השפעת מלחמת המפרץ על ישראל ועל מעמדה באיזור

תקציר העבודה:

ראשי פרקים -
1.מבוא

2.תפיסת האיום של ישראל

3.אמצעי קרב מתוחכמים

4.המודיעין הישראלי

5.ישראל והנשק הכימי

6.ההשפעה על האוכלוסיה

7.אלמנט ההרתעה

8.השפעת המלחמה על מדינות האיזור

9.מדיניות ארה"ב כלפי עיראק וההשפעה מכך על ישראל

10.לקחים ממלחמת המפרץ

11.סיכום

12.ביבליוגרפיה


מבוא
ביום חמישי ה2- באוגוסט 1990 כבשה עיראק את שכנתה כווית. במבצע בזק מחצו
100 אלך חיילים (חלקם הוטסו במסוקים לתפוס נקודות אסטרטגיות חשובות)
ו300- טנקים עיראקיים את צבא כווית שכל גודלו היה 16 אלף חיילים והשטלתו על
האמירות. המשפחה המלכותית הכוויתית הצליחה להמלט ברגע האחרון. לאחר
הכיבוש כוננה עיראק ממשלה מהפכנית זמנית בכווית.
נשיא עיראק, צאדם היה מרוצה ביותר היות וקיים את הבטחתו ללמד את משפחת
המלוכה- אל צבאח הכוויתית, לקח בלתי נשכח. העיראקים רצו להפוך את כווית
לבובה בידיהם, אם כי לאוו דווקא באמצעות סיפוח, אלא באמצעות קיום נוכחות
צבאית מתמדת.
מבחינת העיראקים צרכיה האסטרטגיים של עיראק יכלו לבוא על סיפוקם גם בסיפוח
האיים וכן כמה שטחים לאורך הגבול המשותף בינהם כגון שדות הנפט הדרומיים של
אל-רומיילה. הענותה של כווית למשאלותיו הפיננסיות של צאדם אמורה היתה לחזק
את שלטונו של צדאם מבית.
השתלטותה של עיראק על כווית עוררה גל התמרמרות בינלאומית חסרת תקדים.
שעות אחדות לאחר הפלישה הטיל נשיא ארה"ב, גורג' בוש, אמברגו כלכלי על עיראק
והורה לנושאת מטוסים להפליג למפרץ הפרסי. כל נכסיהם ורכושם של כווית ועיראק
בבנקים ובחברות אמריקאיות ברחבי העולם הוקפאו מיד, ותנועת אנשים וסחורות אל
עיראק וממנה הופסקה כליל. כמו כן פירסמו ארה"ב ובריה"מ הודעה משותפת המגנה
את הפלישה, וגם במועה"ב 14 מתוך 15 החברות הצביעו בעד החלטה 660 המגנה את
השתלטות עיראק על כווית וקראה לנסיגה מיידית.
בנוסף, על רקע ידיעות בכלי התקשורת המערבים על תנועת כוחות עירקיים לעבר
הגבול הסעודי, הצטרפה הקהילה האירופית אל ארצות הברית בהטלת העיצומים
הכלכלים על עיראק. ואילו בריה"מ וסין הפסיקו את כל משלוחי הנשק אליה. ב 6-
באוגוסט התהדקה עוד יותר עניבת החנק הכלכלית סביב צדאם, כשמועצת הביטחון
קיבלה החלטה נוספת- מספר 661 שציוותה על כל מדינות העולם לנקוט עיצומים
כלכלים ואמברגו נשק על עיראק. למחרת סגרה טורקיה את צינור הנפט העיראקי
העובר בשטחה.
הסיבה שבגינה פלש צדאם לכווית לא היתה בשל שגעון גדלות או תאוות בצע, אלא
בשל אינטרס להשיג משאבים פיננסים חיוניים שבהם היתה תלויה שרידותו
הפוליטית. כמו כן קודם לפלישה נקט צדאם צעדי זהירות והוא התרה בכוותים לבל
ימשיכו בקנוניה הכלכלית נגד עיראק והוא אפילו ביקש, ולדעתו קיבל, אור ירוק
מארה"ב לפעול נגד כווית.
חששה של ארה"ב משליטה עיראקית על עתודות הנפט הענקיות והסיכון כי תאבונו
של צדאם יגבר וכי הוא יפנה לעבר סעודיה, או מדינות מפרץ אחרות, הביא את
ארה"ב, בסיוע האו"ם, לקבוע אולטימטום, ל15- בינואר 1991. בכל אותה תקופה עד
פקיעת האולטימטום נערכו דיונים דיפלומטים למנוע עימות ומאידך ארה"ב ובעלות
בריתה התארגנו על מנת לתקוף את עיראק. הזמן איפשר לארה"ב לגייס תמיכה
צבאית בינלאומית.
מלחמת המפרץ השניה פרצה ביום חמישי, 17 בינואר 1991, כ26- שעות לאחר שעבר
תאריך היעד שקבע האו"ם. גלי מטוסים של בעלות הברית בראשות ארה"ב החלו
במתקפה האווירית. בנוסף נורו טילי טומהוק נגד מטרות צבאיות ופוליטיות
אסטרטגיות ברחבי עיראק. בסיסי מכ"ם ותקורות תחנות התראה מוקדמת וסוללות
נ"מ נפגעו בגל הראשון, על מנת לפלס דרך להפצצות עומק נרחבות. אלה פגעו בשדות
תעופה, במרכזי פיקוד ושליטה, בריכוזי כוחות בכווית, בבתי זיקוק ובסוללות טק"ק
נייחות. המתקפה האווירית נמשכה עד ה23- בפברואר 1991. במהלך תקופה זו
ארה"ב פגעה אנושות בחיל האויר העיראקי, במערכת השליטה והבקרה וניסתה ללא
הצלחה למנוע ירי טילי קרקע קרקע לעבר ישראל וסעודיה. ב23- בפברואר נכנסו
כוחות היבשה של בעלות הברית לפעולה. במשך כ100- שעות לחימה הצליחו הכוחות
הקרקעיים בסיוע אווירי למוטט את עמוד שדרה של הצבא העיראקי, לכבוש מחדש
את כווית וחלקים מעיראק ולהעמיד את קיומו של המשטר העיראקי בסכנה.
ישראל היתה פאסיבית לכל אורך המלחמה. למרות איומים על חיי אזרחיה, בכח
ובפועל, היא לא הגיבה להתקפות ורק שמרה על גבולה המזרחי מחדירות מטוסים.
הסיבה לכך היתה לחץ דיפלומטי אדיר על שמיר, לבל יפעיל כוחות. החשש היה כי
הפעלת כוחות תהרוס את הקואליציה האמריקאית-ערבית.

עבודה זו תסקור את השינויים במעמדה של ישראל כתוצאה ממלחמת המפרץ,
שינויים מדיניים, צבאיים ואזוריים.

מקורות:

אברמוביץ אמנון, "דוח: נאום הלחם והמרגרינה" מעריב, מעריב דעות 20.10.89
אלבדרי חסן, מלחמת רמאדאן, קאהיר, 1974.
אלגמסי עבד אל-ע'ני, זכרונות מלחמת אוקטובר, קאהיר, 1994.
אלון יגאל, מסך של חול, הוצאת הקיבוץ המאוחד,תש"ך.
בן אליהו א., "חיל האויר במפרץ",בטאון חיל האוויר, אוקטובר 1991.
הורביץ דן, התפיסה הישראלית של ביטחון לאומי, האוניברסיטה העברית, ירושלים, 1973.
טבת שבתאי: בן-גוריון וערביי א"י, הוצאת שוקן, ירושלים ות"א, 1985.
לב רן אהרון, סופה ושברה- מלחמת המפרץ השניה והשלכותיה האסטרטגיות - צבאיות על ישראל, בר אילן, יולי 1993.
לב רן א., "12 שנה למלחמת יום הכיפורים- הפצצות האויר האסטרטגיות על סוריה", הארץ, 23.9.85.
מיטל יורם, התפתחות מדיניותה של מצרים ביחס לסכסוך עם ישראל (1976-1977), אוניברסיטת חיפה, 1991.
מלחמה במפרץ והשלכות על ישראל, המרכז למחקרים אסטרטגיים ע"ש יפה, ת"א, 1992.
ס.א. פיינר האיש על גב הסוס, הוצאת מערכות, 1984.
.סיל פטריק, אסד,המאבק על המזרח התיכון, תל-אביב: מערכות, 1988.
ססר אשר, דע את המזרח התיכון-ירדן, ירושלים, מרכז ההסברה, 1993.
פרנקל שלמה, סופה במדבר, ת"א, 1993.
קם א.,"הפתעה אסטרטגית והמלחמה במפרץ",עיונים בתפיסת הביטחון של ישראל, רמת גן, אוגוסט 1991.
קרש אפרים, צדאם חוסיין- ביוגרפיה פוליטית, תל אביב מערכות, 1991.
קנובסקי אליהו,מימד הנשכח: כלכלת ארצות ערב, יציבות פוליטית והסכמי השלום, מרכז בר אילן למחקרים אסטרטגיים, 1992.
AXELGARD W.FREDRICK, A NEW IRAQ ? ,WASHINGTON, 1988.
CHALABI AHMAD, "THE PAST AS PROLOG", MIDDLE EAST REVIEW,2, 1990.
MYLROIE LAURIE ,"HOW WE HELPED SADDAM SURVIVE", COMMENTRY,UNIVERSITY OF CALIFORMIA PRESS, 1977.JULY 1991.
MICAH L. SIFRY, THE GOLF WAR, TORONTO, 1991.
CORDESMAN A., THE MILITARY BALANCE IN THE M.E., N.Y. 1993.
ALBRIGHT D., "IRAQ'S BOMB BLUEPRINTS AND ARTIFACTS", BULLETIN OF ATOMIC ScIENTISTS, 1,1991.
KNOVSKY, E. AN ECONOMIC ANALYSIS OF MIDDLE EAST OIL, BAR ILAN UNIVERSITY, 1981.

תגים:

הברית · ארצות · עיראק · המפרץ · חוסיין · סאדאם · הפרסי · סקאד

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "השפעת מלחמת המפרץ על ישראל ועל מעמדה באיזור", סמינריון אודות "השפעת מלחמת המפרץ על ישראל ועל מעמדה באיזור" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.