הצנחנים בתקופת השואה

תקציר העבודה:

תוכן עניינים:
מבוא
פרק א: הרעיון - יעדים ומטרות
פרק ב: דרך ההתארגנות והביצוע
פרק ג: התוצאות
סיכום
ביבליוגרפיה

מבוא
כעשרים וחמישה אלף גברים ונשים מיהודי ארץ ישראל התנדבו לצבא הבריטי במלחמת העולם השניה, החל מספטמבר 1939 ועד אביב 1945. ההתנדבות הביעה את החלום של הצבא היהודי הלוחם באויב הנורא ביותר שקם לעם היהודי בעולם המודרני.1
רק מקץ ארבע שנים הוקמה החטיבה היהודית הלוחמת, המוכרת כבריגדה היהודית, שהקיפה כחמישית ממספר היהודים המתנדבים בארץ ישראל. מצד הבריטים הוסכם כי מאבקם של היהודים יהיה על הזכות להילחם בגרמנים משמידי עמם ואילו מצד היהודים היה רצון לפעול למטרות לאומיות וציוניות - דבר שדוכא ככל האפשר על ידי הבריטים2. במקביל בישרו שידורי הרדיו חדשות על כיבושן של מדינות נוספות והועלתה ההצעה להתנדב למשימה באירופה הכבושה, שאליה יגיעו באמצעות הצניחה3. פעילות זו שהציעו היהודים, הייתה חריגה מכלל הפעילות ההתנדבותית של היהודים בצבא הבריטי, משום שהיה לה אופי ייחודי, אינדיבידואלי והיה צורך להשקיע הרבה באופן יחסי בהכשרת הצנחנים שישלחו. הרעיון היה שהצנחנים יהיו שליחים של הישוב הציוני בקרב יהודי אירופה הכבושה.4
מכיוון שהמשאבים לביצוע משימות אלו היו בידי הבריטים, כמו למשל מתקני אימון ומטוסים, הרי שנוצר צורך לעשות שירות כפול בעצם היציאה למבצעים מסוכנים אלה. מצד אחד, לשרת את הבריטים בדרך של איסוף ידיעות כמרגלים ומאידך, לסייע ליהודים בהבאת דבר הישוב העברי מארץ ישראל, בארגונם ובסיוע לבריחתם. מטרה כפולה זו נעטפה בכסות ציונית אידיאולוגית על ידי ראשי הישוב כבן-גוריון, כצנלסון ואחרים, שהועידו לצנחנים את המשימה ללמד את היהודים להילחם על חייהם בצורה גאה ולעודדם לעלות לארץ ישראל.5
מבין השליחים, שישה כלל לא שבו משליחותם: אבא ברדיצ'ב, אנצו סירני, חביבה רייך, חנה סנש, צבי בן יעקב ורפאל רייס. אחרים נתפסו ונכלאו כשבויי מלחמה, שנשארו בחיים אך לא הצליחו למלא את משימותיהם. רק צנחנים מעטים עמדו במשימה לאחר שמספר שליחויות נכשלו ומבצעיהן נלכדו.6
למרות זאת, זכו הצנחנים-השליחים למפעל הנצחה כביר, במספר מישורים. על שמם נקראו ישובים ואתרים של התנועה הקיבוצית, אניות מעפילים ונוצר אתוס תרבותי-פוליטי שהשפיע על האווירה במדינה שנים ארוכות לאחר הקמתה.7
פולחן הזיכרון סביב פרשת הצנחנים השליחים פותח אשנב לעולמם הפנימי של הגורמים אשר עיצבו את החיים הפוליטיים, החברתיים והתרבותיים בישוב ולאחר מכן במדינה בשנותיה הראשונות. בשנים שבהן נתגבשו דפוסי התרבות הפוליטית של מדינת ישראל, התחשלו האתוסים הלאומיים ונמזגו לכלים ממלכתיים, כאשר כאמור, הנצחת הצנחנים-השליחים הפכה להיות מעין גולת כותרת של מפעל ההנצחה, הן במעגל המשפחתי, הן במעגל הקיבוצי [שמהם יצאו מרבית הצנחנים] והן במעגל הלאומי8. לכאורה, ניתן להתייחס לאתוס זה כאל סמל ודוגמה לדרך שבה היה לנהוג, לפחות בתקופת המצוקה של המדינה, כאשר לא היה ברור מה יעלה בגורלה וכיצד תוכל להחזיק את עצמה.
מאידך, ראוי להתייחס לצנחנים היהודים שפעלו בארצות אירופה הכבושה - סך הכל שלושים ושלושה במספר - באופן ביקורתי ולברר אם אמנם הצדיקו תוצאות משימותיהם את ההשקעה במבצעים אלה, כאשר השקעה זו באה לידי ביטוי לא רק במאמצים הכרוכים בהצנחתם, כי אם גם בחיי אדם ובאובדן דמויות מובילות מקרב טובי בניו ובנותיו של הישוב דאז.
לאור השאלה אם המשימות הצדיקו עצמן, אתייחס בפרק הראשון ליעדים ולמטרות שעמדו לפני הצנחנים שיצאו לאירופה, בפרק השני לדרך ההתארגנות והביצוע ובפרק השלישי לתוצאות של אותן משימות, כאשר אתמקד בעיקר בדמויותיהם של שייקה טכטנברג-דן, חנה סנש ואנצו סירני, אשר יצאו לפעילות ברומניה, הונגריה וצפון-איטליה [בהתאמה], ומייצגים למעשה גם את חבריהם שיצאו למקומות אלה.

בעבודתי ארצה לטעון, כי יש להפריד בין ההילה האופפת את גבורתם של אותם צנחנים לבין התוצאות הממשיות של אותן צניחות. עוד אטען, כי בשל ארגון שלקה בחסר, בעיות תקשורת ושיתוף פעולה דל מצד גורמים שהיו אמורים לשתף פעולה, כמו הבריטים והפרטיזנים ביוגוסלביה, נתפסו רבים מהצנחנים-השליחים, מבלי שיצליחו למלא את שליחותם. מאחר ומשימה נמדדת בעיקר בתוצאותיה, הרי שמרבית משימותיהם של הצנחנים נכשלו.
מול טענה זו, אציין גם את רצונם של הצנחנים לצאת למשימות מסיבות אישיות, מאחר שלרבים מהם נותרו בארצות אירופה בני משפחה וחברים, שעז היה רצונם לסייע בידם ולהצילם מהשואה הצפויה ליהדות אירופה. רצון זה גרם להם להזדרז ביציאה למשימה ויתכן כי התלהבות יתר זו לצאת למשימה, הייתה לרועץ, פגעה בתכנון וגרמה פעמים רבות לכישלונה.
----------------------------------------------------------------------------
1. י מרגלית, "פתח דבר", הנני, שלחני, יד טבנקין\הוצ' הקיבוץ המאוחד, תל-אביב, תשמ"ה, עמ' 9.
2. שם שם.
3. י. פלגי, רוח גדולה באה, עם עובד, תל-אביב, 1977, עמ' 14-15.
4. שם, עמ' 16-17.
5. שם, עמ' 17-18.
6. א. חרובי, "שליחות צנחני הישוב והמודיעין הבריטי", דפים לחקר תקופת השואה י"ג, 1996, עמ' .175-178
7. י. תידור באומל, "'אך נזכור את כולם': הנצחת הצנחנים השליחים ממלחמת העולם השניה בשנים, 1949-1945" קתדרה 1997 84,, עמ' 107-110.
8. שם, עמ' 108-109.

מקורות:

ש. אבני, "שני צנחנים פרסמו את זכרונותיהם", משואה ט"ו, 1987, עמ' 290-294.
ע. אטינגר, צניחה עיוורת: זכרונותיו של שייקה טכטנברג-דן, זמורה-ביתן, תל-אביב, 1986.
ר. בונדי, השליח, עם עובד, תל-אביב, 1974.
י. בר-משה, "אנצו סירני ויהדות עיראק", במערכה 249, 1981, עמ' 18.
י. ברנד, בשליחות נידונים למוות, עיינות, תל-אביב, תשי"ז.
פ. הרשלג, שליחות של אהבה, יד יצחק בן צבי/עם עובד, ירושלים ותל-אביב, 1993.
חיים אנצו סירני, מחלקת הנוער, איחוד הקבוצות והקיבוצים, 1955.
א. חרובי, "שליחות צנחני-הישוב והמודיעין הבריטי", דפים לחקר תקופת השואה י"ג, 1996, עמ' 165-188.
"לילה אחרון עם אנצו סירני", עת-מול י"ב(5), 1987, עמ' 2.
י. מרגלית, "פתח דבר", הנני, שלחני, יד טבנקין/הוצ' הקיבוץ המאוחד, תל-אביב, תשמ"ה, עמ' 9-11.
ד. פורת-קיטרון, "הבן מבקש פרטים על האב", עת-מול י"ב(5), 1987, עמ' 6-7.
ש. פינצי, "מיומנו של צנחן", עדים 45(2), אפריל 1955, עמ' 46-47.
י. פלגי, רוח גדולה באה, עם עובד, תל-אביב, 1977.
ב. קמין, הצניחה והבריחה, ארגון יוצאי גורדוניה מרומניה בישראל, תל-אביב, 1986.
כ. קסטל, חיים אנצו סירני, עיינות, תל-אביב, תשט"ו.
מ. שרת, "על אנצו סירני", בתוך: כ. קסטל, חיים אנצו סירני, עיינות, תל-אביב, תשט"ו, עמ' 53-63.
י. תידור באומל, "'הצונחים על עמם', מבצע הצנחנים-השליחים במלחמת העולם השניה בפרספקטיבה היסטורית", יד ושם כ"ה, תשנ"ו, עמ' 103-134.
י. תידור באומל, "'אך נזכור את כולם': הנצחת הצנחנים השליחים במלחמת העולם השניה בשנים 1949-1945", קתדרה 84, 1997, עמ' 107-132.
י מרגלית, "פתח דבר", הנני, שלחני, יד טבנקין/הוצ' הקיבוץ המאוחד, תל-אביב, תשמ"ה, עמ' 9.

תגים:

זכרון · הנצחה · מלחמת · העולם · השניה · בריטים · צניחה · חנה · סנש · אנצו · סירני · בריטים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הצנחנים בתקופת השואה", סמינריון אודות "הצנחנים בתקופת השואה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.