היישום אינו מחובר לאינטרנט

נורווגיה - הכלכלה כגורם משפיעה לחברות באיחוד האירופי

עבודה מס' 064002

מחיר: 181.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: האם מצב הכלכלי הטוב היום, מהווה מחסום בפני חברות באיחוד; ומה תהיה ההשפעה של שינוי מצב זה.

1,611 מילים ,13 מקורות ,2006

תקציר העבודה:

לפי דו"ח האו"ם, נורווגיה היא אחד מהמקומות הטובים ביותר לחיות בו. בזכות תעשיית הנפט המשגשגת שלה, נורווגיה מרשה לעצמה לשמור על רמה גבוהה של מדיניות רווחה. לפיכך, אין לתמוה, כי תושבי נורווגיה דחו פעם אחר פעם במשאל עם את ההצעה לחבור כשותפים מן המניין באיחוד האירופי. בעבודה זו ננסה להראות, כי המצב הכלכלי הטוב שנורווגיה נמצאת בו כיום הוא אחד המחסומים המרכזיים המונעים מהנורווגים מלהכנס לאיחוד. מאידך, התזה שאותה נציג היא, כי התדרדרות כלכלית עתידית, שאפשר כי אינה מן הנמנע, תהווה זרז חשוב לכניסה לחיק האיחוד.

קטע מהעבודה:

עד תחילת שנות ה-70', הייתה נורווגיה אחת המדינות העניות ביותר באירופה. היא כמעט ולא הייתה מתועשת, כלכלתה הייתה בלתי מפותחת ולא רק ביחס למדינות אירופה האחרות אלא ביחס לעולם המערבי כולו. היא התבססה בעיקר על תעשיית הדיג ומעט חקלאות. אולם כיום, כשלושה עשורים אחרי, נורווגיה היא מבצר קפיטליסטי משגשג. השגשוג הכלכלי, שתחילתו בשנות ה-60', נבע במידה רבה מגילוים של מצבורי נפט בשטחים הנמצאים תחת ריבונות נורווגית בים הצפוני. באופייה, כלכלתה של נורווגיה הנה סוציאליסטית קפיטליסטית, קרי, שילוב בין פעילות שוק חופשי והתערבות ממשלתית.

מקורות:



Untitled
נורווגיה - הכלכלה כמחסום בהווה וכזרז בעתיד לחברות באיחוד האירופי
הקדמה
לפי דו"ח האו"ם, נורווגיה היא אחד מהמקומות הטובים ביותר לחיות בו. בזכות תעשיית הנפט המשגשגת שלה, נורווגיה מרשה לעצמה לשמור על רמה גבוהה של מדיניות רווחה. לפיכך, אין לתמוה, כי תושבי נורווגיה דחו פעם אחר פעם במשאל עם את ההצעה לחבור כשותפים מן המניין באיחוד האירופי. בעבודה זו ננסה להראות, כי המצב
הכלכלי הטוב שנורווגיה נמצאת בו כיום הוא אחד המחסומים המרכזיים המונעים מהנורווגים מלהכנס לאיחוד. מאידך, התזה שאותה נציג היא, כי התדרדרות כלכלית עתידית, שאפשר כי אינה מן הנמנע, תהווה זרז חשוב לכניסה לחיק האיחוד.
מצבה הכלכלי חברתי של נורווגיה
עד תחילת שנות ה-70', הייתה נורווגיה אחת המדינות העניות ביותר באירופה. היא כמעט ולא הייתה מתועשת, כלכלתה הייתה בלתי מפותחת ולא רק ביחס למדינות אירופה האחרות אלא ביחס לעולם המערבי כולו. היא התבססה בעיקר על תעשיית הדיג ומעט חקלאות. אולם כיום, כשלושה עשורים אחרי, נורווגיה היא מבצר קפיטליסטי משגשג.
השגשוג הכלכלי, שתחילתו בשנות ה-60', נבע במידה רבה מגילוים של מצבורי נפט בשטחים הנמצאים תחת ריבונות נורווגית בים הצפוני. באופייה, כלכלתה של נורווגיה הנה סוציאליסטית קפיטליסטית, קרי, שילוב בין פעילות שוק חופשי והתערבות ממשלתית. הממשלה שולטת בשווקים מרכזיים כגון שוק הנפט והאנרגיה הכה חיוני למדינה וזאת
באמצעות 3 תאגידים ממשלתיים. כמו כן, היא מסבסדת בצורה נרחבת את החקלאות, הדייג, וכן אזורים בעלי משאבים דלילים. בזכות ההכנסות הרבות מתעשיית הנפט, לנורווגיה מערכת רווחה רחבה שמסייעת לדחוף את המגזר הציבורי קדימה וזאת באמצעות גביית מסים גבוהים, יחסית. אחוז הצמיחה סובב סביב ה-4% כל שנה וההכנסה לנפש היא
מהגבוהות בעולם. בהתאם לכך, רמת האבטלה נמוכה ביותר (סביב ה-4%). לאור העושר הרב במשאבי טבע - דגה, יערות ומינרלים - ובראשם הנפט והגז, תלוי המשק הנורבגי במידה רבה בתנודות שוק הנפט העולמי, בביקוש, בהיצע ובעיקר במחירו. יצוין, כי רק רוסיה וערב הסעודית מייצאות יותר נפט מנורווגיה וכי הנפט ומוצריו מהווים
יותר מ-50% מכלל הייצוא של נורווגיה, כאשר למעלה מ-70% מכלל הייצוא מיועד למדינות האיחוד האירופי.
הסיבות המרכזיות לחוסר רצונם של רוב הנורווגים להצטרף לאיחוד האירופי
אזרחי נורווגיה בחרו להישאר מחוץ לאיחוד האירופי בשני משאלי עם שנערכו במדינה, ב-1972 וב-1994. אם נתמקד בניתוח המשאל שנערך ב-1994, הרי שמבין 3.2 מיליון המצביעים, 52.2% התנגדו לאיחוד ו-47.8% היו בעד. לנוכח הפערים המזעריים, ניתן היה לצפות להתפלגות אחידה, יחסית, בקרב המצביעים ברחבי המדינה. עם זאת,
הנתונים הסטטיסטיים מצביעים על כך, שכמעט בכל רחבי נורווגיה הצביעו נגד. בעיקר בולט האזור הצפוני הארקטי של נורווגיה, שם הממוצע היה כ-80% מתנגדים (!) וממוצע דומה היה גם בקרב קהילות הדייגים לאורך החוף. לעומת זאת, בערים הגדולות - ברגן ובעיקר בבירה, אוסלו - הרוב הצביע בעד. תופעה זו, איננה מקרית. גם
בשוודיה ובפינלד - מדינות שהצביעו בעד ההצטרפות לאיחוד - הייתה חלוקה דומה של רוב גדול המתנגד לאיחוד בקרב האוכלוסייה הלא עירונית לעומת רוב בעד האיחוד בקרב האוכלוסייה העירונית. הסיבות להתנגדות רוב אזרחי נורווגיה להצטרף לאיחוד עשויות להסביר את פשר החלוקה הזו:
עיון במצעה של מפלגת המרכז הנורווגית, המתנגדת לצירופה של נורווגיה לאיחוד, וכן בכתבות בעיתונות, התבטאויות של פוליטיקאים ושל התושבים עצמם מעלה סיבה אחת מרכזית, כלכלית באופייה: נורווגיה כה עשירה במשאבי טבע כך שהיא איננה צריכה כלל את האיחוד. המתנגדים לאיחוד טוענים, כי הם פשוט אינם מעונינים לחלוק את
העושר הזה עם מדינות פחות עשירות. אלה, חוששים מאיבוד העצמאות והשליטה על הדייג ומשאבי הנפט לטובת ביורוקרטיה רחוק בבריסל. בנוסף לכך, ממילא כבר קיימים קשרים כלכליים ומסחריים הדוקים בין נורווגיה לאיחוד האירופי במסגרת ה-EEA (European Economic Area Agreement). הסכם זה הנו בתוקף מאז תחילת 1994 והוא מחיל את
החקיקה של השוק הכלכלי האחיד, למעט בתחומי הדייג והחקלאות, גם על נורווגיה (וכן איסלנד וליכטנשטיין). מכוח ההסכם, נורווגיה אף נוטלת חלק במספר גופים המשויכים לאיחוד ואשר עוסקים בעניינים של סביבה, חינוך, מחקר ועוד. כלומר, על פניו, אין צורך אמיתי להצטרף לאיחוד. את הסיבה הכלכלית הזו יש לציין בנשימה אחת עם
סיבה נוספת, המערבת כלכלה, פוליטיקה ואליטיזם חברתי: ניתן לומר, כי למעשה ישנן "שתי נורבגיות" - הגרסה האורבנית שנבנתה על המסורת הדנית-גרמנית של פתיחות לעולם, ולצדה נורבגיה הכפרית המסתמכת על המסורות הנורבגיות הישנות, החוששת מקשרים עם מדינות זרות. הנורווגים רואים עצמם כסקנדינבים, בעוד האיחוד מייצג את
"אירופה". מנטלית, הנורווגים מעולם לא מקמו עצמם כחלק מאירופה. הדברים נכונים בעיקר ביחס לאוכלוסייה הכפרית, המסורתית, השמרנית. אוכלוסייה זו, שהנה מבוגרת יותר מזו העירונית, נהנית ממדיניות הרווחה המפותחת המבטיחה פנסיה הגבוהה ותנאים סוציאליים מעולים. אלה חוששים, כי ההצטרפות לאיחוד תרע את תנאיהם.
האוכלוסייה המבוגרת סובלת עדיין מהזיכרונות משנות השלטון השבדי השנוא בין השנים 1905-1814 ומהטראומה הפוסט מלחמתית מימי הכיבוש הנאצי במלחמת העולם השנייה, ובגין כך מתעקשת, כי נורווגיה תשמור בדבקות על עצמאותה. כמדינה עצמאית שאינה חברה באיחוד, תוכל נורווגיה לנצל את החופש על מנת ליישם מדיניות שנראית לה
לנכון בנוגע לפעילות כלכלית, עבודה, שירותי רווחה וכו'. יש אף הטוענים, כי האיחוד האירופי הנו ארגון כוחני ובלתי דמוקרטי מיסודו מכיוון שלתושבים עצמם אין אפשרות לשלוט על ההחלטות המתקבלות באיחוד, מכיוון שאלו ששולטים באיחוד אינם נבחרים בבחירות וכי רבות מההחלטות מתקבלות בחשאי. לפיכך, טוענים המתנגדים, עדיף
לקדם דמוקרטיה מתפקדת כהלכה ופתוחה בנורווגיה במקביל לשיתוף פעולה בין המדינות לפתרון בעיות הדדיות כגון בטחון, זכויות אדם ואיכות סביבה. עוד יש מי שטוען, כי נקודת המבט החד צדדית של האיחוד לגבי הצורך בצמיחה כלכלית מזיקה ופוגעת בסביבה. בתחומים רבים, נורווגיה שומרת על סטנדרטים של שמירה על הסביבה שהנם
קשוחים יותר מאשר המצויים באיחוד וכמובן שבמידה ונורווגיה תצטרף לאיחוד, היא תאלץ לוותר על הסטנדרטים הללו. מעל הכל, בהצטרפותה של נורווגיה לאיחוד היא תאבד את זהותה העצמאית. לטענת רבים מהמתנגדים, האיחוד בדרכו להיות "ארה"ב של אירופה", עם דגל משלו, המנון, מטבע, בנק מרכזי, צבא, יום שנה (9 במאי) ובדרך גם
חוקה ואולי נשיא. לסיכום הסיבות הנ"ל, יפים דבריו של תומס היילנד אריקסן, מרצה לאנתרופולוגיה חברתית באוניברסיטת אוסלו, האומר, כי הנורווגים מגדירים את עצמם בעת ובעונה אחת כמדינה מאוד חשובה, אך במקביל מודעים לכך שבסך הכל הנם מדינה קטנה הנמצאת בשולי אירופה. משמעות הדבר, לדבריו, היא שיש להם תסביך עליונות
עצום ובמקביל גם תסביך נחיתות גדול.
הכלכלה הנורווגית כזרז עתידי להצטרפות לאיחוד האירופי
בהמשך לדבריו של אריקסן, ידוע, כי לפני משאל העם ב-1994, טענו רבים מאלה שהצביעו "לא" כי האיחוד האירופי הוא מצודה אליטיסטית סגורה שאינה מקבלת מדינות שאינן עומדות בסטנדרטים המערב אירופאים - מדינות קומוניסטיות לשעבר, למשל. אולם, הרחבת האיחוד שינתה לחלוטין את אותה אנלוגיה, וכי במידה רבה של צדק, ניתן
לומר, שבמועדון האירופי העשיר והסגור בפני כל יתר העולם חברה רק מדינה אחת - "נורבגיה". המצדדים באיחוד טוענים, כי לנוכח התלות ההדדית הגוברת במסגרת הכלכלה הגלובלית החדשה, אף מדינה לא תוכל לבודד עצמה לנצח ולהשלות עצמה, כי היא מסוגלת להתמיד בעמידה עצמאית אליטיסטית בתחום כלכלה העולמית. אף שהכלכלה
הנורווגית חזקה, היא איננה חסרת בעיות. בניגוד לשבדיה, שכנתה, שכן הצטרפה לאיחוד, אשר הקימה בסיס תעשייתי רחב, הרי שנורבגיה ממשיכה להסתמך מבחינה כלכלית בעיקר על משאבים טבעיים ובראשם הנפט. בשל הסתמכות זאת על ענף הנפט כמקור הכנסה, לא התפתחה התעשייה הנורבגית והיא בעיקר מסתמכת על יבוא מוצרי תעשייה. כך
למשל, נורווגיה מייבאת יותר ממחצית ממוצרי המזון לצריכה עצמית, כאשר כ-70% מכלל הייבוא מקורו במדינות האיחוד. נכון, נורבגיה מדורגת כיום כיצואנית הנפט השלישית בגודלה בעולם אחרי סעודיה ורוסיה. רווחיה מייצוא הנפט גורמים לכך שעל פניו נראה, כי הנורבגים יכולים לשרוד בקלות מחוץ לאיחוד. אולם, יותר ויותר
כלכלנים מזהירים, כי על אף שכלכלתה תלויית הנפט של נורווגיה נראית חזקה בטווח הקרוב, הרי שמקורות הנפט והגז בים הצפוני צפויים להדלדל בעתיד הקרוב וקצב הצמיחה עלול לקטון. והראייה - מזה שנים שלא נמצאו מקורות נפט חדשים בים הצפוני, שפעם לנחשב כמקור עשיר ובלתי נדלה. אנשי תעשיית הנפט מעריכים, כי הדלדול
במקורות הנפט צפוי להיות מורגש כבר בעוד כ-17 שנה . ואכן, על אף אחוז ההכנסה לנפש הגבוה ורמת הרווחה הגבוהה, לא מעט נורווגים חוששים מהרגע הזה. ממשלת נורווגיה אף החלה בנקיטת צעדים על מנת לדאוג לעתיד בו ידלדל מלאי הנפט והיא שומרת רזרבות נפט המוערכות ב-114 מיליארד דולר. כמו כן הוקמה קרן לאומית אליה
מופרשים חלקים מהכנסות המדינה מנפט. אולם, יש הטוענים, כי התלות הכלכלית הכה רבה בנפט, תהווה בעתיד זרז מרכזי להצטרפות נורווגיה לאיחוד. רק הצטרפות לאיחוד תאפשר לנורווגיה לפתח תעשייה שאיננה תלויה ברובה על משאבי הטבע. אמנם, כפי שכבר נאמר, נורווגיה מקיימת קשרים כלכליים עם האיחוד במסגרת ה-EEA והיא אף
משתתפת בכמה מגופי האיחוד, אך היא נטולת כוח הצבעה בגופים אלה. החוקרים מסכימים, כי לנורווגיה אין השפעה ממשית על ההתפתחויות הפוליטיות הפנימיות באיחוד וכן לא בתחום של יצירת החוקה של האיחוד. מאז 1994 ישנה התפתחות מתמדת של מוסדות האיחוד לצד מס' אמנות והסכמים חדשים, ששיאם יצירת חוקה לאיחוד. נורווגיה הנה
פסיבית בכל התהליכים הללו. ההתפתחויות הללו הפחיתו עוד יותר את יכולת ההשפעה על קבלת ההחלטות באירופה של מדינות שאינן חברות באיחוד. אמנם ה-EEA מספק גישה מסוימת לדרגי קבלת ההחלטות, אך כאשר הדגש באיחוד הוא על התרחבותו, הרי שהמשמעות היא פחות הקדשת זמן והתעניינות במדינות ה-EEA. קשה למצוא ולו דוגמא אחת
המראה כי נורווגיה השפיעה על איזושהי החלטה שקיבל האיחוד וכמו כן, גם לא נראה, כי לממשלת נורווגיה יש אסטרטגיה עקבית להפעלת השפעה כזו. בשורה התחתונה, אנליסטים אומרים, כי ה-EEA הופך בהדרגה לפחות ופחות רלבנטי, ככל שהאינטגרציה במסגרת האיחוד מתקדמת הלאה.
סיכום - דעה אישית
בנורווגיה בולטת החלוקה בין השמרנות לקדמה, בין ההסתגרות האליטיסטית לאירופה לבין הפתיחות לגלובליזציה. לדעתנו, הכוח להטות את כף המאזניים שהנן מאוזנות למדי במשך כל השנים לכיוון ה"כן" לאיחוד טמון בידיו של הדור הצעיר ובשאיפותיהם הכלכליות. עבור הדורות הצעירים, חיים כחברים באיחוד האירופי יעודדו חדשנות
עסקית. כל שנה, מיליוני קורונות נכנסות לקופת האוצר הודות לעסקי הנפט. אך לצד היתרונות הברורים של תעשיית הנפט, הרי שהשפעתה על העסקים הפנימיים יכולה להיות מזיקה. חברות רבות מסתמכות בצורה רבה על סובסידיות ממשלתיות וצעירים שרוצים להקים מיזמים עסקיים אינם צריכים לחפש הזדמנויות בשווקים חיצוניים. לדעת רבים,
וגם לדעתנו, התוצאה ההרסנית היא פגיעה ביצירתיות של הצעירים בנורווגיה. הפתרון - כניסה לאיחוד כמפתח לשוק האירופי. אולם בסופו של דבר, הגורם העומד בלב כל התהליכים הללו הוא כלכלי - המשך היציבות הכלכלית ירחיק את היום שבו נורבגיה תסכים להצטרף לאיחוד. התדרדרות כלכלית בכלל ודלדול מקורות הנפט בפרט, יאפילו על
כל הנימוקים והסיבות של אלו שאומרים "לא" ויהוו דחיפה משמעותית אל עבר אירופה וסוף כל סוף יהיה "רוב" לאומרים "כן".
מקורות
Neil Nugent, The Government and Politics of the European Union, Fifth Edition, Duke University Press, Durham - 2003
Alasdair Blair, The European Union since 1945, Pearson Education Limited, 2005
John McCormick, The European Union - Politics and Policies, Westview Press, 1996
"Reuter's on the Norwegian referundum", at:
http://archives.econ.utah.edu/archives/pen-l/1994m11/msg00356.htm
Norwegian Centre Party, http://www.senterpartiet.no/dokumentene/7830/index.htm
Berit Haugen Keyes, "From the outside looking in - Norway and the EU", July, 2004,
At: http://www.threemonkeysonline.com/threemon_article2.php?id=80
"Norway Economy", At:
http://www.photius.com/wfb1999/norway/norway_economy.html, 1999
BBC, "1994: Norway votes 'no' to Europe", At:
http://news.bbc.co.uk/onthisday/hi/dates/stories/november/28/newsid_4208000/4208314.stm
"Can Norway say no forever?", At:
http://www.student.city.ac.uk/~ra827/kari.html
Europa - Gateway to the European Union, "The EU's relations with Norway":
http://europa.eu.int/comm/external_relations/norway/intro/index.htm
BBC, "Petersen sees Norway outside EU for years", 15 January, 2002. At: http://news.bbc.co.uk/1/hi/world/europe/1761914.stm
הערך "נורבגיה" בויקיפדיה:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%92%D7%99%D7%94
"בגיל 100, נורבגיה מתלבטת אם להצטרף לאיחוד", יום שלישי, 7 ביוני 2005, 12:10 מאת: אליסטר
דויל, רויטרס, הארץ, http://news.walla.co.il/?w=//727978
Neil Nugent, The Government and Politics of the European Union, Fifth Edition, Duke University Press, Durham - 2003
http://archives.econ.utah.edu/archives/pen-l/1994m11/msg00356.htm
Alasdair Blair, The European Union since 1945, Pearson Education Limited, 2005
John McCormick, The European Union - Politics and Policies, Westview Press, 1996
http://news.walla.co.il/?w=//727978
http://news.walla.co.il/?w=//727978
http://www.senterpartiet.no/dokumentene/7830/index.htm
http://news.walla.co.il/?w=//727978
http://news.walla.co.il/?w=//727978
http://www.threemonkeysonline.com/threemon_article2.php?id=80
http://www.photius.com/wfb1999/norway/norway_economy.html
http://news.walla.co.il/?w=//727978
http://news.bbc.co.uk/onthisday/hi/dates/stories/november/28/newsid_4208000/4208314.stm
http://www.student.city.ac.uk/~ra827/kari.html
http://www.photius.com/wfb1999/norway/norway_economy.html
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%92%D7%99%D7%94
http://www.student.city.ac.uk/~ra827/kari.html
http://europa.eu.int/comm/external_relations/norway/intro/index.htm
http://www.threemonkeysonline.com/threemon_article2.php?id=80
http://news.bbc.co.uk/1/hi/world/europe/1761914.stm
http://www.student.city.ac.uk/~ra827/kari.html
2

תגים:

european · union · איחוד · אירופי · כלכלה · נורבגיה · נורווגיה

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "נורווגיה - הכלכלה כגורם משפיעה לחברות באיחוד האירופי", סמינריון אודות "נורווגיה - הכלכלה כגורם משפיעה לחברות באיחוד האירופי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.