חוקי העבד

תקציר העבודה:

בעבודה זו אתמקד בחוקי העבד העברי ואנסה להשוותם עם חוקי המזרח הקדמון. מטרתם של שני החוקים שדנים בעבד העברי בספר שמות (כ"א 2-6) ובספר דברים ט"ו (12-18) היא הגבלת שנות עבודותיו של העבד לשש שנים ושחרורו בשנה השביעית.
העבדות היתה נחלת כל העמים בימי קדם. העבד היה קניינו המוחלט של אדוניו, הוא נחשב כנכס דניידי, אפשר היה למכור אותו, למשכנו או לתת אותו במתנה. הוא עבר בירושה מהאבות אל בניהם. מותר היה אפילו להכותו או להורגו - "כי כספו הוא". העבדות הייתה מקובלת עד לתקופה די מאוחרת בארה"ב, ועד היום היא עדיין מקובלת בערב הסעודית.
תופעת העבדות הייתה נפוצה בתקופה הקדומה, כאשר הפסיקו להרוג את השבויים והפכו אותם לעבדים ולשפחות. הם היוו כוח עבודה חשוב. מכאן יחס העריצות כלפי העבד. ישנם גם בני חורין שהיו לעבדים בשל החובות שחבו למלווים, או שהתרוששו מאדמותיהם ועוד.
אלא שבניגוד ליחסם של העמים הנוכרים לעבדים, רואה התורה בעבדות מצב חמור, מפני שהאדם נברא בצלם אלוהים. יחס זה אל העבדות בתורה מופגן בקללה לכנען: "ארור כנען, עבד עבדים יהיה לאחיו" (בראשית ט, 25). חוקי התורה שמרו על חלוקה צודקת של קרקעות, חוק היובל מכריז "והארץ לא תימכר לצמיתות" וגוזר כי ישובו כל אחד, איש איש אל נחלתו. מצב זה גרם שלא תיווצרנה אחוזות גדולות מרוכזות בידיים מעטות.
האיכר הישראלי היה מעבד את שדותיו במו ידיו ובעזרת בני משפחתו, כשהתפתח משקו, הוא נאלץ לעוד ידיים עובדות, ולכן הוא שכר לו עבד, שעבד יחד אתו ועם בני משפחתו. מתוך עבודה שכזו, נוצרו יחסי קרבה בין אנושיים בין האדון לעבד.
חוקי התורה דאגו לרווחתו של העבד, כגון: מנוחה בימי שבת ומועד. ההנמקה: התורה מדגישה את עקרון חופש הפרט, והיא שוללת השתעבדות אדם לאדם ככתוב בויקרא פרק כ"ה, 55 "כי-לי בני ישראל עבדים, עבדי הם אשר-הוצאתי אותם מארץ מצרים, אני ה' אלוהיכם".
החוקה המקראית מבחינה בין עבד השייך לעם ישראל המכונה "עבד עברי", לבין עבד נוכרי המכונה "עבד" בלבד.
נשאלת השאלה: מה טיבו של המושג "עברי"? כלומר, האם בא לציין את מוצאו האתני או אולי מתייחס למעמדו החברתי?

את העבודה חלקתי לשלושה נושאים (פרקים) :
בפרק הראשון אדון בתיאור תופעת העבדות הן במזרח הקדום והן בחוקי התורה, תוך התייחסות לסיבות להפיכתו של אדם חופשי לעבד ולהיקף התופעה בחברה הישראלית, וכן גם השוואת העבד ה"עברי" לעבד ה"כנעני".
בפרק השני התייחסתי לנושא המרכזי: החוקים העיקריים בתורה - החוק בספר שמות כ"א 1-12 והחוק בדברים ט"ו 12-18, והשוואתם זה מול זה בתוספת החידוש של ספר ויקרא, תוך התייחסות להתפתחות, מסרים וזמנים וכן השוואתם לחוקי המזרח הקדמון.
בפרק האחרון התייחסתי לחוקים הייחודיים ביחס לחברות אחרות כגון: מילת העבד, השתתפותו בשבתות, חגים ומועדים, הכאת עבדים, בריחת העבד, ושחרורו בשנת היובל.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק א: תיאור התופעה
1. מקורות העבדות במזרח הקדמון
2. סיבות לכניסה לעבדות בישראל
3. היקף התופעה בחברה הישראלית
4. הבחנה בין "עבד עברי" ל"עבד כנעני"
פרק ב: החוקים העיקריים בתורה
1. החוק בשמות כ"א 11-1 : מבנהו ותכניו
2. החוק בדברים ט"ו 18-12 : מבנהו ותכניו
3. השוואות החוקים : התפתחות, מסרים וזמנים
4. השוואה עם חוקי המזרח הקדמון.
פרק ג: חוקים ייחודיים ביחס לחברות אחרות
1. מילת העבד
2. מנוחה בשבת, חג ומועד
3. הכאת עבדים בזיקה למזרח הקדמון
4. בריחת עבדים והסגרתם בישראל ובמזרח הקדמון
5. שחרור בשנת היובל
סיכום והערכה
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

מקורות:

אברהם-לוין ב', פארן מ' ז"ל, שיפמן י', ( 1996) פירוש לספר ויקרא עולם התנ"ך הוצאת דודזון-עתי, ת"א, עמ' 193-192.
א. אלט, "מקורות החוק הישראלי" תרגום של: A. Alt, Die Ursprunge des israelitischen Rechts, Kleine Schriften I, pp.278-332
אברהם נחום, (1991/2) "לבעיית מעמדה של האמה בספר הברית (שמות כ"א, 7-11)" מתוך בית מקרא, עמ' 289-301, תשנ"ב.
ברקלי, ש' (תשכ"ח) אלה החוקים והמשפטים: ספר ללימוד חוקי התורה פרק ראשון, "חוקי העבדות" ירושלים: המכון העברי להשכלה בכתב בישראל.
דה - וו, רולנד, (1969) "עבדים" פרק שלישי מתוך חיי יום-יום בישראל (בימי המקרא - כרך ראשון), הוצאת "מסדה" בשיתוף עם הוצאת "עם הספר" ת"א.
דור יונינה "כי עבד היית בארץ מצרים: הזיקה בין גר לעבד בספר דברים" .
וינפלד מ', כהן-צמח ד' (1994) פירוש לספר דברים עולם התנ"ך הוצאת דודזון-עתי, ת"א עמ' .132-130.
וינפלד מ' , משפט וצדקה בישראל ובעמים, ירושלים תשמ"ה, עמ' 56-45.
טלמון ש' , אבישור י' ,(1993) פירוש לספר שמות עולם התנ"ך הוצאת דודזון-עתי, ת"א, עמ' 134-129.
לוי א'- פלדבלום, "דין עבד עברי, הבדלי סגנון ומשמעותם" בית מקרא , לא (תשמ"ו), עמ' 348-359.
לוי ח' , " העבדות בתורה : סקירה כללית" בשדה חמד.
מגידוב, ר' ושמחון מ' (תשנ"ח) בהנחייתו של ברעם, ברוך א' "החוק המקראי - בין חזון למימוש" מפרסומי כי"ח ומכון "כרם" ירושלים.
מנדלסון י' אחיטוב, (1971)- "עבד, עבדות - אות עין" , אנציקלופדיה מקראית , כרך ו' עמ' 1-14, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, תשל"ב. עמ' 42-1.
נוי, ח' (1989) חוקים מן המזרח הקדום: ערוכים במקביל לחוקים מן התורה. "סקירה על קובצי החוקים מן המזה"ק", מהדורה ב' מורחבת, קרית טבעון, תשמ"ט.
סוליאלי מ' וברכוז מ', "עבדות" לקסיקון מקראי הוצ' דביר , ת"א.
מ. ד. קאסוטו, פירוש על ספר שמות, ירושלים, תשי"ב, עמ' 130.
קויפמן, תולדות האמונה הישראלית, כרך ב' ספר א' , עמ' 330.
קוכמן מיכאל, (1996) פירוש לספר ויקרא, עולם התנ"ך הוצאת דודזון-עתי, ת"א, עמ' 196-197 .
שרה, י', "חוקי שחרור עבדים ושאלת היחס בין קובצי החוקים בתורה" - מחקרים במקרא ובמזרח הקדמון מוגשים לשמואל ליונשטאם (עורכים י' אבישור וי' בלאו), האוניברסיטה העברית, ירושלים. תשל"ח עמ' 250-231.
הרב אלחנן סמט מתוך אתר אינטרנט : http://www.moreshet.co.il/
S. R. Driver, Deuteronomy (ICC) Edinburg (1895) 1973. pp. 74-76
G. v. Rad, Deuteronomy (translated by D. Barton), London 1966 pp. 107 -108

תגים:

עבדות · עבדים · מזרח · קדום · כנעני · שפחות · אמה · עבד

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "חוקי העבד", סמינריון אודות "חוקי העבד" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.