היישום אינו מחובר לאינטרנט

תיארוכו של המקדש הישראלי בערד

עבודה מס' 061825

מחיר: 302.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: הדעות השונות בנוגע לתיארוכו של המקדש.

4,334 מילים ,12 מקורות ,2000

תקציר העבודה:

סוף תקופת הברונזה, מאופיינת באי שקט ובהתפוררות המאפיינים התרבותיים, שהתנפצו מאה שנים מאוחר יותר, עם הגעתם של אנשים חדשים, המכונים "ישראלים". נוכחות הזרים באזור, נחשפה על ידי מציאת כלי החרס, השונים והנבדלים שלהם משל דרי המקום. יחד עם החידושים שהובאו, ידוע כי רעיונות, מושגים ומנהגים, מהתקופה הקדם ישראלית התמזגו והתאחדו עם המסורות החדשות. נראה כי מדובר בתקופת מעבר, שבמהלכה התפתחה תקופה חדשה - תקופת הברזל (Ottosson, 1980: 107-110).
בשנים האחרונות, החלו החוקרים לבדוק מהו הרקע התרבותי להגעתם של הישראלים לארץ המובטחת. תרבות זו, יכולה להיקרא התרבות הכנענית. לארכיאולוגיה הדתית של התרבות הכנענית הפרה - ישראלית, היה אינטרס להתרחב מעבר למה שהיה קיים אז. האזור שימש כאחד מנתיבי המעבר בעולם המזרח הקרוב ולחזקה דתית במקומות אסטרטגים אלה, היה יתרון גדול (Wright, 1971: 17).
החפירות בתל ערד בראשות יוחנן אהרוני ורות עמירן בשנת 1962 ואלה שנמשכו על ידי אהרוני בקיץ 1963, עשויות לתרום תרומה גדולה לגבי ידיעות המחקר על תולדות הנגב המזרחי בכלל ועל ערד המקראית בפרט (מזר, 121 :1974). התל בערד, כולל שתי התיישבויות, השונות זו מזו, במאפייניהן, בהתפרסותן במרחב ובתקופתן. שטח האתר חולק בזמן החפירות לשני חלקים, כאשר חלק אחד חפר י. אהרוני ואת החלק השני חפרה ר. עמירן (Aharoni, 1968: 3).
תקופת ההתיישבות המאוחרת בערד מתחילה, על פי קביעתו של אהרוני, במאה ה-11 לפנה"ס, בשכבה XII. המקדש הישראלי בערד, שנתגלה בשכבות X, IX, שייך אם כן, להתיישבות מאוחרת זו (Aharoni, 1968: 4-6)
המקדש בערד, הוא ללא ספק החלק החשוב ביותר מבין הממצאים שנתגלו בתל המצודות בערד. חשיבותו של המקדש גוברת עם העובדה כי עד היום, הוא מהווה המקדש היחיד הידוע לנו מתקופת ממלכת יהודה (הרצוג, 182 :1997)
מקדש מוגדר כמקום מגוריו של האל, ובאמת, המקדשים הקדומים דומים לייצוגם.
מתקופת הברונזה הקדומה והלאה, מעוצבים המבנים המקודשים בדרך שונה. המבנים בדרך כלל, בעלי קירות עבים ומסיבים ובעלי חצר. מקום המגורים של האל מוסתר מעיני הציבור. מבנה המקדש ממוקם על קרקע קדושה. בנוסף לכך, הארכיטקטורה מגוונת, ולא נמצא שני מקדשים זהים (Ottosson, 1980: 115).
המקדש בערד נמצא, כאמור, בשכבות X, XI במתחם גדול של מצודה שהייתה מוגנת על ידי חומה. המקדש כלל שלוש יחידות בסיסיות: חצר, היכל ודביר. בחלק מן התקופות הייתה ממוקמת מערכת מים מצפון מערב למצודה, מתחת למקדש הקדום (Ussishkin, 1988: 142-143).
גילוי המקדש העלה כמה רעיונות בנוגע למיקומם של מקדשים והרעיון העומד מאחוריהם. ב. מזר רואה במיקום המקדש בערד כמקום מקודש הקשור בהתיישבות חובב הקיני. לעומתו, אהרוני רואה בו, כמו גם במקדשים אחרים "מקדשי גבול", שקמו בגבולות ממלכת יהודה וישראל (מזר, 1987: 158).
בארץ ישראל, נחשפו מתקופת הברזל כמה מקדשים ומקומות פולחן. בדיקת ממצאים אלה, מצביעה על גיוון רחב, המקשה על קבלת קביעות נחרצות, על הכללות והגעה למסקנות כוללניות (מזר, 1987: 143).
גילויו החשוב של המקדש הישראלי בערד מחד ומיעוט הממצאים של מקדשים ומקומות קדושים שנתגלו עד כה בארץ ישראל מן הצד השני, מעלה שאלות רבות, ביניהן "מהו תיארוך המקדש".
שאלה זו עולה בקרב גורמים רבים, כיוון שהיא - היא, שאלת מקור הישראלים, דרך התנהגותם ונהגם. בקרב החוקרים נשאלת השאלה פעמים רבות, בהקשרים ארכיאולוגיים, כמו גם בהקשרים דתיים ואחרים. כפי שנראה בהמשך, לשאלה אין תשובה חד משמעית, אך הדעות והרעיונות בדברה מרובות. בעבודה זו, אנסה להתייחס לרוב הדעות המתבססות על הממצאים השונים, בחקר תיארוך המקדש.

תוכן העניינים:
מבוא
המקדש הישראלי בערד
ארכיטקטורה של המקדש הישראלי בערד
כללי
המקדש בשכבה x
המקדש בשכבה IX
ממצאים שנמצאו במקדש ובקרבתו
ערעורים על זמנו של המקדש
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

הרצוג, ז. (1997). תל המצודות בערד. תל-אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד.
מזר, מ. (1974). כנען וישראל - מחקרים היסטוריים. ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה.
מזר, ע. (1987). מקדשים בתקופת הברונזה התיכונה והמאוחרת ובתקופת הברזל, בתוך: האדריכלות
ארץ-ישראל בימי קדם. ירושלים: החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה.
Aharoni, M. (1985). On "The Israelite Fortress at Arad, In: BASOR. Vol. 258, pp. 73 - 74.
Aharoni, Y. (1967). Excavation at Tel Arad, Preliminary Report on the Second Season, 1963, In: Israel Exploration Journal. Vol. 17, pp.233 - 249.
Aharoni, Y. (1968). Arad: Its Inscription and Temple, In: The Biblical Arcaeologist. Vol. 31, no. 1, pp. 2 - 32.
Cross, F.M. (1979). Two Offering Dishes with Phoenician Inscription from The Sanctuary of Arad, In: BASOR. Vol. 235, pp. 75 - 77.
Herzog, Z Aharoni, M Rainey, A. F Moshkovitz, S. (1984). The Israelite Fortress at Arad, In: BASOR. Vol. 254, pp. 1 - 34.
Mazar, A Netzer, E. (1986). On The Israelite Fprtress at Arad, In: BASOR. Vol. 263, pp. 87 - 91.
Ottosson, M. (1980). Temples and Cult Places in Palestine. Uppsala.
Ussishkin, D. (1988). The Date of the Judaean Shrine, at: Arad In: Israel Xploration Journal. Vol. 38, no 3, pp. 142 - 157.
Wright, G. R. H. (1971). Pre - Israelite Temples In The Land Of Canaan, In: PEQ. Vol. 103, pp. 17 - 32.

תגים:

ארכיאולוגיה · מקדש · ערד

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "תיארוכו של המקדש הישראלי בערד", סמינריון אודות "תיארוכו של המקדש הישראלי בערד" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.