ערכי הדמוקרטיה והליברליזם במארג היחסים

תקציר העבודה:

בעבודה זו יעשה ניסיון לקשור בין ההיבטים התיאורטיים לאלו המעשיים, בנושא האקטיביזם השיפוטי ומשמעותו באשר למארג היחסים בג"ץ-כנסת. בטרם אפרט את תווי הדיון מן הראוי להבהיר בקצרה את מהות המונח 'אקטיביזם שיפוטי', אם כי נושא זה יורחב דיו בגוף העבודה.
מקור המונח 'אקטיביזם שיפוטי' הוא מהספרות המשפטית העוסקת בבית המשפט העליון של ארה"ב. השם 'אקטיביזם' מוגדר כמעורבות בית-המשפט בקביעת המדיניות של גופי הממשל השונים, משום שבשיטה הישראלית מעשה כזה מוגבל הושאל מונח זה לשם תיאור מגמה חדשה ברשות השופטת המבקשת לבטא באורח מודגש יותר את תפיסתה הערכית באשר לדמותה של החברה ואופי משטרה. כלומר, בית המשפט הוא אקטיביסט במובן שהוא ממקם את עצמו באופן נחרץ יותר בשאלות ערכיות לגבי דמות החברה ועקרונותיה.
באשר להיבטים התיאורטיים, אציג בתחילת העבודה בפרק ב' את ערכי האידיאולוגיות: הליברלית והדמוקרטית, זאת משום שחובה לעמוד על משמעותן הערכית המדויקת, כי בשם אידיאות אלו ממש מוצא עצמו בג"ץ מחוייב להתערב בפעילות הפרלמנטרית ובשמן ובשם התיאוריות הנגזרות מהן הוא מכריע בדין.
בהמשך העבודה, בפרק ג', אציג את הסינתזה הזו שבין שתי האידיאות, סינתזה אשר יצרה שיטת משטר אשר לה עקרונות ייחודיים בדבר חירויות האדם והאזרח ובדבר עקרון שלטון העם (שלטון הרב) באמצעות נציגיו. סינתזה זו יוצרת מתחים פנימיים, בעיקר בתחום שבין זכויות אזרח לשלטון הרב. בעבודה זו בחרתי להציג את המקור לקונפליקטים אלה ולהצביע על השיטה עצמה כאחראית לקיומם. לכאורה, סוגיה זו נראית לא קשורה לנושא העבודה אך, למעשה מתחים אלו ממש והקונפליקטים המתעוררים בעטיים הביאו להתחזקות המגמה האקטיביסטית בבית-המשפט הישראלי. לכן, ראוי להבין את שורש הבעיה ובכך גם לזהות את המקור לתמורה באימוץ הגישה האקטיביסטית. נושא זה יורחב במיוחד בחלקו השני של פרק זה בפרק ג.2 בו אבצע לראשונה את המפנה מתחום האידיאה לתחום משטר מדינת ישראל, בתת-פרק זה אציג בקצרה את טיבו של המשטר הדמוקרטי-ליברלי הישראלי ואת המתחים הפנימיים הייחודיים לו, מתחים
אשר בשמם החליט בג"ץ להתערב וסביר להניח, לאור המגמה העכשווית, כי התערבות זו תלך ותגבר.
בפרק ד' בעבודה, אשלב בין הפן התיאורטי לזה המעשי, זאת ע"י בחינת העקרונות להפרדת הרשויות או, ליתר דיוק, איזונן ובלימתן, תוך שימת דגש על משמעות העיקרון באשר למארג היחסים בג"ץ -כנסת. פרק זה מרכזי ביותר לשם הבנת הסוגיה הנדונה בעבודה. בפרק ה' אציג את סמכויותיהן של הרשויות השופטת והמבצעת כפי שהן משתקפות להלכה בחוקי-היסוד הרלבנטיים. פרק זה מעניק מימד 'עובדתי', אשר באמצעותו ניתן לאתר חריגה אם אכן זו חריגה מסמכות בג"ץ בנוקטו גישה אקטיביסטית ביחס לפעילות הפרלמנטרית.
רק לאחר שאציג את כל התשתית התיאורטית הנחוצה לדיון אפתח, בפרק ו', בהצגת הגישה הישנה אל מול החדשה, זאת בלא לבחון את המשמעויות הנגזרות מאימוץ גישה זו.
ראשית, אסקור את הגישה שהיתה נהוגה בבתי-המשפט במהלך רוב שנות קיומה של המדינה, תוך הצגת פסקי דין רלבנטיים, כאשר רק בחלקו השני של הפרק אצביע על התמורה שהתחוללה בגישת בית במשפט העליון בשבתו כבג"ץ זאת תוך הסתייעות בקטעים נבחרים מפסקי דין מהתקופה.
בפרק ז' אתמודד עם המשמעויות הנגזרות מאימוץ הגישה האקטיביסטית. אבחן את התמורה בשני היבטים מרכזיים: היבט המשפטי חוקתי ושאלת ה'איזונים והבלמים'; ההיבט המוסרי-ערכי והאידיאולוגי. אעשה זאת, תוך הצגת הביקורת שנמתחה על הגישה ותגובת המצדדים בה.בעבודה זו אמנע מלשלב את עמדתי בטרם אציג את מכלול התמונה, קרי הבעיה להיבטיה התיאורטיים והמעשיים כאחד, זאת משום שאני סבור שנושא זה מורכב דיו ומצריך הצגת מירב ההיבטים הקשורים בו בטרם אוכל לבטא עמדה. לכן, רק בדברי הסיכום אביע את עמדתי, תוך התייחסות להשלכות האפשריות באם תינקט גישה אקטיביסטית על -ידי בג"ץ, באשר לחוק שתוכנו מתנגש עם חוק-יסוד קיים, לרבות חוק שאינו מתנגש. ראוי להדגיש כבר מעתה כי למעורבות זו שלבג"ץ השלכות ומשמעויות רבות, לכן גם תשובתי לא תהיה נחרצת המצדדת בגישה זו או אחרת. לשם הבהרת הקו המנחה בעבודה אציג את השאלה המנחה שיש בה בכדי להצביע על הסוגיות המרכזיות בהן אדון: מה אופייה של חלוקת העבודה, במשטר דמוקרטי - ליברלי, בין הכנסת לבג"ץ, זאת לאור תיאוריית 'איזון ובלימה', ומה אופיו ומשמעותו של מארג יחסים זה לאור הגישה האקטיביסטית המשתרשת בעשור באחרון ברשות השופטת, זו המבקשת לבטא בהכרעותיה את ערכי הדמוקרטיה והליברליזם.

תוכן העניינים:
פרק א' - מבוא
פרק ב' - האידיאולוגיות
ב.1 - האידיאולוגיה הליברלית והמשטר הליברלי - ערכים ועקרונות בסיסיים
ב.2 - דמוקרטיה ומשטר דמוקרטי
פרק ג' - המשטר הדמוקרטי-ליברלי, והמשטר הדמוקרטי-ליברלי הישראלי
ג.1 - המשטר הדמוקרטי-ליברלי - מתחים פנימיים
ג.2 - המשטר הדמוקרטי-ליברלי הישראלי, הלכה ומעשה
פרק ד' - 'איזון ובלימה', היבטים תיאורטיים ומעשיים, ומשמעותם באשר למארג היחסים: כנסת
-בג"ץ
פרק ה' -'הרשות המחוקקת' ו'הרשות השופטת', הכנסת ובג"ץ - יעודם והיקפי סמכותם
ה.1 - ריבונות הכנסת
ה.2 - סמכותו של בג"ץ
פרק ו - מארג היחסים: בג"ץ-כנסת ישראל, הגישות: 'המסורתית' והאקטיביסטית, ומשמעותן
ו.1 - בג"ץ בעידן הגישה 'המסורתית' - 'פורמליסטית'
ו.2 - הגישה האקטיביסטית - הערכית, עידן חדש
פרק ז' - 'הגישה האקטיביסטית'-משמעויות וסכנות
פרק ח' - סיכום והערכה אישית
מראי מקום
ביבליוגרפיה
ספרים ומאמרים
פסקי-דין וערעורים

מקורות:

.6 Cowling Maurice, Mill and Liberalism, New-York - Sydney, Cambridge University Press,1990.
7. Ely John H., Democracy Distrust,Cambridge-Massachsetts and London, England, Harvard University Press, .1980.
8. Bickel Alexnder R., The Last Dangerous Brance, New Haven, Yale University Press, 1986.
אורי רפ,"ליברליזם", מתוך - אנציקלופדיה למדעי החברה, כרך מס' 3, עורך - כנעני דוד, ספרית פועלים הוצאת הקיבוץ הארצי -השומר הצעיר,1967
ישראל אירסלט, "דמוקרטיה", מתוך: אנציקלופדיה למדעי החברה, כרך מס' 1, עורך-כנעני דוד, ספרית פועלים הוצאת הקיבוץ הארצי -השומר הצעיר,1967, עמ' 908-918.
עדי פורש, " אקטיביזם שיפוטי, פוזטיביזים משפטי ומשפט טבעי - השופט ברק ודוקטרינת הכנסת הכול-יכולה " . בתוך, עיוני משפט, כרך יז' חוברת מס' 3, התשנ"ג - 1993, עורך - אריאל פורת, תל-אביב, הוצאת אוניברסיטת תל-אביב, 1993, עמ' 715-755 .
רונן שמיר, "הפוליטיקה של הסבירות: שיקול דעת ככוח שיפוטי". בתוך - תיאוריה וביקורת - במה ישראלית, חוברת מס' 5 - סתיו 1994, עורך- עדי אופיר, ירושלים-תל-אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1994 . עמ' 7-21 .
עדי פורש," תיאורית סוס-הפרא, מרחב שיקול הדעת של השופט והמוסר האישי שלו " בתוך: משפטים,יט' 2-3 התש"ן 1990- . עמ' 325-368
Pennock Roland J.:"Intredction"in:Liberal Democracy, edited by: Pennock Roland J. Chapman John W., N.Y and London, N.Y University Press, 1983, pp1-13.
McKay Robert B,: "Judicial Review in a Liberal Democracy",in:Liberal Democracy , edited by: Pennock Roland J. Chapman W. John,.N.Y and London, N.Y University Press, 1983, pp-121-145.
Pennock Roland J:"Epilogue", in :Liberal Democracy, edited by: Pennock Roland J. Chapman John W., N.Y and London, N.Y University Press, 1983, pp 408-431.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ערכי הדמוקרטיה והליברליזם במארג היחסים", סמינריון אודות "ערכי הדמוקרטיה והליברליזם במארג היחסים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.