השפעתם של אינטלקטואלים על תנועות מחתרת-אלדד ישראל ושבתאי בן דב

תקציר העבודה:

הויכוח על "ארץ ישראל השלמה" כפי שמכונה היום או להבדיל "מלכות ישראל" שכונה בעבר ע"י ישראל אלדד, ושבתאי בן דב, שני האינטלקטואלים עליהם תתבסס עבודה זו שריר וקיים עד היום.
עיקר עבודה זו, נסוב סביב השפעתם של אינטלקטואלים על סביבתם, כיצד הם משפיעים וכיצד במקרים מסוימים הם גורמים לחסידיהם לצאת לפעולה ולממש את רעיונותיהם.
פן אחר שענין אותי הוא "המקבילה" של האינטלקטואלים במגזר הדתי והם הרבנים כיצד הם משפיעים ומה ההבדל בין השפעתם לבין השפעת האינטלקטואל.
במציאות של מדינת ישראל של ימינו מרובת השסעים, יש להשפעה זו משקל רב משקל אשר במקרים מסוימים, יכול לקבוע מהם וכיצד ייראו פני המדינה.
עבודה זו מתבססת בחלקה על דברים שאירעו לפני כארבעים שנה וחלקם לפני כחמש עשרה שנה. אולם השפעתם של המאורעות והאישים עברה לדעתי הלאה וקיימת עד עצם היום הזה.

שאלת המחקר
החשיבה והעיון הסוציולוגי רואה באינטלקטואלים כמבקריו של הסדר החברתי והתרבותי הקיים. אינטלקטואלים עפ"י חשיבה זו מוחזקים כחדשנים, מהפכנים, כופרים בעיקר ויוצרים מגמות ופעילויות חברתיות או תרבותיות אשר היו מנוגדות למסורת, ולהלך הרוח הקיים.
שאלת המחקר תבדוק:
1. האם האינטלקטואלים ד"ר ישראל אלדד (שייב) ושבתאי בן דב אכן עונים על הגדרה זו.
2. האם עמדתם הביקורתית של שני אינטלקטואלים אלה הביאה לידי הווצרותה של מסורת חדשה.

תוכן העניינים:
פרק א' - הקדמה
פרק ב' - תקציר עיקר העבודה
פרק ג' - מבוא
1. הגדרת שאלת המחקר
2. רקע תיאורטי והסטורי על מחתרת מלכות ישראל
3. רקע תיאורטי והיסטורי על מחתרת היהודית
4. שבתאי בן דב, רקע וקווים לדמותו
5. ישראל אלדד, רקע וקווים לדמותו
פרק ד' - מסגרת תיאורטית
1. מהו אינטלקטואל
2. היחס שבין האינטלקטואל למנהיג הדת
3. האינטלקטואלים והמסורת
4. תיאוריה
5. השערות המחקר
פרק ה' - שיטת המחקר
פרק ו' - ממצאים
1. בדיקת האידאולוגיה של האינטלקטואלים
האם מוחזקת כמהפכנית, כופרת בעיקר ויוצרת מגמות חברתיות
או תרבותיות המנוגדות להלך הרוח הקיים
2. בדיקת האישים שבתי בן דב ואלדד
האם עונים על הגדרת האינטלקטואלים
פרק ז' - דיון
פרק ח' - סיכום
ביבליוגרפיה
נספחים-דברי הקדמה: (הנספחים עצמם אינם מצורפים לעבודה זו)
1. חוברת "חברים קוראים אלדד"
2. קלטת וידאו.

מקורות:

אייזנשטדט, ש.נ. (1973) ,אינטלקטואלים ומסורת, מוסד ון ליר, ירושלים.
אמיכל ייבין, עדה. (1994) ,סמבטיון, בית אל, בית אל.
בן-דב, שבתאי. (תש"ך), גאולת ישראל במשבר המדינה, המתמיד, ת"א.
גל אור, נעמי (1990), המחתרת היהודית: טרוריזם שלנו, הקיבוץ המאוחד, ת"א.
דסקל, אברהם. (1990 ) , התנהגות אופוזיציונית חוץ פרלמנטרית בראשית המדינה ברית קנאים ומלכות ישראל, ר"ג.
הר-אבן, שולמית. (תשמ"ז), משיח או כנסת, דביר, תל אביב עמ' 31-19, 109-101.
ובר, מקס (תש"מ), על הכאריזמה ובניית המוסדות י"ל מאגנס, ירושלים.
סגל, חגי. (תשמ"ז), אחים יקרים, קורות המחתרת היהודית. כתר, ירושלים.
רודיק, יוחאי (1987) , המחתרת היהודית בין גוש אמונים ותנועת הגאולה. אוניברסיטה עברית, ירושלים.
רודיק, יוחאי. (תשמ"ט), ארץ גאולה, המכון לחקר משנת הראיה קוק זצ"ל, ירושלים.
שדה, יורם (תשל"ו), הקבוצה האוניברסיטאית "בברית שלום" וממשיכיה, אוניברסיטת תל-אביב. , ת"א.
שלה הטיס רולף (עורכים) 1988, לקסיקון פוליטי של מדינת ישראל, כתר ובית ההוצאה הירושלמי, ירושלים.
שפרינצק א. (1986) , איש הישר בעיניו, אי לגליזם בחברה הישראלית. ספרית פועלים, ספרית זמן הווה, תל-אביב.
Coser, A.L. (1965), Men of ideas, Free Press, New York.
Eisenstadt S.N. Graubard. (1973) Intellectuals and Tradition Van Leev, Jerusalem, 21-1.
Shills, E. (1972), The intellectuals and the Powers, Chicago Press, Chicago and London 22-3.
אלדד, ישראל. (תשי"ג), "יש מחתרת בישראל" סלם - למחשבת חרות ישראל נ"א, עמ' 8-7.
עציון, יהודה. (1984), "מחוקי היקום אל חוקי הייעוד" נקודה, 75, 27-22.
רודיק, יוחאי.(1987), "המחתרת היהודית בין גוש אמונים ותנועת הגאולה" כוונים כתב עת ליהדות ולציונות, 36, המחלקה להסברה ההסתדרות הציונית העולמית, ירושלים עמ' 98-85.
שפרינצק, א. (1974) ,"תהליכי דה-לגיטימציה במשטר דמוקרטי", מדינה ממשל ויחסים בי"ל, ,6,. 25-5.
כהן גאולה, אמיתי כרמלה, (עורכות). תשנ"ז חברים קוראים אלדד, המדרשה הלאומית, ת"א.

תגים:

המחתרת היהודית

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "השפעתם של אינטלקטואלים על תנועות מחתרת-אלדד ישראל ושבתאי בן דב", סמינריון אודות "השפעתם של אינטלקטואלים על תנועות מחתרת-אלדד ישראל ושבתאי בן דב" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.