אוטופיה וחינוך אצל בייקון

תקציר העבודה:

אוטופיה וחינוך אצל בייקון

מבוא hc1173

לחברות רבות יש תפישה ערכית שעל פיהן קובעות את הקודים ההתנהגותיים
הנורמטיביים שלהם. קודים אלה הם שקובעים מה טוב ומה רע. כלומר מה נחשב
כהתנהגות רצויה ומר נחשב כהתנהגות לא רצויה אשר בגינה נענשים אם לנושא
ואם לחומרה. יתרה מזאת אם המצב הקיים נתפש כלא רצוי על ידי חלק מהציבור,
או על ידי האליטה האינטלקטואלית, הרי שקבוצה זו תנסה לבנות לעצמה אם
כקבוצה ואם כיחידים עולם רצוי. איזה שהוא עולם אידיאלי שכדאי לחתור אליו.
זהו עולם בעל מבנה חברתי - פוליטי שלא קיים בהווה, אך מן הראוי שיתממש
בעתיד. את עקבותיה הראשונים של החשיבה על העולם הרצוי, במערב מוצאים,
כבר במקרא בספרי הנביאים בדבריהם על אחרית הימים. אחת ההתייחסויות
הבולטות שכן היא אמרתו של ישעיהו הנביא "ותר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ
ועגל וכפיר ימריא ונער קטן נוהג בם" וכלה הקומוניזם המשיחי שנותח בצורה
יסודית על ידי ענת שלמון.
סקירה ולו מינימלית של הספרות המטפלת בתופעה זו תראה שההתרחשות לכך
היא למעשה עדות לחסך נורמטיבי של החברה המערבית לכל אורך שנות קיומה
ויש בה כדי להראות על דרכי ההתמודדות עם בעיה זו מכיון שהיקף החומר
הספרותי והעיוני המתייחס לכך הוא עצום נתייחס רק לאחת מנקודות הציון שלה,
וראוי לציין שזוהי אחת מנקודת הציון החשובות והיא פרנסיס בייקון וזאת בזכות
עבודתו "אטלנטיס החדשה" ; עבודה בעלת חשיבות קרדינלית להבנת התופעה.
מכיון שבייקון לא פעל בחלל ריק והוא הכיר גם את כתיבתם של הוגי דעות אחרים
יהיה זה מן התבונה להשוות לפחות לחלק מהם אותם הוגים שיש להם זיקה
לנושא האוטופיה והם אפלטון, תומס מור, וקמפנלה וננסה לחזות מהם ההשלכות
האופרטיביות של גישתו האוטופית לאור ממצאיו מחקירה ועיון בכתבות אלה.
מבחינה מתודית בייקון בוחן דברים שנאמרו בעת העתיקה, בימי הביניים ובימיו
הוא ובצורה כזאת הוא מנסה להשיג פרספקטיבת עומק היסטורית רחבה ביותר.

מקורות:

השילוב בין תת המקצועות, השונים מאפשר תפקוד שוטף של כל קטגוריה, בקטגוריה הצבאית יש מי שהתמחותו מבזרים ויש מי שהתמחותו ממכונות מלחמה, בקטגורית האמנויות והמדעיים. יש מי שמקצועו הנדסה ויש מי שמקצועו חינוך ובקטגורית האהבה יש מי שהתמחותו הוא - שידוכים ויש מי שהתמחותו הוא רפואה, אלה הם רק בבחינת דוגמאות
הבאות להמחיש את אוצר הידע כדרך התפלגותו בחברה. אם נתייחס לכך במונחים מודרניים (הגם שיישות זה הוא מאלץ משהו) כאל מערכות מידע, הרי שקיימים מאגרי מידע פרטיקולריים ויש מי שחייב לתאם בין מאגרי מידע שונים לקבלת תמונה כוללת ולצורך תהליך קבלת החלטות. יכולת זאת נמצאת בידיהם של פון, סין ומור. שלושה ראשים אלה
הם בבחינת שרים ואמנם בהמשך קמפנלה מתייחס אליהם בתוך שכאלה" "שלושת השרים העומדים על יד סול - מטאפיסיקוס חייבים לדעת היטב היטב את האומנויות והמלאכות הנוגעות בתחום שלטונם. ביתר הדברים הכלליים הם חייבים לדעת רק ידיעות עיוניים, אבל בדברים הכלולים בתחום פעולתם הם חייבים להיות בקיאים בכל הפרטים". מכיון
שהשרים האחרים חייבים בקבלת החלטות מסודרות ומשותפת אין הם יכולים להשאר נעולים בתוך דלת אמותיהם של השכרתם המקצועית, הם חייבים בידיעה כללית של התחומים הבאים מתוך זה אנו למדים שלשיטתו של קמפנלה חייבת להיות זרימת מידע שוטפת מסביסי פירמידות המידע השונים אל מקבלי ההחלטות המידע חייב להיות זמין בפני מקבלי
ההחלטות בכל זמן שהוא.
המטפיזרקוס חייב בידע ספציפי משלו. "אין אדם יכול להגיע לעמלת המטפיזיקוס מי שאינו יודע היטב את תולדות העמים, מנהגי דת וקורבן וחוקי המדינות, גם רפובליקות וגם מונרכיות.
כמו כן הוא חייב לדעת את שמותיהם של אבות החוקות, האמנויות והמלאכת . . . וכן הוא חייב לדעת את מגעו הפרשנוה, כמתימטיקה והתכונה". הוא חייב בשני סוגי ידע, ידע החיוני לתפקידו השוטף וידע כללי, הידע מהישג הראשון מתייחס להסטוריה מדינית, מדעי המדינה, תיאולוגיה ומשפטים והידע הכללי נרחב למדי. שהרי הוא בא בקשר
מתמיד עם אנשים שונים. בין שהם בני עמו ובין שהם זרים כמו מדינאים ודפלומטים וכו'.
מעבר לחשיבות הפונקציונלית על הידע הכללי העומד לרשותם של הראשים, הם חייבים בידע זה מאותה סיבה שחייב בכך המטפיזיקוס והתחומים שקמפנלה מתייחס אליהם הם "מטפיזיקה, תיאולוגיה, מקור כל המדעים, יסודותיהם והוכחותיהם. השווה והקביל דברים, ההכרחי הגשה וההרמוניה. שבעולם יכולת אלוהית, חוכמתו וחסדו במפעליו דרגות
היצורים והשתלשלותם בשמים, בארץ ובמים. וקישורם בתכליות אליהם".
אין ספק שהם מהראשים והן מהטפיזיקוס נדרשת הכשרה יסודית ומעיינה שנמשכת שנים וראשיתה בגיל הרך. לשיטתו "הכל בלי הבדל מקבלים הוראה בכל האמנויות".
אם להשתמש במונח הלקוח מתקופתנו בייקון מחשב לגישה הוליסטית ואפשר לראות זאת בדבריו הבאים:
Learning can point this point otherwise be ; for learning endueth men's minds, with a true sense of the frailty of their persons, the consualty of their fortunes, and the dignity of their soul and vocation : so that it is impossible for them to esteem that any greatness of their own fortune can be
a true or worthy end of their being and ordained; and therefore all decisions to give their account to god, and is likewise to their masters under God."
ההשכלה דווקא בשל המימד התודעתי מתפתח בקרב יורשיו כתוצאה מהרחבת ידיעותיו מעניקה לבני האדם באשר הם, פרופורציות נכונות על פגיעותיו ומסיבה זו הם יגלו ענין לשמור על כבוד נשמתם ופרנסתם. אמירה זו היא מין וריאציה של משפט יהודי מטבעו "והצנע לכת" גם על אמירתו של סיקרטס "אני יודע שאיננו יודע" אמירה כזו איננה
נאמרת כאן בצורה ישירה, אך היא נשמעת מהדברים, אם כי בצורה די עניפה. כפועל יוצא מכל אלה הם יתנו דיווח מפורט על מעשיהם לאלוהים ולאלה הכפופים לו - המלכים.
הדרך האופטימלית לכך היא שילוב בין שלוש הגישות שהוצגו בפרק הקודם של אפלטון, הובס וקמפנלר, החינוך האליטיסטי עפ"י שמוצג על ידי אפלטון יש בו כדי לתת בידי השליטים את אוצרות הידע הדרושים לשלטונם, תוך מתן הזדמנות שוות לכל בעלי הכשרונות לרכוש ידע זה בלי שום קשר למעמדם הסוציואקונומי. מיכון שכמות הידע היא
גדולה מאוד יהיה צורך למיינו ולנתב אותו לתוך קטגוריות שונות. זאת מתוך הסיבה שאף אדם אינו יכול להיות בעל ידע טוטלי ואנשים יצטרכו להתמחות בסוגים שונים של ידע. עם זאת אין הידע סגור בתוך כת שליטה אלא הוא פתוח לכל כפי שהוא מוסבר על ידי הובס. מתוך מטרה להגיע למצב בו בני אדם יסתכלו על עצמם בפרופורציות
נכונות כפי שמציע זאת בייקון, חשוב מאוד ובעצם הכרחי ללכת לקראת דמוקרטיזציה של הידע.
ה ח י נ ו ך ל ש י ט ת ו ש ל ב י י ק ו ן
ספרו של בייקון "אטלנטיס החדשה" הוא עולם אינסופי שבו הוא מציג את העולם האידיאלי שאליו יש לחתום בשונה מתומס מור המציג חברה חקלאית, בייקון מציג עולם עתיד מדעים ובכך הוא קרוב יותר מתומס מור לספרי המדע הבדיוני בני ימינו. מכיון שספר זה איננו ספר גמור לא מוצגים בו היבטים חברתיים כלכליים ומדיניים בצורה
מענינת. מה שכתוב רק רומז על מבנה החברה אבל לא יותר מכך. גם מרמזים אלה אפשר ללמוד מספר דברים "אין תחת השמים עם צנוע כעם של בנשלם. ואין כמוהו נקי מכל זוהמה או שאוב, הוא בתולת העולם . . . כבודו של אדם הוא, פרט לדת, הרסן העיקרי לכל היצרים והעבירות . . . יש להם גם חוקים רבים ונבונים ומצויינים בענייני
נישואים. אין הם מתירים רובנו נשים. הם התקינו, שאסור לערוך חתונה או חופה וקידושין. אלא חודש לאחר הראיון הראשון של המאורשים. נישואים שנעשו בלא הסכמת הורים אינם בטלים, אין הם מתנקמים ביורשים, שכן ילדי נישואים כאלה אינם זכאים לרשת יותר מחלק שלישי של הירושה". בקרב תושבי אטלנטיס החדשה קיים מנהג של חג
המשפחה.
"זהו מנהג שזיקה לו לטבע ושיראת שמים וראוי להוקרה, בהוכיחו שעם זה הוא מכלול כל טוב וזה טיבו: כל מי שזכה לראות בחייו שלושים נפש יוצאי חלציו חיים יחדיו, וכולם למעלה מבני שלוש שנים, רשאי לערוך חג זה, על חשבון המדינה. אבל המשפחה, הקרובים בפניהם טרזאן, מזמין אליו יומיים לפני החג שלושה מן הידידים הנראים
לו, וכן נעזר הוא על ידי מושל העיר או המקום, שבו נערך החג. וכל אנשי המשפחה משני המינים נקראים לבוא ולהיות במעמד זה." ערך המשפחה הוא דבר חשוב ביותר במדינה ויש להניח שדגש ותיאור חשיבותה של מסגרת זו הם בעלי חשיבות רבה במשנתו של בייקון שאם לא כן לא היה טורח לערב את המדינה בכך. מעצם העובדה שהמדינה צריכה
לממן את חג המשפחה של כל משפחה שיש בה למעלה משלושים איש. המשפחה המורחבת ותפקודה הם בעצם הבסיס מקיומה של המדינה. למדינה יש אינטרסים בשימורן וטיפוחן של משפחות גדולות ולהגיע לכך עם מדיאליזציה תואמת שמישגת מדרך הטבע באמצעות חינוך מתאים.
כאן מדובר בעצם לחינוך לערכים. בתוך חינוך זה נכללים דברים נוספים כמו שמירה על כבוד האדם באשר הוא וחיזוק לצניעות. להיות נקיי כפיים הן מבחינה רגשית והן מבחינה פיזית שיטות החינוך חייבות להיות מותאמות לכך ובייקון ממליץ להשתמש במדע מכיון "שמדע טוב ואמיתי הוא המפתח להגשמת יעודו של האדם כאדם. כאזרח וכבן
משפחה".
ראוי לשים לב למשולש שמופיע במשפט זה שצלעותיו הם האדם, האזרח ובן המשפחה, זהו משולש הבונה את האדם - האדם בתוך שכזה במשמעות האוניברסלית שלו, האזרח במשמעות החברתית מדינית שלו ובן המשפחה במשמעות הפרטיקולרית שלו וכמי שנמצא בקשרים מתמידים עם שארי בשרו.
הלימודים באטלנטיס החדשה הם חשובים מאוד, יש להם חשיבות רבה הן במישור הערכי שכמטיבי והן במישור הפונקצינלי. וכפי שהוא אומר:
"Learning duth soften men's minds, and makes them more unapt for the honor and excersis of arms. . . Buy the truth and sell if not, and so of wisdom and knowledge judging that means were to be opened upon learning and not learning to be applied to means.
קל אם כן להבין למה בייקון שם את הדגש על שימוש נכון וחכם בידע - להשגת האמת ולא כקידום לחפור בו. אשור למדע להפוך למטבע העובד לשוחר, אלא בבחינת אמצעי ראשון במעלה להכרת העולם כפי שהוא ולעשות שימוש מושכל באוצרות הידע.
על מנת שהידע ישמש את האדם בצורה נכונה יש להתמיד בחקירתו ולא להתבסס על "לימוד הנקנה מפי השמועה... אמונות ואפילו הן נכונות בדרך מקרה, אינן כשלעצמן בבחינת דעת אלא אם כן צמחו מתוך נסיון אושר ונבחנו על פיו.
בייקון הוא חסיד המדע הא-מפירי, מדע שאינו נשען על אמיתות שנקבע על ידי אחרים שיכולות להיות גם שגויות. יש צורך להיחלץ מזבי המושגים "שהקדימו לטבע" והטילו עליו דעות אנושיות, ולהיזקק לעזרת הנסיון כדי לגלות, טבע זה מה טיבו".
במובן מסוים אפשר לומר שבייקון הקדים את דקארט בגישה הספקנית שלו, יתרה מכן הוא בעצם קרא תיגר על כל הרציונל שהרחיב את אורח החשיבה של תרבות המערב. הוא "התקיף את הלמדנות ולוגיקה הנושנות וטען שנצחניות הן, שכל עניינן ניצחון בוויכוח ולא גילוי הבלתי ידוע... הוא סבר שהמדע ימהר להעריך לאדם מטרות חדשות".
כדי להבטיח את שגשוגו של המדע באטלנטיס החדשה הוקם שם בית שלמה, זוהי אנדמיה למדעים ששמה לה למטרה מוצעת הסיבות והתנועות הנסחרות של הדברים והרחבת תחום שלטונו של האדם עד קצה גבול האפשרי. ואשר לעיסוקיהם ותפקודיהם של עמותינו ישנים עשר מאתנו מפליגים לארצות זרות בטמוניהם של עמים ארועים - מפני שאת שמנו אנו
מצניעים - כדי להביא לנו ספרים, סיכומים ודגמים של ניסויים מכל שאר חלקי תבל. לאלה אנו קורין סוחרי אור . . . אף יש לנו. כפי שתבינו מדעתכם, טירונות וחניכים, כדי שלא תספק שלשת הגברים העוסקים והבקיאים בניסויים; מלבדם יש לנו מספר רב של עוזרים ואנשי שרם. גברים ונשים, וגם זאת אנו עושים: רגילים אנחנו
להתייעץ ולשקול אילו עיצות ותגליות וניסויים ועשינו מותרות בפרשים ואלו אסירים". כל מי שמתעד לעסוק במדע עובר מסלול מתאים לכך. המסלול הראשון הוא מערכת החינוך שבה הוא מקבל את שנתית האיטלקטואלית המתאימה ומשעה שהוא מסיים לימודים אלה הוא קרקס לתשליל של חונכות בו הוא משמש כפרח מדע מה שהוא בנוסח פרחי כהונה
של הכנסיה. ראוי להתייחס למשפט משמעותי בפסקה זו "כדי שלא תפסק שלשת הגברים העוסקים והבקיאים בניסויים", לתפקידים אלה מיועדים רק גברים. לנשים אין מקום במסלול הקידום המדעי. הן יכולות לשמש בקושי רק בתפקידים זוטרים כמו עוזרים ואנשי שרם. מכיון שבייקון הוא אדם זהיר ביסודו, תהליך קבלת ההחלטות בדבר נכונות לתת
פרסום לתוצאות של ניסויים מדעיים חייב להתנהל בתהליך של התייעצות ושיקול דעת, שמא יהיו ניסיונות שבתוצאותיה יהוה משום נזק לחברה.
"באוטופיה של בייקון באים לידי ביטוי שלושה עניינים מרכזיים הראשים, השילוב ההדדי ויחסי הגומלין שבין השקעתה של חברה אידיאלית בקידום הידע שלה ובין איכות החיים האזרחיים, שנית, מיקומם הרם של מוסדות המחקר והלימוד, ושל החוקרים בהם, בקרב מוסדות החברה המתובנת ואזרחיה. ושלישית, שיטת המחקר הנקוטה בבית האולפנה
האידיאלי. שממנה נגזר המבנה הפנימי."
באטלנטיס החדשה קיימת זוכה חזקה בין המציעים לבין החברה, קיימים ביניהם קשרי גומלין הדוקים ומכאן מתבקשת המסקנה שלמגזר המדעי סטטוס גבוה ביותר בחברה. אי אפשר להגיע למעמד כזה בלי שתוקדש לכך תשומת לב רבה במערכת החינוך, יש להפנים בתלמידים את התפישה שהמדע הוא בעל חשיבות אימננטית לקיומה ולתפקידה של החברה,
מושכל ראשון לכך שאין התלמיד מקבל שום דבר כמובן מאליו, הוא חייב להיות זהיר וספקן וכפועל יוצא מתבקשת מכך מסקנה נוספת שהתלמיד כבר בצעדיו הראשונים בבית הספר לומד לשאול שאלות.
החינוך אם כן הכלי האפקטיבי ביותר למניעת קבעונות פוטנציאליים. לא להגיע למצב שבו מקבלים תופעות שונות כמובנות מאליהן ולא להתייחס התייחסות פטליסטית לכלל הפעילות החברתית והמדינית. ההרגל הטוב ביותר כפי שראינו והבהרנו אצל בייקון הוא האפשרות לשאול שאלות ובמילים שלו:
Therefore, since custom is the principal magistrate of man's life, let men by all means educleavor, to obtain good curfews certainly customs is most perfect, when it beginneth in young years; this we call education, which is in effect, but an early custom".
יעודו של החינוך הוא מימוש יעדים ערכיים וכפי שבייקון אמר זאת:
Certainly the great multiplication of virtues upon human nature, resteth upon societies well ordained and disciplined, for common wealth, and good governments, do nourish virtue grown but do not much mend the deeds. But the misery is, that the most effectual means, are now applied to the end, least
to the desired.
ספק רב אם האדם האידיאלי אליו בייקון רוצה להגיע היה משאת נפשה של הכנסיה. יהיה בכך משום ערעור על קודים נורמטיביים נוקשים ביותר שהכנסיה היתה אמינה עליהם ואשר רבים מבניה ומבנותיה של אירופה כזו כדבר מובן מאליו. בייקון זרה חמס על האדם הצייתן וקרה דרור לאדם המרדן. מתוך קריאה באטלנטיס החדשה ברור שאין
בייקון חותר להגיע לחברה אנרכיסטית בחברה שלו יש ארגון ויש סדר, ויש שלטונות אבל האנשים בחברה זו לא סודים יותר לא לכנסיה ולא לדוגמות שלה. משאת נפשו של כל אדם באשר הוא היא הידיעה המדעית והנכונות להציג שאלות, זהו אדם שמושא ההערצה שלו הוא לחוקר ולמדען, לא לכמורה ולא לממסד הדת.
ט ב ע ה א ד ם ב ח ב ר ה ה א ו ט ו פ י ת
הדמות האידיאלית המצטיירת מדבריו של בייקון היא של האדם השואל, זה הנמצא בקשרים אירגוניים עם הסביבה האנושית שלו, אך יחד עם זאת לא קופא על שמריו. כפי שאפשר לראות ב"אטלנטיס החדשה" הידע המדעי הוא עצום, אך אין ענפי המדע השונים פועלים בנפרד זה מזה. כל המערכות החברתיות, המדעיות והמדינות הן אינטגרטיביות, כך
צריכות לפעול גם נפש האדם לגופו. משך תיאום זו עם זו. התפיסה של בייקון הוא הוליסטית ביסודה ואפשר לראות זאת בדברים הבאים:
"The study of man, the person, will delineate the failures of the race, compromising a history of incidents in which man's conduct has brought him "miseries", If will also record the triumphs of men, when they have conducted themselves at the "tops of the Summit" Of their humanity. Often history
would intellectual and more success as, for example, the feat of great rhetorician lprotagoras or Gorges, and the patience of job, become is clearly thinking of man as a unit or while engaged in conduct that demands his entire being, not a segment or single faculty there of.
מערכת החינוך שמשתמעת מדברים אלה מצטיירת כמערכת המלמדת ומכשירה את האדם לחשוב כל הזמן. לא רק לימוד לשמו, אלא גם כאינסטרומנט לשיפור חייו. האדם ילמד לא רק על עצמו אלא גם על ההיסטוריה של קודמיו. הוא ילמד על הצלחות ובאותה מידה ילמד גם על כשלונותיו. יש כאן אמירה מוסרית של בייקון כי החברה האנושית מתמקדת
בדרך של ניסוי וטעייה. זהו בעצם דבר בלתי נמנע וכן אפשרי יהיה להמנע בעתיד מטעויות העבר, האדם. מערכת החינוך מלמדת את האדם איך הוא פועל ביחסי גומלין על סביבתו לאדם האידיאלי כישורים נוספים:
"Man's more special dimensions are his understanding, reason imagination and will these enable man to move and act in ways so complicated and refined as to mark of his behavior sharply from that of animals. The difference is so great it should be considered one of Kind, not of degree. Such highly
organized behavior has the name of "rational soul." God gave this ability, this soul, to man. Man uses his distinctive ability to produce knowledge and opinion and to communicate them. By it he makes his philosophy and science, his history, and his poetry. The types of movements by which the
rational soul discharges its distinctive function are known as the faculties of the mind".
לאדם בתור שכזה יש כפי שרואים כשרים ייחודים לך והם ההבנה, ההגיון והדמיון בשל מורכבותם וייחודם העושים את האדם שונה במידה מבעלי חיים, יש להתייחס אליהם כמכשול ושוב חוזרים כאן לאוריינטציה ההוליסטית של בייקון.
במשתמע אפשר להבין מדברים אלה שעל מערכת החינוך להחזיק יכולות אלה עד המקסימום האפשרי וזאת מתוך מגמה לאפשר לאדם למצות מעצמו את המיטב ולהגיע לפסגות חדשות בפילוסופיה, במדע, בהיסטוריה ובשירה, בזכות המרדנות של האדם המנצל את כישוריו הייחודיים הוא מונע על ידי מערכת החינוך לכיוון יצירתיות מתמדת.
ס י כ ו ם - מ ס ק נ ו ת
בייקון באשר לתפישתו טוען כי אסור לו לאדם לקפוא על השמרים ולהיות מרדן מטבעו ולהיות יצירתי אך בה בעת אין המדע חזות הכל, המדע איננו רק מדעים מדוייקים, ישנם תחומים נוספים הכלולים במדעים והם נפש האדם והתנהגות בני אדם במסגרות קבוצתיות כלומר פסיכולוגיה הן ברמת הפרט והן ברמת החברה. כמו שיש להתייחס בגישה
הוליסטית ביחס למנוף ונפש כך גם יש ליישם גישה הוליסטית למכלול היחסים שבין החברה בכללותה לפעילות החברתית המתחוללת בה. מבחינה זו גישתו של בייקון שונה בחסר. וא - פריורי היא נעה לתוך חסך סוציולוגי עמוק שאינו מאפשר תפקוד חברתי ברמת המקרו. באשר לתיאורו של תהליך פרסום באמצעות האטלנטיס. "רגילים אנחנו
להתייחס ולשקול אילו אמצעים ותגליות וניסויים שעשינו מותרים בפרסום אילו אסורים". ספק רב אם גישה כזאת היתה מקובלת כיום. זאת פעילות בעלת אופי צנזורלי מובהק ולא היתה עומדת במבחן הדמוקרטיה. חופש המידע לא מאפשר דבר כזה בכלל.
פגם נוסף בעל אופי אנטי דמוקרטי בסנקציות המושלים על זוגות הנישאים בניגוד לרצון הוריהם הגישה המרדנית שבייקון מצדד בה לא יכולה להסתדר ביחד עם האוטוריטה של ההורים הנובעת עם מי כן מתחתנים ועם מי לא מתחתנים ומה אשמים ילדיהם של הזוג החדש שלא יוכלו בעתיד להנות, מהירושה המשפחתית במידה שווה כמו כולם. אלמנט
אנשי דמוקרטיה נוסף מוצאים בחג המשפחה". כמדינה תומכת במשפחות שיש בהן 30 איש ומה עם משפחות שמספר הנפשות בה קטן יותר יש כאן אפלייה לרעה של משפחות קטנות. עומדות בפני המדינה שתי אפשרויות או שהיא תומכת בכל המשפחות או שלא תתמוך באף משפחה. וגם אם תומכים בכך מאיפה מגייסים את כל הכספים הדרושים לכך. כך אין
בייקון מתייחס בכלל.
בייקון מתעלם גם מהעובדה שמגוון הטיפוסים והאיפיונים האישיותיים של האנשים הוא בעצם גדול מאוד (אפילו על פי רמת הידע של תקופתו) והוא מכניס את כולם לסדר אידיאולוגי אחד. מעצם העובדה שבכנסייה חלו במשך הזמן פרצות תיאולוגיות שונות והתפתחו בה זרמים לא רק דתיים, אלא גם ממסדיים שונים הוא צריך היה להבין שכך גם
יפה ב"אטלנטיס החדשה" שלו. בייקון התעלם מהדינמיקה הטבעית בהתפתחות הרעיונית. לא כל שנתפש עבורו כנכון בתקופתו, יהיה בהכרח נכון באיזה שהוא עתיד לא מוגדר באטלנטיס החדשה.
מבחינה מעשית השינויים שיתחוללו באדם לשיטתו של בייקון הם קטנים וכל תפישתו החברתית - חינוכית יש בה הרבה מן הנאיביות.
ביבילוגרפיה
1. אנציקלופדיה לפילוספיה הוצאת פרידמן 1964.
2. האנציקלופדיה העברית.
3. תנ"ך - ספר ישעיהו.
4. בייקון פרנסיס - אטלנטיס החדשה. הוצאת הקיבוץ המאוחד 1986 61 עמ'.
5. דיואי ג'והן - מבוא לפילוסופיה של החינוך מוסד ביאליק 1960 302 עמ'.
6. יענה טלמון - ראשיתה של הדמוקרטיה הטוטליטרית הוצאת דביר 291 עמ'.
7. מוריס תומס - אוטופיה ספרית הפועלים 1984 259 עמ'.
8. קמפלנלה תומס - חוקר העיר בתוך מאיר הלל בן שמאי (עורך) - ספר
האדם והמדינה כרך שני הוצאת ניומן 1925 809 עמ'.
9. Bacon Francis - The Essays Mount Vernon 229 p.
10. Bacon Francis - The Advancement of Learinig Every mans Library 1965 246 p.
11. .Wallace Karl K. - Francis Bacon on the Nature of Man
University of Illinois Mars 1967 p. 200
כללי
12. .Stephen Greenblatt - Renaissance Self - Fahioning
University of Chicago Press 1973 321 p.
13. Stephens James Francis Bacon and style of Science -
Univesity of Chicago Press 1975 188 p.
14. -Vickers Brian (Ed.) - Essential articles for the Study of Francis Bacon
Sidgwick and Jackson 1972, 323 p.
ישעיהו י"א 6.
טלמון יעקב - ראשיתה של הדמוקרטיה הטוטליטרית הוצאת דבור עמ' 122-139.
האנציקלופדיה העברית
Franco Bacon - The Essays Mount Vernon - New - York
פילוסופיה הוצאת פרידמן 1967 עמ' 81.
שם שם.
שם שם.
Francio Bacon - The Essays Ibid P. 152.
Ibid P. 152-153.
Flid P. 153.
Flid P. 153-154.
Ibid P. 156
Ibid
פילוסופיה שם עמ' 44.
שם שם
שם שם
שם שם
שם שם
תומס מוריס - אוטופיה ספרות הפועלים 1984 עמ' 130.
שם עמ' 153.
שם שם
שם שם
שם עמ' 211
שם עמ' 152-153.
שם עמ' 203.
שם עמ' 131.
שם עמ' 130.
תומסו קמפנלר - חוקת העיר (קטע מתוך עיר שמש) בחוק: מאיר הלל בן שמאי (עורך) - ספר האדם והמדינה כרך שני. הוצאת ניומן 1975 עמ' 629.
שם עמ' 630-631.
שם עמ' 630.
שם עמ' 632.
שם שם.
שם עמ' 636.
Francis Bacon - The Advancement of Lerning.
פרנסיס בייקון - אטלנטיס החדשה הוצאת הקיבוץ המאוחד 1986 עמ' 44.
שם עמ' 46.
שם עמ' 40.
שם עמ' 13.
Francis Bacom - The Advancement of Learning - Ibid p. 8.
Ibid p. 16.
דיואי ג'והן - מבוא לפילוסופיה של החינוך מוסד ביאליק 1960 - עמ' 234.
שם - עמ' 216.
דיואי ג'והן - מבוא לפילוסופיה של החינוך מוסד ביאליק 1960 - עמ' 229.
פרנסיק בייקון - אטלנטיס החדשה שם עמ' 49.
שם עמ' 56-57.
פרנסיק בייקון - אטלנטיס החדשה שם עמ' 57-58.
מנחם פיש-מבוא. כמבוא לספר של אטלנטיס החדשה עמ' 6-7.
Francis Beacon - The Essays Ibid p. 156
157Ibid p. .
Wallace Karl R. - Francis Bacon on the nature of Man
University by Illinois Press 1967 P . 20
Ibid p. 22.
פרנסיס בייקון - אטלנטיס החדשה עמ' 58.
6

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "אוטופיה וחינוך אצל בייקון", סמינריון אודות "אוטופיה וחינוך אצל בייקון" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.