סיפורי האגדות של ביאליק

תקציר העבודה:

ההלכה והאגדה הינן שתי פנים של ברייה אחת. ההלכה הינה גיבושה ותמציתה האחרונה והמוכחת של האגדה. והאגדה הינה "קול המייתה של תביעת הלב בשטף מרוצתה לנקודת שאיפתה". מקום תביעת הלב בשטף מרותה לנקודת שאיפתה - זוהי ההלכה. החלום רץ ונמשך אל הפתרון, הרצון - אל המעשה, הפרח - אל הפרי והאגדה - אל ההלכה.
כל הלכה שמתעלית עד לידי סמל, היא עצמה נעשית אב לאגדה חדשה. כל תרי"ג המצוות שבתורה, הן תמציתם של דברי מיתוס, אגדה ומנהגים קדמונים, שהיו מתחילה כפורחים באוויר כמה אלפי שנה, עד שהגיעה שעתם להתגבש בדמות של חוקים חצובים באבן. תורת הקורבנות - יסודה במיתוס הכוהנים. המצוות שבין אדם לחברו - יסודן ברגשות הצדק והרחמים שבלב האומה.
לפי ביאליק, האמן יכול לעצב מהחומר של פירורי התמונות, מההווי של אבותינו בימי דם יצירות אמנותיות של ספרות יפה - רומאנים, נובלות, פואמות ואידיליות.
שורשי התרבות של ביאליק נעוצים בתורת ישראל לכל מקצועותיה, אך בעיקר חביבה עליו האגדה העברית. רב ימיו עסק באגדה, ינק ממנה בשעת צרה ובשעת נחמה, ובה מצא רוויה ותנחומים.
ביאליק שאב מאוצר האגדות מטבעות לשון וציורי הווי, ואלו הפרו והרבו את דמיונו הרב, שתפש לו ביטוי הולם.
קיימת השפעת גומלין בין ביאליק, בעל הזיקה ההדוקה לחיי המחשבה והציבור שבדור, ובין החיים הגנוזים באלף אלפי ספרים. ביאליק מסר את הכתוב בהם בבהירות, ונתן בהם את טעם ורגש השעה. הוא חידש שימושי לשון, שמות פעלים תארים, ונתן בהם רוח חדשה.
השימוש במליצות האגדה ובניביה, המלאים סמלים רבים, מעשיר את ביאליק עושר רב.
גם דרך השימוש ייחודית לו - צירופיהם וחיבורם במשפט הם תמיד בעלי נימה חדשה. הוא אמנם מוציאם מרשות הקודש לרשות החול, אך בכך הוא מוסיף להם גוונים ומשמעויות.

העבודה המתישה של הגהת האגדות החיתה את נפשו של ביאליק והביאה מזור מה לכאבי מחלתו. הוא ראה בהן אבני שיש טהור, שכל התורות שבעולם חרותות עליהן, וכדי להבין את העם היהודי, ומהות חייו בעבר ובהווה, על סוד הצלחתו וכישלונו, יש להפך בהן ולהפך בהן, כי הכל בהן.
את אגדותיו של ביאליק ניתן לחלק לשלושה סוגים: הדרשות מהסוג הראשון הן מדרשי אגדה והדרשות מהסוג השני הן סיפורי אגדה.
הראשונות דורשות ומבארות, והאחרונות מספרות ומסבירות. כוונת שתיהן היא לפרש רעיון מסוים ולהכניסו ללב העם, רק החומר שהן משתמשות בו לשם ההסבר הוא אחר. בסוג השלישי של אגדות המשורר השתחרר לגמרי מן המקור, ונתן דרור לדמיונו. זיקתן למקור הוא המוטיב והמסגרת, אך לא העלילה. את "המעשה" הוא בדה מלבו.
ביאליק יצר מאורעות שונים, תיאורים חיצוניים ופנימיים על בני אדם, מראות הטבע, מושגים ורעיונות שין להם בסיס במקור, מוטיבים הקשורים בסיפורי העם שבעל פה - כל אלה משמשים תוכן לאגדות המדרש, שנתרחבו ע"י ביאליק לשיעור זה. באגדות אלו ניתן למצוא ראיה נוקבת ואמונה תמימה, הרגשה פיוטית וחריפות מזהירה, דמיון פורח וניתוח דק, הלצה שנונה והיתול עדין, בקיאות מרובה וסגנון מלוטש פתגמים חריפים ומשלים נאים בתערובת נפלאה זו סגנון נשגב, גווני לשון עשירה, וביטוי מדויק מתארים את חיי המציאות שבאגדה ואת חיי האגדה שבמציאות. בגלל קוצר היריעה בחרתי להתמקד "באגדת שלושה וארבעה". בחיבור זה אנסה להראות כיצד ביאליק משתמש באגדה באותם חומרים ששמשו אותו לשיריו - סמלים, מוטיבים וחומרים אוטוביוגרפיים.

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. הסמליות באגדת שלושה וארבעה
3. העיבוד הספרותי לאגדת המקור
4. אמצעים סיפוריים באגדת שלושה וארבעה
5. סיכום
6. ביבליוגרפיה

מקורות:

בן יחזקאל, מרדכי "ספר 'ויהי היום'" בתוך: ביאליק - יצירתו לסוגיה בראי הביקורת - אנתולוגיה בעירכת גרשון שקד, מוסד ביאליק, ירושלים תשל"ד.
ורסס, שמואל, "סין סיפור עם לעיבודו הספרותי - עיון, באגדת שלושה וארבעה - נוסח אחד" בתוך: בין גוליו לכיסוי - ביאליק בסיפור ובמסה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, תשמ"ד.
מירון, דן "הערות לאגדת שלושה וארבעה" בתוך: ביאליק - יצירתו לסוגיה בראי הביקורת - אנתולוגיה בעריכת גרשון שקד, מוסד ביאליק, ירושלים תשל"ד.
רטוש, יונתן "שירת האהבה הזרה אצל ביאליק" בתוך: ביאליק - יצירתו לסוגיה בראי הביקורת - אנתולוגיה בעריכת גרשון שקד, מוסד ביאליק, ירושלים, תשל"ד.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "סיפורי האגדות של ביאליק", סמינריון אודות "סיפורי האגדות של ביאליק" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.