תהליכי קבלת החלטות-תיאוריות ויישומים בישראל ובעולם

תקציר העבודה:

"ת"א תהיה המטרה הראשונה שתתקוף עירק, גם אם ישראל לא תשתתף בהתקפה נגדנו, אם תפרוץ מלחמת המפרץ". דברים אלה נאמרו ע"י מנהיג עירק, סדאם חוסין, ב-24 בדצמבר 1990, מספר שבועות לפני פרוץ מלחמת המפרץ.
ממשלת ישראל עמדה בפני החלטה קשה ומורכבת. תוך זמן קצר היה על מקבלי ההחלטות לאסוף את כל הנתונים שניתן ולהגיע להחלטה האם להשיב על איומי סדאם חוסיין או האם להבליג ולתת לקוליצית בעלות הברית לעשות את המלאכה.
על מקבלי ההחלטות היה לקחת בחשבון אילוצים שונים, כגון: הצורך לשמור על רמת יחסים גבוהה עם ארה"ב, קיומה של קואליציה עולמית ואזורית, הצורך לשמור על כושר ההרתעה של ישראל, הצורך לשמור על דימויה הנכון של ישראל, האופן בו יגיב הציבור בישראל על ההתרחשויות ושיקולים נוספים.
תחילת המשבר ביום ה', ה2 - באוגוסט 1990, כשבשעה שתיים אחר חצות פלשה עירק לתחומי כווית וכבשה אותה בשמונה שעות. 12 פעמים התכנסו חברי מועצת הבטחון לישיבות וקיבלו החלטות בעניין כיבוש כווית. עירק התעלמה מכולן. כל הנסיונות שנעשו ע"י ארה"ב, בריה"מ, הקהילה האירופאית, מזכ"ל האו"ם ועוד, עלו בתוהו. (חסידוב עמנואל, ע"מ 20).
עקב הערכת מצב שגויה ועיוותי תפיסה בתהליך קבלת ההחלטות, הגיע שליט עירק, סדאם חוסיין, להחלטה מוטעית, שלפיה סיום עידן ההרתעה הבינגושית יאפשר לו לפעול באין מפריע ולכפות את רצונותיו ההתקפיים על גורמים בינלאומיים אחרים. תוך כדי התכוון להרחיב את עתודות הנפט שלו כמו גם לפתוח בפני ספינותיו את המפרץ הפרסי - שהיה מבחינתו מוצא יחיד לים ואשר היה למעשה, חסום בשמונה שנות מלחמתו עם אירן. בכך היתה משפרת עירק את מעמדה הגיאואסטרטגי לקראת מהלכים גיאופוליטיים עתידיים, שסדאם חוסיין שאף לממש.
בכלל אלה שימשה לו ישראל יעד אסטטגי. (צבאג שמואל, מתוך סקירה חודשית, 1991, ע"מ 12).

ההתקפות הטילים ששלח סדאם חוסיין על מדינת ישראל ואיומיו בהתקפות נשק בלתי קונבנציונלי גרמו בהכרח, כפי שרצה, למעורבות ישראלית במלחמה. במהלך משבר המפרץ קיבלה ישראל שתי החלטות חשובות: (אולמרט יוסי, מתוך סקירה חודשית, 1991, ע"מ 29-30).

1. אימוץ מדיניות פרופיל נמוך - ישראל עמדה בפיתוי שניצב בפני כל מדינה שמצויה במשבר מסוג זה והוא הצורך להיות מעורבים. ההחלטה שלא להתערב איפשרה לישראל ליצור תנאים שאיפשרו לה להרוויח כמה שניתן מהמצב בלי להיות מעורבת בו באופן פעיל.
2. הפעלת שיקול דעת לגבי התגובה - לא להגיב אוט7ומטי ובהכרח על כל פעילות עירקית.
כתוצאה מכך זכתה ישראל להשגים פוליטיים, מדיניים, כלכליים והסברתיים מבלי לוותר על עקרון כלשהו במדיניותה או על זכות תגובתה בעתיד.

מטרת עבודה זו היא לנתח את ההחלטות האלה שקיבלו קברניטי המדינה, ההחלטה שלא להגיב, למרות שכדברי ארנס "סדאם חוסיין עבר את הקו האדום בהתקפת הטילים לעבר ישראל" (חסידוב עמנואל, ע"מ 264) דורשת התייחסות שתנתן בעבודה זו בשתי רמות.

הראשונה, היא הרמה האסטרטגית, שתנתח את השיקולים האסטרטגים שהביאו להחלטה לשמור על פרופיל נמוך ולהבליג. השניה, היא רמת עיוותי התפיסה, שתנתח את הדיסוננס הקוגנטיבי אשר בפניו עמדו מקבלי ההחלטות ואת תפיסת המצב כ"משבר" - והשלכותיהם על תהליך קבלת ההחלטות.

תוכן העניינים:
1. מבוא
2. ניתוח אסטרטגי
3. ניתוח עיוותי תפיסה:
4. רקע
5. דיסוננס קוגנטיבי
6. קבלת החלטות במשבר
7. סיכום
רשימת מקורות

מקורות:

אולמרט יוסי, מדיניות ישראל ומדינות ערב במשבר, סקירה חודשית, אפריל 1991, כרך 38.
ארנס משה, מלחמה ושלום במזרח התיכון 1988-1922, ידיעות אחרונות, תל-אביב 1955.
בנבנישתי מירון, מחול החרדות - אינתיפאדה, מלחמת המפרץ, תהליך השלום, כתר, ירושלים,1922.
בן-מאיר יהודה, קבלת החלטות בסוגיות הביטחון הלאומי: היבט ישראלי, הקיבוץ המאוחד, המרכז למחקרים אסטרטגים ע"ש יפה, אוניברסיטת תל-אביב, 1987.
ברזילי גד, דמוקרטיה במלחמות, ספרית הפועלים, תל-אביב, 1992.
ג'ניס א.ל. ומאן ל., תהליך קבלת החלטות, משרד הביטחון, תל-אביב, 1980.
היכל גבריאלה, קבלת החלטות בזמן משבר, מערכות, סדרת מרכז כובד, תל-אביב 1992.
חסידוב עמנואל, מלחמת המפרץ - יומן אירועים, סער, תל-אביב, 1993.
יניב אבנר, פוליטיקה ואסטרטגיה בישראל, ספרית פועלים, תל-אביב, 1994.
פדהצור ראובן, מלחמת המפרץ, מערכות, מאי-יוני 1991, מס' 321.
פלדמן שי, ההרתעה הישראלית במבחן מלחמת המפרץ, מלחמה במפרץ - השלכות על ישראל, המרכז למחקרים אסטרטגיים ע"ש יפה, אוניברסיטת תל-אביב, 1991.
צבאג שמואל, המפרץ הפרסי בפיתחם של סדרי עולם משתנים, סקירה חודשית, אפריל 1991, כרך 38.
קם אפרים, ד"ר, עיונים בתפיסת הביטחון של ישראל, מרכז בר-אילן למחקרים אסטרטגיים בשיתוף עם המכללה הבין- זרועית לפיקוד ולמטה, רמת-גן, 1991.
שמיר יצחק, סיכומו של דבר, עידנים, ידיעות אחרונות, תל-אביב, 1994.
Bar-mavi elie, Israel and The gulf war, The gulf crisis, contemporary European Affairs, pergamon press. vol/ 4, 1991 #1.
George, A. L., presidential decision making in foreiqn policy: the effective use of information and advice, westview, Boulder, 1980.
Inbar Efraim, strategic consequences for Israel, The gulf crisis and its global Aftermath, routledge, London-New york, 1993.
Jervis R., Hypotheses on Misperception, world politics, vol. 20, #3, 1968, pp. 454-479.
Jervis R., perception and misperception in International pulitics, princeton University press, princeton, 1976.
Medzini M., ed, Israelws foreiqn Relatins, selected Documents 1988-1992, ministry of foreign Affairs, vol 12, 1993, Jerusalem.
stein J.g. and tanter R., rational decision making: Israeli securty choices in 1967, ohio state, columbus, 1976.

תגים:

עיראק

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "תהליכי קבלת החלטות-תיאוריות ויישומים בישראל ובעולם", סמינריון אודות "תהליכי קבלת החלטות-תיאוריות ויישומים בישראל ובעולם" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.