היישום אינו מחובר לאינטרנט

יהדות תורכיה ויהדות סלוניקי לפני מלה"ע השניה

עבודה מס' 041081

מחיר: 249.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: רקע, המצב ערב המלחמה, יהודי תורכיה, כיבוש סלוניקי, המלחמה בבלקן, מלה"ע ה-1 תבעירת 1917 ושינויי המשטר.

7,743 מילים ,5 מקורות

תקציר העבודה:

מלחמת העולם השנייה הותירה את העולם היהודי בארצות אירופה ובחלק מארצות המזרח בחורבן גדול. בעבודה זו ברצוני לעסוק בשתי קהילות הקרובות זו לזו גיאוגרפית ותרבותית, בחרתי לעסוק ביהודי תורכיה וביהודי קהילת סלוניקי שביוון ערב מלחמת העולם השנייה. אפתח בתיאור הקהילה בתורכיה.
תורכיה היא מדינה שבאופן מסורתי לא היתה בה אנטישמיות, כלומר שנאת יהודים בתור יהודים, על דרך ההכללה. יחד עם זאת, מעמדם של תושבי האימפריה נקבע בהתאם לדתם. בעוד שהמוסלמים היו אזרחים מדרגה ראשונה היו הלא-מוסלמים אזרחים מדרגה שנייה, עם מערכת כללים מיוחדת להם, שהעניקה להם זכויות מוגבלות יחסית וחייבה אותם בהטלים כבדים יותר. היהודים, כמו מיעוטים דתיים אחרים באימפריה, הופלו לרעה בגלל אי היותם מוסלמים ולא בגלל היותם יהודים. (לוי, עמ' 34)
הרפובליקה התורכית המודרנית, שקמה באוקטובר 1923 עקב התמוטטות האימפריה העות'מאנית, היתה שונה שוני מהותי מן האימפריה, בממדיה ובהרכב אוכלוסיה. המדינה היתה אמורה להיות מדינת-לאום חילונית, שכל אזרחיה נהנים משוויון-זכויות, ותמורת זאת כל האזרחים נאמנים אך ורק למדינה ומוותרים על האוטונומיה הקהילתית והתרבותית שלהם. חוקת הרפובליקה קבעה, כי כל האזרחים הם שווים, ללא הבדל של דת או של גזע, ומאוחר יותר נקבע בחוקה, כי תורכיה היא מדינה חילונית. לבני המיעוטים ניתנה הזכות, או החובה, לשרת בצבא, אך הם לא יכלו להגיע לקצונה או ללמוד בבתי-ספר צבאיים. היו גם הגבלות נסיעה, שהוחלו במיוחד על הארמנים והיוונים-מיעוטים שמרדו- ופחות על היהודים, שנחשבו מיעוט נאמן. פרט להגבלות אלו נהנו בני המיעוטים, והיהודים בכללם, מכל הזכויות והשירותים שניתנו על-ידי המדינה ומוסדותיה. אולם היה קיים פער בין המעמד המשפטי הפורמאלי של בני המיעוטים השונים בתורכיה, כפי שבא לידי ביטוי
בחוקה ובמדיניות הממשלתית, ובין מעמדם החברתי, שהושפע ממסורות ומדפוסי- התנהגות בני מאות שנים וניכרו בו גילויים של אפליה על רקע דתי. אך בגלל האופי החילוני של המדינה נעטפו אפליות אלו בעטיפה של לאומיות.
גם רגשות התסכול של התורכים מן ירידת מעמדה של ארצם מדרגת אימפריה רחבת-ידיים למדינה מצומקת בשטחה ובהשפעתה השפיעו על יחסם לבני-המיעוטים.
המונח 'תורכים' כלל למעשה את כל המוסלמים בלבד, ואילו המיעוטים נשארו בגדר לא-מוסלמים והיו מושא מצד אחד לכינויים זלזלניים בפי הציבור הרחב ומצד השני לתביעות, כגון שידברו תורכית. שכן, בני המיעוטים לא דיברו תורכית בשל בידולם החברתי-תרבותי באימפריה העות'מאנית, שנבע מכללי המשחק שנקבעו על-ידי השלטונות, ועתה במדינת- הלאום התורכית הם לא יכלו להפוך מיד לתורכים, במיוחד על רקע העוינות כלפיהם מצד החברה התורכית. מדי פעם התנהלו מערכות יזומות נגד בני-המיעוטים כדי שידברו תורכית והוטחו כלפיהם האשמות שאין הם מרשים לבנותיהם להינשא לתורכים. מערכות אלו הופנו בדרך-כלל נגד כל המיעוטים ולפעמים, על רקע מאורע כלשהו, נגד מיעוט אחד מסוים.
בשני מקרים סבלה מכך במיוחד הקהילה היהודית.
נשאלת השאלה , האם להופעת הנאציזם בגרמניה, מעלייתו לשלטון עד להתמוטטותו, היתה השפעה על יחסם של השלטונות ושל החברה בתורכיה כלפי היהודים במדינה זו בשנות 1945-1933.

ברבע הראשון של המאה ה20 -, שבו הגיעה היהדות הסאלוניקאית לשיא התפתחותה הכלכלית, החברתית והתרבותית והיו נכונות לה בעתיד אפשרויות גדולות, התרחשו בחצי האי הבלקני ובמטרופולין שלה חמישה מאורעות הרי-גורל שזעזעו את יסודותיה של הקהילה הבנויים על אבטונומיה יהודית, בחינת "מדינה בתוך מדינה": 1. מלחמת מדינות הבלקן לנישול השלטון התורכי מהבלקנים (1912-1911) וכיבושה של סאלוניקי (1912) על-ידי היוונים; 2. המלחמה הבלקנית (1913) וקביעתו הסופית של מעמדה המדיני של סאלוניקי; 3. התבערה הגדולה שהתחוללה בעיר בל' באב תרע"ז (18.8.17) שבה עלו באש רוב בתי היהודים, בתי מסחרם ומוסדותיהם; 4. מלחמת העולם הראשונה ( 1919-1914)
ובעקבותיה מלחמת יוון-תורכיה (1922) וכתוצאה ממנה הגירתם של מאות אלפי יוונים מעריהם באסיה הקטנה לארץ-יוון, ומהם כמאה אלף לסאלוניקי; 5. מיגור המלוכה ביוון והחלפתו במשטר ריפובליקני (1934-1920) וכתוצאה ממנו התגברות האנטישמיות והגירת היהודים בהמוניהם בעיקר לארץ-ישראל.
להלן נסקור בקצרה, התרחשויות אלו ותוצאותיהן במאבקה של יהדות סאלוניקי לקיומה ולשמירת זכויותיה המיוחדות שנרכשו מדור דור.

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. התגובות הראשונות בתורכיה לנאציזם 1934-1933
3. יהודי תורכיה ערב מלחמת-העולם השנייה
4. יהודי תורכיה בתקופת המלחמה
5. יהדות סלוניקי
כיבוש סאלוניקי
המלחמה הבלקנית (1913)
6. מלחמת העולם הראשונה (1919-1914)
התבערה הגדולה ב-1917
שינויים במשטר היווני
7. סיכום : מוסדות הקהילה היהודית בסאלוניקי
8. ביבליוגרפיה

מקורות:

אבנר לוי, יהודי תורכיה ערב מלחמת-העולם השנייה ובמהלכה.
יהודי תורכיה, אומף מאמרים בעריכת ש. כאגן, אונ' ת"א 1974 .
זכרון סלוניקי, גדולתה וחורבנה של ירושלים דבלקן, עורך: דוד א' רקנטי, עמ. 161-162
פעמים, פרקי עיון במורשת ישראל במזרח, יהדות ספרד והמזרח בתקופת השואה, עמ. 32-33
יהודי סלוניקי בדורות האחרונים, הליכות חיים, מסורת וחברה, דוד בנבנשתי, עמ. 40-43

תגים:

אנטישמיות · יון · יהודים · גולה · יהודים · יוון · שואה · גולה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "יהדות תורכיה ויהדות סלוניקי לפני מלה"ע השניה", סמינריון אודות "יהדות תורכיה ויהדות סלוניקי לפני מלה"ע השניה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.