היישום אינו מחובר לאינטרנט

עולי ברה"מ-השוואה בין העולים מרפובליקות אירופאיות ועולים מרפובליקות אסיאתיות

עבודה מס' 041211

מחיר: 373.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: תהליכי הסתגלות-עבודה, דיור, פעילות פנאי וקליטת ילדים ושביעות רצון העולים

10,235 מילים ,24 מקורות ,1999

תקציר העבודה:

תוכן העניינים
הקדמה
מבוא
תהליכי מעבר והגירה והשפעותיהם על הפרט
יהודי ברה"מ - מאפיינים
שביעות רצון כמושג תיאורטי ומחקרי
הסתגלות
ארץ מוצא והסתגלות
שביעות רצון מקליטת הילדים
הצעה למחקר
ביבליוגרפיה

הקדמה:
עבודה זו עוסקת בעולים מברה"מ על אפיוניהם השונים, רפובליקות ארופאיות מול רפובליקות
אסיאתיות.
העבודה בודקת תהליכי הסתגלות של עולים אלו וכן את שביעות רצונם. שביעות הרצון נמדדת לפי
הגישה הגלובלית הרואה בשביעות הרצון גרעין פנימי כללי באדם ולפי הגישה הרב-תחומית
הבודקת שביעות הרצון מתחומים שונים. בעבודה זו נבדקים התחומים: רכישת שפה, השתלבות
בעבודה, דיור, פעילות פנאי חברתית וקליטת הילדים. נבדקת רמת שביעות הרצון בתחומים אלו,
הקשר שלהם לשביעות הרצון הכללית ולהסתגלות וכן למאפינים דמוגרפיים נוספים של ארץ
מוצא, מין, גיל, השכלה.
עבודה זו תורמת להבנת ההסתגלות הייחודית של העולים מרפובליקות אירופאיות בחבר העמים
לעומת העולים מרפובליקות אסייתיות. עובדה זו מצביעה על ההבדלים בהסתגלות לחיים בישראל
בין קבוצות "חזקות" ל"חלשות". מתארת אפיונים שונים לקבוצות ה"חזקות" וה"חלשות"
מבחינת מין, גיל, השיטה וארץ מוצא, ובודקת את השאלה רבת החשיבות האם הקבוצות
"החזקות" בעלות הסתגלות אובייקטיבית גבוהה יותר אך עם שביעות רצון נמוכה יותר
מהסתגלותם לארץ ועל סכנת הירידה הטמונה בכך.
ממצאי עבודה זו מצביעים על הצורך כהתייחסות ספציפית ודיפרנציאלים למצב גורמי הקליטה
בארץ לקבוצות שונות של עולים מברה"מ.

מבוא
העליה מהווה מטרת יסוד בסיסית במדינת ישראל בעיקר לאור העובדה שמדינת ישראל הוקמה
על ידי גלי עליה שונים החל מ1882, -, כאשר כל גל עליה מאופין בתכונות היחודיות לו הקשורות
לארץ המוצא ולתרבותה.
גידול האוכלוסין במדינת ישראל מתבסס מאד על גלי עליה אלו.
נובע מכך שמדינת ישראל כמדינה קולטת עליה מכל קצווי העולים מודעת לכך שהבנת תופעת
ההגירה והקליטה הם בעלי חשיבות ראשונה במעלה בישראל.
זהות העולים, תחושת הציונות והיהדות שלהם, זהותם הלאומית ותחושת השייכות שלהם לחברה
בישראל הינם גורמים בעלי השלכות קצרות ורחוקות טווח על החברה בישראל. הבנת היחודי בכל
גל עליה תעזור לקליטה נכונה וטובה של אותו גל עליה ועל המשך העליה לארץ.
כל קליטת גל עליה מאתגרת את החברה הישראלית ביעדים חדשים ומוסיפה למירקם היחסים
החברתי קבוצה נוספת. קבוצה זו מפתחת יחסי גומלין עם קבוצות אתניות אחרות. קבוצת העולים
מפתחת דרכי הסתגלות לצורך היקלטות בארץ ועוברים עליה תהליכי התאמה ושינוי תוך למידה
והפנמה של שפה, ערכים ונורמות התנהגות חדשות. ככל שבאו מארץ מוצא הקרובה בערכיה
ובדרכי התנהגות לארץ ישראל - כך תקל עליהם הקליטה.
עם זאת גם החברה הישראלית הקולטת עוברת תהליכי הסתגלות ושינוי עם כל גל עליה והופכת
לחברה תרבותית מגוונת יותר. עבודה זו תעסוק בתהליכים אלו של הגירה, הסתגלות, שביעות
רצון כללית ובתחומים שונים ובמאפיני עולי ברה"מ.
מטרת העבודה לבדוק את גל העליה מברה"מ החל מ 1990 - מבחינת תחומים המשמעותיים
להסתגלות לארץ: רכישת שפה, השתלבות בעבודה, דיור, פעילות פנאי חברתית וקליטת הילדים
ושביעות הרצון מתחומים אלו. נבדק הקשר בין שביעות הרצון מתחומים אלו ושביעות הרצון
הכלליים לבין הסתגלות ולבין מאפיינים דמוגרפיים: ארץ מוצא, מין, גיל, השכלה. יושם דגש על
בדיקה השוואתית בין שתי קבוצות - בין העליה מרפובליקות אסייתיות לבין עליה מרפובליקות
אירופאיות. כדי לאבחן איזו עליה הסתגלה טוב יותר לחיים בישראל ומגלה שביעות רצון גבוהה
יותר ואת הסיבות לכך. מעבר לכך כוללת העבודה חידוש בהתייחסות לחקר אוכלוסיות עולים:
העבודה תתייחס לקבוצות "חזקות" ו"חלשות" באוכלוסיית העולים מבחינת רמת השכלה, גיל,
מין וארץ מוצא. הקבוצות "החזקות" מאופיינות כבעלות השכלה גבוהה, צעירים, גברים, יוצאי
רפובליקות אירופאיות וה"חלשות" כבעלות השכלה נמוכה, מבוגרים, נשים, יוצאי רפובליקות
אסייתיות. במידה ויסתבר כי הקבוצות ה"חזקות" ובעלות היכולות הגבוהות מבלות שביעות רצון
נמוכה יותר מהסתגלותם לארץ, אף על פי שהסתגלו טוב יותר אובייקטיבית מהקבוצות
ה"חלשות" וכי רמת המחוייבות שלהם לישראל נמוכה יותר - ישמש הדבר כאות אזהרה לסכנת
הירידה מצד אוכלוסיה זו, סכנה שיש לה משמעות חברתית כלכלית ולאומית ממדרגה ראשונה.
התייחסות זו לעליה ולהסתגלותה מהווה את החידוש המרכזי בעבודת מחקר זו. כמו כן עבודה זו
תרכז את קבוצת העולים בעלי המחוייבות הגבוהה לארץ ושביעות הרצון הגבוהה לעומת קבוצת
העולים החלשה בתחומים אלו ותנסה לאפיין אותם מבחינת אפיוניהן המובהקים סטטיסטית.
תתבצע השוואה של קבוצות אלו לבין הקבוצות "החזקות" וה"חלשות" שהוגדרו מראש. אפיונים
אלו הם בעלי חשיבות רבה ואף הם עשויים להוות חידוש מחקרי.

מקורות:

קרי: השכלה נמוכה, מבוגרים, נשים, רפובליקות אסייתיות, במדדים השונים ובשביעות רצון מהסתגלותם - ישמש הדבר אות אזהרה כי אוכלוסיה "חזקה" זו עשויה לחפש את עתידה בארץ אחרת. חשיבות ההשוואה בין שתי הקבוצות רבה יותר ויש לה ערך מהבחינה הלאומית והחברתית. במידה ומדינת ישראל מעוניינת בהסתגלות גבוהה ובשביעות רצון
גבוהה של באוכלוסיות העולים "החזקות" עליה למצוא דרכים להגיע לכך, אחרת הסכנה היא הגירה מישראל, ובנוסף - עול חברתי וכלכלי שיוטל על החברה בישראל כדי לקלוט אוכלוסיות "חלשות" ונזקקות. התייחסות זו מבוססת על התייחסות של דמיאן רוזנבאום ותמרי (1993) עמודים 7,19 וקטוביץ (1973) עמודים 18-10, 34, 36.שביעות רצון
כמושג תיאורטי ומחקריקיימות שתי גישות המתיחסות למושג שביעות רצון. לפי הגישה הרב - תחומית יש להתייחס לתחומים נפרדים של שביעות רצון: שביעות רצון ממשפחה, קשרים חברתיים, בריאות ועוד.לפי הגישה הגלובלית יש גרעין משותף לכל אלה שהוא שביעות רצון כללית ואין מקום להתיחסות לתחומים נפרדים.ספוסניק (1983) מציגה את
גישתה של Neugarten et al (1961) לפיה אדם נמצא בקצה החיובי של שביעות רצון כאשר: 1) הוא נהנה מפעילויות שמהוות את חיי היום יום שלו. 2) מתייחס אל חייו כמשמעותיים. 3) מרגיש שהצליח בהגשמת מטרותיו העיקריות. 4) יש לוי דימוי עצמי חיובי. 5) מצב רוחו ועמדותיו מאושרים ואופטימיים.George (1797) אומרת ששביעות
רצון היא הערכה של סך הכל תנאי הקיום כפי שנובעות משאיפותו של האדם לעומת הישגיו הריאליים. הערכה קוגניטיבית של התקדמות לקראת מטרות רצויות. במילים אחרות - הרצוי לעומת המצוי.גישה זו רב תחומית ונוגעת לתחומי חיים שונים.Contrill (1965) טען ששביעות רצון נובעת מהשגת מטרה כלשהיא, מדרך פעולה המבוססת על בחירה.
מדובר בתהליך בלתי פוסק של החלפת רצון פוטנציאלי במציאות חוויתית. כלומר שביעות הרצון נובעת מהגשמת שאיפה באופן מסוים.במחקרו של Contrill (1965) נתבקשו נבדקים שונים לתואר את החיים הטובים ביותר האפשריים במונחים של שאיפות ותקוות שלהם ואת החיים הגרועים ביותר במונחים של חששות ודאגות. הם התבקשו למקם עצמם על
סולם שקצהו העליון סימן חיים טובים כפי שתאר אותם הנבדק וקצהו התחתון החיים הגרועים. היה עליהם למקם עצמם בין שני מצבים אלו. בעקבות מחקרו הסתבר ששביעות רצון צמחה מהאיזון בין שאיפותיו וחששותיו של האדם, אינטגרציה נפשית שהתוצר שלה הוא תחושה סוביקטיבית של שביעות רצון.Leson (1978) הגדיל לעשות וערך מחקר אורך
של 30 שנה ומצא קורלציות גבוהות בין מדדים שונים כך שהגיע למסקנה שניתן להניח שבעצם כל אותם מדדים מודדים גרעין משותף שניתן לכנותו שביעות רצון סוביקטיבית.Cotler (1979) הגיע למסקנה שנבדקים לא מעריכים במידה שווה תחומים שונים של שביעות רצון וכי ניתן לבנות ולהרכיב פרופילים שונים של שביעות רצון. הוא שלל קיום
שביעות רצון כללית כגרעין פנימי בתוך אישיות האדם.ספוסניק (1983) מגשרת בין שתי הגישות השונות בטענה כי בעצם אינן סותרות זו את זו אלא משלימות זו את זו. לדעתה הקשר בין מדדי התחומים הספציפים לבין המדד הכללי לשביעות רצון מצביע על קיומו של גרעין משותף ביניהם, בלי לפסול את ההתיחסות הדיפרנציאלית לתחומי
שביעות הרצון השונים לסוגיהם. מדובר על קשר לא אחיד ולא מושלם אך קיים בוודאות ובמובהקות. אותו קשר בין התחומים לבין עצמם ובינם למדד שביעות רצון כללית מצביע על חשיבות ההתיחסות לתחומי חיים ספציפיים התורמים לשביעות רצון מהחיים אך לא שולל את קיומו של גרעין משותף פנימי של שביעות רצון כללית מהחיים. מונח
כללי של שביעות רצון של אדם מחייו ושביעות רצון מתחומים ספציפיים יש להם מקום זה לצד זה, כחוויות הקשורות זו לזו אך לא זהות בחויה הסובייקטיבית של הפרט.תוך התבססות על גישת המשלבת של ספוסניק (1983) גם עבודה זו תשלב בין שתי הגישות תוך מטרה למצוא קשר בין שביעות רצון כללית של העולים לבין שביעות רצון בתחומים
ספציפיים, ומהי המשמעות של קשר זה. יש לציין כי תרומה של שביעות רצון בתחום מסויים לשביעות הרצון הכללית גדלה ככל שאותו תחום בולט או חשוב יותר לפרט.חוקרים שונים המצדדים בגישה הרב-תחומית עשו מאמצים למצוא מהם התחומים התורמים לשביעות רצון.כך למשל, Contrill (1965) מצא קשר מובהק בין מספר תחומים לשביעות רצון,
ומדובר בתחומים אלו: גיל, מין, השכלה, רמת הכנסה, עיסוק, מקום מגורים.ספוסניק (1983) מציינת מחקר של Palmore (1977) אשר בדק קשר בין שביעות רצון למספר רב של משתנים אך מצא קשר מובהק בין שביעות רצון לבין: בריאות, הנאה מינית ופעילות חברתית.ספוסניק (1983) מצאה קשר מובהק בין שביעות רצון לבין התחומים הבאים:
מצב כלכלי, השכלה, מצב משפחתי אך לא מוצא. היא ציפתה כי תהיה השפעה לעדה וכי ילידי אסיה אפריקה יביעו פחות שביעות רצון מילידי ארופה אמריקה. ציפיה זו לא התממשה במחקרה. עם זאת מצאה כי בעלי הכנסה כספית נמוכה יותר והשכלה נמוכה יותר הינם פחות שבעי רצון. ביחס למצב משפחתי אין כיוון אחיד. באופן כללי שביעות
הרצון משתנה לאורך החיים הן כללית והן בתחומים שונים פרט למצב כלכלי ובאופן כללי חלה ירידה בשביעות רצון מהחיים ככל שעולה הגיל ומזדקנים.מצב כלכלי נמצא משפיע באופן מובהק ובולט על שביעות הרצון למשך כל החיים.היא מצאה שביעות רצון כללית גבוהה בבגרות המוקדמת וכן שביעות רצון ממקום העבודה בקדם בגרות ובגרות
מוקדמת. ובשניהם נמצא כי גברים שבעי רצון יותר מנשים.ספוסניק (1983) מצא קיום של דפוסים שונים לגבי שביעות רצון לאורך החיים.בדפוסים אלו נכללים תחומים המשפיעים וקשורים באופן מובהק על שביעות רצון כללית לפי גיל ולפי מין.קדם בגרות - נשים : שביעות רצון קשורה לתחושת שליטה בחיים, מצב כלכלי, הישגים גברים
: הישגים ומשפחה.בגרות מוקדמת- נשים : מצב כלכלי, שליטה, קשרים חברתיים, מקום עבודה. גברים: מצב כלכלי, שליטה, חיי משפחה.אמצע בגרות - נשים : מצב כלכלי, חיי משפחה. גברים: הישגים, מצב כלכלי, שליטה.בגרות מאוחרת -נשים : מצב כלכלי, מקום עבודה. גברים : מצב כלכלי, בריאות.בכל התחומים לפי ספוסניק (1983)
גברים שבעי רצון יותר מנשים לאורך כל החיים. לשני המינים עליה בבגרות מוקדמת בשביעות הרצון וירידה באמצע הבגרות.אצל נשים הירידה באמצע הבגרות היא דרסטית ומוסברת בתופעת "עזיבת הקן" או "הקן הריק" המשפיע יותר על נשים.בבגרות המוקדמת יש קונפליקט אצל נשים בין תפקיד גברי ונשי המתבטא בדפוס זה בהופעת תחומי עבודה
וקשרים חברתיים. בעבודה נשים פחות שביעות רצון. הציפיות שלהן דומות לאלו של הגברים אך האפשרויות למימוש מקפחות את הנשים בעולם העבודה.באמצע הבגרות הנשים נותנות משקל רב יותר לחיי המשפחה והמצב הכלכלי והגברים עסוקים בהישגים בעולם העבודה ומצב כלכלי.בבגרות המאוחרת הגברים כבר עסוקים בבריאותם (המתרופפת) ואילו
הנשים מתמקדות בעולם העבודה בו הן מעונינות לממש עצמן ובו הן תולות אפשרות לפרנסה באופן עצמאי ללא דמות מגנה. אצל גברים יש ירידה בשביעות הרצון בבגרות המאוחרת גם עקב פרישה מעולם העבודה.לאור ממצאים מחקרים אלו תבדוק עבודה זו שביעות רצון כללית מהחיים, ובמשולב תבדוק שביעות רצון מתחומים רלבנטיים להסתגלות
עולים והם התחומים הבאים: שביעות רצון מדיור, השתלבות בעבודה, רכישת השפה העברית, פעולות חברתיות בשעות הפנאי וקליטת הילדים. כן יבדק הקשר בין שביעות הרצון לבין תחומים שנמצאו בעלי השקפה מובהקת על שביעות רצון: גיל, מין, השכלה. ולוין תחום ארץ המוצא (תחום שלא נמצא כמובהק אצל ספוסניק (1983).עבודה זו מתמקדת
בנושא שביעות הרצון אצל העולים לא כנושא בפני עצמו אלא כנושא ועל השפעה על ההסתגלות של העולים לארץ ועל רמת המחוייבות שלהם לישראל.נושאים שיש להם משמעות חברתית, כלכלית ולאומית. הציפיות של עבודה זו מרוכזים בפרק השערות המחקר.הסתגלותהסתגלות הינו מושג רב חשיבות במדעי החינוך, הסוציולוגיה והפסיכולוגיה.הוא
תחום חשוב ביותר במחקרים הבודקים עליה שכן הסתגלות טובה ומוצלחת היא מטרתה של כל עליה.מקור המונח במדעי הביולוגיה במושג Adaptation שהתפתח למונח Adjustment במדע הפסיכולוגיה והסוציולוגיה. הגישה הסוציולוגית מדגישה הסתגלות מבחינת אספקטים חברתיים ודפוסי התנהגות גלויה בעוד שהגישה הפסיכולוגית הפוכה ממנה ושמה
דגש על אספקטים אישיותיים ודפוסי התנהגות סמויים מן העין.לזרוס (1967) מציין כי יש להסתגל פרושו להיות הולם, מתאים, דומה כשאנו מסגלים משהו אנו משנים משהו כדי שיהיה מתאים לדרישות מסוימות. בפסיכולוגיה - עלינו להתאים עצמנו לדרישות הסביבה. למידת ההסתגלות יש נגיעה לאופן בו אנו עורכים התאמות כאלה ובמידת
ההצלחה בה הן מתאמות אותנו לתביעות הנתבעות מאיתנו.ההסתגלות מורכבת מתהליכים באמצעותם אנו ממלאים תביעות אלה. לזרוס (1967) מציין כי אדם מסתגל הוא אדם שמצליח להסתגל בהצלחה לסביבתו הגופנית, והחברתית ומקבל על עצמו ללא לחץ וללא חרדה את התפקידים, מערכות הערכים, דפוסי ההתנהגות המוטלים עליו מטעם התרבות בה הוא
חי.לזרוס ציין 4 קריטריונים ל"הסתגלות לקויה" : טירדה נפשית, אי - יעילות הכרתית, מופרעות של תיפקודים גופניים, סטייה בהתנהגות מנורמות חברתיות.הסוציולוג איזנשטדט (1954) המצוין על ידי קטוביץ (1973) מגדיר הסתגלות של עולה "כפעולת גומלין בין העולה לסביבתו החברתית הבאה לידי ביטוי ב- 3 קריטריונים: א) התפזרות
העולים בכל התחומים המוסדיים.ב) הזדהותו עם המערכת הערכית של החברה הקולטת. ג) היקף נרחב של מגעים חברתיים.ההגדרה הינה דינמית ומניחה קיום השפעה הדדית בין העולים לבין "החברה הקולטת".בעוד שיש הגדרות כמו של רוטנשטרייך (בתוך קטוביץ 1973) התופס תהליך הסתגלות כחד-סיטרי, כך שעל העולה מוטל ללמוד את החברה
הקולטת ולהתאים את עצמו אליה.הרטמן (1958) ואחרים המצוינים על ידי קטוביץ (1973) שילבו בין הגישה הפסיכולוגית לגישה הסוציולוגית והגדירו הסתגלות כמצב בו אדם "מסתגל" יוצר מצב של "הסדר מעשי" בין צרכיו האישים לבין התנאים החברתיים. כאשר אדם אינו מצליח לתאם עצמו לדרישות המשתנות של הסביבה החברתית שלו משמע
שאינו יכול להסתגל אליה. מוסיף על כך מיטו (1963) (בתוך קטוביץ 1973) המציין כי אדם מסתגל הוא אדם שהסתגלותו הפנימית והחיצונית נותנת לו מודעות של סיפוק והצלחה הוא אינו מתוסכל ומתנהג בצורה מקובלת הן על עצמו והן על החברה החיצונית.בר יוסף (1981) בתוך מצפי גימלברג (1992) מתייחסת לקליטה כאל רה -
סוציאליזציה המחייבת יצירת מערכת תפקידים חדשה והבניה מחודשת של הזהות.מצוינות שתי גישות משלימות למושג ההסתגלות: (על פי מצפי גימלברג (1992))1. הסתגלות סוביקטיבית המתיחסת לרמה שבה היחיד מתאים את עצמו לדרישות המערכת החברתית התרבותית החדשה אליה הוא הגיע, באמצעות תהליך תירבות הכולל למידת נורמות תפקיד
חדשות וכן לימוד מנהגי החברה הקולטת.2. הסתגלות סוביקטיבית המתיחסת לעמדות היחיד והתיחסות לסטטוס החברתי החדש. ההתיחסות כוללת תחושת סיפוק או אי-סיפוק ממסגרת החיים בחברה החדשה. תחושת שייכות או אי שייכות וכן הזדהות רגשית והכרתית עם מוסדות החברה החדשה וערכיה.אליצור ואליצור (1975) הבדילו בין שלושה סוגי
הסתגלות של היחיד.1. אפקטיביות - תחושת שייכות ורצון להישאר בארץ.2. קוגניטיבית - תגובה מחשבתית תפיסתית לגבי הערכת היחיד את אופן קליטתו.3. אינסטרומנטלית -התנהגותו של היחיד ומידת נכונותו לחזור על החלטתו לעלות לארץ.הם טוענים כי תהליך ההסתגלות מבוסס על 3 סוגים אלו המשולבים בקשר הדוק לרצון להישאר בארץ,
כך הסגלותו של המהגר / עולה מושפעת מגורמים פנימיים כמו גמישותו ונכונותו להתמודד עם השינויים ומגורמים סביבתיים, כלכליים, תעסוקתיים וחברתיים.Dashefsy etal (1992) בנו מודל המתיחס לדפוסי הסתגלות אקספרסיביים ואינטרומנטליים.ד פ ו ס י ה ת נ ה ג ו תא י נ ס ט ר ו מ נ ט ל יא ק ס פ ר ס י ב יתעסוקה, דיור, רמת
חיים: אוביקטיבית סוביקטיבית והשוואתית.תחושת קהילתיותתחושת שייכותעצמישרות צבאיטפול רפואיחנוך ילדיםאחדות המשפחהסולידריוםאחריםמצפי גימלברג (1992) מתיחסת אל תאורית הציסוננס הקוגניטיבי לפיה אדם שואף לאיזון קוגניטיבי, המתבטא בשינוי עמדות או בשינוי התנהגות. אדם עושה שינוי מחשבתי ו/או התנהגותי כדי להרגיע
מתח פנימי בין סתירות פנימיות ולהגיע להרמוניה פנימית.רק מניעים שונים להגירה יכולים להשפיע על ההסתגלות. ככל שהמהגר מחויב יותר להגירה כך יצדיק את החלטתו להגר באופן רב יותר. המחויבות מתבטאת ביותר מניעי משיכה מאשר מניע דחיפה, יותר מניעים אקספרסיבים מאינסטרומנטליים, יותר מניעים למען אחרים מאשר לעצמי.מהגר
שמרגיש שייכות לארץ חדשה יהיה שבע רצון וסובלני יותר לגבי אופן קליטתו בארץ ויביע מידה רבה של נכונות להישאר בה בהשוואה למהגר שחש זר ומנוכר לחברה החדשה. הוא יטה להיות פחות שבע רצון ויביע פחות נכונות להישאר בה.דמיאן ורוזנבאום - תמרי (1993) התיחסו לנושא הסתגלות העולים כפונקציה של השתלבות בחברה הישראלית.
הן הגיעו לתוצאות מעניינות ומעוררות מחשבה. כצפוי - 60% מהעולים נפגשים בתדירות עם בני ארצם ורק 11% נפגשים עם ילידי הארץ.עם זאת יש הבדל מענין בין הראיון הראשון שחל 4 - 3 חודשים לאחר העליה לבין הראיון לאחר שנה וחצי בארץ. מסתבר כי חלה ירידה ניכרת ברמת שביעות הרצון של עולי יולי 1990 מחיי החברה והתרבות
בארץ ומיחס הישראלים אליהם כעולים.עולי יולי 1990 נמצאו כפחות שבעי רצון מחייהם החברתיים בישראל יחסית על עולי נובמבר 1989. מ- 70% שהיו שבעי רצון מחיי החברה בארץ 4 - 3 חודשים לאחר העלה רק 57% היו מרוצים לאחר שנה וחצי. אחוז הנחקרים שציינו כי יחס הישראלים אליהם טוב ירד מ- 76% ל- 53%.ניתן בהקשר זה כי דותן
שפיר מצאו כי בשלב הראשון העולה נמצא בשטח אידיאליזציה - ראיה אידאלית של הארץ החדשה לאחר מכן הוא בשלב הביקורת שהיא לעתים מוגזמת ומקיפה כל תחום ובעיקרה פורקן כעס. לאחר מכן שלב של דכאון, הכעס מופנה פנימה.אולי ההימצאות בשלבים שונים של הקליטה קשורים לממצאים של דמיאן ורוזנבאום - תמרי.חוקרות אלו בנו הגדרה
להסתגלות כללית על סמך 3 מדדים עיקריים:1. שביעות רצון כוללת.2. ניכור חברתי.3. מידת מחויבות לחברה הישראלית.1. שביעות רצון כוללת מורכבת משביעות רצון מרמת חיים, הכנסה, כללית, תרבות וחברה. זו נמצאה נמוכה מאד. רק 25% מהנמצאים בארץ שנה וחצי ציינו שהם שבעי רצון מהמצב הכללי שלהם בארץ 19% מרוצים מרמת חיים ו-
77% מההכנסה. משתנים אישיים אחרים קשורים לכך. שבעי הרצון באופן כללי הם מבוגרים יחסית, השכלתם נמוכה יחסית, הם שבעי רצון מיחס הישראלים אליהם, מהדירה שלהם, הם נפגשים תכופות עם ילידי הארץ ועם עולים.2. ניכור חברתי כהיבט שלילי להסתגלות נמדד על ידי בדיקת בלבול מושגים, אנומיה, תחושת חוסר כוח, תסכול ובידוד.
רק 15% מהעולים לעומת 27% יהודים ותיקים מרגישים רמת ניכור נמוכה וזו נגרמת עקב תדירות גבוהה של פגישות עם עולים ועם ישראליים, שביעות רצון מיחס הותיקים אליהם, השכלה גבוהה יחסית ותחושה חזקה של זהות ישראלית.3. מידת מחוייבות לחברה הישראלית - זו קשורה להרגשת בית בישראל, החלטה חוזרת לעלות ארצה ובטחון
בהישארות בארץ. מבין עולי סוף יולי 1990 רק 51% בטחונם מוחלט שישארו בארץ לעומת 76% מעולי 89. 44% מעולי 1990 היו מחליטים ב- 1993 לעלות לארץ לעומת 60% מעולי 89. 20% טוענים במפורש שלא היו עולים לארץ. נמצא כי הנטיה לרדת מהארץ היא סלקטיבית לכוון קבוצות חזקות - עולים צעירים יחסית, משכילים ובעלי מקצועות
אקדמאים חופשיים וטכניים שפיתחו ציפיות גבוהות ותחושה שיש להם משאבים אישים שלא מוצו בארץ.לא נמצאה השפעה של משתנים דמוגרפיים על מחויבות לחברה הישראלית אלא למידת ההזדהות עם העם היהודי, ראיית ישראל כמרכזית בחויה הישראלית ולתחושת הזדהות עם גורל העם היהודי. המחויבות לחברה הישראלית קשורה גם לשביעות רצון
מהישוב, מיחס הישראליים אליהם והערכת סיכויים להצליח בארץ מבחינה מקצועית וכלכלית. העולים נשאלו מהי בעיתם הקשה ביותר בקליטה וציינו כך:37% ציינו את תחום התעסוקה כבעייתי. 29% תחום דיור, 19% בעיות כספיות 10% לימוד השפה העברית.הבעיתיות של הקליטה מתבטאת באחוז נמוך של עולים שהצליחו לרכוש דירה על ידי משכנתא,
צפיפות דיור ומוביליות מקצועית רבה יותר כלפי מטה תופעה שהולכת ומתחזקת ויש לה השלכות לעתיד. עם הזמן נמצא כי ירדה שביעות רצונם מהנעשה בארץ ובמיוחד הביעו אי שביעות רצון ממצבם הכלכלי, מחיי התרבות, מהדיור, מהתעסוקה ומחיי חברה. עד כדי כך עד ש- 20% אמרו שהם בטוחים או די בטוחים שיש בכוונתם לעזוב את הארץ.
מדובר בקבוצות "חזקות" הכוללות, צעירים, משכילים, בעלי ידע מקצועי מעל לממוצע שמקצועם מבוקש בכל העולם.לעומתם בעלי המחויבות לארץ באופן חזק מתאפיינים בזהות ישראלית ויהודית חזקות יותר, אופטימיות לגבי עתידם הכלכלי והמקצועי בארץ ותחושה חיובית מבחינת יחס הישראלים כלפיהם.לאור המחקרים הנ"ל עבודה זו בודקת
הסתגלות כללית המורכבת מארבעת המדדים הבאים:א. שביעות רצון כללית.ב. שביעות רצון רב-תחומית מתחומי: עיסוק, דיור, רכישת שפה, פעילות חברתית, קליטת הילדים.ג. מידת המחוייבות לחברה הישראלית - המתבטאת בהקמת בית בישראל, בטחוןבהישארות בארץ, רמת זהות כיהודי, רמת זהות כישראלי, הזדהות עם גורל העם היהודי, רמת
השתייכות לחברה הישראלית.תבדק ההסתגלות כפונקציה של מידת מחוייבות לחברה הישראלית. תיבדק השפעה על מידת הזדהות עם העם היהודי, זהות יהודית וישראלית ותחושת השתייכות לחברה הישראלית על המחוייבות. תיבדק השפעה של ארץ מוצא (רפובליקה אסייתית או אירופאית) על מידת הזהות היהודית והישראלית ומכאן על מחוייבות,
שביעות רצון והסתגלות.המחקר ינסה לצייר פרופיל של שתי קבוצות שונות:קבוצה "חזקה" בעלת גיל צעיר, השכלה גבוהה, ארץ מוצא אירופאית, גברים.וקבוצה "חלשה", גיל מבוגר, השכלה נמוכה, ארץ מוצא אסייתית, נשים.יבדק ההבדלים בין שביעות הרצון רמת המחוייבות וההסתגלות של שם הקבוצות. במקביל ניתן לבודד את קבוצת המסתכלים
ברמה גבוהה וקבוצת המסתגלים ברמה נמוכה ולאפיין אותם מבחינת משתנים דמוגרפיים ולראות האם קבוצות אילו דומות או שונות לקבוצה ה"חזקה" וה"חלשה" שהוגדרו מראש.ארץ מוצא והסתגלותקטוביץ (1973) ערך סקירת ספרות בנושא ומצא כי רוב החוקרים תמימי דעים באשר לקשר בין ארץ מוצא והסתגלות מבחינה זו שככל שנורמות ההתנהגות
והערכים התרבותים בארץ המוצא קרובים לערכי החברה הישראלית כן תגדל מידת ההסתגלות, וככל שהמרחק גדול תקטן מידת ההסתגלות.בישראל, רואים במשפחה ובהורים את האחראים הראשונים לחינוך הילד ואלו בחברה הסוביטית אין רואים כמשפחה את הגורם הראשון לחנוך הילד אלא את המבנה החברתי, הקולקטיב, " קבוצת הילדים " המאורגנת
כקבוצה בעלת מטרות, ארגון ופעילויות שיתופיות. בנוסף לכך שנים רבות אסרה ברה"מ על קיום חיים יהודיים בברה"מ ונקטה איסורים וסנקציות כנגד מוסדות, דת חינוך ותרבות וכנגד לימודי עברית ויהדות. דמיאן ורוזנבאום תמרי (1993) בדקו את הגורמים הגורמים להסבר עוצמת רגשות ההזדהות של העולים מברה"מ עם העם היהודי ועם
מדינת ישראל ומצא כי אלו עולות עם הגיל, ככל שעולה הגידול עולה רמת ההזדהות היהודית. רמת ההזדהות היהודית גבוהה יותר בקרב עולים שמוצאם מרפובליקות ארופאיות ופחותות יותר אצל עולים מרפובליקות אירופאיות.בהקשר זה יש לציין כי ברפובליקות האסיתיות הצליחו יהודים לשמר את אורח החיים היהודי ואלו ברפובליקות
הארופאיות לא.בנוסף המבנה החברתי והמשפחתי ברפובליקות האסיתית הוא מסורתי יותר ובנוי על משפחה מורחבת, חיי קהילה מפותחים ומגובשים ומנהיגות פנימית, מה שלא נמצא בחיי היהודים מהרפובליקות הארופאיות.שובל, מרקוס (1993-4) התייחסו לדפוסי ההסתגלות החוציים לעולי ברית המועצות בהשוואה לעולים אחרים מארצות המערב
ומעולי אסיה-אפריקה. הם מצאו כי עולי ברה"מ הרגישו טוב יחסית לעולים האחרים בהדגשת ההשתייכות, הזדהות ישראלים וביטחון בהישארות בארץ. המורל (שביעות רצון לפי מחקרינו) דווקא נמצא דומה לזה של עולי המערב, אך גבוה מזה של עולי אסיה-אפריקה ומזה של האוכלוסיה הישראלית. יחסית לקבוצת עולים אחרות נמצא כי שיעור
המועסקים גבוה יותר, ורמת שביעות רצונם מהעבודה דומה לזו של עולי אמריקה ומערב אירופה ומעט גבוה מזה של עולי אסיה-אפריקה. מבחינת קליטה חברתית נמצאה בעייתיות מסויימת מפני שעולי ברה"מ נמצאו נוטים לאינטראקציה חברתית בתוך קבוצת עולי ברה"מ ומעטים במגע חברתי עם ותיקים או עולים מארצות מוצא אחרות. הם מראים
פחות שביעות רצון מבילוי שעות הפנאי מאשר כל קבוצות העולים האחרות. ממצא זה תקף ל - 1993-4. יש לזכור שאוכלוסיית המחקר בשנות ה - 90 נקלטה ושיטת הקליטה הישירה והמגע עם הותיקים היה רב יותר. (דמיאן רוזנבאום תבורי 1993). מבחינת רכישת שפה דמו עולי ברה"מ לעולי ארצות המערב, אך רמת הידע ההתחלתי שלהם בעברית,
והישיגהם לאחר שנתיים נמוכים מאלה של עולי המערב. אך יחסית לעולי אסיה-אפריקה קליטתם הלשונית טובה יותר. מבחינת דיור - עולי ברה"מ חיו בתנאים טובים יותר מאלו של עולי אסיה-אפריקה אך פחות טובים מאלו של עולי אמריקה ומערב אירופה. אך רמת שביעות רצונם דומה לשאר הקבוצות, נכון ל - 1993-4. מבחינת הזדהות עם העם
היהודי ועם ישראל נמצא כי הזדהותם גבוהה מזו של עולים מארצות אחרות. ההזדהות הישראלית של המבוגרים גבוהה ושל הצעירים נמוכה.מצב הרוח של המבוגרים נמוך ושל הצעירים גבוה. מצב הרוח זהה לממצאי המחקר של ספוסניק (1983) אשר מראה כי ככל שאלה הגיל יורד מצב הרוח ושביעות הרצון. ההזדהות הגבוהה בקר המבוגרים מוסבר על
ידי רקע יהודי יותר. העולים המבוגרים חיו בבית עם אווירה יהודית יותר וקבלו חינוך יהודי יותר. יש לציין כי ההזדהות גוברת ככל שחולפות השנים אך שביעות הרצון נשאר בירידה. שביעות הרצון גבוהה נמצאה קשורה למצב כלכלי טוב ולמעמד חברתי, בהתאם לממצאי ספוסניק (1983) מבחינת קליטה תעסוקתית נמצא ב - 1973 כי צעירים
גברים משכילים ושולטים בעברית, חודרים מהר יותר לשוק העבודה ואילו נשים נשואות בעלות השכלה נמוכה אינן נקלטות במהירות ופונות לעזרה ממסדית. כ - 1/3 נאלצו להחליף את מקצועם לאחרי עלייתם. נמצא כי שביעות הרצון קשורה במשתני הזדהות ומורל כללי בקרב המועסקים. הקשר חזק יותר אצל גברים מנשים מפני שגברים מיחסים
לעבודתם תפקיד ומעמד חברתי רב יותר. אצל נשים נמצא קשר חזק בין ידיעת עברית ולשביעות רצון מעסיק, שכן רובן נדרשות לשפה עברית במקצועות של שירותים. מבחינת שעות הפנאי מסתבר כי חיי החברה היו פעילים בברה"מ יותר מאשר בארץ ושם אף היו אירועי תרבות ברמה גבוהה ובמחיר נמוך. לפיכך שביעות הרצון בתחום זה נמוכה למדי
(נכון ל - 1973-4).בעיקר בלתי מרוצים המבוגרים ובעלי ההשכלה הנמוכה יחסית. בתחום הדכנות המצב מחמיר עם הזמן שביעות הרצון מהשכונה ומהשכנים פוחת עם הזמן. גם לפי ממצאי (1993) דימאן רוזנבאום (1993), שובל מרקוס (1973) מצאו כי התחומים הקשורים להזדהות ושביעות רצון של העולה הם: תעסוקה, קליטת ילדים, קליטה
חברתית. מגורים, רכישת שפה היו בעלי קשר נמוך. וכי ככל שמתארכת השהות בארץ אלה הקשר בין ידיעת העברית, בילוי ושעות הפנאי חיי חברה ומכאן עולה הזדהות של העולה כך שעם הזמן גדל התפקיד של רכישת השפה על שביעות הרצון וההסתגלות.כמו כן מציינים כי הכנסות והשכלה גבוהים תורמים למעמד החברתי ולהעלאת שביעות הרצון
הכללית אך לא קשורות בהזדהות העולה בישראל.הורוביץ (1989) בדקה את המאפיינים של העולים מברה"מ. עולים אלו הם תוצרים של חינוך סובייטי שדגל בטיפוח כבוד לסמכות באשר היא, ודגל בהכשרה חינוכית טכנית המאפשרת סוציאליזציה של התומים לעולם העבודה. החינוך הסובייטי דוגל בעבודה מתוך משמעת, הגשמה עצמית ותרומה לחברה.
רוב העולים היו בעלי השכלה על תיכונית. הערכים שספגו המדגישים אוריינטציה לעתיד, משמעת ופרודוקטיביות תרמו להשתלבותם בעולם העבודה בישראל. בנוסף העולה רואה בעבודתו תרומה לחברה ולמאמץ המשותף. להצלחה או כשלון בעבודה יש לאיש המקצוע הסובייטי משמעות רבה יותר מאשר לעמיתו מן המערב. העולה המקצועי מתאכזב בגלותו
כי לא מעריכים בארץ את מאמציו בעבודה, וזה גורם לחוסר סיפוק. רוב הישראלים רואים בעבודה "קידום עצמי" ופחות "תרומה לחברה" כמו העולה, ואף דבר זה גורם לאכזבה אצלם.דבר נוסף - בברה"מ היה שיוויון בין המינים בתחום התעסוקה ואילו בארץ היחס הוא כאל "מפרנסת שניה" - והדבר מתסכל נשים עולות רבות. העדפת העסקת גברים
על פני נשים, גם כשהן מקצועיות יותר, גרם לתיסכול בקרב הנשים העולות. הורוביץ מציינת כי העולים מבחינה חברתית נטו להגביל את קשריהם החברתיים לחוג צר מאוד של קרובי משפחה וחברים אישיים קרובים ולא נטו לקשור קשרים עם עולים אחרים מברה"מ, לעיתים אף חשדו בהם. בהמשך התפתח הדבר לכך שהעולים מברה"מ הגבילו את
קשריהם עם ישראלים ותיקים לקשרים תכליתיים בלבד, וחבריהם היו עולים אחרים קרובים להם, גם 5 שנים לאחר עלייתם לארץ.מסתבר ממחקרים שונים לפי דבריה של הורוביץ כי החינוך הסובייטי יש לו יתרונות וחסרונות בקליטה של עולי ברה"מ. הם הם מסתגלים לעולם העבודה ומגלים משמעת וחריצות והישגיות. עם זאת הם נוקשים מידי כלפי
סגנון החיים של חברה פתוחה, תחרותית ופלורליסטית. הם רגילים להכוונה סמכותית וריכוזית. ואילו בארץ הם נחשפים לצורך לבחור בין אלטרנטיבות שונות ללא הדרכה מגבוה והדבר גורם להם לאי נוחות. הדבר בולט בכמה תחומים - קשה להם לחפש עבודה, להחליט אם להשתמש במערכת האשראי או לא, לבחור חברים, להבין שיש קונצנזוס לאומי
אך לעיתים אין קונצנזוס למדיניות הממשלה. עם הזמן פוחתת אי הנוחות והעולה הופך ל"אדם ישראלי".ה ק ש ר ב י ן ש ב י ע ו ת ר צ ו ן מ ת ח ו מ י ם ש ו נ י ם ל ב י ן ה ס ת ג ל ו תעבודה זו בודקת את הקשר בין הסתגלות העולים לארץ לבין שביעות רצונם ממספר תחומים: דיור, תעסוקה, שפה, פעילות פנאי והשתלבות
הילדים.א. שביעות רצון מדיור והסתגלות מצב הדיור הינו אספקט חשוב בבדיקת שביעות רצון והסתגלות. דמיאן ורוזנבאום תמרי (1993) מצאו כי אחוז העולים שקנו דירות לאחר שנה וחצי בארץ הוא 13% (מבין עולי שנות ה- 70 70% רכשו דירה). וזאת עקב שוני במדיניות השיכון. בשנות ה- 70 הופנו כ- 60% מהעולים לדירות ציבוריות
וכיום רק 4% בלבד. מ- 1993 85% מהעולים של 1990 גרו בשכירות ו- 40% הביעו נכונות לרכוש דירה בתנאי משכנתא תוך 3 שנים לעליתם. הסיבה העיקרית לאי - כוונתם לרכוש דירה - 46% טענו שתנאי החזרת המשכנתא קשים מדי. 25% עקב גילם המבוגר, 23% עקב חוסר עבודה או הכנסה נמוכה מדי, 6% עקב סיבות אחרות. נבדקה מידת שביעות
רצונם ממצב המגורים. מסתבר כי לאחר שנה וחצי בארץ עולי 1990 מביעים שביעות רצון נמוכה מהעולים של 1989. שביעות הרצון מהדירה עצמה נמוכה בהשואה לעולי שנות ה- 70 עם זאת יש לציין כי שביעות הרצון בישוב המגורים בקרב עולי 1990 הינה גבוהה ביותר ומגיעה ל- 88%, מהשכונה מרוצים 78%. מטרני גוזלן (1993) בדקה התיחסות
לדירה העכשוית כאל "בית" ומצאה כי 73% מרוצים מדברים הקשורים בסביבה פיזית בדירה ומחוצה לה. 82% היו מעדיפים לגור בדירה אחרת. מענין כי ככל שרמת ההכרות עם השכנים עלתה כן ירדה שביעות הרצון מהדירה. 53% מהעולים העדיפו את הבנין שהיה להם בברה"מ על זה שבארץ. 48% העדיפו את הדירה בברה"מ על פני הדירה בארץ. 52%
לא העדיפו את הדירה בישראל באף נושא.ב. שביעות רצון מתעסוקה והסתגלות המצב התעסוקתי הינו גורם מכריע מהשפעתו על שביעות הרצון מהעליה לארץ ובהשפעתו על הסתגלות. המצב התעסוקתי משפיע גם על היכולת לרכוש דירה, מיקום המגורים, ובעקיפין - קיום יחסי שכנות עם האוכלוסיה בשכנותה חיים. נוה ונועם (1993) בדקו את מצבם
התעסוקתי של עולי ברה"מ ומצאו כי 46% מהעולים המועסקים דווחו על שביעות רצון כללית מעבודתם. 33% אינם מרוצים, 21% במצב ביניים. לא נבדלו הנשים מהגברים באופן משמעותי לגבי שביעות רצון כללית אך שביעות הרצון בתחום יורדת עם הגיל. בעוד 50% מהעולים הצעירים בני 25-34 שבעי רצון מעבודתם ו- 30% אינם מרוצים רק 33%
מהעולים בני 55 עד 64 מרוצים ו- 51% אינם מרוצים. כמו כן נמצא כי שביעות הרצון מהעבודה עולה עם הוותק בארץ. 36% מן העולים הנמצאים בארץ פחות משנה מרוצים לעומת 56% מבעלי ותק של שנתיים ויותר. נוה ונועם (1993) בדקו שביעות רצון במספר מימדים ספציפיים: 1) עבודה במקצוע רצוי. 2) ניצול הכשרה ויכולת. 3)
ענין בעבודה. 4) בטחון שלא יפוטרו. 3) משכורת. בכל המימדים הללו עולה שביעות הרצון עם הוותק ויורדת עם הגיל. פרוט: 1. עבודה במקצוע רצוי - 43% מהגברים עובדים במקצוע בו היו רוצים לעבוד ורק 33% מהנשים. הדבר משתפר עם הותק בארץ. צעירים עובדים במקצוע רצוי להם יותר ממבוגרים. 45% מבני 25 - 34 לעומת
23% בני 55 - 64. אצל גברים ככל שהם צעירים יותר עולה שיעור המועסקים במקצוע רצוי במהירות רבה יותר. אצל נשים צעירות הדבר לוקח שנתיים עבודה ויותר. 2. שביעות רצון מהמידה בה מנצלים את הכשרתם ויכלתם בעבודה. נוה ונועם (1993) מצאו כי 36% מרוצים בתחום זה. שביעות הרצון יורדת עם הגיל (מ- 41% בקרב 25 - 44
ל- 19% בגילי 55 - 64) בקרב נשים שביעות הרצון נמוכה יותר מגברים ובעיקר נמוכה אצל נשים מבוגרים.3. שביעות רצון מהענין בעבודה 62% מהעולים שבעי רצון מהענין ועם הותק הדבר משתפר. 51% בקרב הנמצאים שנה בארץ, 74% בקרב הנמצאים שנתיים.4. שביעות רצון ממידת הבטחון בעבודה 41% סבורים שהם בטוחים ולא יפוטרו ועם
הותק הבטחון עולה.5. שביעות רצון מהמשכורת ומהטבות בעבודה.בתחום זה נמצאה עד כה שביעות רצון נמוכה ביותר. רק 29% שבעי רצון מכך 18% מהנמצאים פחות משנה ו- 41% מהנמצאים שנתיים ויותר.דמיאן רוזנבאום תמרי (1993) מצאו כי 58% שבעי רצון מעבודתם, אך אינם מבטאים אופטימיות לגבי סיכויהם להצליח מקצועית וכלכלית
בישראל. לאחר שנה וחצי בארץ 74% דווחו כי הם חושבים שסיכויהם האישיים בתחום זה לא טובים בכלל.נוה (1994) מצא כי בקרב המשפחות החד הוריות 46% די מרוצים מעבודתם. שביעות הרצון בקרב 64 - 40 גבוהה יתר 60% לעומת 40% מבני 39 - 25 ומאשר כך כי הותק תורם לשביעות הרצון בעבודה. חשוב לציין כי התעסוקה נחשבת לתחום
הבעייתי ביותר אצל משפחות חד הוריות, שברובן עומדת אשה בראשן.גלי דונבין (1989) מצאו כי היבט התעסוקה חשוב לעולים מברה"מ יותר מאשר לישראלים - הם יחסו לאפשרות לביטוי עצמי ערך רב ביותר. דבר המנוגד לעמדה הקולקטיבית בברה"מ. דבר נוסף - הם מסתייגים יותר מהעברת ביקורת על ממונים ועמיתים שכן ביקורת זו לא מקובלת
בברה"מ. כמו כן עם עליתם ארצה מצאו העובדים הפרופסיונלייים כי ההערכה המקצועית לה הם זוכים בארץ נמוכה מזו לה זכו בברית המועצות.ג. שביעות רצון משליטה בשפה העברית והסתגלותהשפה המילולית היא כלי מרכזי ביותר המשמש את האדם לביטוי עצמי, לתקשורת עם סביבתו ליצירת פעולות גומלין. באמצעות השפה יוצר האדם מערכות
מושגים, סמלים, מחשבות אשר בכללותם מהווים נדבך בהתפתחות התרבות.השפה היא מכשיר הקומוניקציה החשוב ביותר שכן באמצעותה הפרט מביע את צרכיו, בקשותיו דרישותיו כדי לקבל עזרה, שיתוף פעולה, יכולת להשפיע ולהשיג דברים.תהליך רכישת השפה הוא תהליך ראשון לכוון של השתלבות בארץ כי באמצעותה נרכשים ערכים ונורמות
התנהגות המאפינים את החברה הישראלית. ראיה לחשיבות השפה היא רשת האולפנים הענפה שהוקמה עם תחילת גל העליה הגדול מברה"מ והחשיבות של הלימודים באולפן לקליטת העולים ולהשתלבותם בארץ.מענין בהקשר זה לציין מחקר של פורטפילד (1961) המצויין אצל קטוביץ (1973) שבדק קשר בין הישגים בהבנת טקסט לבין מצב חברתי ומעמדו של
הילד בתוך קבוצת הגיל שלו. נמצא קשר משמעותי בין הישג גבוה בהבנת הנקרא לבן סטטוס חברתי גבוה, ובין הישג נמוך בהבנת הנקרא לסטטוס חברתי נמוך.לפי קטוביץ (1973) בעלי הישגים לשוניים נמוכים הראו סימפטומים של חרדה, מוגבלות בחופש האישי ותחושת בידוד ואלו בעלי הישגים גבוהים בלשון גילוי הערכה עצמית גבוהה, ומקובלת
חברתית.נוה ונועם (1993) בדקו את רמת השליטה בעברית והקשר שלה לתעסוקה ומצאו כי השליטה בעברית הינה תנאי הכרחי לחפוש ולמציאת עבודה ולהשתלבות בה.השליטה בעברית משתפרת עם הותק בארץ.רמת השליטה בעברית יורדת במידה ניכרת עם הגיל. רק 7% מבני 55 - 64 מסוגלים לנהל שיחה פשוטה בעברית לעומת 57% מקרב בני 25 - 34.הקשר
לתעסוקה בולט - 45% מהמועסקים יכולים לנהל שיחה פשוטה בעברית לעומת 32% מקרב הלא מועסקים.בולט קושי של עולים מבוגרים לרכוש השפה ולמצוא תעסוקה הולמת. מן העולים המועסקים במקצוע שאינם מעונינים כמחצית טוענים כי רמת ידיעותיהם בעברית אינה מספקת כדי לעבוד במקצוע הרצוי להם. גם כאן שיעור זה יורד עם הותק ועולה עם
הגיל.דמיאן ותמרי רוזנבאום (1993) מצאו כי אחוז העולים המדווחים שהם משתמשים בעברית בלבד כשפת יום יום בקרב עולי 1990 גבוה יחסית לעולים משנות ה- 70, דבר הניתן להסבר על ידי החשיפה המהירה והאינטנסיבית של העולים שנקלטו בקליטה ישירה בשנות ה- 90 ולצורך הרב להשתמש בה. קטוביץ (1973) מצא כי בקרב תלמידים במערכת
החינוך המכירים את השפה העברית יהיו גבוהים יותר בהסתגלות בהשוואה לתלמידים המבינים פחות את השפה העברית, ללא כל תלות בארץ המוצא.ד. שביעות רצון מפעילות פנאי והסתגלות פעילויות מחוץ למסגרת הלימודים או התעסוקה, בשעות הפנאי של האדם, הן פעילויות בעלות חשיבות רבה מבחינת הסוציליזציה של היחיד בחברה. מדובר בקשת
של פעילויות שונות החל מפעולות פורמליות המאורגנות על ידי נציגים שונים וכלה בפעילויות ספונטניות המאורגנות בדרך כלל על ידי קבוצת הגיל. בש (1961) המצוטט על לידי קטוביץ (1973) ציין שאין קשר סטטיסטי מובהק בין מידת ההשתתפות בפעילות חברתית לבין מידת ההסתגלות אך נמצא שתלמידים בגיל ההתבגרות הלוקחים חלק
בפעילויות חברתיות עשויים להראות הסתגלות טובה יותר מאלה המשתתפים פחות או בכלל לא. קטוביץ (1973) מציין כי חוקרים רבים הניחו שאדם העוסק בפעילות חברתית מסתגל טוב יותר לחברה אך חוזק הקשר שנוי במחלוקת. שביעות רצון מקליטת הילדיםקליטת ילדים מוצלחת במערכת החינוך ובחברה מהווה קריטריון חשוב ביצירת שביעות רצון
בקרב משפחות עולים. קליטה לא מוצלחת עשויה לחבל ברצון המשפחה כולה להישאר בארץ (קטוביץ 1973).דמיאן רוזנבאום תמרי (1993) מצינות כי ל- 52% מכלל המשפחות שנחקרו היו ילדים עד גיל 15 בעת עליתן לארץ מהן ל- 97% ילד אחד או שניים. כך שמדובר במשפחות קטנות.מתוך משפחות אלו, 85% ציינו כי הם שבעי רצון מהתאקלמות
ילדיהם בארץ.נוה (1994) מצין כי השאיפה לסביבה טובה עבור הילדים היא מניע מרכזי בקרב משפחות חד הוריות וכי 65% שבעי רצון ("מאד" או "די") ובכך הם דומים למשפחות הנשואים.בבדיקת שביעות רצון לפי גיל מצא נוה (1994) כי בקרב הורות יחידות 59% מהצעירות מרוצות לעומת 72% מהמבוגרות יותר, ובקרב האמהות הנשואות אין
הבדל משמעותי, 68% מהצעירות מרוצות לעומת 64% מהמבוגרות.קטוביץ (1973) השוה בין ילדים עולים מברה"מ לארה"ב ומצאו כי ילדי ארה"ב מסתגלים גבוה יותר מילדי ברה"מ למערכת החינוך בשל הדמיון הרב יותר בין מערך החינוך בארץ ובארה"ב, דמיון בתרבות ובנורמות, ההשפעה של התרבות והנורמות משפיעה במיוחד בפנימיות כמו
הפנימיה בה ערך את מחקרו.השערות המחקרהשערה מס' 1בדיקת הקשר בין שביעות רצון כללית לבין שביעות רצון רב-תחומית, כלומר בתחומים הבאים: שביעות רצון מדיור, מתעסוקה, מרכישת השפה העבברית, מפעלות בשעות הפנאי ומהשתלבות הילדים. השערת המחקר היא כי קיים קשר מהותי בין השניים. ככל ששביעות הרצון בתחומים הללו גבוהה
כן תעלה שביעות הרצון הכללית.ימצא הבדל משמעותי סטטיסטי (רמת מובהקים 0.05 PL) בין הקבוצה המדווחת על שביעות רצון כללית גבוהה ושביעות רצון גבוהה בתחומים הספציפיים לבין הקבוצה המדווחת על שביעות רצון כללית ורב תחומית נמוכה.השערה מס' 2בדיקת הקשר בין שביעות רצון כללית לבין הסתגלות. בדיקת הקשר בין הסתגלות
לשביעות הרצון בתחומים ספציפיים: בין הסתגלות לבין שביעות רצון מדיור, בין הסתגלות לבין שיבעות רצון מתעסוקה, בין הסתגלות לבין שביעות רצון מרכישת השפה העברית, בין הסתגלות לבין שביעות רצון מפעילות בשעות הפנאי, בין הסתגלות לבין שביעות רצון מהשתלבות הילדים.השערת המחקר היא שככל ששביעות הרצון הכללית גבוהה
יותר כן תהיה הסתכלות רבה יותר. יהיה הבדל משמעותי סטטיסטי (רמת מובהקות 0.05 PL) בין הסתגלות קבוצת המדווחים על שביעות רצון כללית ורב תחומית גבוהה לבין הסתגלות קבוצת המדווחים על שביעות רצון כללית ורב תחומית נמוכה.השערה מס' 3בדיקת הקשר בין המאפיינים הדמוגרפים: מין, גיל, מוצא, השכלה לבין שביעות הרצון
מדיור, תעסוקה, פנאי, שפה והשתלבות הילדים ולבין הסתגלות.קבוצה א' נתונים דמוגרפיים: השכלה נמוכה, מבוגרים, רפובליקות אסייתיות, נשים.קבוצה ב' נתונים דמוגרפיים: השכלה גבוהה, צעירים, רפובליקות אירופאיות, גברים.ימצא הבדל מובהק ומשמעותי סטטיסטית (רמת מובהקות 0.05 PL) בין קבוצה א' לקבוצה ב' לגבי שביעות רצון
כללית ומהתחומים הנזכרים ולגבי דווח על הסתגלות.השערת המחקר היא כי קבוצה א' הגיעה עם ציפיות ויכולות נמוכות יותר ולכן שביעות רצונה רבה יותר והסתגלותה רבה יותר. קבוצה ב' הגיעה עם ציפיות ויכולות גבוהות יותר ולכן שביעות רצונה נמוכה יותר והסתגלותה נמוכה יותר.יש לציין כי מצופה שבקבוצה א' תדווח על הסתגלות
רבה יותר מאשר קבוצה ב' אך מדובר בהסתגלות סובייקטיבית. המחקר יבדוק הסתגלות אובייקטיבית במימדים של רמת דיור, רמת תעסוקה, וימצא כי קבוצה ב' הגיעה להסתגלות אובייקטיבית גבוהה יותר ברמת דיור ורמת תעסוקה הסתגלות גבוהה תחשב: מגורים בדירה בבעלותו, עבודה בישראל במקצוע זהה למצקוע בברה"מ, או גבוה יותר, בן/בת
זוג שבע רצון ממשכורת, ניהול כשרונית, וחשש מועט מפיטורין.השערה מס' 4ימצא הבדל סטטיסטי - מובהק ומשמעותי (רמת מובהקות 0.05 PL) בין הסתגלות קבוצת העולים מרפובליקות אירופאיות להסתגלות קבוצת העולים מרפובליקות אירופאיות לטובת העולים מרפובליקות אירופאיות. השערה זו מבוססת על המומרים שהזכרו ברקס התאורטי
הטוענים כי קירבה בין תרבות ארץ המוצא ותרבות הארץ הקולטת תורמים להסתגלות רבה יותר, ולאור העובדה שעולים מרפובליקות אירופאיות קרובים יותר לתרבות הישראלית המושפעת מתרבות המערב (סימון 30, תש"ז בתוך קטוביץ, 73 עמ' 33).השערה מס' 5ימצא קשר חיובי בין רמת ההבנה של השפה העברית לבין רמת ההסתגלות. בהשוואה בין
שתי הקבוצות, האחת בעלת רמת שליטה גבוהה בשפה ואחת בעלת רמת שליטה נמוכה בשפה, תבלוט הקבוצה הראשונה בהסתגלות גבוהה יותר (ברמת מובהקות 0.05 PL).ההשערה מבוססת על הגישות הרואות בשפה אי ראשית תהליך ההסתגלות (הרמן 18 תשכר, מינקוביץ 28, תשכ"ט, קטוביץ 73).השערה מס' 6(לדעתי מיותרת - הסיכוי לקבל מובהקות
נמוך)יבדק הבדל סטטיסטי בין קבוצת עולי רפובליקות אירופאיות לבין עולי רפובליקות אסייתיות לגבי רמת הבנת השפה והסתגלות.השערה מס' 7יבדק הקשר בין מידת שביעות הרצון מהפעולות החברתיות בשעות הפנאי לבין רמת ההסתגלות. ימצא קשר חיובי - ככל שרמת שביעות הרצון מהפעילות החברתית והתרבותית בשעות הפנאי גבוהה יותר כן
רמת ההסתגלות גבוהה יותר ולהיפך.ימצא הבדל מובהק סטטיסטית (0.05 PL) בין קבוצת העולים השבעי רצון מהפעולות החברתיות והתרבותיות בשעות הפנאי לבין אלו ששביעות רצונם נמוכה לגבי רמת ההסתגלות. זאת בהתבסס על מחקרים שונים שמצאו כי קיים קשר נמוך אבל חיובי בין פעילות חברתית לבין הסתגלות. (בש 44 1961, רימרס 77
1940, בתוך קטוביץ 73, עמ' 35).השערה מס' 8יבדק ההבדל בין מידת שביעות הרצון מהפעילות החברתית בשעות הפנאי לבין רמת ההסתגלות לפי ארץ מוצא - עולי רפובליקות אירופאיות לעומת עולי רפובליקות אסייתיות.כלי מחקר ואוכלוסיית המחקראוכלוסיית המחקרמתוך 425,000 העולים שעלו ארצה בשנים 1989-1992 הרי בגילאי 25-64 שזה
183,000 עולים. מכאן שיש לבנות מדגם מצייג של נחקרים.התפלגות אוכלוסיית המדגםמין: 52% נשים 48% גבריםגיל: 25-34 29% 35-44 36% 45-54 21% 55-64 14%מועד עליה: 58% עלו ב - 1990 37% עלו ב - 1991
3% עלו ב - 1992 2% עלו ב - 1989מוצא: 80% מרפובליקות אירופאיות 13% מרפובליקות אסייתיות 7% מרפובליקות קווקזיותהשכלה: 35% השכלה אקדמית ומדעית 34% בעלי מקצועות חופשיים וטכניים 31% ללא
השכלה אקדמית או טכניתהנחקרים ימצאו ב - 10 ישוביים ברחבי הארץ. אתור לפי רישומי מרשם התושבים ומשרד הקליטה.כלי המחקרכלי המחקר הם השאלון והניגוחים הסטטיסטיים שיערכו.השאלון בנוי על פי המודל שנוסח במחקר זה וכולל שאלות מכל התחומים הנבדקים.פרטים דמוגרפיים: גיל, מין, השכלה, תאריך עלייה, ארץ מוצא.תחום דיור
נבדק בשאלות 1-5 לבדיקת הסתגלות אובייקטיבית.שביעות רצון בתחום הדיור שאלות 6-8 לבדיקת הסתגלות סובייקטיבית.תחום התעסוקה נבדק בשאלות 9-13 לבדיקת הסתגלות אובייקטיבית.שביעות רצון בתחום התעסוקה השאלות 14-18 לבדיקת הסתגלות סובייקטיבית.הערכת סיכויים להצליח בארץ מקצועית וכלכלית לבדיקת הסתגלות
סובייקטיבית.רכישת שפה נבדק שאלות 2-22 לבדיקת הסתגלות אובייקטיבית.שביעות רצון מרכישת שפה נבדק בשאלות 23-25 לבדיקת הסתגלות סובייקטיבית.שביעות רצון מפעילות פנאי וקשר חברתי נבדק בשאלות 26-29 לבדיקת הסתגלות סובייקטיבית.שביעות רצון מקליטת הילדים נבדקת בשאלות 30-31.שביעות רצון כוללת בשאלה 32. - שביעות
רצון כגרעין פנימי גלובלי.הסתגלות הקשורה למחוייבות לארץ נבדקת בשאלות 33-34.הסתגלות הקשורה לזהות ליהודות ולישראל נבדקת בשאלות 35-38.הערכת הסתגלות כללית נבדקת בשאלה 39.עיבודים סטטיסטייםיבוצעו ניתוחי רגרסיה לגבי הגורמים המסבירים הבדלים בקבוצות העולים מבחינת רמת שביעות הרצון הכללית ובתחומים
השונים.ניתוחי רגרסיה לגבי הגורמים המסבירים הבדלים בקבוצות העולים מבחינת רמת הסתגלות רמת מחוייבות לארץ, רמת הזדהות.ניתוח רגרסיה לגבי גורמים המסבירים הבדלים בין עולים מרפובליקות אירופאיות לרפובליקות אסייתיות.ניתוח גורמים לגבי הסתגלות של עולי ברה"מ ובדיקת המטען של כל משתנה בגורמים השונים.גורם שביעות
רצון כוללת לפי המשתנים שביעות רצון מדיור, מתעסוקה, מרכישת שפה, משעותפנאי ומקליטת ילדים.גורם הסתגלות לפי משתנים של הרגשת בי ישראל, בטחון בהישארות בארץ ולפי משתנים של זיקה ליהדות ולישראל, ולפי הערכת סיכויי הצלחה בארץ.שאלוןשלום, שמי _________ ואני עורך / ת מחקר בנושא קליטת עליה מברה"מ. אודה לך על
שיתוף הפעולה. נא סמן את התשובה המתאימה לך ביותר מבין האפשרויות. תשובותיך יתרמו ויעזרו למחקר זה בפרט ולקליטת העליה. אינך צריך / ה לרשום את שמך, השאלון הינו אנונימי. בתודה ___________פ ר ט י ם א י ש י י םגיל _______ מין ________ ארץ מוצא בברה"מ ____________ מס' שנות לימוד _____________השכלה
אקדמאית בתחום __________ / השכלה טכנית בתחום ___________תואר A.B / A.M / .D .PH טכנאי / הנדסאי / מהנדס השנה בה עלית לישראל _________ת ח ו ם ה ד י ו ר1. באיזה דירה אתה גר א. דירה בבעלותי. ב. דירה בדמי מפתח. ג. דיור ציבורי ד. דירה שכורה ה. מרכז קליטה או אולפן בעיר. ו. אחר.2. כמה חדרים
בדירה ? _________3. כמה נפשות גרות בדירה ? ________4. האם את / ה מתכוון / ת לרכוש דירה ?א. כן, תוך 3 שנים משנת העליה.ב. כן, תוך 5 - 4 שנים משנת העליה.ג. כן, אך לא ידוע מתי.ד. לא מתכוון / ת לקנות דירה.5. כאשר אתה משווה את רמת הדיור שלך לרמת הדיור שלך בארץ לרמת הדיור בברה"מ - מה דעתך ?א. בישראל רמת
הדיור הרבה יותר גבוהה.ב. בישראל רמת הדיור קצת יותר גבוהה.ג. אין הבדל.ד. בישראל קצת יותר נמוכה.ה. בישראל הרבה יותר נמוכה.6. מהי שביעות רצונך מהדירה בה אתה חי ? א. שבע רצון מאוד ב. שבע רצון ג. לא כ"כ שבע רצון ד. לא שבע רצון7. מהי שביעות רצונך משכונה בה אתה חי ? א. שבע רצון מאוד ב. שבע רצון ג.
לא כ"כ שבע רצון ד. לא שבע רצון8. מהי שביעות רצונך מהעיר בה אתה חי ? א. שבע רצון מאוד ב. שבע רצון ג. לא כ"כ שבע רצון ד. לא שבע רצון ת ח ו ם ה ת ע ס ו ק ה9. המקצוע בו עסקת בברה"מ הוא : א. מדעי / אקדמאי ב. מקצוע חופשי אחר ג. מנהל / פקידות ד. עובד מקצועי / בלתי מקצועי ה. אחר: שרותים ,
מכירות וחקלאות.10. האם אתה עובד בישראל כיום ? כן / לא11. האם עבדת בישראל מיום עליתך לארץ ? כן / לא אם כן - כמה זמן _____12. באיזה מקצוע אתה עובד בישראל: א. מדעי / אקדמאי ב. מקצוע חופשי אחר ג. מנהל / פקידות ד. עובד מקצועי / בלתי מקצועי ה. אחר: שרותים , מכירות וחקלאות.13. האם בן / בת זוגך עובד
/ ת כיום ? כן / לא | אין לי בן / בת זוג.14. מהי שביעות רצונך מהתחום המקצועי בו אתה עובד: א. שבע רצון מאוד ב. שבע רצון ג. לא כ"כ שבע רצון ד. לא שבע רצון15. מהי שביעות רצונך מהמשכורת והתנאים הנלווים : א. שבע רצון מאוד ב. שבע רצון ג. לא כ"כ שבע רצון ד. לא שבע רצון16. מהי שביעות
רצונך מהענין בעבודה : א. שבע רצון מאוד ב. שבע רצון ג. לא כ"כ שבע רצון ד. לא שבע רצון17. מהי שביעות רצונך מניצול כישרונותיך ויכולותיך בעבודה : א. שבע רצון מאוד ב. שבע רצון ג. לא כ"כ שבע רצון ד. לא שבע רצון18. עד כמה אתה חושש מפיטורין : א. חושש מאוד ב. חושש למדי ג. לא כל כך חושש ד. לא חושש
כלל19. עד כמה אתה מעריך את סיכוייך להצליח בארץ מבחינה מקצועית וכלכלי? א. סיכויים גבוהים מאד ב. סיכויים גבוהים ג. סיכויים בינוניים ד. סיכויים נמוכים ת ח ו ם ה ש פ ה ה ע ב ר י ת20. כיצד אתה מעריך את יכולת הדיבור שלך בעברית בשיחה פשוטה ? א. מדבר באופן חופשי שיחה פשוטה. ב. מדבר באופן כמעט
חופשי ב. כמעט חופשי ג. יכול לדבר אך מתקשה. ד. אינו יכול לשוחח שיחה פשוטה בעברית.21. כיצד אתה מעריך את יכולת הקריאה שלך בעברית של קטע פשוט ? א. באופן חופשי ב. כמעט חופשי ג. יכול לקרוא אך מתקשה ד. לא יכול לקרוא בעברית22. כיצד אתה מעריך את יכולת הכתיבה שלך לכתוב מכתב קצר ופשוט בעברית ? א.
כותב באופן חופשי ב. כותב באופן כמעט חופשי ג. יכול אך מתקשה ד. לא יכול23. עד כמה אתה שבע רצון מיכולת הדבור שלך בעברית ? א. שבע רצון מאוד ב. שבע רצון ג. לא כ"כ שבע רצון ד. לא שבע רצון24. עד כמה אתה שבע רצון מיכולת הקריאה שלך בעברית ? א. שבע רצון מאוד ב. שבע רצון ג. לא כ"כ שבע רצון ד.
לא שבע רצון25. עד כמה אתה שבע רצון מיכולת הכתיבה שלך בעברית ? א. שבע רצון מאוד ב. שבע רצון ג. לא כ"כ שבע רצון ד. לא שבע רצון פ ע י ל ו ת פ נ א י26. עד כמה אתה שבע רצון מהקשר החברתי שלך עם עולים מברה"מ ? א. שבע רצון מאוד ב. שבע רצון ג. לא כ"כ שבע רצון ד. לא שבע רצון27. עד כמה אתה שבע רצון
מהקשר החברתי שלך עם ישראלים ותיקים ? א. שבע רצון מאוד ב. שבע רצון ג. לא כ"כ שבע רצון ד. לא שבע רצון28. עד כמה אתה שבע רצון מיחסי הישראלים הותיקים כלפיך ? א. שבע רצון מאוד ב. שבע רצון ג. לא כ"כ שבע רצון ד. לא שבע רצון29. עד כמה אתה שבע רצון מחיי התרבות בישראל? א. שבע רצון מאד. ב.
שבע רצון ג. לא כ"כ שבע רצון ד. לא שבע רצון ת ח ו ם ק ל י ט ת י ל ד י ם30. עד כמה אתה מרוצה מקליטת ילדיך בלימודים ? א. שבע רצון מאוד ב. שבע רצון ג. לא כ"כ שבע רצון ד. לא שבע רצון31. עד כמה את מרוצה מקליטת ילדיך בחברה ? א. שבע רצון מאוד ב. שבע רצון ג. לא כ"כ שבע רצון ד.
לא שבע רצון כ ל ל י32. עד כמה אתה שבע רצון מחייך בישראל באופן כללי ? א. שבע רצון מאוד ב. שבע רצון ג. לא כ"כ שבע רצון ד. לא שבע רצון מ ח ו י ב ו ת לארץ33. עד כמה אתה בטוח שתשאר לחיות בארץ ? א. בטוח שאשאר ב. בטוח למדי ג. יתכן שאשאר, אך לא בטוח ד. לא בטוח ה. כמעט בטוח שלא אשאר מ ח ו י ב ו
ת34. עד כמה את מרגיש בארץ בבית ? א. מרגיש שישראל ביתי ב. דמי מרגיש שישראל בית ג. לא כל כך מרגיש בבית ד. לא מרגיש בבית ז י ק ה ל י ה ד ו ת ו ל י ש ר א ל35. כיצד היית מעריך את רמת הזהות שלך כיהודי ? א. גבוהה ב. בינונית ג. נמוכה36. כיצד היית מעריך את רמת הזהות שלך כישראלי? א. גבוהה
ב. בינונית ג. נמוכה37. כיצד היית מעריך את רמת ההזדהות שלך עם גורל העם היהודי : א. גבוהה ב. בינונית ג. נמוכה38. כיצד היית מעריך את רמת ההשתייכות שלך לחברה הישראלית ? א. גבוהה ב. בינונית ג. נמוכה הסתגלות39. כיצד את מעריך את מידת ההסתגלות שלך לחיים בישראל ? א. במידה רבה מאוד ב.
במידה רבה ג. לא כל כך ד. בכלל לא. תודה על שיתוף הפעולה !ב ב י ל י ו ג ר פ י ה1. אליצור דב אליצור מיקי (1975) להישאר או לרדת המכון למחקר חברתי שימושי, ירושלים.2. גלין אמירה דיובין רוברט (1989) עבודה ומשמעותה עולים מרוסיה בישראל הפקולטה לניהול - אוניברסיטת תל-אביב.3. דמיאן נטליה, רוזנבאום -
תמרי יהודית (1993) מעקב אחר הנקלטים במסלול הקליטה הישירה דו"ח מספר 4 עולי ברה"מ יולי 1990 שנה וחצי לאחר העליה. המשרד לקליטת עליה האגף לתכנון ולמחקר.4. דמיאן נטליה רוזנבאום - תמרי יהודית (1991) שני גלי עליה עולי ברה"מ בשנות ה- 70 ובראשית שנות ה- 90 אפיונים דמוגרפים וסוציו כלכליים. המשרד לקליטת עליה
האגף לתכנון למחקר.5. לוין קורט (1989) ישוב קונפליקטי, פרק א', ירושלים הוצאת כתר.6. לזרוס ר (1967) אישיות והסתגלות הוצאות גומא תל-אביב.7. מטרני גוזלן מיכל (1993) התקשרות למקום, מניע להגירה ופערים בין סביבת המוצא והיעד חבור לתואר מבוסטר למדעים בתכנון ערים ואזורים הטכניון חיפה.8. מנדלצוויג ריקי ומגור
נונו (1984) עורכים עליה וקליטה, ירושלים: המשרד לקליטת עליה. מרכז ההסברה שרות הפרסומים.9. מצפי גימלברג ורד (1992) מניעי הגירתם של סטודנטים מהגרים מברה"מ, זכותם והסתגלותם החברתית והרוחנית עבודה לתואר מוסמך אוניברסיטה במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה של אוניברסיטת בר - אילן, רמת גן.10. מרגוליס חוליה
זינגר נדיה (1993) דברים שרואים משם...הגורמים המשפיעים עך נטיות העלייה מחבר העמים, המרכז ללימודי הפיתוח רחובות.11. נוה גדליה נועם גילה (1993) "מצבם התעסוקתי של העולים : ממצאים נבחרים מסקר תעסוקה בקרב עולי ברה"מ" . תדפיס מתוך שוק העבודה בישראל בעריכת בתיה הררי ואפרייס תמרי 1993 עמ' 199 - 169.12. נוה
גדליה (1999) משפחות חד הוריות בקרב עולים מברה"מ לשעבר היבטים נבחרים של תהליך קליטתן. ירושלים מחקר בהזמנת ממשלת ישראל וגויט - ישראל.13. ספוסניק רוזה (1983) שביעות רצון כללית ובתחומים ספציפיים במהלך החיים של האדם הגובר בישראל עבודה לתואר מוסמך במדעי הרוח החוג לפסיכולוגיה אוניברסיטת
תל-אביב.14. קטוביץ דב (1973) השוואת הסתגלות של תלמידים עולים מארה"ב וברה"מ במוסדות חנות פנימיתיים עבודה לתואר מוסמך אוניברסיטה בביה"ס לחוק באוניברסיטת בר-אילן, רמת גן.15. רוזנבאום יהודית פרבר חבצלת קליטה חברתית ותרבותית של עולים בישראל בתוך : קליטה ורווחה בישראל ערוכה בידי פרופ' לבנברג
ופרופ' קראוס. ביה"ס לעבודה סוציאלית אוניברסיטת בר-אילן.16. שובל יהודית, מרקוס יהודה, בירן נעמי, דותן יהודית (1973), דפוסי הסתגלות של עולי ברית המועצות, המשרד לקליטת עלייה, האגף לתכנון ולמחקר, אונ' בר-אילן.17. שובל יהודית, מרקוס יהודה, דותן יהודית (1974), דפוסי הסתגלות של עולי ברה"מ, תהליכי הזדהות
עם החברה הישראלית. י-ם כסלו תשל"ח, דצמבר 1974.18. תבורי אפריים (1989) הזהות היהודית הישראלית בהתייחסות לישראל למהגרים מברה"מ גשר 119, 26 - 21.19. Cantrill, H, (1965) The pattern of human concern, Rotgers University Press.20. Colter, N.E Age Variations in the dimensionality of life satisfaction
Journal of Gerontology, 1979 1934 573 - 578. 21. Dashetsky Armold, Jan De Amicis, Bernard Lazerwitz, Ephraim Tabory (1992) Americans Abroad: A comparative Study of Emigrants From the United - States, New York, Plenom Press.
22. Georg L. K. (1979) The happiness syndrome : Methodological and substantive issues in the study of social Psychological well - being in adulthood . 210-216 The gerontologist,
1979 19 (2) 23. Horowitz T. (1989) The Soviet man in an open society:An overview, In T. Horowitz (Ed). The soviet man in an open society Lanham, MD:University Press of America. 24. Larson, R (1978) Thirty
years of research on the subjective well - being of olders Americans Journal of Gerontology, 1978, 33 109 - 125.

תגים:

חבר · רוסים · העמים · הגירה · רוסיה · עלייה · קליטה · רווחה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "עולי ברה"מ-השוואה בין העולים מרפובליקות אירופאיות ועולים מרפובליקות אסיאתיות", סמינריון אודות "עולי ברה"מ-השוואה בין העולים מרפובליקות אירופאיות ועולים מרפובליקות אסיאתיות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.