מודעין (עסקי) בתהליך קבלת החלטות

תקציר העבודה:

מדיניות ציבורית
מודיעין (עסקי) בתהליך קבלת החלטות

תוכן עניינים: hd2516

ניהול וקבלת החלטות

מכוונות וניתוח אסטרטגי

מודיעין עסקי

תכנון אסטרטגי ומודיעין בארגונים ציבוריים

ביבליוגרפיה

בספרו ניהול לקוי - סיבות וטיפול מנסה יצחק אדיג'ס לתת שמות נרדפים לפועל ניהול.
רשימת השמות ארוכה היא וכוללת פעלים כמו: לתכנן, לכוון, לבצע, להוציא לפועל,
להחליט, להשפיע, להנחות, לעשות, לשלט, לתאם, להנהיג ועוד. בהתבוננות מעמיקה
ניתן למצוא מכנה משותף בין כל השמות הנרדפים: כל אחד מהם יוצר הבחנה בין
האנשים המנהלים לבין האנשים המנוהלים. אדם פלוני מבצע תהליך כלשהו על אדם
אלמוני. התהליך הקלאסי של ניהול כפי שמוחים אותו ומממשים אותו מעוגן בניצול
של משאבי אנוש ובשליטה בהם.

מקורות:

כאמור, תהליך המודיעין העסקי מתחיל כאשר ההנהלה מחליטה על היעדים האסטרטגיים של החברה. קביעת היעדים לאיסוף מודיעין עסקי מתחילה בהחלטות שמקבלים המנהלים ובמידע הדרוש להם כתמיכה לקבלת החלטות אלה.
מכיון שלכל מנהל יש צרכי מידע ייחודיים משלו הדרך הטובה ביותר לקבוע יעדים למערכת מודיעין עסקי היא באמצעות תכנון ובנית תכנית מודיעין.
מטרתה של תכנית מודיעין הקניית שיטתיות, ארגון הפעילות כך שתפיק ביעילות מודיעין שימושי, לתת בידי המנהל שיטה לניפוי מידע וסינונו, מונעת עומס יתר של מידע ומבטיחה כי מה שחשוב יגיע לידי המשתמש ומה שאינו חשוב ינופה עוד לפני כן. הפעולות העיקריות המבוצעות על ידי גוף המודיעין העסקי במסגרת הכנת
תכנית המודיעין הינם:
1. לימוד המשימה או המשימות הצפויות - מטרות ויעדים אסטרטגיים שהוגדרו על ידי ההנהלה.
2. ריכוז צרכי המידע מכלל האחראים לתהליך קבלת ההחלטות.
3. בדיקת מענה אפשרי במאגרי מידע קיימים בארגון.
4. הגדרת הידיעות הדרושות וקביעת המשימות למערך האיסוף.
5. הפעלת האיסוף
6. קבלת המידע, עיבודו, הערכתו וניתוחו
7. לאחר ביצוע הערכת המצב על ידי דרג מקבלי ההחלטות - קיום היזון חוזר בעקבות החלטות חדשות שנתקבלו:
א. עדכון תכנית המודיעין (במידת הצורך)
ב. עדכון תכנית האיסוף המתבצעת
ג. ניתוח המידע, הערכתו והצגתו לדרג מקבלי ההחלטות.
תהליך עבודת המודיעין לא היה מתאפשר לולא איסוף החומר בתהליך עבודה שיטתי ומסודר. יתרה מכך הודגש בפרק זה כי האיסוף מתבצע בצורה אתית. מכאן פעולת האיסוף הינה לשם השגת הידיעות הדרושות למשתמש ולמקבל ההחלטות - ידיעות שלמות ומפורטות ככל האפשר בזמן הנדרש בשיטות המתאימות ובאמצעים מתאימים.
שיטות איסוף אתיות מזוהות לרוב עם פרסומים גלויים, אך יש לזכור כי מושג זה משמעו הרבה יותר רחבה והיא:
1. שיטת איסוף חזותית:
א. סיור במפעלים
ב. השתתפות בכנסים טכניים, תערוכות מקצועיות וועידות
2. ראיונות
א. לקוחות
ב. ספקים
ג. עובדים חדשים
3. האזנה
א. תכניות מיוחדות ברדיו ובטלויזיה (צבע הכסף, שעה קלה על כלכלה, כלבודק, כלבוטק, תצפית).
ב. נאומים של קברניטים והצהרות
ג. תשדירי פרסומת
ד. שיחות ידידותיות בהזדמנויות שונות
כדי לחשוב על שאלות אודות הסביבה החיצונית לארגון דרושים נתונים רבים. נתונים אלה יכולים לבוא ממקורות רבים. לפיכך אין זה סביר שנתונים אלה יאספו במאמץ מרוכז אחד. נתונים אלה מופיעים בטפטוף ולא בשטף ויש ללקטם לאורך זמן בכדי לקבל תמונה מקיפה. ניתן לסווג את כלל המקורות לנתונים בשני חתכים:
מקורות שפורסמו - פרסומים גלויים ומקורות בשטח.
מקורות שפורסמו ניתנים לסיווג לשלושה קריטריונים: מה שאומרים אחרים על המתחרים, מה אומרים המתחרים על עצמם, הממשלה כמקור של מודיעין.
מה אומרים אחרים על המתחרים:
- ספרים: מאפשרים יכולת חדירה מסוימת על צורת החשיבה של המתחרה.
- ספרי עזר מסחריים: מספקים יכולות ומודיעין עדכני לרבות ניתוחים כלכליים ריכוז ייחודי של נתוני חברות.
- עיתונות ענפית: מידע על מינויים אישיים, הרקע על האנשים בענף, מוצרים חדשים.
- עיתונות מקומית: ידיעות על העתקת מפעלים, על תכניות הרחבה.
- כתבי עת טכניים: עוקבים אחר מגמות בטכנולוגיה.
מה אומרים המתחרים על עצמם:
- ספרים ומאמרים: מנהלים בכירים הכותבים על עצמם ועל החברות שלהם.
- נאומים והצהרות: חושפים את הפילוסופיה ואת הכוונות של ההנהלה.
- פרסום: מודעות "דרושים" עשויות להצביע על כוונות לעתיד.
הממשלה כמקור מודיעין:
- הרשות לניירות ערך: מקור למידע פיננסי על כל החברות הציבוריות.
- רשם הפטנטים
- רשם החברות
- המשרד לאיכות הסביבה
המתעניינים במודיעין עסקי נוטים להשקיע זמן רב מדי בחיפוש אחר מקורות מודפסים עוד לפני שמחליטים להשתמש במקורות שדה. מקורות השדה נוטים להיות יעילים יותר משום שהם מדברים על הבעיות וחוסכים את הזמן "המבוזבז" של קריאת מסמכים חסרי תועלת. כאשר אוספים נתוני שדה יש צורך במסגרת שתאפשר לזהות את
המקורות האפשריים, לבדוק מה עשויה להיות עמדתם כלפי שיתוף הפעולה ולפתח גישה אליהם.
ניתן לסווג את המקורות מהשטח במספר חתכים:
משקיפים ענפיים:
הקהילה הפיננסית
מתקיני תקנות
אגודות צרכנים, לשכות מסחר
איגודים מקצועיים
ארגוני שרות
בנקים להשקעות
יועצים
בנקים מסחריים
סוכנויות פרסום
לקוחות
ספקים
למדנו כי המידע עצום ורב הוא ומצוי בשפע, אך ללא אותם גורמי איסוף, אין ספק כי מידע זה לא יגיע ליעדו וכתובתו הנכונה. ונאמר והוזכר כי גורמי האיסוף בארגוף הינם מנהלים ועובדים וכל מי שמקיים מגע כלשהוא עם אנשים מחוץ לארגון והקולטים מידע במהלך ניהול העסקים בין אם בכנסים, קנינים המשוחחים
עם ספקים, אנשי מכירות עם לקוחות וכו'. יש לזכור כי הפעלת גורמי האיסוף מונחית תמיד על ידי המשימה/ היעדים/ ההחלטות שנתקבלו על ידי הנהלת הארגון, ועל כן ניהול האיסוף הינו ניהול על פי משימות.
הרובד השני של מערכת המודיעין העסקי הינו שלב העיבוד והערכה. שלב זה - הטפול במידע משלב בתוכו תהליכים מחשבתיים הדורשים מיומנות, כאשר תהליך זה מגלם בתוכו מערכת קשרים ויחסי גומלין בין אנשי המודיעין העסקי לבין גורמי האיסוף ובין אלה למקבלי ההחלטות. מטרתו של שלב זה לעבד ולהעריך המידע ומקורות המידע
ולהפוך הנתונים למודיעין. שלב זה משלב בתוכו תהליך מחשבתי המבוסס על הכרת הארגון אליו אנו שייכים, ידע ונסיון עם תהליכים של הפקת משמעויות מידיעות ואספקת המידע הנדרש ובעיתוי הנכון למקבל ההחלטות.
לאור הבנתו של תהליך המודיעין חשוב וחיוני איפוא שהמנהלים בכל רמות התכנון החל בהנהלה הבכירה וכלה בדרגי הבייניים יהיו מעורבים בקביעת הסוגים הכלליים של המידע הדרוש להם (תחרותי, כלכלי, חברתי, פוליטי, טכנולוגי, ממשלתי), ובהגדרת המטרות המסוימות (מתחרים קיימים, ומתחרים בכוח, מוסדות ממשלתיים ואחרים)
שעליהם הם מבקשים לאסוף מודיעין.
כל החלטה עסקית חשובה זקוקה לתשומת מודיעין. ככלל, אין לקבל שום החלטה עסקית חשובה ללא גיבוי מודיעיני רציני. דוגמא בולטת לכשלונה של חברה עקב חוסר במידע שוטף ואמיתי הינה מלחמת הזוטא של הקפה, שהתנהלה באמצע שנות ה- 80 בין קפה "רוול" שניסה לתקוף את ה"אריה" של השוק "עלית". המיתקפה נכשלה והביאה לפשיטת
רגל של קפה "רוול" משום ש"רוול" לא קיימה אף אחד מן התנאים הנדרשים להצלחה:
א. מחסומי הכניסה שהוצבו על ידי "עלית" באמצעות המוניטין שלה ויכולת הלחץ שלה על הקימעונאים היו גבוהים ביותר. קפה "רוול" לא בדק ומצא שכך הם פני הדברים.
ב. הצרכן נאמן למותג. באם היתה מתבצעת בדיקה מקפת על ידי "רוול" היו מגלים שכך הם פני הדברים.
ג. קפה "רוול" לא הציג שום יתרון תחרותי על פני קפה "עלית" והמיצוב של המוצר שלו היה מיצוב של חיקוי מלא.
ד. קפה "רוול" לא נקט בשום תחבולות של תקיפה. אדרבא: הוא תקף בעיקר בערוץ ההפצה של חנויות המכולת השכונתיות, כנראה בגלל העובדה שערוץ זה מחזיק בנתח שוק של כ- 60% מכלל השוק. אבל הוא התעלם מכך שדווקא בערוץ זה עוצמתה של "עלית" היא החזקה ביותר, משום שהיא יכולה להפעיל לחץ על הקימעונאי הקטן להימנע
מהכנסת מוצר מתחרה.
נשאלת השאלה - האם קפה "רוול" אכן קיבל החלטות אסטרטגיות על בסיס מידע שנאסף בשטח או שמא היתה זו החלטה נטולת כל תשומות מידע ומודיעין עסקי. כמדומני שאכן זו התשובה.
לשם הבלטת הכשלון מעניין להשוות את החלטת קפה "רוול" להחלטה אחרת שנעשתה גם היא כנגד "עלית" אלא שלגביה התקיימו מספר תנאים מאלו הדרושים להצלחה ולכן היא הביאה לנצחון. ההצלחה בה מדובר היא זו של קפה פילטר "רומבוטס". בהצלחה זו התקיימו התנאים הבאים:
א. למוצר היה יתרון תחרותי מובהק בכך שהוא לא ניסה להידמות לקפה של "עלית", אלא הציג קפה שאופן ההכנה והטעם שלו היו שונים לגמרי מאלו של הקפה הקיים.
ב. היבואנים של הקפה נקטו בתחבולה של "ראש גשר" ולא ניסו לחדור לכל ערוצי ההפצה בעת ובעונה אחת. הם אפילו לא בחרו בערוץ המחזיק בנתח השוק הגדול, אלא דווקא בזה במחזיק בנתח שוק של 15% בלבד: שרותי המזון הכוללים בתי קפה, מסעדות ובתי מלון.
הסיבה לכך היתה שערוץ הפצה זה הוא שולי ובלתי חשוב ל"עלית" ולכן היא לא תצא למתקפת נגד מיידית אם החדירה תצטמצם בו בלבד.
התוצאה: הצלחה יפה של המתקפה הראשונית כשבעקבותיה באה הרחבה לערוצי הפצה נוספים בעיקר הרשתות הארציות. ההוכחה להצלחה זו היא השרדותו של קפה "רומבוטס" בשוק ורכישתו על ידי "עלית".
כמדומני, שניתן בהחלט לקבוע על בסיס התרחשות הארועים, גם ללא נוכחות פיסית שחברה זו/יבואנים אלה אכן פעלו על בסיס מודיעין עסקי רחב אשר בדק באופן יסודי את נקודות התורפה של המתחרה הן בהיבט המוצר הן בהיבט השוק. בדק את תגובותיו האפשריות של המתחרה ועוד נתונים אחרים ורק אז קיבל החלטה אסטרטגית על אופן
ההכנסה של המוצר.
בסביבה רווית תהפוכות אין כל דרך אחרת להיערך או לזהות הזדמנויות אלא מתוך מעקב שיטתי רציני ומיומן אחר הנעשה בסביבה - אי אפשר לעשות זאת בהצלחה ללא מערכת מודיעין עסקי.
חברות שבהן אין שואלים שאלות טובות מתאפיינות בניהול המכוון פנימה. הבעיה היא שקיום החברה וצמיחתה תלויים בקריאה נכונה של הסביבה החיצונית, דהיינו של הלחצים והתגובות על הלחצים במגזרים בהם פועלת החברה. כאשר הניהול פנימה משתלט על חברה, השאלות הקשות לאן אנו הולכים, לאן הולכים המתחרים, לאן הולכים
הלקוחות, לאן הולכת הטכנולוגיה - נדחקות מפני העיות הקשורות בעיקרן לייצור ומכירת קו המוצרים הקיים.
לסיומו של פרק זה יאמר כי אל לנו לצפות שהמודיעין יהיה מסוגל לחזות הפתעות או לדעת על התרחשויות לפני כולם. המודיעין העסקי אינו מערכת אזעקה. גוף המודיעין העסקי אמור לקבל את רוב המידע לאגור אותו בצורה מתוחכמת ולהרכיב תמונת מצב חדת הבחנה. הערכת מצב כללית נכונה מלווה במודיעין תחרותי חשובה הרבה יותר
מעדכון מהיר על כל פעולה של המתחרים. יתרונה של מערכת המודיעין העסקי במומחיותה ובראיה הכוללת, הנובעת מניתוב המידע המצוי בחברה למקום מרכזי אחד.
תכנון אסטרטגי, החלטות אסטרטגיות ומודיעין בארגונים ציבוריים
כאשר דנים באסרטרטגיה של יתרון תחרותי נשוא הדיון הוא בדרך כלל ארגונים עסקיים. נשאלת השאלה: האם ניתן והאם צריך ליישם את המושגים והתהליך של אסטרטגיה ותכנון אסטרטגי לכל הארגונים העיסקיים בלי יוצא מן הכלל והאם ניתן וצריך ליישם זאת גם לארגונים שאינם עסקיים. האם למשל ארגונים כמו "חברת חשמל",
"חברת בזק" משרד ממשלתי או רשות עירונית צריכים ויכולים לגבש אסטרטגיה וליישם תהליך של תכנון. התשובה החד-משמעית היא שבכל הארגונים הללו - עיסקיים ולא עיסקיים כאחד התהליך דומה מאוד והמרכיבים שלו זהים. מבחינת תהליך התכנון האסטרטגי ומבחינת קבלת ההחלטות האסטרטגיות כל הארגונים האמורים ללא יוצא מן
הכלל עומדים בפני נתונים זהים והם:
א. תנאי שטח - הצורך להשפיע על הביקוש ועל התנהגות הלקוחות. יש הסוברים בטעות שתנאים אלו אינם חלים על חברות שירותים ציבוריים כמו למשל חברת חשמל או בזק. לטענתם מכיוון שהצרכן אינו יכול לוותר על חשמל או שרותי טלפון ומכיוון שקיים ספק אחד ויחיד למוצרים אלו אין לצרכן ברירה אלא לרכוש אותם
אצל אותו ספק והאחרון אינו עומד בפני עקומת ביקוש גמישה.
ב. יחסי כוחות
1. ההכרח להתמודד מול מתחרים ותחליפים מיידיים.
2. איום מתמיד של מתחרים פוטנציאליים.
ג. החלטות אסטרטגיות: של כל סוגי הארגונים צריכות לכלול בחירה ברורה בין חלופות שונות ביחס לכל שלושת תחומי ההחלטה:
1. באילו תחומי פעילות יש לאתר הזדמנויות וסיכונים.
2. בחירת הייעודים הספציפיים בהם יעסוק הארגון בפועל ושמירה על תמהיל אופטימלי של ייעודים אלה.
3. בחירת ציר ההתקדמות המרכזי בנהול המערכה.
לכאורה ההבדל המהותי בין ארגונים עסקיים לארגונים לא עסקיים הוא היחס לרווח. המטרה של הראשונים היא כביכול רווח ואילו האחרונים פועלים ללא כוונת רווח. יש לזכור שרווח הינו מושג חשבונאי המציין איזון בתזרים המזומנים וככזה הוא תנאי לקיומו של כל ארגון וניתן לראות בו "חוק טבע כללי" שאינו ניתן
לשינוי. חשוב להדגיש עובדה זו דווקא ביחס לארגונים הנתפסים כארגונים ציבוריים.
סוג מיוחד של ארגונים הדורש תכנון אסטרטגי מקיף ויסודי הוא הרשויות המוניציפליות המעניקות מיגוון רחב של שרותים לתושביהן. בבואה לערוך תכנון אסטרטגי על הרשות המקומית לקבל החלטות בשלושת הנושאים הבאים:
א. מיצוב - איזו עמדה ומיקום מעוניינת הרשות לתפוס בתודעתם של תושביה, דעת הקהל במדינה, רשויות השלטון ועוד, וזאת לעומת רשויות מקומיות אחרות ומה הייחודיות שלה לעומתן.
ב. תמהיל השרותים - מהו מגוון השרותים שהרשות המקומית רוצה ויכולה להציע לתושביה ומהם הרכבם ורמתם.
ג. יזמות כלכלית - באיזו מידה מעונינת הרשות להיות מעורבת בפיתוח הכלכלי ובפעילות העסקית בתחומה.
לפני שניתן לגשת לקבלת ההחלטות המרכזיות על הרשות המקומית לעשות הערכת מצב ביחס לשלוש קבוצות של נתונים:
א. תנאי שטח פיסיים: התנאים ההתחלתיים אשר אינם תלויים ברשות ועליהם מתבסס תהליך התכנון האסטרטגי והם כוללים:
1. אקולוגיה: מבנה טופוגרפי, נוף, קרבה לים, אקלים.
2. משאבי טבע: מינרלים, פוספטים
3. אתרים: ארכיאולוגיים, הסטוריים, דתיים
4. מיקום ודרכי גישה למקומות אחרים: מיקום ישובים אחרים ומידת האפשרות להשתמש בשרותיהם, מיקום יחסי למסופי התחבורה מרכזיים (נמלי ים ואויר).
ב. קבוצות מטרה - ציפיותיהן וערכיהן: הרשות המקומית איננה פועלת בחלל ריק ועליה להביא בחשבון בפעילותה קבוצות מטרה בעלות ציפיות שונות והשפעה על הפעילות השוטפת ועל התכנון לטווח ארוך. קבוצות אלה נחלקות על פי הקריטריונים הבאים:
1. תושבי הרשות הנוכחיים - הקבוצה החשובה ביותר, אך יש לזכור שאוכלוסית רשות אינה הומוגנית ולפיכך יש לפלח אותה לפי תכונות כדי לענות על צרכי הקבוצות השונות.
2. עסקים קיימים: נותני שרותים, מספקי תעסוקה.
3. תושבים פוטנציאליים: קבוצות אוכלוסיה שהרשות מעונינת למשוך אליה. ניתן לפלח אותם לפי מקום מגורים תכונות דמוגרפיות וציפיות.
4. עובדי הרשות וספקים: זוהי קבוצת מטרה חשובה אשר ללא שתוף הפעולה שלה לא ניתן יהיה להביא לכלל ביצוע את התכנית האסטרטגית.
5. עסקים פוטנציאליים: קבוצה זו יש להביא בחשבון בייחוד אם הרשות מעוניינת למשוך לתחומה עסקים מסחריים או תעשייתיים.
6. רשויות מרכזיות: משרד הפנים, מרכז השלטון המקומי, משרדי ממשלה - גופים החשובים בתחומים כמו תקציב חוקים ותכנונים.
7. דעת הקהל הכללית: אמצעי התקשורת, כלל תושבי המדינה.
ג. ערכים תרבותיים וציפיות - בתכנון ובביצוע תכנית אסטרטגית יש להביא בחשבון את ערכיהם התרבותיים של תושבי הרשות והנהגתה בתחומים רבים ומגוונים. תחומי ערכים וציפיות אלו הינם:
1. חברה וקהילה: חינוך, חזות חיצונית של הרשות, דפוסי בידור ובילוי.
2. מצוות דתיות: היחס לשמירת השבת, תפילה בציבור.
3. דאגה לרשות הרבים: מידת הדיווח על מפגעים, שמירה עצמית על החוק (נקיון, קטיפת פרחים, חנייה וכו').
4. דאגה לכספי הציבור: מוסר התשלומים של תשלומי חובה לרשות והיחס למתחמקים. היחס לרכוש הציבור ומידת השמירה עליו.
5. סיוע הדדי: רמת ההתנדבות בישוב, היחס למתן תרומות, סיוע מרכזי - כלכלי פסיכולוגי פיסי.
כאמור לעיל על הרשות לעשות הערכת מצב. הערכת מצב כמוגדר במקור אחר בעבודה זו הינה תהליך של ניתוח גורמים משפיעים על ביצוע המשימה. אחד מהתשומות הינו המידע - המידע המודיעיני. גם הרשות המקומית כמו הארגון העסקי מתמודדת כל הזמן עם הסביבה החיצונית כפי שראינו לעיל וסביבה חיצונית זו משתנה כל הזמן. על מנת
לעמוד אם היד על הדופק ועל מנת להיות רשות ציבורית מתקדמת המסוגלת לספק לתושביה את כלל השרותים עליה להבין את השינויים מבעוד מועד ולדעת להכין עצמה לקראת שינויים אלה.
ועל מנת להתמודד עם האי ודאות הרי שגם לגבי הרשות המקומית כמייצגת את המגזר הציבורי הרי מידע = עוצמה.
הגישה למידע מדויק, מעודכן ומקיף חיונית לתהליך קבלת ההחלטות, והרי נזכר בעבודה זו כי מודיעין (עסקי) הינו פעולת מעקב אחר הסביבה החיצונית של הארגון בחיפוש אחר מידע הקשור לתהליך קבלת ההחלטות בארגון, מכאן שאין הבדל בגישה בין תכנון אסטרטגי החלטות אסטרטגיות ומודיעין בין ארגון עסקי לבין
ארגון ציבורי כדוגמת רשות ציבורית.
רשימה ביבליוגרפית
1. אדיג'ס יצחק, ניהול לקוי סיבות וטיפול, ת"א, צ'ריקובר מוציאים לאור, 1979.
2. גלעד בנימין ותמר גלעד, מודיעין עסקי ככלי ניהולי, הרצליה, עתרת , 1992.
3. טראוט ג'ק, אל ריס , מלחמת השיווק, ת"א , מטר, 1990.
4. פורטר א. מייקל, אסטרטגיה תחרותית טכניקות לניתוח ענפים ומתחרים, הרצליה, עתרת, 1991.
5. פרי מיכאל, אסטרטגיה של יתרון תחרותי, ת"א, מיצוב, 1991.
דרישות מידע
7
תכנית מודיעין והגדרת המידע הדרוש
הערכת מצב
יעדים, מטרות אסטרטגיות
החלטות
הפניית מידע דרוש לגורמי איסוף
בדיקת מידע
במאגרים קיימים
איסוף המידע
תשומת מידע/מודיעין להערכת מצב
העברת המידע, עיבודו, אחסונו וניתוחו

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מודעין (עסקי) בתהליך קבלת החלטות", סמינריון אודות "מודעין (עסקי) בתהליך קבלת החלטות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.