היישום אינו מחובר לאינטרנט

הוראת סיפורי התורה בגן לא דתי

עבודה מס' 032588

מחיר: 203.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: הנחיות היסוד בהוראה, המטרות, תיאור השיטה, בדיקה כיצד נתאים את סיפור המקרא להבנתו של הילד + מערכי שיעור.

3,765 מילים ,5 מקורות

תקציר העבודה:

סיפור התורה בהקשרו לחג הפסח בגן לא דתי:
hd2588
מבוא

תחום החג הוא אותו חלק מן היהדות, אשר רוב האומה מאוחדת בהכרתו ובזיקה
נפשית אליו. גם יהודים שאינם שומרי מצוות מוצאים להם נקודות אחיזה בתופעות
המרובות שהחגים מביאים אתם. החגים מהווים איפוא אחד הגורמים המקשרים
ומאחדים את האומה, ובזה כוחם הגדול.
אנו, כאנשים לא דתיים, מתוך הערכת סיפורי המקרא, מנסים לבדוק כיצד מלמדים
את הסיפור המקראי בהקשרו לחג בגן לא דתי. שהרי בעצם המפגש עם החג הנובע
מהמקרא, נעשה הילד לראשונה יהודי בעל תודעה לאומית.
השאלה הנשאלת היא, כיצד נשלב את תכני החג ע"מ להשיג מטרות חינוכיות,
פורמליות ולימודיות בגן הילדים הממלכתי?, שלבטח שונים מן המטרות בגן הממלכתי
דתי. ואע"פי כן כשכולנו כעת גדולים, הסיפור המקראי כפשוטו מצוי בתודעת כולם,
דתיים ושאינם דתיים כאחד, כשההבדל בינהם טמון בתוספת הרבדים השונים על
התורה.
יש לציין, שבגן לא דתי סיפורי המקרא אינם נמסרים בהיקף של פרשות השבוע אלא
רק בהקבלתם לחגים. לכן בחרנו בחג הפסח הגדוש במצוות, סמלים ומנהגים, שע"י
בדיקה מקיפה של תאוריות והתנסות חוויתית, נוכל לעמוד על הקשר שבין הסיפור
המקראי לחג בגן לא דתי.



מקורות:

3. החוקר האיכותי מעוניין בתהליכים יותר משהוא מעוניין בתוצרים.
4. החוקר האיכותי נוטה לנתח את נתוניו באופן אינדוקטיבי.
5. הגישה האיכותית מייחסת חשיבות למשמעות הדברים בעיניהם של הנחקרים- הוא מתבונן בתופעה כולה ושואף לפרשה תוך שחיזור המציאות מנקודת מבטם של המשתתפים בה.
במסגרת עבודה זו ננסה לבדוק את מעמדה של 'התודעה היהודית' בתוכניות החינוך וההוראה, הנהוגים במסגרות החינוך הממלכתי בגיל הרך, כפי שהם באים לידי ביטוי בהוראת מועדי ישראל ממקורות התורה.
מטרת המחקר שלנו היא קודם כל תפיסת האירועים כפי שהם, ורק אח"כ בדיון העבודה אנו ננסה להגדיר דפוסים ותהליכים רחבים יותר, על סמך השוואות והנגדות בין התאוריה למציאות. גף ולקומפט (1984) מציעים אסטרטגיות שונות לניתוח הנתונים ושילובם בתאוריה, לפיהם מוצגים ארבעה רצפים המאפיינים את גישת המחקר. תחילה,
אנו נתמקד בגישה האינדיקטיבית, עצמאית, אך בשלבים מאוחרים יותר של איסוף וניתוח נעבוד בתהליך בעל אופי דדוקטיבי של אימות נתונים. כמו כן, בתיאור אוכלוסיית הנחקרים אנו מעוניינים בהכרת איכויות סובייקטיביות של הנחקרים. יש לזכור כי במחקר איכותי אין צורך במידגם גדול ומוגדר, שהרי מידגם הגן שבחרנו
לחקור הינו קטן ובלתי מייצג לגבי שאר הגנים הלא דתיים, ובכל זאת ניתן ללמוד ולהעריך את דפוסי שיטת הלימוד.
ניסוח שאלת המחקר בעבודה זו הינה:
מושגית - כיצד נתאים את סיפור המקרא (החג) להבנתו של הילד בגיל הרך ?
הממוקדת בנושא - מהם דפוסי שיטת לימוד התורה בגן לא דתי ?
הכלים לאיסוף נתונים כוללים:
* תצפית צופה - עריכת צפייה מדויקת ורגישה באורח אובייקטיבי.
* תצפית משתתפת - נטילת חלק בפעילותיה של האוכלוסיה הנחקרת.
* ראיונות פורמליים - ראיון הגננת על שיטת הלימוד שלה.
- ראיון קבוצתי של מספר ילדים על ידיעותיהם בנושא החג.
* מכתב תקשורת להורים - מה למדו הילדים לקראת חג הפסח.
* קלטות - הקלטת הראיונות ברשמקול
- קסטת וידאו בה ממוחזת הצגת "יציאת מצרים" ע"י הילדים.
דיון:
מתוך עיון במימצאים: תצפיות ראיונות ומסמכים , ניתן להסיק שהגננת סיגל מ"גן דביבון" באריאל, פועלת כמעט בלי יוצא מהכלל בהתאם לתאוריית הספרות - תוכניות לימודים וחומרי הדרכה הנהוגים במסגרות החינוך הממלכתי בגיל הרך.
לימוד סיפורי המקרא בהקשרו לחג נלמד בגן זה עפי קרטריונים המשקפים הלכה למעשה את תאוריית הספרות:
* המחשת סיפור "יציאת מצרים" ע"י המחזת הצגה וע"י עיצוב סמלים מן ההווי. (א' 8)
* הילד למד גם ערכים מהותיים פנימיים כגון חירות המובדלת מעבדות בשירה ובהתנהגות, וכן השגחת ה' על עם ישראל התואם לציפיות הילד שסוף טוב הינו הרעיון המרכזי. (ח' 4)
* הגננת אמנם סיפרה את הסיפור המקראי בלשון רגילה, אך תיבלה את סיפורה בביטויים מקראיים ובשילוב פסוקים: "חיפזון", "חירות", "מן המים משיתיהו". (ד' 4)
* התאמת הסיפור ליכולת התפיסה של הילדים ולהבנתם, לפיכך למידת קטעים בלבד מן הסיפור המקראי - הולדת משה, משה והסנה, עשר המכות, יציאת מצרים ונס ים סוף. בעוד שהגננת פוסחת על תיאור אכזריות של פרעה כלפי הילדים. (א' 6)
* הסמלים, מאכלים ושירים מהווים חוויה לימודית מרכזית אצל הילד. (ז' 17) * המטרות של הסיפור המקראי - טיפוח החשיבה, פיתוח דמיון ורגש, עיצוב עמדות מוסריות וחברתיות,ביסוס ערכים והקניית תוכן היסטורי לאומי.(ח'28) * שילוב יסודות עיוניים ומעשיים בלימוד החג, כשבשיא תהיה החגיגה.(ב' 2) * חובת לימוד ההורים את
"הגדת הפסח" כפי שמסופרת בגן. וכן הכנת מתנת חג להורים ע"י הילדים. (ג' 7)
אולם, אספקט חשוב אחד לא בוצע כנדרש - הכרה בייחודו של התנ"ך כספר הספרים, המשמש מקור לחגי ישראל, מנהגים ומסורת.
עליזה שמר טוענת במאמרה , כי רצוי שספר התנ"ך יהיה בידי הגננת בזמן שמספרת את הסיפור המקראי ע"מ שידע הילד שהסיפור הוא מן התורה. על ספר התנ"ך לתפוס מקום מיוחד בנופו של הגן בנפרד משאר הספרים. אכן קשר זה בין סיפור "יציאת מצרים" לספר התנ"ך נותק. עובדה זו בלטה בעת ראיון הילדים, כשנשאלו באיזה ספר
מיוחד כתוב סיפור "יציאת מצרים" והילדים לא ידעו לענות. אמנם הגננת הסתמכה על הסיפור המקראי ופעלה לפיו, אך באופן ויזואלי ועיוני לא שמה דגש על ספר התנ"ך כמקור לתודעה היהודית במסגרת החינוך הממלכתי בגיל הרך.
סיכום:
תחילת המפגש עם המחקר האיכותי היה רצוף בקשיים - היה קשה לנו להגדיר את שאלת המחקר, קושי במיקוד כשהמחקר האיכותי עוסק במציאות כוללת ופתוחה. אולם עם אסיפת הנתונים התאורטיים והמעשיים ובמקביל קריאה בספר של נעמה צבר, התחלנו להבין את מגמת שיטת המחקר האיכותי ועמדנו על ייחודו.
בתהליך הכנת המחקר האיכותי, עברנו אנו החוקרים שינוי מהותי בהבנת שאלת המחקר, וכי בעצם בעיית העל הייתה מעמדה של "התודעה היהודית" בקרב הציבור החילוני, כפי שבאה לידי ביטוי כבר מהגיל הרך בתוכניות החינוך וההוראה. לפיכך חיפשנו את הקשר שבין המטרות, החומר התאורטי ופעילות הלמידה לבין מסורת היהדות. הבנה
זו אפשרית במחקר איכותי אעפי שלא הוגדרה ונקבעה מראש.
בעזרת יתרונותיו של המחקר האיכותי: תיאורי - השתמשנו בראיונות, תצפיות, רישומים ומסמכים ע"מ להבין את דפוסי שיטת לימוד המקרא בגיל הרך. כמו כן, היינו מעוניינים יותר בתהליך המחקר מאשר בתוצר הסופי.
תפיסתנו לגבי הנושא התגבשה עם הצטברות הנתונים באופן אינדוקטיבי, ומכאן יכולנו לעסוק בהשוואות והנגדות בין התאוריה למציאות הקיימת.
יתרה מזאת, לא היה צורך לחקור מספר רב של גנים כפי שהיה מומלץ במחקר כמותי, אלא פעלנו במידגם קטן ובלתי מייצג ובכל זאת ניתן היה להסיק מסקנות.
ניתן לקבוע, כי במחקר איכותי אנו מגיעים להבנה עמוקה יותר של תופעות בחינוך, כשתפיסת המציאות כשלמות אחת בעלת נתונים שונים שאינם ניתנים למיצוי מלא באמצעות מימצאים כמותיים, ואילו עפי הגישה הנטורליסטית איכותית יש אפשרות לחוקרן.
ביבליוגרפיה
1. ניסים רות, גן הילדים בעבודתו (חלק א'), משרד החינוך והתרבות - אגף החינוך הדתי, ירושלים (תשל"ג).
2. פאיאנס -גליך שרה, החינוך בגיל הרך - בעיות וצרכים, הוצאת יבנה, ת"א (תשכ"ח).
3. צבר נעמה, המחקר האיכותי - בהוראה ובלמידה, הוצאת מודן, 1995.
4. קראון סלביה, בני שלוש וארבע הולכין לגן, הוצאת הספרים של ההסתדרות המורים בישראל, ת"א (תשל"ב).
5. שמר עליזה, צרכי העבודה בגן הילדים, מפעלי תרבות וחינוך בע"מ, ת"א (1996).
נספחים:
מפגש עם גן הילדים "דביבון" (גילאי שנתיים עד ארבע)
בגן זה נוכחנו להיות שלוש פעמים, פעמיים באמצע השבוע בהכנות לקראת החג ופעם אחרונה ביום שישי בחגיגת החג. כל אחת מן התצפיות השונות והראיונות הפורמליים מהווים משקל נכבד בקביעת הדיון ומסקנות בסיום העבודה.
תצפיות
תצפית צופה:
תאריך: 20.3.96
שעה:8:00
המקום: החדר המרכזי בגן
תיאור הפעילות: בבוקר לאחר ה"ריכוז", מספרת הגננת על הולדת משה רבינו. הילדים יושבים קשובים סביבה, מסתכלים על תנועות ידיה ומוצא שפתיה. בעזרת אביזרי המחשה של בובת תינוק בתוך תיבה קטנה, מתארת הגננת כיצד נמצא משה ע"י בת פרעה, בעת שמרים שומרת מהצד על אחיה הקטן. הילדים הקטנים חוזרים על דברי
הגננת והבוגרים אף משלימים את דבריה. תוכן הסיפור החג לא נלמד במלואו, אלא רק קטעים מרכזיים ממנו המתאימים ליכולת התפיסה של הילדים והבנתם - הולדת משה, עשר המכות ויציאת מצרים. לאחר מכן התאמנו הילדים על קטעי המחזת "יציאת מצרים" כאשר לכל קבוצת גיל יש תפקיד. כל עוזרת - גננת אחראית להלביש את קבוצת
הגיל שלה, לעזור להם בביצוע התפקיד ובשירה:
בני השנתיים יושבים על הרצפה כשמחזיקים בידם את "מי הנילוס" (בד כחול) ועליו נמצאת תיבת משה. ילדה יפה יושבת רגל על רגל בכסא ליד הנילוס, הינה בת פרעה. וברקע שרים את השיר "משה בתיבה". לאחר הפסקה קלה יש הפגה - הילדים רוקדים לצלילי המוסיקה.
תפקיד הבוגרים - הבנים סוחבים על גביהם לבנים (מעץ) ובונים פרמידה תוך כדי שירה עצובה "עבדים... עבדים..." הגננת מלווה את הפעילות בשאלות שונות "מה רבים של פרמידה" ? והילדים עונים "פרמידות" - לשון יחיד - רבים. ואז יש שינוי במוסיקה והיא נהפכת לשמחה, בהתאם הילדים שרים ורוקדים - "כחופשיים...
מאושרים" - העצמת ההבדל בין עבדות לחירות. במקביל הבנות עם התופים מוחאות כף ועושות סיבוב.
בין כל פעילות אחת לשניה, יש הפסקה הפגנתית לילדים. כמו כן, ישנה פעילות דידאקטית - עיונית בו הילדים לומדים את שמות חגי הפסח, מושגים וסמלים חשובים.
יש לציין, כי הפעילות לעי'ל חזרה על עצמה במשך שבוע לא באופן ארוך ומייגע, אלא בצורה תיאורטית + מוחשית הגורמת לילדים לדעת על החג מצד אחד עם התנסות חוויתית מצד שני.
* את התצפית הצופה הנוספת נתאר בקצרה כיוון שהיא מהווה יישום של כל הכנות השבוע הקודם -
תאריך:29.3.96
שעה: 8:00
מקום: החדר המרכזי בגן
תיאור הפעילות: ביום החג באו הילדים לבושים בחולצות לבנות ובידם צלחת הפסח. לאחר המחזת ההצגה "יציאת מצרים" ע"י הילדים והסרטתו לוידאו, הוכנו השולחנות לקראת סדר הפסח. בגן שררה אוירת חג עליזה, הילדים ישבו סביב שרו שירים ואכלו מהצלחת שהוריהם הכינו להם בבית. הגננת עברה עם מיץ ענבים ומזגה לכל ילד.
בלכתם הביתה, קיבל כל ילד את תיק יצירותיו לחג הפסח בצירוף מכתב להורים בו מתוארת שיטת לימוד החג.
ובנוסף מתנה להורים ולילדים, בקבוק יין קטן עם כוס לאליהו הנביא.
תצפית משתתפת
תאריך: 24.3.96
שעה: 9:00
המקום: החדר המרכזי בגן
תיאור הפעילות: הילדים היו ישובים בקבוצות הגיל שלהם. אנו החוקרים, ישבנו עם קבוצת הילדים "הבוגרים". הייתה זו שעת יצירה הקשורה לחג הפסח. כל ילד קיבל את "תיבת משה" (העשויה מקרטון ביצים) שצבע יום קודם. במרכז השולחן היה מונח דבק וחוטי גומא קטנים. הילדים נתבקשו להדביק את הגומא בדופן התיבה. בעת
שאנו עושים כמותם, שאלנו את הילדים "מדוע מכסים את התיבה בגומא" ? ענו הילדים פה אחד "כדי שלא יכנסו מים לתיבה". הילדים התרגלו לנוכחותנו, דבר זה הקנה לנו אפשרות ליצור איתם יחסי גומלין ואף לראיינם מבלי שירגישו בכך.
הם התלהבו לענות על שאלותינו והרבו לחקות את מעשינו בעת הכנת תיבת משה. שמנו יחד את משה התינוק בתוך התיבה והדבקנו אותו על נייר כחול שצבענו. שאלנו "מדוע נקרא משה כך ?" ענה מעיין, הילד החכם בקבוצה - "כי משו אותו מהמים". לדעתנו, תשובה זו לא הייתה מקורה בהבנה של שורש זהה אלא בחזרה על דברי הגננת, אולם
יש לראות כי בגיל הרך אפילו בעזרת הקניית ידע תאורטי הנקלט באופן אינטואיטיבי ללא הבנה יתפתח בעתיד להבנה וידיעה שלמה.
החלטנו להטעות את הקבוצה לכן אמרנו, שהמגדל אותו היהודים בנו למצרים היה גבוה עד מאוד. חלק מהילדים הסכימו לדברים, עד שאחד מהילדים העיר "זה לא מגדל, זה פרמידה". הצטערנו על "הטעות" והסכמנו עם תיקונו.
הילדים נראים להוטים בעשיית פעילויות היצירה. דרך זאת מידת הבנתם את סיפור מעשה הולדת משה, הופכת מעמיקה, קלה וברורה יותר.
ראיונות
ראיונות פורמליים:
בתצפית המשתתפת הצלחנו ליצור תחושת אמון אצל הנחקרים, שאיפשר זרימה חופשית של מידע עליהם. היה זה ראיון אתנוגרפי פתוח בו השגנו מידע דרך שיחה ידידותית ביננו לבין הילדים. לכן, בראיונות שנראה כעת החלטנו לשאול את הגננת ואת הילדים שאלות פורמליות יותר, ע"מ שנוכל לעבד את הראיונות בצורה טובה ומהימנה.
ראיון הילדים:
כותרת: שנות החיים הראשונות בלימוד החג.
שם המראיין: דנה שגב- גיגי.
מועד: 24.3.96
מקום: עלינו לקומה מעל הגן עם הגננת ושלושה ילדים בוגרים (מעיין, איתי וסתיו).
ראיון הילדים
ביאור
תוכן
המראיין: איך קראו להורים של משה?
מעיין: יוכבד ועמרם.
חלק זה של הראיון מתחיל בשאלה תוכנית ע"מ להכניסם לסיפור
שירה
המראיין: מי יודע את המשך השיר מה נשתנה ____ הזה?
מעיין, איתי וסתיו: "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות...שבכל הלילות אנו..."
הילדים חוזרים לתחילת השיר. הם מפליגים בשירתם ביודעם את כל מילות השיר, ואף מוסיפים שהם יודעים הרבה שירים לחג.
חידה
המראיין: אני חושבת על משהו שעשוי קמח ומים ואוכלים אותו בפסח, מהו?
מעיין ואיתי: מצה.
שאלות חידה אלו מביאות את הילדים למחשבה עמוקה יותר, אם לא הייתי מוסיפה את הערה שאוכלים אותו בפסח, ספק אם היו יודעים את התשובה.
מושגים
המראיין: לחג הפסח ארבע שמות מהם?
מ.א.ס: חג הפסח, חג האביב, חג החירות, חג המצות.
רמת ידיעותיהם גבוהה בחלק התיאורטי של הלימוד.
יישום
המראיין: איך תתנהגו בליל הסדר לפי מה שלמדתם? מה תעשו בערב של החג?
מ: נשב בשולחן, נקרא בהגדה ונמצא את האפיקומן.
הייתה זו שאלה קשר לניסוח, ועם זאת התעקשתי לדעת כיצד מיישמים הילדים את מה שלמדנו, לכן ניסחתי שוב את השאלה. הילד שענה לשאלתי הוא ילד חכם מאוד
לפי תשובתו המדגישה את החלק הסמלי של החג אגדה, אפיקומן.
מיקוד
מראיין:מה במיוחד אתם זוכרים מסיפור יציאת מצרים? מה הכי אהבתם לשמוע מהגננת על החג?
ס: איך שמשה נולד והיה בתיבה.
הילדה היא היחידה שידעה לענות, יתכן בגלל "תפקידה הגדול" כבת פרעה המושה מן המים את התיבה. לפיה זוכרת היא את הולדת משה עפ"י ההמחשה.
קשר לספר
מראיין: באיזה ספר מיוחד כתוב סיפור יציאת מצרים? אתם יודעים שהוא כתוב בספר התנך שבו מופיעים כל מיני סיפורים יפים על גיבורים שונים.
מ,א,ס: כן.
בעת שלימדה הגננת את סיפור יציאת מצרים לילדי הגן, היה מונח לפניה ספר הוראה לגננות ולא ספר התנ"ך. תופעה זו השפיעה על הבנתם את שאלתי, ולכן נאלצתי להסתפק בתשובתם זו.
ניתן לומר, שלילדים אלו יש ידע רב בתוכן הסיפור המקראי ובעיקר בשירי החג. עם זאת קיים קושי בקישור הסיפור לספר התנ"ך.
ראיון הגננת:
כותרת: החג עם גב' סיגל
שם המראיין: דנה שגב-גיגי
מועד: 24.3.96
מקום: בקומה מעל הגן
מראיין: מהי שיטת העבודה שלך בהעברת הסיפור המקראי לילדים ?
ג: השיטה היא שילוב של ידע תיאורטי עם התנסות חוויתית אצל הילדים.
זוהי הדרך הטובה ביותר ע"מ שיקלט הסיפור בעוצמה הדרושה.
מ: מדוע אינך מוסיפה ממדרשי חז"ל לסיפור המקראי ?
ג: לדעתי, בגיל הזה חשוב לספר לילדים את הסיפור כפשוטו ולא להעמיס עליהם סיפורים מקבילים לאותו תוכן, שהרי זה יגרום לעירוב בין מציאות לדימיון.
מ: מהי לדעתך מידת ההבנה של הילדים בחג כשישבו סביב השולחן לצד בני משפחתם ?
ג: הילדים יודעים מושגים וסמלים רבים - אגדה, אפיקומן, קערת הפסח וכן חירות, חיפזון ועוד. ידיעות אלה מקנות להם הקשבה וריכוז גם בליל הסדר. אני מצפה מההורים לשיתוף פעולה מלא שיחפוף ללימוד בגן, ובהתאם ישאלו את הילדים שאלות וישוחחו עימם על סיפור יציאת מצרים, ע"מ ליצור ענין בנושא החג גם עם המבוגרים.
מ: כיצד את מסבירה את פשר העבדות הנוראה של היהודים ?
ג: באמצעות המחשה המבדילה בין העבדות - הילדים הולכים כפופי גו, מרימים לבנים וברקע מתנגנת שירה עצובה, ואז ישנה החירות - הילדים רוקדים ושרים שירים עליזים. כמו כן, אני מדגישה את הסיום הטוב של הסיפור המקראי בכך שקיימת השגחה עליונה, התואם לציפיות הילד.
מ: האם לדעתך יש בעיה בחינוך החילוני בלמידת המסורת - פשטני מדי ?
ג: לדעתי לאו. היסוד הדתי בגן שלי אינו מתבטא רק בחגי ישראל, אלא בקבלת שבת בכל יום שישי המלווה בהדלקת נרות ובשירים. יתר על כן, לימוד החג נעשה במקביל לסיפור המקראי, אני מלמדת מושגים, סמלים ומצוות הנובעות מן המקרא שבאופן עקיף הם בעלי ערכים חשובים ללימוד הילד. זה לא מחייב אם אתה מעמיס על הילד
אגדות על אגדות הערך יספג טוב יותר, אלא ישיג בדיוק תוצאה הפוכה, בלבול וחוסר הבנה.
עלי להוסיף שאין דבר כזה "גן חילוני", בכל גן יש לימוד המסורת כערך דתי המתווסף על ערכים אחרים הנלמדים בגן.
ניתן לומר, שתשובות הגננת מספקות די והותר ע"מ להבין שהיא מייחסת חשיבות מרובה לסיפור המקראי בגן לא דתי. ובמקביל משקיעה ידע קוגנטיבי וחוויתי בנפשו של הילד.
מסמכים
תקשורת להורים:
מסמך זה המובא להלן, מידע את ההורים מה למדו הילדים לקראת חג הפסח:
מצוות, סמלים ומושגים עיקריים. כמו כן, הושם דגש על המטרות והנחות יסוד בלימוד הסיפור המקראי לילד בגיל הרך.
מסמך זה הוא חשוב לצורך המחקר האיכותי, כיון שבו נחשפים מאפייני ארגון הנחקר (הגננת), דרכי הנוהל בדרך העבוד ובאידאולוגיה המושתת בגן. לפיכך מובנת האסטרטגיה שבה נקטה הגננת בלימוד קטעים מסיפור החג בשילוב ידע תאורטי וחוויתי המתאים ליכולת התפיסה של הילדים ולהבנתם.
יתכן לומר, שבמסמך זה מצפה הגננת לתמיכה חיובית בדרך עבודתה מצד ההורים, וכן רואה הגננת בחובה ללמד את ההורים "הגדת הפסח" כפי שמסופרת בגן מלווה בשירים ומשחקים.
שרה פאיאנס - גליק, החינוך בגיל הרך - בעיות ודרכים, הוצאת יבנה, ת"א (תשכ"ח), עמ' 185.
רות ניסים, גן הילדים בעבודתו (חלק א'), משרד החינוך והתרבות - אגף החינוך הדתי, ירושלים (תשל"ג), עמ' 14.
עליזה שמר, דרכי העבודה בגן הילדים, מפעלי תרבות וחינוך בע"מ, ת"א (1966), ע"מ 15.
סילביה קראון, בני שלוש וארבע הולכים לגן, הוצאת הספרים של הסתדרות המורים בישראל, ת"א (תשל"ב), עמ' 217.
ראה נספחים.
ניתן לומר שמידת ההתאמה גובלת גם ביחס לחינוך הממלכתי דתי עפ"י תאוריית הספרות, מלבד הרבדים הנוספים על התורה שהם מיוחדים לחינוך הדתי.
19

תגים:

פסח

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הוראת סיפורי התורה בגן לא דתי", סמינריון אודות "הוראת סיפורי התורה בגן לא דתי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.