היישום אינו מחובר לאינטרנט

הבדווים במדינת ישראל: בין המשפט המנהגי, השריעה האסלאמית והחוק הישראלי

עבודה מס' 064081

מחיר: 357.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: הבדווים בישראל פועלים בהשפעתן של שלוש מערכות שונות: המשפט המנהגי ('ערף'), השריעה האסלאמית והחוק הישראלי לו הם כפופים.

8,654 מילים ,24 מקורות ,2004

תקציר העבודה:

שאלות המחקר: מהם הכוחות והגורמים המשפיעים על הפנים המשפטיות של חיי הבדווים במדינת ישראל?
כיצד מגיבים הבדווים אל אותם גורמים, ומדוע הם מגיבים באופנים אלו?
אילו מאפיינים של מגע קבוצת מיעוט שבטית עם מערכת משפטית ממוסדת מתבטאים בקשר בין הבדווים ומערכת המשפט, ומביניהם אלו מאפיינים ייחודיים לאוכלוסיה הבדווית?

תוכן עניינים:
הקדמה
פרק 1- בין שריעה למנהג במעמד האישי
פרק 2- המפגש והשלכותיו
פרק 3- החוק הישראלי והשפעתו
סיכום
ביבליוגרפיה

פרק 1- הבדווים ומקומם במדינת ישראל מהיבטים שונים, בדגש על ההיבט המשפטי. רקע לגבי כל אחד ממערכות המשפט המשפיעות על הבדווים במדינת ישראל.
פרק 2- סקירת האופן בו מגיבה האוכלוסיה הבדווית למערכות השונות, תוך התבססות על מקרים קונקרטיים. זיהוי דפוסים של תגובה ועיסוק בשאלה מהם הגורמים המביאים את הבדווים ליצירת דפוסים אלו.
פרק 3- ניתוח דפוסי התגובה כפי שאופיינו בפרק הקודם, ואבחון אותם דפוסים הייחודיים לבדווים. הסברת אופן התגובה הייחודי על רקע התרבות המשפטית- מנהגית הבדווית.

קטע מהעבודה:

האסלאם, כמו גם דתות נוספות, לא צמח בואקום. הוא צמח והתפתח על רקע מסוים, ואותו רקע משמעותי להבנת האופן בו התפתחו ענפיו השונים, וביניהם תפיסתו המשפטית . מחמד חי ופעל בקרב שבטים בדווים, וכך יש להבין הלכות רבות בקוראן ובחדית' כעומדות ביחס לנהוג בין שבטי הבדווים, בין אם יחס זה עוין ושולל, ובין אם היחס חיובי ומקבל. מערכת היחסים וההשפעות בין גופי האסלאם הממוסדים ובין בני השבטים איננה מוגבלת כמובן לפרק לידתה של הדת בלבד. זהו תהליך מתמשך ודינאמי, הכרוך בגורמים שונים ומגוונים, והנמשך גם בימינו, כאשר המציאות המשתנה יוצרת תנאים אשר לא היו בנמצא קודם לכן .

מקורות:

ליש, מעמד האשה, עמ' 366.
ליש, מעמדה החברתי של האשה, עמ' 90.
ליש, מעמד האשה, ע"ע 366, 370.
ליש, שם, ע"ע 367-366.
ליש, שם; נאטור, עמ' 107.
ליש, שם; נאטור, שם.
ליש, מעמדה החברתי של האשה, עמ' 145.
ליש, שם, ע"ע 209-206.
ליש, מעמד האשה, עמ' 368; נאטור, עמ' 108.
ליש, מעמדה החברתי של האשה, עמ' 183.
ליש, מעמד האשה, ע"ע 368-367.
ליש, שם, עמ' 369; ליש, מעמדה החברתי של האשה, עמ' 297; נאטור, ע"ע 109-108.
נאטור, שם.
ליש, שם, שם; נאטור, שם.
חייט, שמעון ושמואלי, אבשלום. "השפוט המסורתי בין שבטי הבדווים של מדבר יהודה שהתנחלו במרחב בית לחם". בתוך: הבדוים, קובץ מאמרים. ירושלים, תשל"א, עמ' 56.
ליש, מעמד האיסלאם, עמ' 82; ליש, אתגרים למשפט המנהגי, עמ' 206.
ליש, מעמד האיסלאם, ע"ע 82-81; ליש, אתגרים למשפט המנהגי, ע"ע 207-206.
מרקס, עמנואל. החברה הבדוית בנגב. תל-אביב, 1974, עמ' 13; בן-דוד, יוסף. הבדווים בישראל- היבטים חברתיים וקרקעיים. ירושלים, 2004, ע"ע 123-122.
מרקס, שם.
נאטור, עמ' 96; ליש, אתגרים למשפט המנהגי, עמ' 209; ליש, מעמד האיסלאם, עמ' 83.
ליש, אתגרים למשפט המנהגי, שם; ליש, מעמד האיסלאם, שם.
נאטור, עמ' 101.
התמונה העולה מדבריו של נאטור מתארת מציאות בה לרוב אין האשה יודעת על נישואיה אלא רק לאחר עריכתם. ראה נאטור, עמ' 96. מרקס, לעומתו, סובר כי למעשה יודעת הכלה מראש על החתן אשר נבחר עבורה, ולרוב היא אף מקבלת את הבחירה ברצון. ראה מרקס, עמ' 91. בכל מקרה נראה כי החתן מודע לתהליך בו הוא נמצא, ואף נוטל בו
חלק, אם כי מידת מעורבותו של החתן בנישואים מסוג זה משתנה.
נאטור, שם.
נאטור, שם; ליש, שריעה ומנהג, עמ' 382.
נאטור, שם.
ליש, שם, עמ' 381.
ליש, מעמד האיסלאם, עמ' 84.
ליש, שריעה ומנהג, עמ' 381; נאטור, שם. לעניין גיל הנישואים ראה: ליש, מעמדה החברתי של האשה, עמ' 11.
נאטור, ע"ע 97-96.
ליש, שריעה ומנהג, ע"ע 382-381.
מרקס, עמ' 90.
נאטור, עמ' 98; מרקס, עמ' 127; ליש, שריעה ומנהג, עמ' 383.
נאטור, עמ' 99; ליש, שם, עמ' 384; הבדווים מודעים להתנגדות השריעה לבדל, ראה: מרקס, עמ' 105.
נאטור, עמ' 98; ליש, שם, ע"ע 384-383.
נאטור, עמ' 99; ליש, שם, ע"ע 385-384.
נאטור, ע"ע 100-99; ליש, שם, ע"ע 385-384.
ליש, מעמד האיסלאם, עמ' 84; חייט ושמואלי, ע"ע 72-62.
ליש, שם, ע"ע 85-84; חייט ושמואלי, ע"ע 79-76.
ליש, שם, עמ' 85; חייט ושמואלי, ע"ע 62-59.
לבציון, עמ' 78; לעניין הייחוס המשפחתי ראה: מרקס, ע"ע 179-89; קרסל, גדעון וששון, בר צבי. "חק אח'ו מנשד; קל וחמור, וסיווג התמחויות במסורת השיפוט של בדווי הנגב". המזרח החדש, ל"ג (1991), ע"ע 35-24; קרסל, גדעון. ריבי-דם בקרב בדווים עירוניים. ירושלים, תשמ"ב, ע"ע 54-48; קרסל, גדעון. פרטיות לעומת שבטיות.
הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשל"ו, ע"ע 159-116.
ליש, מעמד האיסלאם, עמ' 82; ליש, הפתוא, עמ' 121; ליש, אתגרים למשפט המנהגי, עמ' 208.
ליש ,אהרן. "הקאדים והשריעה בישראל". בתוך: בר, גבריאל (עורך). העולמא ובעיות דת בעולם המוסלמי. ירושלים, 1971, עמ' 295. (להלן ליש, הקאדים והשריעה).
ליש, מעמד האיסלאם, עמ' 82.
ליש, שם; ליש, אתגרים למשפט המנהגי, עמ' 208; ליש, שריעה ומנהג, ע"ע 399-398.
ליש, הפתוא, עמ' 125.
ליש, שם; ליש, אתגרים למשפט המנהגי, עמ' 220.
ליש, שריעה ומנהג, עמ' 380; ליש, מעמד האיסלאם, עמ' 90; שחר, עידו. "טרילמה בדיוני בית הדין "אלמחכמה אל-שרעיה" בבאר שבע כנקודת מפגש של שלוש מערכות חוק: חוקי המדינה, החוק השרעי והערף הבדווי". ג'מאעה, א (1997), ע"ע 18-16. (להלן שחר, טרילמה); ליש, אתגרים למשפט המנהגי, עמ' 218.
ליש, מעמדה החברתי של האשה, עמ' 6.
נאטור, ע"ע 95, 103, 107, 111-109.
נאטור, ע"ע 100-99.
נאטור, ע"ע 97, 106, 110.
נאטור, עמ' 97.
ליש, מעמד האיסלאם, עמ' 90; ליש, אתגרים למשפט המנהגי, עמ' 218; ליש, שריעה ומנהג, ע"ע 399-398.
ליש, שריעה ומנהג, שם.
ראה לעיל, עמ' 8-7.
ליש, שריעה ומנהג, עמ' 399. אמנם מדברי נאטור משתמע כי יחס השריעה והקאצ'ים לנישואי עטיה נוח יותר. ראה נאטור, עמ' 97.
ליש, שם.
ליש, שם.
ליש, מעמד האיסלאם, עמ' 91; ליש, הפתוא.
ליש, שריעה ומנהג, ע"ע 401-400.
ליש, שריעה ומנהג, עמ' 401.
לעיל, עמ' 8.
ליש, שם, ע"ע 402-401.
נאטור, ע"ע 98-97.
נאטור, עמ' 105.
נאטור, עמ' 111.
נאטור, עמ' 108.
ליש, שריעה ומינהג, עמ' 405, וראה שם את הצעתו לראות את היסודות השיפוטיים הטרום אסלאמיים כגורם נוסף למעמד מוסד הבוררות בקרב הקאצ'ים.
נאטור, עמ' 106; ליש, שם, ע"ע 407-406.
ליש, שם, ע"ע 403-402.
ליש, שם, עמ' 402.
ליש, שם.
ליש, שם, עמ' 403.
ליש, מעמד האיסלאם, עמ' 86.
ליש, שם, ע"ע 87-86; ליש, אתגרים למשפט המנהגי ע"ע 213-212.
ליש, שריעה ומינהג, עמ' 382.
ליש, שם.
ליש, מעמד האיסלאם, ע"ע 84, 94-92.
ראה ליש, מעמדה החברתי של האשה, ע"ע 339-337.
ליש, שריעה ומינהג, עמ' 383; ליש, מעמד האיסלאם, עמ' 84.
שחר, עידו. פלסטינים בבית דין ישראלי: תרבות, שליטה והתנגדות בבית הדין השרעי במערב ירושלים. חיבור לשם קבלת תואר מוסמך, האוניברסיטה העברית בירושלים, תש"ס, עמ' 42. (להלן שחר, פלסטינים).
ראה לעיל, עמ' 6.
ליש, מעמד האיסלאם, עמ' 87; ליש, אתגרים למשפט המנהגי, עמ' 214.
לעניין הדיה ראה: גינת, יוסף. נקמת דם נידוי, תיווך וכבוד המשפחה. תל-אביב, 2000. ובמיוחד עמודים 94-61, 248-246.
ליש, מעמד האיסלאם, עמ' 89; ליש, אתגרים למשפט המנהגי, ע"ע .217-216
ליש, מעמד האיסלאם, ע"ע 89-88; ליש, אתגרים למשפט המנהגי, ע"ע 216-215.
ליש, הקאדים והשריעה, ע"ע 295-293; שמיר, רונן. "מושעים במרחב: בידואים והמשטר המשפטי בישראל". בתוך: גוטוויין, דניאל ומאוטנר, מנחם (עורכים). משפט והיסטוריה. ירושלים, תשנ"ט, ע"ע 477-473.
ליש, מעמדה החברתי של האשה, עמ' 4.
ליש, הקאדים והשריעה, עמ' 294-293; ליש, מעמדה החברתי של האשה, עמ' 3; שחר, פלסטינים, עמ' 32.
ליש, הקאדים והשריעה, עמ' 293; ליש, מעמדה החברתי של האשה, עמ' 4.
ליש, הקאדים והשריעה, שם.
ליש, מעמדה החברתי של האשה, שם.
שחר, פלסטינים, ע"ע 30-29; ליש, שם, עמ' 4; ליש, מעמד האשה, עמ' 364.
שחר, שם, ע"ע 31-30; ליש, שם; ליש, מעמד האשה, עמ' 371.
ליש, שם; ליש, הקאדים והשריעה, ע"ע 295, 301-300.
ליש, שם, עמ' 3; שחר, שם, עמ' 31.
ליש, שם, עמ' 5; שחר, שם, ע"ע 32-31; ליש, מעמד האשה, שם.
שחר, שם, ע"ע 33-32.
שחר, שם, עמ' 34; ליש, מעמדה החברתי של האשה, עמ' 5; ליש, מעמד האשה, ע"ע 373-372.
ליש, מעמדה החברתי של האשה, עמ' 5; ליש, מעמד האשה, עמ' 371; שחר, שם, עמ' 35.
ליש, מעמדה החברתי של האשה, שם; ליש, מעמד האשה, ע"ע 372-371; שחר, שם, שם.
שחר, שם, שם.
שמיר, ע"ע 479-478.
מרקס, עמ' 36.
ראה מפה אצל בן-דוד, עמ' 121, תפוצה לפני ריכוז הבדווים באזור הסגור, ואצל מרקס, עמ' 121- האזור הסגור.
מרקס, עמ' 37.
מרקס, עמ' 38; בן-דוד, ע"ע 34-32.
מרקס, ע"ע 44-40.
בן-דוד, ע"ע 314-255; שמיר, ובמיוחד ע"ע 480-477.
שמיר, ובמיוחד ע"ע 488-480. גם אם אין מקבלים את האופן המוקצן משהו בו הוא מציג את הדברים, הרי שכשלונו המשפטי של המאבק הבדווי הוא נתון ברור.
ליש, הפתוא, עמ' 122.
ראה למשל המקרה המתואר אצל נאטור, ע"ע 100-99.
נאטור, עמ' 104; שחר, טרילמה, ע"ע 21-20.
נאטור, שם.
אדלר, סטפן. "האשה הבדווית והבטחת הכנסה במשפחה הפוליגמית". בתוך: רדאי, פרנסס, שלו, כרמל וליבן-קובי, מיכל (עורכות). מעמד האשה בחברה ובמשפט. תל אביב, 1995, עמ' 136.
אדלר, שם. נאטור, ע"ע 105-104.
נאטור, שם.
שחר, טרילמה, עמ' 20.
ראה המקרה המתואר אצל שחר, טרלימה, ע"ע 20-18.
שחר, טרילמה, עמ' 21.
שחר, שם.
שחר, שם.
ליש, שריעה ומינהג, עמ' 396.
אדלר, עמ' 137.
אדלר, ע"ע 138-137.
אדלר, ע"ע 139-138, 146.
אדלר, ע"ע 143-140.
אדלר, ע"ע 145-144.
אדלר, עמ' 146.
בתיקון עצמו לא נאמר, כמובן, שהוא מתייחס למציאות במגזר הבדווי דווקא, אך ריבוי מקרי הפוליגמיה במגזר זה ודאי עמד מול עיניו של המחוקק. ראה גם אדלר, עמ' 139. אולי יותר מכל מעידה כותרת מאמרו של אדלר, אשר כיהן בשעת כתיבת הדברים כסגן נשיא בית הדין הארצי לעבודה, וכיום מכהן כנשיא בית הדין, ולכן ניתן לראות
בו מייצג נאמן של גישת מערכת המשפט הישראלית, על הקשר בין התיקון בחוק ובין החברה הבדווית בארץ.
מובא אצל אדלר, עמ' 147.
הערה 152 לעיל.
עמ' 134.
עמ' 147. ראה גם דבריו של בית המשפט העליון " מן הדין לעקור מן השורש את הנגע הזה של ריבוי נשים", מובא שם, עמ' 135.
עמ' 133.
עמ' 134.
לשכת היועץ המשפטי לממשלה בוחנת בימים אלו הצעת חוק שמטרתה לאפשר הפעלת הסנקציות הקבועות בחוק איסור הפוליגמיה גם על האוכלוסיה הבדווית. כלומר, ההצעה מבקשת לעשות לחוק האוסר פוליגמיה מה שעשה תיקון 5 לחוק הבטחת הכנסה- לאכוף אותו גם על אלו אשר אינם נשואים רשמית, אך מנהלים למעשה חיי משפחה.(תקשורת אישית).
ליש, מעמדה החברתי של האשה, ע"ע 12-11.
נאטור, עמ' 102.
ראה לעיל, עמ' 14-13.
נאטור, שם.
שם.
נאטור, עמ' 103.
דבקות באסכולה החנפית עשויה להיות אף היא גורם לאי מילוי החוק, ראה ליש, הקאדים והשריעה, עמ' 295.
29

תגים:

מיעוטים · דתיים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הבדווים במדינת ישראל: בין המשפט המנהגי, השריעה האסלאמית והחוק הישראלי", סמינריון אודות "הבדווים במדינת ישראל: בין המשפט המנהגי, השריעה האסלאמית והחוק הישראלי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.