עבודות [1-9] מתוך 59 :: [עמוד 1 מתוך 7]
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6 7 :: עמוד הבא >>

תוצאות חיפוש "רפורמת בכר":

עבודה מס' 67641 SHOPPING CART DISABLED
דינאמיקת המשא ומתן סביב אישור הסרט של מחמד בכרי: ג'נין ג'נין, 2009.
תיאור עמדות שני הצדדים: המועצה לביקורת סרטים ופורום היוצרים הדוקומנטרים ומחמד בכרי.
4,925 מילים (כ-15 עמודים), 1 מקורות, 169.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
האירועים שהתרחשו במחנה הפליטים ג'נין נחקקו כזיכרון טראומטי הן בקרב חיילי צה"ל שלחמו שם, ובני משפחותיהם, והן בקרב תושבי המחנה.
לקראת סוף חודש אפריל 2002, נכנס מחמד בכרי (העותר) למחנה הפליטים ג'נין, מלווה בצוות הסרטה, וצילם תגובות של תושבים פלסטינאים לאירועים שהתרחשו, שאותן ערך לסרט בשם: "ג'נין-ג'נין". מלכתחילה ובמוצהר, לא התיימר העותר להביא בסרט את עמדת הצד הישראלי או להציג תמונה מאוזנת של האירועים, אלא להשמיע את קול הסיפור הפלסטיני.
הסרט הוקרן בהקרנות מקדימות, ואף הוגש לאישור המועצה לביקורת סרטים, לקראת הקרנתו בארץ באופן מסחרי כנדרש מכל סרט.
המועצה שהייתה כפופה באותה עת למשרד המדע, התרבות, והספורט, קיימה דיונים בעניין, ברוב קולות החליטה המועצה שלא להתיר את הקרנת הסרט. לטענתם זהו "סרט תעמולה מתועב, המטפטף ארס בכל שנייה בו". ראוי לציין שהמועצה בחרה בעונש הקשה ביותר שעמד לרשותה, לחלופין היה באפשרותה להגביל את הצפייה בסרט לגיל מסוים, או לנקוט במגבלות אחרות.

יוצר הסרט, ופורום היוצרים  הדוקומנטריים עתרו לבג"צ שיתיר את שידור הסרט, וישנה את החלטת המועצה, מה שאכן קרה לבסוף.
השופטת סיכמה במילים: "מן הדין להתיר את הקרנת הסרט ג'נין, ג'נין  בבתי הקולנוע ולהניח לציבור הצופים לשפוט אותו בעצמו".

סעיפי העבודה:
הקדמה, עמדות 2 הצדדים, ניתוח האירוע, האסכולות, הדאואיזם, במדרון ההסלמה- 4 תנאים, מודלים- העניין הכפול, הערכת האפשרויות,   התנהגות אנשוית במשא ומתן- מודל ההשפעה הישירה, מודל מותנה מצב, המודל המשולב. בעיות מרכזיות בתהליך המו"מ- בעיית התסכולים, ציפיות והשגיות, קללת הניצחון הקל, החיפוש אחר הצדק, קליטת מידע וראיות מוטים, כשל המוערבות הריגשית. בעיית הביטחון העצמי המופרז- כשל הקשיחות. מיקום שליטה. בעיית המקיואליזם, אפקט ההתמכרות, פילוסופיות,  מודלים- השלבים , התלות. מקורות הכוח במו"נ,  התרבות.

הערת מערכת: בעבודה לא צוינה רשימה ביבליוגרפית ומראי מקום.
רוב המקורות הם מהספר אמירה גלין: מו"מ מתאוריה ליישום". בנוסף, נעשה שמוש במאמרים ובמודלים שנלמדו בקורס משא ומתן.

מתוך העבודה:
הקונפליקט בין היוצר מחמד בכרי לבין המועצה אינו נוגע רק לשני הצדדים הללו.
ישנם חוגים נרחבים בציבור הישראלי שיפגעו פגיעה רגשית כתוצאה ממתן אישור להצגת הסרט
עם חוגים אלה נכללים אותם החיילים שלחמו בקרב בג'נין, משפחות שכולות שאיבדו את בניהם בקרב, וציבור רחב בישראל.
הקונפליקט שנוצר פתח את פצעי העבר, והציף שוב את הרגשות של חוגים אלו. ההורים השכולים לא רק נאלצו לחזור לאירועי העבר הקשים בהם נהרגו בניהם, אלא הם גם נדרשו להציק את הפעילות שלהם, ולהבהיר שלא היה ניסיון להרג שיטתי של אזרחים כפי שמתאר הסרט.
 
עבודה מס' 68193 SHOPPING CART DISABLED
תרומת ועדת בכר לטיפול בדילמות אתיות של יועצי השקעות, 2007.
האם באמת חל שינוי בתפקוד היומיומי של יועץ ההשקעות בבנק, לאחר מסקנות ועדת בכר (הן מהבחינה האתית והן מבחינת דרכי ההתמודדות עם ריבוי הנאמנויות הנדרש ממנו בעבודה).
12,957 מילים (כ-40 עמודים), 37 מקורות, 499.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בעבודה זו אתאר על ציר הזמן את התמורות בהקשר המוסרי שעברו על שוק ההון הישראלי והיוו למעשה את הרקע להקמת ועדת בכר. מבחינה כלכלית וחוקית - ריכוזיות שוק ההון הישראלי  והדומננטיות הרבה של הבנקים בו וכן כשלים במערכת הרגולטורית, אפשרה לבנקים הרצת מניות מאסיבית ושירתה היטב את המערכת הפיננסית ליצירת רווחי שיא על גב הלקוחות. מבחינה מוסרית- אדון בדילמות האתיות והמוסריות בהן מצוי יועץ ההשקעות בבנק וכיצד הן משפיעות על דרכי פעולתו: רצונו למקסם את רווח שולחיו (למשל שיווק ני"ע של הבנק), מול המחויבות שלו כלפי הלקוחות למתן ייעוץ אובייקטיבי ולאו דווקא למרכולתו של הבנק, בו הוא עובד.
נתוני רקע אלו הובילו למשבר וויסות המניות וקריסת המערכת הפיננסית בשנת 1983. בעקבות המשבר הוקמה וועדת בייסקי דומה כי ועדה זו ומסקנותיה לא פתרה את העיוות הקיים בפועל בפעולתם של יועצי ההשקעות. בין השנים 1999-2004 התנהלה הפצה מאסיבית והרצת קרנות נאמנות של "פסגות" ו"פיא" ע"י יועצי ההשקעות של בנק לאומי. הפרשה התפוצצה בדצמבר 2003 והיוותה "טריגר" להקמת ועדת בכר.
במסגרת עבודתי בבנק אני מכירה את המוטיבציות של יועצי השקעות להצליח ולמלא את תפקידם על הצד הטוב ביותר גם כשלוחי הבנק וגם כשומרים על אינטרס הלקוח.
עבודה זו תדון בשאלה האם באמת חל שינוי בתפקוד היומיומי של יועץ ההשקעות בבנק, לאחר מסקנות ועדת בכר (הן מהבחינה האתית והן מבחינת דרכי ההתמודדות עם ריבוי הנאמנויות הנדרש ממנו בעבודה)? כלומר, האם ועדת בכר אכן תרמה לעבודתו של יועץ ההשקעות, או שמא מסקנותיה הציפו על פני השטח את הבעיות, אך לא הקלו את התמודדות יועץ ההשקעות עם הדילמות המוסריות בעבודתו? כמו כן, האם ריסון חיצוני מסוגל להוות פיתרון אופטימאלי לעוסקים בתחום פרופסיונאלי זה?
לאור האמור לעיל, תדון עבודה זו בתרומת ועדת בכר לטיפול בדילמות אתיות של יועצי ההשקעות.

תוכן העניינים:
1. מבוא
1.1  הגדרת הנושא
1.2  מקומם של יועצי ההשקעות במערכת הבנקאית

2.  הרקע להקמת ועדת בכר
2.1  ההיבט הכלכלי והחוקי של שוק ההון והמערכת הבנקאית - סקירה
2.1.1  ניתוח כלכלי
2.1.2  הריסון החיצוני ומגבלותיו
2.2  ההיבט המוסרי בהתנהגות יועצי ההשקעות קודם לרפורמת בכר
2.2.1.  דילמות אתיות של יועצי השקעות בעבודתם בבנק
2.2.1.1  ניגוד עניינים
2.2.1.2. הטעיה,רמייה ורשלנות
2.2.1.3  חופש העיסוק
2.2.2.  שרשרת האירועים כ"טריגר" להקמת ועדת בכר
2.2.2.1  פרשת ויסות המניות וועדת בייסקי (1983)
2.2.2.2  פרשת שיווק קרנות הנאמנות "פסגות-אופק" ולאומי-פיא"

3.  הרפורמות של ועדת בכר
3.1  עיקרי רפורמת בכר
3.2  רפורמת בכר כניסיון לפתרון הבעיות שהוצגו ברקע

4.  מגבלות הרפורמה מזווית ראייה מוסרית
4.1  גישות אתיות בפעילותם של יועצי ההשקעות
4.2  דילמות מוסריות לאחר רפורמת בכר - דיון ובקורת

5.  תרומת האתיקה להצלחת הרפורמה
5.1  יישום האתיקה במערכת הבנקאית

6.  ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
תפקוד יעיל של השווקים הפיננסיים הוא אחד הערובות לתפקודו התקין על המשק וכתוצאה מכך לרווחתו של הציבור. אחד הענפים המרכזיים בשווקים הפיננסיים בישראל, הוא ענף הבנקאות. המערכת הפיננסית בישראל מתאפיינת בריכוזיות גבוהה שנובעת בעיקרה מהריכוזיות בענף הבנקאי. בעיית הריכוזיות גוררת עמה בעיות שונות, כגון ניגוד העניינים, תלות בין המגזר העסקי למערכת הבנקאית, התייקרות האשראי והקטנתו עקב מחסור בחלופות אחרות, בעיית ה"לקוח השבוי" ועוד (בן בסט, בליי ובלאס, 2006).
 
עבודה מס' 66303 SHOPPING CART DISABLED
דו"ח ועדת בכר והשפעותיה על תמהיל ההשקעות ושוק ההון, 2007.
סקירת דו"ח ועדת בכר, ניתוח, בחינת השפעותיו על שוק ההון מנקודת מבט ב-2007.
4,798 מילים (כ-15 עמודים), 10 מקורות, 199.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בחודש אפריל 2004 מינה שר האוצר צוות עבודה בין-משרדי, בראשות מנכ"ל משרד האוצר ד"ר יוסי בכר, בכדי שימליץ על הפעולות הדרושות בכדי לבסס מבנה תחרותי בשוקי ההון והכספים בישראל. צוות העבודה כלל את נציגי כל הרשויות האחראיות להסדרה ולפיקוח של פעילות שוק ההון בישראל, ובכלל זה - משרד האוצר, בנק ישראל, הפיקוח על הבנקים, רשות ניירות ערך, רשות הגבלים עסקיים ומשרד המשפטים.

מטרת ההמלצות המפורטות בדו"ח היא להביא, תוך מספר שנים, להפחתת הריכוזיות המאפיינת את שוק ההון ולצמצום ניגודי העניינים המובנים בפעילותם של הגופים הפועלים בו. להערכת הצוות, המדובר בשלב ראשון וחיוני בפתיחת שוק ההון לתחרות, שתתרום ליעילות בפעילות המשקית הריאלית, תהווה גורם מרכזי בהאצת הצמיחה ותביא לגידול ברווחת הציבור .

צוות הוועדה לא פעל בחלל ריק ובמקביל להמלצותיו החלו רפורמות שונות בשוק ההון כגון מכירת קרנות הפנסיה החדשות, צמצום היקף אגרות החוב, וכן השוואת שיעורי המס בין ני"ע המקומיים לזרים.
הצוות שהוקם ברשותו של ד"ר יוסי בכר לא עסק במחקר והסתמך על וועדות קודמות ומסקנותיהן, כוחו של הצוות הוא בבחינת הממצאים השונים וריכוזם כתוצאה מהיותו רב גוני אך מקצועי בכל התחומים הנושקים ומעורבים בשוק ההון.

תוכן העניינים:
1. ועדת בכר, כללי
1.1 שוק ההון-רקע
2. המלצות ועדת בכר
2.1 המלצות הוועדה לעניין קופות גמל וקרנות נאמנות
2.2 המלצות הועדה לעניין חקיקה
3. שוק הפיננסים וקרנות נאמנות בישראל- כללי
4. הרכב סלי הקרנות
5. מיסוי קרנות נאמנות -שינויים לצד ועדת בכר
6. שיקוליו של משקיע פרטי לאור הרפורמה
7. קרנות נדל"ן- REIT
8. יישום הרפורמה הלכה למעשה
9. רפורמת בכר, המספרים
10. רשימה ביבליוגרפית

הערת מערכת: בעבודה לא צויינו מראי מקום.

מתוך העבודה:
שוק ההון מתאפיין בריכוזיות רבה של הפעילויות הפיננסיות בידי הבנקים הגדולים, (לאומי ופועלים) כאשר ריכוזיות זו אינה מסתכמת בפעילויות בנקאיות מסורתיות אלא נשרכת לאורך שוק ההון כולו. הבנקים משמשים כבעלי הקרנות ומשוקיהם, כך מתאפיין שוק ההון הישראלי בניגודי אינטרסים צורמים במיוחד בין תפקידיהם של הבנקים ראשית כמשקיעים ולאחר מכך כמתווכים של הציבור אל שוק ההון.
המסקנות העולות מהטבלות דלעיל אינן נוגעות לתחום הבנקאות בלבד וניתן למצוא ריכוזיות גם בתחום הפנסיה והביטוח, ריכוזיות זו אינה בעוצמה הדומה לזו של המערכת הבנקאית אך נובעת מסיבות דומות.
 
עבודה מס' 68895 SHOPPING CART DISABLED
ועדת בכר והשלכותיה על המשק הישראלי , 2009.
סיכום ההיבטים השונים של הועדה.
3,810 מילים (כ-11.5 עמודים), 5 מקורות, 249.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
שוק ההון הינו מקום מפגש בין היחידות החוסכות, חברות הזקוקות למימון - מציעי ההון, לבין היחידות המשקיעות פרטים ויחידות משקיעות אחרות - מבקשי ההון המעוניינים מצידם להשקיע את הונם כדי לייצר ערך כלכלי.
שוק ההון במובן הקלאסי הוא השוק לניירות ערך, המתחלק לשוק המניות ושוק האג"ח. תפקידו לאפשר לחברות ולממשלה לגייס הון מהציבור, בדרך כלל לטווחים ארוכים. במובנו הרחב יותר, כולל המונח שוק ההון גם את הגופים הפועלים בשווקים הללו, כגון: הבנקים המסחריים, חברי הבורסה, חברות הביטוח ,מנהלי קרנות הנאמנות וקופות הגמל.

אחת הערובות לתפקודו היעיל של המשק הינה תפקוד יעיל של השווקים הפיננסיים, דבר אשר יביא לרווחתו של הציבור כולו, כאשר ענף הבנקאות מהווה גורם מרכזי בזירה זו.
עד שנת 2005, התאפיין שוק ההון בישראל בריכוזיות גבוהה של מערכת הבנקאות בשוק וניגוד עניינים מובנה אשר היוו פגיעה משמעותית בשוק תחרותי חופשי ומשמעותה העיקרית עבור הצרכן היא ניצול חוסר אפשרות העומדת בפניו ואי קיום אופטימאליות בשווקים ,בעיית הריכוזיות גוררת עמה בעיות שונות כגון: ניגוד העניינים, תלות בין המגזר העסקי למערכת הבנקאית.
כחלק מהניסיון "להלחם" בתופעה זו הוקמה ועדת בכר אשר מטרתה העיקרית הייתה הפחתת הריכוזיות של המערכת הבנקאית בשוק ההון (ויקיפדיה).

במהלך העבודה יתואר מצב שוק ההון לפני רפורמת בכר, מטרות הועדה, הרכבה, דיוניה, יפורטו כל ההמלצות של ועדת בכר התומכות במטרות שהוגדרו בדו"ח, יוצג אופן יישום המלצות ועדת בכר על שוק ההון בישראל וההשלכות של הרפורמה על שוק ההון נכון להיום לרבות סיכום ומסקנות.

מקורות העבודה הינם מקורות אינטרנט (ויקיפדיה, אתר משרד האוצר, דה-מרקר וכד').

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. מצב שוק ההון לפני רפורמת בכר
       2א.מבנה שוק ההון
       2ב.בעיות הליבה בשוק ההון
3. מטרות הרפורמה
4. ועדת בכר
       4א.הרכב הועדה
       4ב.דיוני הועדה
5. המלצות הועדה
       5א.כללי
       5ב.עיקרי ההמלצות
         1.הפקדת קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים
         2.שינוי תקנות החיתום
         3.כללי פיקוח ואכיפה בנושא קופות הגמל
         4.הגבלות הריכוזיות
         5.הסדרת עיסוקים הדורשים הכשרה ורישוי
         6.דמי ניהול ועמלות הפצה
         7.הפצת מוצרי ביטוח חיים ופנסיה בתאגידים הבנקאיים
         8.צעדים משלימים
6. יישום הרפורמה
       6א.חקיקה
       6ב.מערכת פיננסית בישראל לאחר יישום המסקנות
7. רפורמת בכר במבחן המציאות
       7א. מה הלאה?
       7ב. השפעת רפורמת בכר על המשבר בשוק ההון בשלהי 2008
8. סיכום ומסקנות
9. ביבליוגרפיה
10. נספחים

מתוך העבודה:
בשוקי ההון בעולם פועלים לצד התיווך הבנקאי מתווכים פיננסיים רבים . מבנה שוק זה מעודד תחרות בין המתווכים השונים, מקטין את פערי התיווך ומייעל את פעילותם של הגורמים העסקיים והציבוריים במשק,אולם בניגוד למקובל בעולם, שוק ההון הישראלי מאופיין בדומיננטיות מוחלטת של מערכת הבנקאות, הן בתחומי הבנקאות ה"קלאסית" (בנקאות מסחרית) והן ביתר תחומי התיווך הפיננסי.
 
עבודה מס' 68039 SHOPPING CART DISABLED
רפורמת בכר והשפעותיה על הרכב החיסכון בצל המשבר הפיננסי, 2009.
כיצד השפיעו מסקנות ויישום הועדה על שינויים לטובה ולרעה בכלכלה הישראלית, תוך התייחסות לדעות של בכירים במשק לגבי הצלחת/כשלון יישום המסקנות.
13,866 מילים (כ-42.5 עמודים), 12 מקורות, 269.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
רפורמת בכר נחשבה לנקודת תפנית בשוק הפיננסי בישראל, כשבמרכזה החיסכון הפנסיוני.
הרפורמה היתה צעד ראשון משמעותי בנסיון להקטין את הריכוזיות של המערכת הבנקאית בישראל.
לאור השינויים המהפכניים שבוצעו בחרנו לבדוק את השפעתם על הגופים במשק.
לשם כך ביצענו סקירה של הרקע לוועדה, סקירת מטרותיה תוך הצגת הבעיות המרכזיות איתן ביקשו להתמודד חבריה. לאחר מכן הצגנו את יישום המלצות הוועדה בחוק ואת השפעותיו בפועל. ניסינו לענות על השאלה האם וכיצד הושפע החיסכון הפרטי משינויים אלו הן מבחינת החוסך הפרטי והן מבחינת מנהלי החסכונות החדשים. בנוסף, ניסינו לאמוד את מידת הצלחת הרפורמה לענות על המטרות שהוצבו ע"י מחבריה. שאלות אלו מתחדדות נוכח המשבר הפיננסי הפוקד את המשק הישראלי ושאר שווקי העולם. אספנו נתונים רבים ממגוון מקורות כדי לחוות דעה לפי פרמטרים מסויימים כגון גובה דמי ניהול, חלוקת האשראי לסקטור העסקי וכו'. הממצאים אינם חד משמעיים, והשינוי המיוחל לא התרחש כמצופה עד עתה. חלק מהאשמה נופל על המחוקק שלא אימץ את מלוא ההמלצות ולעיתים הקהה את השפעתן, ובחלקה נופלת האשמה על חברי הוועדה שלא נתנו מענה מלא לכל הכשלים והבעיות הצפויים. למרות זאת נחלה הוועדה הצלחה במספר ערוצים ופתחה את הדרך לרפורמות נוספות.

תוכן עניינים:
תקציר
1. רקע
1.1 מערכת הבנקאות בישראל
1.2   קופות גמל וקרנות נאמנות
1.3 חיתום
1.4 ביטוח
1.5  סיכום
2. מטרות
2.1 צמצום הריכוזיות והגברת התחרות
2.2 מניעת ניגודי עניינים
3 . עיקרי המלצות וועדת בכר
3.1 מערכת הבנקאות
3.2 חיתום
3.3 הסדרה, פיקוח ואכיפה
3.4 מודל ייעוץ ושיווק
3.5 תגמול יועצים
3.6 ייעוץ ומכירה של מוצרי ביטוח ופנסיה על ידי תאגידים בנקאיים
3.7 צעדים משלימים
4. ישום
4.1 ביטויי היישום בפועל
5. השפעת ועדת בכר על הרכב החיסכון הפרטי
5.1  החיסכון לטווח קצר
5.2 קרנות נאמנות
5.3 חיסכון פנסיוני
5.4 השלכות
6. ועדת בכר לאור המשבר
6.1 הציבור
6.2 מערכת הבנקאות
6.3 הפיקוח על שוק ההון - רגולציה
7. סיכום
8. ביבליוגרפיה
נספחים

מתוך העבודה:
מקובל לתאר את שוק ההון כמקום המפגש בין היחידות החוסכות לבין היחידות המשקיעות במשק. תפקידם של המתווכים הפיננסיים הפועלים בשוק ההון, הוא להוות חוליית אמצע המתווכת בין אותן יחידות, באופן שיבטיח לחוסכים תשואה עבור נכונותם לדחות את השימוש במקורות, ושיעמידם לרשות המשקיעים המבקשים לעשות בהם שימוש. בהיות ההון הפיננסי תשומה חשובה ביותר לפעילות המשק, הן במגזר העסקי והן עבור הפרטים, ברור כי למתווכים הפיננסיים מקום מרכזי בפעילות הכלכלית, ותפקודם היעיל הוא תנאי הכרחי למיצוי פוטנציאל הצמיחה.
תפקוד יעיל נובע בראש ובראשונה מקיומה של תחרות ומערכת חוקים ותקנות המסדירות מצב זה. השוק הפיננסי הישראלי מאופיין בריכוזיות גבוהה. הריכוזיות בשוק ההון והכספים בישראל באה לידי ביטוי בהשתתפותם של מעט גופים בפעילות התיווך הפיננסי.
 
עבודה מס' 65147 SHOPPING CART DISABLED
ועדת בכר-הרפורמה בשוק ההון, 2006.
סקירת שוק ההון הישראלי ודיון בממצאי הועדה והמלצותיה.
6,517 מילים (כ-20 עמודים), 14 מקורות, 258.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
תפקוד יעיל של השווקים הפיננסיים זוהי אחת הערובות לתפקודו התקין של המשק וכתוצאה מכך לרווחתו של הציבור. אחד הענפים המרכזיים, שמשחק, נכון להיום, תפקיד חשוב בשווקים הפיננסיים בישראל, הוא ענף הבנקאות. המערכת הפיננסית בישראל מתאפיינת בריכוזיות גבוהה שנובעת בעיקרה מהריכוזיות בענף הבנקאי. בעיית הריכוזיות גוררת עמה בעיות שונות, כגון ניגוד העניינים, תלות בין המגזר העסקי למערכת הבנקאית, התייקרות האשראי והקטנתו בגלל מחסור בחלופות אחרות, בעיית ה"לקוח השבוי" ועוד. ריכוזיות זו מעכבת את התפתחותו של שוק פיננסי תקין.
בניסיון לפתור את כשלי השוק הקיימים, בשנת 2004 מונתה ועדה על ידי שר האוצר דאז בנימין נתניהו ובראשותו של מנכ"ל משרד האוצר, ד"ר יוסי בכר, אשר סברה כי קיים הכרח של המדינה להתערב בשוק החופשי ולחייב את הבנקים להקטין את כוחם.
הועדה הציגה שורה של המלצות שמטרתן להביא לשכלול המערכת הפיננסית באמצעות צמצום הריכוזיות ומזעור ניגודי האינטרסים אצל הגופים הפעילים בו, בין היתר, באמצעות פתיחת שוק ההון הישראלי לתחרות ושבירת המונופול הבנקאי.
את עבודה זו נתחיל בהסבר קצר על מהותו של שוק ההון ותפקידו בכלל, ובישראל בפרט, נציג את הבעיות השונות של שוק הבנקאות בישראל ערב ועדת בכר, נתייחס לממצאי ועדת בכר ולפתרונות המוצעים על ידה, נציג את הביקורות השונות על המלצות הועדה מן האקדמיה ומן הספירה העסקית ונבדוק כיצד המלצות אלה עומדות במבחן המציאות. לסיום, נביא את מסקנותינו.

תוכן עניינים
מבוא
שוק ההון בישראל
מערכת הבנקאות בישראל
ועדת בכר
ביקורות על דוח ועדת בכר
המערכת הפיננסית בישראל לאחר יישום המלצות ועדת בכר
מסקנות
ביבליוגרפיה

הערת מערכת: לא בכל העבודה צויינו מראי מקום.

מתוך העבודה:
מהו שוק ההון?
שוק ההון הינו מקום מפגש בין היחידות החוסכות - מציעי ההון, לבין היחידות המשקיעות - מבקשי ההון (פרטים ועסקים). הקישור בין יחידות החיסכון ליחידות ההשקעה נעשה באמצעות גורמים עסקיים הפועלים בשוק ההון, כגון - בנקים, קופות גמל, קרנות נאמנות, חברות ביטוח, קרנות פנסיה ועוד. תפקודו היעיל של ההון המועבר באמצעות המתווכים הפיננסיים הינו אבן יסוד בפיתוח הפעילות הכלכלית במשק, במיצוי פוטנציאל הצמיחה ובהשאת רווחתם של האזרחים. בשוקי ההון בעולם פועלים, לצד התיווך הבנקאי, מתווכים פיננסיים רבים. מבנה שוק זה מעודד תחרות בין המתווכים השונים, מקטין את פערי התיווך ומייעל את פעילותם של הגורמים העסקיים והציבוריים במשק.
 
עבודה מס' 67934 SHOPPING CART DISABLED
השינויים בקופות הגמל הבנקאיות לפני ואחרי רפורמת בכר- הצעת מחקר, 2009.
הצעת למחקר של הגורמים לגידול ברמת הסיכון ביחס לתשואות שהושגו בהרכב תיקי קופ"ג בין שנת 2000 לשנת 2008.
6,601 מילים (כ-20.5 עמודים), 25 מקורות, 579.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
ייעודה של קופ"ג הוא חסכון לטווח ארוך, לצורך שימוש בעת פרישת העובד ויציאה לגמלאות ולכן ההשקעה צריכה להבטיח את ערך חסכונותיו ולהעניק לעמית תשואות ברמה נאותה ולטווח ארוך. הוצאת הקופות "הבנקאיות" ע"י מכירתן לחברות ביטוח ולבתי השקעות מהוות את אחת התוצאות המשמעותיות ביותר של רפורמת בכר. היות וקופ"ג מהוות כשליש מסך החיסכון הפנסיוני של הציבור בישראל, רמת הסיכון של אפיק זה קריטית עבור העמיתים. לרמת הסיכון של החסכונות יש כאמור משמעות עצומה, ולכן לבקרת השוק חשיבות גדולה גם ע"י מודעות הציבור לרמת הסיכון ולתשואה מול סיכון .
בעבודה ראשונית שנעשתה ע"י איגוד הבנקים (מאי 2008) בנושא השלכות ועדת בכר על המערכת הפיננסית בישראל נבדק אם השתפר מצבו של העמית כתוצאה מרפורמת בכר ברמת התשואה וברמת השרות.  
היות והחיסכון לטווח ארוך קריטי לפרט ולמדינה, עידודו הכרחי מכיוון שמדינה עם רמה גבוהה של חסכון לטווח ארוך נחשבת לעצמאית וחסינה יותר לקשיים ולמשברים ובכך הינו אינטרס בעל מכנה משותף לממשלה ולמגזר הפרטי.
בכל השקעה יש סיכוי לרווח יחד עם סיכון שהרווח הצפוי לא יתקבל במלואו. כאשר מבצעים השקעה יש לבחון את מדד הרוח שנוצר אל מול מדד הסיכון שנלקח, למעשה בסיכון הכרוך בהשקעה גבוהה יותר, ישנה צפייה לקבל רווח גבוה יותר המפצה על הסיכון שנלקח. בתי ההשקעות וחברות הביטוח משקיעות את חסכונות העמיתים באג"ח קונצרני ומניות כאשר הן מודעות לסיכון ובכך פעילות בית ההשקעות יוצרת פוטנציאל להפסד חסכונות העמית, ונשאלת השאלה האם מצדיקה התשואה המושגת את הסיכון המוסף שנלקח. בעקבות כך מצאתי לנכון להציג במחקר את השינויים העיקריים לפני ואחרי רפורמת בכר בתשואה מותאמת סיכון. במחקר אבדוק את הגורמים לגידול ברמת הסיכון ביחס לתשואות שהושגו בהרכב תיקי קופ"ג בין שנת 2000 לשנת 2008 תוך התמקדות במצבם של נכסי הלקוחות בארבעה היבטים: 1)רמת הסיכון של הנכסים הפיננסיים;  2)רמת התשואות של אותם נכסים; 3)תשואה מותאמת סיכון; 4)מבנה תיק הנכסים. יחד עם זאת ראוי לציין כי מפאת הזמן הקצר שעבר מאז מכירת קופ"ג ע"י הבנקים, תוצאות הבדיקה יצטרכו להילקח בעירבון מוגבל אך יחד עם זאת יש עניין וערך מוסף הן עבור העמיתים שכספם מושקע והן עבור מקבלי ההחלטות.
שנת 2008 הינה שנה משברית בה התרסקו השווקים ולכן איננה שנה מייצגת את התשואה הפרמננטית. יחד עם זאת עדיין יש מקום לבחון את רמת הסיכון אל מול התשואות תוך השוואה לתשואות שהיו מושגות ברמת סיכון דומה לזו שהייתה קיימת ערב רפורמת בכר.

תוכן העניינים:
פרק ראשון - מבוא
פרק שני - סקירת ספרות
פרק שלישי - מתודולוגיה
פרק רביעי - ביבליוגרפיה
פרק חמישי- נספחים

מתוך העבודה:
באומן מציג את paradox of thrift, תפיסה שהוצגה לראשונה על ידי ג. מ. קיינס, לפיה גידול בחיסכון מביא לירידה בייצור ובתעסוקה. הפרדוקס טוען כי כאשר אדם אחד חוסך, התוצאות חיוביות, אך כאשר כל בני האדם חוסכים בו זמנית, קטן סכום הכסף המיועד לצריכה, דבר אשר מוביל לקיטון בייצור לצריכה ובתעסוקה הקשורה בייצור מוצרי הצריכה, ומכאן לירידה נוספת בהוצאות לצריכה המתבטאת בפיטורי עובדים שהועסקו בייצור לצריכה, וכן הלאה בסחרחרה יורדת. הפתרון לפרדוקס, לפי הקנסיינאים, טמון ב"תמרוץ" להגברת הצריכה ולהקטנת החיסכון.
 
עבודה מס' 60835 SHOPPING CART DISABLED
אורי צבי גרינברג ושירתו בשנות העשרים - בין גאולה משיחית לחזון אחרית הימים, 1996.
גישתו האידיאית של אצ"ג, כפי שבאה לידי ביטוי בשירים ובפואמות המופיעים בשלושת הספרים המאוגדים בכרך הראשון של אצ"ג - כל כתביו (תשנ"א).
8,098 מילים (כ-25 עמודים), 27 מקורות, 238.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
"שימו לב אל האדם, כי המר לו כה מפיסתופל.
כי מחק את שם ההויה מלוח הטוהר.
כי פתח שערי תהומות וגוף האדם נמוג."

שורות אלה מהשיר "באלף השישי" (גרינברג, תשנ"א: 15) מביעות את חטאו של האדם ואת אחריתו בנוסח חזון אחרית הימים. ארצה לציין כי חזון אחרית הימים הינו אמביוולנטי בכך שמצד אחד הוא מבטא את הגאולה, אך מאידך מציג הוא את האובדן.

גרינברג הנע בתוך הכאוס של ראשית המאה, בתוך התקופה המוגדרת גם כ"תקופת החרדה". בעידן שבו הצייר אדווארד מונק מציג את האימה בתמונה שחדרה יותר מכל שאר יצירותיו לתודעה הציבורית, היא "הזעקה", מציג גם גרינברג בכתיבתו האידית והעברית את זעקתו לגורל העם ולאחריותו, בנוסף לאחריות הגויים, לגורלו המר ולעתידו. אך קיים גם הצד השני של העתיד והגורל. הצד המואר של העולם אשר מנצנץ באופק ושולח קרן אור אל התקווה.
גרינברג הוא לא סתם נביא, אלא נביא זעם. כשכבר קמה מדינת ישראל הציע אורי צבי גרינברג לדוד בן-גוריון להקים משטר של בחירים ולא של נבחרים. הצעה זו, שהועלתה עשרות שנים לאחר שכתב את "אימה גדולה וירח", "הגברות העולה" ו"אנקראון על קטב העצבון" (תשנ"א), עדיין אחז המשורר באידיאה הלאומית כפי שבאה לידי ביטוי בשיר "ירושלים של מטה" ובאמונה כי זו תכוף עצמה על המציאות, כפי שבאה לידי ביטוי בצורתה הפוליטית והמדינית.
אולם אין לקבל את הרושם המוטעה כי אורי צבי גרינברג היה מנותק מאקטיביזם מדיני וצבאי, היפוכו של דבר הוא נכון ואקטיביזם זה אפיין את דרכו הלאומית של גרינברג מאז הצטרף למחנה הציוני. הוא מצהיר על דבקותו בציונות ועל הצורך של עם ישראל במלכות. הוא מגנה את עמדותיו המתונות של ויצמן ומשבח את השקפותיו של ז'בוטינסקי, המביעות אקטיביזם לוחמני.

בעבודתי אעסוק בכרך הראשון של אצ"ג - כל כתביו (תשנ"א) ואתייחס לגישתו האידיאית, כפי שבאה לידי ביטוי בשירים ובפואמות המופיעים בשלושת הספרים המאוגדים בכרך זה, כפי שציינתי לעיל.
מטרת עבודתי הינה לברר את מגמתו העיקרית של המשורר, המצהיר ביצירתו על כמיהתו למשיח. האם מדובר במשיח מיסטי, כזה שמדי יום אומר היהודי הדתי "אני מאמין בביאת המשיח ואף על פי שיתמהמה אחכה לו בכל יום שיבוא" והמשיח אינו מראה סימני ביאה, או שמא מדובר במשיח ארצי, מנהיג, אשר יוביל את העם לגאולה על אדמתו, כאשר המשיח יכול להיות כל אדם בעל יוזמה, רוח מרד ורצון למימוש עצמי.
בעבודתי ארצה לטעון כי למרות תפיסתו המשיחית של אורי צבי גרינברג, חזון מלכות ישראל ותקומת בית שלישי, אשר מביעים מאוויים פרקטיים, פועל המשורר במעין שני קווים מקבילים, המהווים אלטרנטיבה זה לזה, כאשר הגאולה המשיחית עלולה להתחלף בכאוס האפוקליפטי, כפי שבא לידי ביטוי ברבים משיריו.
אולם גם חזון אחרית הימים נע בין החיובי והשלילי, בין הטוב והרע, בין גאולת ישראל לבין סכנת הכחדותו של העם. בנקודה זו קיים דמיון, לפחות בהיבטו הפרקטי, בין הגאולה המשיחית לחזון אחרית הימים בעל ההיבט החיובי, כאשר מולם עומד חזון החורבן. בדבריו מעמיד אצ"ג את האופציות בצורה אולטימטיבית זו מול זו. מעין מעמד קדומים שבו ניתנו לישראל הברכה והקללה, הר גריזים מול הר עיבל וההמלצה האלוהית "ובחרת בטוב".
אולם המלצה זו של "ובחרת בטוב", אינה מונעת מאצ"ג להכביר תוכחה ונבואות זעם ולהציג את האלטרנטיבה, אשר ברובד הרגעי פעילה וקיימת ומתבטאת בגורלו המר של העם היהודי.
לתמיכה בטענתי אדרש למשמעות התפיסה המשיחית, לחזון אחרית הימים ולגאולה האחרונה המובטחת לעם ישראל. בהמשך אתייחס למספר טקסטים שיהוו את המקור הראשוני, ותוך ניתוחם אתייחס גם לרשימות נוספות של אצ"ג מאותה תקופה, כפי שבאו לידי ביטוי בכתבי עת שונים. בהמשך אציג את דבריהם של מבחר מבקרים ולשם הסקת המסקנות אקיים דיון, שיקיף את מכלול החומר שיובא בגוף העבודה.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק א: על אפוקליפסה, משיחיות והמשיח
פרק ב: משיחיות ואפוקליפסה ב"אימה גדולה וירח",
"הגברות העולה" ו"אנקראון על קטב העצבון"
2.1.     היחס לארץ ישראל ולירוקלים וגישתו של אצ"ג לדת
2.2.     תפיסת המשיחיות כביטוי לשיבת ציון
2.3.     יחסו של אצ"ג לעוני
פרק ג: דמות המשורר על פי הפרשנות והביקורת
דיון
סיכום
ביבליוגרפיה
 
עבודה מס' 32712 SHOPPING CART DISABLED
פעילות כי"ח בארץ, 1996.
סקירת ההיסטוריה החינוכית של כי"ח ("כל ישראל חברים") בארץ ובעיקר בבית הספר הראשון בירושלים בהנהגתו של בכר.
2,810 מילים (כ-8.5 עמודים), 5 מקורות, 128.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
כי"ח נוסדה בשנת 1860 ביוזמת קרל נטר, נרסיס לוון ואיזדור כהן.
יהדות צרפת אשר זכתה לשויון זכויות אזרחי רצתה לשמש דוגמא לשאר יהודי העולם ולהפיץ את עקרונות האמנציפציה.
משאבים מרובים של כי"ח מופנים לקידום החינוך המודרני בצפון אפריקה ארץ ישראל ומדינות הבלקן.
בשנת 1870 מקים כי"ח בארץ ישראל את בית הספר החקלאי הראשון - מקוה ישראל.
בתשעה באפריל 1882 נפתח בית הספר הראשון תורה ומלאכה של כי"ח בירושלים.
בשנת 1950 נוסדת הגימנסיה ע"ש אדולף נומיה.
ובשנת 1970 עבר ביה"ס למשכנו החדש ברמת אשכול, והוא נקרא ע"ש פר' רנה קסין שהיה נשיא כי"ח באותה תקופה.
עבודה זו תסקור את ההיסטוריה החינוכית של פעילות כי"ח בארץ ובעיקר בבית הספר הראשון בירושלים בהנהלתו של בכר.
 
סל קניות
סה"כ: 0.00 ₪

** עכשיו במבצע **
עבודה שניה ב – 40% הנחה*
בתוקף עד 30/08/2014
*) הזולה מבינהן

חפש עבודות
מדריך החיפוש
חפש על פי המילים:
קטגוריה:
עבודה מס':

אפשרויות חיפוש
הצג עבודות שאורכן
מ- עמ' עד עמ'
הצג תוצאות בכל עמוד

הכנס את קוד הקופון:
עבודות [1-9] מתוך 59 :: [עמוד 1 מתוך 7]
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6 7 :: עמוד הבא >>