היישום אינו מחובר לאינטרנט

המוסלמים והים

עבודה מס' 020968

מחיר: 179.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: בדיקה האם הכיבושים המוסלמיים והתקופה המוסלמית כולה היתה נקודת מפנה בפיתוח ובחיס כלפי מישור החוף מבחינה דמוגרפית ומבחינה מדינית.

1,878 מילים ,7 מקורות

תקציר העבודה:

המוסלמים והים: האמנם השפיעו
כיבושי הערבים על ההסטוריה
של רצועת החוף?

תוכן העניינים hy0968 -


1.מבוא והצגת הנושא

2.יחס הערבים לרצועת החוף

3.סקירה על הערים

4.סיכום

5.ביבליוגרפיה

מבוא והצגת הנושא
מטרת עבודה זו היא לענות על השאלה האם הכיבושים המוסלמיים והתקופה
המוסלמית כולה היתה נקודת מפנה בפיתוח וביחס כלפי מישור החוף מבחינה
דמוגרפית ומבחינה מדינית.
ערי החוף היוו ערים חשובות בתחילת האלף הראשון לספירה, היות וקישרו עם הים
לכיוון רומי. עדות בדוקה לכך אנו יכולים לראות בדרכים שסללו הרומים.
דרך החוף היוותה מאז ומתמיד צומת דרכים חשוב שחיברה בין אנטיוכיה למצרים
כשהיא עוברת בארץ ישראל דרך עכו, דאר, קיסרי, יפו, אשקלון ועוד.
מקיסרי שהיא ללא ספק אחת התחנות החשובות והעיקריות לאורך מסלול דרך
החוף מדרום לעכו אפשר היה להגיע לעכו בשתי דרכים: נחל עירון לליגיו (צומת
מגידו) ומשם לאורך מרגלות הכרמל למפרץ חיפה ולעכו ודרך כביש החוף לאורך חוף
הים. דרכים אלו קיימות גם כיום, כאשר הדרך השניה היא הפופולרית ביותר.

מקורות:



המוסלמים והים: האמנם השפיעו
המוסלמים והים
האמנם השפיעו כיבושי הערבים על ההיסטוריה של רצועת החוף?
תוכן העניינים
1. מבוא והצגת הנושא
2. יחס הערבים לרצועת החוף
3. סקירה על הערים
4. סיכום
5. ביבליוגרפיה
מבוא והצגת הנושא
מטרת עבודה זו היא לענות על השאלה האם הכיבושים המוסלמיים והתקופה המוסלמית כולה היתה נקודת מפנה בפיתוח וביחס כלפי מישור החוף מבחינה דמוגרפית ומבחינה מדינית.
ערי החוף היוו ערים חשובות בתחילת האלף הראשון לספירה, היות וקישרו עם הים לכיוון רומי. עדות בדוקה לכך אנו יכולים לראות בדרכים שסללו הרומים.
דרך החוף היוותה מאז ומתמיד צומת דרכים חשוב שחיברה בין אנטיוכיה למצרים כשהיא עוברת בארץ ישראל דרך עכו, דאר, קיסרי, יפו, אשקלון ועוד.
מקיסרי שהיא ללא ספק אחת התחנות החשובות והעיקריות לאורך מסלול דרך החוף מדרום לעכו אפשר היה להגיע לעכו בשתי דרכים: נחל עירון לליגיו (צומת מגידו) ומשם לאורך מרגלות הכרמל למפרץ חיפה ולעכו ודרך כביש החוף לאורך חוף הים. דרכים אלו קיימות גם כיום, כאשר הדרך השניה היא הפופולרית ביותר.
הישוב בתקופת האסלאם
זמן קצר לאחר נפילת ירושלים בידי המוסלמים התחדשה הקהילה היהודית בעיר, דבר שהיה אסור במשך כל התקופה הביזנטית. כעבור זמן לא רב עברה מטבריה לירושלים גם "ישיבת גאון יעקב" היא ישיבת א"י, מוסד ההנהגה העיקרי של יהודי הארץ. גם העליה לרגל לירושלים חודשה.
המגמה של התחזקות הישוב העירוני היהודי לא היתה מוגבלת לירושלים בלבד. קהילות גדולות היו קיימות גם בערים כמו בניאס, צור, עכו, אשקלון, עזה וכמובן בטבריה- מרכז ספרותי ודתי שנודע בעיקר בחכמי המסורה. בשנת 716 יסדו הערבים את העיר רמלה שהפכה להיות מרכז עירוני חשוב, ובמאות 10-11 שכנה בה, ככל הנראה, הקהילה
היהודית הגדולה ביותר בארץ, ועל נקודה זו אעמוד להלן.
במקביל לכך האיסלמיזציה של ארץ ישראל גרמה לדלדול הישוב היהודי בכפרי הגליל- שהיה בתקופה הביזנטית הריכוז העיקרי של יהודי הארץ.
המרכז בא"י החל לרדת במאה ה11- עת החלו הבדווים לפלוש לישובים יהודים והחלו מריבות בינם לבין הפטימים. המכה האנושה ביותר היתה בשנות ה70- של אותה מאה עת הסלג'וקים פינו את כל היהודים מירושלים.
יחס הערבים לרצועת החוף
החוף הסורי ארץ ישראלי נקרא בשם אס-סאחל. החלוקה המנהלית המוסלמית שהעתיקה את החלוקה ביזנטית התייחסה לארץ ישראל כאל שני מחוזות משנה (ג'נד) במסגרת הפרובינציה הגדולה של סוריה. בארץ ישראל היו אלה ג'נד פלסטין שבירתה רמלה וג'נד אל-ארדן, שבירתו טבריה.
במפות של גיאוגרפים ערביים משנת 952 נראה אזור החוף כאזור צפוף בישובים, אולם לדעתו של שרון כיוון שהגיאוגרפים הערבים לא תיארו תמיד תמונת מצב רגעית, אלא מסרו מסורת ארוכת ימים, אפשר לייחס את רשימת ישובי אזור החוף שלהם לתקופה שלפני המאה העשירית. רשימה זו כוללת את: צור, עכו, קיסריה, ארסוף, יפו, יבנה,
אשקלון ומימאס (נמלה של עזה).
בניגוד לערי פנים הארץ בהן היתה שלטת התרבות הארמית, בערי החוף היתה שלטת התרבות ההלניסטית, היות וההלניסטים הקדישו לערים אלו יותר מאשר לשאר הערים. הלשון המדוברת בהם היתה יוונית, ולכמה מעריו (עזה, קיסריה, עכו יפו ובירות) היתה מסורת של פעילות תרבותית מפותחת, ובכללה זו של אבות הכנסיה. ערי החוף שגשגו
מבחינה כלכלית בשל הקשר הימי עם הבירה הביזנטית ועם אירופה, והיו גם האחרונות לכיבוש ע"י הערבים.
הערבים היו רגילים לחיי המדבר ופחות מכך לים, והיה צריך לפתותם בכל מיני מסורות שיוחסו למוחמד והבטיחו גן עדן ללוחמים העולים על ספינות בים או המתגוררים בערי חוף כאשקלון. אופיים הקוסמופוליטי של ערי החוף נשתמר עוד שנים רבות והסופרים הערביים מן המאה התשיעית מספרים שערי החוף מיושבות בערב רב של עדות ועמים:
יהודים ושומרונים, פרסים ויוונים וגם קצת ערביים. לעניין הופעת הפרסים נמסר כי מעאוויה (שהיה יורשו הגדול עבד אלמלכ), מייסד הממלכה (685) נאלץ להביא לאזור החוף פרסים ולתת להם אחוזות פוריות רבות כפיצוי עבור הישיבה בערי החוף (למרות זאת, לאחר מכן במאה ה11-, עקב עושרו של אזור החוף, יותר מיסים מוטלים עליו
ואילו בערי פנים הארץ ניתן היה להגיע להסדר טוב יותר עם הגובים. לכן אנו שומעים על פליטי מס רבים הבורחים מעכו ומקיסריה).
מתוך ידיעות מקוטעות שנשתמרו בעיקר אצל אלבלארדי עולה שהחליפים מבית אומיה הקדישו תשומת לב מיוחדת לשיקום הריסותיהם של ערי הנמל שבארץ ישראל: עבודות שיקום וביצור נעשו בצור, עכו וקיסריה, ביפו ובאשקלון.
האומיים נתנו את דעתם במיוחד למספנות. המספנות בעכו המשיכו להתקיים עוד זמן מה לאחר עלייתם של העבאסים בכל החוף הסורי, לצידן של קיסריה ואשקלון, וגם מטרה להתקפותיו של הצי הביזנטי.
בני אומיה נקטו מדיניות קבועה של עידוד הערבים להתיישב בערי החוף, כשהם עודדו התיישבות באזורי הספר. פירוש הדבר, כנראה, שנמסרו למתיישבים בני השבטים זכויות לגבות מיסים באזורים אלה. ערי החוף שחנו בהם או בסביבתן חילות מצב ערביים כאלו נקראו רבאטאת, ויחידות הצבא נקראו מראבטה, מונח שביטא כוננות מתמדת. כן
נמסר שבבסיסים הימיים העיקריים, צור ועכו, הושיב מעאויה ב622- יחידות פרשים פרסיים מובחרות, משרידי הצבא הפרסי שהצטרפו למוסלמים.
העבאסים נקטו מדיניות של הזנחת א"י וסוריה שהיו מחוזות הבית של אוייביהם האומיים, שאת זכרן ומקור כוחם ביקשו להכחיד. הן אזור החוף והן פנים הארץ הוזנחו בתקופת העבאסים ששלטונם על הארץ לא האריך ימים.
לאחר שנשמטה מידיהם השליטה על מצרים, בשנת 868, השטלתה שושלת בית טולון על סוריה וארץ ישראל וצירפה אותה לממשלה המצרית (878). שליטי ארץ ישראל ממצרים (עד לימי הממלוכים) גילו באזור החוף עניין רב יותר מאשר בפנים הארץ. בשל מיעוט חשיבות בעינהם, הידיעות על הנעשה בארץ ישראל בימיהן מועטות.
במחצית השניה של המאה העשרים עלתה לשלטון השושלת הפאטימית שכבשה את א"י. הפטימים גילו עניין רב בפיתוח הצי ובביסוס שליטתם על האגן הדרומי והמזרחי של הים התיכון. לשם כך הם עשו מאמצים גדולים לחזק את ערי החוף של סוריה וארץ ישראל, ולמשוך אליהם תושבים ולוחמים. במיוחד התרכזו בביצורה מחדש של העיר אשקלון שהפכה
לעיר המפתח.
שלושה גורמים איימו על הפאטימים, וערי חוף עזרו להם להתגבר על איומים אלו. ראשית בני השבט טאיי כבשו את רמלה ואת ירושלים, אולם לא הצליחו לכבוש את הערים הבצורות שבאיזור החוף. הם כבשו מספר פעמים, במרידות במאה ה11-, את ערי פנים הארץ אולם את ערי החוף לא הצליחו לכבוש; הקרמטיים, שבאו מאזור עירק כבשו את פנים
הארץ ואיימו אף על קהיר אולם לא כבשו את ערי החוף וכך הצליח הצבא הפטימי לשמור על קשר עם סוריה, כמו כן לאחר תבוסת הפטימים לא הצליחו הקרמטים לכבוש את אשקלון וכך היה לפאימים שהות להחליף כוחות; וגורם שלישי הם הביזנטים שניסו לכבוש את הארץ אולם הצי וביצורי החוף עזרו לפאטימים.
תפקיד מיוחד במערכת יחסי האיבה בין עולם המוסלמי וביזנטיון מילאו ערי החוף. הוקמה בהם מערכת התראה מיוחדת אשר הודיעה על הופעתו של צי אויב או ספינות להחלפת שבויים. כאשר היתה מתקרבת סכנה היו מדליקים משואות על צריחים וכך מעבירים את ההודעה לעיר הבירה, ואז היו האנשים מתארגנים לצאת לעזרה.
גם בימי כיבוש הסלג'וקים את הארץ הם לא היו מומחים בביצורים ולכן קשה היה להם לכבוש את ערי החוף שהיו תחת שלטון הפאטימים.
בשלהי המאה ה11- הופיעו בה הצלבנים. ערי החוף החזיקו טוב יותר מאשר ערי פנים הארץ. אשקלון למשל לא נכבשה מעולם. הצלבנים יחסו לערי החוף חשיבות עליונה היות והם היו גורם מקשר בינם לבין ארצות אירופה, בדרך הים, וכך הן נשמרו.
סקירה על הערים
להלן סקירה אודות הערים, מצפון לדרום.
צור היתה העיר הנמל של ג'נד ארדן ולמעשה הנמל החשוב ביותר באיזור א"י וסוריה. היא היתה מעורבת במאורעות מדיניים וצבאיים הנוגעים לא"י במאה ה11-.
עיר נמל אחרת היא עכו שהתפתחה באותה תקופה. עכו היא אחת הערים המעטות בישראל שקיומן נמשך ברציפות כבר 4,000 שנים. מקומה של עכו לצד נתיבי המסחר הבינלאומיים והמעגן הטבעי הנייח שבמפרצה, הפכוה עוד בימי קדם למרכז לסחר ארצי בינלאומי. היא היתה יחסית מוזנחת עד הרבע האחרון של המאה העשירית אז החליט אבן טולון,
שליט מצריים שהשתלט גם על א"י, לשקם את הנמל שלה. מזלה של עכו לא שפר עליה והיא נהרסה, אם ע"י התקפות מן הים ואם משום הזנחה. הצלבנים ניצבו מול חומות עכו ביום 22 במאי 1099; בסופו של דבר הם עברו דרומה בלי לכבוש את העיר.
עיר חוף אחרת היא חיפה שם היא היתה שייכת לג'נד ארדן. גיאוגרפים ערביים ציינו את המצודה שבתחומה וקראו לה "מבצר חיפה" וכך גם נקראה בפי היהודים. היתה בה מספנה לאוניות.
קיסריה היתה דרומית לחיפה והיתה מיושבת עוד בזמן הצלבנים והביזנטים. בתקופת הערבים היא ירדה מגדולתה.
דרומית שכנה אפולוניה (רשפון, ארסוף) שגם היא ירדה מגדולתה בתקופת המוסלמים. רול ישראל בספרו על העיר טוען כי ספק אם קביעה זו ניתנת לביסוס.
יפו לא היתה מפותחת ביותר בתקופה זו. אל יעקובי ציין שהיא הנמל של גונד פלסטין. אלמקדסי ציין שהיא עיר קטנה ובה מבצר חזק ששעריו מפורזלים. נראה כי שימשה עיר נמל לעולים נוצריים.
אשקלון היתה עיר נמל חשוב למעברם של סחורות יצוא ויבוא רבות.
היא היתה ידועה היטב לערבים ולחוגו של הנביא בכלל עוד בימים שלפני האסלאם. היא שימשה עיר חשובה אצל הפאטימים שבנו בה בית אסורים (בה נאסרו שניים מבני השבט הבדווי "טיי" במרד של 1024). לאחר כיבוש הארץ בידי הצלבנים, אשקלון לא נכבשה היות וישבה על רצועת אי צרה. אי לכך היא שימשה מקלט לפליטי ארץ ישראל שברחו
מפני הצלבנים ותחנת מעבר לפדויים מהשבי.
עזה היתה עיר הנמל הדרומית של א"י (העיר למעשה היה רחוקה מהחוף אולם הנמל שהיה לידה, מיומאס שמו, יוחס לעיר). אין לנו ידיעות על פיתוחה בידי הערבים למעט העובדה כי היתה עיר עשירה יחסית. הנמל שבעזה שימש למסחר עם מצרים.
סיכום
עבודה זו סקרה את הישוב בערי החוף של ארץ ישראל בתקופה המוסלמית הראשונה וניסה לענות על השאלה האם השפיעה התקופה בה ישבו הערבים בא"י על רצועת החוף, ועל ההיסטוריה שלה.
נמצא כי תולדותיהם של ערי ישראל משקפות את התהפוכות שעברו על הארץ תחת שלטון האסלאם. תהליך העיור שעבר על האימפריה כולה עבר כמובן גם על ארץ ישראל, לא רק משום המגמה הכללית של ירידת החקלאות תחת שלטון האסלאם ובשל ירידת חשיבותה של הארץ.
גורם בעל חשיבות עליונה לעלייתן ולירידתם של ערי ארץ ישראל, הן של ערי החוף והן של ערי פנים הארץ, היה מידת עניינו הישיר של השלטון המרכזי בהקמתן ובפיתוחן או בהזנחתן ובהריסתן. משום כך קשה לדבר על ערים המתפתחות בארץ ישראל באופן לגמרי טבעי ובמיוחד אמורים הדברים בערים המרכזיות.
למרות חשיבותם של ערי החוף, הערים המרכזיות בזמן שלטון האסלאם היו ערי פנים הארץ: חברון, ירושלים וכמובן רמלה שמוקמו על דרך המלך.
ערי החוף שוקמו, בחלקן, ע"י המוסלמים אולם נהרסו באופן שיטתי בידי השלטון הממלוכי, ולא התאוששו עד העת החדשה. להרס ערי החוף נודע תפקיד מכריע בירידתה של ארץ ישראל מבחינה כלכלית.
לסיכום: המוסלמים הרחיבו את ערי החוף, בראותם בהם כערי ספר וכחיץ בפני הפולשים, אולם לא במידה יוצאת דופן משאר הערים בארץ. לא הוקמו ערים חדשות. ערים אלו היו קיימות עוד בזמן הרומיים, ונהרסו בידי הממלוכים. אי לכך, בהתייחס לשאלת המחקר: האמנם השפיעו כיבושי הערבים על ההיסטוריה של רצועת החוף הרי התשובה היא
באופן מועט היות וגם קודמיהם (הרומיים והביזנאטים) וגם אלו הבאים אחריהם (הצלבנים) הכירו בחשיבות ערים אלו ורק הממלוכים הורידו את קרן ערים אלו. גם אם נתייחס למבצרים שהוקמו, הרי להם לא היתה משמעות היסטורית.
ביבליוגרפיה
א. גולדציהר י. (1951), הרצאות על האסלאם, ירושלים.
ב. גיל משה (1983), ארץ ישראל בתקופה המוסלמית הראשונה, תל- אביב.
ג. זיגלמן עזריאל, (1991), "הדרך הרומית מקיסרי לחיפה (עכו)", נופים, 16.
ד. חוה לצארוס יפה (תשכ"ז), פרקים בתולדות הערבים והאסלאם, הוצאת רשפים, תל-אביב.
ה. פרנקל יהושוע (תשל"ט), "חדירתם של הבדווים לארץ ישראל בתקופה הפאטימית", קתדרה, אפריל 1979.
ה. שרון משה, (תשמ"ח), "ערי ישראל תחת שלטון האסלאם", כתב עת קתדרה, תל-אביב.
ו. פראוור יהושוע, (1985), הצלבנים, ירושלים.
זיגלמן עזריאל, "הדרך הרומית מקיסרי לחיפה (עכו)", עמוד 36.
גולדציהר י. (1951), הרצאות על האסלאם, עמוד 36.
שרון משה, "ערי ישראל תחת שלטון האסלאם", עמודים 88-91.
שם, עמוד 158.
פראוור י., ההיסטוריה של ארץ ישראל, עמוד 59.
פרנקל יהושוע, "חדירתם של הבדווים לארץ ישראל בתקופה הפאטימית", עמוד 94.
שרון משה, (תשמ"ח), "ערי ישראל תחת שלטון האסלאם", עמוד 92.
פראוור יהושוע, תולדות ממלכת הצלבנים בארץ ישראל, עמוד 535.
גיל משה, ארץ ישראל בתקופה המוסלמית הראשונה, עמוד 162.
פראוור י., ההיסטוריה של ארץ ישראל, עמוד 63.
1

תגים:

פאטימית · בדווים · איסלאם · אסלאם

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "המוסלמים והים", סמינריון אודות "המוסלמים והים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.