היישום אינו מחובר לאינטרנט

עצמאות עיתונאית ופלורליזם תקשורתי

עבודה מס' 060470

מחיר: 181.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: בחינת פרשת סילוקו של נגבי מ"מעריב" ובחירת הזכייניות להפעלת הערוץ השלישי, שיחל את שידוריו בנובמבר 2001.

1,376 מילים ,9 מקורות ,2001

תקציר העבודה:

מקוויל (McQuail, 1987) מציין שלוש גישות בחקר היחסים שבין התקשורת לחברה:
א. ההיסטוריה המוקדמת של כל אמצעי התקשורת בחברה מסויימת שבה התפתחו.
ב. התקשורת כמתווכת בין החברה לעולם מרוחק.
ג. על פי הגישות העקריות של התיאוריה הפונקציונאליסטית, התקשורת חיונית להמשכיות המערכת החברתית בחברה התעשייתית המודרנית, המכונה גם "חברת המידע".
הגישה הראשונה רואה את התקשורת כמוסד חברתי המשקף את הנורמות המקובלות. אם החברה קהילתית-לאומית, אזי גם התקשורת תייצג את הזרם הלאומי, היינו את הקונצנזוס הקיים סביב התפיסה החברתית השלטת. על פי הגישה השניה, התקשורת הינה כדוגמת ערוץ "דיסקברי", ומטרתה להביא אל הצופה את הרחוק והבלתי נגיש. על פי הגישה השלישית, התקשורת אינה רק שופר שלטוני או לחילופין כלי פולמוסי ואינה רק חדשותית, אלא גם מקיימת יחסי גומלין עם החברה, כשבתוך יחסי גומלין אלה קיימת גם הפונקציה של עיצוב החברה. בעבודה זו אעסוק בעיקר בגישה זו.
גביזון (2001) מציינת כי חופש העיתונות ועצמאות העיתונאים חיוניים לחוסנה של החברה, כשזה מתבטא בפלורליזם האידיאולוגי, היינו את ייצוג כל רבדי החברה על דעותיהם החברתיות והפוליטיות. גביזון (שם) עומדת על כך כי לבעלי העיתון צריכות להיות זכויות הניהול של העיתון, אך במקביל קיימת החובה ליצור מבנים שיבטיחו את עצמאות העיתונאים על פי כללי האתיקה המקצועית, כשהדבר אמור להבטיח את יכולתו של עיתונאי לדווח דיווחי אמת ולהביע את עמדתו, מבלי שתינקטנה כלפיו סנקציות מצד בעלי העיתון. עבודה זו תעסוק בשתי סוגיות שעמדו לאחרונה על הפרק וקשורות בעצמאות העיתונאית ובפלורליזם התקשורתי והן:
א. פרשת סילוקו של נגבי מעיתון "מעריב" לאחר שהתבטא באופן רצוף כנגד המו"ל שסרח או כנגד אינטרסים של המו"ל. לטענתי, הדחתו של נגבי פגעה בזכות הציבור לדעת.
ב. בחירת הזכייניות להפעלת הערוץ השלישי, שיחל את שידוריו בנובמבר 2001. לטענתי, קיימת חשיבות בבחירת זכיינים שאינם חלק מעולם התקשורת הקיים, כדי למנוע ריכוזיות ולהימנע מניגודי אינטרסים.

תוכן העניינים:
א. הקדמה
ב. על הקשר שבין פרשת נגבי והפעלת הערוץ השלישי
ג. חופש העיתונות והשליטה בערוץ השלישי - "מעריב" כדוגמה
ד. סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

גביזון, ר., "חופש לעיתונות ולעיתונאים", הארץ, 19.4.2001, עמ' ב2.
ויס, א., "קבוצות 'ישראל 10' ו'עדן' יפעילו הערוץ המסחרי הנוסף", הארץ, 18.4.2001, עמ' ג7.
כספי, ד. ולימור, ח., (1992), המתווכים: אמצעי התקשורת בישראל 1990-1948, עם עובד, תל אביב.
לביא, א., "כרוניקה של הדחה ידועה מראש", מוסף הארץ, 13.4.2001, עמ' 86-87.
לימור, י., "הנסיך הקטן והאח הגדול - מפת התקשורת בישראל בעידן של תמורות", בתוך: כספי, ד., (עורך), (1996), תקשורת ודמוקרטיה בישראל, מכון ואן ליר, ירושלים, עמ' 29-46.
נגבי, מ., (1995), חופש העיתונות בישראל: ערכים בראי המשפט, מכון ירושלים לחקר ישראל, ירושלים.
פלד, י., (1997), דין וחשבון הוועדה להרחבה ואירגון מחדש של מערך השידורים לציבור בישראל.
צדוק, ח., (1997), דין וחשבון, הוועדה הציבורית לחוקי העיתונות.
McQuail, D., (1987), Mass Communication Theory, Sage, London.

תגים:

צנזורה · עיתונאים · חופש העיתונות · ערוץ 10

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "עצמאות עיתונאית ופלורליזם תקשורתי", סמינריון אודות "עצמאות עיתונאית ופלורליזם תקשורתי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.