היישום אינו מחובר לאינטרנט

סיוע החוץ היפני

עבודה מס' 040426

מחיר: 203.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: רקע,מינהל,אופי הסיוע,דעת הקהל ביפן,קווי מדיניות חדשים,יפן בסדר העולמי החדש ומבט לעתיד.

3,602 מילים ,7 מקורות

תקציר העבודה:

אדריכלות וסביבה ביפאן

תוכן ענייניםhc0426-

1. מבוא
2. סיוע החוץ היפני - רקע
3. אדמיניסטרציית הסיוע היפני.
4. אופי סיוע החוץ.
5. דעת הקהל ביפן בנוגע לסיוע
6. סיוע החוץ היפני - קווי מדיניות חדשים.
7. יפן בסדר העולמי החדש - שאיפה למנהיגות?
8. הסיוע היפני - מבט לעתיד.
9. סיכום.


מבוא

העבודה שלפנינו עוסקת בסיוע החוץ היפני ובשינויים שחלו בו עקב התמוטטות
הגוש הסובייטי ותחילתו של עידן בינלאומי חדש.
בראשית העבודה אעסוק בשורשיו של הסיוע היפני. מניעיו, כיצד הוא מתבצע
מבחינה אדמיניסטרטיבית ומהי דעת הקהל היפנית בנושא.
בהמשך, ברצוני לברר 2 שאלות:
א. האם ישנו שינוי כלשהו במדיניות סיוע החוץ היפנית שלאחר התמוטטות הגוש
הסובייטי?
ב. האם יפן מנסה למלא את החלל שנוצר עם נפילת ברה"מ ושואפת למנהיגות
עולמית, או שהיא מעדיפה להשאיר את הזירה לארה"ב?

מקורות:

ב - 20 השנים האחרונות השתנו דגשי סיוע החוץ היפני, בשל רגישות אזורית, יפן אינה ששה לפרסם שישנה ירידה בסיוע לאסיה.
בשנת 72 הופנו לאסיה, במסגרת הסיוע הרשמי היפני, כ - 98% מהסיוע הכולל. בשם משבר הנפט ב - 73, השתנו הדגשים, ויפן ניסתה לפתח שיטת סיוע חדשה שכונתה 7-1-1-1, המשמעות:
70% - מהסיוע לאסיה
10% - לאמריקה הלטינית
10% - לאפריקה
10% - למזרח התיכון. (6)
השיטה החדשה בסיוע נועדה לפתור את החולשה היפנית העיקרית - מחסור בחומרי גלם. עקב כך, נוגדל הסיוע לארצות ערב המפיקות נפט ולארצות עשירות במשאבים במזרח אסיה.
בשנות ה - 80, שימש סיוע החוץ היפני פעמים רבות כאמצעי לריכוך עמדת המבקשים בארה"ב, שטענו לחוסר הגינות בסחר בין שתי המדינות.(7)
3. אדמיניסטרציית הסיוע היפני
ישנם ביפן 4 גופים עיקריים המטפלים בנושא סיוע החוץ:
א.משרד החוץ Ministry of foreign affairs - "MOFA"-.
ב.משרה המסחר והתעשיה - "MITI" - Ministry of international trade and industry .Ministry of finance - "MOF" -
ג. משרד האוצר.
.Economic planing agency - "EPA" - ד. הסוכנות לתכנון כלכל
כל אחד מגופים אלה אחראי לתחום ספיציפי בנושא הסיוע.
"EPA" - אחראי לקרן השיתוף הכלכלית הבינלאומית ((OECF, האחראית להלוואות רשמיות המוצעות בתנאים נוחים.
משרד החוץ, "MPFA" - אחראי על קוי מדיניות סיוע החוץ, ושולט דרך סוכנות משנה - ("Overseas Technical Cooperation (Agaecy "OTCA בתוכניות פיתוח טכניות.
משרד האוצר - "MOF" - אחראי על הבנק ליבוא - יצוא ועל הבנק היפני.
משרד התעשיה - "MITI" - אחראי על חלק קטן יותר, על הלשכה לחקר כלכלי. (8)
4 גופים אלו חייבים להגיע תוך קונצנזוס להחלטה לגבי כל הלוואה. המאבק האמיתי מתרחש בין משרד החוץ ומשרד האוצר. מאבקים אלו מביאים לכך שמטרות הסיוע אינן תמיד ברורות. למשל, בשל חשש מאי שביעות רצון אמריקנית, משרד החוץ פועל לעיתים ללא השגת קונצנזוס עם המשרדים האחרים.(9)
שלא כמו ההלוואות, מענקים הם כמעט בלעדית בתחומו של משרד החוץ. פורמלית למשרד החוץ ישנה שליטה מוחלטת ב - "JICA" (Japan International Cooperation Agencgy)- האחראית מבחינה מינהלית למענקים.
למעשה, המציאות יותר מורכבת: (גם מערכת זו הנראית עצמאית, אינה כזאת. לדוגמא) בראש מחלקת הכספים והתכנות של סוכנות זו, עומד פקיד ממשרד האוצר, בראש מחלקת הסיוע החקלאי עומד פקיד ממשרד החקלאות, ונושאי הסיוע התעשייתי נמצאים בפיקוח פקידי ה - "MITI".
פקידים אלה נאמנים בסופו של דבר למשרדיהם המקוריים.(10) מדוע? כי שם צמחו ואליהם הם, בדר"כ מיועדים לחזור.
דוגמא נוספת: ה- "OECF", אחראי למימוש הלוואות סיוע החוץ.
נמצא רשמית תחת EPA, במטרה לנטרל יריבויות בין משרדי החוץ, האוצר והתעשיה.
נשיא הסוכנות מאז שנות ה70-, הוא אדם של משרד האוצר.
החברים במועצת המנהלים באים מהמשרדים האחרים, כך שהעימותים ניגודי האינטרסים נמשכים.
מעורבותו של הפרלמנט היפני, הDIET-, תהליך סיוע החוץ, קטן אופן משמעותי מזה של הירוקרטיה. ליפן אין חוק סיוע חוץ כמו בארה"ב" למשל. בעוד שארה" יש סמכות לקונגרס להשפיע על מדיניות סיוע למדינה זו או אחרת, חברה ה - DIET  היפני מנועים מלעשות כן.
הם רשאים אמנם להביע את מחאתם, אך רק בדיעבד, לאחר שנה, על תכנית הסיוע של השנה הקודמת.(11)
מפלגות האופוזיציה ביפן מנסות מזה שנים להביא להעברת חוק בנושא הסיוע. בינתיים ללא הצלחה. עד שראשי מפלגת השלטון (אולי לאחר השינוי השלטוני הנוכחי, דברים יחלו להשתנות בנוגע לכך) וראשי הבירוקרטיה לא יטלו על עצמם משימה זו, סכויי השינוי קטנים.
הפיצול הפוליטי והבירוקרטי בנוגע לאחריות על סיוע החוץ היפני גורם לתהליך תקציב מקוטע ולחוסר תכנון כולל. הדבר בולט במיוחד בכך שאין מרכז פוליטי מתאים ה"חותך" עניינים בנושא מדיניות הסיוע ולכן אין גם לובי פוליטי מאורגן ברמת הקבינט העוסק בתחום באופן קבוע. התחרות המתמדת בין המשרדים העוסקים בסיוע הביא
לתכנון מוגבל ולקוי של הסיוע. ישנה התמקדות על מטרות סיוע באופן כללי, במקום להתמקד על מטרות מוגדרות במדיניות ספיציפיות.
המעורבות הבירוקרטית הגדולה בתהליכי אישור הסיוע מביאה לסרבולו ולהארכתו של התהליך. ישנו חוסר תיאום בין המבנים הפוליטיים והאדמיניסטרטיביים העוסקים בסיוע חשיבות מדיניות החוץ ברמת התיקצוב והיישום, ובזירה הבינלאומית, אינה באה לידי ביטוי במבנה הפנימי. (12)
4. אופי סיוע החוץ
בשנת 89 הפכה יפן להיות תורמת סיוע החוץ הגדולה ביותר במסגרת ה - OCED - וככזו - בעולם כולו. בשנים לאחר מכן היא ממשיכה להוביל בראש הרשימה בצוותא עם ארה"ב.
יפן משפרת מאז שנת 1988 את האיכות והכמות של סיוע החוץ, בספקה יותר מ - 9 מיליארד דולר במענקים, הלוואות וערבויות. עם זאת ישנם מומחים לא מעטים הסבורים כי יפן אינה נוטלת על עצמה מספיק אחריות בינלאומית כמתבקש ממעמדה.(13)
הסיוע היפני הוא בעל מספר צורות - הסיוע האמריקני הוא באופן כללי בעל אופי הומני או פוליטי אסטרטגי - אלמנטים כאלו מופיעים גם בסיוע היפני, אך היפנים פחות מודעים לפיתוח תרבותי או למטרות מיוחדות של סיוע החוץ.
במקום זאת, יפן, כמו ארה"ב עד שנות ה70-, מקנה חשיבות רבה יותר לסיוע כלכלי. למרות שארה"ב עברה לסיוע שמושתת רובו ככולו על מענקים, יפן עדיין מסייעת בכ - 50% מסיוע החוץ בצורה של הלוואות ייניות נמוכות רבית. הממשלה היפנית מצדיקה סיוע שכזה בטענה שהדבר מביא למשמעת ולאחריות כלכלית בקרב המדינות מקבלות הסיוע.
בנוסף להסבר ה"רישמי" הזה, בנוגע לחלקן הגדול של ההלוואות בסיוע היפני, ישנה חשיבות למקור ממנו נלקח הכסף, הסיוע שניתן בצורות מענקים נלקח מהתקציב הממשלתי. לעומת זאת, רק מחצית מההלוואות ניתנות מתקציב זה, בעוד שהמחצית השניה הינה הלוואה מ - (Fiscal investment and loan program)- FILP. זהו מוסד של משרד
האוצר המנהל כספים המגיעים בעקר מהדואר היפני, המחזיק חסכונות של אזרחים יפניים.
כסף זה חייב להיות מוחזר לאזרחים היפניים בתוספת רבית.
במהלך שנות ה - 70 השתמשו בכספי החסכונות של משרד הדואר לצורך סיוע לפיתוח עד כדי 80% מכלל הסיוע.
מאז, הסיוע המבוסס על התקציב הממשלתי הולך וגדל, אך חלקו של FILP  עדיין משמעותי. (14)
למרות העליה הכמעט מתמדת בסיוע החוץ היפני אחוז הסיוע מתוך התל"ג היפני נשאר סביב ה - 0.3%. מבחינה נומינלית סיוע החוץ אמנם עולה כמעט מידי שנה, אך למרות בקשת ה - "Development ) "DAC (Assistance Committee of the Oecd להעלותו ביחס לתל"ג, שיעורו בשנים האחרונות נשאר קבוע. (15)
5. דעת הקהל ביפן בנוגע לסיוע
שלא כמו במדינות מסייעות אחרות, יפן נהנית מתמיכה ציבורית ניכרת בתכניות הסיוע שלה. יש לכך מספר סיבות. האחת מהן היא ההסבר שהיפנים רואים בהוצאות לצרכי סיוע כתחליף להוצאות לבטחון. עם זאת, תמיכת דעת הקהל המסורתית בסיוע החוץ הולכת ונחלשת, ומשרד החוץ מודאג מכיוון המגמה.(16)
משיפן הפכה להיות מסייעת בכירה בקנה מידה בינלאומי, מעשיה בתחום עומדים לבחינה מדוקדקת מבית ומחוץ. העיתונות היפנית מבקרת את הסיוע, בטענה שהוא מופנה לפרוייקטים מיותרים, מבוזבז על מדינות שסיכוייהן להגיע להתפתחות כלכלית נמוך. או שהסיוע פשוט עונה לדרישות בטחוניות המופנות מצד ארה"ב.
משרד החוץ פועל במהירות כאשר הוא חושש שהעיתונות עלולה לגרום לסקנדל ציבורי בנושא הסיוע. לדוגמא, בסוף שנת 1989, לאחר מסע של עיתונות שלילית שתקפה פרוייקטים רשמיים, פרסם משרד החוץ היפני פרטים בנושא, המראים כי - 90% מהפרוייקטים היו מוצלחים.(17)
אחד הגורמים שמטיחים ביקורת במדיניות הסיוע היפני הוא ה - "(Non Goverenmental Orgnization community) "NGO. ארגונים אלה דוחפים את הממשלה להתרכז בנושאי איכות הסביבה וסיוע הומניטרי, ורואה את תכנית הסיוע הממשלתית כבלתי ראויה ברובה.
העילית העסקית היפנית, המיוצגת ע"י ה - "Keidanren" (איגוד הארגונים הכלכליים) עדיין סבורה שסיוע החוץ היפני הוא כלי חשוב בשמירה על האינטרסים העסקיים היפניים. עם זאת, מחלוקות עם הממשלה, במיוחד לאור נסיונה של האחרונה לשוות לסיוע אופי פחות עיסקי, הביא את ה - "Keikanren" להציע תוכנית סיוע כלכלית משלו.
יוזמה זו מנסה להביא ליתר מעורבות של הסקטור העסקי בהשקעות במדינות מקבלות סיוע, בצוותא עם גופים ממשלתיים.(18)
6.סיוע החוץ היפני - קווי מדיניות חדשים
כאשר באים לבחון האם ישנם שינויים בסיוע החוץ היפני לאחר התמוטטות הגוש הסובייטי יש לבדוק שני דברים. ראשית, לבדוק מספרית את היקף הסיוע הניתן, ולראות אם חלו בו שינויים, הן מבחינת גודל הסיוע והן מבחינת הארצות מקבלות הסיוע. בנוסף, וזה אפילו יותר משמעותי, יש לראות אם ישנה הגדרה חדשה לכל אספקט מדיניות החוץ
היפני.
אם נבדוק את טבלת הסיוע היפני לפי חלוקה גיאוגרפית, נבחין במספר דברים מעניינים.
(19)מהתבוננות בטבלה ניתן לראות 2 חריגים. הראשון, העליה בשנת 1990 בסיוע לאירופה, מ - 11 מליון דולר ל - 158 מליון דולר. עלייה זו באה לענות על דרישה בינלאומית לתמיכה במזרח אירופה שלאחר התמוטטות הגוש הסובייטי, אך עליה זו אינה מסמלת שינוי כלשהו במגמה, וזאת מ 2 סיבות:
א. למרות העליה המרשימה מבחינה נומינלית (פי 14) הסיוע לכלל מזרח - אירופה הוא נמוך מאד בהשוואה למדינות מקבלות סיוע אחרות.
ב. בשנה שלאחר מכן, ב - 1991, חזר הסיוע לאירופה למתכונתו הקודמת, ועמד על 14 מליון דולר.
דבר נוסף המזדקר לעיין כאשר מתבוננים בטבלה, הוא הסיוע המוגדל למזרח התיכון בשנת 1991. הסיוע עלה מ - 705 מליון דולר לכדי 1807 מליון דולר. סיבת העליה התלולה בסיוע נעוצה כמובן במלחמת המפרץ אך כאן אנו כבר מתחילים לראות ניצנים חדשים של מדיניות סיוע חוץ יפנית, הנענית לדרישות המופנות אליה מבחוץ ליתר מעורבות
בקהיליה הבינלאומית.
לאחר שבדקנו את נתונים הסטטיסטיים, יש צורך לראות האם ישנה הגדרה חדשה של קווי מדיניות סיוע החוץ היפני, ואם כן, כיצד הם מתממשים.
התשובה לשאלה הראשונה היא חיובית. דו"ח סיכום של משרד החוץ היפני בנוגע לסיוע החוץ לשנת 1991 טוען שהתמורות הפוליטיות הדרמטיות שהתרחשו במפרץ הפרסי;  והרפורמות במרכז ומזרח אירופה, כתוצאה מהמשבר בתוך ברית המועצות, הביאו לקונצנזוס בתוך יפן, שסיוע החוץ היפני חייב לשחק תפקיד יותר משמעותי בהשגת שלום עולמי,
יציבות ודמוקרטיזציה. הקונצנזוס הזה הינו תוצאה של קווי מדיניות סיוע חוץ חדשים שהותוו באפריל 1991 ע"י ראש הממשלה קאיפו.(20)
במדיניות זו יפן טוענת שחייבים להתקיים 4 עקרונות במדינה מקבלת הסיוע על מנת שתהייה זכאית לסיוע:
1) מתן תשומת לב מלאה לפעולות לקידום הדמוקרטיה במדינה מקבלת הסיוע. במקביל, בדיקת מעבר המדינה לכלכלת שוק חופשי וקיום זכויות האדם.
2) יש לשים לב לשאיפות ההתפשטות הצבאי, פיתוח וייצור נשק להשמדה המונית וסחר בנשק.
3) מניעת השימוש בסיוע היפני למטרות צבאיות או ליצירת עימותים אזוריים.
4) שמירת על איכות הסביבה במקביל לפיתוח.
להוכחת רצינותה במימוש תנאיה במדינות מקבלות הסיוע, פרסם משרד החוץ היפני רשימת מדינות שעונות לקריטריונים החדשים, ועשו צעדים לכיוון דמוקרטיה וכלכלת שום כולל זמביה, ניקראגווה ואל-סלבדור.(21)
בתכניות לשנת 93 ציין משרד החוץ תכנית להבאת פקידים בכירים מדרום אמריקה ומאפריקה ליפן, שם ילמדו כיצד מבצעים מעבר משלטון רודני לשלטון דמוקרטי.
בנוגע לשאלה השניה, הנוגעת למימוש עקרונות הסיוע, התשובה מעט יותר מורכבת. לכאורה, נדמה שאכן יפן מבצעת בקפדנות אחר עקרונותיה, ודוגמאות לא חסרות. למשל:
במסיבת עיתונאים באוקטובר 1992 הודיע משרד החוץ היפני כי עקב ההתפתחות הפוליטית בתאילנד, שכללה בחירות כלליות חופשיות, תסייע טוריו לתאילנד בסכום של כ - 750 מליון דולר (לעומת כ - 406 מליון דולר בשנה הקודמת).
הסיוע נועד לדברי משרד החוץ היפני, למטרת ייצוב כלכלי פוליטי בתאילנד ובאיזור. יפן החליטה גם לחדש את הסיוע, לצ'ילה, בשל כוונה לכונן דמוקרטיה. זוהי הפעם הראשונה שיפן מסייעת לצ'ילה. מאז כונן בה המשטר הצבאי ב - 1973.
כאמור בסעיף 1 לעיל, יפן מתחייבת לבחון את מצב זכויות האדם במדינות מקבלות הסיוע. לאחר ההפיכה בהאיטי בשנת 1991, הושעה הסיוע אליה, כמו  גם לקניה ומלאווי, בשל "האכזבה מביצועיהן הפוליטיים".
גם הסיוע לזאיר הושעה בנסיבות דומות. לגבי סודאן, טוקיו מתכוונת לצמצם את הסיוע לכדי סיוע הומניטרי בלבד. סודאן אף הוזהרה שאם לא יחול שינוי במצב זכויות האדם, יושעה הסיוע לחלוטין.(22)
ראינו כאן מספר דוגמאות של קיום אחר העקרונות החדשים במדיניות הסיוע, אולם ישנם מבקרים רבים שטוענים שהדברים אינם בדיוק כמו שהם נראים. למשל, יפן לא השעתה את הסיוע לאינדונזיה לאחר מהומות שפרצו שם בנובמבר 91, כפי שעשו מדינות אחרות. דובר משרד החוץ היפני הסביר מאורח יותר כי למרות שהמהומות היו "מצערות"
ונגדו את קווי המדיניות החדשים, טוקיו לא השעתה את הסיוע לאינדונזיה כי הצורה בה פעלו השלטונות כנגד המהומות היו "משביעות רצון".
דוגמא נוספת ובולטת הרבה יותר, היא התנהגותה של יפן בנוגע לסין. סין היא יצואנית נשק גדולה ומצב זכויות האדם אצלה אינו מן המשופרים. כזכור בתקרית בכיכר טיאננמן בשנת 1989. למרות זאת, יפן מעבירה סיוע בסכומים גדולים מאד מידי שנה לסין (832 מליון דולר בשנת )1989. דובר משרד החוץ היפני, בנסיון להסביר את עמדת
יפן טען וכי היא בוחנת את מדיניותה של המדינה מקבלת הסיוע באופן כללי, ולא לפי מקרה ספציפי זה או אחר. הוא הוסיף כי מדיניות סיוע החוץ החדשה אינה ריקה. זהו עקרון אותו מנסים ליישם, כל מקרה לגופו, בהתבסס על שאיפת יפן לקידום השלום והיציבות בעולם.
במקרים כגון סין, קווי המדיניות היפניים מצויים בקונפליקט עם אינטרס הבטחון היפני. במקרים כאלו, טוקיו חייבת לבצע את קווי מדיניות שלה באופן סלקטיבי. עם זאת, זו פעם ראשונה שטוקיו מציר בפומבי על קווי מדיניות חוץ, ויש לראות זאת כשינוי במגמה. עם זאת, אסור לשכוח שהצהרה שייכת למשרד החוץ היפני, שהוא רק גוף
אחד מתוך ארבעה שעוסקים בנושא סיוע החוץ.(23)
7. יפן בסדר העולמי החדש - שאיפה למנהיגות?
התפיסה המקובלת כיום בעולם היא שישנו שינוי במבנה העוצמה העולמי, כאשר בשל סיום המלחמה הקרה והתמוטטות הגוש הסובייטי, יורדת השפעת ארה"ב ועולה השפעתה של יפן. רוב הפרשנים אינם רואים את יפן כתוספת בכח את מקומה של ארה"ב כמעצמת-על. עם זאת, ארה"ב ויפן מדברים בגלוי על הצורך שיפן תישא בחלקה ל"אחריות
בינלאומית".
כיצד מבדילים בין אחריות ומנהיגות? הסכמתה של יפן להגדת סיוע החוץ שלה במסגרת "OECD" אינה לכשעצמה ערובה למנהיגות עולמית. מנהיגות בינלאומית כוללת בתוכה מאפיינים ומשאבים חומריים והשראתיים המביעים לתמיכת המדינות מקבלות הסיוע.(24)
קווי המדיניות החדשים מהווים "הדגמת מדיניות" מצידה של טוקיו, אך מנהיגות חייבת לבוא לידי ביטוי לאורך זמן ובעקביות.
יפן מגלה יוזמות חשובות בתחום הסיוע, אך אינה מנסה לקרוא תגר על מעמדה של ארה"ב כשחקן ראשי בעיצוב מדיניות הבנק העולמי הארגון "OECD". ניתן לראות תרומה יפנית זהירה במישור הבינלאומי, בניגוד לפעולות הסיוע הלעיתים אגרסיביות שהיא נוקטת במזרח אסיה.
יפן מכירה ביתרונות של "הגמוניה משותפת" עם ארה"ב, והצורך להשיג מעמד של מנהיגות ע"י פעילות משותפת.
מעשיה של יפן אינם מעידים על רצונה להפוך להגמונית במישור הבינלאומי. הדעה המקובלת היא כאמור, שיתוף פעולה יפני - אמריקני כאשר יפן היא במעמד של מסייעת (.(Supporter (25)
יפן עדיין אינה מנהיגה במונחים של סיוע בינלאומי, ורצונה להנהיג מוטל בספק גדול. בעוד שהיא מהווה גורם חזק וחשוב במונחים של היקף הסיוע, נוכחותה האזורית, ותפקידה במוסדות פיננסיים בינלאומיים, יפן אינה יוצרת סדר יום חדש במדיניות סיוע החוץ העולמית.
היא נענית לדחיפה של מדינות העולם ליוזמות חדשות הרבה יותר מאשר יוזמת בעצמה. היא מקבלת על עצמה נטל כספי כבד במסגרת ארגוני הסיוע הבינלאומיים, אך זה נובע ממניעים שאינם קשורים דווקא לרצון ליצור מדיניות חדשה. מה שמניע את יפן הוא הרצון לפגוש פרטנרים רבים למסחר ולהענות לדרישות הבינלאומיות ליתר מעורבות
ואחריות יפניים. כמו כן, יש בכך נסיון להשיב לביקורת המוטחת ביפן על איכות הסיוע. (26)
8. הסיוע היפני - מבט לעתיד
הסיוע היפני ימשיך להיות מושפע מדרישות העולם, בעיקר מארה"ב. עם זאת, ניתן לראות את עליית כוחה של יפן בעולם מכיוון שבחלק מהארצות באסיה להן היא עוזרת, מגיע הסיוע לכלל של 20% מהתקציב.
התחזית מדברת על 3 אזורים עיקריים בסיוע החוץ היפני:
א. מזרח אירופה: אם יפן אכן תביא לידי מעשה את הצהרותיה בדבר רצונה לשמור על הדמוקרטיה בעולם ולקדמה, מזרח אירופה תהיה מועמדת רצינית לסיוע יפני משמעותי. פולין, צרכיה והונגריה מהוות עניין רב לפין. המדינות העניות יותר כמו רומניה, בולגריה ואלבניה לא צפויות לקבל סיוע יפני לפני שידאגו לחיזוק הדמוקרטיה
וליציבות במשטרן.(27)
ב. המזרח התיכון: יפן הייתה פעילה באיזור המפרץ בזמן מלחמת המפרץ ולאחריה, בסיוע לפליטים ולשיקום ההריסות. כיום, ישנן הכרזות יפניות על מעורבות בסיוע לפלשתינאים בניסיונם להקים לעצמם יישות עצמית בעזה.
ג. מזרח אסיה: יפן באופן מסורתי מעורבת בסיוע למזרח אסיה.
צפויה עליה משמעותית בסיוע למדינות שאינן מקיימות יחסים רשמיים עם ארה"ב. ברגע שתהיה הכרה אמריקנית רשמית. לדוגמא - וייטנאם.
הסיוע היפני הולך וגדל, ויש להניח שנראה גם תוצאות פוליטיות - משמע - חיזוק מעמדה הפוליטי של יפן בעולם.(28)
9. סיכום
מטרת העבודה שלי הייתה לבחון את השינויים שחלו בסיוע החוץ היפני שלאחר נפילת הגוש הקומוניסטי ויצירת סדר עולמי חדש.
בשלב הראשון בחנתי את הנתונים היבשים של הסיוע וגיליתי שינויים מקומיים, שלדעתי אינם משמעותיים. מה שיותר משמעותי, הוא שלראשונה בתולדות סיוע החוץ היפני הצהירה יפן בשנת 91 על קווי מדיניות חוץ חדשים, המתנים את הסיוע במספר כללי יסוד המקובלים על הדמוקרטיות המערביות המובילות - כגון שאיפה לדמוקרטיזציה, שמירה
על זכויות הפרט וכו'.
ניתן לומר שיש שינוי במדיניות הסיוע היפנית, שינוי שלדעתי נובע מן העובדה שיפן נתפשת, גם אם אינה רוצה בכך, ככוח עולה ומוביל במישור הבינלאומי, וככזאת, היא חייבת לבצע מהלכים אשר מתבקשים ממנה בדעת הקהל העולמית, גם אם היא אינה ששה אליהם.
(לדוגמא - הסיוע לכוח הרבלאומי במלחמת המפרץ בסכומי עתק).
בנוגע לשאלה השניה, האם יפן חותרת למעמד של מנהיגה עולמית, דומני כי התשובה, לפחות נכון לתקופה הקרובה, שלילית.
רוב המומחים לנושא טוענים שיפן עדיין אינה בשלב של הנהגה עולמית, ועד שליפן לא תהיה מערכת ברורה של אחריות פוליטית בנושא הסיוע, ותהליך קבלת החלטות שיעסוק בצורה יעילה בתהליך הוצאת הכספים הנדרש ממדינה בקנה מידה כל-כך גדול, יפן לא תוכל להפוך לגורם מתווה מדיניות בכיר במערכת הסיוע הבינלאומית.
לדעתי האישית, היפנים נהנים להיות מספר שניים. הם מעדיפים להתבונן לאן נושבת הרוח ולפעול בהתאם. אין להם את המסורת האמריקנית של דמוקרטיה וליברליזציה וזכויות אדם ולכן קשה להם לראות את עצמם כנושאי הדגל במאבק זה. פרט לכך, הפעם האחרונה שיפן ניסתה ללכת בגדול ולהנהיג את העולם נסתיימה באסון כבד עבורה, כך שהיא
מאד זהירה כיום.
לגבי העתיד, אני מאמין שמעמדה של יפן ימשיך להיות חזק במישור הבינלאומי, אך הוא לא יתורגם לעוצמה פוליטית. יפן תעדיף גם בעתיד את ההצלחה הכלכלית והעסקית על פני השפעה פוליטית בינלאומית.
מראה מקום
1) Rix, Alan (1989-1990) "Japan Foreign Aid Policy: A Capacity For  Leadership".Pacific Affairs. Vol. 62, No. 4,p.466.
2)Rix, Alan (1980). Japan's Economic Aid. New York: St.Martin Press, pp. 28-31
3)Ibid, p. 35.
4)Ibid, p. 34.
5)Rix, (1989-90) "Japan Foreign Aid Policy: A Capacity For Leadership" pp. 467-470.
6)rr, Robert (1991). "Japanese Foreign Aid In A New GlobalEra". Sais Rev. V. 11, No. 2, pp. 144-145.
7)Ibid, p. 138.
8)lowtfi, Martha F. (1973) The Net Cost of Japanese Foreign Aid New York:  Praeger, p. 48.
9)Orr, Robert (1991) "Japanese Foreign Aid In A New Global Era" Sais Rev. V. 11 No. 2 p. 141.
10)Ibid, p. 142.
11)Ibid, p. 143.
12)Rix, Alan (1989-1990). "Japan's Foreign Aid Policy:Capacity For Leadership". pacific Affairs, Vol. 62, No 4,p. 464.
13)Ibid, p. 461.
14)Orr, Robert (1991). "Japanese Foreign Aid In A New GlobalEra" Sais Rev. V. 11, No. 2. p. 136.
15)"Japan's Foreign Aid Program: Setting Priorities, PoliciesIn 1992" (1992). Jei Report. No. 46a, p. 4.
16)"Japan's Roreign Aid Policy: 1989 Update" Jei Report, No.41a p. 3.
17)Orr, Robert (1991). "Japanese Foreign Aid In a New GlobalEra" Sais Rev. V. 11 No. 2, p. 143.
18)Ibid, p. 144.
19)"Japan's Foreign Aid Program: Setting Prioriities,Policies In 1992" (1992) Jei Report, No. 46 a p. 9.
20)"Japan's Foreign Aid Program: 1991 update" (1991). Jei Report. No. 45 a p. 12.
21)"Japan's Foreign Aid Program: Setting Priorities,Plolicies in 1992" (1992) Jei Report, No. 46 a, p. 10.
22) Ibid, p. 11.
23)"Japan'w Foreign Aid Program: 1991 update". (1991). Jei Report, No. 45a, p. 12.
24)Rix, Alan, (1989-1990) "Japan's Aid Policy:  A Capacity For Leadership" Pacific Affairs, Vol. 62, No. 4, p. 462.
25) Ibid, p. 463.
26) Ibid, p. 475.
27) Orr, Robert, (1991) "Japanese Foreign Aid In A New Glabal Era". Sais Rev. V. 22, No, 2 p. 146.
28) Ibid, p. 147.
רשימה ביבליוגרפית
1) Rix, Alan (1980). Japan's Economic Aid, New York: St.Nartin Press.
2) Lowtfi, Martha F. (1973), The Net Cost Of Japanese ForeignAid. New York: Praeger.
3) Rix, Alan (1989-1990). "Japan's Foreign Aid Policy: A Capacity For Leadership". Pacific Affairs. Vol. 62, No. 4.pp. 461-475.
4)"Japan's Foreign Aid Program: 1991 Update" (1991) JeiReport No. 45a.
5) "Japan's Foreign Aid Program:  Setting Priorities, Policies in 1992" (1992) Jei Report. No. 46a.
6) Orr, Robert (1991). "Japanese Foreign Aid In A New Global Era" Sais Rev. V. 11 No. 2.
7)"Japan Foreign Aid Polic Policy:  1989 Update" Jei Report No. 41a.

תגים:

הגוש · הסובייטי · ארה · אמריקה · כלכלה · deco

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "סיוע החוץ היפני", סמינריון אודות "סיוע החוץ היפני" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.