היישום אינו מחובר לאינטרנט

מגפת הדבר של שנת 542 לספירה - המגפה היוסטיניאנית

עבודה מס' 060716

מחיר: 374.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: סקירת מגפת הדבר הראשונה בהיסטוריה המתועדת כהלכה באימפריה הביזנטית בתקופת שלטונו של יוסטיניאנוס.

8,323 מילים ,35 מקורות ,2001

תקציר העבודה:

מגפת הדבר הראשונה בהיסטוריה האנושית (עניין ראשוניותה של המגפה יובהר בהמשך העבודה) פרצה באימפריה הביזנטית בשנת 541 לספירה. למרות היותה ראשונה על במת ההיסטוריה ולמרות שגבתה חיי אדם אין-ספור, הותירה רישומה בעיקר בשולי ספרי ההיסטוריה. לעומת המגפה של 1348, שזכתה ל"יחסי ציבור" יוצאים מן-הכלל, נחבאת המגפה הביזנטית אל הכלים. אחת הסיבות העיקריות לכך היא בודאי התנתקותו של המערב מן המורשת הביזנטית, מדינה אשר חדלה להתקיים עם הכיבוש התורכי. גם הריחוק בזמן ומיעוט החומר ההיסטורי או הספרותי תורמים לכך לא מעט. אין בידינו יצירה דוגמת ה"דקמרון" הכתובה בשפה מודרנית המובנת לקורא בן זמננו ומתרחשת על רקע המגפה המשתוללת במחוזותיה של ארץ מוכרת. פרוקופיוס ויוחנן בישוף אפסוס אינם חומר קריאה מבדר או מושך כמו יצירה מפורסמת זו.
מבחינת ההיסטוריון, ובמיוחד זה העוסק ולו מעט בתולדות הרפואה, מהווה מגפה זו כר נרחב להתעניינות. מנין הגיעה, כיצד השפיעה על חברה שלא הכירה אותה קודם לכן? מה הידע הרפואי ואילו שירותי רפואה היא פגשה? שאלות אלו ואחרות, שקשורות גם לעניינים חברתיים ותרבותיים מקבלות זווית ראיה מיוחדת לאור
ההתבוננות דרך פריזמה זו של המגפה. אירוע כל-כך טראומטי יכול לחשוף נקודות מבט היסטוריות שלא היו מתגלות בתנאים רגילים.
כדי לנסות ולהאיר את התקופה האפלה הזאת יש לבחון את הרקע המדיני והפוליטי של האימפריה הביזנטית במאה השישית, את כוחה צבאי, את הרכב ומבנה החברה ומנגנוני השלטון שלה. כדי להבין את מסלול התפשטותה של המגפה, יש לבחון את דרכי המסחר והיקף הפעילות המסחרית באגן המזרחי של הים התיכון. מעניין לבדוק את השפעותיה הן המיידיות והן ארוכות הטווח על המצב החברתי והפוליטי של האימפריה ושכנותיה. המגפה לא הכירה בגבולות מדיניים ולכן גם אויבים וגם בעלי ברית של האימפריה נפגעו ממנה, ומידע על כך חלחל אל תוך המקורות ההיסטוריים שלהם. המגפה הגיעה גם אל המערב, בו המצב המדיני היה שונה לחלוטין. זוהי נקודת מוצא מעניינת להשוואה בין פגיעתה של המגפה בשני אזורים שונים כל-כך, אך בדיקתה מחיבת הימצאותם של מקורות בני התקופה לצורך ההשוואה.

בעבודה זו אנסה לשפוך אור על כמה מן הנקודות שהעליתי כאן כדי שישמשו מבוא לעבודה מעמיקה יותר בעתיד, שתנסה לענות ביתר הרחבה על אחדות השאלות שהצגתי במבוא זה.

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. היבטים רפואיים ואפידמיולוגיים של מחלת הדבר
3. מחלות ומגפות לפני התקופה הביזנטית
4. המגפה בימיו של יוסטיניאנוס (שנת 542)
5. סיכום
6. ביבליוגרפיה

מקורות:

Boak, A. E. R. (1955), Manpower Shortage and the Fall of the Roman Empire in the West. Ann Arbor.
Burnet F. M. ,Sir (1972), Natural History of Infectious Disease, Cambridge.
Cartwright F. F. (1972), Disease and History, New-York.
Clemow, F. G. (1903), The Geography of Disease. Cambridge.
Conrad, L. I. (1981), The Plague in the Early Medieval Near East, Ann-Arbor.
Dols, M. W. (1974), "Plague in Early Islamic History", JAOS, XCIV, pp.371-83.
Dols, Michael W. (1977), The Black Death in the Middle East, Princeton.
Downey G. (1961), A History of Antioch in Syria, Princeton.
Durliat, J. (1989-91), " La Peste du VIe Si?cle", Hommes et Richesses dans l'Empire Byzantin V. 1, Paris, pp. 107-119.
Finley, J. H.(1942), Thucydides, Cambridge, Mass.
Gibbon Edward (1901-1902), The History of the Decline and Fall of the Roman Empire, ed. J.B. Bury. 2nd ed. 7 vols., London
Gilliam, J.F. (1961), "The Plague under Marcus Aurelius", American Journal of Philology, LXXXII, pp. 225-51.
Gomme A. W. (1956), A historical Commentary on Thucydides, Oxford.
Hare R. (1955), Pomp and Pestilence, New-York.
Hirst L. F. (1953), The Conquest of the Plague, Oxford.
Hooker E. M. (1958), "Buboes in Thucydides?", JHS, LXXVIII, pp. 78-83.
Littman R. J. and M. L. (1973), "Galen and the Antonine Plague", American Journal of Philology, XCIV, pp. 243-55.
MacArthur W.P. (1954), "The Athenian Plague: a Medical Note", Classical Quarterly, XLVIII, pp. 171-74.
McNeill, W. H. (1979), Plagues and Peoples, Penguin Books, Harmondsworth.
Meyer K. F. (1952), "Pasteurella", Bacterial and Mycotic Infections of Man, ed. Rene J. Dubos, 2nd ed., Philadelphia.
Neustadt (Ayalon), D. (1946), "The Plague and Its Effects Upon the Mamluk Army", JRAS, pp. 67-73.
Pollitzer, R. (1954), Plague, World Health Organization Monograph Series, Geneva.
Russell, J. C. (1968), "That Earlier Plague", Demography, V, pp. 171-84.
Sigerist, H. E. (1933), "Problems of Historical-Geographical Pathology", Bulletin of the Institute of the History of Medicine, I, pp. 10-18.
Shrewsbury J. F. D. (1970), History of Bubonic Plague in the British Isles, Cambridge.
Stein E. (1968), Histoire du Bas-empire 2 vols. , Amsterdam.
Teall J. L. (1959), "The Grain Supply of the Byzantine Empire", DOP, XIII, pp. 87-139.
Udovich A. L. (1978), "Time, the Sea and Society: Duration of Commercial Voyages on the Southern Shores of the Mediterranian During the High middle Ages", La Navigazione mediteranea nell'alto medioevo. Spoleto, pp. 503-63.
Wall?e L. (1999), "Was the Disruption of the Mycenian World Caused by Repeated epidemics of Bubonic Plague?", Opuscula Atheniensia, Vol. 24, pp. 121-126.
Walsh J. (1931), "Refutation of the Charges Made Against Galen", Annals of Medical History, N.S. III, pp. 195-208.
Zinsser H. (1965), Rats, Lice and History, New-York.

תגים:

eugalp · ביזנטיון · דבר · יוסטיניאנוס · מגפה · מחלה · פרוקופיוס · פרעושים · קונסטנטינופוליס

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מגפת הדבר של שנת 542 לספירה - המגפה היוסטיניאנית", סמינריון אודות "מגפת הדבר של שנת 542 לספירה - המגפה היוסטיניאנית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.