היישום אינו מחובר לאינטרנט

לימוד בעזרת מחשבים כסיוע לתלמידים הלוקים בתסמונת A.D.H.D

עבודה מס' 064263

מחיר: 312.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: כיצד ניתן להשתמש במחשב על מנת לעזור לתלמידים הלוקים בתסמונת A.D.H.D

8,136 מילים ,23 מקורות ,2002

תקציר העבודה:

בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה במודעות בנוגע לאבחון וטיפול בבעיית קשב וריכוז אצל תלמידים ובמיוחד לתופעת A.D.H.D . המאפיינים העיקריים של ילד בעל A.D.H.D הם היפראקטיביות, חוסר שליטה עצמית הנובע מחוסר איזון בפעילות המוליכים המוחיים (נוירו-טרנסמיטורים). הליקוי מורכב מבעיות בטווח הקשב, בשליטה בדחפים ורמת הפעילות והוא עשוי להיות שובר לב ומורט עצבים. כשלא ניתן טיפול מתאים, ההפרעה הופכת חמורה ומתמשכת בחיי הלוקה.
בשנים האחרונות חלק המלימוד הוא בעזרת מחשבים האמורים לעזור בתהליך הלמידה. על פי מחקרים שיוצגו להלן, אכן המחשב יכול לעזור רבות בתהליך קליטת החומר, הבנתו, עיבודו וזכירתו, ולכן ניתן לסבור כי הוא יכול לעזור גם לתלמידים עם ליקוי למידה הלוקים בהפרעות ריכוז וקשב.
מטרת העבודה הנוכחית היא לבחון כיצד המחשב וישומי המחשב למיניהם יכולים לעזור לתלמידים בעלי ליקוי למידה, בהתייחס ספציפית ל- A.D.H.D.
שיטת המחקר בה תנקוט העבודה היא שיטת מחקר איכותנית- סקירת מחקרים וספרות מקצועית בנושא, שבדקה את התסמונת ואת היתרונות של שילוב מחשבים.

תוכן העניינים:
מבוא
1. מהו A.D.H.D
הגדרת התסמונת
הדרכים בהן מופיעה התסמונת
שלושת המרכיביםשל הפרעה
מהו קשב וריכוז
מה מאפיין ילדים אלו
הטיפול כיום בתסמונת
האבחון
2. עזרת המחשב לריכוז ולהתקדמות האישית של הילד בעל A.D.H.D
חשיבות השימוש במחשב
עזרת המחשב לפתרון הפרעות קשב וריכוז
עזרה בתיעוד החומר
הסתגלות לסביבה
3. סיכום
4. ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

המחשב יכול לתעד את החומר בצורה שהתלמיד מעוניין לשמור אותו. לדוגמא אם יש לתלמיד הפרעת קשב זמנית הוא יכול לאחסן את החומר בתקיית מחשב זמנית ולאחר מכן ללמוד את החומר. בקובץ הלימוד עצמו הילד יכול לרשום לעצמו "סימניות" המזכירות את החומר הנלמד או לצבוע את הקטעים הקשים. ישנן תוכנות המאפשרות גם שילוב הנפשה היכולה לעזור בריכוז ולימוד. כלומר אפשר לתכנת את המחשב באופן כזה שיוכל לסייע בתהליך ההוראה הן בתיעוד החומר והן בדיווח מדויק למורה על מצבו של כל תלמיד בתהליך הלמידה.

מקורות:

החדרת תרבות המחשב ומודעות השימוש בו- באמצעות מחשבים ניתן לעורר את התלמידים ליקוי הלמידה להשתמש במחשב, ודרכו להחדיר את חומר הלימודים.
מבורך וזמירה (1996) מציגות את יתרונות המחשב. לדעתן המחשב מאפשר למידה אינטגרטיבית כאשר הלומד, קרי הילד, מגיב או יוזם והמחשב עונה לתגובתו של הלומד. תגובה זו חשובה מאוד לתלמידים ליקוי A.D.H.D היות והם נמצאים כל הזמן במתח ואינם נכנסים לחוסר מעש, היכול לגרום להם לאבד שליטה. המחשב מאפשר ניתוק ממגבלות
פיזיות של מקום וזמן. הוא הופך בידי הלומד כלי לטיפול והלימוד מתבצע באמצעות אינטרקציה עם מאגרי מידע. בעזרת המחשבים ניתן לפתח כישורי חשיבה ותהליכי פתרון בעיות, לחקור תופעות בצורה מעמיקה ולגלות תהליכים, שאי אפשר היה להגיע אליהם אצל תלמידים בעלי בעיות קשב ללא העבודה במחשב; בעזרת המחשב ניתן ללמוד בדרכי
הוראה שונות ממה שהיה נהוג עד כה, וניתן להתאים את הוראה והלמידה לצרכיו המגוונים של הלומד, הן על פי כישוריו והידע הקודם שלו וכן על פי צרכיו הריגושיים, כגון: מוטיבציה, חרדה או צורך בסוג יחודי של חיזוקים והדמיות.
לדעתן התכונות העיקריות המשותפות והמיוחדות והתכונות למערכות החינוך לתלמידים ליקוי למידה הם:
התוכנית חייבת להיות פתוחה לבקרה חופשית- תהליך הבקרה בשימוש בכלי הפתוח חייב להיות בשליטה רצופה של המשתמש בכל מהלך השימוש בתוכנה. בזמן השימוש בה צריכה התוכנה לאפשר למשתמש לשלוט בתהליך השימוש, ביצירת השינויים ובסילוקם של גורמים המשותפים בתהליך השימוש, בנוחות מירבית. רק משתמש יכול לקבוע לעצמו עד כמה
נוח השימוש בתוכנית זו או אחרת.
מרחב השימושים של התוכנה חייב להיות פתוח- מרחב השימושים של התוכנה, המשמשת ככלי פתוח אינו יכול להיות מתוחם. כל שימוש בכלי פתוח נקבע לא רק על ידי הפעולה התקנית שלו, אלא גם על ידי שיקולי דעת והחלטותיו של המשתמש במהלך השימוש בסיטואציות הספציפית של השימוש ובנסיבותיו.
התוכנה דורשת הכשרה אינטואיטבית- תהליך הלימוד של השימוש בכלי פתוח אינו ניתן להגדרה. ונוסף על כך הוא מורכב וממושך. הוא אינו יכול להיות מבוסס רק על הוראה מילולית. הוא דרך להתנסות ישירה בשימוש בתוכנה ככלי לכתיבה. ההכשרה בשימוש בכלי הפתוח חייבת לכלול למידה ישירה המבוססת על צפיה במומחים ועל תיווך אנושי,
כדי לאפשר העברת משמעות השימוש בתוכנה בסיטואציות שונות למרות היעדר הגדרה משופרת עבורו.
התוכנה אפשרת שימושיות יצירתית- תלמידים בעלי קשב וריכוז יכולים להתפעל מיצירתיות, דבר המגביר אצלהם את הרצון ללמוד.
התוכנה מאפשרת יצירת איכות כערך מוסף- ערכם ואיכותם של מוצרי השימוש בכלים הפתוחים נקבעים על ידי יצירתיות המשתמש ועל ידי תהליך השימוש יותר מאשר על ידי התכונות התוכנה עצמה.
התוכנה מהווה כלי ליצירת ביטויים לתקשורת- הכלים הפתוחים משמשים ליצירת ביטויים וסוגים שונים של תקשורת: מלל, גרפיקה וכד'. אי לכך התלמידים בעלי הפרעות הריכוז יכולים לשפר את התקשורת עם תלמידים אחרים ועם המורים.
ככלי כתיבה דיגיטלי מאפשרת התוכנה כתיבה רפלקסיבית- הכלי הפתוח חייב לאפשר שליטה רצופה באמצעי הכתיבה שעומדים לרשות המשתמש בה, לאפשר כתיבה נוחה וחופשית, לאפשר עריכת שינויים. תלמידים בעלי הפרעות ריכוז ואימפולסיביים יכולים להעזר במחשב בכל רגע נתון ואינם כפופים לזמני הלימודים ולמהלך הלימודים המקובל.
התיאוריות הקוגנטיביות בנויות על המונחים עיבוד מידע וזיכרון. המונח עיבוד מידע נטבע בהשפעת המחשב, ובאמת יש מקום להשוואה בין הפעילות הקוגנטיבית האנושית ותהליכי עיבוד המידע המתרחשים במחשב. תהליכים אלה מאפשרים לאדם לקבל אינפורמציה על עולמו ולהגיע לפתרון בעיות בדרכים מסתגלות. זהו ניסיון להסביר כיצד מידע
חושי נתפס, מעובד, מאוחסן, נשלף ומתבטא בתגובה.
ישנם חוקרים המתייחסים אל הפער הקיים אצל תלמידים ליקויי למידה בין הכישורים התפיסתיים-תנועתיים לבין הכישורים הקוגנטיביים והלשוניים. הילד ייכשל במילוי משימות אקדמיות וחברתיות ברמה משווה לרמתם הקוגנטיבית והלשונית של בני גילו. בהתמודדות הליקויים האלה ניתן להשתמש בתוכנות מחשב על מנת להתאים את קצב השמיעה
וקצב הלימוד ליכולתו של התלמיד. תוכנות המחשב יכולות להקריא לתלמיד את ההוראות וגם לכתוב אותם, או להציגם מוחשית ע"י ליצן, דוגמת התוכנות של מט"ח, דבר שהמורה לא יכולה לעשותו.
עזרה בתיעוד החומר
בספרות החינוך בשנים האחרונות, דנים במיומנויות ובכישורים הקוגנטיביים הקשורים ביכולות להתמודד עם המידע, לקלוט אותו, לעבדו ולעשות בו שימוש מושכל. טיפול מושכל במידע דורש מיומנויות יחודיות שעד כה לא היו על סדר יומם של מתכנני תוכניות הלימודים ואף לא בשליטתם של המורים. מיומנויות ששהשתפרו בעקבות השינויים
באופי הידע והמידע. מיומנויות אלה כוללות יכולות כגון:
יכולת חיפוש וקליטה של מידע ממקורות שונים. בדיקה, בקרה והערכה של המידע, כולל אבחנה בין עיקר לטפל, ניתוח סיווג והערכה רלוונטית של מידע. בהעדר מיומנות זו עשוי להתקבל מידע מעורפל, לא מעודכן ולא מדויק.
אירגון מידע בזיקתו לידע קיים ולהתנסויות קודמות באופן שיאפשר לעשות בו שימוש גמיש ויעיל בסיטואציות חדשות, יצוג מידע ורעיונות של התלמידים באמצעות "שפות רבות" תוך שימוש בסמלים שונים, מילוליים, גרפים ואחרים.
הצלבת מידע מתחומים שונים.
יכולת בחירה: המידע כולל בתוכו מגוון עצום של נושאים. לתלמיד המתקשה בריכוז יש אפשרות לבחור מתוך המידע את המידע הרלוונטי עבורו, על פי יכולת הריכוז והקליטה שלו.
טכנולוגית המידע והתקשוב התפתחו במטרה לענות על צרכים מתקדמים של אחסון מידע ואחזורו. אנו עדים כבר היום לכך, שמערכות המשלבות מסדי ידע עם כלים לטיפול במידע משולבים גם במערכת החינוך וגם בגיל הרך. שימוש בכלים ממוחשבים פתוחים בחינוך, מאפשר הבעה של רעיונות ושל תכנים, קבלת מידע, עיבודו והבעתו, ומאפשר במידה
רבה תהליכי כתיבה רפלקטיביים.
ההבעה בסמלים הנה תכונה בסיסת של המוח, המוצגת בוריאציות של המחשבה ושל תחומי התרבות. מערכות הסמלים שונות מסמנות מיומנויות קוגנטיביות שונות לשם עיבוד וייצוג מידע, דבר המסייע לטיפוח מיומנויות חשיבה. תרגום מערכת סמלים אחת לאחרת עשוי לשפר מיומנויות הזיכרון, יכולות של פתרון בעיות, מיומנויות מטה-קוגנטיביות
ולסייע בהבנת התוכן אליו מתייחסת מערכת הסמלים. יתירה מכך, כאשר יש התאמה בין מערכות הסמלים שמציג המחשב לבין המערכות הקוגנטיביות וצורת היצוג הפנימי של הלומד, נגרם חיסכון במאמץ השכלי, חיסכון החשוב כל כך לתלמיד בעל בעיות הריכוז והקשב. כלומר ההתאמה בין הדרך בה מוצג המידע על צג המחשב לבין הדרך בה הוא מוצג
במח הלומד, מקלה על התלמיד עם בעיות כנ"ל.
לתלמידים בעלי הפרעות ריכוז קיימת בעיה חמורה של תיעוד החומר וזכירותו. נבחן להלן כיצד המחשב עוזר בנקודות אלו.
המחשב הוא למעשה גולם אשר ניתן לעשות בו כרצוננו. אנו יכולים להשתמש בו לכל דבר, בהיותו מעבד נתונים, שומר עליהם ומסוגל להעריך את פעולות הזולת, הספציפיות כמובן לתוכנות הנמצאות בתוכו. המחשב מגביר את ידע האדם, למרות שיכולת קליטת האדם לא השתנתה מימי בראשית, והמח האנושי עדיין לא התפתח באותו קצב כמו
הציביליזציה, אולם יכולת התיעוד נעשתה קלה יותר.
רנה מסכמת את היתרונות היכולים לעזור בשיפור התיעוד:
למחשבים יכולת איחזור ושמירת חומר רב ובמהירות. הילד לא צריך להמתין עד לעיבוד החומר ולהצגתו.
מידת התחכום של תכניות המחשב מאפשרת הצגת חומר שונה לכל תלמיד.
אין הפרעה מצד חברים ללימודים.
התלמיד עצמו הוא העד היחיד להתקדמותו, מבלי לחשוש שתלמידים אחרים ילעגו לשגיאותיו או שהוא יטריד את המורה.
כל מידע הנוגע להתקדמותו של התלמיד נשמר בזיכרון המחשב וניתן להצגה לפני המורה בכל עת, ללא מערכת החינוך הדורשת מאמץ מיוחד.
היות והמחשב מטפל באספקטים הסטנדרטיים של העברת מידע, תרגול בדיקה והערכה יכול המורה להגביר את המגע האישי עם תלמידיו, שזה למעשה תפקידו המרכזי.
יתרונות אלו עוזרים לילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז.
המחשב יכול לתעד את החומר בצורה שהתלמיד מעוניין לשמור אותו. לדוגמא אם יש לתלמיד הפרעת קשב זמנית הוא יכול לאחסן את החומר בתקיית מחשב זמנית ולאחר מכן ללמוד את החומר. בקובץ הלימוד עצמו הילד יכול לרשום לעצמו "סימניות" המזכירות את החומר הנלמד או לצבוע את הקטעים הקשים. ישנן תוכנות המאפשרות גם שילוב הנפשה
היכולה לעזור בריכוז ולימוד. כלומר אפשר לתכנת את המחשב באופן כזה שיוכל לסייע בתהליך ההוראה הן בתיעוד החומר והן בדיווח מדויק למורה על מצבו של כל תלמיד בתהליך הלמידה.
בשימוש בכלים ממוחשבים עשוי להוסיף מימד נוסף לעיבוד ויצוג המידע, ולא רק בהיבט הטכני של הפעולה אלא גם בתהליכים ובמיומנויות הקשורים ביכולות להתמודד עם המידע, לקלוט אותו, לעבדו ולעשות בו שימוש מושכל. הדבר נכון גם לגבי תלמידים בגיל הרך. באמצעות הכלים הממושבים ניתן "לעקוף" את מגבלות ידיעת האלף=בית של
התלמידים ולטפל במידע המיוצג באופנים שונים.
ניקח לדוגמא את לימוד החשבון.
חשיפת הלומד ליצוגים שונים של אותו מושג מתמטי היא אסטרטגיה דידקטית ידועה. ידוע גם כי יצוג חזותי יכול להיות לעזר להבנת מושגים עבור לומדים רבים (אם כי בהחלט לא לכולם). מאידך מציינות עבודות מחקריות שעבודת ביצוגים שונים עלולה להוות נטל המכביד על הלומד. התלמיד נדרש להבין כל אחד מן היצוגים וכן את הקשר
בינהם. כמו כן ישנם מצבים שבהם המושג נתפס בצורת יצוג אחת, אולם תפיסה זו איננה משפיה על יכולת הביצוע. עוד ברור, כי לאותו מושג קייים, לעיתים, יצוגים שונים שאינם מקבילים (לדוגמא מושג הדבר המיוצג בעיגולים, במלבנים בצבעים וכו') וכל אחד מהם מסביר פן אחד של המושג בלי שיבהיר את המושג בכלליותו. הבעיות
העיקריות המתלוות ללימוד מספר רב של יצוגים היא בעיית העומס הקוגנטיבי ובעיית המיפוי בין היצוגים. קשה למצוא יצוג יחודי שיאפשר הסבר של מושג מתמטי כשלעצמו. למשל אם נסקור יצוגים של מושג השבר ופעולות בשברים ניווכח לדעת כי קיימים יצוגים רבים לשבר ולכל אחד מהם עדיפות על כל שאר היצוגים בטיפול בהביטים מסוימים
של הנושא. שימוש ביצוגים רבים עלול להוביל אל סיבוך של דרכי הוראה, ואל עומס על הלומד. לעיתים יהיה צורך לחליט מהו היצוג המועדף.
המחשב מאפשר לצפות בשינויים המתרחשים במקביל בשני יצוגים או יותר, כך ההוראה ולמידת סוג עיסוק מתמקדת בשינויים המקבילים עשויה להקל על קשיי המיפוי בהם מתקשה ילד הלוקה בתסמונת A.D.H.D. בחשבון ניתן להכפיל את היצוג: גם מספרי או חזותי וגם תלת מימדי. יש בכוח הייצוג המכופל לצמצם את העמימות, אך הוא מציג בפני
התלמיד יותר אובייקטים להתבוננות, ויש בכוחו לרכז את דעתו.
הסתגלות לסביבה
בחינוך הרגיל נדרש הילד להתאים עצמו ולהסתגל לסביבה. לעומתו, יכולתו של הילד בעל A.D.H.D להסתגל לסביבתו ולדרשותיה מוגבלת, כשמידת המוגבלות תלויה בסוג והיקף של ליקוי הלמידה. מתקשה בהסתגלות אל העולם הנתון וניזקק לכך שהחינוך יתאים את הסביבה לצרכיו המיוחדים, עד שירכוש את כלי ההסתגלות הנחוצים לו.
פרידמן עוסק במידת ההחלה הרצויה של החינוך הוירטואלי בקרב אוכלוסיית התלמידים מועלים יתרונות ההוראה הוירטואלית והקשיים בסביבת ההוראה הוירטואלית בניגוד לרוב המחקרים הוא טוען כי מן הספרות נראה כי הוראה וירטואלית אינה יעילה לכולם במידה שווה: התלמידים אשר הפיקו את מירב התועלת מההוראה הזו השתייכו לשתי
קבוצות המחוננים והמוכשרים מצד אחד והמתקשים ובעלי ליקויי הלמידה מצד שני. הוא מתמקד בקבוצת התלמידים בעלי לקויות הלמידה והתרומה של ההוראה הוירטואלית לקבוצה זו. הוא מציין כי סוג הוראה זה מאפשר מסלולי למידה אישיים המאפשרים התקדמות לפי הקצב של כל תלמיד ותלמיד, דבר המגביר את יכולות הלימוד של התלמיד, את
יכולת הריכוז שלו ואת התנהגותו.
לפי רחמני המורים משתדלים תמיד להניע את התלמידים ללמוד באמצעים שונים והשאלה היא האם קיים הבדל בין הילד הלוקה ב A.D.H.D והילד הרגיל מבחינה זו? אין ספק שהחרדה מפני הכישלון אצל הילד הלקוי, שהתנסה בכישלונות אחדים או רבים, גבוהה בהרבה מאשר בתלמידים רגילים. הכמיהה של תלמידים אלה להצלחה אינה נופלת מן החרדה
מפני הכישלון. את הכמיהה הזו ניתן להזין באמצעות הוראה מתקנת. המחשב יכול לבוא לעזרת הילד היות והוא נותן משוב שבו הילד לא צריך להתבייש אם בכיתה רגילה הילד מתבייש לענות פן יצחקו עליו התלמידים האחרים, ובטעותו הוא זוכה למבט זעום מהמורה, הרי אם הוא עונה למחשב, והמחשב עונה לו בשלילה, הוא לא מתבייש. כך הוא
יכול להתנהג בכיתה בצורה הרבה יותר נינוחה.
הילד הלקוי, יותר מאשר הילד הרגיל, זקוק לשכר מוחשי ומיידי, הן כפיצוי על האכזבות שנחל במהלך ההתמודדות עם המטלות הלימודיות בעבר והן משום שהוא נדרש למאמץ יתר בהתמודדו עם מטלות אלה- ואת השכר המיידי יכולה לתת תוכנת מחשב. תוכנות המחשב כיום, הפועלות על מחשבים בעלי כרטיסי קול, נותנים משוב מיידי לתלמיד.
לדוגמא תוכנה ללימוד חשבון לכיתות א- ג' של חברת קומפדיה: כל אימת שהמשתמש עונה על תשובה נכונה המחשב מציין "כל הכבוד, אתם משהו משהו" או "אתם ממש מוצלחים". לעומת זאת אם התלמיד טועה המחשב עונה "או, או" או "לא נורא, נסו שנית". המחשב גם נותן לילד נקודות הממריצות אותו להשתפר.
שכר מיידי חשוב גם מבחינה לימודית ומשמש כהיזון חוזר, כמקור למידע ביקורתי על התנהגות הילד. יש לזכור שהילד הלקוי אינו תמיד מסוגל לפרש את הרמזים וההערות שהילד הרגיל משתמש בהם כדי להעריך את עצמו והישגיו מנקודת המבט של הזולת (מורה, הורים וחברים). משום כך חשוב מאוד שהילד יידע מיד מה הקשר בין סיבה ומסובב
בהתנהגותו בבית הספר ובחברה וכיצד מעריך המורה את הקשר הסיבתי הזה. רק תגובה מיידית הצמודה למעשה תסייע בידו להגיע לידי תפיסה מציאותית לגבי מעשיו, תוצאותיהם והערכתם. כך יוכל הילד הלקוי לפתח את כושר השיפוט הכללי שלו ואת הערכתו העצמית.
בשימוש במחשב הילד יכול להשתמש על פי טווח הקשב שלו. משך השיעור חייב להיות מותאם לטווח הקשב של התלמידים, ולא שרירותי על פי תוכנית כתובה היוצרת אילוץ ומכתיבה משך זמן מוגדר לכל נושא. תוכן הנושאים המוצגים בסמיכות צריך להיות שונה לחלוטין מכיוון שמעבר חד מבהיר את תחומי הנושא ועוזר לילד להתגבר על היסח הדעת
ועל קשיי ריכוז ובכך גם תורם לרמת ההנעה.
סיכום
עבודה זו עסקה בשאלה כיצד מחשבים יכולים לעזור לתלמידים הלוקים בתסמונת המכונה A.D.H.D השייכת לקבוצת ליקוי הלמידה, ומאופיינת בעיקרה על ידי בעיות ריכוז וקשב.
על פי הספרות הגישה הטיפולית לילד עם A.D.H.D הנה כוללנית. הסימפטומים הספציפיים המודגשים אצל הילד, הכוחות והבעייתיות השונה אצל הילד, במשפחתו, במערך בית הספר ובקהילה - כל אלה מכוונים אותנו לדגשים הטיפוליים. היבט חיוני ביותר בתכנון הטיפול הינו שילוב וגיוס הילד, המשפחה והמערך הרחב יותר של ביה"ס
וקהילה להיות שותפים לטיפול. בתכנון הטיפול יש להעריך את הסימפטומים של הפרעה בריכוז, המצריכים התערבות תרופתית (וכן סימפטומים נלווים כגון דיכאון, חרדה, הפרעות התנהגות שלעיתים מצריכים התערבות תרופתית); קשיים לימודיים, חברתיים, בתחום הספורט - הדורשים התייחסות ספציפית של הוראה מתקנת. מקרים קשים של
A.D.H.D מצריכים לעיתים סביבה מובנית ביותר עם גבולות ברורים בנוסף לטיפולים התרופתיים ולהתערבויות הפסיכו סוציאליות. יעוץ חינוכי ומתן מידע לילד, למשפחה ולצוות ביה"ס - הינו צורך בסיסי. המידע כולל פרטים לגבי הסימפטומים השונים של ההפרעה, אזורי תפקוד אישי ומשפחתי שנפגעים כחלק מההפרעה, אטיולוגיה (כולל
התייחסות לצד התורשתי), אפשרויות הטיפול השונות, השפעות ותופעות לוואי אפשריות של הטיפול התרופתי, המהלך הצפוי של ההפרעה, אפשרויות פרוגנוסטיות, עקרונות בסיסיים של עיצוב התנהגות ודרכים לעבוד עם הילד בבית הספר.
על פי הנסקר לעיל המחשבים למעשה הם "קבוצת טיפול" בילד. המחשבים יכולים לעזור לילד לקוי הלמידה או הלוקה ב A.D.H.D. נושא שילוב המחשב למערכת החינוך נדון בעיקר מאספקטים של הישגיות, ולכן הוא הותאם לעזור לתלמידים ולקדם אותם. כאמור לעיל אוכלוסיית הילדים בעלי בעיות ריכוז וקשב, לוקה בקיבעון מחשבתי ולרוב
בחוסר רצון להתמודד עם בעיות חדשות ולכן החדרת טכנולוגיית המחשוב יכולה לעזור במה נקודות:
יעול תהליך הלמידה- תהליכי הלמידה הנוכחיים מסורבלים לתלמידים אלו. בעזרת המחשב ניתן להשמש בשיטות הוראה חדישות כמו יחידניות; למידה פעילה בדו שיח עם המחשב וזמינותו של מידע עשיר ומגוון, עשויים להגביר את יעילות תהליך למידה. בכמות נתונה של משאבים המושקעים בהוראה ניתן יהיה להגביר את איכות וכמות המידע שירכש
על ידי התלמיד, ואת התועלת שיפיק ממנה.
המחשב מאפשר למידה אינטגרטיבית כאשר הלומד, קרי הילד, מגיב או יוזם והמחשב עונה לתגובתו של הלומד. תגובה זו חשובה מאוד לתלמידים ליקויA.D.H.D היות והם נמצאים כל הזמן במתח ואינם נכנסים לאף דקה של חוס מעש היכולה לגרום להם לאבד שליטה. המחשב מאפשר ניתוק ממגבלות פיזיות של מקום וזמן. הוא הופך בידי הלומד כלי
לטיפול והלימוד מתבצע באמצעות אינטרקציה עם מאגרי מידע. בעזרת המחשבים ניתן לפתח כישורי חשיבה ותהליכי פתרון בעיות, לחקור תופעות בצורה מעמיקה ולגלות תהליכים, שאי אפשר היה להגיע אליהם ללא העבודה במחשב; בעזרת המחשב ניתן ללמוד בדרכי הוראה שונות ממה שהיה נהוג עד כה, וניתן להתאים את הוראה והלמידה לצרכיו
המגוונים של הלומד, הן על פי כישוריו והידע הקודם שלו וכן על פי צרכיו הריגושיים.
שימוש בטכנולוגיות המחשב הוא עשיה פעילה של חשיבה, במובן של שותפות אינטלקטואלית בין הפרט הלומד לבין כלים אינטיליגנטים ומשוכללים, דבר חיוני אצל תלמידים בעלי בעיות ריכוז. טכנולגיית המחשב מהווה טכנולוגיה של עיצוב והבניה קוגנטיבית תוך כדי אינטרקציה אמיתית. טכנולוגיה זו מזמנת חשיבה של צוות. כוחן העיקרי
במתן הזדמנויות למידה "פתוחה" המבוססת על התמודדות עם מצבורי ידע, סינונם וצירופן בתהליך של פתרון בעיות.
שינוי והגמשה ארגונית של מערכת החינוך- מערכת החינוך אינה יכולה להתגמש לפי צרכיו של כל תלמיד, במיוחד בעלי בעיות ריכוז. באמצעות המחשב ניתן להתגמש בשיטות הלימוד, זמני הלימוד, קצב התקדמות הלימוד וכד'. המחשב הוא רובוט היכול להיות לעזר לתלמידים. באמצעות המחשבים ניתן לעורר את התלמידים בעלי בעיות ריכוז לשבת
וללמוד, ודרכו להחדיר את תוכנית הלימודים.
המחשבים יכולים לעזור גם בנושאים של מנהל החינוך- מעקב אחר ההתקדמות של החניך, פיתוח תוכניות המותאות ליכולת הריכוז שלו ולמזגו.
נקודה נוספת קשורה לשימוש עתידי במחשבים. בעתיד, לפי הנראה כיום, כל השימוש במקומות העבודה יהיה באוטומציה ובמחשבים. כיום אפילו נהיגה הופכת להיות ממוחשבת, ולכן התלמיד יצטרך לדעת ולהתנהג עם מחשב אם ברצונו לקבל עבודה כלשהיא, כלומר השימוש במחשבים כיום יכול לעזור להם בעתיד. כמו כן למחשבים ולטכנולוגיות
החדישות תפקיד חשוב בהיותם כלים להעברת תכנים אקדמיים היות והם מעודדים גם למידה אקטיבית ומסייעים במחקר ובחיפוש מידע.
עזרה נוספת שנסקרה לעיל היא העזרה תיעוד החומר בה מתקשה ילד הלוקה ב ADHD- אין כמו המחשב לתעד חומר לימודי והתלמיד יכול להעזר בו בעת תיעוד הצלחותיו, רשמיו וקשיו.
הבעיה היחידה היא הכשרת המורים ללימוד בעזרת מחשב, אולם מוסדות להכשרת מורים נערכים לכך בהתאם בשנים האחרונות.
ביבליוגרפיה
אביב ראובן (1996), "הוראה מרחוק בסיוע תקשוב: הלכה ומעשה", מחשבים בחינוך, אוקטובר.
בדר, א. (1997). טכנולוגיית המחשב מקדמת את תפקודם של ילדים מתקשים במסגרות החינוך המיוחד בגיל הרך.תל-אביב אוניברסיטת תל-אביב, בית-הספר לחינוך, החוג לתקשורת ומחשבים בחינוך1997 .
בכר, זהבה (1997) תהליכי שינוי אצל מורים בעקבות שילוב המחשב בהוראה. אוניברסיטת תל-אביב, בית-הספר לחינוך, המסלול לתקשורת ומחשבים בחינוך
בלגור ר., (1986). הפרעות חמורות בקריאה: הדיסלקציה סיבותיה והטיפול בה. זמורה ביתן, תל אביב
ברקלי, ראסל א. (1998), לשלוט ב- A.D.H.D, תל- אביב: גלילה.
גרין, כ., צ'י קיט (1994) להבין ולטפל ב- A.D.H.D, נתניה: הוצאת שמעוני.
דיוויס ד. (1989), "הערכה ממוחשבת של הוראה בסיוע המחשב; הערכה כחלק אינטגרלי מתוכנית הלמודים", מגמות, יוני.
ויצמן, א' ויצמן ד. (2001) לחיות עם הפרעת קשב וריכוז תל אביב: הגות.
זהבי א., ושמש ג. (1986), שיתוף המורה בשיעור מבוסס מחשבים, ירושלים.
כהן, א' (1990), סיפור הנפש- ביבליותרפיה הלכה למעשה, הוצאת אח, קריית ביאליק.
מזרחי, א., פרידמן, ט (1999) "הוראה וירטואלית לכל", מחשבים בחינוך.49,7-4
סימפסון ש. (1985), פגיעה מוחית וליקוי למידה, תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב.
פרץ א., (1999), הוראת מתמטיקה לילדים ליקוי למידה, אוניברסיטת ברמינגהם, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך בחינוך.
רחמני ל. (1981) מח ולמידה, ת"א: פפירוס.
רנה ש. ונבון ד. (1990) , הכנסת מחשבים למערכת החינוך, דוח מחקר, מרץ.
רפופורט נ. (1987), מחשבים בחינוך: סקירה היסטורית, האוניברסיטה העיברית, בית הספר לאומנות וארכיונאות
Allozine B., Et All (1983), "A Factor Analysis Of Teachers Choice For Dealing With Students Behavior And Learning Problems", The Elementary School Journal, 84, 2, Pp.188-197.
Anderson-Inman L Et All (1996) "Computer Based Study Strategies For Students With Learning Disabilities: Individual Differences Associated With Adoption Level" Journal Of Learning Disabilities 29, 3, September.
Goldman Ls. Genet M, Seaman Rj, Et Al (1998), Iagnosis And Treatment Of Attention Deficit/Hyperactivity Disorder In Children And Adolescents. London
Lerner J (1985), Learning Disabilities, Nortlesstern Illinois Univarsity.
Margalit, M Rochberg, Y Al-Yagon, M (1995) "Home-Computing Model And Children With Learning Disabilities: A Systemic Approach. Learning Disability Quarterly,18[2], , 68-75.
Swanson H.L. (1987), "Information Processing Theory And Learning Disabilities. An Overview", Journal Of Learning Disabilities V. 20 Nu. 1 ; January. P P 3-6.
A.D.H.D= Attention Deficit Hyperactivity Disorder
המקור: wwww.familyeducation.com/article/
גרין, כ., צ'י קיט (1994) להבין ולטפל ב- A.D.H.D, עמוד 25
Goldman LS. Genet M, Seaman RJ, et al (1998), iagnosis and Treatment of Attention Deficit/Hyperactivity Disorder in Children and Adolescents pp 45-48
גרין, כ., צ'י קיט (1994) להבין ולטפל ב- A.D.H.D, עמוד 24
גרין, כ., צ'י קיט (1994) להבין ולטפל ב- A.D.H.D, עמוד 23
וויץ רפי "הפרעות קשה וריכוז" עמודים 3-4
סימפסון ש. (1985), פגיעה מוחית וליקוי למידה, עמוד 45
ברקלי, ראסל א. (1998) , לשלוט ב- A.D.H.D, עמוד 3
גרין, כ., צ'י קיט (1994) להבין ולטפל ב- A.D.H.D, עמודים 53-54
ויצמן ר., א' ויצמן מתוך: "לחיות עם הפרעת קשב וריכוז" עמודים 123-124
גרין, כ., צ'י קיט (1994) להבין ולטפל ב- A.D.H.D, עמודים 54-57.
ויצמן ר., א' ויצמן מתוך: "לחיות עם הפרעת קשב וריכוז" עמוד 134.
ויצמן ר, א' ויצמן מתוך: "לחיות עם הפרעת קשב וריכוז" עמוד 135
גרין, כ., צ'י קיט (1994) להבין ולטפל ב- A.D.H.D, עמוד 34
גרין, כ., צ'י קיט (1994) להבין ולטפל ב- A.D.H.D,
זהבי א., ושמש ג. (1986), שיתוף המורה בשיעור מבוסס מחשבים, עמודים 7-9
מזרחי, א., פרידמן, ט (1999) "הוראה וירטואלית לכל", עמוד 6.
Anderson-inman l et all (1996) "computer based study strategies for students with learning disabilities: individual differences associated with adoption level" pp 18-19
Allozine B., Et All (1983), "A Factor Analysis Of Teachers Choice For Dealing With Students Behavior And Learning Problems", Pp.188-197.
בדר, א. (1997). טכנולוגיית המחשב מקדמת את תפקודם של ילדים מתקשים במסגרות החינוך המיוחד בגיל הרך. עמוד 55
בדר, א. (1997). טכנולוגיית המחשב מקדמת את תפקודם של ילדים מתקשים במסגרות החינוך המיוחד בגיל הרך. עמודים 56-57.
Margalit, M Rochberg, Y Al-Yagon, M (1995) "Home-Computing Model And Children With Learning Disabilities: A Systemic Approach. Learning Disability Quarterly,18[2], , 68-75.
אביב ראובן (1996), "הוראה מרחוק בסיוע תקשוב: הלכה ומעשה", עמוד 4
דר א. (1987) , "הוראה בסיוע מחשב", עמוד 6-7
Swanson H.L. (1987), "Information Processing Theory And Learning Disabilities. An Overview", pp. 3-6
דיוויס ד. (1989), "הערכה ממוחשבת של הוראה בסיוע המחשב; הערכה כחלק אינטגרלי מתוכנית הלמודים", עמודים 8-9
דר א. (1987) , "הוראה בסיוע מחשב", עמודים 8-9
בכר, זהבה (1997) תהליכי שינוי אצל מורים בעקבות שילוב המחשב בהוראה עמודים 123-124
Swanson H.L. (1987), "Information Processing Theory And Learning Disabilities. An Overview", PP 3-6.
כהן, א' (1990), סיפור הנפש- ביבליותרפיה הלכה למעשה עמוד 6
רנה ש. ונבון ד. (1990) , הכנסת מחשבים למערכת החינוך עמוד 6
רפופורט נ. (1987), מחשבים בחינוך: סקירה היסטורית, עמודים 34-36
פרידמן א. (1999) "הוראה וירטואלית לכל" עמוד 45-49
רחמני ל. (1981) מח ולמידה,
פרץ א., (1999), הוראת מתמטיקה לילדים ליקוי למידה, עמודים 19-21.
1
1

תגים:

הפרעת · ריכוז · וקשב · ליקוי · למידה

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "לימוד בעזרת מחשבים כסיוע לתלמידים הלוקים בתסמונת A.D.H.D", סמינריון אודות "לימוד בעזרת מחשבים כסיוע לתלמידים הלוקים בתסמונת A.D.H.D" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.