומעולם אחד המאפיינים של ההתנהגות האנושית. הפליטים היו מאז ומעולם המאפיין, כמו גם הסיבה והתוצאה, של קונפליקטים בתוך ובין חברות. סכסוכים רבים בהיסטוריה הצביעו על עקירתה של אוכלוסייה מסוימת כמניע לסכסוך עצמו וכנשק למהלך הקונפליקט. באזורים רבים בעולם העתקת אוכלוסיות הייתה לאלמנט המכריע בקונפליקט מתמשך ובהעדר יציבות, מכשול בדרך לתהליכי שלום ועניין מחבל בשגשוג כלכלי. במקומות אלה, זרם הפליטים גם תרם רבות לאי יציבות במדינות שכנות בספקו אוכלוסייה
מורדת ולעיתים גם עוסקת בטרור.

מקורות:

שמחוץ לאזור וחזרה לשטחי ישראל. במסגרת התוכנית הובטחה עזרה משמעותית לפליטים שיעדיפו לא לבחור באפשרות החזרה לשטחי ישראל. אהוד ברק הסכים לתוכנית קלינטון בתנאי שתתקבל גם על ידי ערפאת, אך הלה דחה תחילה את התוכנית ושוב התנגד בעיקר להצעת קלינטון בסוגיות הפליטים - סירב לוותר על ביצוע מלא של "זכות השיבה",
דרש ריבונות מלאה בהר הבית ואף התנגד להכרזה על סיום הסכסוך עם ישראל. לבסוף, בראשית ינואר 2001 הוא חזר בו. זמן קצר לאחר מכן, הציע סרי נוסייבה (Sari Nusseibeh), השר הפלסטיני לענייני ירושלים, להפוך את אותה זכות השיבה האישית לזכות שיבה קולקטיבית אל תוך שטחי המדינה הפלסטינית העתידה לקום. הצעה זו באה
בהמשך למגמה שאפיינה את שנות התשעים ושעיקרה היה הצורך בהכרה שמושג זכות השיבה מוכרח לייצג שאיפות פרגמאטיות וריאליות יותר. בתחילת פברואר 2002 הגדיל לעשות יאסר עאראפת כאשר בראיון לניו יורק טיימס הצהיר שאין בכוונת העם הפלסטיני לערער את האיזון הדמוגראפי בישראל ושיישום זכות השיבה מוכרח להתבצע כך שדאגותיה
הדמוגרפיות של ישראל יילקחו בחשבון.
5. הדרך לפתרונות אפשריים
על מנת למצוא פתרון שיניח את דעתם של הצדדים המעורבים, יש לפצל את הדיון אודות בעיית הפליטים לשש קטגוריות משניות: 1. שאלת זכות השיבה (האם זכות השיבה היא זכות אבסולוטית, או שמא יש לקיים הבחנה בין ה"זכות" לבין ה"שיבה") 2. שאלת הפיצויים (האם על הפיצויים להיות אינדיבידואלים, היינו פיצוי לכל פלסטיני המוכר
כפליט גם אם אין ברצונו או ביכולתו ליישם את "השיבה", או שמא פיצויים קולקטיביים למדינה הפלסטינית העתידה לקום?) 3. יישום השיבה עצמה (האם יש להתיר כניסת פליטים אל תוככי ישראל או שמא רק לשטחי המדינה הפלסטינית?) 4. תנאי השיבה (מספר הפליטים, שיוכם הקטגורי, הסטאטוס החוקי שלהם ומסגרת הזמן הניתנת ליישום
השיבה) 5. שיבת הפליטים לפלסטין (האם לישראל יש הזכות, עקב חששותיה הדמוגרפיות והביטחוניות, להיות גורם מכריע ביישובם של הפליטים בפלסטין?) 6. השותפים למשא ומתן (מלבד ישראל ואש"ף, מיהם הגורמים הנוספים שעליהם להיות מעורבים בתהליך השיבה?).
לאור השאלות לעיל, יש לנסות ולבחון מספר פתרונות אפשריים. יחד עם זאת, על מנת שפתרון מסוים ייחשב לאפשרי מלכתחילה, עליו להיות מבוסס על הערכת הצרכים הבסיסיים של שני הצדדים. מתוך כך, הרי שבירור הצרכים - הישראלים והפלסטינים - מוכרח להיות הצעד הראשון בדרך להצעת פתרונות.
5.1 צרכים פלסטינים
המשך קיומה של בעיית הפליטים מסמלת עבור הפלסטינים את חוסר הצדק ההיסטורי שנעשה להם. מתוך כך, הרי שצורך בסיסי מבחינת הפלסטינים הוא הכרתה של ישראל באחריותה לבעיה, שכן הכרה שכזו לא רק שתפנה לאספקטים המוסריים והסמליים של הצד הפלסטיני במשא ומתן, אלא גם תניח את היסודות העתידיים לדרישות הלגיטימיות שיעלו
הפליטים. מבחינתם, מדובר בנושא פוליטי ראשון במעלה, עוד טרם האלמנטים ההומניטאריים הנלווים לו. הכרה שכזו, מבחינת הפליטים, תענה גם על שאר הצרכים הבסיסיים שלהם - צרכים מטריאליים - שמטרתם לקיים את חייהם של הפליטים בכבוד, לאחר יישום פתרון השיבה.
5.2 צרכים ישראלים
מבחינתה של ישראל, בעיית הפליטים היא בראש ובראשונה בעיה קיומית בעלת אופי בטחוני מובהק אשר באה בסתירה עם הרצון לשמור על אופי יהודי במדינת ישראל. ישראל תופסת את הניסיון הפלסטיני להכריח את ישראל להודות באחריותה המלאה לבעיה, כניסיון להעלות ספקות בנוגע ללגיטימיות של קיומה. למרות שישראל לא מערערת על זכותם
של הפליטים הפלסטינים לפיצוי, היא מבקשת לקשר בין בעיית הפליטים הפלסטינים לנושא הפליטים היהודים מארצות ערב. מבחינתה של ישראל, מאחר ולא ייתכן פתרון על בסיס אינדיבידואלי לאותם פלסטינים הטוענים לסבל מתמשך זה למעלה מ- 50 שנה, הרי שהפתרון מוכרח להימצא בדמות פתרון קולקטיבי. לשם כך, ישראל דורשת את מעורבותן
של מדינות ערב השונות בכל תהליך המשא ומתן.
6. פתרונות אפשריים
תנאי מוקדם לתחילת משא המתן בבעיה הוא שעם מציאת פתרון הולם והוגן, שני הצדדים מתחייבים שלא להציג כל דרישות עתידיות בנושא. יתרה מזאת, הסדרים וארגונים כמו מחנות הפליטים, תעודות זהות של פליטים ואונר"א, המשויכים כיום עם בעיית הפליטים, מוכרחים להפסיק ולהתקיים עם תום התהליכים לפתרון הבעיה.
בדיון על פתרונות ממשיים לבעיית הפליטים, מוכרחים שני הצדדים לעשות פשרות כואבות ומשמעותיות כאחד. מתוך כך, הרי שהפתרונות המסורתיים של שני הצדדים, בשל היותם גם הפתרונות האופטימאליים של שני הצדדים, לעולם לא יתיישבו האחד עם השני. Alpher ו- Shikaki מציעים במאמרם שני פתרונות אפשריים, ישראלי ופלסטיני,
המהווים פשרה של הפתרונות המסורתיים:
6.1 פתרון הפשרה הפלסטיני
פתרון הפשרה מאפשר קבלת החלטות מכובדות ומקובלות, תוך הכרה במציאות הקיימת. בבסיסו של הפתרון לא מתקיימת שיבה המונית של פליטים לאדמותיהם (הן בישראל והן בפלסטין), אך רעיון "זכות השיבה", היינו הכרתה של ישראל באחריותה המלאה להיווצרות בעיית הפליטים, נותר בעינו. השיבה הפיזית בפתרון זה כוללת מספר מוגבל של
פליטים הרשאים לחזור לתחומי ישראל וחזרה המונית של פליטים לשטחי פלסטין, באישורו של הממשל הפלסטיני בלבד.
אלו מבין הפליטים אשר יעדיפו שלא לשוב כלל, יקבלו פיצויים אינדיבידואלים. בנוסף, פיצויים קולקטיביים ישולמו למדינת פלסטין לשם שיקומה ויישוב הפליטים בתחומה. עם קבלת הפתרון ומיצויו, יפורקו כל מחנות הפליטים וכך גם סוכנות UNRWA.
יתרונות - פתרון זה מנטרל לחלוטין את החששות הביטחוניים והדמוגראפיים של ישראל. בנוסף, הוא מכיר בזכויותיהם הפוליטיות והמוסריות של הפליטים, לצד הבנת המציאות.
חסרונות - מבחינתה של ישראל, הכרה מוסרית באחריותה לבעיית הפליטים היא בלתי אפשרית. בנוסף, חזרת פליטים המונית, גם אם רק לשטחי המדינה הפלסטינית, תחשב גם היא לאיום ביטחוני על ישראל. זאת ועוד, ישראל לא תסכים לשלם פיצויים אינדיבידואלים וקולקטיביים גם יחד, בייחוד ללא הכרה בזכויות הפליטים היהודים מארצות
ערב. חסרון נוסף נוגע לשיתוף הפעולה הנדרש ממדינות ערב האחרות שייתכן ולא יסכימו לאפשר מתן אזרחות לפליטים שיעדיפו להישאר בתחומן.
6.2 פתרון הפשרה הישראלי
ישראל תסכים לקבלת אחריות מעשית (אך לא מוסרית) חלקית לבעיית הפליטים, לצד הכרה בזכות השיבה של הפליטים לשטחי המדינה הפלסטינית בלבד. חזרת פליטים לשטחי ישראל תתקיים רק במסגרת איחוד משפחות סמלית. הפיצויים ייעשו על בסיס קולקטיבי במקביל לפיצויי הפליטים היהודים ממדינות ערב. ישראל לא תפקח ישירות על שיבת
הפליטים לפלסטין, אך תציב מגבלות ברורות בנושא לממשל הפלסטיני.
יתרונות - אחד היתרונות הברורים של פתרון זה הוא בסגירת נושא בעיית הפליטים, על כל היבטיו. בנוסף, הפתרון לא טומן בחובו כל איום בטחוני ו/או דמוגראפי על ישראל.
חסרונות - החיסרון המרכזי ביותר בפתרון זה, מבחינת הפלסטינים, הוא בהעדר כל הכרה מוסרית מצידה של ישראל על אחריותה בנושא בעיית הפליטים. גם הגבלת השיבה הפיזית במסגרת איחוד המשפחות, וקבלת פיצויים קולקטיביים, אינם מתיישבים עם שאיפות הפלסטינים.
כפי שניתן לראות, גם פתרונות הפשרה הללו (על אף שאינם הפתרונות האופטימאליים מבחינת שני הצדדים), עדיין חסרים את המכנה המשותף הנחוץ למציאת פתרון אחד. סביר להניח שבסופו של דבר הפתרון המכריע יהיה פשרה של שני הצדדים בין שני פתרונות הפשרה שהוצגו לעיל.
ואולם, מעבר לפרטים הטכניים והאופרטיביים שיתגבשו בכל פתרון, יהיה אשר יהיה, על ידי מקבלי ההחלטות והשותפים למשא ומתן, ישנה נקודה אחת מכרעת, שלעניות דעתי מהווה גם את נקודת הזינוק למציאת הפתרון. נקודה זו היא הבסיס ההיסטורי לפתרון העתידי.
6.3 פתרון פשרה ישראלי- פלסטיני
בבואי להציע פתרון המפגיש בין פתרונות הפשרה של שני הצדדים, עומדים אל מול עיני רק כמה מן הנושאים הלוקחים חלק במשא ומתן הישראלי-פלסטיני. אותם נושאים - השיבה, זכות השיבה והפיצויים - המהווים את עיקרי עבודתי, הם גם הנושאים הבוערים ביותר והעקרוניים ביותר העומדים בפתחו של כל משא ומתן עתידי. ההנחה היא,
שמרגע שיימצא פתרון מוסכם על שני הצדדים בנושאים אלה, תהיה הדרך להסדר הקבע קצרה מתמיד. יחד עם זאת, אין בכוונתי להניח יסודות של ממש לפתרון פוליטי ומדיני, אלא רק להציע רעיון שיהווה את נקודת הזינוק למציאת הסדר קבע. לאחר קריאה מדוקדקת של אינספור ניתוחים, מסמכים ותיאוריות אודות בעיית הפליטים והסכסוך
הישראלי-פלסטיני, התברר לי שהסיכוי למציאת פתרון ממשי, כל עוד לא מתקיימת הסכמה היסטורית בין שני הצדדים, כמעט ואינו קיים. טענתי המרכזית היא שהבנה זו חייבת להיות בראש מעיניהם של כל המעורבים וההתמודדות עמה תחייב את העלאת ההסכמה ההיסטורית לראש סדר העדיפויות, עוד טרם הסכמת הצדדים על הנושאים הפרוצדוראליים.
יחד עם זאת, ולאור משך קיומו הארוך של הסכסוך, נדמה שההתמודדות עם הבעיה ההיסטורית מהווה את נקודת החיכוך הגדולה ביותר בין ישראל והפלסטינים. משום שכך, העדיפו שני הצדדים להתעלם מהבעיה ועד כה לא נעשו ניסיונות של ממש לגשר על פערים היסטוריים אלו. התעלמות נוספת מהעניין רק תגרור אחריה עוד ועוד מציאת פתרונות
שווא ולמעשה תמנע כל התקדמות אמיתית.
לדידי, אחת הסיבות העיקריות ללימוד ההיסטוריה היא בבחינת העיקרון לפיו 'רק אם נדע מאין באנו, נוכל לדעת לאן אנו הולכים'. העדר הסכמה בין הצדדים המעורבים בסכסוך הישראלי-פלסטיני בנוגע לשאלה 'לאן הולכים?', נובעת בעיקר מהעדר הסכמה דומה לגבי השאלה 'מאין באנו?'. תשובה מוסכמת ומתפשרת של שני הצדדים לגבי שאלה זו
יכולה להיות המפתח להסכמה רחבה יותר אשר תביא עמה את בשורת השלום.
7. סיכום
אין ספק שהקמתה של מדינת ישראל יצרה את בעיית הפליטים הפלסטינים, בלי קשר לשאלה מדוע הם עזבו וכמה מהם גורשו או ברחו מרצונם. זכות-השיבה מבטאת את לב-ליבו של האתוס הלאומי הפלסטיני. היא מקפלת בתוכה את זיכרונות ה"נכבה", האסון הפלסטיני של 1948, ואת כל תחושת העוול ההיסטורי שנגרם לעם הפלסטיני. מי שמתעלם
מתחושת-העוול הזאת אינו יכול להבין את מהות המאבק הפלסטיני מאז ועד היום. ישראל צריכה להכיר בכך במפורש, וליטול חלק מרכזי בחיפוש יצירתי אחרי פתרונות אישיים וקיבוציים לבעיה זו.
ואולם, הבנה דומה צריכה להתקיים גם בצד הפלסטיני. מדינת ישראל בתקומתה, ובמהלך העשורים הראשונים לקיומה, הייתה מדינה מוקפת אויבים. למרות הסכמי השלום שנחתמו במזרח התיכון, גם כיום מוטל איום כבד על ביטחון המדינה - החל מהטרור פנימה, דרך המדינות השכנות וכלה במדינות עוינות. אל מול גודל האוכלוסייה הישראלית
בהשוואה לאוכלוסייה העוינת אותה ולאור היסטוריית השואה היהודית, מובן מאליו מדוע מהווה האיום הדמוגראפי חלק ניכר מתחושת האיום הכוללת של אזרחי מדינת ישראל. תחושות אלו הן אינן דבר של מה בכך, והן אלו המכתיבות את אופייה של המדינה ואת קו פעולתה. התקדמות ממשית בחתירה לשלום תיתכן רק אם תתקיים הבנה כוללת
ואמיתית, מצד הפלסטינים, בנוגע למניעיה של ישראל.
שני מושגים אלה - עוול היסטורי פלסטיני ותחושת איום ישראלית - מהווים את אבני הבסיס למציאת פתרון עתידי. רק ניסיון אמיתי להבין את המושגים הללו, מצידם של שני הצדדים, יוכל לטמון בחובו את השלום והשלווה שכולם חפצים בהם.
טענתי המרכזית בעבודה זו היא שההיסטוריה אינה רק נחלת עבודתם של ההיסטוריונים. פרשנות היסטורית לאירועי העבר מהווה חלק משמעותי לאירועי ההווה ובהכרח גם לעתיד לקרות. חזון עתידי של שלום ואחווה, המשותף לשני הצדדים, מחייב הסכמה היסטורית משותפת לגבי העבר.
הצעד הראשון לבניית חזון שכזה, אם כך, הוא בהבנה הדדית והכרה הדדית באירועים שהובילו את כולנו למקום בו אנו נמצאים כיום.
ביבליוגרפיה
ספרים
Alpher, Joseph and Shikaki, Khalil. The Palestinian Refugee Problem and the Right of Return. Weatherhead Center for International Affairs, Harvard University, 1998
David, Ron. Arabs and Israel for Beginners. Writers and Readers Publishing Inc, 1993
Geddes, Charles L. (ed.) A Documentary History of the Arab-Israeli Conflict. Praeger, New York, 1991
Goldschmidt, Arthur. A concise history of the Middle East. Boulder, Westview Press, 1996
Hammer, Juliane and Lindholm Schulz, Helelna. The Palestinian Diaspora: Formation of Identities and Politics of Homeland. Routledge, 2003
Karsh, Efraim. Fabricating Israeli History. F. Cass, London, 1997
Lorch, netanel. The Edge of Sword: Israels' War of Independence, 1947-1949, Massada Press, Jerusalem, 1968
Pappe, Ilan. The Making of the Arab-Israeli Conflict, 1947-1951, I. B. Tauris, London, 1994
Peretz, Don. Palestinians, Refugees and the Middle East Peace Process. U.S. Institute of Peace Press, 1993
Perez, Don. Israel and the Palestine Arabs. Middle East Institute, 1958
McDonald, James G., My Mission In Israel, V. Gollancz, London, 1948-1951
Newman' Edward and Van Selm, Joanne. Refugees and Forced Displacement: International Security, Human Vulnerability, and the State. United Nations University Press, 2003
גרין, קרן (עורכת), הפליטים הפלסטינים - דיון בבעיות הפליטים, בזכות השיבה ובפתרון בר קיימא לסכסוך הישראלי-פלסטיני, בדיל - מרכז מידע לזכויות הפליטים הפלסטינים, בית לחם, 2002
מוריס, בני. לדתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947-1949. עם עובד, תל אביב, 1991
סלוצקי, יהודה (עורך). ספר תולדות ההגנה, עם עובד, תל אביב, 1975
מאמרים
Congressional Research Service (CRS) Report IB92052. Palestinians and the Middle East Peace: Issues for the Unites States. May 20, 2002
Khalidi, Walid. "Plan Dalet revisited", Journal of Palestine Studies, Vol. 18, No. 1, Autumn 1988
Masalha, Nur. "Expulsion of the Palestinains: The Concept of 'Transfer' in Zionist Political Thought, 1882-1948", Institute of Palestine Studies, Washington, 1992
Masalha, Nur. "Debate on the 1948 Exodus", Journal of Palestinian Studies, Vo. 21, no. 1, Autumn 1991
Morris, Benni `Yossef Weitz and the Transfer Committees, 1948 - 1949', Middle Eastern Studies, 22/4 October 1986
Teveth, Shabtai. "The Palestinian Arab Refugee Problem and its Origins", Middle Eastern Studies, 26/2, April 1990
שמעוני, יעקב. "בעיות גוש ב': החזרת פליטים או לא החזרתם". בתוך: תמצית דברים בישיבה במשרד ראש הממשלה, על בעיות הפליטים הערבים ושובם - 18 באוגוסט 1948, ארכיון מדינת ישראל, מסמך 2444/19
אתרי אינטרנט
Office of the High Commissioner for Human Rights -
http://www.ohchr.org/english/
United Nation Information System on the Question of Palestine -
http://domino.un.org/unispal.nsf
כנסת ישראל -
http://www.knesset.gov.il
מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות -
http://bgarchives.bgu.ac.il/archives/difduf/index.html
PLO - Palestine Liberation Organization
Geddes, Charles L. (ed.) A Documentary History of the Arab-Israeli Conflict. Praeger, New York, 1991, p. 322
Perez, Don. Op.Cit. pp. 73-74
Newman' Edward and Van Selm, Joanne. Refugees and Forced Displacement: International Security, Human Vulnerability, and the State. United Nations University Press, 2003, p. 5
1951 Convention Relating to the Status of Refugees, Article 1(2) http://www.unhchr.ch/html/menu3/b/o_c_ref.htm
United Nations Relief and Work Agency for Palestine Refugees in the Near East.
גרין, קרן (עורכת), הפליטים הפלסטינים - דיון בבעיות הפליטים, בזכות השיבה ובפתרון בר קיימא לסכסוך הישראלי-פלסטיני, בדיל - מרכז מידע לזכויות הפליטים הפלסטינים, בית לחם, 2002, ע' 4
Peretz, Don, Palestinians, Refugees and the Middle East Peace Process. U.S. Institute of Peace Press, 1993, p. 6
Ibid, pp. 11-12
גרין, קרן. שם. עמ' 4-6
מתוך אתר מערכת המידע של האו"ם בנוגע לשאלת הפלסטינים http://domino.un.org/unispal.nsf/181c4bf00c44e5fd85256cef0073c426/8d26108af518ce7e052565a6006e8948!OpenDocument
גרין, קרן שם, ע' 7
שם, ע' 6
Perez, Don. Op.Cit, p. 16
Hammer, Juliane and Lindholm Schulz, Helelna. The Palestinian Diaspora: Formation of Identities and Politics of Homeland. Routledge, 2003, p. 140
Ibid, pp. 141-142
גרין, קרן. שם. ע' 9
David, Ron. Arabs and Israel for Beginners. Writers and Readers Publishing Inc, 1993, p. 2
תוכנית החלוקה - החלטה 181, חלק ראשון, א'(3), מתוך אתר הכנסת: http://www.knesset.gov.il/process/asp/event_frame.asp?id=1
Peretz, Don. Op.Cit. p. 5
194(III). Palestine - Progress Report of the United Nations mediator, p. 24 http://daccessdds.un.org/doc/RESOLUTION/GEN/NR0/043/65/IMG/NR004365.pdf?OpenElement
Goldschmidt, Arthur. A concise history of the Middle East. Boulder, Westview Press, 1996, p. 6
נאום דוד בן גוריון בכנסת, 11.10.1961, מתוך אתר מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות: http://bgarchives.bgu.ac.il/archives/difduf/index.html
Karsh, Efraim. Fabricating Israeli History. F. Cass, London, 1997, p. 68
Lorch, netanel. The Edge of Sword: Israels' War of Independence, 1947-1949. Massada Press, Jerusalem, 1968, pp. 300-330
Pappe, Ilan. The Making of the Arab-Israeli Conflict, 1947-1951. I. B. Tauris, London, 1994, pp. 102-134
סלוצקי, יהודה (עורך). ספר תולדות ההגנה, עם עובד, תל אביב, 1975, כרך שלישי, עמ' 1955-1959.
Teveth, Shabtai. "The Palestinian Arab Refugee Problem and its Origins", Middle Eastern Studies, 26/2, April 1990, pp. 220-226
Teveth, op. cit, pp. 227-229
מוריס, בני. לדתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1947-1949 ?. עם עובד, תל אביב, 1991.
שם, עמ' 62-63
Masalha, Nur. "Expulsion of the Palestinains: The Concept of 'Transfer' in Zionist Political Thought, 1882-1948", Institute of Palestine Studies, Washington, 1992, pp. 175-190
Masalha, Nur. "Debate on the 1948 Exodus", Journal of Palestinian Studies, Vo. 21, no. 1, Autumn 1991, pp. 90-97.
Khalidi, Walid. "Plan Dalet revisited", Journal of Palestine Studies, Vol. 18, No. 1, Autumn 1988, p. 8
Pappe, Ilan. Ibid, pp. 244-251
Morris, Benni `Yossef Weitz and the Transfer Committees, 1948-1949', Middle Eastern Studies, 22/4 October 1986, p. 539
שמעוני, יעקב. "בעיות גוש ב': החזרת פליטים או לא החזרתם". בתוך: תמצית דברים בישיבה במשרד ראש הממשלה, על בעיות הפליטים הערבים ושובם - 18 באוגוסט 1948, ארכיון מדינת ישראל, מסמך 2444/19, ע' 2
The United Nations Conciliation Commission for Palestine
גרין, קרן, שם, ע' 4
Perez, Don. Israel and the Palestine Arabs. Middle East Institute, 1958, p. 10
Ibid, pp. 11-12
McDonald, James G., My Mission In Israel, V. Gollancz, London, 1948-1951, p. 153
Ibid, pp. 163-164
Perez, Don. Israel and the Palestine Arabs. Middle East Institute, Op. Cit, p.40
Ibid, pp. 40-41
Ibid, pp. 41-42
Perez, Don. Palestinians, Refugees and the Middle East Peace Process, Op.Cit, p. 70
Perez, Don. Israel and the Palestine Arabs. Op.Cit, p. 43
הארץ, 8,16 ביוני 1949
Ibid, pp. 46-48
Ibid, pp. 53-54
Ibid, p. 55
Perez, Don. Palestinians, Refugees and the Middle East Peace Process. Op.Cit, p. 71
Ibid
Congressional Research Service (CRS) Report IB92052. Palestinians and the Middle East Peace: Issues for the Unites States. May 20, 2002, p. 15
Hammer, Op.Cit, pp. 152-153.
Ibid, pp. 154-155
Ibid, p. 141
Ibid, p. 156
Alpher, Joseph and Shikaki, Khalil. The Palestinian Refugee Problem and the Right of Return. Weatherhead Center for International Affairs, Harvard University, 1998, pp. 9-10
Ibid, pp. 10-11
Ibid.
Ibid, pp. 14-17
3

תגים:

היסטוריה · השיבה · זכות · פליטים · פלסטינים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ישראל, הפליטים הפלסטינים וזכות השיבה", סמינריון אודות "ישראל, הפליטים הפלסטינים וזכות השיבה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.