ברטולט ברכט וסמואל בקט - אפי מול אבסורד

תקציר העבודה:

אני בחרתי לערוך השוואה בין המחזאים סמואל בקט וברטולט ברכט.
גם בקט וגם ברכט רצו 'למרוד' בתיאטרון הקיים ולשבור את אשליית המציאות שיצר התיאטרון הריאליסטי, ועשו זאת בדרכים שונות. הם חיו ויצרו בערך באותה התקופה- כאשר השפעת שתי מלחמות עולם נוראיות ניכרת ביצירותיהם. התפנית הקוראת לשבירת אשליית המציאות נולדה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.
המלחמות הותירו אחריהן חורבן והרס באירופה. העידן המודרני, הקידמה והפיתוח איכזבו והביאו, על פי אנשי אותה תקופה, רק רע לעולם במקום הטוב לו כולם ציפו.
הן הולידו אחריהן תפיסה חדשה, שנבעה מייאוש. על רקע תקופתי זה צמחו מספר צורות תיאטרון שבאו לבטא את מחאתם וכעסיהם. ראשונות היו תנועות האוונגארד של שנות ה-20, ואחריהן באו התיאטרון האפי של ברכט, תיאטרון האכזריות של ארטו וכמובן זרם האבסורד. לכולן הייתה נקודת המוצא המשותפת של הזעזוע וההלם שגרמו מלחמות העולם והקידמה הטכנולוגית שהכשירה את הקרקע לפריצת הייאוש והסבל. כל הזרמים והתנועות ביקשו למחות ולשבור את אשליית המציאות בצורה זו או אחרת, אך כל אחד מהם בחר לשים את הדגש על צורת ביטוי שונה דרכה הוא ביקש להביע את מסריו.
תיאטרון האבסורד, הצליח למעשה במקום שנכשל ברכט; ברכט לא הצליח ממש לנכר את דמויותיו ועלילותיו, על אף ההזרה, התפאורה המצומצמת וכל השימושים באמצעי הבמה המנכרים, הקהל מאד התרגש, בניגוד מוחלט לרצונו וכוונותיו של ברכט, למשל מדמותה של שן-טה במחזה "הנפש הטובה מסצ'ואן", שהעלתה על הבמה אשתו של ברכט אחרי פטירתו. ואילו דמויותיו של בקט, למשל ב"מחכים לגודו", "מחזה ללא מילים", "לא אני" ועוד מחזות, הן דמויות נטולות כל הקשר היסטורי, פוליטי או מהותי, אך עם זאת- הן הצליחו להגיע אל הקהל ולהעביר מסר על עולם חסר משמעות.
בישראל- עם העלאת המחזות לראשונה- הייתה הסתייגות ניכרת מבקט וחוסר המשמעות העולה כמוטיב בעייתי אך מרכזי ביצירותיו של בקט היה קשה הן להבנה והן לעיכול. ואילו ברכט, החברתי, המחויב והקונסטרקטיבי, מילא את אולמות ה'אוהל', ה'קאמרי' ו'הבימה', וזכה לשבחים רבים.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק א'- הזרמים
א.1- התיאטרון האפי
א.2- תיאטרון האבסורד
פרק ב'- קורות חיים
ב.1- ברכט
ב.2- בקט
פרק ג'- עיצוב האישה
ג.1- עיצוב האישה ב"אימא קוראז'" לברכט
ג.2- עיצוב האישה ב"ימים היפים" לבקט
פרק ד'- תיאטרון פוליטי
ד.1- "מעגל הגיר הקווקזי" כדוגמה למחזה פוליטי
ד.2- "מחכים לגודו" כדוגמה למחזה לא פוליטי שגרתי
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

בקט סמואל, "אח, הימים היפים", תרגום: מולי מלצר, אדם מוציאים לאור 1961
בקט סמואל, "מחכים לגודו", תרגום: מולי מלצר, אדם- מוציאים לאור, תל אביב 1985
ברכט ברטולט, "אמא קוראז' וילדיה", תרגום: שמעון זנדבנק, עם עובד, תל אביב 1986
ברכט ברטולט, "מעגל הגיר הקווקזי", תרגום: נתן זך, אור עם, תל אביב 1983
אסלין מרטין, המשמעותיות של האבסורד, תרגום: אליקים ירון, זמורה-ביתן מוציאים לאור, ישראל 1985
ברטולט ברכט, "אפקט הניכור", הדרמה המודרנית- מקורות ומבואות, (עורך) מתי מגד, רמת גן: מסדה 1976 עמ' 340-346
הראל ורד, סמואל בקט ויצירתו- האבסורד הקיומי, צ'ריקובר מוציאים לאור, תל אביב 1997
זנדבנק שמעון, אחרית דבר, מתוך שלושה מחזות, עם עובד, תל אביב 1955
לוי שמעון, סמואל בקט מדבר, נוכח, נסתר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, ישראל 1997
שונמי גדעון, אוונגרד ומהפכה בדרמה של המאה העשרים, אור-עם 1997
שונמי גדעון, השוואה בין הזרם ה"אפי" לזרם ה"אבסורדי" בדרמה של המאה ה- 20 [1920-1960], חיבור לקבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית, תשכ"

תגים:

אבסורד · מעגל · הגיר · הקווקזי · אמא · קוראז' · גודו

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ברטולט ברכט וסמואל בקט - אפי מול אבסורד", סמינריון אודות "ברטולט ברכט וסמואל בקט - אפי מול אבסורד" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.