היישום אינו מחובר לאינטרנט

פרנסיס בייקון-אטלנטיס החדשה

עבודה מס' 041550

מחיר: 203.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: רקע ביוגרפי, התפתחות הז'אנר האוטופי בספרות, השקפת עולמו של בייקון ב"אטלטיס החדשה" והשוואתה ל"אוטופיה" של מורוס.

4,235 מילים ,13 מקורות

תקציר העבודה:

פרנסיס בייקון - אטלנטיס החדשה

ראשי פרקים: hc1550

1. מבוא וביוגרפיה
2. המצב באנגליה במאה ה17 - והתפתחות הז'אנר האוטופי בספרות
3. אטלנטיס החדשה- השקפת עולמו של בייקון
4. השוואה בין "אוטופיה" תומאס מורוס ל"אטלנטיס החדשה" פרנסיס בייקון.
5. סיכום
6. ביבליוגרפיה


פרנסיס בייקון- אטלנטיס החדשה- מבוא וביוגרפיה
פרנסיס בייקון הינו פילוסוף אשר שייך "לתקופת התחייה", בעוד שבאיטליה
ובגרמניה הניסיונות להתנתק מהפילוסופיה של הסכולאסטיקה העלו חרס , הדבר
הצליח בצרפת ואנגליה.
בצרפת ואנגליה ההוגים מצאו שיטה חדשה , מתודה חדשה לביסוס הפילוסופיה .
בעוד שבאיטליה ישנה התרחקות מהפילוסופיה של אריסטו והתקרבות לאפלטוניות
חדשה, בגרמניה ישנה עזיבה של הסכולאסטיקה והתעסקות במסתורין, וזאת בזמן
שבאנגליה ובצרפת מחפשים יסוד ממשי לפילוסופיה.
מאנגליה יצאה הפילוסופיה הניסיונית, נציגה של הפילוסופיה האנגלית הוא פרנסיס
בייקון .
אנגליה של המאה ה17 - הינה אנגליה בהתהוותה המדינית, הרקע ההיסטורי והרקע
הפילוסופי באים לידי ביטוי ביצירתו של פרנסיס בייקון "אטלנטיס החדשה".
בספרו בייקון לא מקים בנין פילוסופי שלם, אך החשיבות היא בקביעתו שיטה
חדשה לחקירה המדעית- הניסוי, וכמו כן בייקון דרש להשתחרר מהמשפטים
וההנחות הקדומים אשר היו מקובלים בסכולאסטיקה. בדומה לאריסטו בשעתו,
בייקון "הכניס סדר" בדברים ,הוא הכריז שהדעת היא מכשיר בידי האדם, להשתלט
על הטבע. על ידי שימוש במדע האדם יכול לשלוט על הטבע ולהשתמש בו לתועלתו,
בכיוון זה יש גם לעצב את דמות התרבות האנושית . בייקון כפילוסוף שייך למבשרי
התחייה, הפילוסופיה שלו אופיינית לתקופתו, אין הוא שולל את הערכים הדתיים,
אין הוא כופר באמונה באל ובדת, אולם יחד עם זאת הוא דורש את שחרורם של
ערכי המדע והפילוסופיה ממרותה של הדת.
פרנסיס בייקון (1626-1561) נולד בלונדון, ב22 - לינואר , בן שני לסר ניקולאס בייקון,
אשר היה שומר-החותם למלכה אליזבט. ואמו אשר שימשה כמורה למלך אדוארד
השישי , בילדותה זכתה לחינוך הומניסטי. ואכן בפרנסיס בייקון טבועים השפעתם
של אביו ושל אמו , מצד אחד הוא פילס את דרכו כמדינאי - חצרן ויועץ לאליזבט
וג'ימס הראשון ומן הצד השני, בייקון ידוע כאחד המסאים החשובים באנגליה בכל
הזמנים.
בגיל 12 נשלח על ידי אביו ללמוד בטרינטי קולג' בקיימברידג', שם בילה שנתיים
וחצי. לאחר מכן נשלח לצרפת על מנת לרכוש ידיעות בענייני ניהול המדינה , לאחר
מות אביו שב לאנגליה ועסק בתחום המשפטים, אך כיוון שלא ראה סימן לברכה
בעבודתו זו פנה כל כולו לעסוק במדיניות .
בשלב ראשון הוא פעל בצד האופוזיציה מאוחר יותר בצד השלטון, הוא פילס את
דרכו, ולמעשה הגיע גם כן לתפקיד של שומר חותם המלכה ואחר כך אף עלה על אביו
ונתמנה ל "קנצלר הגדול" והוכתר בתואר "ברון די ורולאן".
מאוחר יותר הואשם בלקיחת שוחד ובשל כך הודח מחצר המלכות. הנחמה נמצאה
לו בפילוסופיה , ובעבודה המדעית אשר אליה התמסר לגמרי.
מעניין לבחון את בייקון כפילוסוף של הטבע והמדע, בתקופתו עיקר המדע היה
תיאורי ואילו בייקון ראה את עיקר המדע לא בהצגת העובדות כי אם בפרושן. אך
יחד עם זאת התעלם מהתגליות הגדולות של זמנו כמו, תגליותיו של קפלר, גלילאו
(אשר גם כן העמיד את הניסוי המדעי במרכז), הרווי ואחרים.
בבחינתו את "כלי הידע" הוא הבחין בין ידע הנרכש על ידי התגלות לבין זה הנרכש
על ידי החושים, זה האחרון חולק על ידיו לשלוש קטגוריות: תיאולוגיה טבעית ,
תורת הטבע ומדע האדם.
כאמור עבודה זו תעסוק בחיבורו של פרנסיס בייקון- "אטלנטיס החדשה", חיבור
אשר הוא מהפופולאריים שבכתביו , במהלך העבודה נבחן את הרקע המדיני שבו פעל
פרנסיס בייקון כלומר את מצבה של אנגליה בשלהי המאה ה16 - ותחילת המאה ה -
.17
נבחן את הרעיון האוטופי אשר התפתח כז'אנר באותה תקופה , כפי שהוא בא לידי
ביטוי בחיבורו של פרנסיס בייקון , ותוך כדי השוואה לרעיון האוטופי אשר מוצג על
ידי תומאס מורוס. ולבסוף ננסה לענות על השאלה, האם היה בייקון הומניסט כפי
שרעיון ההומניזם מוצג בתקופת הרנסנס.

מקורות:

5. סיכום
6. ביבליוגרפיה
פרנסיס בייקון- אטלנטיס החדשה- מבוא וביוגרפיה
פרנסיס בייקון הינו פילוסוף אשר שייך "לתקופת התחייה", בעוד שבאיטליה ובגרמניה הניסיונות להתנתק מהפילוסופיה של הסכולאסטיקה העלו חרס, הדבר הצליח בצרפת ואנגליה.
בצרפת ואנגליה ההוגים מצאו שיטה חדשה , מתודה חדשה לביסוס הפילוסופיה. בעוד שבאיטליה ישנה התרחקות מהפילוסופיה של אריסטו והתקרבות לאפלטוניות חדשה, בגרמניה ישנה עזיבה של הסכולאסטיקה והתעסקות במסתורין, וזאת בזמן שבאנגליה ובצרפת מחפשים יסוד ממשי לפילוסופיה.
מאנגליה יצאה הפילוסופיה הניסיונית, נציגה של הפילוסופיה האנגלית הוא פרנסיס בייקון .
אנגליה של המאה ה- 17 הינה אנגליה בהתהוותה המדינית, הרקע ההיסטורי והרקע הפילוסופי באים לידי ביטוי ביצירתו של פרנסיס בייקון "אטלנטיס החדשה".
בספרו בייקון לא מקים בנין פילוסופי שלם, אך החשיבות היא בקביעתו שיטה חדשה לחקירה המדעית- הניסוי, וכמו כן בייקון דרש להשתחרר מהמשפטים וההנחות הקדומים אשר היו מקובלים בסכולאסטיקה. בדומה לאריסטו בשעתו, בייקון "הכניס סדר" בדברים ,הוא הכריז שהדעת היא מכשיר בידי האדם, להשתלט על הטבע. על ידי שימוש במדע
האדם יכול לשלוט על הטבע ולהשתמש בו לתועלתו, בכיוון זה יש גם לעצב את דמות התרבות האנושית . בייקון כפילוסוף שייך למבשרי התחיה, הפילוסופיה שלו אופינית לתקופתו, אין הוא שולל את הערכים הדתיים, אין הוא כופר באמונה באל ובדת, אולם יחד עם זאת הוא דורש את שחרורם של ערכי המדע והפילוסופיה ממרותה של הדת.
פרנסיס בייקון (1626-1561) נולד בלונדון, ב- 22 לינואר , בן שני לסר ניקולאס בייקון, אשר היה שומר-החותם למלכה אליזבט. ואמו אשר שימשה כמורה למלך אדוארד השישי , בילדותה זכתה לחינוך הומניסטי. ואכן בפרנסיס בייקון טבועים השפעתם של אביו ושל אמו , מצד אחד הוא פילס את דרכו כמדינאי - חצרן ויועץ לאליזבט וג'ימס
הראשון ומן הצד השני, בייקון ידוע כאחד המסאים החשובים באנגליה בכל הזמנים.
בגיל 12 נשלח על ידי אביו ללמוד בטרינטי קולג' בקיימברידג', שם בילה שנתיים וחצי. לאחר מכן נשלח לצרפת על מנת לרכוש ידיעות בענייני ניהול המדינה , לאחר מות אביו שב לאנגליה ועסק בתחום המשפטים, אך כיוון שלא ראה סימן לברכה בעבודתו זו פנה כל כולו לעסוק במדיניות .
בשלב ראשון הוא פעל בצד האופוזיציה מאוחר יותר בצד השלטון, הוא פילס את דרכו, ולמעשה הגיע גם כן לתפקיד של שומר חותם המלכה ואחר כך אף עלה על אביו ונתמנה ל "קנצלר הגדול" והוכתר בתואר "ברון די ורולאן".
מאוחר יותר הואשם בלקיחת שוחד ובשל כך הודח מחצר המלכות. הנחמה נמצאה לו בפילוסופיה , ובעבודה המדעית אשר אליה התמסר לגמרי.
מעניין לבחון את בייקון כפילוסוף של הטבע והמדע, בתקופתו עיקר המדע היה תיאורי ואילו בייקון ראה את עיקר המדע לא בהצגת העובדות כי אם בפרושן. אך יחד עם זאת התעלם מהתגליות הגדולות של זמנו כמו, תגליותיו של קפלר, גלילאו (אשר גם כן העמיד את הניסוי המדעי במרכז), הרווי ואחרים.
בבחינתו את "כלי הידע" הוא הבחין בין ידע הנרכש על ידי התגלות לבין זה הנרכש על ידי החושים, זה האחרון חולק על ידיו לשלוש קטגוריות: תיאולוגיה טבעית , תורת הטבע ומדע האדם.
כאמור עבודה זו תעסוק בחיבורו של פרנסיס בייקון- "אטלנטיס החדשה", חיבור אשר הוא מהפופולאריים שבכתביו , במהלך העבודה נבחן את הרקע המדיני שבו פעל פרנסיס בייקון כלומר את מצבה של אנגליה בשלהי המאה ה- 16 ותחילת המאה ה- 17.
נבחן את הרעיון האוטופי אשר התפתח כז'אנר באותה תקופה , כפי שהוא בא לידי ביטוי בחיבורו של פרנסיס בייקון , ותוך כדי השוואה לרעיון האוטופי אשר מוצג על ידי תומאס מורוס. ולבסוף ננסה לענות על השאלה, האם היה בייקון הומניסט כפי שרעיון ההומניזם מוצג בתקופת הרנסנס.
פרק א': המצב באנגליה במאה ה- 17 והתפתחות הז'אנר האוטופי בספרות
המצב באנגליה במאה ה- 17, הינו למעשה מצב של התהוות "רפובליקה" והתפתחות משטר חוקתי. באנגליה ההתפתחות הפוליטית היתה שונה מאשר ביתר ארצות אירופה, כאן השאיפות האבסולוטיסטיות של הכתר נבלמו כבר בשלב מוקדם. היו לכך מספר סיבות: הסיבה הראשונה היתה סיבה גיאוגרפית - בידודה של אנגליה מיתר היבשת יצר בידול . כמו
כן הארגון החברתי באנגליה היה שונה - שכבת האצילים האנגליים היתה שונה מזו הצרפתית, תואר האצולה הועבר בירושה רק לבכור הבנים ושכבת האצולה לא נהנתה מפריוויליגיות חוקיות נרחבות כמו בצרפת, כל אלו מנעו יצירת מעמד גדול ולא יצרני המנותק מגוף האומה. הסיבה השלישית היתה פוליטית מובהקת - הפרלמנט האנגלי התארגן
כבר במאה ה- 12, בשני בתים , התארגנות אשר העניקה ביטוי פוליטי רב עוצמה למעמד הבינוני שהיה מורכב מבורגנות סוחרים ואצולה נמוכה. נוסף על כך - תפיסת החוק , אשר היתה גם היא שונה מזו של היבשת, ה"חוק המשותף" אשר לא העמיד את המונרך כחיצוני לחוק. באנגליה נוצרה מסורת פרלמנטרית ייחודית למונרכיה האנגלית- ברית
של אינטרסים בין הכתר לבין הבורגנות ואצולת הביניים. במרוצת המאה ה- 17 , שתי מהפכות ה"פוריטנית" וה"מהוללת" שמו קץ לאיזון שהובחן והביאו בסופו של דבר להעדפת הפרלמנט על המלך.
בשנת 1603 מתה המלכה אליזבט הראשונה (בית טיודור), וג'ימס ראשון מבית סטיוארט עלה. מלכי טיודור השכילו להנהיג בממלכתם אבסולטיזם דה- פאקטו, לעומתם מלכי סטיוארט ביקשו לעגן אותה בחוק מה שהביא לאופוזיציה חריפה אשר העמיקה עוד יותר במהלך המהפכה הפוריטנית. חיבורו של פרנסיס בייקון - "אטלנטיס החדשה" נכתב כאמור
בין השנים 1614-1617, השנים אשר קדמו להן הן אלה אשר השפיעו על כתיבתו. הפעילות הפוליטית האנגלית באותם שנים הושפעה רבות מהדת ונבעה לא מעט מהרפורמציה האנגלית , לאחר מותו של הנרי השמיני כנסיית אנגליה נכנסה לתנועת מטוטלת, אשר נעה בין קתוליות לפרוטסטנטיות בהתאם למונרך ולאמונתו. למעשה התקופה אשר קדמה
לכתיבת "אטלנטיס החדשה" הינה תקופה אשר בה הפוריטנים (קלוויניסטים אשר ביקשו ל"טהר" את הכנסייה האנגליקנית משרידה הקתולים, וזרמים נוספים אשר חברו להם) זעמו על המתרחש, וההסלמה במצב הביאה בסופו של דבר למהפכה הפוריטנית.
אל מצב היסטורי זה של מודעות פוליטית גבוהה יחסית, ומלחמות דת בין הקתולים לפרוטסטנטים כשבתווך הכנסייה האנגליקנית אשר היא מעין שעטנז של דעות פרוטסטנטיות וסממנים קתוליים, ננסה לקשור את הז'אנר הספרותי האוטופי אשר כבר הוטבע בתקופה מוקדמת יותר בשנת 1516 על ידי תומאס מורוס .
אוטופיה- "המקום הטוב שאיננו בשום מקום". הז'אנר הספרותי החדש שקם, לא במקרה התעורר בתקופת הרנסנס זאת כיוון שכל עוד תרבות המערב היתה בשליטה בלעדית של הכנסייה, לא ניתן היה לעלות על הדעת אדם המסוגל בכוחות עצמו להקים חברה מושלמת עלי אדמות. רק לאחר שקמה שכבת משכילים "חילוניים" העזו לראשונה הוגי הדעות
להרהר באפשרות של תיקון החברה האנושית עד כדי שלמות מוחלטת. סיבה נוספת אשר תרמה להתפתחותו של הז'אנר האוטופי היו מסעי התגליות שעוררו את הדמיון והסקרנות בעקבות מציאת אורחות חיים שונות מאלו המקובלות ביבשת אירופה, זאת למרות שרבות מן האוטופיות של המאות ה- 16 וה- 17 אינן נזקקות לסיפור מסגרת של מסע מעבר
לים. ההומניסטים, שכבה אשר ממנה צמחו האוטופיסטים , לא היו זקוקים לתגליות הגיאוגרפיות על מנת "לפתוח את אופקיהם". הדעות "החדשות" אשר צמחו בתקופת הרנסנס נשאבו לא מהעולם החדש כי אם מכתבי קדומים .
ההיכרות המחודשת עם הספרות הקלאסית וההשפעה הגוברת של אפלטון תוך שילוב של תהליכים מדיניים והתגבשות המדינה הלאומית תרמו גם הם לרצון ולתעוזה ליצור חברה אוטופית מושלמת. אך יחד עם זאת אל האופטימיות התלוו חששות , זהו מעין מיזוג של תקווה וספקנות : "..ואולם אני מודה ומתוודה בנפש חפצה, שדברים רבים מצויים
במדינת אוטופיה. שהנקל ללב למבקש, שינהגו ויתקיימו במדינות שלנו, אבל קשה יותר לקוות, שבאמת יונהגו ויתקיימו" (תומאס מורוס, אוטופיה).
כלומר התקווה לעולם מתוקן תלויה אך ורק בשליטים, ארצות הדמיון האוטופיות נוסדו רובן ככולן על ידי שליט נאור, מחוקק אגדי, אשר יצר חברה טובה מאין כמוה.
הז'אנר הספרותי האוטופי מתגלה באירופה בין השנים 1630-1516, מחברי האוטופיות ביקשו להציג לבני דורם דגם חברתי הראוי לחיקוי, למרות שהזרם האוטופי אינו מציג אחידות של תוכן או של סגנון, האוטופיות בתולדות הפילוסופיה המערבית משקפות גוונים רבים של תוכן, הן מבחינת השקפות העולם שהן מבטאות והן מבחינת הערכים
המוסריים שאותם הן באות להקנות. למרות זאת ישנה מהות משותפת, קבועה לכול האוטופיות.
"אטלנטיס החדשה" אשר ראתה אור בשנת 1624 שייכת אל קבוצה של חיבורים אוטופיים שעניינן בעיקר טובתו של מעמד עליון מסוים והפרדה ברורה בין המעמדות. זאת למרות שחיבורו של פרנסיס בייקון "אופיין" כאוטופיה רק כדור לאחר מותו של המחבר. כאמור האוטופיות רואות בשליט את היד הבונה של האוטופיה, לכאורה ניתן לשאול מדוע
כלל דרוש שלטון בחברה אוטופית, התשובה לכך נעוצה בדעה אשר רווחה בקרב מחברי האוטופיות, בקרב אנשי ההשכלה בתקופת הרנסנס, שההמונים , האנשים הפשוטים אינם כחומר ביד היוצר ויוסיפו להיות כאלה, הם זקוקים לפיקוח מתמיד , לחוקים מפורטים ולענישה בגין עבירה או עוון. במידה רבה עובדה זו מעידה על כך שמחברי האוטופיות
היו ראליסטים אשר הגו תוכנית ברת קיום אשר ניתן להנהיגה באמצעים הקיימים בזמנם ולמען אנשים אמיתיים. המחשבה האוטופית הינה למעשה קצהו של חוט מהפכני- השיטה הפוליטית הנהוגה באוטופיה היא מריטוקרטית, כלומר השליט נבחר על פי כישוריו, והכישורים המתאימים מתעצבים על ידי חינוך. "במחשבתם של ההומניסטים קיימת זהות
בין ידע לבין הסגולה הטובה, ככל שהאיש יודע יותר כך רבים הסיכויים שיהא צדיק וישר דרך". החינוך למעשה הופך להיות אמצעי פוליטי חשוב, באוטופיה שוויונית החינוך הוא לכול והמצטיינים הם הנבחרים לשרת את הציבור, באוטופיה האליטיסטית, כדוגמת זו המצטיירת ב"אטלנטיס החדשה" לחינוך זוכים בני המעמד העליון והפער בידע
הוא זה אשר מנציח את ההירארכיה. נקודה מעניינת אשר יש לשים עליה את הדעת היא ההתפתחות שחלה בתוך הקבוצות של האוטופיות בתקופת הרנסנס. בעוד שבתקופה הקדומה יותר החינוך היה חינוך הומניסטי , באוטופיות אשר חוברו במאה ה- 17, כמו זו של פרנסיס בייקון, לא די בידע הנרכש מתוך הספרים, אלא יש צורך להרחיב ולהשתמש
בחקירה ובניסוי, יש להכיר את הטבע על מנת לשלוט בו, ואם לעשות וולגריזציה של הדברים הרי זה הוא תחילתו של החינוך למדעים. למעשה תמורה זו בתוכנית הלימודים של שליטי החברה משקפת את ניצניה הראשוניים של המהפכה המדעית: "תכליתנו היא ידיעת הסיבות והתנהגות הנסתרות של הדברים, והרחבת תחומיה של ממלכת האדם בהגשמת כל
הדברים האפשריים".
נקודה נוספת האופיינית למשטר בארצות האוטופיה הוא העדרה של רשות מחוקקת, כלומר החברה האוטופית נבראה בשלמותה ואין צורך לשנות בה דבר, מה עוד ששינוי בה רק יפגע בשלמותה. ניתן לסכם ולומר כי ייחודן של האוטופיות במסגרת המחשבה הפוליטית בתקופת הרנסנס, הוא הראיה הכוללת של הקהילה כולה. ההגשמה תלויה במעשה חד פעמי
של השליט הנאור ו"בהקפאתה" של "היצירה", וזאת תחת עינם הבוחנת של השליטים אשר נבחרו על פי כישוריהם.
לאחר שבחנו את הביוגרפיה של פרנסיס בייקון ואת הסביבה הפוליטית אשר בה הוא פעל ולאחר שעמדנו על מאפייני היצירה האוטופית , ניתן למעשה לקשור בין הדברים, כלומר השקפת עולמו של פרנסיס בייקון כפי שהיא באה לידי ביטוי ביצירתו "אטלנטיס החדשה".
פרק ב' "אטלנטיס החדשה" והשקפת עולמו של פרנסיס בייקון
"אטלנטיס החדשה" הוא מן הפופולאריים שבכתביו של פרנסיס בייקון, זאת על אף שמעולם אין הוא סיים את כתיבתו. עלילת הסיפור הינה מעשה הרפתקאות, אשר בו לוקחים חלק חבורה של אנגלים אשר איבדו דרכם בים, הם מצליחים לנווט את ספינתם לחוף מבטחים, אל העיר בנשלם על חופי אטלנטיס החדשה- אי אשר אודותיו טרם שמעו. אלטנטיס
החדשה, מתברר להם אינה ארץ ככל הארצות : ראשית אנשי האי גזרו על עצמם בידוד מוחלט, היא יודעת על קיום יתר העולם, אך יתר העולם אינו יודע על קיומה. בחלקו הראשון של הסיפור המחבר ממחיש ומסביר כיצד מצליחים בני אטלנטיס להיות מעין "רואים ואינם ניראים". חבורת האנגלים משוכנת ב"בית זרים" ובסדרת פגישות עם מנהל
הבית נתאפשר לאנגלים ללמוד מעט על אטלנטיס החדשה- כאן מתגלה העניין המרכזי באוטופיה - "בית שלמה" או "מועצת ששת ימי המעשה" . פועל שישה ימים עוד לפני שהאל ציווה על יום המנוחה. כאמור בייקון מעולם לא השלים את כתיבת "אטלנטיס החדשה" על כן הקורא אינו מקבל תמונה שלמה בנוגע למבנה המדינה , ואופן ניהול מוסדותיה
, אין זה ברור אם "בית שלמה" הוא בית ספר,(אולפנה),לחקר הטבע, או שמא לבית שלמה על חכמיו תפקידי סמכות מנהלתיים או דתיים באטלנטיס . אך דווקא משום כך נהנים חכמי הבית מכבוד רב אשר רוכשים להם בני אטלנטיס , על פניו ניראה שהכבוד אשר רוכשים להם הוא בגלל היותם אנשי מדע- "בבית שלמה" אין לומדים ידע ישן כי אם
מגלים ידע חדש, קידום הידע. באוטופיה של פרנסיס בייקון באים לידי ביטוי שלושה עניינים מרכזיים, אשר תופסים חשיבות גם בהגות של פרנסיס בייקון והם:
השילוב ההדדי ויחסי הגומלין שבין השקעתה של החברה האוטופית בקידום הידע שלה ובין איכות חיי אזרחיה.
מיקומם הרם של מוסדות הידע והמחקר ושל החוקרים .
שיטת המחקר הנהוגה "בבית שלמה" האידיאלי , שיטה אשר ממנה נגזר המבנה הפנימי.
החזון כולו הינו בעל אווירה עברית מקראית, אשר מקבלת חיזוק על ידי דמותו של יואבין היהודי הטוב.
כלומר בייקון כורך את החזון המדעי שלו עם חזרה לשורשים היהודיים של הנצרות, לתקופה שלפני הכנסייה ושליטתה , את אלו ניתן להסביר על ידי הרקע ההיסטורי שבו הוא פעל.
ב"חזון" אשר מופיע בדרך הפעולה ב"בית שלמה" ניתן למצוא את היסודות שנמצאים בחיבורו של בייקון -"קידום הידע", כלומר השקעה ניאותה בחקר המדע, שיטה וארגון נאות של המחקר, מה שלא מופיע ב"בית שלמה" ואשר מופיע בכתביו האחרים של בייקון הוא שיתוף הפעולה המדעי העולמי, אפשר שהדבר נובע מהיסודות הבדיוניים של
"אטלנטיס החדשה". המחקר עצמו ב"בית שלמה" מתבצע על ידי 24 חוקרים : 3 - "אוספי שלל" אוספים מידע מהספרים , 3 - "ציידים" האוספים מידע מבלי שזה מובן להם. 3 - "חלוצים" עוסקים בניסויים על פי ראות עיניהם . עבודתם של 9 חוקרים אלו מתועדת על ידי 3 "לקטנים". 3 - "עושי חסד" מפיקים מכל האמור עד כה את מה שניתן
לביצוע, בעוד ש3 "לפידים" קובעים ניסויים נוספים שיש לבצע. 3 מבצעים את הניסויים המוצעים ובסוף " מתורגמני הטבע" אשר מעבדים את מכלול התוצאות.
העניין המרכזי אשר מופיע ב"אטלנטיס החדשה" הוא שרטוט קווים לחברה אשר בה המדע "מתוקן", יחד עם זאת לא ניתן שלא לשים לב ליסודות הדתיים החזקים המופיעים בסיפור. תחילה העיר אשר בה מתרחש הסיפור היא בנשלם, אשר באנגלית שמה מהדהד כשם ירושלים - (Bensalem) , (Jerusalem) , בייקון אף מוסיף ומספר שעל פי אמונת
היהודים "כשיבוא המשיח וישב על כסאו בירושלים, יבוא מלך בנשלם וישב לרגליו, בעוד שמלכים אחרים לא יורשו להתקרב אליו." בנוסף על כך המלך הנערץ של בנשלם- המחוקק הראשון נקרא סולמונה. נקודה נוספת היא דמותו של יואבין היהודי שהוא אחד הדמויות אשר מוסרות מידע על האי למספר, בחזון בנשלם שלא כמו בחזון הנוצרי ,
היהודים אינם מוטבלים, אלא הם חיים כיהודים בתוך העם בהרמוניה. באשר לדת אשר רווחת בבנשלם, זו היא נצרות שורשית, מקראית וקרובה לטבע: "נראה היה לנו כאילו חוזים אנו בישועתינו לעתיד לבוא". על פי דבריו של מנחם פיש: " כמו במדע כך גם ביחס לדת: אליבא דבייקון, הדרך אל השלמות ואל הישועה מותנית בהיטהרות מן
האלילים- מדוגמה, מפרשנות, מתיווך ומדעה קדומה . וכשם שמדע בייקוני פירושו חקירה בלתי אמצעית בנתוני הטבע כמות שהם, כך גם הנצרות שלעתיד לבורא תשוב להיות קשורה לטבע, כמוה במקורה המקראי".
ניתן לומר כי ב"אטלנטיס החדשה" הביא בייקון לידי עימות שתי צורות חיים, הראשונה - הנוצרית, אשר למעשה היא מלכות האל. והשנייה דרכו של בייקון שבה ישנה מלכות האדם על הטבע. הזרים אשר מגיעים לאלטלנטיס הם אלה אשר מייצגים את הנצרות ואילו האוטופיה כבר השתחררה ממוסכמה זו ושם האדם הוא זה אשר שולט בטבע. כלומר לא
ניתן אלא להניח שעל פי בייקון המצב האוטופי הוא זה אשר מיוצג על ידי לימוד הטבע לשם השליטה בו.
לאחר שבחנו את עיקרי השקפת עולמו של בייקון כפי שהם באים לידי ביטוי ב"אטלנטיס החדשה", ננסה לסכמם: ניתן להבחין בשני רעיונות עיקריים אשר מופיעים בפילוסופיה של בייקון 1. יש לבחון את הלימוד המסורתי, ולהחליפו בלימודי הטבע, על ידי החלפה שכזו ניתן לחדש את הקשר שבין האדם למציאות ולתבונתיות. באמירה זו בייקון
למעשה יוצא כנגד הלימוד המסורתי, הפילוסופיה של אריסטו, אשר לא פגעה בסדרי העולם הישן ובכנסייה ומדגיש את חשיבות הריאליזם. ואכן פרנסיס בייקון משתייך לזרם הריאליסטי, זה אשר תומך בניסוי.
בייקון יוצא כנגד "המדע" הישן זה אשר החשיבות שלו היתה באיסוף המידע ותיאורו ולא ניסיון להפיק ממידע זה ידע חדש.
מעניין לראות כיצד יוצא בייקון כנגד האלכימאים, אשר היו די נפוצים בתקופה ההיא , אין הוא יוצא כנגד ה"מדע" שלהם, כלומר הוא מושפע מהרעיונות שלהם בדבר יסוד אחד מתכתי אשר בונה את העולם, בדבר הדרך של לימוד הטבע על מנת להשפיע עליו ולשלוט בו, דרך אשר מאפשרת לאותם אלכימאים לבצע את הקסמים שלהם. בייקון אינו
מעוניין בידע הטבע בגלל המטפיסיקה שהוא מייצג, בייקון מייצג טיפוס אינטלקטואלי חדש- המדען, לא איש כשפים ומגיה. אך הוא יוצא כנגד המתודה המדעית שלהם, מתודה אשר גורסת כי יש לשמור את הידע. על פי בייקון על הידע להיות גלוי ופומבי, כך שכל אחד יוכל לנסות ולהעמיד אותו בביקורת. מחזק גישה זו הדימוי של בייקון את
המדע כחנית יוקרתית לתהילת האל ולטובת האנושות. זו היא ללא ספק פריצת דרך במתודה המדעית של זמנו, פריצת דרך אשר משמשת כאבן יסוד בחשיבה המדעית של זמננו.
היותו של בייקון מייצג תפיסה מדעית פילוסופית שונה מזו של אפלטון ואריסטו מצביעה על כך שהוא מתאר את חייו של "המדען" המודרני, זה אשר אינו קשור לממסד הכנסייתי, ואשר הכנסייה לא יכולה להשתמש ברעיונותיו, כמו באלה של אריסטו. לטענתו הטבע הוא מקור הידע ולא התבונה והאידאות כמו אצל אפלטון. הוא בונה את יסודות
המדע על התצפית, אשר מניחה את אבן הפינה למדע האמפירי.
נקודה נוספת אשר משתקפת בתפיסת עולמו של בייקון, ואשר יוצאת כנגד הפילוסופיה האריסטוטלית באה לידי ביטוי ב"ויכוח" בין הגישה הדדוקטיבית לאינדוקטיבית. הגישה הדדוקטיבית מתבססת על ההנחות וממנה גוזרת את המסקנות. כלומר כל עוד ההנחות נכונות חובה עלינו להגיע למסקנה נכונה. בייקון מוותר על השיטה שנתנה לו ביטחון
וודאות ומאמץ שיטה אשר על פיה אנו אוספים תצפיות ומנסים להכליל את הכלל. זהו ויכוח שוב על המתודה הנכונה, הדרך הנכונה אשר בה יש לפעול בצורה מדעית.
ניתן לומר כי בייקון בוחן כיצד המדע צריך לפעול . על בייקון למעשה להתנתק מהשיטות הנהוגות בזמנו- התיאולוגיות והמגיות. הדרך להתנתק היא על ידי אימוץ מתודה מדעית חדשה, פומבית והיא המתודה האינדוקטיבית, כאשר מקור הידע הוא הטבע וככל שנדע טוב יותר את הטבע, כך כוחנו ושליטתנו בו תגבר.
בפרק זה בחנו את השקפת עולמו של בייקון כפי שהיא באה לידי ביטוי בחיבורו "אטלנטיס החדשה". בפרק הבא נשווה בין האוטופיה של תומאס מורס לבין זו, "אטלנטיס החדשה" של פרנסיס בייקון.
פרק ג': בין "אוטופיה" (תומאס מורס), ל"אטלנטיס החדשה" (פרנסיס בייקון)
בפרק הראשון של העבודה בחנו את הז'אנר הספרותי אשר התפתח בתקופת הרנסנס- האוטופיה. בפרק זה ננסה לבצע השוואה קצרה בין האוטופיה של פרנסיס בייקון: "אטלנטיס החדשה", לבין האוטופיה של תומאס מורוס , אשר היה זה אשר החל את אותו ז'אנר ספרותי.
כאשר בוחנים את שני מחברי האוטופיות , פרנסיס בייקון ותומאס מורוס, מוצאים קווים דומים לדמותם, שניהם אנשים משכילים, הומניסטים, אשר משמשים בתפקידים בחצר הכתר, אומנם תומאס מורוס בתקופה מוקדמת יותר מפרנסיס בייקון, אך שניהם אנשי השכלה וביקורת.
תומאס מורוס נולד בלונדון בשנת 1478 למשפחה בת המעמד הבורגני, אביו היה שופט, כך שבבית שלטו מידות אזרחיות מובהקות עם ביקורת כלפי הסובב. כבר בבית אביו ניתקל תומאס מורוס בשאלות כלכליות וחברתיות. הוא קיבל חינוך דתי והכשרה אצל ג'ון מורטו, החשמן, הארכיבישוף מקנטרברי והקאנצלר של הנרי השביעי. מכאן נשלח
לאוקספורד ללמוד לימודים סכולסטים - זוהי תחילתה של הרנסנס ו"הבשורה" אשר מגיעה מאיטליה, מורוס מסיים לימודי משפטים ומתחיל לעלות בדרגות התפקידים בחצר המלוכה. החינוך אשר ניתן לתומאס מורוס הינו חינוך הומניסטי, (יסודות ההומניזם יובאו בפרק הסיכום). חיבורו של מורוס "אוטופיה" נכתב כשיחות עם רפאל היתלודיאוס,
לעומת זאת סיפרו של פרנסיס בייקון נכתב כסיפור עלילה אשר דרכו נחשפת השקפת עולמו של המחבר.
ניתן לומר כי האוטופיה של פרנסיס בייקון הינה "אוטופיה מדעית", בייקון כמבשר התדמית החדשה של המדע עיניינו העיקרי אינו תוכן המחקר המדעי, אלא קידומו של המדע וזאת אגב שינויים חברתיים. בייקון מספר על נוסע המגיע באקראי לקהילה מבודדת שבה שורר סדר חברתי אידיאלי ובמרכזה של הקהילה נמצאים מוסדות החינוך והמדע
אשר לזכותם נזקפים הסדר החברתי, ההרמוניה והשגשוג הכלכלי של הקהילה.
ב"אטלנטיס החדשה", פרנסיס בייקון אינו מרבה לעסוק במבנה הפיזי והחברתי של הקהילה או בתיאור אורח- חייהם של תושביה. החיבור הלא גמור מתמקד בבית המדע- "בית שלמה" שפעילותו אוטונומית והיא זו הנותנת בידי החברה שליטה מלאה בטבע ובאוצרותיו. עיניינו העיקרי של בייקון הוא תיאור המוסד המדעי ויחסיו עם החברה הסובבת.
כלומר פרנסיס בייקון משתמש בסיפור הרפתקאות על מנת לפרוש את השקפת עולמו אשר במקרה זה ספציפית ועוסקת בעיקר בתפקידו של המדע בחיי היום יום, יחסי הגומלין שבין מוסדות המדע לקהילה אשר בה הם נמצאים והחזרה השורשית אל הדת - שוב החזרה אל הטבע הינה בקונטקסט הרחב של הדברים , השליטה בטבע, ספר הטבע וזאת יחד עם
מיקומו החשוב של המדע בחיי היום יום. נקודה נוספת היא היות ספרו של בייקון לא מושלם.
לעומתו ניראה שלכאורה תומאס מורוס למרות היותו מחדש הז'אנר האוטופי עושה זאת בצורה פחות מתוחכמת, סיפרו פרוש כשיחות ללא סיפור מסגרת, ובמהלך שיחות אלה נפרשת השקפת עולמו ההומניסטית ששני הרעיונות המרכזיים אשר באים לידי ביטוי בספר הם הדת והתולרנטיות המתבקשת ושלטון המדינה. ב"אוטופיה" מורוס מטיף לסובלנות
דתית גמורה. מורוס הושפע מאראסמוס ידידו אשר טען שהאלוהות מתגלה בכל הדתות והתורות הפילוסופיות, בטבע העולם, בתבונתו של האדם ובמצפונו. זאת יחד עם יציאה כנגד הממסד הכנסייתי ובורות הכמרים- את עיקרי אמונתו של אראסמוס החכם מרוטרדאם בעינייני האמונה, עשה תומאס מורוס להשקפת חייהם של תושבי אוטופיה .
מורוס הושפע הן מרוח הרנסנס אשר נשבה עם חזרתם של סטודנטים מאיטליה לאנגליה והן מהמהלכים הפוליטיים אשר התרחשו באנגליה בתקופתו. כך כותב מורוס על השליט: "מה בין עריץ למושל? המושל הטוב הוא אב ולא אדון, המושל הטוב הוא כלב העדר המבריח את הזאבים והמושל הרע הוא גופו זאב. העריץ כל נתיניו עבדים הם בעיניו ואילו
בעיני מלך- חסד- הם בניו. וכיוצא בכך: לא שומרי ראשו ובני לוויתו הם מגן למלך, אלא מידותיו הטובות בלבד".
בשנת 1509 עלה לכיסא המלוכה באנגליה הנרי השמיני, לעלייתו התלוו תקוות רבות, רוב ההומניסטים של אותה תקופה האמינו כי המשטר הנכון הוא המלוכה, אבל חשוב ביותר מה היא דמותו של המלך. וב"אוטופיה, ניתן למצוא : טובתה של המדינה תלויה בו ביחיד, ולפיכך מן הראוי שיהא מקבל את עצותיהם של בעלי התבונה: "לעולם אין אתה
מצליח בעבודה לטובת הציבור אלא אם כן תהא יועצו של אחד המלכים הגדולים להשיא לו עצות טובות ונבונות.... מן המושל שופע כביכול, זרם של טובות ורעות, שוטף בעוז על ראשי העם כולו, כמעיין נאמן , לא חתום". העם חייב להתנגד לנסיך רשע ואף מותר לו להרוג אותו, אך למושל טוב בעל דעות הומניסטיות יש לעזור.
"אוטופיה" נכתבה כסאטירה מרה על הקיים, הצעות לתיקונים וחזון למהפכה גמורה. ניתן למצוא ביצירה בבואה לחיי החברה בדורו של תומאס מורוס , מעין תיאור מאקיאווליסטי אך ללא המסקנות של מאקיאוולי , האמצעי החוזר בספר הוא היפוכם של הדברים הנהוגים עכשיו, מהפכה של היוצרות ויצירת חברה טובה יותר.
סיכום
עבודה זו בחנה את יצירתו של פרנסיס בייקון "אטלנטיס החדשה" וזאת לאור מספר נקודות: הביוגרפיה של פרנסיס בייקון, הרקע לכתיבת דבריו, פילוסופית הטבע שלו ויחסו אל המדע. כל אלו נפרשים בצורה ברורה ביותר ביצירתו. כמו כן במהלך העבודה בחנו את ז'אנר האוטופיה כפי שהוא מתחדש בשנת 1516 על ידי תומאס מורוס. במסגרת
הסיכום ננסה לענות על השאלה האם בייקון הוא הומניסט במובן של ההומניסטים שפעלו ברנסנס. אך תחילה נבחן את מאפייני הזרם ההומניסטי בתקופת הרנסנס: הומניזם הינו זרם דינמי , לא ניתן לדבר על הומניזם כדבר הומוגני אלא כאשר תוחמים אותו לתקופה מסוימת. בתקופת הרנסנס הזרם ההומניסטי היה אליטיסטי, כלל קבוצה קטנה של
בני אדם. אמת המידה שלפיה בררו אנשי הרנסנס את החומר שלהם מתוך המסורת שהגיעה אליהם, היתה היחס שלהם לעולם העתיק. למעשה המושג "הומניסטים" מופיע כבר במאה ה- 15 בפירוש של אנשים שחיטטו בכתבי יד עתיקים שנמצאו במנזרים ובגניזות למיניהן. המושג הומניסט התחדש על ידי פטרארקה כ- 1300 שנה מאוחר יותר והפך למושג
מרכזי של ימי הרנסנס, במובן של התייחסות לתרבות העתיקה, התרבות רומית. ההומניסטים האיטלקיים עברו מן המחקר של הכתבים העתיקים אל מערכת רעיונות פילוסופיים, מדיניים, מוסריים ואסתטיים שראו בעולם העתיק את האידיאל שלהם. אחד הנושאים העיקריים אשר העסיקו את ההומניסטים של תקופת הרנסנס היה הטיפול בהתנהגות בלתי
רציונאלית אצל בני אדם, ההתנהגות הבלתי רציונאלית הובאה בחשבון על ידי ההומניסטים כמשהו שצריך להתגבר עליו או לפחות לעדן ולתרבת. בנוסף לכך לא פעם ההומניסטים נדרשו להתמודד בצורה מוסווית עם התפיסה הדתית של אותה תקופה זאת בעיקר בתקופה שבה מדעי הטבע החלו לפתח תמונת עולם שונה מהתמונה האפלטונית אשר היתה
מקובלת ואשר לא סתרה את עיקרי הכנסייה. ההתגלות בטבע, התבונה שניתנה לאדם , תבונה שבעזרתה ניתן לו להבין את הטבע ולשלוט עליו אלו רעיונות אשר התפתחו עם התפתחות מדעי הטבע וראשית תחילתה של התפתחות המדע, כפי שאנו מכירים אותו כיום. את הרעיונות הללו ניתן למצוא בכתביו של פרנסיס בייקון , כלומר התפתחות של תפיסה
חילונית הומניסטית מבלי להתנגד לדת או להילחם בה, ניתנה דרך ההתפתחות של קו מחשבה פלורליסטי. כלומר פרנסיס בייקון נחשב כהומניסט, התקופה בה הוא פועל אינה תחילת עידן הרנסנס, רעיונות כבר הובאו "ודרכים כבר נסללו", רעיונות המובאים על ידי בייקון לא היו מתאפשרים ללא תחילתו של הזרם ההומניסטי ברנסנס, ללא המהפכה
הקופרניקאית ורעיונותיו של גלילאו. אך לא ניתן לומר כי פרנסיס בייקון הוא הומניסט במובן של ההומניסטים של תקופת הרנסנס, לא במובן המלא. בייקון מנסח מתודה חדשה למדע, מתודה השונה מזו שהיתה קיימת עד אז. כאן טמון המפנה של בייקון מקודמיו. גוף הידע אשר צריך לקום על פי בייקון ישמש לצרכים תועלתיים ולא לשם
התעלות הרוח והנפש. המדע החדש מעוניין בהישגים, אשר יהיו לתועלת האנושות. בייקון מסמל אידיאל זה, למרות שמעשית זהו אידיאל אשר יתממש רק במאה ה- 20.
ניתן לסכם ולהביא משל מאת בייקון, אשר על פיו ישנן שלוש חיות אשר נבנות מהטבע- הנמלה שאוספת ידע על הטבע, העכביש - אשר בניגוד לנמלה יוצר מתוכו דברים חדשים והדבורה אשר אוספת "ידע" מהטבע ויוצרת משהו חדש- הדבש. על פי משל זה הדבורה היא המדען החדש, זה אשר אוסף ידע מהטבע ומשתמש בו לתועלתו, העכביש הוא איש
הכנסייה אשר יוצר, אך לא מחדש ואילו הנמלה היא האלכימאי אשר לומד מהטבע אך ללא סדר ושיטתיות.
ביבליוגרפיה:
Innes David C, "Bacon's New Atlantis: The Christian Hope and the Modern Hope", Interpretation Vol 22 No 1,1994.
Manuel Manuel, "Bacon ,Trumpeter of New Atlantis", Utopian though in the Western World.
Paolo Rossi, Francis Bacon From Magic to Science, London: Routledge Kegan Paul.
אליאב פלדון מירי, זמנים 11, 1983.
אליאב פלדון מירי, 500 שנה לגילוי אמריקה, האוניברסיטה המשודרת, 1992.
אלקנה יהודה, מדעים 5, 1981.
בייקון פרנסיס, אטלנטיס החדשה, מבוא מנחם פיש, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשמ"ו.
בר נביא אלי, צמיחתה של המדינה המודרנית, אוניברסיטה משודרת, 1995.
גרינצוויג אמיל, זמנים 14, 1984.
מורוס תומאס, אוטופיה, תרגום ומבוא אפרים שמואלי, ספריית פועלים הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1978.
סולה משה, תולדות הפילוסופיה מימי קדם ועד זמננו, הוצאת עבר ירושלים , 1954.
קרין- פרנק שילי, רעיון האוטופיה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשמ"ו.
רפ אורי, הומאניזם -הרעיון ותולדותיו, אוניברסיטה המשודרת, 1991.
סולה.מ,1954, קצור תולדות הפילוסופיה מימי קדם ועד ימינו, ע' 155-156.
פיש .מ, 1986, אטלנטיס החדשה, ע' 5-13.
בר נביא.א, 1995, צמיחתה של המדינה המודרנית, ע' 59-63.
בר נביא.א, 1995, ע' 63-65.
אליאב פלדון.מ, 1983, זמנים, ע' 42.
אליאב פלדון.מ, 1992, 500 שנה לגילוי אמריקה, ע' 117-119.
תומאס מורוס, 1946, אוטופיה, ע' 224.
קרין-פרנק.ש, תשמ"ו, רעיון האוטופיה, ע' 7.
Manuel Manuel, Utopian though in the western world, p.251.
אליהב פלדון.מ, 1983, שם, ע' 45.
פרנסיס ביקון, אטלנטיס החדשה.
אליהב פלדון.מ, 1983, שם, ע' 46-48.
Manuel Manuel, p.254.
David C. Innes, Bacon's New Atlantis: The Christian Hope and the Modern Hope, p.4-5
פיש .מ, 1986, שם, ע' 7-6.
Manuel Manuel, p.254.
פיש .מ, 1986, שם, ע'15.
פיש .מ, 1986, שם, 17-18.
David C. Innes, p.30-34
Rossi. P, Francis Bacon From Magic to Science, p.9.
Rossi P, p.16-23.
Rossi.P,p.25-34
Rossi .P,p.45.
גרינצוויג.א, 1984, זמנים 14, ע' 54-59.
שמואלי.א, 1978, אוטופיה- דברי המבוא, ע'16-31.
רפ.א, 1991, הומאניזם- הרעיון ותולדותיו, ע'9-40.
אלקנה.י, 1981, מדענים, ע' 45-53.
רפ.א, 1991, שם, ע' 50.

תגים:

רנסאנס · אנגליה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "פרנסיס בייקון-אטלנטיס החדשה", סמינריון אודות "פרנסיס בייקון-אטלנטיס החדשה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.