הערכת קליטת עולי חבר העמים של שנות ה-90

תקציר העבודה:

גל העלייה מברה"מ שהחל בסוף שנת 1989, הביא לישראל בשנים 1989-1999 למעלה מ- 830000
עולים (ליסק ולשם, 2001), נוספו עליו בתקופה זו כ-110000 עולים מארצות אחרות. מספר זה של עולים מברה"מ שווה כמעט למספר העולים בגל העלייה ההמונית בשנים 1951 - 1948 - הגל הגדול ביותר שידעה המדינה עד אז (690000, עולים). עם זאת, יחסית לאוכלוסייה הקולטת גל העלייה של שנות ה-90 קטן מקודמו, מאחר ואוכלוסיית המדינה גדלה מאז הקמתה ועד תחילת 1990 פי שישה כמעט. בהשוואה לזרמי ההגירות בעולם בשנות התשעים, הייתה העלייה לישראל, בממדים מוחלטים, בין הגדולות שזרמו למדינה אחת תוך תקופה קצרה, ויחסית לאוכלוסיה הקולטת היו ממדי העלייה גדולים לאין שיעור מאלה של הארצות הידועות כקולטות הגירות גדולות.
תהליך קליטת העולים מברה"מ בשנות התשעים היה שונה במידה ניכרת מזה של העלייה הגדולה בשנים 1948-1951. ראשית מאפייני העולים היו שונים - בשנות התשעים הגיע רוב גדול יחסית של עולים בעלי השכלה גבוהה, בעלי מקצועות מדעיים ואקדמיים, וכן משקלם של יוצאי ברה"מ ויוצאי אירופה בכלל העלייה שהגיעה בשנים אלה היה מכריע. שנית, האוכלוסייה היהודית הקולטת בסוף שנות השמונים הייתה גדולה כאמור פי שישה מזו שהייתה בזמן הקמת המדינה, כמו כן, הפוטנציאל הכלכלי הגדול והרמה הטכנולוגית הגבוהה של מדינת ישראל, יכולתה לגייס משאבים כספיים נרחבים, קיום מערכת שלטונית מתקדמת בעלת שירותי רווחה מקיפים - כל אלה אפשרו השתלבות נוחה יותר של העולים בשנות התשעים, אם גם תוך קשיים
ובעיות לא מועטות (לשם וסיקרון, 1998).
באיזה מידה הערכת הקליטה הינה חיובית?
נערכו מעל 600 מחקרים ועבודות מדעיות על קליטתם של עולי ברה"מ. המחקרים אינם חד משמעיים וקיימות הרבה דעות בציבור, לכן מעניין לחקור את הנושא על מנת שנוכל לקבל תמונה כללית יותר מאחר והעלייה מהווה מטרת יסוד בסיסית במדינת ישראל בעיקר לאור העובדה שמדינת ישראל הוקמה על ידי גלי עלייה שונים החל מ-1882, כאשר כל גל עלייה מאופיין בתכונות הייחודיות לו הקשורות לארץ המוצא ולתרבותה.
נובע מכך שהבנת תופעת ההגירה והקליטה ומידת הצלחת הקליטה הם בעלי חשיבות רבה בישראל.

עבודה זו מחולקת לשני חלקים. החלק הראשון הינו סקירת ספרות: בבחינת תהליך קליטת העולים מברה"מ דרך שילובם של העולים בתחומים שונים, ומידת הצלחתם, אדון במימדים הבאים:
מדיניות קליטת העלייה בתחומי הדיור, התעסוקה, קליטת תלמידים במערכת החינוך - למדיניות זו יש השלכות נכבדות על תהליכי ההשתלבות של העולים, ברמה הכוללת ובכל אחד מתחומי החיים. מדיניות הקליטה והסיוע הנגזר ממנה - נותנים ביטוי למענים של השלטון המרכזי והסוכנות היהודית לצורכיהם של העולים ולקשייהם בהתמודדות עם בעיות הקליטה.
מימד נוסף שאדון בו הוא המצב בתחומי הקליטה השונים, אנסה לבחון את תהליכי ההשתלבות ומשמעותם בתחומי חיים שונים של העולה, תוך התייחסות לנקודת מבטו של העולה מבחינת שביעות הרצון שלו מההסתגלות בתחומים כמו דיור, תעסוקה, קליטת ילדים, לימוד השפה והשתלבות במרחב התרבותי, אל מול נקודת מבטה של החברה הקולטת מבחינת יחס וגילוי אמפתיה כלפי אוכלוסיית העולים. ומתוך דיון במימדים אלו אנסה להעריך עד כמה קליטת העלייה מברה"מ בשנות התשעים היית מוצלחת.

החלק השני של העבודה הוא פרק המחקר. ערכתי מחקר קצר שבו ראיינתי עשרה עולים מברה"מ שעלו בשנות ה-90 ראיינתי גברים, נשים, צעירים ומבוגרים ושאלתי אותם בין 6 ל- 7 שאלות לגבי הקליטה שלהם בארץ. ראיונות פנים-אל-פנים זהו כלי מחקר שיכול לתת עוד פרספקטיבה להערכת הקליטה, אומנם המדגם הינו קטן, אך ניתן לקבל איזושהי תמונה על מצבם של העולים כיום.
שאלות המחקר שבדקתי הן: (א) האם העולים מחבר העמים של שנות ה-90 שבעי רצון מקליטתם? (ב) האם העולים השתלבו מבחינת שפה, תעסוקה, יצירת חברים ישראלים וכד'?

תוכן עניינים:
1. הקדמה
2. מאפייני העולים מברה"מ
3. מדיניות הקליטה של עולי ברה"מ
א. מדיניות קליטת העולים בדיור
ב. מדיניות קליטת העולים בתעסוקה
ג. מדיניות קליטת התלמידים במערכת החינוך
4. השתלבות, הסתגלות ושביעות רצון
א. שביעות רצון מדיור והסתגלות
ב. שביעות רצון מתעסוקה והסתגלות
ג. שביעות רצון משליטה בשפה העברית והסתגלות
ד. שביעות רצון מקליטת הילדים והסתגלותם
5. החברה הישראלית כקולטת עלייה
6. השתלבות תרבותית וחברתית של עולי ברה"מ בחברה הישראלית -
השתלבות או התבדלות?
7. פרק המחקר
א. מתודולוגיה
ב. ממצאים
ב.1. תיאור התשובות
ב.2. ניתוח התשובות
8. סיכום - הערכת קליטת העלייה?
9. ביבליוגרפיה

מקורות:

גיטלמן, צ' (1994). "זהות יהודית-סובייטית בתקופת המעבר".יהודי ברית המועצות במעבר, 1(16), 154-148.
גוטליבובסקי.ח; הנדלס.ש; רוטמן.א (1998). קליטה תעסוקתית של מיליון עולים מחבר העמים. המכון הישראלי למחקר כלכלי וחברתי.
דמיאן, נטליה; רוזנבאום - תמרי, יהודית (1993). מעקב אחר הנקלטים במסלול הקליטה הישירה דו"ח מספר 4 עולי ברה"מ יולי 1990 שנה וחצי לאחר העליה. המשרד לקליטת עליה האגף לתכנון ולמחקר.
דמיאן, נטליה; רוזנבאום - תמרי, יהודית(1994). "עמדות הציבור הישראלי כלפי העלייה".יהודי ברית המועצות במעבר, 1(16), 178-183.
דמיאן, נטליה (1997). "עולי חבר העמים לאחר חמש שנים בארץ".הד האולפן החדש: להנחלת העברית ותרבותה, 72, 37-33.
הורוביץ, תמר רות (1996). "בין שיזור להתבדלות: דפוסי קליטתם של יוצאי ברית-המועצות לשעבר בישראל בחמש השנים הראשונות לעלייתם".ביטחון סוציאלי, 45, 95-111.
ליסק, משה (1992). "מדיניות הקליטה מברית-המועצות בפרספקטיבה סוציולוגית-הסטורית".יהודי ברית במועצות, 15, 167-172.
ליסק, משה (1995). "העולים מחבר העמים בין התבדלות להשתלבות (ישראל לקראת 2000 - דו"ח חברתי)".הקצאת משאבים לשירותים חברתיים, נובמבר: 167-174.
ליסק, משה(1999). "פלורליזם בחברה סקטוריאלית ובעיית האינטגרציה".מפנה: במה לענייני חברה, 26, 3-7.
ליסק, משה ; לשם, אלעזר (2001). מרוסיה לישראל: זהות ותרבות במעבר. תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
לשם, אלעזר ; סיקרון, משה (1998). דיוקנה של עלייה: תהליכי קליטתם של עולי ברית-המועצות לשעבר, 1995-1990. ירושלים: מאגנס.
לשם, אלעזר ; זילברג, נרספי (1999). "קהילה מדומה וקהילה במציאות: עיתונות בשפה הרוסית וחידוש חיי קהילה בקרב עולי חבר המדינות בישראל".חברה ורווחה: רבעון לעבודה סוציאלית, 19 (1), 9-37.
לשם, אלעזר; ליסק, משה (2000). "התגבשות הקהילה ה"רוסית" בישראל".יהודי ברית המועצות במעבר, 4 (19), 47-66.
מטרני גוזלן, מיכל (1993). התקשרות למקום, מניע להגירה ופערים בין סביבת המוצא והיעד .חבור לתואר מבוסטר למדעים בתכנון ערים ואזורים הטכניון חיפה.
מצפי גימלברג, ורד (1992). מניעי הגירתם של סטודנטים מהגרים מברה"מ, זכותם והסתגלותם החברתית והרוחנית. עבודה לתואר מוסמך אוניברסיטה במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה של אוניברסיטת בר - אילן, רמת גן.
מרגוליס, חוליה; זינגר, נדיה (1993). דברים שרואים משם...הגורמים המשפיעים על נטיות העלייה מחבר העמים. המרכז ללימודי הפיתוח רחובות.
נודלמן, ר' (1997). "בחיפוש אחר עצמנו". יהודי ברית המועצות במעבר, 3 (18), 19-40.
נוה, גדליה; נועם, גילה (1993). "מצבם התעסוקתי של העולים : ממצאים נבחרים מסקר תעסוקה בקרב עולי ברה"מ"; בתוך בתיה הררי ואפרייס תמרי (עורכים): שוק העבודה בישראל עמ' 199 - 169.
עופר,גור ; פלוג, קרנית ; קסיר, ניצה (1991). קליטה בתעסוקה של עולי בריה"מ בשנת 1990 והלאה: היבטים של שמירה והחלפת משלח-יד. ירושלים: האוניברסיטה העברית.
רוטנברג, ו' (2000). "הזהות העצמית של היהודים מברית המועצות לשעבר בישראל". יהודי ברית המועצות במעבר, 4 (19), 220-213.
תבורי, אפריים (1991). "קליטת יהודי ברית המועצות בארץ ורישומה על החברה הישראלית".גשר: כתב-עת לעניינים יהודיים ,ל"ז (123),7-20.
Baider, Lea, Ever-Hadani,Pnina, DeNour, Atara Kaplan. (1996). "Crossing new bridges: The process of adaptation and psychological distress of Russian immigrants in Israel" Psychiatry, Vol. 59 (2): p 247, 9p.
Richard E, Isralowitz. (1998). "Attitudes of Israeli Kibbutz members toward immigration" The Journal of Social Psychology, Vol. 138 (2): p 259, 4p.

תגים:

הגירה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הערכת קליטת עולי חבר העמים של שנות ה-90", סמינריון אודות "הערכת קליטת עולי חבר העמים של שנות ה-90" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.