היישום אינו מחובר לאינטרנט

האם ההוראה היא פרופסיה

עבודה מס' 031419

מחיר: 337.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: מהותה המקצועית של ההוראה, פרופורסיה מהי, תהליך סוציאליזציה מקצועית ושל המבוגר.

12,685 מילים ,25 מקורות ,1995

תקציר העבודה:

סוגיית מעמדה של ההוראה כפרופסיה מעסיקה חוקרים וחינוכיים רבים.
עיסוק נחשב לפרופסיה אם יש לו איפיונים של תרבות פרופסיונלית ייחודית, הבאה לידי ביטוי במספר היבטים מרכזיים: העשייה בו מושתתת על בסיס של גוף, ידע תיאורטי, שיטתי וייחודי הנרכש במהלך הכשרה ממושכת:
התנהגותו של הפרופסיונל מונחית על-ידי קוד אתי המושתת על אחריות ומחויבות ל"קליינט", לקהילה ולהתפתחותו המקצועית המתמשכת.
קיומם של היבטים אלה מזכה את איש הפרופסיה באוטונומיה במסגרת עבודתו (Hoyle ,1980)

נושא ההוראה כפרופסיה זכה לספרות עניפה אך יש בה עמימות רבה: יש הרואים בהוראה סמי-פרופסיה ויש השוללים אותה כפרופסיה וקוראים לדה-פרופסיונליזציה של ההוראה ( Etziony , 1969 ,Lortie 1975) .

בעקבות עבודות שונות בתחום זה חל לאחרונה שינוי בהתייחסות להוראה כאל פרופסיה. שולמן (Shulman, 1986) טוען, כי אין להחיל על ההוראה אותן אמות מידה כמו על פרופסיות אחרות, משום שההוראה היא בעלת איפיונים ייחודיים ועל כן יש להחיל עליה אמות מידה ייחודיות.
בעשורים האחרונים חלה ירידה במעמדו המקצועי של המורה. ירידה זו באה לידי ביטוי בסטטוס נמוך, יחסית, של מקצוע ההוראה, בחוסר שביעות רצון של העוסקים בה ובנשירה ופרישה מוקדמת מהמקצוע (1975 ,Lorite).
עובדות אלו עלולות להיות בעוכריה של העשייה החינוכית, ואינן תורמות למעמדו של המורה כפרופסיונל. הדימוי הנמוך, יחסית, שיש למורים בעיני הציבור משפיע גם על הדימוי העצמי של המורים, וגם לתופעה זו השפעה שלילית על עבודתם. לאור האמור לעיל עולה הצורך לטפח את דימוי המורים לעתיד כפרופסיונלים במהלך הכשרתם להוראה.

בעבודה זו שלושה חלקים מרכזיים. בחלק ראשון נעסוק במהותה המקצועית של ההוראה, במושגים פרופסיה וסוציאליזציה ובמשמעותם של תהליכי ההתמקצעות בהקשרה של ההוראה.
בחלק השני נעסוק במאפיינים מרכזיים של המודל הקלאסי של הפרופסיה, ונבדוק את מידת התאמתם או אי-התאמתם להוראה מארבעת התחומים השייכים למקצוע ההוראה, פרח ההוראה, המורה, המדריך הפדגוגי והמנהל.
בדיקה תוך בחינת מאפייניו היחודיים של עיסוק והאילוצים המערכתיים והאישיים אשר עומדים בדרכה של ההוראה להכרה במעמד פרופסיונלי.

בחלקה השלישי של העבודה יובאו המסקנות והסיכום.

תוכן עניינים:
1. הקדמה
2. מבוא
3. רקע תיאורטי
4. מהותה המקצועית של ההוראה
5. פרופסיה מהי
6. מעמדה הפרופסיונלי של ההוראה
7. הסוצאליזציה הפרופסיונלית
8. תהליך הסוציאליזציה
9. סוציאליזציה של המבוגר
10. סוציאליזציה מקצועית
11. סוציאליזציה לפרופסיות
12. שלבים וגורמים בסוציאליזציה פרופסיונלית ובסוציאליזציה להוראה
13. היבטים פרופסיונלים הבאים לידי ביטוי ב:
הכשרת מורים - פרחי הוראה
בעבודתו של המורה
בעבודתו של המנהל
בעבודתו של המדריך הפדגוגי
14. דיון וסכום
15. ביבליוגרפיה

מקורות:

1. ארנון רחל, ברברה פרסקי, ירושלים משרד החינוך והתרבות.
2. גולדשטיין, (1976). שכר קידום ואוטונומיה בעיני מנהלי בתי ספר על - יסודיים. עיונים בחינוך 9, 161-174.
3. גזיאל, ח' וצוייזנר, י' (תשמ"ז), ציפיות המורים לקידומם בתפקידי ניהול והדרכה בבתי - ספר על יסודיים. עיוניים במינהל ובארגון החינוך, 14.
4. דו"ח הועדה הממלכתית לבדיקת מעמד המורה ומקצוע ההוראה (1979)
ירושלים: משרד החינוך והתרבות.
5. הלב"ץ, מ. (1985) "להיות מורה - סוציאליזציה פרופסיונאלית להוראה במוסדות להכשרת מורים בישראל". עבודת מוסמך אוניברסיטת חיפה - ביה"ס לחינוך.
6. זק, א' והורוביץ, ת. (1985) "בית - הספר הוא גם עולמו של המורה". תל - אביב. הוצאת רמות.
7. חן, מיכאל ואודרי,אדי אלן גולדר (1994) מומחיות פרופסיונלית או שליחות חברתית כמאפייני המנהל היעיל, דרכים להוראה.
8. לומסקי - פדר, ע' וכהנה, ר. (1988) "דיוקנו של המורה בחברה הישראלית", ניתוח מקורות. האוניברסיטה העברית בירושלים.
9. ענבר, ד. (1990) התיתכן אוטונומיה במערכת החינוך הריכוזית? בתוך י' פרידמן (עורך), אוטונומיה בחינוך (עמ' 58-75) ירושלים: מכון הנרייטה סאלד.
10. צור ברכה, 1990, היבטים פרופסיונאליים בדיונים של מדריכים פדגוגיים בתוך לי קרמר (עורכת) עיון ומחקר בהכשרת מורים עמ' 123-141.
ירושלים: משרד החינוך והתרבות.
11. פרידמן, י (1990), התנהגות נורמטיבית של המורה והמנהל.
12. פרידמן (עורך), אוטונומיה בחינוך (עמ' 32-44) ירושלים: מכון הנרייטה סאלד.
13. קליינברגר, א"פ (1966) לבירור מהותה המקצועית של ההוראה. מגמות י"ד, 235-242 (1-3).
14. קראוס, ו. (1981), תפיסת מבנה המקצועות בישראל. מגמות כ"ו (3) 291-294.
15. קרמר-חיון, (1989) ל' מעולמו הפנימי של המורה בישראל: לחץ, שביעות-רצון ומרכזיות העבודה. עיונים במנהל ובארגון החינוך, 16 27-52.
16. קרמר-חיון, ל' והופמן, י. (1981), זהות מקצועית ונשירה מן ההוראה.
עיונים בחינוך, 31, 99-108.
17. קרמר, ליה, (1980) עמדות מורים כלפי מטרות החינוך והשתקפותן בהוצאת מגמות, כו' (2).

* Cogan, Morris, Li "Toward a definition of Profession" Harvard Educational Review 23 1953
* Etzyiony, Amitai; Ed. The Semi Professions, and Their Organization.
(Teachers, Nurses, Social Workers The Free press, New York U.S.A.1969.
* HOYle, Ei Megarry, Jieds, World Yearbook of Education 1980- Professional Derelopment of Teachers, Kogan Pages.
London, Nicholas Publishers Company, N.Y. 1980.
* Hoyle, Erici "professional lization and professional in Education" in: Hoyle, Eimegary, Jieolr, 1980 op, cit.
* Lacey, colin: The Socialization of Teachers Methuen Company Ltd, London 1977/
* Leggat, Ti "Teaching as a Profession" in, Jackson, J,A. , Edi 1970.
* Lortie, Pan: C, Schoolteacher, The Unik, of Chicago press, U.S.A. 1975.
*Millerson, Geoffrey. The qualifying associations : a study in professionalization , London : Routledge & Kegan Paul, [1964]

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "האם ההוראה היא פרופסיה", סמינריון אודות "האם ההוראה היא פרופסיה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.