היישום אינו מחובר לאינטרנט

רפורמות פנימיות בתקופתו של אוגוסטוס קיסר

עבודה מס' 020215

מחיר: 191.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: סקירת השינויים שהנהיג אוגוסטוס ברחבי הקיסרות, רפורמות ניהוליות, פוליטיות וצבאיות ע"מ לעמוד על מטרותיו.

2,114 מילים ,8 מקורות

תקציר העבודה:

תוכן עניינים:
1. מבוא והצגת הנושא
2.ההסדר הראשון של אוגוסטוס
3.ההסדר השני של אוגוסטוס
4.סיכום
5.ביבליוגרפיה

מבוא והצגת הנושא
אוקטיבינוס שכונה לאחר מכן אוגוסטוס קיסר, מיסדה של הקיסרות הרומאית הגדול, היה שליט ברומא קרוב לארבעים שנה. דודו, יוליוס קיסר, אימצו ומינהו ליורש. אוגוסטוס פעל יחד עם הסינאט הרומי בבלימת מארקוס אנטוניוס ויחד איתו הביס את המנהיגים הרפובליקאים ברוטוס וקסיוס.
הוא ידע עוד מדודו כי הרומאים שונאים רודנות ולכן הפעיל ממשלת רפובליקה למראית עין. על-פי התיקונים שהוכנסו בחוקה בשנת 27 ובשנת 23 לפה"ס ,חלש אוגוסטוס על הצבא ועל יחסי החוץ. בידו היה גם הפיקוח הכללי על מנגנון הממשלה, ואילו הנהלתה של רומי היתה בידי הסינט. הסינט היה עד מהרה חלוש ותלוי עד מאוד באוגוסטוס, וכך
הוא ניהל את עיניני המדינה. הוא תמך במשוררים וסופרים ומסופר עליו כי "קיבל את העיר עשויה לבנים וציפה אותה שיש". הוא בנה ערים רבות בכל רחבי הקיסרות ופרט למקרה אחד ניצח צבאו בכל המלחמות.
מטרת עבודתי זו היא לסקור את הרפורמות שהנהיג אוגוסטוס ברחבי הקיסרות: רפורמות ניהוליות, פוליטיות, וצבאיות , כל זאת על מנת לעמוד על מידת החסכנות, היושר, הנאמנות והרצון להיטיב עם העם.

מקורות:



Untitled
רפורמות פנימיות בתקופתו של אוגוסטוס
תוכן עניינים
1. מבוא והצגת הנושא
2. ההסדר הראשון של אוגוסטוס
3. ההסדר השני של אוגוסטוס
4. סיכום
5. ביבליוגרפיה
מבוא והצגת הנושא
אוקטיבינוס שכונה לאחר מכן אוגוסטוס קיסר, מיסדה של הקיסרות הרומאית הגדול, היה שליט ברומא קרוב לארבעים שנה. דודו, יוליוס קיסר, אימצו ומינהו ליורש.
אוגוסטוס פעל יחד עם הסנאט הרומי בבלימת מארקוס אנטוניוס ויחד איתו הביס את המנהיגים הרפובליקאים ברוטוס וקסיוס.
הוא ידע עוד מדודו כי הרומאים שונאים רודנות ולכן הפעיל ממשלת רפובליקה למראית עין. על-פי התיקונים שהוכנסו בחוקה בשנת 27 ובשנת 23 לפה"ס ,חלש אוגוסטוס על הצבא ועל יחסי החוץ. בידו היה גם הפיקוח הכללי על מנגנון הממשלה, ואילו הנהלתה של רומי היתה בידי הסינאט. הסינאט היה עד מהרה חלוש ותלוי עד מאוד
באוגוסטוס, וכך הוא ניהל את ענייני המדינה. הוא תמך במשוררים וסופרים ומסופר עליו כי "קיבל את העיר עשויה לבנים וציפה אותה שיש". הוא בנה ערים רבות בכל רחבי הקיסרות ופרט למקרה אחד ניצח צבאו בכל המלחמות.
מטרת עבודתי זו היא לסקור את הרפורמות שהנהיג אוגוסטוס ברחבי הקיסרות: רפורמות ניהוליות, פוליטיות, וצבאיות , כל זאת על מנת לעמוד על מידת החסכנות, היושר, הנאמנות והרצון להטיב עם העם.
ההסדר הראשון של אוגוסטוס
אוגוסטוס היה מצביא חזק ולכן יכל להרשות לעצמו לערוך רפורמות חדשות בכל רחבי הקיסרות. היות והיה שליט נוח לבריות, הרי הבריות גם קיבלו את שינויו ברוח טובה.
לאחר חזרתו מהמלחמות עם תלמי עמוס בשלל יכל להקדיש את זמנו לעריכת שינויים בחוקה הרומית. הוא ידע, שלא כמו יוליוס קיסר כי העם הרומאי אינו אוהב שלטון עריצות ולכן את השינויים בחוקה הכניס כלאחר יד.
בתנאי יוקרה אלו, לאחר הניצחונות הגדולים, יכל אוגוסטוס לייסד מונרכיה אבסולוטית. למרות כל זאת הוא לא ניסה להתגבר על המכשולים שעמדו בפניו וזנח את הרעיון מיד.
בשנת 24 לפנה"ס תיקן את כל החוקים מחדש וכן תיקן חוקים חדשים: חוק המותרות, חוק הניאוף, חוק הצניעות וחוק על מתן שוחד, ועל עידוד נישואין בין מעמדיים ע"י נתינת פרסים לאלו אשר נישאים בנישואים בין מעמדיים. לאחר שהמעמד הגבוה התלונן על החוק וניסה לעקוף אותו הוא הגביל את הגירושין וקיצר את תקופת האירושין.
גם את מספר הסנטורים קיצץ אוגוסטוס. מספר של אלו נופח עד מאוד בזמנו של יוליוס קיסר; הסנטורים אשר לקחו לעצמם טובות הנאה אישיות יותר מכפי יכולת השלטון לשלם. את הקיצוץ במספר הסנטורים לא ערך הוא בעצמו מפאת כבודם אלא נתן להם לערוך בחירות אישיות. גם לאחר שפוטר חלק מהם הוא לא לקח מהם את בגדיהם המהודרים אלא
הרשה לה לשבת בבגדים אלו במשתאות ובמקומות השעשועים.
סימן נוסף להכנסת שינויים חוקתיים משלטון הדיקטטורה הצבאית היו שינויים שהוכנסו בשמו של אוגוסטוס. תוך היענות למשאלתו העניק הסנאט בשנת 27 את שמו החדש על פני השם אוקטוינוס שהוא פירוש של עריץ צבאי.
שינויים נוספים אשר ערך אוגוסטוס היו בתחום סמכותו של הסנאט אשר היה מוסמך מעתה ולהבא להחליט גם בעניינים פנימיים בתוך המחוזות (סיציליה, סרדיניה, וקורסיקה).
שינויים אחרים היו לגבי חוקי השעשועים.
ההסדר השני של אוגוסטוס
הקונסיטואציה המתוקנת משנת 23 החריפה את השוני בין מעמדו של אוגוסטוס לבין מעמד הארכונים הרגילים והבליטה את עמדת אוגוסטוס כסמכות עליונה . אך יש לציין שקווי האופי העיקריים של צורת שלטונו של אוגוסטוס נקבעו בשנת 27, ואנו יכולים ללכת בדרך המקובלת ולראות שב- 13 בינואר של שנה זו (היום שבו הגיע אוגוסטוס
להסכם עם הסנאט) את נקודת המוצא של המשטר החדש, משטר אשר בה להבטיח את עליונות הקיסר על פני אנשי חוק אחרים ,אשר באותה תקופה רוח העם לא היתה נוחה מהם.
בשנת 23 ויתר על הקונסולאט שבו החזיק משנת 31, ומעתה חידש את תפקידו כקונסול רק בהזדמנויות נדירות. אוגוסטוס לא הוציא מידו, או חידש, את הזכות ממנה נהנה בהיותו טריומוויר, זכות המאפשרת לו להציג מועמדים לארכונים אם ע"י מינוי ישיר ואם באמצעות המלצה, וכל אחת מההסדרים האלה עשויה להעמיד את אסיפת העם במצב של
"CONGE DELIRE" בשלב זה, אם לא מוקדם יותר, קיבל אוגוסטוס את הסמכות למנות דיינים לבתי הדין החוקרים.(המהומות שפרצו ברומא בשנת 23 לפנה"ס וב- 19 לפנה"ס-בגלל המחסור במזון-הניעו את הסנאט להעניק מחדש לאוגוסטוס IMPERIUS CONSULARE (בלי תואר קונסול) המסמיכו לקיים שיפוט פלילי ברומא ובאיטליה ולמנות, לתקופת
העדרו עקב מסעותיו בחו"ל, מ"מ, המצויד בסמכויות דומות. יש לציין כי אוגוסטוס היה טוב לב בשיפוטיו ולא אחת ניסה לזכות בדין מחוסר ראיות . הוא עם זאת נדחה לשמש בסנט ודחה הצעות להיות דיקטטור או לשמש במשרות אחרות דיקטטוריות למחצה.
כדי לפצות את עצמו על קיצוץ סמכויותיו הכרוך בוויתורו על משרת הקונסול, הפעיל אוגוסטוס את סמכות הטריבון שהיתה נתונה בידו ושעד כה הניח לה להיות רדומה. בתוקף סמכותו זו כינס את הסנאט, הביא הצעות תחיקה בפני אסיפת השבטים העממית וקיים שיפוט פלילי כללי. כתוספת לסמכותו קיבל את הזכות בפני הסנאט הצעות באמצעות
איגרות, והבית התחייב לתת להצעות אלה זכות קדימה ולדון בהן לפני כל עניין אחר. במקום סמכות כללית עליונה, המבטלת כל סמכות אחרת, שקונסול רשאי להפעילה לגבי פרוקונסולים ניתן לאוגוסטוס MAIUS IMPERIUM מיוחד על הפרובינציות הסנטוריאליות. בעת ובעונה אחת ניתנה לו סמכות רוקונסולרית ישירה על הפרובינציות שאינן
בפיקוחו של הסנאט.
הוא מסר לסנאט אינפורמציה על ההחלטות שקיבל, ונועץ בו בשאלות של מדיניות גבוהה. הוא עודד ויכוח חופשי, ובנקודות שניות במעלה ביטל בצורה מנומסת את דעתו מפני הדעה המתנגדת. בצורה זו פטר עצמו מתפקידי שיגרה טורדניים שונים שנתנו אותותיהם בכוחותיו הפיסיים. בעת ובעונה אחת גרם אוגוסטוס, ע"י צעדו זה, לקורת רוח
לחברי המעמד הסנטוריאלי, אשר עדיין השתוקקו לקונסולאט בתורת אות הצטיינות גבוה ביותר בחיים הציבוריים, ואשר התרעמו על שבתפקיד זה מכהן רק אדם אחד.
בשנים 13-8 לפנה"ס, וכן ב3- לס"ה חודשה רשמית הPROCONSULARE IMPERIUM- הנתונה בידי אוגוסטוס והוא הורשה להפעילה ממושבו הנמצא בשטח העיר רומא. בחלוקה המחודשת של הפרובינציות שבוצעה בשנת 23 נפלו בחלקו של אוגוסטוס ספרד הצפונית והמערבית, גאליה קומטה, סרדיניה וקורסיקה, אילריה, גאלאטיה, סוריה וקיליקיה, (על
שתי האחרונות הופקד נציב אחד), ומצרים, כל הפרובינציות הנוספות שהוקמו אחרי שנת 23 נכללו באיזור שלטונו של אוגוסטוס.
הוא המשיך או חידש את הנוהג מימי הטריומוויראט, אשר לפיו היו הארכונים הנכנסים לתפקיד מתחייבים בשבועה לקיים את כל התקנות הכתובות בגושפנקה שלו, בין אם הוצאו בעבר או שיוצאו בעתיד. ולבסוף ניתנה לו סמכות מיוחדת לכרות עם מדינות זרות חוזים, מבלי להביאם לאישור בפני הסנאט או העם.
אוגוסטוס טען שבשנת 27 "העביר את הרפובליקה בחזרה לסמכות העם" , וכי הוריד עצמו למעמד של ארכון העולה על שאר חבריו רק בדרגתו הגבוהה יותר. כתובות ,נוסחים הרשומים על מטבעות, וכן דיברי ספרות מימים אלה, מהללים את ההסדר של אוגוסטוס בתורת "רסטורציה של הרפובליקה". אמירה זו לא היתה בחזקת העמדת פנים, אלא הכילה
יסוד של אמת. מבחינה טכנית הה אוגוסטוס, משנת 27 ואילך, טפסר נבחר המחזיק בכהונתו בחסד הסנאט והעם הרומי, תוך כפיפות לשלטון החוק. שעה שאנו בוחנים בנפרד את חלקי היסוד של הסמכות הנתונה בידי אוגוסטוס אנו מוצאים כי חלקים אלה, ברובם הגדול, נשענים על תקדימים שאירעו כבהיסטוריה של הרפובליקה המאוחרת . כהונות
קונסול הבאות ברציפות זו אחר זו הוחזקו ע"י מריוס: משרות פרוקונסול שסמכותן פרושה על מספר פרובינציות ניתנו ללוקולוס קיסר ופומפיוס, ופומפיוס היה זה שנתן דוגמא של שלטון באמצעות מיופה כח. הזכות למנות מועמדים למשרות ציבוריות היה חלק בלתי נפרד מסמכותם של קונסולים או פקידים אחרים הממונים על הבחירות, הכניסה
לסנאט וההצטרפות למעמד המפרשים היו תלויים בעבר בחוות דעתם של הצנזורים.
הוא אסר על פרסום דברי הסנאט, אך יסד עיתון רשמי המיועד לקהל הרחב.
הרפורמות הכלליות לעיל כללו גם רפורמות צבאיות. מרובות. המקורות העומדים לרשותנו על הצבא הרומי מועטים ואינם מדויקים. הפרטים שכן ניתנו לנו ,בעיקר ע"י סווטוניוס היו כי הוא החמיר את המשמעת בצבא בצורה קיצונית כל זאת על מנת להעניק לצבא יוקרה וזוהר.
הצבא הרומי נודע מאז ומתמיד באירגון הטוב שלו, החילים היו ממושמעים ו"זכו" לעונשים כבדים מאוד על אי ציות לחוקים. כך למשל מסופר כי חייל אשר ערק בקרב היה זוכה לעונש מוות. חייל אשר לא ציית לפקודה היה נענש בעונשים מבישים כמו עמידה ליד אוהל המפקד שעות ארוכות ולאחר מכן היו מלקים אותו.
אוגוסטוס היה מצביא מעולה ומסופר כי מתוך 40 קרבות שהיו לו ניצח ב39- מהם בצורה מוחצת. הוא זכה להערכה רבה בקרב חייליו, בעיקר לאחר המלחמה עם תלמי, שם זכה לעושר חומרי גדול ביותר ונתן מענקים לחייליו.
פעולת אלו ואחרות, בשיתוף עם מגמתו לרפורמות בחיי החברה, הביאו את אוגוסטוס ואיפשרו לו לערוך רפורמות צבאיות מרחיקות לכת, הן בקרב דרגי הפיקוד והן בשיטות הלחימה. הוסיפו לכך גם קשריו ההדוקים עם הצבא מאז מות אביו מאמצו, יוליוס קיסר.
הליגיון הרומי מנה כמה אלפי חיילים אשר היו מחולקים כמו בצבא המודרני: פלוגות, מחלקות וכו'. בליגיון שירתו רק אזרחים רומיים ואילו את גדודי העזר (חילות מסיעים) הרכיבו אזרחים מרחבי האימפריה שלא היתה להם אזרחות רומית. הם היו בעיקר חילות פרשים ורגלים.
את ההתמקצעות והיוקרה של הצבא הוא ביצע בשלוש דרכים: ראשית הוא שיחרר לביתם כשלוש מאות אלף חיילים אשר לא היה בטוח כי הם מוכשרים למשימותיהם. שנית הוא העניק קרקעות ומתנות לפורשי הצבא על שרותם הטוב ושמר איתם על קשר גם לאחר פרישתם. אנשי הצבא שנותרו "נתחייבו בחוקה קבועה אחת בכל הנוגע למספר שנות השירות
ולגודל המענקים. ע"י קביעת תקנות הנוגעות לזמן השירות ולמענק הפיטורין לכל אחד ואחד על פי דרישתו שלא יוכל איש להסיתם להפיכה לאחר שיחרורם וכדי שיוכל לספק תמיד ובלי קשיים את ההוצאות לכלכלתם, הקים אוצר צבאי ודאג לו להכנסות ע"י הטלת מיסים חדשים".
הדרך השלישית היתה דרך המשמעת החמורה: "את הליגיון העשירי פיטר בחרפה, ורבים אחרים, אשר דרשו את פיטוריהם בחוצפה , שיחרר ללא קבלת תשלום המגיע לחיילים מצטיינים; אם נסוגה פלוגה מעמדתה ללא פקודה מפורשת הוא הוציא להורג כל חיל עשירי שבה, ואת האחרים כילכל בלחם שעורים; קנטוריונים שעזבו את משמרתם היו צפויים
לעונש מוות כדין חיילים פשוטים."
אוגוסטוס פעל בצורה של הפרדת רשויות ולא נתן לצבא להתעסק בגלל עיניני הביטחון. את ענייני ההסדר הפנימי הוא הפקיד בידי משטרה מיוחדת שהוקמה לצורך כך. על הצבא פיקדו קרוביו: אגריפא, טיבריוס, דרוסוס וגאיוס. למרות שלא היתה להם הכשרה צבאית הם עמדו בראש הצבא על מנת לזכות במינויים פוליטיים מאוחר יותר על סמך
הרקורד הצבאי. זו היתה, אגב, השיטה בה השתמש אוגוסטוס על מנת לעודד אנשי צבא צעירים ומוכשרים לקרירה צבאית; השירות בצבא היה מקפצה לחיים פוליטיים טובים יותר אח"כ והסנאט אף עזר להם בזאת.
שיטתו של אוגוסטוס את ניהול הצבא היתה שיטה המוכרת כיום יותר כ"צבא העם" או "העם המגויס" יותר מאשר "מדינת קסרקטין" (מדינת קסרקטין - מודל של עליונות של הצבא על פני האגף האזרחי). מדינת קסרקטין גם יכולה להיווצר לא כתוצאה מהפיכה צבאית, אלא גם כתוצאה מגודל השפעה של הצבא על המדינה כולה. ההשפעה נובעת ברובד
הפילוסופי מיכולת הצבא להחדיר את ערכיו לחברה כולה. היות והוא פיתח את המודעות ואת הרצון של העם להתגיס ואת השילוב של העם בחיי הצבא. הצבא לא היה מנותק יותר מהחיים האזרחים אלא היה חלק מהצבא והצבא היה מעין מקום עבודה רגיל עבור האזרחים. גורם זה היה ראשון במעלה בחשיבותו לסדר החדש.
בימים עברו, החיילים לא היו מתוגמלים, ולכן המוטו והסיפוק שלהם היו קרבות או אינטריגות. לא פעם הם חוללו הפיכות זוטא בצבא וקראו למרד בקיסר. כאשר הפכו את הצבא למעין מקום עבודה ותיגמלו אותם (כל חיל ידע כי בגמר השיחרור, במידה ויתנהג יפה, יזכה לחלקת אדמה) לא היו להם מחשבות זרות ולכן מפקדים שאפתנים לא יכלו
לעורר מרידות, פשוט הדבר לא היה כדאי כלכלית. אוגוסטוס אומנם לא חשב על רעיון זה אולם צעדים אלו הביאו משמעותית לחיזוק והרגעת הצבא.
התגמולים החומריים לאחר שיחרור החיילים הביאו לשקט גם בחיי החברה הרומית. המשוחררים לא פנו יותר לחיי הוללות ומשתאות היות ויכלו לעסוק במסחר או בעבודת אדמה ולפרנס את עצמם.
סיכום
בעבודתי זו סקרתי את רוב השינויים שהנהיג אוגוסטוס בחוקה ובחברה הרומית. שינויים אלו היו הן בצבא, הן בחברה, והן בחיי המעמדות. הוא הקפיד לשנות חוקים בכל תחום ולכן הגיע גם אל תחום האישיות.
כמו שהזכרתי במבוא, מטרת העבודה היתה להראות את טוב ליבו ואת רצונו לשפר את חיי העם. מטרה זו אינה קשה להוכחה; אנו רואים פעמים רבות כי הוא מחוקק חוקים על מנת להיטיב עם השכבות החלשות.
בניגוד לקודמים לו אינו חי חיי הוללות ואינו מטיל מיסים שרירותיים על מנת לממן חיי סנטורים תאבי בצע ועוד. הוא מעודד התערות פנימית בין חברתית במעמדות , ואפילו מחלק פרסים לאלו אשר מתערים עם עבדים.
לגבי העבדים יש לו יחס מיוחד והוא אינו רואה בעין יפה את העריצות כלפיהם. ברומא היתה נפוצה העבדות עוד בתקופה העתיקה ולכן ראו בה דבר מובן מאליו. אוגוסטוס מנסה להחדיר את רעיון שיוויון העבד, אם כי לא שיוויון מלא אולם לא התייחסות אליו כאל חיה. בהיותו שופט הוא מנסה להוכיח דבר לאשורו ולחפות על חפים מפשע:
"אל נכון לא רצחת את אביך, הלא כן?" .
חיי ההוללות שלו הינם מועטים ולא מסופר עליו דברים מיוחדים כמו אצל טיבריוס וכו'. (יכול להיות שהדבר הוא בשל מחלותיו הכרוניות ומצב בריאותו הירוד). את המערכת הבירוקרטית צימצם אוגוסטוס על מנת ליעל את המערכת. הוא יסד מיבני ציבור רבים לטובת הציבור וכן בנה דרכים רבות ברומי.
כל השיפורים הללו באו על חשבון הקטנת כמות המילחמות. אגוסטוס לא היה בעל שאיפות התפשטות.
כל הנ"ל מוכיחים כי, ללא ספק, הוא היה אחד המוכשרים והטובים שבין הקיסרים ומעל 40 שנות שלטונו מוכיחים כך.
ביבליוגרפיה
1. יעבץ צ. אוגוסטוס, ניצחונה של מתינות, תל-אביב, 1988.
2. סווטוניוס, חיי שנים עשר הקיסרים, תל-אביב, 1964.
3. קארי, דיברי ימי רומא, תל-אביב, 1963.
1.BRAUND C. D. AUGUSTUS TO NERO,( AUSTRALIA, 1985).
2.CHISHOLM KITTY J.FERGUSON ROME,THE AUGUSTAN AGE, (LONDON, 1981).
3.KREIZMAN B. ROMAN EMPIRE,( JERUSALEM, 1971).
4.MARSH F.B. THE FOUNDING OF ROMAM EMPIRE, 1927.
5.WEBSTER G. THE ROMAN IMPERIAL ARMY,( LONDON, 1980).
KREIZMAN, ROMAN EMPIRE,JERUSALEM,1971, P.23 .B
סווטוניוס, חיי שנים עשר הקיסרים, עמוד 65.
קארי דברי ימי רומא, תל-אביב, 1963, עמוד 492.
ראה פרק שלישי בספר
C.D. BRAUND , AUGUSTUS TO NERO (AUSTRALIA, 1985) P.12
קארי , עמוד 499.
סווטוניוס חיי שנים עשר הקיסרים, עמוד 64.
K. CHISHOLM J.FERGUSON ROME,THE AUGUSTAN AGE,P.32
צבי יעבץ, ניצחונה של מתינות, תל-אביב, 1988, עמוד 115.
שם, עמוד 20.
F.B. MARSH, THE FOUNDING OF ROMAN EMPIRE,1927,CHAPTER 13
KREIZMAN, ROMAN EMPIRE,P.18.
G. WEBSTER THE ROMAN IMPERIAL ARMY,LONDON 1980,PP.33-34
יעבץ, עמוד 106.
יעבץ, עמוד 108.
K. CHISHOLM J.FERGUSON ROME,THE AUGUSTAN AGE,P.112.
בנושא זה ראה הספר: ס.א. פיינר האיש על גב הסוס, תל-אביב, 1980 על התערבות הצבא בפוליטיקה. יש לזכור כי רומי היתה ארץ בעלת תרבות פוליטית נחשלת, כמו כל הארצות בעולם הקדום, ולכן היה לצבא קל מאוד להתחרות בפוליטיקה ולהתערב בה. לא פעם אנו שומעים בקיסרות על מרידות הצבא. מיעוט המרידות בזמנו של אוגוסטוס מעיד
על נהולו המעולה את ההיררכיה הצבאית ומישמעתה.
K.CHISHOLM J.FERGUSON ROME,THE AUGUSTAN AGE, P.41
סווטוניוס, חיי שנים עשר הקיסרים, עמוד 64.
K. CHISHOLM J.FERGUSON ROME,THE AUGUSTAN AGE,P.113
10

תגים:

ההסדר · אוקטיבינוס · הראשון · השני · רומי · רומא

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "רפורמות פנימיות בתקופתו של אוגוסטוס קיסר", סמינריון אודות "רפורמות פנימיות בתקופתו של אוגוסטוס קיסר" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.