היישום אינו מחובר לאינטרנט

הרקע החברתי למהומות 1936

עבודה מס' 040648

מחיר: 506.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: הגורמים למרד(עליה,התנועה העברית) מאפייני המורדים(פטריוטים ועירוניים,פלאחים) שלוש תקופות המרד והנסיונות לארגון מסודר של המרד.

14,047 מילים ,52 מקורות

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
1. מבוא
2. פרק א': גורמים למרד
1. העלייה היהודית והעבודה העברית
2. רכישת קרקע
3. התנועה העברית בארץ ישראל
4. מתחים על רקע מוסרי וחברתי
5. השפעות עולמיות ואשוריות
6. הגורמים בעיני היהודים
3. פרק ב': המבנה האנושי של המרד
1. פטריוטים ועירוניים
2. מרד של פלאחים
4. פרק ג': שלוש תקופות המרד
5. פרק ד': נסיונות לארגון חברתי והיררכי של המרד
א. התפתחות ההנהגה הצבאית
ב. ארגון הכוחות
ג. לוגיסטיקה
ד. כוחות מסייעים
ה. גיוס ותמיכה
ו. סיוע ממדינות ערב.
ז. שיטות לוחמה
6. סיכום
7. ביבליוגרפיה

תקציר

המונח "מאורעות תרצ"ו" או "המרד הגדול" ("אל ת'ורה אל כברה" בערבית),
מתייחס לאותן שלוש שנים של שפיכות דמים בא"י שהחלו בתקרית שארעה
במחצית אפריל 1936 ליד טול כרם ושנמשכו כמעט עד מלחמת העולם השניה ב -
.1939
גם בשנים שקדמו לתקופה הנדונה, לא נעדרו מתיחות והתפרצויות איבה. בשנים
1929 1921, 1920, אירעו התנפלויות של ערבים על יהודים, אבל ההתרחשויות של
1936 - 1939 עלו על כל מה שקדם להן בעצמתן, בהיקפן, ובהמשכן. הן גם התפשטו
במהירות לכל אזורי הארץ והאחראים להן זכו לתמיכה גדלה והולכת מצד
האוכלוסיה הכפרית. גברים, נשים וילדים סייעו ללוחמים בגופם בממונם ובמזונם.
נזקי הגוף והרכוש היו מעבר למה שידעה ישראל עד אז.
התוצאות היו חמורות והשפעתן היתה לא רק מיידית אלא גם השפיעה על עתיד
היחסים בין היהודים לערבים. המאורעות מציינים נקודה בה הפנו המחנות סופית
את גבם זה לזה, מתוך ויתור על כל ניסיון הידברות.
בדומה לספר הלבן של 1939 אשר אמור היה להרוס סופית את מציאות שיתוף
הפעולה הבריטי יהודי, כך גם השפיעו המאורעות והביאו להמעטה בסיכויים
לשיתוף פעולה יהודי ערבי. היריבות הפוליטית שבין היהודים לערבים שבא"י שעד
1936 היתה בעיקר מדינית ותעמולתית, הפכה בתקופה זו גם להפרדה פיזית. נוצר
ניתוק בין שני העמים וגם ניתוק בין המנהיגים ואישים בעלי רצון טוב להידברות.
פעילויות האיבה הממושכות אף גרמו לכך שהוקמו מוסדות שלטון נפרדים
במקומות ישוב יהודים שקודם נזקקו תושביהם למוסדות שבישובים ערבים או
מעורבים.
דוגמא בולטת להפרדה זו משמשת הקמת נמל תל אביב (3) שנבנה כדי לשרת את
היבואנים היהודים שנזקקו לפני כן לנמל יפו. הניתוק בין יהודים לערבים הביא גם
העדר מגע יומיומי, שהקל על מלאכת התעמולה הערבית בעיוות תדמיתו של היריב
היהודי וכוונותיו.

במקורות הציונים, אין כל נכונות להסכים שמלחמתם של ערבים נעשתה מתוך
מניעי פטריוטיזם לאומי. הנטייה הייתה, בד"כ, לתאר את ההתקוממות הערבית
כפרי הסתה על רקע מעמדי. "האפנדים משסים עם בעם מתוך אינטרס מעמדי"
כתב ברל כצנלסון.
ואילו הערבים בחרו לתאר את המפעל הציוני בארץ כחלק מקשר יהודי רחב,
שמגמתו להביא להרס האמונה הדתית בארצות ערביות ולהפיץ בולשביזם
ואנרכיה.
עם תחילת מלחמת העולם נפסקו בעיות האיבה אך הסכסוך היהודי ערבי נמשך.
בנוסף לגורם המעורבות פעלה כאן אי הבנה של כל צד להבין את משנהו. השאלה
הנשאלת היא האם היה זה מרד של איכרים שנבע מהתעוררות לאומית או עקב
חששם לאבד את אדמתם, או היו אלו פוגרומים, שבוצעו ע"י חבורות של פורעים
מוסתים ? ואולי היתה פה שנאת זרים סמויה ?
היו שטענו במחוללי המרד לא השיגו כל מטרה שהציבו לעצמם: העלייה לא
נפסקה, רכישת האדמות ע"י היהודים נמשכה, ולא הוקמו מוסדות ממשל
בהתאמה ליחסי הכוחות באוכלוסיה.......

תגים:

מאורעות · ציונות · תרצ · הגדול · הסכסוך · מנדט · המרד

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הרקע החברתי למהומות 1936", סמינריון אודות "הרקע החברתי למהומות 1936" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.