היישום אינו מחובר לאינטרנט

בדיקת שלוש דרכי השלילה- "אין","לא" ו"אל"- במסכת "בבא מציעא" (שער אמצעי במסכת "דיני נזיקין").

עבודה מס' 032766

מחיר: 228.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: מיון המבנים התחביריים לפי שלוש דרכי השלילה האלה.

4,849 מילים ,10 מקורות

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
1. מבוא

2. "אין"
2.1 "אין" שוללת קיום
2.1.1 הרחבה אדברביאלית במשפטי שלילת הקיום
2.1.2 אין + תואר הפועל + צירוף שמני
2.1.3 תקבולת אין\יש
2.2 "אין" שוללת בעלות
2.2.1 אין + ל- צירוף שמני 2 + צירוף שמני 1
2.2.2 אין + צירוף שמני 1 + ל- צירוף שמני 2
2.2.3 צירוף שמני 1 + אין + ל- צירוף שמני 2
2.2.4 תקבולת אין\יש
2.3 "אין" שוללת משפט בעל נושא מפורש
2.3.1 שלילת משפטי משוואה
2.3.2 שלילת משפטי שם תואר
2.3.3 שלילת בינוני פועל
2.3.4 שלילת בינוני פעול
2.3.5 שלילת צירוף נשואי
2.3.6 צירוף יחס בראש משפט
2.3.7 "אין" שוללת משפט ייחוד
2.3.8 משפטי ייחוד מורחבים
2.3.9 אין + צירוף פועלי + צירוף שמני
2.4 שלילת משפטים סתמיים
2.4.1 אין + צפ (+ משלימים
2.4.2 חלק ייחוד + אין + צירוף פועלי + משלימים
2.5 שלילת משפטים מודליים מורחבים
3. אני + אתה

4. אלא בהוראה חיובית
4.1 אין... אלא מוסב אל הנושא
4.2 אין... אלא מוסב אל הנשוא
4.3 אין... אלא מוסב אל המושא
4.4 אין... אלא מוסב אל התיאור

5. מילת השלילה "לא
5.1 "לא" שוללת צירוף פועלי
5.1.1 לא + פעל
5.1.2 לא + יפעל
5.1.3 חלק ייחוד + לא + יפעל + משלימים
5.2 "לא" לשלילה חוזרת (נשנית
5.3 שלילת צירוף יחס
5.4 שלילת שם פועל
5.5 תעצים פסוקית שלילה - ב"לא תעשה"
5.6 "לא" לשלילת משפט שמני
5.7 "אלא"
5.7.1 אלא לציון ניגוד מוחלט
5.7.2 אלא לציון ריבוי

6. מילת השלילה "אל"

7. סיכום

8. ביבליוגרפיה

"בבא-מציעא", הינו השער האמצעי של מסכת נזיקין, כולל עשרה פרקים.
שלושת הפרקים הראשונים עוסקים במציאה ואבידה.
הפרק הרביעי דן בדין האונאה, שהתורה מזהירה עליה בכמה מקומות.
הפרק החמישי דן בדיני ריבית.
הפרק השישי עוסק בייחוד באונאה שבשכירות.
הפרק השביעי עוסק ברובו בזכויות הפועלים.
הפרק השמיני דן בשואל שהוא פטור אם בעליו עמו.
הפרק התשיעי עוסק בחכירת שדה.
הפרק העשירי משמש מעבר למסכת "בבא בתרא", ודן בזכויות בני אדם, שרשותו של אחד מעל רשותו של חברו.
מטרתי בעבודה היתה בדיקת דרכי השלילה במסכת "בבא מציעא". שלוש דרכי השלילה העיקריות והשכיחות במסכת הן "אין", "לא" ו"אל", ובהן התמקדתי. בגוף העבודה יוצג מיון המבנים התחביריים לפי שלוש דרכי השלילה המוזכרים לעיל.
בתום העבודה יובא סיכום.

מקורות:

- "...אף על פי שלא נתן כתבתה..." (א, ה).
- "...שלם ולא רצה לשבע..." (ג, א).
- "...ולא נתן לו מעות" (ד, ב).
יש ש- צש המשמש כנושא מצטרף אל לא + פעל לתבנית: לא + פעל + צש (+ משלימים).
"ואלו אוכלין מן התורה: העושה במחובר לקרקע בשעת גמר מלאכה, ובתלוש מן הקרקע עד שלא נגמרה מלאכתו, בדבר שגדולו מן הארץ" (ז, ב).
"לא" שוללת גם זמן מורכב: היה + בינוני, המביע אספקט של הרגל, חזרה והתמשכות.
"רבן שמעון בן גמליאל אומר, לא היה צריך לומר. הכל כמנהג המדינה" (ז, א).
5.1.2 לא + יפעל
הן בלשון המקרא והן בלשון חכמים משמשת "לא" כרכיב שלילה, השולל את "יפעל", המשמש בלשון חכמים בדרך-כלל בהוראה מודלית. ברוב ההיקרויות מופיע הצירוף לא + יפעל, כשנושא הפסוקית אינו פרוד, אלא כלול בפועל עצמו. הצירוף מופיע בראש הפסוקית, ולאחריו משלימי הפועל.
צש המשמש כנושא מצטרף אל "לא" + יפעל לתבנית: "לא" + יפעל + צש (+ משלימים).
- "רבי יהודה אומר: לא יחלק החנווני קליות ואגוזים לתינוקות, מפני שהוא מרגילן לבוא אצלו, וחכמים מתירין" (ד, יב).
פעמים ממומש ה- צש בתבנית צש + לא + יפעל (+ משלימים) כפסוקית זיקה עצמאית, שהוראתה כהוראת משפט תנאי, והיא מציגה אפשרות היפותיטית של ביצוע פעולה מסוימת.
- "המקבל שדה מחבירו לזרעה שעורים, לא יזרענה חיטים" (ט, ח).
5.1.3 חי + לא + יפעל + משלימים
- "השוכר את הפועלים לעשות בנטע רבעי שלו, הרי אלו לא יאכלו" (ז, ז).
5.2 לא לשלילה חוזרת (נשנית)
כאשר המשפט מכיל נושא כולל או משלים כולל, השלילה הבאה בראש המשפט או בראש הנשוא חלה גם על כל אחד מאיברי החלק הכולל.
המשפט פותח בנשוא (הקיומי) "אין", ובהמשך בא נושא כולל. השלילה החוזרת "(ו) לא" באה לפני כל איבר מאיברי הנושא הכולל, או לפני כל איבר שלו, להוציא הראשון. סגל טוען שהשלילה נכפלת לשם הדגשה יתרה.
אין + צפ + לא + רכיב 1 + ולא + רכיב 2...
- "אין בהן לא תשלומי כפל ולא תשלומי ארבעה חמישה" (ד, ט).
- "אין מפרכסין לא את האדם, ולא את הבהמה, ולא את הכלים" (ד, יב).
5.3 שלילת צי
שלילת צירוף (או מרכיב) לא מקביל היא שלילה החלה על אחד ממרכיבי המשפט בלי שתחול על המשפט עצמו או על הפרדיקציה שלו. שלילה כזו היא, לעולם, נעשיית באמצעות "שלא" או ב"לא". המרכיב הנשלל הוא, לרוב, צירוף יחס בתפקיד של תיאור, אך אפשרי גם שם ובינוני.
לשלילת צי ישנן שתי דרכים במשנה:
א. לא + צי
ב. שלא + צי
א. לא + צי
לא + צי בתבנית: צי1 + אבל + לא + צי2
לדוגמה:
- "מצא כסות, מנערה אחת לשלשים יום ושוטחה לצרכה אבל לא לכבודו" (ב, ח).
ב. שלא + צי (בתפקיד של תיאור)
לדוגמה:
- "ונעל בפניהם שלא כראוי" (ג, י).
5.4 שלילת שפ
שלילת שפ נעשית ב"לא". סגל כותב: "מילת השלילה של מקור זה (=שפ) היא "לא", אבל היא באה תמיד בתוך אמרת הצירוף עם "ש-" .
אכן "לא" שוללת תמיד שפ, אך לא תמיד מופיעה שי"ן הזיקה לפניה.
במשנה ישנם שני השימושים: א) לא + שפ, ב) שלא + שפ.
א. לא + שפ
שפ הנשלל מופיע בניגוד לשם פועל אחר בתבנית: שפ+1 אבל + לא + שפ2.
דוגמות:
- "כלי כסף וכלי נחושת משתמש בהן לצורכן, אבל לא לשוחקן" (ב, ח).
- "מצוה מן התורה לפרוק, אבל לא לטעון" (ב, י).
- "מלווה אדם את אריסיו חיטין בחיטין לזרע, אבל לא לאוכל" (ה, ח).
ב. שלא + שפ
צירוף זה מופיע בדרך-כלל כמשלים מוצרך של פועל חסר השאה שלמה.
דוגמות:
- "מצא גטי נשים ושחרורי עבדים... הרי זה לא יחזיר, שאני אומר:
כתובים היו ונמלך עליהם שלא לתנם" (א, ז).
- "השוכר את הפועלים ואמר להם להשכים ולהעריב, מקום שנהגו שלא להשכים ושלא להעריב, אינו רשאי לכופן". (ז, א).
הצירוף "שלא + שפ" מופיע תמיד אחרי פועל, ואילו "לא + שפ" אחרי מילת הניגוד "אבל", או בשרשרת של שלילות, שבה מקדימה מילית השלילה הן את הפועל והן כל "שפ" נשלל.
5.5 תעצים פסוקית שלילה - "בלא תעשה"
"בלא תעשה" - זהו תעצים של פסוקית שלילה, והוראתו "לאו", כלומר, איסור מן התורה על עשיית פעולה כל שהיא.
בנדויד מציין שבספרי ארץ-ישראל צירוף זה שכיח.
דוגמאות:
- "ואלו עוברין בלא תעשה: המלווה, והלווה, והערב, והעדים" (ה, יא).
- "התובל את הרחיים עובר בלא תעשה, וחייב משום שני כלים" (ט, יג).
5.6 לא לשלילת משפט שמני
שלילת המשפט השמני חסר האוגד הפועלי נעשיית באמצעות "אין". אולם, בתנאים מסויימים יש אפשרות, ואפילו נטייה, ולעיתים אף חובה להשתמש ב"לא". השימוש ב"לא" לשלילת משפט שמני בולט בעיקר, כאשר הנשוא בינוני, אך מצוי גם בסוגי נשואים שמניים אחרים.
בשלילה ניגודית, כאשר המשפט בנוי משתי פסוקיות בעלות נשואים בינוניים, הראשונה חיובית והשניה שלילית, מילת השלילה יכולה להיות "לא".
דוגמות:
- "בזמן שהן מודים או שיש להן עדים, חולקים בלא שבועה" (א, ב).
- "שומרי פרות אוכלין מהלכות מדינה, אבל לא מן התורה" (ז, ח).
5.7 "אלא"
5.7.1 "לא... אלא" לניגוד מוחלט
בדוגמה הבאה מצוי ניגוד בין שני רכיבים, המשמשים כתיאור.
"לא" ו- "אלא" חוברות אל הרכיבים הנשללים בלבד. התיאור ממומש כפסוקית.
- "מלווה אדם את אריסיו חטין בחטין לזרע, אבל לא לאכול... לא מפני שהלכה כן, אלא שרצה להחמיר על עצמו... (ה, ח).
5.7.2 "לא... אלא" לציון ריבוי
היחס בין הרכיבים המנוגדים הוא כמותי.
- "ולא רחים ורכב בלבד אמרו, אלא כל דבר שעושין בו אוכל נפש, שנאמר "כי נפש הוא חובל" (ט, יג).
6. מילת השלילה "אל"
מילת השלילה "אל" מופיעה במסכת זו פעמיים בלבד.
א. "אם אמר לו אביו: הטמא או שאמר לו:
אל תחזיר, לא ישמע לו". (ב, י).
ב. "והחכמים אומרים, אף הסופר. עוברים משום "לא תתן", ומשום "אל תקח מאתו" (ה, יא). ("אל תקח" מתוך "ויקרא").
בלשון חז"ל מצוי המבנה השכיח בלבד, לעולם קודמת בה "אל" לפועל נטוי. שימושייה העיקריים דומים לכאורה לשימושיה במקרא, כלומר: היא באה לפני צורות עתיד בכל שלושת הגופים (כמובן, על-פי המורפולוגיה של ל"ח, שאינה יודעת צורות עתיד מקוצרות ומאורכות, באות אחרי "אל" צורות עתיד רגילות). אולם בעוד שבגוף שני "אל"
שוללת את הציווי כבמקרא, בגופים האחרים אין היא מציינת ציווי או זירוז עצמי אלא הערכה "מוטב" או "ראוי". לפיכך "אל" בל"ח אינה שוללת הלכות.
7. סיכום
בעבודה זו הצגתי את דרכי השלילה העיקריות במסכת "בבא מציעא":
"אין", "לא" ו"אל".
בתחילה הוצג המבוא ובהמשך הובא החלק העיקרי של העבודה, ובו מיון המבנים התחביריים בהם מופיעות מילות השלילה: "אין", "לא" ו"אל".
הממצאים בבדיקה זו הם:
"אין" - מופיעה 46 פעמים.
"אינו" - מופיעה 42 פעמים.
"לא" - מופיעה 93 פעמים.
"אל" - מופיעה פעמיים.
8. ביבליוגרפיה
1. "אורון, משפטי ייחוד במשנה, רמת-גן תשמ"ו.
2. מ' אזר, "אין... אלא ביטוי דו משמעי?", תרביץ - נ"א, תשמ"ב, עמ' 302-299.
3. מ' אזר, "השלילות התיאוריות אין ולא במשנה", מחקרים בלשון ה- ו, תשנ"ב, עמ' 108-91.
4. מ' אזר, תחביר לשון המשנה, ירושלים, תשנ"ה.
6. ש' בלוך, דרכי השלילה בלשון המשנה,
7. א' בנדויד, לשון מקרא ולשון חכמים א-ב, ת"א תשכ"ז.
8. א"ה וייס, משפט לשון המשנה, תרכ"ז.
9. מ"צ סגל, דקדוק לשון המשנה, ת"א תרצ"ו.
10. מ"צ קדרי, "מילת השלילה אל", תחביר וסמאנטיקה בעברית שלאחר המקרא ב', רמת-גן, תשנ"א.
11. א' קימרון, "מילת השלילה אל", קובץ מאמרים בלשון-חכמים, בר אשר ואחרים תשמ"ג, עמ' 482-473.
12. א' רובינשטין, המשפט השמני בעברית של ימינו, ירושלים, תשכ"ח.
ראה אלבק, עמ' 63-58.
ראה אזר, השלילות התיאוריות, עמ' 92-91.
ראה בלוך, עמ' 14.
ראה בנדויד, א, עמ' 199.
ראה בלוך, עמ' 20-17.
ראה בנדויד, א, עמ' 775.
ראה בלוך, עמ' 32.
ראה בלוך, עמ' 35-36.
ראה אזר, השלילות התיאוריות, עמ' 93.
ראה אזר, השלילות התיאוריות, עמ' 94.
ראה רובינשטין, עמ' 35-37.
ראה בלוך, עמ' 43-40.
ראה רובינשטין, עמ' 62-63.
ראה אזר, השלילות התיאוריות, עמ' 93.
א. בנדויד, א., עמ' 783 - אשר לא/שאינו. המקרא מעדיף אשר + לא ול"ח - שאינו.
ראה בלוך, עמ' 57.
ראה בלוך, עמ' 60-69.
ראה סגל, עמ' 214.
ראה אזר, עמ' 98
א. אזר, השלילות התיאוריות, עמ' 96 - לעיתים מושמט כינוי הגוף בניגוד לדפוסים.
ב. ראה שם, עמ' 95: סדר איברים: נושא + אינו + נשוא הוא כאמור מבחינה הסטורית משפט ייחוד הנושא.
נושא + אינו/לא + נשוא בא במשנה רק כאשר מבקשים להתייחס אל הנושא כאל הדבר שעליו מדברים, כלומר כאל נושא-תוכן או הנידון.
הואיל וכך, חייב הנושא להיות מיודע או סוגי.
ראה בלוך, עמ' 75-76.
ראה אזר, עמ' 96: הנושא יכול להיות כינוי גוף פרוד. דוגמה נוספת לכך: "הוא אינו רוצה לבנות" (ד, י).
ראה בלוך, עמ' 76-77.
ראה אורון, עמ' 93-103.
ראה בלוך, עמ' 81-82.
א. ראה אזר, השלילות התיאוריות, עמ' 93.
ב. ראה בלוך, עמ' 98-97.
ג. ראה בנדויד, עמ' 784.
ראה בלוך, עמ' 107.
ראה סגל, עמ' 160 ובאותו עניין ראה אזר עמ' 93.
ראה ויס, עמ' 79.
ראה בלוך, עמ' 196-198.
ראה אזר, עמ' 94-95.
ראה אזר, השלילות התיאוריות, עמ' 96.
ראה אזר, השלילות התיאוריות, עמ' 96.
ראה בלוך, עמ' 134.
ראה בלוך, עמ' 135-137.
ראה אזר, השלילות התיאוריות, עמ' 102.
ראה אזר, השלילות התיאוריות, עמ' 106.
ראה בלוך, עמ' 165.
ראה אזר, עמ' 106.
ראה סגל, עמ' 138.
ראה בלוך, עמ' 170.
ראה בנדויד, א', עמ' 176.
ראה אזר, השלילות התיאוריות, עמ' 97-98.
ראה בלוך, עמ' 214.
ראה קדרי, עמ' 61.
ראה קימרון, עמ' 479.

תגים:

בלשנות · צירוף · שמני

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "בדיקת שלוש דרכי השלילה- "אין","לא" ו"אל"- במסכת "בבא מציעא" (שער אמצעי במסכת "דיני נזיקין").", סמינריון אודות "בדיקת שלוש דרכי השלילה- "אין","לא" ו"אל"- במסכת "בבא מציעא" (שער אמצעי במסכת "דיני נזיקין")." או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.