היישום אינו מחובר לאינטרנט

הגדרת המושג 'נאמן' בחוק הישראלי כולל סקירת פסיקה.

עבודה מס' 020715

מחיר: 119.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה:

1,489 מילים ,4 מקורות

תקציר העבודה:

hy0715
הגדרת המושג 'נאמן' בחוק הישראלי


נאמנות היא זיקה לנכס שעל פיה חייב נאמן להחזיק או לפעול בו לטובת נהנה או
למטרה אחרת (סעיף 121 לחוק הנאמנות, תשל"ט1979 -). הנאמנות נוצרת בהסכם,
על פי דין או על פי שטר הקדש. במשפט האנגלי התפתי ענף של דיני הנאמנות שקבע
כי במקרים מסוימים ניתן להכיר במערכת יחסים פלונית כזיקת נאמנות על אף
שהצדדים לא קבעו כך במפורש. מסקנה כזו הוסקה מכוונת הצדדים או שנקבע
כמסקנה ראויה על ידי בית המשפט.

השאלה היא האם חוק הנאמנות- בפרט והחקיקה הישראלית החדשה בכלל
מותירים מקום לגדרים אלה יש יצירת נאמנות? עד כמה באו דרכי יצירה אלה
בפסיקא הישראלית.


מקורות:



הגדרת המושג 'נאמן' בחוק הישראלי
הגדרת המושג 'נאמן' בחוק הישראלי
נאמנות היא זיקה לנכס שעל פיה חייב נאמן להחזיק או לפעול בו לטובת נהנה או למטרה אחרת (סעיף 121 לחוק הנאמנות, תשל"ט- 1979). הנאמנות נוצרת בהסכם, על פי דין או על פי שטר הקדש. במשפט האנגלי התפתי ענף של דיני הנאמנות שקבע כי במקרים מסוימים ניתן להכיר במערכת יחסים פלונית כזיקת נאמנות על אף שהצדדים לא קבעו
כך במפורש. מסקנה כזו הוסקה מכוונת הצדדים או שנקבע כמסקנה ראויה על ידי בית המשפט.
השאלה היא האם חוק הנאמנות- בפרט והחקיקה הישראלית החדשה בכלל מותירים מקום לגדרים אלה יש יצירת נאמנות? עד כמה באו דרכי יצירה אלה בפסיקא הישראלית.
על פי חוק הנאמנות "נאמנות היא זיקה לנכס שעל פיה חייב נאמן להחזיק או לפעול לטובת נהנה או למטרה אחרת".
סעיף 2 קובע כי: "נאמנות נוצרת על פי חוק, על פי חוזה עם נאמן או על פי כתב הקדש". כלומר הנאמנות נוצרת בכתב ולא על פי יחסים שלכאורה יוצרים חובת אמון בין הצדדים.
עקרון הנאמנות טמון בכך שהמשפט האנגלי רואה בו את נכס הנאמנות כשווים הן לנאמן והן לנהנה. לנאמן הבעלות שבדין בנכס ואילו לנהנה הקניין שביושר. למבנה האנליטי הזה של מוסד הנאמנות השלכות מעשיות חשובות. כל למשל בהיות הנאמן בעל הנכס בכוחו לבצע עסקאות תקפות בשמו הוא, ואפילו תוך חריגה מן הסמכויות שהוענקו לו
בכתב הנאמנות, וכן מכיוון שזכויותיו של הנהנה בנכס הנאמנות אינן אישיות (וייסמן, תש"מ, עמוד 282).
פרידמן (1988 :331) מתאר מספר נסיבות היוצרות חובת אמון.
לדבריו הקטגוריות שהם הוכרו יחסי אמון הורחבו מעבר למסגרת האנמנות הנורמטיבית, אולם בתי המשפט נמנעו מלקבוע הגדרה שתקיף את הקטגוריות השונות שבמסגרתם הוכרו יחסי אמון או הוטלו חובות אמון ונאמר אף כי הקטגוריות של יחסי אמון אינם סגורות.
הקטגוריה המרכזית המושתתת על יסוד עיוני הוא כי אדם שמסר דבר מה לזולתו, הזולת חייב לו נאמנות על הנכס. הדבר מוכר אף במשפט העברי בו שומר חינם חייב אם לא היה נאמן לנכס ופטור אם אבד או נגנב.
בקטגוריה של חובות נכנסים אנשים שונים לדוגמא עובד למעבידו, בעל מקצוע ללקוחו וכד'. יוצאים מכלל זה בעל חוב לנושה או לעיתים אף צדדים הבאים במו"מ לכריתת חוזה.
היקף תחולתו של חוק הנאמנות אינו ברור כל צרכו והקושי נובע מריבוי המושגים של המושג נאמנות. החוק פותח בהגדרה לפיה "נאמנות היא זיקה לכנס שעל פיה חייב נאמן להחזיק או לפעול בו לטובת נהנה או למטרה אחרת". הגדרה זו קרובה למושג TRUST אך אינה זהה לה, ולפחות לפי פסקי הדין היא רחבה ממנה, שכן מדובר על זיקה לנכס.
ס' 2 מורה כי "נאמנות" נוצרת על פי חוק, על פי חוזה עם נאמן או על פי כתב הקדש". השאלה לגבי הנאמנות על פי חוק ועל פי חוזה היא האם הכוונה לחוק או חוזה המורים כי נוצרה נאמנות או שיש בכך שאופי החיוב, על פי החוק או החוזה הוא כזה שיש בו "חובת אמון". לדברי פרידמן החקיקה הישראלית מכילה הוראות שונות המתייחסות
לתוכנה של חובה האמון ואף ההוראות שבס' 8 לחוק השליחות מפורטות מהם לפחות בנקודות אחדות. מהחוק מובן כי הקטגוריות בהן הוכרו יחסי אמון הורחבו מעבר למסגרת הנאמנות המקורית. עם זאת בית המשפט לא רצה לקבוע קריטריונים.
לית מאן דפליג כי אדם הפונה ליועץ מסוים הלה חייב לו נאמנות. מכלל זה לא נפקדים גם יחסי שמירה, וכן לא יחסים שבין קונה למוכר מקרקעין. אולם בדין הישראלי לוקה הסוגיה של זיקת הנאה בנכס באי בהירות, וחוק הנאמנות אינו מתייחס לענין.
אדם יכול להציג עצמו או לפעול למעשה כנאמן או כשלוח של הזולת אף שלא מונה לתפקיד זה.במסגרת המערכת שפותחה במשפט האנגלי הותרה הטלת אחריות שילוחית. המערכת כוללת שתי קבוצות ואלו הן:
1.הוראותיו המפורשות של המחוקק שבגין הפרתן תוטל אחריות שילוחית.
2.חוקים שבתי המשפט פרשום כמטילים אחריות שילוחית.
1.בקבוצת החיקוקים הראשונה לא מתעורר הצורך בקביעות מיוחדות משום שהמחוקק ,בד"כ,מדבר בלשון מפורשת שאינה מותירה בעיות מענייני העקרונות והטכניקה להפעלת ההוראות הללו, כמו כן היא מלמדת על הנסיבות ומערכות היחסים שהתגבשותם הינה תנאי להתחלת ההוראה, ופותרת את בעית איתורם. בישראל ניתן למצוא דוגמה לכך, למשל,
כשהורה המחוקק המנדטורי דאז באורח ברור בסדרת חוקים, שהפרת הוראותיו תחייב בעונשין לא רק את העובד אלא גם את המעביד.
המחוקק הישראלי אימץ חלק מחוקים אלה למרות שלעיתים שינה או הבהיר אותם. במקרים אחרים הוא הוסיף או ביטל הגנות בחוק שנתנו למעביד ע"י החקיקה המנדטורית, לפעמים הורחב מעגל הפעולות והתחומים שבהם הוטלה אחריות שילוחית עוד אז.
מלשון החוקים שנכתבו בימי השלטון המנדטורי ניתן להבין שהמחוקק נתכוון להטיל אחריות פלילית על השולח,אפילו אם עשה שלוחו מעשה הסותר את הוראותיו, וליחס למעביד אחריות למצבו הנפשי של השלוח. מאוחר יותר בחקיקה הישראלית, אימצו את הגישה האנגלית,להעניק למעביד הגנה באם הוא יוכיח שהתנהגותו נקיה מאשם ולא היו במעשיו
מחשבה פלילית ולא התרשל בתפקידו.
2.בקבוצה השניה, בניגוד לקודמתה, שונה תמונת המצב. התפקיד המרכזי שבתי המשפט לקחו על עצמם בתהליך הגדרת הפרות חוק אלה כוללות אחריות שילוחית, חייבים להתוות את גבולות הקבוצה, תוך קביעת מסגרות וכללים להפעלתה.
שרטוט הגבולות נעשה ע"י כללי הפרשנות המקובלים. תוך מציאת תימוכין בכוונת המחוקק כנלמד בנושא החקיקה, לשונה,מטרתה, מהות החובה המוטלת, זהות האדם שהוטלה עליו האחריות וזהותו של זהנ שבמקרה רגיל סביר להניח שיצרך לבצעה -נקבע באלו חיקוקים תוטל גם אחריות שילוחית, למרות שלא נאמר כך באופן חד-משמעי.
לעיתים התעוררו ספקות ,הקשורות בסווג הוראות חוק שונות. הספקות נבעו מהערפול הטבוע בכלי הבדיקה ולכן ברור שאין פתרון בדוק להסרתם. גם קבוצת העבודה של הוועדה המשפטית האנגלית, שהוקמה כדי לגבש הצעות לקודיפיקציה של עקרונות המשפט הפלילי, ניסחה את הצעתה בנושא הנדון בסתמיות וכוללניות, בהדגישה שניסוחה אינו
מהווה ניסיון לגיבוש קווים מנחים למלאכת הפרשנות של בתי-המשפט, או נסיון לזהות באופן חד-משמעי את המונחים וההקשרים שבנוסח סעיפי החוק העשויים להורות על כוונת המחוקק להטיל גם אחריות שילוחית עקב הפרתם.
ישנם שני עקרונות הפעלה שעיצוב גבולות קבוצת החיקוקים הושפע מהם, אלו עוסקים בנסיבות ההולמות הטלת אחריות שילוחית ובמערכות היחסים שבמסגרתן ניתן לעשות זאת:
1.עקרון מהלך העבודה:שמדגיש את יחוס התנהגותו האסורה של המבצע בפועל לאחר.
2.עקרון ההאצלה: עיקרון זה נועד להדגיש שחובת בעל הרשיון לקיים את הוראות החוק שעניינן הפעלת עסקו היא אישי, ואין הוא יכול להימלט מאחריות לכך אגב הטלת ניהול עיסקו על אחר. מערכת היחסים בין שני עקרונות אלה אינה בהירה מספיק. מבחינה היסטורית עוצב תחילה הראשון והשני גובש אחר-כך.
בתי-המשפט בישראל נזהרו מהטלת אחריות שילוחית אם לא נקבע הדבר מפורשות. אולם ניתן לראות כבר ניצנים להשקפה מרחיבה יותר, שמצדדיה כמו בגישה האנגלית סוברים שיש קבוצת עבירות אחרת, וגורסים שאחריות שילוחית תוטל אם טובת הציבור דורשת זאת, ואפילו לא נאמר כך במפורש בחוק. למרות זאת עיקרון ההאצלה בארץ עוד לא אומץ
ובתי-המשפט הסתייגו ממנו (פרוקציה, 1984).
בדומה לכך גם בנאמנות, בתי המשפט החמירו עם ההכרה בנאמנות, אולם למרות זאת הכירו בה. כך אומר השופט בפס"ד מנחם הווארד נ. מאיר מלמד (ע"א 67\400, פ"ד כב' חלק א'): "הוא מדגיש שלצורך ההלכה הזאת אין הבדל בין נאמן על פי החוק הנאמנות המפורשת ובין מורשה".
בפס"ד חברת הלוואות בע"מ בפרוק נגד קדר בע"מ בפירוק ואח' ע"א 64\307 פ"ד יח' חלק רביעי) נאמר כי גם בנאמנות שלפי הסכם שביושר יש ממש, וניתן להסתמך עליה.
ישנן מדינות המתירות נאמנות מסוימות (לדוגמא נאמנות מסתור) רק כאשר קיימה קרבה משפחתית בין יוצר הנאמנות לבין הנהנה שעל יוצר הנאמנות רובצת אחריות מוסרית לכלכלתו של הנהנה.
בשנת 1980 נכנס לתוקפו חוק הנאמנות המסדיר את יחסי הנאמן עם זולתו. חוק זה מנסה לסתום את הגולל על נושא הנאמנות הפרטית, אולם לא תמיד בהצלחה. בפס"ד אבינועם וואלס נגד נחמה גת ואחרים (ע"א 91\3829) טען השופט כי במשפט האנגלי מקובל לחלק את סוגי הנאמנות לארבע כאשר אחת מהן היא ה- IMPLIED TRUST. נאמנות זו נוצרה
במשפט האנגלי כדי לענות על מקרים בהם עולה מהתנהגות הצדדים ופעולותיהם כי התכוונו לכך, אך מסיבה זו או אחרת, כוונה זו לא הובעה במפורש. כך למשל כאשר מועבר נכס לגורם כלשהו לצורך מטרה שלא יצאה אל הפועל או כאשר הנכס מועבר לנאמן ללא ציון מטרת ההעברה או כאשר א' רוכש נכס עבור ב' אך הוא רושם אותו כפתרון זמני או
קבוע על שמו, בכל המקרים האלה, אף שכוונת הצדדים לא הובנה במפורש- משתמע ממערכת היחסים שבינהם ומהתנהגותם כי למרות שהנכס רשום על שם אדם אחד, "הזכויות שביושר" בו שייכת לאדם אחר.
השופט קובע כי במקרה שנדון לפניו קיימות עדויות ברורות לכך שכוונת הצדדים היתה ליצור נאמנות. המשיבה טוענת לכך, כלומר אם קיימות עדויות ברורות לכך שהצדדים ראו בענין כמי שאחד מהם מחזיק את הרכוש כנאמן- מתקיימים התנאים לקיומה של ה- IMPLIED TRUST.
כמו כן קובע השופט כי חוזה נאמנות, כמו כל חוזה אחר, ניתן להשלמה לפי חוות דעת הצדדים כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה ובמידה שאינה משתמעת ממנו- מתוך הנסיבות. אין הכרח ליצור חוזה נאמנות כתוב במפורש.
כלומר: בניגוד לדיני השליחות בה נזהרים מהטלת אחריות שילוחית, חובת הנאמנות משתמעת מכוונת הצדדים הינה חובה לכל דבר.
יצויין כי בדין העברי נאמנות דומה לשליחות ו"שלוחו של אדם כמותו" (מסכת "קידושין" מהתלמוד הבבלי, כ"ג ב'). השליחות והנאמנות מתבצעים, אלא אם כן מדובר במשהו שהוא לדבר עבירה (רקובר נחום, השליחות וההרשאה במשפט העברי, ירושלים, תשל"ב, עמוד 11 הערה 1). אולם פרופ' מנחם אלון גורס כי משקלו של המשפט העברי במקור
השראה למחוקק לא עלה על זה של שיטות משפט אחרות, ובכלל זה בחוק הנאמנות" ((M.ELON, "THE SOURCES AND NATURE OF JEWISH LAW AND ITS APPLICATION IN THE STATE", 4 IS. L.R., (1969), 260.
מקורות
*.ויסמן י., "אבני נגף בחוק הנאמנות", עיוני משפט, ז', תש"ם.
*.פרופ' פרוקציה, "חוק השליחות תשכ"ה", עיוני משפט, 1984 עמודים 61-97.
*.פרידמן דניאל, דיני עשיית עושר ולא במשפט, תל-אביב, תשמ"ב.
*.רקובר נחום, השליחות וההרשאה במשפט העברי, ירושלים, תשל"ב.
1

תגים:

נאמנות · קדש · שטר · חוק · נכס · הסכם

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הגדרת המושג 'נאמן' בחוק הישראלי כולל סקירת פסיקה.", סמינריון אודות "הגדרת המושג 'נאמן' בחוק הישראלי כולל סקירת פסיקה." או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.